לכאורה חזרה מ3:0 היא באמת בלתי אפשרית. בהוקי זה קרה ארבע פעמים מתוך מאה שבעים ושמונה אפשרויות 2.2%), בבייסבול זה קרה בדיוק פעם אחת, אך הפעם היחידה שקרתה היא לטעמי הסדרה הגדולה ביותר בספורט אי פעם, אולי הסיפור הספורטיבי הגדול ביותר בהיסטוריה (ואני העדפתי את היאנקיס בסדרה ההיא).
*
איך זה שדווקא בהוקי זה קרה יותר? קודם כל, זה קרה ב1942, אחר כך ב1975 (הניו יורק איילנדרס חזרו מפיגור 3-0 לנצח את הפיטסבורג פינגווינס ובסדרה הבאה חזרו מפיגור 3-0 מול פילדלפיה רק כדי להפסיד את המשחק השביעי, פילדלפיה ניצחה את הפיינלס). ואז זה קרה פעמיים תוך ארבע שנים ב2010 כשפילדלפיה ניצחו את בוסטון (קארמה כנראה) ושנה שעברה כאשר הלוס אנג'לס קינגס חזרו ואחר כך לקחו את האליפות. הוקי בעקרון הוא משחק יותר מקרי מכדורסל, בדומה לכדורגל נניח. בכדורסל כמו בפוטבול, כמעט תמיד הקבוצה הטובה יותר תנצח, ובסדרה של שבעה משחקים, אפשר לאמר שתמיד.
מעניין שדווקא בבייסבול זה כמעט לא קרה. הבייסבול בדומה להוקי הוא משחק אם נטייה גדולה למקריות. הסדרה שבה הרד סוקס חזרה, התפתחה בצורה מטורפת. לא רק שבוסטון פיגרו, הם כבר עמדו להפסיד את המשחק הרביעי, עד שדייב רוברטס קרה. אני זוכר את האווירה סביב המשחק החמישי. עדיין לא היתה תחושה שמדובר בסדרה היסטורית, יותר תחושה שהרד סוקס שמרו על הכבוד ועשו את שלהם בכך שנמנעו בצורה דרמטית מסוויפ. האנרגיה התחילה להצטבר אחרי המשחק החמישי, הבאז סביב הסדרה נהיה מטורף אחרי המשחק השישי, ובשביעי איכשהוא התחושה היתה שאין סיכוי שבוסטון יפסידו.
*
האם באמת בכדורסל זה לא יקרה? האם מילווקי למשל היא חסרת סיכוי לחלוטין? בסדרת הגמר של הבולס מול סיאטל סופרסוניקס, הבולס הובילו 3:0 מול קבוצה גדולה של סיאטל עם מאזן חזק מאוד בעונה הרגילה. הבולס קצת נרדמו בעמידה והפסידו שני משחקים, אך לאיש לא היה ספק שהם ינצחו את השישי, וזה אכן קרה ולא בצורה דרמטית מדי.
האיילנדרס למשל שחזרו ב1975, עשו זאת בפליאוף הראשון שלהם, ולאחר מכן התפתחו לקבוצה חזקה במיוחד שזכתה באליפויות. הקינגס היתה קבוצה חזקה באופן יוצא דופן, שאיש לא חשב שתפסיד שלושה משחקים ברציפות. הרדסוקס הפסידו שנה קודם לכן לינקיס, רק בגלל מנג'ר דפוק לחלוטין בשם גריידי ליטל, והם נחשבו למועמדת בטוחה לזכות כאשר התמודדו לאחר מכן בגמר, ואכן זכו בגמר בצורה קלה למדי.
