ליגת שוקי ההון – האם מותר לי לכתוב על כלכלה, ועוד

את הפוסט שכתבתי בשבוע שעבר שלחתי באמצעות הפייסבוק לפרופסור עומר מואב. פרופסור מואב השקיע מזמנו ואכן קרא את הפוסט (אני מודה לו על כך מאוד, ואף מעריך זאת מאוד לאור העובדה שאין לי שום שם בענף). תגובתו היתה חדה וכואבת. לדבריך אין שחר, למה אתה לא כותב על פיסיקה גרעינית? (פרופסור מואב ביקש להבהיר שהוא לא כתב לי שאסור לי לכתוב על כלכלה, אלא הביע פליאה על כך שאני כותב ללא השכלה פורמלית)

*

אני בהחלט מבין את פרופסור מואב. הרי ידוע לכל כלכלן מתחיל שאינפלציה היא תופעה מוניטרית, כלומר היא פועל יוצא של כמות הכסף המודפסת, ואני העזתי להעלות השערה שלא באה מתחום הכסף, אלא מתחום יחסי הכוחות בין מעסיקים ומועסקים. בפוסט הקודם של ליגת שוקי ההון כתבתי גם שבכלכלה מתעסקים בעיקר בתוצאות, ופחות בגורמים, אך הרי דווקא באינפלציה העיסוק הוא במקור, הוכח אמפירית לדעת הכלכלנים, שאינפלציה הינה תוצאה של כמות הכסף במשק.

האם באמת זה בסדר שאני כותב על דברים כלכליים למרות שלא למדתי יום אחד של כלכלה במהלך חיי? ראשית לעניין הגורמים, אחת הסיבות המרכזיות שהרבה מאוד כלכלנים שיערו שאנו כבר נהיה בעיצומו של היפר אינפלציה מטורף, היא ההרחבה המוניטרית הראשונה של בן ברננקי נשיא הפד האמריקאי ב2009. מאז עברנו עוד שתי תכניות הרחבה מוניטרית (כלומר דרך אחרת של הדפסת כסף), אך הפד עדין לא השיג את מטרתו, אינפלציה של 2% בשנה בארצות הברית, האינפלציה עדין נמצאת מתחת למטרה הרצויה.

אני הצעתי בשבוע שעבר גורם אשר לדעתי קודם לכמות הכסף. השאלה ששאלתי היא למה מדפיסים כסף, שאלה שאין לה תשובה אמפירית, כפי שפרופסור מואב טוען שמוכח אמפירית שאינפלציה הינה תוצאה של כמות הכסף במשק. לא ניתן להוכיח את התזה שהצעתי בשבוע שעבר, שיחסי הכוחות בין מעסיקים למועסקים מכריעים את שאלת השימוש בכמות הכסף במשק, ועל כן היא חשובה יותר מעצם הגדלת כמות הכסף במשק. מאחר ועמדתי אינה נתונה להוכחה מספרית, הרבה כלכלנים לא אוהבים להתעסק בה, שכן קשה לגבש מודל סביבה.

אך האם יפן, אירופה, ואפילו ארצות הברית לא מדגימות לנו בימים אלה בדיוק את השאלה שעומדת על הפרק? האם לא ייתכן שכאשר לשכירים יש כח, הגדלת כמות הכסף במשק מתרגמת בסופו של דבר לאינפלציה, ואילו כאשר הכח אצל המעסיקים, קרי בעלי ההון, הגדלת כמות הכסף במשק הופכחת לעלייה במחירי הנכסים ההוניים כגון נדל"ן, מניות, סחורות, ולא לעלייה במחירי המוצרים?

*

השאלה של פרופסור מואב מאוד לגיטימית, הוא באמת צודק, אני לא מעז לכתוב על פיסיקה גרעינית (איציק לעומת זאת מסוגל, אני בטוח לגמרי בזה), אז למה אני מעז לכתוב על כלכלה? אני סבור שכלכלה אינה מדע מדויק. כלכלה היא בסך הכל ביטוי להתנהגות אנושית, בדיוק כמו ספורט. רונן דורפן לא אימן קבוצה מימיו, וגם לא שיחק במסגרת מקצועית  כדורסל, כדורגל או פוטבול. עדין אני מעדיף לקרוא את כתביו על משחקים וליגות, על פני כתביו של שלמה שרף לדוגמה. אף על פי כן, לא הייתי נותן לדורפן לאמן את מכבי תל אביב כדורגל, למרות שאני מבטיח לכם שדורפן ממילא היה מסרב.

*

מצבי דומה למצבו של דורפן, אם כי לא ברמת ההיכרות שיש לדורפן עם ענפי הספורט השונים. ידיעותי בכלכלה מגיעות משנים של התנסות בהשקעות, וקריאה מעמיקה של ספרים, ועיתונות כלכלית בנוסף להתנסות במעקב אחרי השוקים השונים בעולם כולו, תוך כדי משחק בכסף. לא הייתי מציע את עצמי ליאיר לפיד כאיש ביצוע במשרד האוצר, אין לי את היכולת לגבש תחזיות על בסיס מודלים (לא שאני מצליח לראות הצלחה יוצאת דופן בעולם כולו בתחזיות המאקרו מאז המשבר ב2008, עדין לא יצא לי לראות תחזית צמיחה אחת ברחבי העולם שהתקרבה לתוצאה פרט לסין, ותמיד הפספוס הוא מלמעלה). אך עדין אני מצליח לראות את התהליכים ולהשתמש בידע שלי כדי להבין את המתרחש. לכן אני מעז לכתוב לכם את דעותי.

*

בקרן הגידור בה הייתי שותף, השותף שלי היה בוגר הארוורד שעבר את כל המסלול המקובל של אנשי השקעות, מהאנשים המבריקים ביותר שיצא לי לעבוד איתם. למרות חוסר ההשכלה שלי, שותפי חשב שיש טעם לשמוע את דעתי על המתרחש במאקרו בעולם (למען האמת הוא קרא לי מייקל ג'ורדן של עולם ההשקעות, מאחר והצלחתי לראות תהליכים שלפני כן הוא חשב שלא ניתן לראות אותם בשלב מוקדם, כמובן שמאז שכינה אותי כך כשלתי בכל מעשי בתחום ההשקעות, אני כנראה דומה יותר לכל הבייבי ג'ורדן למינהם). עולם הכלכלה מתעכב בקבלת דבריהם של אנשים כגון ריצ'ארד קו, כלכלן יפני שמביע ביקורת על הכלכלה הקלאסית, מתוך היכרותו עם הכשלון רב השנים של המודלים, ומציע תיאוריה אחרת לסיבות לדפלציה ביפן. בסופו של יום, אני מוכן להניח שאני מבין במניעים אנושיים בלי שלמדתי פסיכולוגיה, אני מוכן לכתוב על כלכלה בלי ללמוד כלכלה, ואני לא מוכן לחתום על חישובים הנדסיים בגלל שלא למדתי הנדסה.

הורד (1)

יומן דאבל של מכבי ת"א - מתחילים!
Trompeta en Montuno

97 Comments

מתן גילור 14 בספטמבר 2014

סביר להניח שעומר מואב אינו מביע כלל את דעתו בפוליטיקה, אלא אם הוא מחזיק תואר בפוליטיקה וממשל או מדעי המדינה…

גיל שלי 14 בספטמבר 2014

אני מביא את תגובתו המלאה של פרופסור מואב על מנת לשמור על ההגינות, ולנסות להסביר בדיוק את שהתכוון –
שאסור לך לכתוב על כלכלה. הנה מה שכתבתי לך בתגובה לבקשתך שאקרא את הפוסט שלך. לפני שבכלל שאלתי אותך לגבי השכלתך הכלכלית (וחשבתי לתומי שיש לך השכלה כלשהי בתחום) כתבתי: גיל, קראתי לבקשתך את הפוסט. אני לא יודע כיצד מודדים הכנסה במשרד הכלכלה אבל אני בטוח שנתוני שכר של ביטוח לאומי ולמ"ס כוללים את התוספות שאתה מדבר עליהן. הטענות הכלכליות שלך, בגדול, חסרות שחר. ביקשת הסבר, ובתגובה שאלתי אותך לגבי השכלתך הכלכלית ואז הבהרת שהינך חסר השכלה פורמאלית. בתגובה כתבתי: מדוע שלא תכתוב גם היגיגים בפיזיקה גרעינית ותבקש מפרופסור לפיזיקה שיסביר לך היכן אתה טועה? ברצינות, תקרא קצת ספרות כלכלית רצינית אם אתה רוצה לכתוב על כלכלה. אפילו אין לך מושג מה כלכלנים עושים אבל אתה כותב "למען האמת שאלת הגורם בכלכלה בדרך כלל לא מעסיקה את הכלכלנים." למען האמת? הנה קבלת תשובה חלקית היכן כתבת דברים חסרי שחר.
בהמשך הסברת לי מדוע לדעתך אני טועה והגבתי ב: "שיהיה בהצלחה". את זה אתה מפרש כאילו אהי חושב שאסור לך לכתוב על כלכלה? מה אכפת לי על מה אתה כותב? אבל נראה לי מוזר שאדם כותב בתחום שהוא לא מבין בו הרבה ובמבקש משובים…

גל ד 14 בספטמבר 2014

נראה לי שחסר משהו בתגובה הזו.

