עאלק שוק חופשי

ההתפתחות הדרמטית ביותר בחודשים האחרונים בשוקי ההון, היא בכלל צניחת מחיר חבית נפט. בעוד שב2008 הסבירו לנו שתיכף נגמר הנפט בעולם, בסין כל אזרח יחזיק ממש מחר בשני ג'יפים, ובהודו גם, מסתבר שתזת השיא של תפוקת הנפט, הפכה להיות שיא במחיר חבית נפט. ממש חודש לפני התרסקות הבורסות בעולם, מחיר חבית הנפט נשק ל150$ לחבית בארצות הברית, מחיר זה ירד לאזור ה30$ לחבית בשיא המשבר, ומאז התייצב ועלה לכיוון הטווח של 100$-120$ לחבית נפט, עד לחודשים האחרונים.

*

מאז תזת שיא תפוקת הנפט, התרחשו מספר תסריטים דרמטיים למדי בתחום. הראשון, בארצות הברית מפיקים כמויות אדירות של נפט באמצעות הפראקינג, שיטה להפקת נפט בקידוח שונה. מסתבר שאין שום שיא תפוקה, להיפך, הטכנולוגיות החדשות עוזרות גם להפיק יותר נפט, וגם לצמצם את צריכתו. התסריט השני הוא הצטמקות הצמיחה הסחר העולמי, וכתוצאה מכך תנועה פחותה בהרבה של מטוסים ואוניות המובילות סחורות. התזות שלפיהן אוטוטו אין מספיק נפט בעולם התרסקו על התחזיות של צמיחה קבועה דו ספרתית באחוזים של הסחר העולמי. מסתבר שהצמיחה בבורסות לא בהכרח הובילה לצמיחה בצריכה, שוק ענק. מדינות כמו לוב ועירק מפיקות הרבה יותר נפט מהציפיות. מחיר הנפט הגבוה הוביל לשיפור במנועים, ותצרוכת הדלק הממוצעת לקילומטר במנועים החדשים היא כ75% מהתצרוכת הממוצעת שלהם לפני שנים ספורות בלבד.

למרות כל התסריטים הדרמטיים הללו, ולמרות כמויות אדירות של ספקולציות בסחר בחוזים בנפט, מחיר הנפט נע בתוך טווח מאוד רגוע בכל השנים האחרונות.

*

אז מה קרה פתאום? ראשית צריך לציין שבעוד שבעבר, כאשר ארצות הברית היתה בעיקר צרכנית של נפט, כיום ארצות הברית מפיקה נפט במחיר זול יותר בהשוואה לכל מדינה מפותחת אחרת. לכן לאמריקאים פתאום היה אינטרס שמחיר הנפט יהיה גבוה, כדי לסבסד תעשיות עתירות אנרגיה מקומיות (כמובן שבארצות הברית מנעו ייצוא של נפט שהופק בטכנולוגיות החדשות כדי לייצר יתרון מקומי). יתרון נוסף לאמריקאים כתוצאה ממחיר הנפט הגבוה, היה צמצום יחסי של היבוא מסין, והגברת הייצור המקומי. פתאום ההפרשים במחיר העבודה לא כיסו על הצורך להוביל את הסחורה לארצות הברית במחירים יקרים. שוק חופשי, או לא שוק חופשי, מחיר הנפט היה גבוה גם בגלל סיבות אלה.

*

השינוי הגדול בחודשים האחרונים הוא המדיניות של פוטין. רוסיה סובלת מאוד מצניחת מחירי הנפט. צריך לציין עוד מדינה שלא ממש נהנית מהצניחה במחירי הנפט, מדינה שביבי כבר מזמן לא איזכר בנאומיו כאיום המרכזי על עתידה של ישראל, איראן. גם איראן נחנקת מצניחת מחירי הנפט, אפילו יותר מהנזקים שנגרמים כתוצאה מהסנקציות עליה.

