ליגת שוקי ההון – ההבדל בין מעניין לחשוב

כשרכילות מעוותת את המידע

אפתח בשאלה, למה באיטליה הכל יותר טעים? איך זה יכול להיות שהפסטה במסעדה הפושטית ביותר באיטליה, טובה יותר מהפסטה במסעדות הגורמה בתל אביב? למה האספרסו באיטליה טוב יותר? מה שכן, הילדים עדיין טוענים שהפיצה הכי טובה היא של הסובל (ולא מצאתי מקום איטלקי אחד שמגיש פיצה עם ביצה קשה חומה למעלה).

*

הכתיבה בדה באזר אומנם מעסיקה את רוב זמני, אך כדי להתפרנס אני שולח את ידי בחברת צבירן. בחברת צבירן אנו מייעצים על בניית תכניות תגמול, ומפיקים סקרי שכר הכוללים מאות אלפי משתכרים. אני מבלבל לכם את המח בנושא זה כדי שתבינו שהנתונים שנמצאים בידי בנושא זה אכן שונים מהמצוי בקרב עיתונאים. בנושא שכר בישראל יש לי יתרון מובנה של ידיעת הנתונים.

אני כמובן מנסה כחלק מהמאמצים השיווקיים של החברה, לשתף עיתונאים בידע שלי, ובעיקר בהערכות שלי לגבי שוק השכר בישראל, וגם השפעות של תהליכים עולמיים על המתרחש בשוק השכר הישראלי. אתם כבר מכירים את התזות שלי לגבי המתרחש בעולם. הדוחו"ת בוול סטריט מחזקות את ההשערה שלי, שאכן אנו עדים לשינוי בתנועת המטוטולת. הרווחים של החברות הציבוריות בארצות הברית ברבעון האחרון של 2014 היו ב6.4% יותר נמוכים בהשוואה לאלו שהתקבלו ברבעון האחרון של 2013, וכנראה מגמה זו תתחזק ברבעון הראשון של 2015 לעומת הרבעון הראשון של 2014.

חברת מקדונלדס אכן נאלצה להעלות את שכר המינימום לעובדיה לאחר המהלך של וול מארט, כך שהמגמה של חיזוק התשלומים בקרב משתכרי השכר הנמוך בארצות הברית, ואיתה גם העלייה הצפוייה בהכנסה החציונית, תבוא על רקע הירידה ברווחים, קרי צמצום הפערים בין הרווחים מהון לעומת הרווחים מעבודה, זה קורה. אגב, זה קורה גם בישראל.

*

אל תקבלו את הדברים שאכתוב להלן כביקורת עיתונות, אך המוכר לכם מעיתונות הספורט, נכון גם לעיתונות הכלכלית. הרוב הישראלי מתעניין הרבה יותר במה שנאמר בחדרי ההלבשה, לעומת ניתוחים טקטיים מעניינים. מסתבר גם שהקורא הממוצע רוצה לדעת כמה מרוויח מהנדס מובייל, ופחות מעוניין במגמות העולמיות אשר עשויות להשפיע על עתידו הכלכלי (בהנחה שרוב קוראי העיתונות הכלכלית אינם מהנדסי מובייל למשל).

אני כמובן מסרב להסגיר את השכר הממוצע של מהנדס מובייל, מכמה סיבות. הראשונה, הנתונים ניתנו לי על ידי החברות, ואני לא רשאי לשתף את הציבור במספרים המדויקים של ממוצעים ואחוזונים בתפקידים השונים. הנתונים שאתם קוראים עליהם בעיתונות הכלכלית הקרויים בשם הכולל "השכר בהייטק" התקבלו מחברות השמה. לחברות ההשמה אין מושג אמיתי על מה שקורה בשוק מכמה סיבות. הראשונה, הם יודעים רק על השכר של המכוניות החדשות, קרי עובדים חדשים שמתקבלים לעבודה בחברות ההייטק. אין להם מושג על מה קורה לעובדים שממשיכים לעבוד בתפקידם, אין להם מושג על בונוסים, ואין להם מושג על ההבדל בשכר בין מגויסים חדשים לעובדים ותיקים באותו תפקיד.

