ליגת שוקי ההון – האם המטוטלת תנוע שמאלה?

מאחר ועורכי האקונומיסט הם קוראים ותיקים של הבלוג, בגליון הנוכחי (קצת מצחיק לדבר על גליון, כיום רוב המנויים מקבלים את הגליון באמצעות הטאבלט) יש חלק מיוחד המוקדש לעתיד חלוקת ההכנסות בין הון ובין עבודה, המשך ישיר לפוסט שפרופסור מואב לא אהב כל כך. הכתבות מרתקות, יש שם דיון על כך שהפרודקטיביות של העובדים לא עולה בצורה משמעותית למרות ההתקדמות הטכנולוגית, השכר הריאלי החציוני קפוא בעולם מאז שנות השמונים של המאה הקודמת (אמרתי לכם שהם קוראים את הבלוג), מקומות עבודה שהולכים לאיבוד בגלל הטכנולוגיה והדרכים הרצויות להתמודדות עם המהפיכה התעשייתית השלישית.

*

אני סבור שהבעיה העיקרית אינה התמודדות עם הטכנולוגיות החדשות, הבעיה העיקרית היא החלוקה של ההכנסות בין ההון לעבודה. מאחר ואני מאמין גדול בהליכה לאמצע, כנראה שגם המטוטלת שנעה בין קוטב הקפיטליזם לקוטב הסוציאליזם הלכה רחוק מדי ימינה לקפיטליזם. מאחר וכיום גם בעקבות המצאות טכנולוגיות, הרשת וכיוצא באלה, ניתן להקים חברות שתהיינה שוות מיליארדי דולרים, אך תסתפקנה בהעסקת מאות עובדים, ומאחר והחברות הללו מקבלות את השוויים האלה לא רק בהתבסס על ניתוח הכנסות עתידיות, אלא גם בהתבסס על מדינות הבנקים המרכזיים בעולם, יש למצוא דרך לפיה ההמונים ישתתפו בעושר יוצא הדופן שהעידן הנוכחי יוצר למעטים.

דרך אחת מוצעת על ידי ביל גייטס לדוגמה, המיליארדרים אמורים לתרום את מרבית כספם לאחר מותם. אולם התמודדות אמיתית עם הבעיה אמורה להווצר על ידי תאום רגולציה עולמית. בהחלט העולם צריך להגיע לתאום בינלאומי במסוי יצירת עושר יוצא דופן. הטכנולוגיה תעלים עבודות רבות, מסוכנים למינהם, דרך נהגים, דרך אנליסטים. אך דרכה של הכלכלה היא לייצר עבודות חליפיות לעבודות הנעלמות. לדוגמה, כיום ישנם ליגות ספורט שמעסיקות מליוני אנשים בעולם, ענף שלא היה קיים לפני 150 שנה. הפנאי שלנו יוצר מקצועות חדשים, מאמני כושר, ספורטאים מקצועיים, אנשי תוכן בטלוויזיה, סרטים. העלמות מקצועות הייצור אמורה להגדיל את היצע מקצועות השרות. הדרך להביא לצמיחת מקצועות השירות, היא להביא פיזור גדול מספיק של ההון, כך שמספיק אנשים יוכלו לשלם עבור השירותים הללו. אם כל העושר יתרכז בידי אנשים מעטים בעולם, לא יהיה מי שישלם עבור חדר הכושר, מאמן הכושר, כרטיסים לאצטדיון וכו'.

בסופו של יום השוק המשוכלל כולל את יחסי הכוחות הפוליטיים, הדרך לאיזון העושר עובר דרך חלוקת הכח. העידן בו בעלי ההון השפיעו על הדעה באמצעות השליטה במעט אמצעי תקשורת, הוא עידן שחולף מהעולם. הרשתות החברתיות מביאות את המהפיכה, כיום לא באמת ניתן להעלים מעיני האחרים את הדרכים המופעלות כדי להבטיח את הכח הפוליטי שבעלי ההון מייצרים, על מנת להבטיח את שמירת ההון שנוצר על ידם. לכן, הדרך לשמר עולם פחות אלים תעבור דרך שיתוף גדול יותר של ההמון, בעושר שנוצר על ידי המיעוט. דרך זו עלולה להיות אלימה בסופו של יום, הרי כך בא לקיצו העידן הקודם של הריכוזיות האדירה כתוצאה מהמצאות החשמל והאנרגיה (מלחמת העולם השנייה).