בדרך פלא, מחיר חבית הנפט החל לצנוח, מיד כאשר זה התאים לאינטרסים האסרטגיים של הדיפלומטים האמריקאיים. מדהים העניין הזה של הרנדומליות בשוקים.

images (1)

העילגות. העילגות.
במבחן דונלד סטרלינג

39 Comments

קשקשן בקומקום 28 באוקטובר 2014

שאלה שקשורה דווקא לטור הקודם שלך:
אם אינפלציה לא מובילה לעליה במשכורות בשנים האחרונות (אם אני מבין נכון זה מה שקרה בארץ, אינפלציה יחסית נמוכה, אם מאמינים לנתונים הרשמיים, מול סטגנטציה כמעט מוחלטת במשכורות), ולכן העושר לא "מחלחל", אז למה כולם כלכך מפחדים מדיפלציה? לי נראה דווקא טוב שמחירים ירדו, אם גם ככה כשהם עולים השכר לא עולה. אני מפספס משהו?

גיל שלי 28 באוקטובר 2014

החשש מדפלציה קשור בקשר עמוק לתזה השלטת שתיארתי בפוסט הקודם. דיפלציה מקשה על אשראי (גם ריבית אפס היא ריבית חיובית בדפלציה), היא מעצור על צמיחה (אנשים צורכים פחות בגלל שחושבים שמחר יהיה יותר זול), בתזות הנוכחית שדפלציה היא גורם ולא תוצאה, דפלציה היא אסון.

קשקשן בקומקום 28 באוקטובר 2014

לא הבנתי (סליחה) – אם יש אינפלציה אז הכסף שלי קונה פחות, ומן הסתם אצרוך פחות (אלא אם השכר יעלה), אם יש דיפלציה אצרוך פחות כי אחשוב שמחר יהיה יותר זול. אז בכל מקרה אני צורך פחות, לא?
גם באשראי – אם יש אינפלציה מעלים ריבית ואז האשראי יקר, אם יש דיפלציה אז הריבית נמוכה (גם אם היא חיובית בדפלציה). בקיצור מתי הכל בסדר?

גיל שלי 28 באוקטובר 2014

כשאתה שואל בסדר, זה נורא חשוב בסדר למי. האידיאלי מבחינת האשראי זו אינפלציה נמוכה ויציבה, אך חיובית. במצב כזה האשראי זול יחסית. אינפלציה גבוהה לא טוב לאף אחד, לכן באמת נלחמו בה באדיקות. דפלציה זה רע מאוד למי שמחובר לצינורות האשראי. החוב הממשלתי נהיה גדול יותר (שכן דפלציה מייצגת צמיחה שלילית ואז החוב גדל ביחס לתוצר גם בלי שיזוז).
אינפלציה נמוכה מעודדת צריכה, אם אני קונה היום, אקנה יותר בזול, לכן לא אדחה רכישות.
דפלציה זה מצוין לחוסכים לפנסיה למשל (השקל של היום שווה יותר מהשקל של מחר). בכל מקרה התזה השלטת בכלכלה היא שדפלציה זה אסון בגלל החנק על הצמיחה. אני עדין חושב שדפלציה זו תוצאה ולא גורם, לכן לא צריך להלחם בדפלציה, צריך להלחם במה שמוביל אליה

פנדה 28 באוקטובר 2014

זה עניין יותר מורכב לדעתי…
זה יותר עניין של איפה אתה נמצא עכשיו. אפשר להסתכל על זה (אם תרשה לי להחזיר אותך לימי התיכון) כמו על נגזרת של פונקציה:
מצב של אינפלציה – הנגזרת חיובית, דיפלציה – נגזרת שלילית.
עכשיו, הנגזרת היא דבר אחד, והפונקציה עצמה היא דבר אחר.
.
בלי להיות יותר מדי אקדמי, אם האינפלציה היא נגזרת, אז היא יכולה להיות נגזרת של אחת מכמה פונקציות שונות, ואיזו פונקציה תרצה לחקור כנראה יהיה תלוי באספקט של הכלכלה שאותו תרצה לחקור. אבל זה עדיין לא משנה את העקרון שערך הנגזרת לא אומר לך מה ערך הפונקציה באותה נקודת זמן.