דבר נוסף שאין להם מושג בו, הוא עד כמה משקפים המגויסים החדשים את תמונת המועסקים בהייטק. למשל, במקצוע כמו מהנדס מובייל יש ביקוש עצום לעובדים, והיצע קטן כרגע. כלומר בעוד שבמשרד השמה יתרשמו שיש המון גיוסים, והחלק היחסי של מהנדסי מובייל הוא מהותי בתעשיית ההייטק, לנו בחברה יש נתונים מדויקים על החלק של מהנדסי מובייל בתוך התעשייה כולה. בקיצור, משרדי ההשמה יתרשמו שהשכר בהייטק קופץ, ויש ביקוש עצום לעובדים, בגלל ההטייה של ביקוש מסויים בתפקידים ספציפיים.

*

עדיין, אתם תקראו בגלובס למשל, רק על הנתונים האלה, ולא תקראו על ההתרשמות שלי מהשוק. הסיבה היא פשוטה, העיתונאים רוצים לתת לציבור, את מה שהציבור רוצה לדעת. מאחר והרכילות היא המעניינת, העיתונאים יפרסמו כתבות ארוכות שמתבססות על הנתונים של חברות השמה המנסות לשווק את מרכולתן, ואילו ראיונות איתי תמצאו הרבה פחות, מאחר ואני לא מוכן לחשוף את מה שקרוי בכתבות אלה "טבלאות השכר בהיטק". מכאן שתקראו בעיתונים כותרות שאינן משקפות בצורה מדויקת את המתרחש במציאות, מאחר והחומר מתקבל מידי אנשים אשר מכירים מגזרים מאוד ספציפיים מהשוק, ומאחר ומי שהחומר מצוי בידו בצורה טובה יותר, לא מוכן להתעסק ברכילות.

*

כלומר, בדיוק כמו שלא תרצו לקרוא את המלצותיו של פרימו לגבי העתיד לקרות במכבי, כך כדי שתקראו עם קורטוב של מלח את הנתונים המתפרסמים לגבי המתרחש בשכר בהיטק הישראלי.

*

ועוד משהו קטן על שוקי ההון באופן כללי. הבורסות בעולם חוות שנים רצופות של עליות יציבות ללא תיקונים מהותיים כלפי מטה, בדומה לשנים בין 2003-2007. רק שוטה (אני בהחלט לפעמים משתטה) ינסה לתזמן את המשבר הבא בבורסות העולם, רק דבר אחד בטוח, הוא יגיע. השאלה הגדולה היא מה יהיה הטריגר. רבים חושבים למשל על יוון והתפרקות גוש האירו. אחרים חושבים על המתרחש ברוסיה כסכנה, או התמוטטות שוקים מתעוררים. קראתי בסוף השבוע אופציה מעניינת.

חברות חיפושי הנפט בעולם הינן ממונפות בצורה אדירה. חישבו על המתרחש בישראל, תכפילו פי מליון, ותקבלו את חברות האנרגיה שממנות את כל חיפושי הנפט והגז שלהן באמצעות גיוסי הון והלוואת בנקאיות. מעניין שירידה של 50% במחירי חבית הנפט לא הביאה לפשיטת רגל אחת בקרב חברות אלה, ואף חברה גם לא נסגרה. בעסקת המיזוג הענקית בין shell וBG ההנחה היא שמחיר חבית הנפט יחזור בקרוב ל100$. על כך מבוססות כל הניתוחים בחברות האנרגיה, וכן ניתוח המצב הכלכלי במדינות כמו רוסיה למשל. העניין הוא שאם כולם חושבים בצורה מסויימת, זה עדין לא אומר שזה נכון. בהחלט ייתכן שירידה נוספת במחירי הנפט, תוביל לקריסות מעניינות, שיובילו גם למחנק אשראי (שכן המלווים למינהם לא יראו את הכסף חזרה), סתם חומר למחשבה.

תמכו בדה באזר

 

 

גיא גודס, האיש שבפנים
קבלו אותו

61 Comments

יריב 12 באפריל 2015

אז אחד מהתפקידים של החברה הוא כלי לתיאום משכורות בין החברות ואתם לא רוצים לחשוף את המידע המתואם (התפלגות השכר) לעובדים הפוטנציאליים?

דורפן 12 באפריל 2015

יריב – מכיוון שהחברות הן הלקוחות ברור שהם לא יחשפו. אגב – אתה מעלה רעיון מעניין לסטארט אפ נחמד. אפשר להקים אתר אינטרנט, אנשים יזינו פנימה בהתנדבות ובעילום שם את השכר והתפקיד שלהם, וזה יחשוף תמונה אובייקטיבית של השכר

Amir A 12 באפריל 2015

דורפן, אני לא יודע אם היית רציני או לא. אבל אם התכוונת ברצינות אז:
http://www.salary.com/

יריב 12 באפריל 2015

החברות הלקוחות מספקות את המידע מתוך ידיעה שהוא ייחשף לאחרים (מעובד, כמרכיב בנתוני השוק). הן כמובן נפגעות מכך שמידע כזה נחשף בפני מתחרותיהן על גיוס עובדים, והוא אכן נחשף בפניהן. הן היו נפגעות גם אם הוא היה נחשף בפני יריביהן למשא ומתן על שכר (העובדים והעובדים הפוטנציאליים), אך בפני הם הוא לא נחשף.