בכל מקרה, השורה האחרונה גורמת לו להישמע אפילו יותר מנותק ומתנשא.

גיל שלי 14 בספטמבר 2014

תודה גל, תיקנתי

אריאל גרייזס 14 בספטמבר 2014

כשקראתי את השורה הראשונה, הסתכלתי שמאלה לראות על איזה פוסט אתה מדבר ששלחת לו ואז הכל היה ברור.
"לדבריך אין שחר, למה אתה לא כותב על פיסיקה גרעינית?" מתאים בול לפוסטים שלך על הג'איינטס :-)

גיל שלי 14 בספטמבר 2014

יומן האליפות של הג'איינטס אינו מופרך, אני ממש מתפלא על אוהד פטריוטס שעדין כותב כך :-)

נחשון שוחט 14 בספטמבר 2014

:)

אמנון ג 14 בספטמבר 2014

מסכים. אפשר גם להשליך לספורט. אפשר לדעת פחות או יותר על מצבה של קבוצה מצורת התנהגות/ראיונות /שפת גוף של אנשי צוות ושחקנים במגרש או מחוצה לו גם בלי לקרוא או לראות כמעט את התקשורת ואת האינטרסנטיות שקיימת ב"חוגים מקורבים ויודעי דבר". למשל – הבנתי שמכבי ת"א תזכה באליפות או תיאבק עליה חזק עוד לפני העונה הראשונה של גרסיה רק מלראות כתבת הכנה באחד הערוצים לקראת העונה. וגם בכלכלה – היה ברור לי בעת משבר החובות באירופה בין גרמניה ליוון או ספרד שפרישה לא תקרה בלי לדעת כלום בכלכלה או לקרוא את המדורים הרלוונטיים. אזרחי אירופה היום במצב מנטלי של אירופה כגוש עם גורל מאוחד.
ועוד יותר פשוט – הסיכוי שלי לזכות בווינר או טוטו שווה לזה של פשכצקי או שרף או מלר.
וכמו שציינת-במדעים מדויקים זה סיפור אחר לגמר.

נחשון שוחט 14 בספטמבר 2014

כתבתי תגובה ארוכה, שנמחקה… אנסה לשחזר:
1) אני דווקא כן למדתי כלכלה (תואר ראשון משולב) ואני לא מסוגל לכתוב דבר בעל ערך בנושא. אני זוכר לימוד מאד טכני-מתמטי, חסר קונטקסט אקטואלי והשראה. רבים שלמדו הרבה ממני והיטב ממני מבינים ומומחים, אך הם לעתים קרובות כתוכי המשנן. זה לאו דווקא מעניין (יש ויש, לא אכליל, אך השכלה רבה איננה תמיד ביחס ישיר לחשיבה והשפעה).

2) התנאי בעיניי הוא של כנות וישרה. שלא תתיימר להיות מי שאתה לא, שלא תציג מצג שווא. לא התרשמתי שחטאת בכך.

3) לפי תומס קון המחקר מתבצע במסגרת פרדיגמה. כ"פתרון חידות" על סמך סדרה של הנחות מוסכמות. יש חשיבות רבה לחשיבה מחוץ לפרדיגמה, להצעת מודלים חלופיים. יש לכך מחיר. המחקר המעוגן עמוק בפרדיגמה יהיה ספקני וגם ילעג. הנטל הוא לעולם על הטוען נגד/מחוץ לפרדיגמה. זו הדרך לייצר שינוי, אך מעטים מצליחים. הערך בעצם הנסיון חשוב.

4) הכתיבה שלך מעניינת ומציעה פרספקטיבה מקורית. וגם אם לא תמיד מדויקת (המודלים המבוססים ביותר תמיד מדייקים?) – יש ערך בניסוי החשיבתי שהיא מעודדת, באתגר שהיא מציגה.

5) סטיב ג'ובס דיבר על square pegs in round holes וגם שאל – why join the navy if you can be a pirate.

6) ה – dude אמר, על מי שצודקים יותר מדי (כתופעה) –

http://img.pandawhale.com/post-22308-Youre-not-wrong-Youre-just-an-NJ28.png

7) וכאן המקום לציטוט חופי מרובין וויליאמס.

בקיצור, תמשיך לכתוב!

נחשון שוחט 14 בספטמבר 2014

round pegs in square holes. התהפך לי הציטוט…

גיל שלי 14 בספטמבר 2014

תודה רבה על התגובה נחשון

בני תבורי 14 בספטמבר 2014

תגובה משוערת של דורפן: "אאוצ'…"

פנדה 14 בספטמבר 2014

לי יש "רק" כמה דברים לאמור:
דבר ראשון:
בהתחשב בזה שכלכלנים חושבים שהם מוסמכים לקבל החלטות מקצועיות בכל תחום אפשרי בערך לפי חישובי עלות-תועלת כלכליים שהם חישבו ללא שום ידע רשמי בתחום עליו הם מדברים. כלכלנים בפועל מנסים לנהל כל מערכת שנקרת בדרכם – חקלאות, רפואה, תעשיה, חינוך, הנדסה…
אז מי שגר בבית זכוכית שלא יזרוק אבנים.
דבר שני:
עם כל הכבוד ל"פרופסור" כלכלה היא מדע "רך". לא יותר מדע מאשר סוציאולוגיה, ורק מעט יותר מדעי מפסיכולוגיה. ההבדל מפיסיקה גרעינית הוא שבפיסיקה (וגם בכימיה, מתמטיקה ובמידה גדולה גם ביולוגיה ומדעי החיים) יש הסכמה מאד רחבה על הכללים שלפיהם העולם עובד והמחלוקות הם לגבי דברים שנמצאים בחוד החנית של המחקר.
בכלכלה אין למעשה "נכון" ו"לא נכון". יש דעתו של זה ודעתו של ההוא. מי מנומקת יותר ומי מנומקת פחות. למעשה לימודי כלכלה הם בעיקר שינון דעותיהם של כלכלנים מפורסמים אחרים.

פנדה 14 בספטמבר 2014

ועוד תוספת – במדעים המדוייקים (וגם במדעים השימושיים) יש הסכמה כוללת על האכסיומות. לפעמים משתמשים באכסיומות אחרות, אבל בקונטקסט מוצהר וידוע מראש, וגם זה מקובל על הכל. בכלכלה – האכסיומות הן למעשה נגזרת של דעתו של הגוזר את האכסיומות, ולמעשה אין שום הסכמה רחבה על האכסיומות, ולמעשה יש כמה "אסכולות" – או למעשה, אם ננסח את זה קצת אחרת – למעשה "כלכלות" שונות, כשאין שום דרך להכריע מי מהן נכונה. אנחנו יודעים היטב שאין כמה "פיסיקות" או "מתמטיקות" שניתן לבחור מהן את מערכת הכללים המועדפת עלי. מה שמחדד את השאלה – מה בדיוק ערך התורה הכלכלית שמלמדים?

פורד פרפקט 14 בספטמבר 2014

+++

דה דיסיז'יון 14 בספטמבר 2014

כנראה שלא שמעת על פוסט-מודרניזם. כולל במדעי הטבע.

עופר 14 בספטמבר 2014

יש כמה מתמטיקות, למשל בגיאומטריה.
לדעתי פסיכולוגיה היום יותר מדוייקת מכלכלה, ולו רק כי עושים בה ניסויים.

פנדה 15 בספטמבר 2014

ידוע. אתה לא מחדש לי. אבל אם למדת את הנושא, אתה תדע שההבדל בין הגיאומטריות השונות הוא האכסיומות שבחרת (למשל – אכסיומות המקבילים – קיום מקביל יחיד דרך נקודה או אינסוף…)
וזה מחזיר אותנו ל"לפעמים משתמשים באכסיומות אחרות, אבל בקונטקסט מוצהר וידוע מראש, וגם זה מקובל על הכל". וזה נקרא גיאומטריה אוקלידית מול היפרבולית. וזה מוכר, ידוע ומוסכם מראש. אין כאן מצב של שתי תורות סותרות שמתארות את אותה המציאות..

עומרי 14 בספטמבר 2014

תגובה מעולה

עמי ג 14 בספטמבר 2014

היזהרו מהכללות. לא כל הכלכלנים אותו דבר.

רק כמה מילים בקשר לאינפלציה:
אינפלציה היא אך ורק תולדה של כמות הכסף ולא של שום גורם אחר. אם כמות הכסף היא סופית לא תהיה אינפלציה.

אבל כמות הכסף איננה סופית משום שהביקוש לכסף גדל ככל שהכלכלה צומחת והמוסדות הפיננסיים מייצרים יותר כסף באמצעות האשראי שהם נותנים.

מולי 14 בספטמבר 2014

מתוך "כן אדוני השר" של אנטוני לין

"If we cannot refute the arguments in a paper, we simply discredit the person who wrote it. This is called playing the man and not the ball."