גיל שלי 28 באוקטובר 2014

אתה צודק לגמרי

חכם בלילה 28 באוקטובר 2014

הבעיה היא שהמערכת המוניטרית מבוססת על צמיחה מתמדת ואם הצמיחה תיעצר המערכת תקרוס. הסיבה היא שכמעט כל הכסף במערכת נוצר כהלוואות, ועל הלוואות צריך לשלם ריבית (נניח 5% בממוצע), אבל מהיכן יגיעו אותם 5% נוספים? כדי 'לייצר' אותם השוק חייב לצמוח כל הזמן. חלק מהצמיחה הזאת היא אמיתית (יותר סחורות, תשתיות וכו') וחלק הוא פיננסי. החלק הפיננסי מתבטא באינפלציה (נוצר עוד כסף). הבעיה העיקרית כאן אגב היא שהצמיחה הזאת לא תוכל להמשיך לנצח כי בסופו של דבר המשאבים על כדור הארץ ייגמרו (והרבה לפני כן כנראה יזוהמו באופן בלתי הפיך). גם הנפט, שגיל מתפעל מכך שההפקה שלו הפכה לזולה יותר ומחיריו יציבים, ייגמר בשלב כלשהו (תוך 50-150 שנה עפ"י הערכות עדכניות).

גיל שלי 28 באוקטובר 2014

אתה יודע שלפני 150 שנה איימו עלינו שלא יהיה לנו אוכל עכשיו, נכון?

אריק האדום 28 באוקטובר 2014

אז האח לפיד צדק… חוקי הכלכלה נקבעו בידי האדם…

גיל שלי 28 באוקטובר 2014

תלוי מה אתה מגדיר חוקים, הגדרות זה דבר מאוד חשוב בחיים. לג'ורג' קוסטנזה למשל היתה שאלה ממש יפה פעם – האם ללכת לזונה זה לבגוד באשתך?

אריק האדום 28 באוקטובר 2014

יש נשים שמגדירות חלום כבגידה. יש כאלו שאפילו מקצינות וטוענות שאפילו אם החלום היה עליהן זו בגידה.
שורה תחתונה, "יד נעלמה" משנה מחירים (ובעצם כל תזוזה כזו משפיעה על חלקים נרחבים מהשוק). ואני בספק אם הדוגמה הזו של הנפט היא יחידה.
אני בקטע הזה דווקא עם מר לפיד, הכלכלה מושפעת מאוד מאינטרסים.
חוקי הכלכלה הטהורים גם ככה מאפשרים לחזק יותר לשרוד, בלי התערבות ממשלתית.
וכשהחזק גם יכול ללחוץ על הכפתורים הנכונים אז העוצמה שלו רק מתחזקת.
אני חושב שמרקס כנראה צדק… למרות שגם אותו עיוותו בסופו של דבר.
מתי מתחילים מחאה חדשה??

גיל שלי 28 באוקטובר 2014

ואיך לפיד מתכנן להלחם בזה בדיוק? אתה לא ממש עם לפיד, אתה יותר מכוון לאמירה אחת שלו שלא הושקע בה בדיל מחשבה