ברמה העקרונית, זו רק עוד דרך שבה שוק השכר מכיל אסימטריה שמורידה את השכר (זו מעט חריגה, כי יש פה לכאורה סוג של שיתוף פעולה בין חברות שמתחרות על שירותי עובדים – קרטל?), יש המון כאלו וזה ברור ברגע שקצת חושבים על התהליכים המקובלים ומשווים אותם למבנה התיאורטי המשוכלל. ברמה האישית, אני כמובן סקרן לדעת מה התפלגות השכר לעובדים בעלי רקע דומה לשלי, אולי אפילו הייתי מוכן לשלם על המידע הזה, אבל אני לא רואה איך זה עובד (אני לא חברה – אני זקוק למידע לעתים רחוקות בלבד, לחתך מאוד ספציפי ולא הייתי משלם עליו עשרות אלפי שקלים).

גיל שלי 12 באפריל 2015

ואין פה קרטל, החברות לא מתאגדות בינהן, הן רוצות לדעת מה השוק. כלומר, זה כמו ההבדל בין מי שמשלם עבור בלומברג, ומקבל את המידע המדויק לגבי מחיר הbid והask בזמן אמת, למי שמקבל את הציטוטים דרך האתרים באינטרנט בחינם.

יריב 12 באפריל 2015

אני לא מדבר על העובדה שהן פונות אליכם כדי לדעת מה השוק, זה בוודאי תקין. אני מדבר על התנאים שבהם הן מוסרות מידע, שכמובן אינני יודע מה הם (למשל, אם החברה (צבירן) מוגבלת בתנאים וביעדים אליהם מותר להעביר את המידע). בכל מקרה, אני מניח שמה שנעשה יעמוד בבחינה משפטית, זה בדרך כלל אפשרי גם כשרוצים לעשות משהו שהוא מנוגד לחלוטין לרעיון החוק.

גיל שלי 12 באפריל 2015

אתה צריך לזכור שהחברות מתחרות על העובדים, לכן הן לא במצב של לתאם מחירים, ההשתתפות בסקר נועדה על מנת לדעת את השוק במדויק. התנאים להשתתפות בסקר פשוטים, כל מי שמוסר את כל הנתונים על כל העובדים שלו, ומוכן לשלם את התעריף הקבוע, רשאי להשתתף בסקר. אגב, זו לא המצאה ישראלית, סקרי שכר נהוגים בכל מקום בעולם בדיוק בדרך הזו.
אני בהחלט עובד עכשיו על סקר נפרד המיועד לעובדים, למרות שכבר יש שירותים מסוג זה

יריב 12 באפריל 2015

אני מזכיר לך את זה:
http://en.wikipedia.org/wiki/High-Tech_Employee_Antitrust_Litigation

במקרה הזה דובר על הסכמות מפורשות, פה אנחנו לא מדברים על זה, אבל קרטל יכול לפעול גם בלי הסכמות מפורשות. אגב, באופן כללי קרטל הוא בין חברות מתחרות והוא מתבסס על ריסון התחרות. נכון שלכל חברה משתלם להיות תחרותית, אבל רק אם אתה מתעלם מתגובת האחרות – אם הבחירה היא בין שכולן תתחרנה לבין שכולן לא תתחרנה עדיף שלא להתחרות.

גיל שלי 13 באפריל 2015

אין כאן שום הסכמות שהן בין החברות, הן אפילו לא יודעות מי הן החברות שמשלמות מה, הן מקבלות רק תמונה של השוק. המצחיק הוא שהטענה העיקרית של החברות כלפינו היא שצבירן מעלה את המשכורות (כולם חושבים שאנחנו סוג של מראה רפלקסיבית, כהגדרת ג'ורג' סורוס) אז בטח ובטח אין כאן הסכמה שלא להתחרות, להיפך, חברה שמצטרפת לסקר מבינה שהיא לא הכירה את השוק ולא שילמה מספיק טוב, עד שהצטרפה. הן מצטרפות כי הן מאבדות עובדים ולא מבינות למה. לכן לא היה מצב מעולם שחברה הצטרפה והורידה את השכר הממוצע לתפקיד לאחר מכן