עומרי 14 בספטמבר 2014

אתה לא יכול ליצור מודלים ותאוריות כמו מואב, אבל אתה בהחלט יכול לקרוא ולהבין אותם טוב יותר ממגוון כלכלנים. זו מהותו של אנליסט…

פרט לכך, בשוק העבודה אתה בוודאי מבין יותר ממואב. מואב הוא לא פיזיקאי גרעיני, הוא חוקר בתחום בו יש אלף דעות על כל עובדה.
והוא חוקר מבריק, אבל לא סתם היה זה כלכלן שטען It is far better to be vaguely right than exactly wrong

(קיינס)

אוהד 14 בספטמבר 2014

לצערי אתה לגמרי טועה…
אמנם מייחסים לקיינס את המשפט אבל זה לא הוא שאמר אותו לראשונה.

עומרי 14 בספטמבר 2014

אז מי אתה טוען שאמר?

דה דיסיז'יון 14 בספטמבר 2014

סליחה שאני תופס מקום לצידו של הפרופייסור… כלכלנים(או לפחות המקרו כלכלנים) מסיקים מסקנות לפי תוצאות של מחקר אמפירי. מחקר אקונומטרי מתעסק רבות באמיתותם של הנתונים והתוצאות כל זאת כדי לא להגיע למסקנות הקרובות ביותר לתיאור המציאות (מי שמכיר מחקר סטטיסטי מכל תחום יודע למה אני מתכוון).
בסופו של דבר, מדע המקרוכלכלה הוא צעיר ונמצא בהתפתחות. הכלים שלו הם כלים מדעיים. ככה התקבלו חלק מהדברים הגדולים ביותר בעולם המערבי.

גיל, הבאת רעיון חדש? יפה מאוד, עכשיו תוכיח אותו כי זו העבודה הקשה!

דה דיסיז'יון 14 בספטמבר 2014

*תיקון – כל זאת כדי לא להגיע למסקנות הקרובות = כל זאת כדי להגיע למסקנות הקרובות

גיל שלי 14 בספטמבר 2014

דווקא משום חוסר היכולת שלי להוכיח זאת, ביקשתי מפרופסור מואב לקרוא את הפוסט, קיוויתי לגרות את הסקרנות של האיש.

דה דיסיז'יון 14 בספטמבר 2014

ושלא ישתמע כאילו אני מציע לך להפסיק… נהנה מהפוסטים שלך על שוקי ההון(אני כלכלן אבל בתום אחר לחלוטין), מהסרט שאתה חי בו לגבי הג'אינטס ואני מרשה לעצמי לא לקרוא שום דבר על מכבי ת"א(ירושלמי, בכל זאת).

אריאל גרייזס 14 בספטמבר 2014

אם מקרו-כלכלה היה מדע פר הגדרה, אז כל תזה בו היתה נדחית ברגע שבו היו מוצאים ראיות שמפריכות אותה. מכיוון שלא ראיתי את זה קורה לאף תזה כלכלית, תרשה לי לחלוק על ההגדרה של כלכלה כמדע.
המקסימום שאפשר להגדיר מקרו-כלכלה הוא כאוסף של מודלים שחלקם מצליחים לתאר את המציאות בחלק נכבד מהזמן. ועל זה אמר לי סטטיסטיקאי פעם – All models are wrong, some are useful.
הבעיה היא שכלכלנים מחזיקים מהמודלים שלהם מדע ולא מבינים שיש להם יכולת מוגבלת בתיאור המציאות. הדוגמא של גיל היא מצוינת לזה. המודל שבו הגדלת כמות הכסף תגדיל את האינפלציה (מודל שכל מי שלמד קורס בסיסי בכלכלה מכיר) מתאר את המציאות מצוין – עד שהוא מפסיק לתאר אותה, ואז צריך למצוא מודל אחר שיתאים למציאות אחרת. אבל כשאתה שרוי בדוגמות מסוימות, מאוד קשה לבוא ולהגיד – יכול להיות שהמודל שלי כבר לא מתאים יותר

דה דיסיז'יון 14 בספטמבר 2014

אז זהו שזה לא נכון. ע"ע עקומת פיליפס.
איני בא להגן או לתקוף צד כלשהו רק שההכללות מאוד מוזילות את הדיון.

אריאל גרייזס 14 בספטמבר 2014

מה לא נכון?

פנדה 14 בספטמבר 2014

כלכלה הוא "מדע" שהגדיר את עצמו ככזה. לפי ההגדרה המדעית ל"מדע" כלכלה היא לא מדע, בשום צורה. אז כלכלנים קוראים לכלכלה מדע, וכולנו יודעים מה שווים תארים שאתה נותן לעצמך…
.
לגבי "תוצאות של מחקר אמפירי" – איזה מחקר אמפירי? אתה בכלל יודע מה זה מחקר אמפירי? זה שהנתונים הם אמפיריים לא הופך את כל המחקר לכזה. ה"מחקר" האמפירי שלך הוא למעשה "אלה הנתונים, עכשיו בואו ננסה למצוא הסבר ללמה זה ככה/למה יקרה בהמשך". כשבת'כלס יש 10 תיאוריות ללמה זה ככה/מה יקרה, עם 20 הסברים שונים. והנה הפאנצ' – לא כולם יכולים להיות נכונים, ואין כלי אובייקטיבי להוכיח מי מהם הנכון. ופה נופלת הגדרת ה"מדע".
במדע אמיתי אין כזה מצב! לא יכול להיות.
במתמטיקה אפילו לא מתעכבים על "כמה הסברים" – יש הוכחה? היא נכונה? אז זה נכון.
בפיסיקה/כימיה/ביולוגיה – יש מתודולוגיה ניסויית, עושים ניסוי – והנתונים מתיישרים עם התזה או לא, ואם לא אז כנראה שהתזה לא נכונה.
איזה ניסוי תעשה בכלכלה? והרי התנהגות של בני אדם היא לא קונסיסטנטית בשביל שתוכל להגיד "בתנאים האלה אנשים תמיד יתנהגו כך וכך". ה"ניסוי" שלך לא שווה כלום. אדם שפועל כאינדיווידואל לא יפעל אותו דבר כחלק מחברה אחת, ובדרך שלישית כחלק מקולקטיב אחר.

אריאל גרייזס 14 בספטמבר 2014

אתה לא מדייק. אפילו שאני נגד ההגדרה של מקרו-כלכלה כמדע, אני כן חושב שאפשר לבצע ניסויים ואפילו תחזיות מדעיות בכלכלה.
לא תמיד התחזיות האלו יהיו בהגדרה של אחד לאחד כמו בפיזיקה (אני אזרוק כדור מבניין והוא יגיע לקרקע תוך X זמן) אלא ברמה כוללנית – X אחוז מהאנשים ינהגו בצורה זו וזו לנוכח סיטואציה זו או אחרת.
סתם דוגמא – דילמת האסיר למיניה היא תיאוריה שהתפתחה מכלכלה (מי שפיתח אותה קיבל פרס נובל לכלכלה) ומשתמשים בה בהצלחה הרבה מאוד זמן כי היא הוכחה כנכונה.
מקרו-כלכלה זה כמובן תחום הרבה יותר מורכב וצריך להתייחס אליו בהתאם – עם ההגבלות הנכונות.

איציק 14 בספטמבר 2014

אריאל, בפיסיקה יש דברים שהם נכונים סטטיסטית, וכך גם בתחומים רבים אחרים. זה מדע במלוא מובן המילה. לכן לא כל דבר בפיזיקה נמדד בכמה זמן הוא יגיע לקרקע. הבעייה בכלכלה זה לבנות מודל אמין, ושניתן יהיה לבצע מספיק תצפיות שיאשרו את הניסוי. כיוון שהניסוים הם כנראה בעלי אופי סטטיסטי צריך כמות גדולה של ניסוים והתוצאות יהיו עם רווח בר סמך או איזשהו קריטריון אחר. בכלכלה עד כמה שאני מבין יש המון משתנים שאין שליטה עליהם או שהם בכלל לא ידועים שקשה מאוד לתת איזה מודל א-פריורי תקף כדי להכניס פרמטרים אלו למודל. כלומר, יתכן ויש מודלים טובים, אך יש בעייה עם הפרמטרים שלו אשר אינם ניתנים לחיזוי טוב (דוגמא טריויאלית, אתה יודע שזה קו ישר אך אין לך דרך לקבוע את השיפוע), ושנית אין מספיק סטטיסטיקה כדי לקבוע שהמודל אמין. כלומר הבעייה היא לא בדיוק של כל ניסוי וניסוי כי אם אפילו בניתוח הסטטיסטי שלהם.