אריק האדום 28 באוקטובר 2014

אני איתו לגבי זה שהאדם משפיע על הכלכלה, לגבי כל השאר אני נגדו. הכי נגדו שאפשר. לא הבן אדם המתאים, לא למשרד הכלכלה ולא לשום משרד או משרה ציבורית.
ולטעמי הוא לא מתכנן להלחם בזה, אין לו את היכולת ו/או הרצון. הוא עסוק בלהיבחר שוב, וגרוע מזה לשדרג את עצמו.
הוא ניצל את המחאה החברתית, קיבל כוח כמעט היסטורי וגם אותו ניצל מבלי לספק תוצר כלשהו.
הוא בזבז הזדמנות אמיתית לשנות כאן דברים, וזה לא משנה אם זה בגלל בורות, שגעון גדלות או אינטרסים כאלו או אחרים.
לא יודע אם הזדמנות כזו תחזור ואם כן סביר להניח שיהיה לה מחיר גבוה מאוד.
הבן אדם הלא נכון במקום והזמן הנכונים.
באמת שהייתי מבסוט ממנו בתור מגיש חדשות. באמת.

גיל שלי 28 באוקטובר 2014

אם יש משהו שאוכל אותי זו ההזדמנות שהוא מבזבז. אני לא מאמין שיש פה קונספירציה, האיש מבזבז הזדמנות מדהימה, פעם ראשונה שפופליזם יכול להיות מתורגם למדיניות כלכלית מועילה, הוא רק לא טורח להתייעץ עם האנשים הנכונים, לא טורח ללמוד בעצמו, בקיצור במקום למנף את הקדנציה באוצר לשליטה בבחירות הבאות, הוא מבזבז אותה בהתאהבות בדיבורים שלו

אריק האדום 28 באוקטובר 2014

בדיוק שם. בדיוק הנקודה. אבל בסדר, הוא לא הראשון. מסתבר עדיין אין "פוליטיקה חדשה" זו אותה פוליטיקה ישנה עם פנים יפות. מתאים לו הזיפים.. מבגר אותו. נראה רציני פתאום.
הבוחרים יחשבו שזה נכון, סביר להניח…
עד סוף הקדנציה יגיעו גם משקפיים ואז בכלל אפשר להפוך אותו לשר חוץ או ביטחון… תחשוב איך הפופליזם שלו מתבטא בתוכניות ביטחוניות…
משהו כמו: "נחפור תעלה מסביב לעזה…" זה פחות או יותר כמו מע"מ 0%. רעיון שנשמע מגניב אבל עם אפס סיכויי התממשות או השפעה.

גיל שלי 28 באוקטובר 2014

ובקשר למרקס, הוא לא צדק. אי אפשר לשנות את הטבע באבחה אחת, במהפכה. יש שני קטבים שהכלכלה נעה בתוכם, הקוטב הראשון הוא הקפיטליזם, והשני הוא הסוציאליזם. הסוציאליזם בונה שחיתות מסוג אחד, הקפיטליזם מסוג שונה. הדרך הטובה ביותר לשינוי היא לתת לכוחות להשפיע, ואז באמצעות רגולציה לנטרל את מי שצבר יותר מדי כח, וכך המטוטלת תזוז טוב יותר.
ברור שאין שוקים חופשיים טהורים, המלחמה צריכה להיות בכוחות שמשפיעים עליהם, והדמוקרטיה היא אחלה דרך לכך, בעיקר בעידן של רשתות חברתיות וחופש מידע אמיתי.

אריק האדום 28 באוקטובר 2014

כי הרשתות החברתיות, המידע והתקשורת נמצאים בידי הציבור? אל תשכח מי יושב על ההגהים של גוגל, פייסבוק, כל מדיה אחרת אפשרית. מספרים לנו את מה שאנחנו אמורים לשמוע ולא את מה שאנחנו צריכים לשמוע.
גם הערוץ הזה, שכרגע הוא עדיין "פתוח" יחסית למגוון דעות יילך וייסגר. אם על ידי רגולציה או על ידי השפעה של גורמים בעלי אינטרס.
כך לדוגמה את עולם הטוקבקים, שנשחק בגלל שתי סיבות:
1. חוסר אמינות לאחר שנודע שיש הרבה חברות שמשקיעות בזה כסף (זה השיג את מה שהתאים לאותן חברות, אף אחד לא יסמוך עליי אם אכתוב בטוקבק לכתבה שהמוצר הזה גרוע…).
2. רגולציה שנתקעה אבל עדיין לא מתה בנוגע לחשיפת מי שעומד מאחורי הטוקבק, זה יוביל לאפשרות לתביעות (ואולי סכנה מוחשית יותר). אנשים לא ימהרו לכתוב דעה.