אנונימוס 12 באפריל 2015

דורפן יש כבר מזמן אתרים שכאלה, כולל בישראל

גיל שלי 12 באפריל 2015

רונן אתה לוקח לי את הסטארט אפ, הוא בהקמה

אלון 12 באפריל 2015

אין כזה דבר עילום שם באינטרנט. בעלי האתר תמיד ידעו מי אתה.
יש אפשרויות כאלה בארה"ב, אתה יכול לדעת לפי חברות או איזורים כמה מרוויחים לפי סוג משרה.

גיל שלי 12 באפריל 2015

יש את glassdoor שם גם יש נתונים על ישראל. יריב – אכן הנקודה שהעלית הועלתה גם על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים. אך הטענה אינה מדוייקת. ראשית, יש חברות שיושבות עם העובדים בשיחות השכר עם הנתונים, ואף מראות לעובד היכן הוא ממוקם על האחוזונים והגרפים, אגב, זו ההמלצה שלנו כאשר שואלים אותנו לדעתנו. העניין הוא שלחברות יש צורך במידע מדויק, הן צריכות לדעת היכן השוק, כמה משלמים בכל שכבת שכר, הרכב השכר, וכל השאר. העובדים צריכים רק ball park figure, הצרכים שונים לחלוטין. למען האמת, חוסר הסימטריה אף עובדת לטובת העובד. דוגמה – אם אשאל חבר כמה הוא מרוויח, הוא בדרך כלל יטה את השכר שלו כלפי מעלה, כדי שלא לצאת פראייר. כלומר, כאשר העובד אוסף נתונים, הוא מקבל נתונים המוטים כלפי מעלה, ואז הוא ידרוש יותר מכפי שהיה דורש אילו היה חשוף לנתונים האמיתיים.

אלון 12 באפריל 2015

אני עובד בחברה אמריקאית והנתוניי שכר של כל משרה פתוחים לכולם. הבעיה היא שאין התפלגות רק מינימום ומקסימום ושאתה רואה לדוגמה שעל התפקיד שלך יש טווח שנע בין 70 ל 120 זה לא ממש תורם לך (אלא אם אתה ה70 או ה120).
עוד משהו זה שמגיעים מועמדים חדשים שטוענים שהרוויחו משכורת x אז מבקשים מהם להראות תלושי שכר קודמים שאני לא יודע אם זה משהו שמקובל בישראל.

גיל שלי 12 באפריל 2015

דווקא באמריקה מתרחבת התופעה של שיתוף העובדים בכל המידע על המתרחש בשכר. למשל בהול פוד מרקטס קראתי שהמנכ"ל רוצה שכולם ידעו כמה כל אחד קיבל בונוס, וכיוצא באלה. זה תהליך שבו אמריקה מקדימה את שאר העולם. המגמה היא ליותר שקיפות עם הזמן, כדרך לתמרץ עובדים, לתת להם תחושת שותפות, ועוד

אלון 12 באפריל 2015

אול פודס זה חברה שרוב העובדים שלה מקבלים קרוב למינימום ככה שיותר קל לעשות את זה. ביחידה שלי יש 40 עובדים ואם השכר יהיה פתוח זה יהיה אסון למנהלים.
במוסדות ציבוריות זה פתוח. אתה יכול בקלות למצוא כמה מרוויח כל אחד מהעובדים באוניברסיטת צפון קרוליינה למרות שאנשים שעובדים שם אמרו לי שזה לא ממש מדויק.

Duncan 12 באפריל 2015

יש בגלאסדור ממוצע שכר ויש את הגבולות של השכר.
עם כל המידע הזה, אתה יודע אחרי מחקר לא ארוך שתבצע. שלמשרת X בעיר Y, אתה יכול להרוויח בין 70 ל120. בדיוק כמו שבישראל למפתח באיזור המרכז, תוכל להרוויח 17 ותוכל להרוויח 26 (עבדתי בחברה שמתכנתים עשו 16 בגלל שנשארו בה שנים)

גיל שלי 12 באפריל 2015

דרך אגב, זה באמת המידע החשוב, צריך לדעת מה הטווחים של השכר, לעובד זה פחות חשוב הידע על האחוזונים, כל אחד צריך לדעת לנסות להתמקח על מקומו בתוך הטווח. אם אתה מרגיש שאתה עובד טוב יותר מהממוצע (או שכך המנהל שלך נותן לך להרגיש בפידבקים) אתה צריך לשאוף להגיע לקצה העליון בטווח.