*
בקיצור, מילווקי אולי תהפוך לקבוצה מיוחדת, אך קשה לי להניח שהיא תהיה הקבוצה ההיסטורית שתחזור מפיגור של שלושה הפסדים בסדרת הטוב מ7. בהחלט ייתכן שבכדורסל זה לא יקרה בקרוב, בגלל אופי המשחק, או שזה יקרה רק אם הקבוצה שתוביל בשלושה נצחונות תסבול מפציעה חמורה של שחקן מוביל. בכל מקרה קבוצה חזקה לא נכנסת לפיגור של שלושה הפסדים בNBA, כך שאני לא הייתי שם אפילו דולר אחד על כך שהשנה נחזה בנס. אך אם כן, זה יהיה הישג האימון המופלא ביותר שניתן להעלות על הדעת. אם למשל ג'ייסון קיד יצליח לגרום לחבורה הצעירה שלו להאמין שהם הקבוצה שנועדה לשנות את ההיסטוריה, אפשר להניח שקריירת האימון שלו תשים את קריירת המשחק שלו בצל, ובכל זאת מדובר באחד הרכזים הטובים ביותר שהמשחק הזה ראה. ההישג הזה יהיה מדהים עוד יותר בהתחשב בכך שבסופו של יום, עושה רושם שלא מדובר באדם נעים במיוחד.
82 Comments
מי שהואשם באלימות נגד נשים הוא חרא גדול.
אני לא מאמין שזה יקרה דווקא בסדרה הזו, אבל אם כן זה יהיה מטורף במיוחד מכיוון שזו קבוצה צעירה בבנייה.
אני חושב שבבייסבול זה לא קרה פשוט כי יש מעט מאוד סדרות של שבעה משחקים. בכל פלייאוף יש בדיוק שלוש כאלו – תשווה את זה ל-NBA או להוקי, שם יש בכל פלייאוף 15 סדרות כאלו. וגם, בבייסבול הוסיפו את הסדרות האלו בשלב מאוחר יחסית. בקיצור, כמות ההזדמנויות היא קטנה מאוד. תחשוב על זה ככה – גם אם הסיכוי לנצח כל משחק הוא 50:50 (מה שממש לא נכון, כי אם יש סדרה שבה יש קבוצה שמובילה 3-0, אז יש סיכוי מצוין שהיא עדיפה. המקרה של היאנקיז-רד סוקס שהיו שווים לגמרי על הנייר – שתיהן חילקו בינהן ממש שווה בשווה את המשחקים בינהן בשנתיים שקדמו לסדרה הזאת – הוא חריג), אז הסיכוי לנצח ארבעה משחקים ברצף (בהנחת אי תלות, שהיא כמובן מפוקפקת מאוד) היא רק 6.25%. אם אני זוכר נכון, בכל היסטוריית הבייסבול עד לרד סוקס-יאנקיז ההוא, היו 25 סדרות שהלכו ל-3-0. זה ממש מעט.
זה שזה לא קרה עדיין ב-NBA זה באמת די מפתיע. אני מניח שזה יקרה מתישהו
וחוץ מזה, איך יכולת לאהוד את היאנקיז בסדרה ההיא??? אתה אוהד מטס, לא? כל האוהדים הנייטרליים היו בעד הרד סוקס. הם היו הקבוצה הכי חביבה בליגה
זה לא שאהדתי את היאנקיס, אני שונא כמעט כל מה שקשור לבוסטון
הפעם היחידה שרצית שקבוצה מבוסטון תנצח היתה במשחקים מול הלייקרס, הקבוצה היחידה והעיר היחידה שאני שונא יותר. בעצם אני נזכר שתמכתי בפטס בסופרבול, אני רץ להיבדק
תמיד נגד בוסטוון בהכל. תמיד. חוץ מהאליפות שהם לקחו עם גארנט מול הלייקרס, אז הייתי בעדם.
ימותו הקנאים: http://nesn.com/2015/04/red-soxs-patriots-championship-trophies-look-great-together-photo/
הייתי שם לך תמונה מהאליפות האחרונה של הסיקסרס, אבל אני מחכה שתהיה את הטכנולוגיה שממירה את החומרים של התקופה הזו לקבצים של היום…
תמכת בפטס בסופרבול??
זה המכביסט שבתוכך
גם לתמוך ביאנקיז זה מכביזם צרוף. איך ביל סימונס היה אומר – לתמוך ביאנקיז זה כמו להיות בעד הבית בוגאס
גיל, ""כל מה שקשור בבוסטון" זה כולל גם את לארי בירד ???????