oded 29 באוקטובר 2014

אריק האדום – מה הבעיה עם רגולציה שדורשת חשיפה של מי מאחורי הטוקבק?
חופש הביטוי לא מדבר על זכות של אנשים להגיד דברים בהסתר. אם למישהו יש משהו להגיד שיעמוד מאחוריו – מה שנקרא put your money where your mouth is (מלבד במקרים של חשיפת שחיתויות וכדומה – whistle blower שאז למיטב ידיעתי יש חוקים ספציפיים שחלים)
חוץ מזה שרגולציה כזו יכולה גם לפתור את הנקודה השנייה שהעלית לגבי חברות שמשתמשות בטוקבקים.

Angie 23 בנובמבר 2014

Check that off the list of things I was cofunsed about.

Ali 24 בנובמבר 2014

It's good to see someone thikinng it through.

רן 28 באוקטובר 2014

שני הפוסטים האחרונים שלך מעולים, מהטובים בנמצא המסקרים את הנושא בעברית.
תודה.

אריק האדום 28 באוקטובר 2014

אני ממש משכתב את הידע שלי בנושאים האלו בזכות גיל. משכתב ומייצר ידע חדש.
אני מקווה שהוא לא נגוע באינטרסים (-:

ירושלמי 28 באוקטובר 2014

אתה יודע מה הוא היה אומר על זה-
תלוי איך אתה מגדיר אינטרסים ושל מי?

גיל שלי 28 באוקטובר 2014

תודה רבה, אני חזיר מחמאות לא קטן

ג'וש 28 באוקטובר 2014

היית חייב לדחוף הערה על ביבי?

פנדה 28 באוקטובר 2014

לדעתי זה גם סוג-של מצב של נבואה שהכשילה את עצמה.
צפו שמחיר הנפט יהיה גבוה, ואז הוא עלה בגלל ספקולציות. ואז היה שווה לפתח טכנולוגיות חסכוניות בדלק מצד אחד, ולמדינות מסויימות להגביר את תפוקת הנפט מצד שני (כמו שאמרת על לוב). על הדרך התחילו לייצר בארה"ב נפט זול, וכל הספקולציות קרסו.

אז ארה"ב מיתנה את הירידות ע"י זה שהיא שמרה את הנפט שלה אצלה, אבל זה דווקא מהלך סביר בלי שום צורך בקונספירציות. נפט זה מוצר נדרש ביותר, שלא מתקלקל. בעיקר בכלכלה עם תעשיה גדולה כמו בארה"ב.
אם יש לך האפשרות להפיק הרבה ובזול ולבנות מאגר, זה עדיף מאשר למכור עכשיו בזול ולקנות אח"כ ביוקר.
לגבי איראן ורוסיה: ככה זה כשהכלכלה נשענת על תחום אחד. אם זה לא היה נפט, זה היה משהוא אחר. וכשהכלכלה נשענת על דבר אחד, אז אתה חשוף יותר ללחצים מבחוץ, מכל סיבה שהיא, וגם אם לא עשו מניפולציות בכוונה, אתה פגיע יותר…

גיל 28 באוקטובר 2014

לפי מה שהבנתי זה נובע גם מכך שערב הסעודית החליטה לא לצמצם את הפקת הנפט בגלל שארה"ב מייצרת יותר נפט ובכך לא יצרה ביקוש מלאכותי לנפט.

גיל שלי 28 באוקטובר 2014

ולדעתך הסעודים חופשיים להחליט מה שירצו, מדובר בצירוף מקרים בלבד?