אלון 12 באפריל 2015

העניין הוא שטווח מוטה. יכול להיות שהגבול עליון זה מישהו אחד וכל השאר רחוקים ממנו.

יריב 12 באפריל 2015

אני לא יודע מה מקובל בשום מקום, אני יודע שבחוזי העסקה שאני ראיתי תמיד היה סעיף סודיות.

לעובד, יש לומר, חשוב מאוד הידע של האחוזונים. אני יודע בקירוב טוב באיזה אחוזון אני, הטווח שרלוונטי מבחינתי להתמקח בתוכו הרבה יותר צר מאשר זה של כלל העובדים.

ניתאי 12 באפריל 2015

אתה לא יודע מה פחות או יותר השכר במשרה שלך?

יריב 12 באפריל 2015

תגדיר "פחות או יותר". אני יודע את השכר של כמה אנשים בתפקידים דומים (למרות סעיפי סודיות), אני יודע מספרים פומביים שמפורסמים לפרקים עם הגדרות מעורפלות לתפקידים (כמו "מהנדס מובייל" שהזכיר גיל) וטווחים רחבים לשכר. אז אני יודע "פחות או יותר", אבל יכול להיות שאם הייתי יודע בדיוק רב יותר הייתי יכול להציב דרישות קרובות יותר לסכום שאותו המעסיק מוכן לשלם. אני לא מניח שמדובר בהבדל עצום, אבל 10-15% נשמע לי סביר, ואולי יותר.

Amir A 12 באפריל 2015

היום, עם היכולת להשוות נתונים ולבדוק עובדות בלחיצת כפתור, הציפיה של מכלי התקשורת המסורתיים ומעיתונאים היא אותה ציפיה שיש לי מאישתי. שישקרו לי.

אסף THE KOP 12 באפריל 2015

קראתי את הכותרת וחשבתי שאתה עומד לכתוב על שרה ומסע ההסתה היום-יומי נגדה.

גיל שלי 12 באפריל 2015

איזו שרה? מי שלא קורא וויינט כבר לא קורא כלום על גברת בשם שרה

אסף THE KOP 12 באפריל 2015

נו טוב… עכשיו המאוננים מתעסקים עם ישראל כץ.

אלעד כץ 12 באפריל 2015

אסף, תפסיק להיות רדוף כל כך.
זז ה לא בריא

קשקשן בקומקום 13 באפריל 2015

כמה שנים בשלטון אתה צריך כדי להפסיק להיות רדוף?
ניצחתם, אתם שולטים, לפחות תהנה.
מילא להיות גס רוח כהרגלך, אבל גם בכיין?

אסף THE KOP 13 באפריל 2015

נרדוף אתכם בכל חור בו תתחבאו.
הגיע הזמן שהימין באמת ישלוט.

כסיפוביץ 14 באפריל 2015

זיג הייל

אסף the kop 14 באפריל 2015

יופי של תזמון יש לך

wazza 12 באפריל 2015

אז מזל שנכנסת והבנת במה מדובר ולא כתבת משהו לא קשור

אריק 14 באפריל 2015

חחח

ניר 12 באפריל 2015

אבל למה הזלזול בקהל הקוראים? אם קורא רואה שמדובר בטבלת שכר של מתחילים, הוא יודע להניח בעצמו שמדובר בשכר התחלתי ולא בשכר של ותיקים במקצוע.

אתה פשוט חוטא בזה שאתה חושב שכולם מטומטמים. נכון, זה לא מושלם, אבל זה עדיף מהכותרת שתבוא מכתבה איתך, "אני לא יכול להגיד כמה השכר בכל החברות אבל אני בכל זאת מתראיין".

גיל שלי 12 באפריל 2015

לא הבנת אותי ניר. אף אחד לא מטומטם. העניין הוא פשוט. לפי הנתונים של חברות ההשמה היו עליות שכר של 6% בהיטק השנה. לפי הנתונים שלנו עליות השכר היו 2.8%. הסיבה פשוטה, אנחנו מכירים את כל התפקידים. אנחנו יודעים שמגויסים חדשים בתחום X קבלו בעשרים אחוז יותר ממגויסים חדשים בתחום הזה שנה קודם, אך אנשים שעובדים באותו תפקיד ראו עליית שכר שהסתכמה רק ב6% באותה שנה. כלומר, הכתבה שתקרא בעיתון על השכר תראה עליות שכר גבוהות יותר מכפי שהיו במציאות, בלי שתדע את הסיבות למה. אגב, כאשר יש לי במאגר נתוני שכר של למעלה מ100,000 עובדי תעשיית ההייטק בישראל, אני יכול להתיימר לדעת מה קורה בשוק, כך לפחות נדמה לי.