*

למען הסר ספק, אינני קומוניסט או אפילו סוציאליסט. אני פשוט צופה בתנועה. אם נסתכל על תנועת מחירי מטבעות נראה תבנית דומה. נבחן את התנהגות הדולר מול האירו. האירו נחנך במחיר 1.2 דולר לאירו. מיד לאחר השקת המטבע, האירו נחלש לאזור ה0.8 דולר לאירו (כמובן לא בקו ישיר אלא בתנודות שהלכו מעלה ומטה). לאחר מכן האירו הגיע לשיא של 1.65 דולר לאירו בשנת 2007. מאז אנו נמצאים שוב במגמת החלשות, למרות שהאירו ירד ל1.2 בשנת 2008 ומאז עלה עד ל1.45, הוא ממשיך לנוע מטה עד לקצה שיגיע. אנחנו נדע שהמגמה תשתנה רק בדיעבד, רק כשהאירו ישבור את שני קווי הקיצון הנמצאים בין 1.65 ל0.8. העולם מתקדם באמצעות תנועה בין קצוות.

images

מכביבול – פודקאסט 014 - בין ברדה ללברון
מחסום השעתיים במרתון (פאנל)

26 Comments

אריק האדום 5 באוקטובר 2014

אתה חייב לראות את INEQUALITY FOR ALL של רוברט רייך. הוא מדבר בדיוק על הדברים האלו. לינק מורף לטריילר.
אפשר לבדוק איתו אולי הוא יהיה בעניין של בלוג לייב עם שאלות ותשובות… (-:.
אני הייתי מריץ רעיון של למנות אותו לשר אוצר שלנו. בכל זאת יהודי מוכשר שקצת מבין בנושאים האלו… מצד שני אלו לא דרישות התפקיד. מצד שלישי הוא עובד יפה בפייסבוק, אז אולי הוא כן מתאים…
http://www.youtube.com/watch?v=9REdcxfie3M

גיל שלי 5 באוקטובר 2014

אתה מעליב אותי, ראיתי את זה אחרי שכבר המלצת לי בעבר. זה שר האוצר האידיאלי באמת, אולי שביבי יביא אותו כמו שהביא את סטנלי פישר? טוב נו לא הייתי רציני

אריק האדום 5 באוקטובר 2014

לא מעליב, לא עדכנת. אני לא מנהל את עצמי בספקולציות. תראה מה זה עשה למדינה. מ73 ועד ימנו אנו…
אני עדיין חושב שגם אתה וגם הוא מעט נאיבים. זה חייב להיגמר בדם ואש. כל העניין הזה של הקפיטליזם החזירי לא לקוח בחשבון את ההמון הזועם עם הלפידים והכלשונות.
הרשתות החברתיות הולכות להיות נשק קטלני בסיפור הזה. כבר היה ניסוי כלים, ראה ערך האביב הערבי. זה יקרה וכשזה יקרה זה יהיה world wide ומאוד אלים.
לפעמים זה מרגיש לי שממצאים דברים רעים, כמו "מסך הברזל", "דאעש", "גרעיו אירני" רק כדי להרגיע את התסיסה. בסוף שום דבר לא יעזור…

פנדה 5 באוקטובר 2014

לדעתי הטייק שלך על תעשיית השירותים לא לגמרי נכון.
נכון לעכשיו השירותים שפעם נחשבו ללוקסוס הפכ למשהוא בסיסי יותר, שמשווק לכלל האוכלוסיה, ולא רק לעשירים. כיום העשירים בעיקר משלמים יותר על מותגי יוקרה וגרסאות פרימיום של השירותים שכולם צורכים (מאמן אישי בחד"כ לדוגמא). אבל עדיין – הקצב של ההוצאות על הדברים האלה לא מתקרב לגידול בהכנסות, ובכל זאת מצטבר שם הרבה הון.
וזה בלי לדבר על העבדה שתעדיית השירותים עושה בעיקר דבר אחד: מייצרת תירוצים להזזת כסף ממקום למקום. נכון – חלק מהשירותים מוכרים דברים שאין ללקוח זמן לעשות בעצמו (נגיד מנקה לבית) או דברים שהוא לא יודע לעשות בעצמו (מכונאי רכב). אבל זה לא רוב המשרות בענף השירותים.