אופס, לא שמתי לב ל"כמעט", מקווה שהכוונה אליו….
עירן – בדיוק מה שחשבתי .
מת על לארי בירד, הוא ניצח את הלייקרס, לא?
בתור מי שלא מכיר בכלל את אמריקה וההוויה האמריקאית אני שואל – למה אתה שונא את בוסטון?
אופס, רק עכשיו ראיתי את השאלה של שוחט והתשובה שלך.
כל אמריקה שונאים את בוסטון, אין מקום יותר מבחיל מזה
היסטוריה, אקדמיה, מדע, אמנות, תיאטרון, תרבות ספורט (הרבה לפני השאלה את מי לאהוד, קודם כל תרבות שאפשר רק לקנא בה) השלכת המדהימה הזו בסתיו, חנויות ספרים קטנות, ואניות, נקי וירוק, קלאם צ'אודר, ליברליזם ברוב התחומים שמקדים את המדינות האחרות, אחת הערים הכי יפות והכי חופשיות.
מותר לשאול למה אתה שונא את העיר בוסטון? אחרי ניו יורק זו העיר שהכי אהבתי לבקר בה בארה"ב.
רק בספורט, מאוד אהבתי לטייל שם, זו כנראה נגזרת של אהדתי לניקס
או קיי. זה כבר משהו אחר לגמרי. :)
ועדיין, עיר מאוד גזענית, היסטורית ובחלקים מסוימים גם היום
סוף אפריל ואני עם מעיל. סיבה מספיק טובה לא לאהוב את בוסטון.
שנאת האחר באצטלה אקדמית. יותר מפחיד מזה לא תמצא.
קצת מכליל, בהתחשב בכך שתנועות ה – critical legal studies ובעקבותיה ה – critical race theory צמחו מ- Harvard (דנקן קנדי, דריק בל, להבדיל). לא שאין צביעות ומקום לביקורת (היסטורית, וגם אקטואלית), אבל באמת שקשה לתאר ביקורת חברתית-משפטית סיסטמטית ונוקבת יותר, וממש לא בשוליים (לעתים קרובות באופן מוגזם לדעתי). הרבה מהרעיונות והמאבקים נגד מבנים של דומיננטיות והיררכיה חברתית/גזעית צמחו מהאקדמיה הזו ובחסותה ומשפיעים באופן דרמטי על דורות של קובעי מדיניות.
היה לפני קצת יותר מעשור מצב בו פורטלנד, נדמה לי, השוותה ל3-3 מול דאלאס רק כדי להפסיד את השביעי.
האמת? לדעתי מילווקי מנצחים את השישי. ילדים לא מכירים היסטוריה ולא מפחדים. הבולס כבר שבוע חושבים על לברון.
אחכ בשביעי אלוהים גדול.
האם אלוהים לא מפורסם בזה שהוא היה כ"כ גדול שלא הגיע לשביעי?
גדול
מחזיק במאזן חצוי במעמד. ומי ניצחה אותו? דטרויט כמובן ב90' (עם ג'קסון, פיפן, גרנט וכל הג'אז).
מהשושלות היותר אנדרייטד.
הניקס הם החצי השני של המשוואה, והם הובסו בשיקאגו כמובן, בעצם נדמה לי שגם אינדיאנה הגיעו למשחק 7 והפסידו לבולס
והיו גם משחקי 5 בסיבוב הראשון (קרייג אילו המפורסם)
שכחתי מהניקס… אז המאזן הוא 2-1
הוא הגיע למשחקים מכריעים אבל לא בגמר. זכורה גם הסדרה נגד אינדיאנה אם הסל הגדול של מילר במשחק השישי למרות עבירה על ג'ורדן.
כדי להשלים את הסיפור, אלוהים גם משקאגו, אז מצבה של מילווקי בכי רע ;)
לא כתבת אתמול על אנליסטים שנוטים, יתר על המידה, לחזות שמה שהיה הוא שיהיה?
אני חי בעולם בו הכל אפשרי, ודברים משתנים.