גיל 12 באפריל 2015

רק לגבי השאלה הראשונה שלך, האוכל במקום זר תמיד טעים יותר בהתחלה כי הוא יותר אקזוטי וגם חלק מהחוויה של טיול. תחיה במקום מסוים שנה ותחשוב שהאוכל בבית שלך יותר טוב.

עומרי 12 באפריל 2015

המייג'ורס בנפט דווקא עם מאזנים שמרניים למדי עד שמרנים מאוד…

יש חברות נפט לאומיות ענקיות ממונפות אבל לחזות נפילה של אחת כזו זה בעייתי בגלל הגב הממשלתי.

גיל שלי 12 באפריל 2015

אני לא חוזה כלום, אני מציין משהו שיכול לשמש טריגר מעניין.

Eyal 12 באפריל 2015

אני רק שאלה, גיל, אני קורא באופן דיי קבוע את הטורים שלך (שהם אחלה דרך אגב) ויש דבר אחד שמעניין אותי לדעת, אתה מדבר המון על התפלגות שכר בצורה הגיונית יותר בתוך החברות כדי שהשמנת תרד גם למטה לעובדים הפשוטים. השאלה שלי אם זה באמת הכרחי לשוק? הרי זה שהעלו את השכר של עובדי מקדונלד לא הפך את העבודה שלהם לטובה יותר, העבודה הייתה ונשארה פשוטה ברמה שילד בן 16 יכול לבצע אותה. בתור אחד שרואה נתוני שכר בעולם האם הבעיה היא לא איזון ושליחת אנשים למקצועות מסוימים מראש (כמו יפן לדוגמא) וכך בעצם לייצב את השוק שאנשים ילכו ללמוד מהנדס מובייל לדוגמא שם יש ביקוש במקום עריכת דין/ ראיית חשבון שם יש הצפה?

גיל שלי 12 באפריל 2015

הדעה האישית שלי היא לא עניין של טוב ורע בעיניי, אלא מגמות שאני מזהה. הסיבה שאני חושב שמגמות אלה טובות לכלכלה היא פשוטה, הוכח במחקרים ששוויון גדול יותר בחלוקת ההכנסות, יביא לצמיחה חזקה וטובה יותר. עוד סיבה, מאחר ויש עודף הון, שמביא לתשואה טובה פחות על ההשקעות, עידוד הכלכלה באמצעות צריכה (בסופו של יום אם תגדיל את המשכורת של מי שמשתכר בשני מליון ש"ח בשנה, לא בטוח שתגדיל את הצריכה שלו, לעומת זאת אם תגדיל את המשכורת של מי שמשתכר חמישים אלף ש"ח בשנה, כנראה תגדיל את הצריכה שלו), תביא להתחזקות הצמיחה בעולם

Amir A 12 באפריל 2015

בנוגע לדיוני שכר בין מעסיקים למועסקים הנה שאלות שמעניינות אותי:
1. באילו מגזרים הדבר אפשרי ובאילו לא (הרי אף אחד לא מצפה שמועמד לעבודה בפס ייצור יבוא למעסיק הפוטנציאלי בדרישה למו"מ על השכר)?
2. מה אחוז המועסקים במגזרים האלו בהשוואה לכלל המועסקים במשק?

גיל שלי 12 באפריל 2015

למעשה במגזרים של עובדי הכפיים למינהם, או עובדי השירותים, השכר תלוי בדרך כלל יותר בועדים, או בחקיקה (שכר מינימום) מאחר ואין כח מיקוח אישי. בהיטק בתפקידים בהם יש ביקוש והיצע קטן של עובדים (התפקידים עצמם משתנים כל הזמן, למשל לפני עשר שנים היה מחסור במומחים לאנטנות, היום מחסור במהנדסי מובייל) אתה רואה כח מיקוח גדול יותר ועליות חדות ביותר בשכר. בשאר, ככלל אצבע, חברות שמשתתפות בסקרי שכר, הסיבה היא שיש תחרות בינהן על גיוס ושימור עובדים. כלומר, הן רוצות לדעת מה השוק, כדי לדעת לבנות נכון את תכניות התגמול. חברות כמו רמי לוי לדוגמה, לא יזדקקו לסקר שכר שאומר כמה משלמים לקופאיות, לצערי כמובן.
אחוז המועסקים במגזרים שאנחנו מכסים לא גבוה כחלק מסך המועסקים הכללי, אך בתחומים המסוקרים הוא גבוה למדי. כדי לדאוג לכל המועסקים, החקיקה בנושא שכר מינימום היא קרדינלית, מאחר והעלאת שכר המינימום גוררת גם העלאה של כל המשתכרים שקרובים לשכר המינימום. אם ההסתדרות היתה דואגת לכל המועסקים, אז גם לה היה חלק חשוב בכח המיקוח של עובדים לעומת מעסיקים.