גיל שלי 5 באוקטובר 2014

נתתי דוגמאות, ממש לא התכוונתי שזו תעשיית השירותים. הדוגמאות מכוונות לתעשייה שהתפתחה כתוצאה מהווצרות הפנאי, כאשר אנשים עבדו שבעה ימים בשבוע, כל היום, לא היה ממש פנאי

גיל שלי 5 באוקטובר 2014

מסתבר שגם פרופסור קרוגמן קורא את הפוסטים שלי, תקראו מה הוא כותב על ביל גרוס, דומה למדי לפוסט שלי עליו (פלה במדי אלבילסטה)
http://www.nytimes.com/2014/10/03/opinion/paul-krugman-depression-denial-syndrome.html?_r=0

MOBY 5 באוקטובר 2014

פלאי ה- GOOGLE TRANSLATE

איציק 5 באוקטובר 2014

צחוק צחוק אבל הם ממש לא רעים, והם גם משתפרים כל הזמן.

ג'וש 5 באוקטובר 2014

למרות הרצון הטוב, אי השיויון רק יילך ויגדל בעשור הקרוב.
זה בדיוק מה שעשתה הטכנולוגיה לאורך השנים.
רק כשתעצר אוטופיית הטכנולוגייה – תוכל לצפות לירידה באי שיויון.
שנית, מפולת בשווקים הפיננסים "תעשה את העבודה" יותר טוב ויותר מהר, כמו בטבע…

אלעד אחד 5 באוקטובר 2014

אני מאוד אוהב את הפוסטים שלך ואת האופטימיות הנובעת מהם, אולם הפעם הלכת רחוק מדי. מיסוי אחיד כלל עולמי? יש כל בך הרבה אנשים, בכל כך הרבה עמדות כוח שלא יתנו לזה לקרות. ובשביל שתקום מהפכה כזו, כמו שחוזה אריק האדום, יש לאנשים עוד הרבה מה להפסיד לפני שהם יזיזו את התחת שלהם מהכוסא, כך שאני לא רואה את זה קורה בעשורים הקרובים.

אלעד אחד 5 באוקטובר 2014

כוסא-כורסא

גיל שלי 5 באוקטובר 2014

אתה יודע, אני כותב בכל שנה את יומן האליפות של הג'איינטס, תנסה להזכר בתגובות שלך ב2011, אולי זה יהיה אותו דבר :-)?

אלעד אחד 5 באוקטובר 2014

:-).
אתה יודע מה, בשביל מיסוי אחיד כלל עולמי אני מוכן אפילו שהג'איינטס יקחו 3 אליפויות ברצף. (רציתי לכתוב שאני מוכן שהג'טס לא יקחו אליפות 30 שנה, אבל הרי זה מה שיקרה בלאו הכי)

איציק 5 באוקטובר 2014

שתי הערות:
1. בחלוף יום הכיפורים אולי הגיע הזמן לסלוח לפרופסור מואב ;)
2. אם תכבול את עתידך על הפיתרון המוצע על ידי ביל גייטס, תצטרך קצב תמותת מילארדרים גבוהה מאוד, כך שקצב ההיוצרות שלהם כנראה לא יעמוד בקצב הדרוש. צריך מקורות נדבנות נוספים…

נ.ב.: אני דווקא היתי מציע את ביבי כשר אוצר, לא בנוסף כי אם במקום תפקידו הנוכחי. לדעתי זה שתי ציפורים במכה אחת.

סימנטוב 5 באוקטובר 2014

מרתק. שאלה, מאחל ורמת ההשכלה הנדרשת להשאר רלוונטי רק עולה לא יווצר פער גדול בחברה? ובין החברות?

גיל שלי 5 באוקטובר 2014

זו בדיוק הטענה המרכזית בכל הכתבות, נוצרים פערים גדולים בגלל רמות ההשכלה, וכיום אפילו תואר ראשון בקולג' זה לא מספיק

Amir A 5 באוקטובר 2014

גיל – שאלה. מה לגבי העובדה שכולנו רוצים לקבל יותר ובמחיר יותר זול יותר ובו בזמן כולנו רוצים להרוויח יותר? האם אין סתירה בין שני הדברים?