אריאל גרייזס 14 בספטמבר 2014

ברור, ברור. ועדיין, יש מספיק ניסויים בכלכלה – לא במקרו-כלכלה, אבל כן במיקרו, עם תוצאות שעומדות בפני כל מבחן סטטיסטי

פנדה 14 בספטמבר 2014

זה גם לא כ"כ נכון. כי הפיסיקה נותנת גם כימותים סטטיסטיים, למשל בכל מה שקשור למיקום/פיזור של חלקיקים.
.
לגבי התחזיות והניסויים:
חוקי הפיסיקה נכונים היום בכל מקום על כדור הארץ, ויהיו נכונים גם עוד יומיים ועוד אלפיים שנה. הכלכלה – לא. הכלכלה של לפני המהפכה התעשייתית לא זהה לזו של אחריה ומזו של אחרי מהפיכת המידע. הכלכלה של כלל העולם תהיה שונה עם 10 מיליארד או 3 מיליארד. הכלכלה בניגריה שונה מהכלכלה בארה"ב.
.
למעשה, אותו ניסוי עם אותם פרמטרים בהפרש של 20 שנים יתן לך תוצאות שונות, די בוודאות. ואין לך אפשרות לדעת מה יהיו תוצאות אותו הניסוי בעוד 20 שנים, וממש אין לך את היכולת לטעון שהתוצאות ישארו אותו דבר. מדע לא תלוי בדבר..
.
ואגב – דילמת האסיר לא פותחה בכלכלה בשום מצב. זה תורת המשחקים, שהיא בכלל ענף של מתמטיקה. כלכלנים כ"כ עובדים לפי תיאוריות מתורת המשחקים שהם שוכחים שזה לא כלכלה, ופשוט מנכסים חלקים שלמים ממנה. כמובן שתורת המשחקים היא מתמטית ונועדה לתאר מצב של "שחקנים" רציונאליים – ופה מתחילות כל הבעיות של הכלכלה המודרנית.

דה דיסיז'יון 14 בספטמבר 2014

זה לא נכון שלא קמה תיאוריה כלכליות שלא הופרכה

אריאל גרייזס 14 בספטמבר 2014

איפה ראית שאמרתי את זה? אמרתי שלא קמה תיאוריה כזאת? אתה הופך את הטיעון שלי. אני אומר שאם כלכלה היא מדע, אז כל תיאוריה כלכלית שמופרכת היתה צריכה להיפסל – וזה לא המצב, כידוע. תיאוריה מדעית היא משהו שחייבת להתאים לכל מצב. תורת ניוטון, למשל, מתאימה מעולה ל-99 אחוז ממה שקורה בעולם, רק מה לעשות – היא לא מצליחה להסביר את הכל ועל כן היא נזרקה לפח לטובת תיאורית היחסות. במקרה של מקרו-כלכלה, לא מעט תיאוריות מצליחות להסביר אולי 70% מהמקרים ועדיין משתמשים בהן.
זה לא מדע, זה מודלים. וככה צריך להתייחס אליהם

עופר 14 בספטמבר 2014

הרעיון שתיאורירה שמופרכת מיד נפסלת לא עובד אפילו בפיזיקה, שלא לדבר על ביולוגיה, אז מה ההטפלות לכלכלה?
המדע פשוט לא עובד באופן בו אתה מתאר אותו.

איציק 14 בספטמבר 2014

מה שאתה אומר פשוט לא יתכן. מה שהופרך אינו נכון ולכן לא יכול להוות מודל. יתכנו שני מודלים לשני מקרים שונים כמו תורת היחסות ופיזיקת קואנטים, ועד אשר לא תמצא תורה מאוחדת אלו יהיו תורות נפרדות, אך כל אחת לא תהייה מופרכת בתחומה.

Amir A 14 בספטמבר 2014

אני מניח שמה שעופר מצביע עליו הוא ה-conventionalist twist שעליו פופר דיבר. הוספה של הנחות אד הוק אשר יאפשרו לתיאוריה להתמודד עם העדויות שכביכול סותרות אותה. פופר עצמו טען שמהלך כזה הורס, או לפחות מחליש, את המעמד המדעי של התיאוריה.

איציק 14 בספטמבר 2014

האם מה שאתה אומר מתקיים באיזה תחום בפיזיקה? זה נראה מתאים יותר למדעי הרוח והחברה ששם ההנחות מאוד מקלות וקשה למצוא שם משהו קונסיסטנטי, אך לא למדעים מדויקים.

Amir A 14 בספטמבר 2014

איציק, אני לא מבין גדול בפיזיקה אבל מניח שבתחומים היפותטיים, כגון תיאורית המיתרים, אפשר למצוא מקרים כאלו. יש כאן מישהו מהתחום שיכול להוסיף על זה?

איציק 14 בספטמבר 2014

דוקא עד כמה שאני מבין, ואני לא מבין גדול, תורת המיתרים היא התקוה הנוכחית לאחד את תורת היחסות עם הקואנטים. לכן לא סביר שדווקא שם יהיו הנחות עד הוק.

Amir A 14 בספטמבר 2014

אני לא יכול להתחיל להגיב על זה בגלל שפשוט אין לי מושג בתחום. אין לי מושג האם תיאוריות כמו ה- M נולדו בגלל שעדויות מחקריות לא עלו בקנה אחד עם וורסיות מוקדמות של תיאורית המיתרים, או האם מספר המימדים משתנה בגלל שצריך להסביר קשיים בוורסיות שונות. יהיה באמת מעניין אם יש כאן בקרב הקוראים מישהו שיכול להרחיב על הנושא.

איציק 14 בספטמבר 2014

היתי מצפה שגל שלי יענה על כך. אם הוא יכול לכתוב על כלכלה אז הוא יכול גם על תורת המיתרים ;) רק שיקרא קצת ספרות מיקצועית קודם.
נ.ב.: האמת, אשמח אם מישהו המיבין בתחום יגיב וירחיב.

דה דיסיז'יון 14 בספטמבר 2014

יש הבדל גדול בין מדעי החברה למדעי החיים. אם אני מבין אותך רק מדעי החיים יכולים להיקרא מדע וזה בסדר גמור. אבל אל תצא רק אל הכלכלנים…

פנדה 14 בספטמבר 2014

ורק בארץ "מדעי החברה" נקראי מדע… בכל שאר העולם זה נקרא social studies, והיומרות הן בעיקר חברתיות אידיאולוגיות, ולא מדעיות. אז?

אוהד 14 בספטמבר 2014

לא נכון.
גם באנגלית זה נקרא economic science.

ניר 14 בספטמבר 2014

עצה לחיים: כמעט כל משפט שמתחיל ב״רק בארץ״ הוא לא נכון ויוציא את אומרו אהבל.

http://en.wikipedia.org/wiki/Social_science

אוהד 14 בספטמבר 2014

+6,000,000

פנדה 15 בספטמבר 2014

לא להיות "אובר-חוכם".
ההתייחסות ל"social science" זניחה ביחס ל"social studies". בהתחשב בזה שיש כ"כ הרבה אוניברסיטאות ותוכניות לימוד, עצם זה שקיים איפשהוא השם social science לא אומר יותר מדי. מה שמשנה זה העובדה שההתייחסות הרווחת היא studies ומיעוט כמעט שניח מתייחס ל-science' ואפילו חיפוש זריז למונח social science בגוגל מעלה יותר תוצאות עם social studies מאשר social science.

Amir A 15 בספטמבר 2014

והנה דוגמא לתיאוריה שמחזיקה מעמד למרות עדויות שמפריכות אותה (-:

אריאל גרייזס 14 בספטמבר 2014

זה בסדר, אני יוצא גם נגד פסיכולוגים למינהם (למרות שגם פה וגם פה יש תחומים שהם מדעיים)

פרי 14 בספטמבר 2014

ראשית אני בהחלט מסכים עם נחשון לגבי הנקודה השניה שלו. שנית, הייתי מציין שהבדל בין פיסיקה גרעינית לבין כלכלה היא ההשפעה של בני אדם על התהליך. תופעות פיסיקליות (לרוב) אינן מושפעות מפעילות של בני אדם. התנהגות של אטומים אינה משתנה בהתאם לאמונות וערכים של בני אדם. כך כדור הארץ לא היה שטוח למרות שכל בני האדם האמינו שזאת המציאות. תופעות כלכליות, לעומת זאת, מושפעות בצורה מהותית מתפיסות של בני אדם את המציאות. למעשה בשני העשורים האחרונים נולד תחום מחקר חדש המנסה להבין את ההשפעה של תפיסות ואמונות על התנהגות כלכלית, באופן לא מפתיע התחום נקרא כלכלה התנהגותית (אין תחום פיסיקה התנהגותית). נקודה שלישית שמתחברת לנקודה הקודמת. כלכלה מושפעת לא רק מגורמים כלכליים אלא גם מפסיכולוגיה, פוליטיקה, ביטחון ואפילו תופעות טבע.כמישהו שלמד בצורה פורמאלית פוליטיקה אני יכול להגיד שנקודה זאת נכונה גם לפוליטיקה, ואכן יש לא מעט כלכלנים המביעים את דעתם בנושאים פוליטים. הסוגיה כאן זה לא האם זה לגיטימי להביע דעה בנושא שאין לך השכלה פורמלי. אלא היכולת להוסיף ידע וטיעונים מושכלים לשיחה. על בדיון הנושא של משבר היורו. אם תשאלו כלכלנים על הנושא אז הם יעסקו בעיקר בפיחות המטבע ומאזן התשלומים בגוש היורו. אבל אני שלמדתי פוליטיקה אירופאית אזכיר שמנגנון הענישה על הוצאות מעבר לרף המותר על פי אמנת המטבע הפסיק לתפקד דווקא בגלל כוחן הפוליטי של גרמניה וצרפת שהיו הראשונות להפר את ההגבלות האלו. מי שמעוניין בדיון מושכל בנושא מסוים חייב לקבל מספר נקודות מבט על מנת לגבש דעה. לדעתי היכולת לתרום לדיון בצורה זה ההצדקה האם דעה היא "לגיטימית" או לא.