Amir A 12 באפריל 2015

אם כך (כפי שאפשר היה לצפות) מרבית הדיון על שאלות שכר, תגמולים של חברות, בונוסים ושאר ירקות הוא דיון שרלוונטי רק לחלק קטן מהאוכלוסיה. כמעט כמו הדיונים על תהליכי מיחזור שונים בזמן של-2.5 מיליארד איש בעולם אין גישה לסניטציה ראויה ול-800 מיליון לערך אין גישה למים נקיים. אני לא טוען שזה לא חשוב. אבל זה מפספס את הנקודה האמיתית (שאלו מרבית האנשים להם דיוני שכר נשמעים כמו ג'יבריש בקלינגונית).

איציק 12 באפריל 2015

אחרי עשרה ימים בלי דה-באזר, כייף לחזור ולקרוא :-)

מולי 12 באפריל 2015

מה חשבת על סקרי השכר שהיו של CJI ?

רומאנו 12 באפריל 2015

שאיטלקי יוצא מהמגף הוא תמיד יקח איתו את הקפה והמקינטה. נפולטני יקח גם בקבוק מים. בשביל קפה טוב צריך מים טעימים. כל ברז ברומא שופך מים טעימים מכל מעיין בישראל. הקפה עשוי מהמים אז הנה התשובה לקפה. המים והעובדה שהקפה דחוס כמו שצריך, טרי, ודואגים לשמור עליו בגודל הנכון ולא הופכים אותו לקפה ארוך או אמריקנו.
הפסטה תהיה אל דנטה והמצרכים יהיו טריים תמיד, איכותיים ועשויים כשהכבוד המשתפחתי מונח על המאזניים.

עומרי 12 באפריל 2015

הנה מישהו שדווקא לא הסתדר עם המטבח הנפוליטני האותנטי
https://www.youtube.com/watch?v=NV6w2gfLDZ8

רועי מונדר 12 באפריל 2015

את פרימו לא רוצים לשמוע כלל.
בגדול ניתוחים מקצועים יותר טובים ממה מתרחש.בחדרי.ההלבשה.

מיקיג' 13 באפריל 2015

יש לי הרבה מה להגיד, אבל כעורך/כתב שוק הון באחד מכלי התקשורת הרלבנטיים לדיון אמנע. כמה דברים שכן אוכל לכתוב. ראשית, ענייני שכר העובדים לא קשורים בכללן לעיתונות שוק ההון (למעט שכר הבכירים בישראל, עיתונות שוק ההון בישראל ובעולם לא מתעניינת בנתוני שכר העובדים). שנית, להגיד שהטעות בשכר העובדים זו הבעיה של העיתונות הכלכלית זה (בניסוח עדין) ממש זילות של המושג בעיה. המחלות של העיתונות הכלכלית בישראל הן הרבה יותר כבדות מפספוס נתוני השכר. שלישית, למרות האמור בסעיף הקודם, אין כזה דבר "עיתונות כלכלית", יש עיתונאים טובים מאד, שעושים עבודות קודש, יש עיתונאים פח, ויש באמצע. יש עורכים טובים מאד ויש עורכים גרועים ויש באמצע. יש עיתונות שטחית ויש מעמיקה. יש גם עיתונאים ועורכים מסוכנים, ומנגד כאלה שמנסים באמת לתקן את העולם. או חלק ממנו. אגב, בתוקף תפקידי אני מכיר טוב מאד את העיתונות האמריקאית והאנגלית. היא מאד מרשימה בעיני, אבל מושלמת היא לא.

גיל שלי 13 באפריל 2015

מסכים עם כל מה שכתבת. אני רק לא מצליח להבין מה שייך לשוק ההון, ומה לא. בעיני הכל מעורבב. למשל, האם שוק ההון לא יושפע ממגמה של הורדת הרווחים והעלאת השכר? למה רק שכר הבכירים שייך?