גיל שלי 5 באוקטובר 2014

אין סתירה, כך עובד שוק. אמורים להיות שני צדדים, אחד שרוצה למכור ביותר, והשני שרוצה לקנות בפחות, המתח הזה יוצר תחרות בין המוכרים, ואלה מתמודדים לא רק במחיר אלא גם בדרך בה הם מייצרים את המוצר, ובאיכות. בסופו של יום נכון שחברות מתייעלות, אך במקום מקומות עבודה שמשלמים מעט, אמורים להווצר מקומות עבודה שמשלמים יותר, אם השוק באמת עובד. נניח שיש אוטומציה שבגללה מפטרים עובדי ייצור, ולכן מוזילים את מחיר הייצור. אלה שאחראים על האוטומציה הם פחות אנשים, אך מרוויחים טוב יותר, ועובדי הייצור אמורים להגיע לעבודות שירות שבהם הפוטנציאל לעליית השכר אמור להיות גדול יותר

Amir A 5 באוקטובר 2014

נמשיך עם הלוגיקה שלך. נניח היתה לי חברה ובה 1000 עובדים. אבל הקהל לא קנה את המוצרים שלי בטענה שהם יקרים מדי. כדי להוזיל מחירים נאלצתי לפטר 500 עובדים ואילו ל-500 העובדים שנותרו העלתי מעט את השכר, עד רמה שאיפשרה לי למכור את המוצר שלי במחיר זול יותר. עכשיו יש בשוק 500 עובדים מובטלים שאתה מפנה אותם לעבודות שירות. יפה. עבודות שירות לרוב לא דורשות מומחיות (אחרת לא היית מפנה את עובדי היצור לתחום הזה). לחבר שלי יש חברה שנותנת שירות לבתי אבות (סניטרים, עובדי ניקיון ועוד). במקרה יש לו אפשרות לשכור עוד 100 עובדים חדשים, והפנתי אליו חלק מ-500 המפוטרים שלי לראיון עבודה. רק שרשת בתי האבות שהוא נותן לה שירותים הודיעה לו שהוא צריך לחתוך במחיר שהוא גובה מהם כי הלקוחות בבית האבות דורשים לשלם פחות על השהות שם. אז החבר שלי כתב לי בחזרה ואמר שאין לו אפשרות לשלם לעובדי היצור שלי את מה שהם היו רגילים לקבל כבר 20 שנה וכדי לחתוך במחיר שהוא לוקח מבית האבות הוא נאלץ לשכור צעירים שזו להם העבודה הראשונה והשכר שהם מוכנים לקבל נמוך משמעותית מעובדי היצור שלי שצריכים לכלכל משפחה. מה לעשות עם אותם 500 מפוטרים?

גיל שלי 5 באוקטובר 2014

זאת הנקודה המסובכת ביותר בכל הסיפור. לכן אני חושב שצריך פתרון משולב, העלאת משכורת המינימום, חלוקת הכנסות טובה יותר, והמשך התייעלות. האקונומיסט למשל חושב שצריך להעלות את הקצבאות של המדינה כדי לפטור את הבעיה, וכמובן להשקיע הרבה יותר בחינוך. עבודות שירותים הם לא רק בתי אבות כמובן, זה גם בנקאות, בידור, משפטנים, אך נכון שסביר להניח שעובדי הייצור המפוטרים לא ילכו ללמוד משפטים. לכן לדעתי חייבים גם העלאה של משכורות המינימום גם אם אחוזי האבטלה יעלו במקצת. חשוב יותר להעלות את המשכורת החציונית בעולם, מלהוריד אחוזי אבטלה