:)
קראו לי הרבה דברים מעליבים, למשל כלכלן, אבל אתה הגזמת, אנליסט? באמת? אנא חזור בך :-)
כמובן שאתה לא אנליסט. איתך אני מסכים בדרך כלל…. :)
למומחי ה – N.B.A, לראשונה אחרי תקופה מאד ארוכה ישבתי לראות את המשחק האחרון של בלאט, גם בגלל שזה בלאט, גם בגלל שהשעה היתה נוחה וגם בגלל שכאן בזמן פסקי זמן והמחצית נשארים במגרש ולא עוברים לאולפן (יש לציין שמדי פעם קורים דברים נחמדים – במחצית זה מעניין, משחק בין שתי קבוצות של ילדות עם שיפוט מקצועי והכל).
אבל אני חייב לשאול:
– מתי שורקים לצעדים ב – NBA?
– מי זה "הילד" הזה שמאמן את בוסטון, חייב להיות עילוי. מאיפה הוא הגיע בגיל כזה צעיר למשרה?
מומחה לאנ בי איי אני בטח לא, אבל חוק הצעדים בעיקרון הוא אותו הדבר, כאשר השוני הוא שבמהלך של "צעד וחצי" מותר להם לעשות שני צעדים וחצי.
אין כזה דבר צעדים ב-NBA. לפני כמה שבועות ראיתי את איזייה תומאס (לא בדיוק השחקן הכי ארוך בעולם, באנדרסטיימנט) רץ מהחצי לצעד וחצי עם כדרור אחד בדיוק.
לגבי הילד שמאמן את בוסטון, זה בראד סטיבנס, הוא הגיע לסלטיקס לפני שנתיים אחרי כמה שנים במכללות, שם הוא אימן את באטלר, שזה מכללה קטנה מאינדיאנה, והביא אותה לפיינל פור שנתיים ברציפות נגד כל הסיכויים (מכללות מהסוג הזה כמעט אף פעם לא מגיעות למעמד הזה, בטח לא שנתיים ברציפות). לאוהדי בוסטון כמוני יש תקוות גדולות בגללו.
לא רק לפיינל פור אלא לגמר כולל כמעט ניצחון על דיוק.
כמעט לא נחשב. 5 שנים אחרי ועדיין כל פעם שאני רואה את הזריקה האחרונה נדמה לי שהיא תכנס.
הילד הזה הוא סתם מאמן בסגנון דוק ריברס שהיה אפס גדול מועמד לפיטורים ואז דני איינג' עשה קומבינה עם החבר שלו קווין מקהייל
מה לעשות שאין יותר קווין מקהייל בליגה(ואני לא מדבר על זה שמלטף לג'יימס הרדן את הזקן)
לבוסטון יש קבוצה בינונית מינוס בלי שום שחקן טוב שכל הזמן תרחף בין מקומות 6-9 במזרח בלי לעשות כלום
איך הוא סתם מאמן אם הוא מוציא מחבורת אפסים להגדרתך פלייאוף? אין לו יותר כישרון וכנראה פחות מקבוצות אחרות שלא הגיעו לפלייאוף. הוא מאמן טוב שהקלפים שחולקו לו כרגע גרועים. אם יצליחו להביא שחקן טוב בפריי אייגנ'ט אז הם יתקדמו עוד יותר.
הם קוראים לזה TRAVELiNG
לא?
אם כבר שאלות של מי שסוף סוף רואה משחק כמו שצריך בגלל השעה הנוחה –
השיפוט הזה הוא רגיל? השיפוט היה ממש שערורייתי, כאילו הלכו מכות 5 על 5, השופטים חשבו שזה דווקא נחמד. ועוד רק היה כאן פוסט של בורו על השיפוט הנפלא. לאפשר פיזיות ולתת למשחק לזרום זה דבר אחד, אבל לאפשר מכות (ולהתעורר רק כשהחליטו להרביץ בחזרה).
פוסטים של בורו נוטים להיות תלושים מהמציאות ברובם.
השיפוט בנביאי הוא מהגרועים בספורט העולמי.
אפילו את השימוש באמצעים אלקטרונים הם הפכו לפארסה.