מיקיג' 13 באפריל 2015

המון אירועים/נתונים כלכליים משפיעים בעקיפין על שוק ההון, אבל בקלסיפיקציה המקובלת יש להם מיקום נוח ומתאים יותר. משפט עם הכרעה חשובה מבחינת דיני ניירות ערך לא שייך לשוק? בטח ששייך, אבל כתבי משפט יסקרו אותו והוא ייכנס למדור הרלבנטי (גם בארה"ב) גם נתוני מאקרו משפיעים מאד על שוק ההון, אבל הם ייכנסו למדור אחר בעיתונות העולמית, למעט נתונים שבמובהק שוקיים. הנתונים של דוח התעסוקה החודשי בארה"ב חשובים מאד (בעיקר שיעור אבטלה, מספר משרות חדשות ושכר חודשי לשעה), אבל גם כאן, פחות בגלל הנתונים עצמם והרבה יותר בגלל ההשפעה של דוחות התעסוקה על החלטת הריבית של הפד, שמשפיעה מאד על השוק.
נתוני שכר מעניינים את השוק רק כשיש להם השפעה ממשית על עונת דוחות שלמה. זה עשוי לקרות הפעם כשהדולר מתחזק כמו שקורה בחודשים האחרונים, ואז ידברו על זה הרבה, אבל מה שיעניין בעיקר זה הדולר, ופחות שכר העבודה.

גיל שלי 13 באפריל 2015

טוב, שלח לי רמז בפרטי מי אתה בבקשה :-)

אריאל גרייזס 13 באפריל 2015

קצת באיחור, אני אגיד דבר אחד – אם יש משהו שלמדתי בחיים זה להיזהר מאנשים שטוענים שיש להם יותר מידע משאר האנשים. זה נכון לגבי גנרלים בצבא ומנהלים בעבודות שהיו לי.
לא בגלל שאין להם יותר מידע דווקא אלא בעיקר כי הם נוטים לייחס יותר מדי משמעות לנקודות מסוימות במידע שלהם, שמתאים מראש לדעות שלהם, ולא לראות את התמונה הכוללת. לא אומר שזה המקרה הנוכחי, אני רק אומר שצריך להיזהר

גיל שלי 13 באפריל 2015

לא טענתי לגבי תמונה כללית, טענתי לגבי דבר ספציפי ביותר, שוק המשכורות, שם יש לי תמונה טובה יותר מאשר לחברות השמה

Oded 13 באפריל 2015

גיל – אם הבנתי נכון זה יותר ספציפי מכך, מדובר בשוק המשכרות בתחום ההיי טק או תחומים בהם הביקוש לעובדים גדול מההיצע

אריאל – נראה לי שאני מבין מה אתה אומר לגבי אנשים בעלי מידע טוב יותר ומקבל את הצורך בהסתכלות מפוכחת, אבל אם אתה לא מאמין למי שיש לו יותר מידע, ואני מניח שאתה בטח לא מאמין למי שיש לו פחות מידע אז עם מה נשארנו?

גיל שלי 13 באפריל 2015

אתה צודק, זה אכן נוגע לשוק משכורות ההייטק, שם יש לי תמונה שאין לאף גורם אחר בארץ. יש לנו סקרי שכר בתחומים נוספים, אך ההייטק הוא הגדול ביותר

יוני 13 באפריל 2015

היי גיל
נהנה מאוד לקרוא את הטורים שלך.
הייתי שמח מתישהו בעתיד לקרוא את התזה שלך לגבי יחסי כוחות בנקים-ממשלות והזליגה בינהם. (ממשל אובמה מורכב מלא מעט אנשי וול סטריט לדוגמא, התנקשויות כלכליות ועוד)

יכול להיות 13 באפריל 2015

שים לב, BP לא שווה ל-BG. חברת SHELL קונה את BG ולא את BP.

גיל שלי 14 באפריל 2015

אתקן, תודה

אריק 14 באפריל 2015

בנפולי לא למצוא פיצה טובה זה כמו להיות בכותל בלי לראות כיפות. האספרסו זה דבר מרתק אין כנראה קפה גרוע באיטליה, אפילו כשאתה ממש מתעקש למצוא אחד בתחנת דלק נידחת הוא יוצא בסוף מעולה.

גיל שלי 14 באפריל 2015

ממש כך, אפילו בפיצריית תיירים בפומפיי הפיצה היתה מעולה, אספרסו רע פשוט אי אפשר למצוא

Comments closed