Amir A 5 באוקטובר 2014

אז אני חייב לספר משהו על הקצבאות. פעמיים בחודש, כשמחולקות כאן קצבאות המזון (הנזקקים מקבלים כרטיס, כמו כרטיס אשראי, שבאמצעותו הם רוכשים מזון) אתה יכול לראות בסופרמרקטים אנשים עם עגלות עמוסות במוצרי מזון שאני לא הייתי מרשה גם לשונאים הגדולים ביותר שלי לקנות. קופסאות ענק של ממתקים, בקבוקי ענק של מיצים ממותקים, ערמות של אוכל מוכן שמרביתו מסוג הבייקון הממולא בגבינה שבעצמה ממולאת בעוד בייקון. ואין צורך לציין שאת העגלות האלו דוחפים לרוב אנשים שעל המצח כתוב להם סכרת והפעם האחרונה שהם ראו את אצבעות הרגליים שלהם כשהם הביטו כלפי מטה היתה שבוע לאחר הלידה. על מזון טרי, ירקות, פירות וכדומה אין מה לדבר.
וכך קיצבאות המזון המהוללות תורמות יופי להוצאות אדירות למערכת הרפואית שתצטרך לטפל באנשים האלו כשכל המחלות הקשורות בהשמנת יתר יכו בהם. וכמובן שההוצאות האלו יפלו על כתפי אנשים כמוני – המעמד הבינוני.
לפני כמה חודשים ניסה מחוקק רפובליקני בפלורידה להילחם בזה והציע להעביר איסור קניית מוצרים עתירי סוכר וכדומה באמצעות תלושי המזון. לא מדובר בהצעה מרחיקת לכת כי הרי אסור לקנות באמצעותם אלכוהול לדוגמא, כך שלא מדובר בתקדים. הדמוקרטים האווילים של פלורידה כמובן קפצו כנגדו בצעקות שאסור להגביל את חירות הפרט ואיך הוא יוכל להתסתכל בעיניים של האמא הענייה שעכשיו גם לא יכולה לקנות לילד שלה עוגת יום הולדת. כמובן שלא עלתה בדעתם העלובה האפשרות שהאמא תקנה קמח, ביצים וסוכר ותכין את העוגה בעצמה.
כשהגעתי לארה"ב החזקתי בדעות סוציאליסטיות וכדומה. אחרי 15 שנים עולים בי הרהורי כפירה.

Amir A 5 באוקטובר 2014

אם רוצים לצעוק על משהו בתעשיית המזון אז סוכר זה חשוב, אבל שלא ישכחו את המלח. כמויות המלח שדוחפים במזון מוכן וכדומה גורמת לנזקים למערכת הדם שאני לא יודע אם השפעתם לא גדולה יותר מהנזק שגורם הסוכר.

איציק 5 באוקטובר 2014

דווקא על המלח פרסמו שבוע שעבר מחקר גדול. לפי מחקר זה עודף מלח ברוב המקרים עדיף על המחסור. לא מדובר על חולים כמובן כי אם על אנשים ללא בעיות.

Amir A 5 באוקטובר 2014

כן, נתקלתי במאמר הזה. גם אם תוצאותיו נכונות, עדיין צריך להיזהר בצריכת המלח. נתקלתי פעם בסיפור על חברת ממתקים שערכה מחקר ומצאה שהצרכנים רוצים את הטעם המתוק אבל הם לא רוצים שהוא ישאר בפה זמן רב לאחר שהם סיימו לאכול את הממתק. הפתרון של החברה היה לצרף למרכיבים מלח על מנת לעורר הפרשת רוק, שבתורה תשטוף את הפה גם משאריות הסוכר וכך הטעם המתוק לא ישאר לזמן רב. אלו דברים שעדיף להמנע מהם, לא?

איתן 5 באוקטובר 2014

כמבין פצפון בכלכלה אני חושב שיש איזה גורם שאף אחד עדיין לא דיבר עליו (לפחות לא שאני שמעתי) להיווצרות בועת הנדלן, למשבר הסאב פריים ובגדול גם לפערים שהולכים וגדלים בשנים האחרונות וזה הספר "אבא עשיר אבא עני". למי שלא שמע עליו(יש מישהו כזה?) המחבר מסביר בדרך מאד פשוטה איך לייצר כסף ע"י מינוף, בעיקר דרך רכישת נדלן או תעודות סל של נדלן. הספר הזה נמכר ביותר מ 25 מיליון עותקים בעולם ולכל עותק כזה היה אפקט שהתפשט סביבו בגלים. הרבה אנשים שאני מכיר (גם אני ביניהם ברמה מסוימת) הפכו למשקיעים בעקבות קריאת הספר או שיחה עם כאלה שקראו ויישמו את עקרונותיו הבסיסיים – "אם הטמבל הזה יכול לקנות דירה בבאר שבע ולשלם את המשכנתא מהשכירות ועוד נשאר לו משהו בצד גם אני יכול". ובסביבת הריביות הנמוכות של השנים האחרונות זה בכלל הפך לאלמנטרי.

Comments closed