נחשון שוחט 14 בספטמבר 2014

קריטריון התרומה האיכותית לדיון. הסברת יפה!

איציק 14 בספטמבר 2014

גיל, אני אוסיף שני גרוש הפרוטים לתתי גרושים (זה כלכלה?):
1. אני בטוח שיש איציק המסוגל לכתוב על פיזיקה גרעינית, אך אני מצהיר מראש, אני לא האיציק הזה.
2. אני חסיד גדול של למידה מסודרת של נתבח על נתבח, אך יש אוטודידקטים ששמים רבים מאיתנו בכיס הקטן. אני נהנתי לשמוע ולקרוא את צבי ינאי הרבה יותר מרוב המומחים בעלי תעודה רשמית. יש סיפור שאדם יוצא מבית-חולים פסיכיאטרי ומקבל אישור שהוא נורמאלי. מגיע לאיזה מקום ואיכשהו מתחיל ויקוח וריב, ואז מישהו צועק לו "יא פסיכי אחד." האיש בשקט מוציא את הפתק ואומר, לי יש אישור שאני נורמאלי, ולך. אז לא הכל בפתק.
3. יש סיפור ואולי אגדה אורבנית שבמעבדות בל שכרו בזמנו איזה גאון צעיר בגנטיקה או בוטניקה עם תנאים לקנא בו. כששאלו את הבוס מה לו ולמעבדות בל ועוד בתנאים כאלו. אז הבוס ענה, אני לא רוצה שיפתח לי את הרכיב הבא, אני רוצה שהוא ידבר עם הסובבים וכולם ישמעו דעה מקורית שרואה דברים מהצד…
4. כל עוד אתה כותב שאינך כלכלן ומה שאתה כותב אלו המחשבות שלך מתוך ניסיון חיים אין בזה שום פסול. האחריות על הקורא בלבד.
5. צריך הרבה אומץ לשלוח דבר כזה למרצה לכלכה. אם לי משהו ללא כל ידע מוקדם בתחום זיהוי דוברים היה שולח את מחשבותיו גם אני היתי חושד בכתוב. לרוב זה גיבוב של דברים לא קשורים, ובדרך כלל לא מבוססים. לעיתים נדירות יש דברים עם בשר, אך זה לרוב מאנשים עם רקע עשיר בתחומים נושקים, ועד כמה שאני מבין, אתה עוסק בתחומים נושקים לכלכלה (או לקלקלה, ואז ברור למה זה לא עובד ;) ).
6. ואחרי כל זאת, ולמרות שאני נהנה לקרוא אותך, אך לרוב אני לא מבין. התחום שלי קל בהרבה!!!

גיל שלי 14 בספטמבר 2014

ואני עדין בטוח שאתה יכול לכתוב פוסט על פיסיקה גרעינית

איציק 14 בספטמבר 2014

רק אם תושיב אותי בעפולה, וגם זה לא בטוח :-)

Danny -Long Island 14 בספטמבר 2014

נדבך על נדבך או שאני טועה?

איציק 14 בספטמבר 2014

כנראה שאני טועה :-(

ג'וג'וסיאן 14 בספטמבר 2014

השאלה למה אתה לא כותב על פיזיקה גרעינית הזכירה לי אנקדוטה מאחת מתורנויות השבת שלי בקיבוץ. ישבנו בחדר האוכל והשיחה התגלגלה לה. אחת מהתורניות שהיתה אתי לומדת מוזיקולוגיה, מתברר. והנה, גם אמה עוסקת במוזיקה. השניה לומדת פיזיותרפיה ואמא שלה עו"ס. לבסוף הגיעו אלי. שאלו אותי אותי אם ההורים שלי כלכלנים (למדתי כלכלה, ואפילו אצל עומר מואב, לפני שהיה פרופסור), עניתי שלא, אבל כדי לא להרוס את ההרמוניה, ציינתי שעם זאת, שכשההורים שלי רוצים לקנות משהו, הם משתמשים בכסף.

נראה לי שכל עניין ההבנה בכלכלה בעולם האמיתי (בניגוד לעולם הכלכלי-האקדמי) משול למשחק כדורגל בעולם האמיתי למשחק בפיפא או פרו אבולושן. אם אתה מוציא מהמשוואה פסיכולוגיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה, בטחונולוגיה וסתם פוליטיקה קטנונית (ועוד כמה תחומים), אתה מקבל כלכלה טהורה, דטרמיניסטית להפליא (או סטוכסטית באופן אלגנטי). ובזה באמת, מי שלא למד לא מבין הרבה (וגם אני, עם התואר הראשון המסכן שלי, יש לי עוד כמה דברים ללמוד).

איציק 14 בספטמבר 2014

כאשר אתה מוריד הרבה דברים אתה מקבל את הבדיחה הבאה: גנטיקאי, סטטיסטיקאי ופיזיקאי רוצים להמר על סוס במרוץ סוסים.
הגנטיקאי לוקח את הגנטיקה של כל הסוסים המתחרים, הגנטיקה של ההורים, מוסיף לזה את גילם, היסתוריה של מחלות ופציעות, מכניס מקדם תזונה וקובע שהסוס המנצח הוא סוס מספר 3.
הסטטיסטיקאי לוקח את הנתונים של כל הסוסים, באיזה תחרויות התחרו, כמה ניצחו, תוצאות ראש בראש, הכניס תיקוני עומס והזדקנות וקבע שהסוס המנצח הוא מספר 7.
הפיסיקאי מחשב משהו וזורק את הדף לפח, רושם שוב משהו מקמט וזורק לפח, וכך כל היום. לצמד הממתין נמאס והם שואלים אותו האם יש לו תשובה. תשובת הפיזיקאי היתה כדלהלן – פתרון כללי עוד לא עבל עבור מקרה פרטי של סוס כדורי בואקום יש לי פתרון סגור.

אריאל גרייזס 14 בספטמבר 2014

LOL, מעולה

ג'וג'וסיאן 14 בספטמבר 2014

אמרו לפיזיקאי, קח את כל הציוד הדרוש ואת כל החומרים הדרושים ותסביר לנו איך מכינים קפה.
אמר הפיזיקאי: אני מרתיח מים בקומקום, שם בכוס כפית קפה וכפית סוכר. כשהמים רותחים אני מוזג לכוס ובוחש ויש קפה.
שאלו את המתמטיקאי את אותה שאלה, אבל אמרו לו שיש כבר מים רותחים בקומקום.
ענה המתמטיקאי: אני שופך את המים הרותחים לכיור ואז עושה מה שהפיזיקאי אמר.

נחשון שוחט 14 בספטמבר 2014

פיסיקאי, כימאי וכלכלן טרופים על אי בודד, עם מטען של קופסאות שימורים, ללא פותחן.
הפיסיקאי מציע כיצד לחשב זווית ותאוצה לזריקת אבן אל הנקודה המדויקת שתאפשר ליצור סדק בקופסה.
הכימאי מציע להניח את הקופסה על שפת המים באופן שיאפשר חלחול איטי שיסדוק את הקופסה.
הכלכלן אומר: בואו נניח שיש לנו פותחן.

מתן גילור 14 בספטמבר 2014

כימאי, פיזיקאי ומתמטיקאי נוסעים ליד יער ורואים כבשה שחורה.
הכימאי: "ביער הזה יש כבשים שחורות."
הפיזיקאי: "ביער הזה יש לפחות כבשה אחת שחורה."
המתמטיקאי: "ביער הזה יש לפחות כבשה אחת שלפחות צד אחד שלה שחור."

no propaganda 14 בספטמבר 2014

אשתו של מתכנת שולחת אותו למכולת ואומרת:
תקנה קילוגרם נקניק ואם יהיו ביצים תקנה 10.
המתכנת חוזר עם 10 קילוגרם נקניק.
אישתו שואלת: למה הבאת 10 קילוגרם נקניק?
המתכנת עונה: היו ביצים.

איציק 14 בספטמבר 2014

הבעל מספר, אישתי חושבת שאני בינארי. שואל החבר מה זאת אומרת. עונה הבעל, היא כל הזמן אומרת לי יא אפס אחד.

austaldo 14 בספטמבר 2014

חשבתי לכתוב הסבר ארוך ומפורט, אבל אני אגיד את זה במישפט אחד:
בולשיט מיט בולשיט – כל עובד שכיר קשה יום שקורע את התחת כל יום בשביל להביא פרנסה הביתה יכול לכתוב על כלכלה, ובאספקטים מסויימים אותו עובד קשה יום מבין הרבה יותר ממך, אדון פרופסור.

ג'וש 14 בספטמבר 2014

1.אהבתי את התגובה של מואב: "אבל נראה לי מוזר שאדם כותב בתחום שהוא לא מבין בו הרבה ובמבקש משובים".
כמו שכתבתי לך בעבר: פחות אגו- פחות תעלב.
למה צריך אישור לכתוב על נושא מסוים? זה אינטרנט, זה בלוג.
תכתוב מה שאתה רוצה וציבור קוראיך יגיב.
2.יש לך אובססיה עם דורפן…פתור אותה.
3.גם הפרופ' הנכבד טועה בחלק מהשקפותיו. דגלל זה הוא (רק) כלכלן.