איציק 28 באוקטובר 2014

מכל הפוסטים האחרונים מה שאני מבין שממש לא משנה מי יהיה שר האוצר בארץ. אפילו הכלבה שלי תהיה בסדר/לא-בסדר באותה מידה כמו לפיד, ביבי, דנקנר (טוב, הגזמתי קצת). נראה שאנחנו ככלכלה קטנה וזניחה היא כמו סירה בים סוער בין ספינות ענק. נקיפת אצבע של האמריקאים הדלק טס למעלה, אצבע אחרת הדלק מתרסק, וכנראה לא רק עם הדלק כי אם עוד אלף ואחד דברים. אז מה שווה התכנון של היום אם יבואו אלו עם החשקונים שלהם ויחשקו במשהו שונה לחלוטין מחר ויהפכו לנו את כל התכנונים.
כמובן שהפסקה נכתבה בהגזמת מה, אך נראה ששוקים קטנים לא מסוגלים באמת לנהל את עצמם.

גיל שלי 28 באוקטובר 2014

אתה בהחלט צודק, אך יש יתרון בלהיות קטנים. אף אחד לא יכעס אם נעשה מניפולציות במטבע שלנו (בניגוד למלחמת העולם בין היפנים, הסינים והאמריקאים לדוגמה), אפשר לנסות מדיניות חדשנית בלי להסתכן יותר מדי, הבעיה היא שאף אחד לא מתייחס לזה כך.

קורא 28 באוקטובר 2014

מה שגם מסביר לך בדיוק כמה ישראל הפכה להיות מינורית לארצות הברית ובכלל כל המזרח התיכון די מעניין להם את התחת, מבחינה כלכלית.

גל 28 באוקטובר 2014

דווקא לא מדויק,
במידה ומקבלים את הנוסחה הגסה אנרגיה = צמיחה
ארה"ב כמעצמה עולמית שמחפשת בנרות צמיחה כלכלית מעונינת בהורדת מחירי האנרגיה – האינטרס שלה במזרח התיכון לא הולך להשתנות בקרוב ( שליטה במקורות האנרגייה העולמיים )

מה שבמקביל מחליש את היריבות הגאופוליטיות שלה בלי קשר

קורא 28 באוקטובר 2014

לארצות הברית היה אינטרס מרכזי במחירי הנפט – העובדה שהיא ייבאה את רובו. ברגע שהיא לא צריכה לייבא נפט לא רק שהאינטרס שלה השתנה אלא שאפילו תעשיות מסורתיות שעברו לסין חוזרות אליה והיא הופכת ליצואנית של סחורות שבעבר לא היית חולם שייוצרו שם.

גל 29 באוקטובר 2014

לדעתי אתה לא מגיע למעמד מעצמה בין לאומית ללא חשיבה אסטרטגית לטווח ביננוי וארוך – בשונה מההרגל הישראלי לחשוב רק לטווח הקצר – ארה"ב משמרת את האחיזה שלה במקורות האנרגיה הבין לאומיים.

במקרה סטיאוציה שנוצרה גם האינטרס לטווח קצר נהנה ( ירידת מחיר אנרגיה וחזרת תעשיות לארה"ב ) אבל האינטרס המעצמתי לטווח ארוך דורש ממנה לאחוז במפרץ – ולמנוע כניסת סין ( או אפילו חזרה רוסית )

רועי 28 באוקטובר 2014

ואז בפרסומת רואים אדם שנצקע באי מבודד כאשר היה לא מגולח. לאחר זמן ששהה על האי גידל זקן. והגיע לאי תענוגות.
ממש כמו יאיר לפיד.

רועי 28 באוקטובר 2014

לאט לאט התחלתי להבין יותר טוב בזכות הטורים שלך גיל.
הנה שתי מחמאות באותו הבלוג. רק אל תסמיק יותר מידי.

אריק 28 באוקטובר 2014

מעולה

Pie 23 בנובמבר 2014

Way to use the internet to help people solve prsoelmb!

Comments closed