אביאל 14 בספטמבר 2014

גיל – בתור אחד שלמד אצל מואב מאקרו בשנה א׳ אז לא בחרת את האדם הנכון בכלל, הוא גם הסמן הקיצוני של תפיסת הכלכלה כמדע מוחלט. הוא לא דוגמה מייצגת של הפקולטה באוניברסיטה העברית ובטח לא של הכלכלנים המפורסמים והחדשניים של ימנו (רוביני, קרוגמן או פיקטי לדוגמא), הוא גם לא אדם נחמד, אבל מה שכן הוא מורה מצוין למאקרו (וזה עניין חשוב מאוד בימנו).

בכל מקרה, אם תרצה לנסות לקבל דעה על התזה שלך, נסה מורה אחר שלי – פורפסור מיכאל שלו, אצלו למדתי כלכלה פוליטית – הוא במקור סוציולוג אם אני לא טועה ואני למדתי אצלו תחת החוג למדע המדינה, הוא לימד אותי בקורס אחד (של שעה וחצי בשבוע למשך שנה) הרבה יותר על כלכלה ממה שלמדתי מכל המרצים שלי בחוג לכלכלה גם יחד, אם תרצה אני אשיג לך את המייל שלו.

גיל שלי 14 בספטמבר 2014

אביאל תודה. פניתי למי שמצאתי בפייסבוק למען האמת, לא נעים להטריד מישהו שאין לי שום קשר אליו, אבל אחשוב על זה.
בכל מקרה תודה רבה

ג'וג'וסיאן 14 בספטמבר 2014

מסכים עם אביאל. למדתי אצלו דווקא מיקרו בשנה א'. הוא מרצה מוצלח, אבל הוא מהנטורי קרתא של הכלכלה. כל ניסיון לויכוח אתו על דעות והשקפות שונות מצד מי מהסטודנטים, נדחה על הסף.
מרצים אחרים כן שיתפו פעולה (חלקם).

Amir A 14 בספטמבר 2014

אני אכתוב כאן משהו מעולמי הצר, זה של הפסיכולוגיה הניסויית.
אחד הכלים שנתפסים כיותר אובייקטיבים במחקר בפסיכולוגיה הוא מעקב תנועות עיניים. כמו שכולם יודעים יש לנו את הציוד שמאפשר לבדוק להיכן בדיוק היו העיניים מכוונות בזמן שהסתכלתם על תמונה מסויימת, לדוגמא. ומכיוון שאין לנו הרבה כלים אובייקטיבים בפסיכולוגיה אנשים מנסים לבנות תילי תילים סביב תנועות עיניים.
בשיווק הרבה פעמים מנסים למדוד להיכן אתם מסתכלים כשאתם שופטים אריזה מסויימת או תמונה של פנים. במקרה השני משתמשים במידע על מנת לקבוע, לדוגמא, איזה איזור של הפנים משמש אתכם בזמן שאתם מחליטים האם ניתן לבטוח באדם מסויים וכדומה. אם מישהו ממכם רוצה להרוויח הרבה כסף בזמן קצר אתפתחו מכון שייעץ למפלגות פוליטיות על בחירת מועמדים בהתאם למראה פניהם והשפעתו על המצביעים.
הבעיה הגדולה כאן היא שמחקרים אחרים הראו שאת השיפוט לגבי קווי אופי, כמו "ניתן לבטוח בו", אנחנו מבצעים בזמן מאוד קצר. מחקר אחד שכזה הראה שאין הבדל בשיפוט שלנו בין אם הנבדקים נחשפו לתמונה של פנים למשך 100 מילישניות (עשירית השניה), חצי שניה, או ללא הגבלת זמן. מה זה אומר בעצם? שאת ההחלטה לגבי תכונת האופי אנו מבצעים מהר מאוד, וכל המדדים לגבי תנועות עיניים שמתרחשות לאחר מכן אינן רלוונטיות כלל להחלטה.
מי שמכיר את שדה המחקר האמור יודע את זה ויודע שתנועות העיניים הן במקרה הטוב מדד שצריך להשתמש בו בזהירות רבה בזמן שמנסים להסיק ממנו על תהליכי קבלת החלטות. מי שכלל לא מכיר את התחום (ובזה אני כולל לא רק אנשים נאיבים אלא גם חוקרים רבים מתחום הפסיכולוגיה שלא טורחים לקרוא לעומק את הספרות הרלוונטית) יבנה תיאוריות שלמות סביב תנועות עיניים, נתון שבמקרה הטוב אינו רלוונטי להחלטה עצמה.
איך אני הייתי מגיב אם גיל היה שולח לי פוסט שמסביר תהליכי קבלת החלטות על בסיס ניתוח תנועות עיניים שנמשכות שניות רבות? אני מניח שהייתי שולח לו קישור למספר מאמרים כמו המאמר שציינתי וממליץ שיתעמק מעט בחומר לפני שהוא בונה תיאוריות. אני מניח שגם הייתי קצת מתעצב על כך שאני מקדיש קריירה למחקר שאמור לספק לנו הבנה אמיתית של תהליכים קוגנטיבים ואז מגיע מישהו שלא מכיר את התחום, כותב פוסטים שלמים בנושא וסביר להניח שהוא מגיע להרבה יותר קוראים ממני, ושהרעיונות (השגויים) שלו משפיעים עליהם הרבה יותר מהמחקר שאני עושה. אני מניח שלכל פוסט שגיל מפרסם כאן יש יותר קוראים מאלו שקראו את המאמרים שאני פרסמתי (ואין הרבה כאלו לאור העובדה שבחרתי לעזוב את האקדמיה ועברתי לתעשיה).
אז נכון שהתשובה של הפרופסור האמור מתנשאת ומקוממת. הייתי מצפה ממישהו כמוהו דווקא לשמוח שאנשים מהיישוב מתעניינים בתחום שבו הוא עוסק. מצד שני, אפשר להבין קצת את התסכול שלו. אני לא יודע גיל אם ציינת בפניו שפרסמת את הפוסט הזה כבר באיזה אתר. אני רוצה להאמין שלגבי עצמי אם היית מציין שאתה רוצה לפרסם את זה הייתי לוקח את הזמן כדי להסביר את הרקע ולקיים איתך דיון בנושא. לעומת זאת אם היית שולח לי טור כזה אחרי שכבר פרסמת אותו אני יכול לדמיין מצב שבו הייתי שואל אותך מדוע אתה שואל לדעתי אחרי שכבר הלכת ופרסמת את הרעיונות שלך לציבור.
מצטער על התגובה הארוכה אבל למרות האנטגוניזם שהפרופסור שלך מעורר, עדיין גם לו מגיע כתב הגנה.

גיל שלי 14 בספטמבר 2014

אמיר – אתה קראת איפה שהוא בפוסט תקיפה של פרופסור מואב? אני ממש לא תקפתי אותו, ולא הייתי ציני כלל כאשר הודיתי לו על הזמן שהשקיע בקריאת הפוסט בדה באזר, אכן ביקשתי ממנו את תגובתו. התגובה שלו היתה גם לגיטימית לחלוטין וגם צפויה למען האמת, אני מכיר את התזות שלו, וכך צפיתי. בכל מקרה אני באמת מעריך ומוקיר את הזמן שהשקיע בפוסט, וגם את כך שטרח וענה לשאלתי כאשר ביקשתי פידבק.
מעניין אותי מה היית כותב לו הייתי כותב על ניתוח אישיות באופן כולל, ולא על הנקודה הספציפית שאתה מתייחס אליה, זו ההשוואה הנכונה בעיני. האם לדעתך רק פסיכולוגים מסוגלים לנתח מניעים התנהגותיים או לנתח התנהגות בכלל? אם הייתי מנסה לפתח תזה בעניין בגידות בנישואין, האם לא היית מתייחס אליה כלל מאחר והיא כלולה בפסיכולוגיה?
אנסה לחדד. פניתי אליו על מנת שישתף אותי בדעתו האם יש סיכוי שהתזה בכיוון שניתן להפרכה או שווה בדיקה. עוד דבר חשוב, אתה בטח מניח שכן קראתי רבות בנושא ההרחבה הכמותית, וגם על אינפלציה, לא הסתמכתי על אינטואיציה בלבד כאשר ניסיתי להציע גורם שלא מגיע ישירות מעולם הכסף, זה לא דומה למצב שבו אכתוב על תנועות עינים ואתווכח בהתבסס על אינטואיציה אישית מול מומחה בתחום

Amir A 14 בספטמבר 2014

גיל, לא כתבתי שתקפת אותו ולא חשבתי כך לשניה. אם זה מה שהבנת מהתגובה שלי אז כנראה לא התנסחתי נכון.
לגבי השאלות שהעלת:
1. אם היית מעלה תזה לגבי ניתוח אישיות באופן כולל לא היתה לי עם זה בעיה. לדעתי זה נושא שמתאים יותר לעיתון לאישה מאשר למכוני מחקר, אבל זו דעתי האישית.
2. תיאוריות מדעיות צריכות להתבסס על תצפיות, תפעול משתנים בצורה נשלטת, והבנת משמעות התוצאות. אין שום מניעה שכל אחד ינסה לנתח מניעים התנהגותיים, כל עוד הניתוח מבוסס על הכרה של מחקרי עבר והבנה אמיתית של הסיבות והתוצאות בהתנהגות.
3. הבעיה בפסיכולוגיה התנהגותית היא שכל אחד חושב שהוא מומחה גדול, ובגלל שבמשפחה שלו יש יותר מטורפים מאשר בשלוותה (מעניין איך כל אחד בטוח שהמשפחה שלו היא, היא המקרה הקיצון להפרעות אישיות) זה הופך אותו למומחה בהבנה של ההתנהגות האנושית. אם היית כותב מדור דיעה על הסיבות לבגידות הייתי קורא אותך בהנאה. אבל אם לא היית מגבה את זה בנתונים אז לא הייתי מתייחס לזה ברצינות רבה יותר מאשר לטורים של קארין ארד. מה שכן, הייתי שמח להגיב ולהתדיין בנושא כי דיון אינטלקטואלי הוא תמיד דבר נחמד. רק הייתי נזהר מלנסות לטעון שהאמת היא אצלי או אצלך. אחרי הכל, לא עושה רושם שמישהו משנינו באמת מבין משהו בנושא הזה.
4. כמו שציינתי, התגובה שלו בעיני מתנשאת. אם מישהו פונה ומבקש את דעתו אז מן הראוי שיקדיש קצת זמן לתת תגובה עניינית. הקושי הוא בשאלה האם כבר פרסמת את התזה שלך. הדבר קצת דומה לתלמיד מחקר שמפרסם מאמר בעיתון מדעי ואחר כך פונה לפרופסור שלו לשאול האם התיאוריה שלו שווה פרסום. כבר פרסמת, אז למה אתה שואל עכשיו? אני מניח שחלק מהתגובה שלו נעוץ בנקודה הזו.
5. ולבסוף, ברור לי שיש לך הבנה בתחום מעבר לאינטואיציה. אני כתבתי רק על מה שמתרחש בעולם שלי, היכן שאפילו אנשים שלהם אין טיפת אינטואיציה מרשים לעצמם להעלות הסברים שלמים ומקיפים להתנהגות האנושית.

גיל שלי 14 בספטמבר 2014

אכן הייתי צריך להתנסח יותר בזהירות למקרא תשובתך, הצעתי כיוון חקירה משלי לעניין גורמים לאינפלציה, לא תזה מגובשת, אין לי את הכלים לפתח תיאוריה שלמה משלי בתחום.

Amir A 14 בספטמבר 2014

חזרתי שוב אל תגובתו של מואב ורציתי להעלות כמה נקודות:
1. "אני לא יודע כיצד מודדים הכנסה במשרד הכלכלה אבל אני בטוח שנתוני שכר של ביטוח לאומי ולמ"ס כוללים את התוספות שאתה מדבר עליהן". אני מניח שכאן הוא מעביר ביקורת על טענה שלך, וזו ביקורת לגיטימית. כאן האחריות על הבדיקה של הטענה היא כמובן עליך.
2. "הטענות הכלכליות שלך, בגדול, חסרות שחר. ביקשת הסבר, ובתגובה שאלתי אותך לגבי השכלתך הכלכלית". זה לא לעניין. אם הוא רוצה לומר לך שהטענות שלך חסרות שחר זה בסדר, אבל מחובתו היתה להסביר מיד מדוע הוא אומר זאת. אין שום סיבה עלי אדמות שהוא יכתוב לך שהטענות שלך חסרות שחר מבלי לפרט. זה זלזול וגסות רוח. או שיכתוב לך שאין לו את הזמן להגיב או שיגיב בכבוד.
3. "אפילו אין לך מושג מה כלכלנים עושים אבל אתה כותב "למען האמת שאלת הגורם בכלכלה בדרך כלל לא מעסיקה את הכלכלנים." למען האמת? הנה קבלת תשובה חלקית היכן כתבת דברים חסרי שחר". כאן אני דווקא איתו. גם אם אתה צודק והרבה כלכלנים לא מתעסקים בנושא הקריטי הזה, עדיין להטיח לו את זה בפנים זה, אעפס, חוסר כבוד. אני לא טוען שנהגת כך בכוונה, אבל אם הוא הקדיש את חייו לבדיקת שאלת הגורם בכלכלה ופתאום מגיע מישהו וכותב לו שכלכלנים לא מתעסקים בזה ומה הוא חושב על זה, אפשר להבין למה הוא נדלק.
4. "בהמשך הסברת לי מדוע לדעתך אני טועה והגבתי ב: "שיהיה בהצלחה". את זה אתה מפרש כאילו אהי חושב שאסור לך לכתוב על כלכלה? מה אכפת לי על מה אתה כותב? אבל נראה לי מוזר שאדם כותב בתחום שהוא לא מבין בו הרבה ובמבקש משובים…". אני מקווה שלא התחלת איתו דיון שבו הסברת לו שהוא טועה ואתה צודק. אם אתה פונה לבקשת חוות דעת ממנו מתוך הכרה שהוא מבין בתחום יותר ממך ומטרתך היא ללמוד, זה דבר אחד. אם אתה בא במטרה להתווכח איתו זה דבר אחר לגמרי.

כאמור, אין לי קצה מחשבה שעשית משהו מתוך כוונה רעה. אני גם לא מבין מאום בכלכלה שיאפשר לי לומר משהו על התיזה שאתה מעלה. אבל אני חושב שמואב זכאי כאן לשיפוט הוגן לפני שנוצרת לו ההילה של הסנוב מהאקדמיה שחושב את עצמו מורם מעם (למרות שיתכן שהוא באמת כזה).

גיל שלי 14 בספטמבר 2014

לעניין 1 גם אני וגם הוא צודקים, אני כתבתי מתוך ידיעה על איך משרד הכלכלה קובע את השכר הממוצע לרתך (ערכתי דיון על כך עם אנשי משרד הכלכלה שמתעסקים בכך, והם אלו שהסבירו לי כיצד הם מגיעים לנתונים), והוא צודק שכאשר מסתמכים על ביטוח לאומי מקבלים גם את הבונוסים.
לעניין 4, לא התווכחתי איתו כלל. להיפך, כאשר כתב שדברי מחוסרי שחר, ביקשתי ממנו אם יוכל בבקשה להרחיב, מעולם לא כתבתי לו שהוא טועה במשהו.
דרך אגב, אני לא יודע איך מבינים יותר בתחום, פניתי אליו מאחר ולי אין יכולת מחקרית, שלו יש.
לעניין 3 – כאן אתה צודק לגמרי. אני כותב את הפוסטים ומפרסם בלי לערוך, בדיעבד הייתי מוחק את המשפט המיותר הזה מהפוסט

גל ד 14 בספטמבר 2014

"3. "אפילו אין לך מושג מה כלכלנים עושים אבל אתה כותב "למען האמת שאלת הגורם בכלכלה בדרך כלל לא מעסיקה את הכלכלנים." למען האמת? הנה קבלת תשובה חלקית היכן כתבת דברים חסרי שחר". כאן אני דווקא איתו. גם אם אתה צודק והרבה כלכלנים לא מתעסקים בנושא הקריטי הזה, עדיין להטיח לו את זה בפנים זה, אעפס, חוסר כבוד. אני לא טוען שנהגת כך בכוונה, אבל אם הוא הקדיש את חייו לבדיקת שאלת הגורם בכלכלה ופתאום מגיע מישהו וכותב לו שכלכלנים לא מתעסקים בזה ומה הוא חושב על זה, אפשר להבין למה הוא נדלק."

גיל כותב פה שהוא מכיר את התזות של פרופ' מואב. אם הוא הוציא מאמרים שכן מתייחסים לגורם, אז אני מסכים איתך. אם לא, אז או שהוא באמת לא מתעסק בזה, או שהוא מתעסק אבל העיסוק לא מגיע מסיבה כלשהיא לפרסומים הרלוונטיים. במידה וזה המצב, הגיוני יותר להעמיד את גיל על טעותו מאשר להתעצבן.

Amir A 14 בספטמבר 2014

לגבי 1 כמובן שאין לי את היכולת להגיב ואני אסתמך על מה שאתה כתבת.
לגבי 2, מתגובתו ניתן להבין שהוא ראה את התשובה שלך כנסיון להסביר לו למה הוא טועה ולמה אתה צודק. אני לא יודע למה הוא הבין את זה כך. אולי זה אגו ואולי זה משהו באופן שבו התגובה אליו נוסחה. הרבה פעמים אנשים לא קוראים נכון את הכוונה כאשר מדובר בחילופי טקסט. לגבי ההערה שלך על איך מבינים יותר בתחום, ענית על זה בעצמך. לו יש יכולת מחקרית שלך אין. יש לו את הנגישות ליותר נתונים ויותר מחקרים היסטורים מאשר לך. המסקנות שלו יכולות להיות שגויות, אבל את ההיסטוריה וההיקף של התחום סביר להניח שהוא מבין יותר ממך.

גיל שלי 14 בספטמבר 2014

גל – מהמעט שאני מבין, העצבים שלו הגיעו מכך שהדיוט כותב על נושא שבו אמור להיות רק למומחה דעה לגיטימית. לתחושתי הוא חשב שאני בעל השכלה בהתחלה, לאחר ששוב הבהרתי לו את הנקודה של מחסור בהשכלה פורמלית הוא איבד את סבלנותו. מבחינתי אין בעיה עם התגובה בכל מקרה, זכותו להתעצבן וזכותי לחשוב שיש דברים שהזרם הכלכלי המרכזי מטפל בהם בצורה לא נכונה

גיל שלי 14 בספטמבר 2014

אמיר – ארצות הברית היתה מלאה בכלכלנים בעלי שם אשר ביססו תיאוריות שלמות על כך ששוק הנדל"ן בארצות הברית לא יחווה לעולם ירידות מחירים בהיקף ארצי לאור היסטוריה ארוכה של נתונים. האם הם הבינו בתחום? אני לא משוכנע שאני מקבל את הגדרת למבין בתחום

Amir A 14 בספטמבר 2014

גל, לאור העובדה שגם גיל הסכים איתי שהמשפט הזה היה שלא במקומו בטקסט שנשלח למואב אני מניח שאפשר להניח לנקודה הזו.

Amir A 14 בספטמבר 2014

גיל, בגלל זה הבחנתי בין ההכרה של הנושא ובין היכולת להסיק מסקנות נכונות. זה שמישהו מבין בתחום מסויים עדיין לא מבטיח שהמסקנות אליהן הוא יגיע יהיו נכונות. הרבה פעמים יש גורמים כמו אגו, קיבעון מחשבתי, ועוד אשר דווקא יוליכו את אלו שמבינים בתחום למסקנות שגויות. אני בטוח שנפוליון הבין יותר ממני בתחום של אסטרטגיה ולוגיסטיקה צבאית והנה, הוא עדיין צעד לתוך רוסיה בחורף, דבר שאני הייתי נמנע ממנו.

גל ד 14 בספטמבר 2014

אמיר: בהחלט אפשר. את התגובה שלי כתבתי לפני שראיתי את זו שמיד לפניה.

גיל 14 בספטמבר 2014

אני רוצה לתת זווית אחרת לתגובה של הפרופסור כמי שנמצא קצת בצד שלו. ראשית, אני חושב שאתה יכול לתרום תובנות שונות, במיוחד בנושא שהוא לא מדעי לגמרי (אם בכלל). הבעייה היא שאנשי אקדמיה מקבלים באופן תדיר אימיילים של אנשים שחושבים שיש להם איזו תאוריה מדעית מהפכנית שאף אחד לא חשב עליה. כמעט תמיד מדובר באנשים חסרי רקע בסיסי ועם טענות קלושות. עכשיו, אני לא אומר שאתה כזה אבל ברגע שאתה פונה לפרופסור שבטח מקבל הרבה אימיילים כאלו אז הנטייה הראשונית שלו זה לחשוב מה הוא מבלבל פה במוח? כשאין לך תואר אקדמי אז זה עונה לפרופיל שלו של טרחן מדעי ויש לו פחות סבלנות לכאלו. נכון שיש כאלו שהם אוטודידקטיים והדברים שלהם יכולים להיות רלוונטיים ומעניינים. אבל לרוב אין לאנשים האלו זמן ורצון לטרוח להתדיין עם אחרים. הם יכולים לומר לך, פרסם את הדברים שלך במאמר מדעי ואז יהיה לנו בסיס לשיחה ולא על סמך פוסט בבלוג. זה אולי נשמע צורם אבל אני יכול להבין קצת את הצד שלו. יש גם המון אנשים שפונים לפרופסורים שיעזרו להם בכל מיני צורות בעבודות שהם עושים ולכן הם חשדנים כלפי אנשים שהם לא מכירים מחוץ לאקדמיה.

אלכס 14 בספטמבר 2014

מקבל את מה שאתה אומר, אבל:
1. אין לך זמן לכל מיני אנשים שחושבים על עצמן יותר מידי? אל תקרא את השטויות שלהם.
2. קראת את השטויות שלהם? אל תענה.
3. אתה עונה? תענה ענייני ("לי יש תואר בכלכלה ולך אין, אתה טועה" זה לא לוגיקה תקפה)
4. לא ענית ענייני? קבל אש.

גיל 14 בספטמבר 2014

אני מניח שברוב המקרים הוא לא עונה אבל אני מסכים שצריך לענות בצורה קצת יותר מכובדת.

אלכס 14 בספטמבר 2014

בעיני, תשובה כזו היא לא עניינית.
1. אתה חושב שאין שחר לדברים? תראה בדיוק איך ולמה.
2. אתה לא מסוגל להראות איך ולמה? סייג לכחמה שתיקה.
3. אתה לא מסוגל להראות למה זה לא עובד, אבל כן יכול להראות שזה לא עובד? יפה התקדמנו.
3.1 יש לך הצעה יותר טובה? יופי, בוא נשמע.
3.2 לא? סייג לכחמה שתיקה.

אני חושב שכל הכלכלנים המודרניים בטוחים שהשמש זורחת להם מהאחוריים, וממשיכים להסתמך על מודלים שכושלים שוב שושוב (ולא נכונים מאז שמהפכה התעשייתית הסתיימה).
ואז יש את ה- 20% ששאר ה- 80% מוציאים להם שם רע.

Zak 14 בספטמבר 2014

מאוד משונה.

אודה שעקבתי רק ברפרוף אחרי הדיון בתגובות. אבל רק ביום שלישי האחרון יצא לי לשמוע את עומר מואב בהרצאה בפאב הננוצ'קה בתל אביב. הוא בא להרצות בחינם, ענה והתייחס לכל מי ששאל בכבוד ולא משנה מה היתה השאלה. לא היה שום סימן לשחצנות בגישה שלו. הוא גם לא הראה בשום סיטואציה איזו התייחסות מערכת לכלכלה ככללה כמדע.

אולי הוא באמת לא אהב את ההתייחסות שלך לכלכלנים או משהו אחר מה שכתבת. כי סה"כ מדובר במשהו ש"ירד ממגדל השן" של האקדמיה כמו שאומרים.

שי 15 בספטמבר 2014

חוסר היכולת של מודלים מקרו כלכליים לחזות את העתיד מקובל וידוע. בתוך העולם הכלכלי זה נקרא ביקורת לוקאס, שמדברת על כך שלא ניתן למדל רציונליות, משום שהיא, בהגדרתה, מביאה את האנשים לשנות את התנהגותם בהתאם למה שהם רואים, והמודליםדינמיקות כלכליות נכללים בתוך זה. שמעתי את פרופסור נתן זוסמן מעיר שרוב הכלכלנים לא הפנימו את מלוא ההשלכות שלה.
הרעיון הכללי הוסבר גם בקיצור תולדות האנושות המגה-פופולארי, כנראה שרוב הקוראים לא הגיעו לפרקים המאוחרים יותר ;)
יובל הררי מתאר שם שהכלכלה היא מערכת כאוטית מסדר שני – כזאת שמשתנה כל הזמן, מאחר שההערכות של אנשים לגביה גורמות להם לפעול, ולשנות את המתרחש.
אז בקיצור, כשזה מגיע למקרו כלכלנים מתיימרים רק לתת קווים כלליים. וכמו בכל תחום אקדמי אחר, מי שחולק עליהם מוזמן לנמק ולהדגים באופן מסודר בירחון הקרוב לביתו.

לגבי שכר ומחירים: בתואר ראשון בכלכלה לומדים שהעובדים שואפים להעלות את שכרם מאחר שהאינפלציה שוחקת אותו. להסתכל על התהליך מהזווית של החברות זה פשוט ביצה ותרנגולת לפי דעתי. הרעיון שאינפלציה תלויה בכמות הכסף בשוק יציב מאוד וההיגיון שלי ישיר כמעט לחלוטין. מה שכן, אני משער שמבחינת יכולת חיזוי הוא טוב בעיקר לגבי אינפלציה גבוהה – ברמות שהיו בעולם עד שנות ה-90. כשאנחנו מדברים על אחוז-שניים לכאן או לכאן, העסק נהיה עדין יותר.

ולגבי עומר מואב: זה נשמע לי כמו הסגנון האופייני שלו, לטוב ולרע. לא כמשהו אישי. הוא בהחלט מהאנשים שחייבים לגבש דעה לגביהם…

גיל שלי 16 בספטמבר 2014

אני לא יודע מה לומדים בתואר ראשון, אני יודע מה קורה במציאות. חברות הן שקובעות את השכר של העובדים לפי השוק, לעובדים אין יכולת השפעה אמיתית על השכר שלהם, לכן הדרישה שלהם לפי האינפלציה היא תיאוריה נחמדה אבל לא תופסת במציאות. עובדים שואפים לשכר הגבוהה ביותר שהשוק מאפשר, והמעסיקים שואפים לשלם את התשלום הנמוך ביותר האפשרי ובתנאי שהעובד יישאר מרוצה ובחברה. כך השוק עובד במציאות.

Comments closed