גרועים יותר ממה? הם לא יותר גרועים מכדורגל או מפוטבול. אנשים שוכחים אבל במשך משחק שלם יש מאות שריקות. רובן נכונות ובמקום. כמובן שאף אחד לא מושלם אבל בהתחשב במהירות שדברים מתרחשים אני חושב שהוא לא רע. הם רק צריכים להיות יותר עקביים.
בקצרה, בגיל 33 (2010) הוביל את באטלר להופעה היסטורית בפיינל פור ובגמר (הפסד בשתי נקודות לדיוק).
שנה לאחר מכן, עשה זאת שוב.
אם כבר העלית את הנושא, למה באמת בפוטבול אין סדרות?
כי הגוף האנושי לא בנוי לזה.
שחקני פוטבול אנושיים?
לדעתי שיקגו ינצחו במשחק הבא. מילווקי קבוצה נחמדה אבל קיד עושה בית ספר לתיבודו בסדרה הזו. דריק רוז נתן משחק אחד גדול ומאז הוא מקבל יד חופשית והורס במו ידיו את שיקגו. קליבלנד יכולים להיות רגועים בסדרה הבאה ובכלל בפלייאוף במזרח כי גם אטלנטה מראה חולשה גדולה.
לגבי החזרה מ3:0 אני חושב שזה עשוי לקרות וצריך שני תנאים מרכזיים לכך. שתי קבוצות שוות פחות או יותר ברמה שלהן שכל משחק יכול ללכת לכל כיוון, ורוב המשחקים צמודים. וקבוצה חזקה מנטלית כמו הספרס שלא תתייאש מפיגור גבוה. מה שקורה לרוב זה מה שקרה לשיקגו. קבוצה כבר חושבת על הסדרה הבאה ולקבוצה השנייה אין מה להפסיד והיא משחקת משוחרר יותר. שני הדברים לא יקרו במשחק הבא של שיקגו ולכן הם ינצחו לדעתי.
דווקא אם זכרוני אינו מטעה אותי, ראינו התפרקויות מרשימות של הספרס כאשר נקלעו לפיגור משמעותי בסדרות, למשל מול הלייקרס (אני זוכר במיוחד את הסדרה בה טימי קלע סל משוגע שתי שניות לסיום רק כדי לראות את דרק פישר מנצח את המשחק עם פוקס משלו, לאחר מכן הספרס התפרקו לחלוטין)
הם הפסידו בסדרה 4:2, זו בטח לא התפרקות. אבל אני מדבר על הספרס של היום לא זו של לפני 11 שנה.
מול הסאנס ב- 2010
זה לא חוכמה שהאיילנדרס ניצחו את הסטילרס. אם הם היו עושים את זה מול הפינגווינס זה היה הרבה יותר מרשים.
:-) תודה, תוקן
לא הייתי שם כסף על קאמבק של מילווקי, אבל זה לא מופרך. אלמלא סטטיסטיקות העבר אולי אפילו הייתי עושה את זה (מחשבתית). בטח כשמדובר בקבוצה צעירה ומאוד אנרגטית מול קבוצה לא מאוד יציבה שבאמצע הפלייאוף מתעסקים סביבה בזהות המאמן הבא שלה.
קיד אולי אדם מחורבן, אבל מגיע לו המון קרדיט. גם במזרח, לא חושב שהרבה נתנו למילווקי סיכוי להיות הפתעה כ"כ נעימה אחרי הפציעה של פארקר והטרייד המוזר על נייט (למרות שתקרת הזכוכית של MCW גבוהה יותר כנראה, ואתמול הוא היה מצוין).
האמת היא שאני אוהב שקבוצות משוק קטן מצליחות ככה ומקווה שישתפרו בהמשך. צריך גם לזכור שאין להם ממש משחקים ביתיים בסדרה וכל משחק בית מלא בהרבה אוהדי שיקגו שמאוד קרובה.
הפלייאוף של הקינגס שנה שעברה היה אחד הדברים המשמחים (והמעייפים) בחיים שלי.
זה אולי לא בדיוק אותו הדבר אבל מבחינתי הניצחון של דנבר של מוטמאבו על סיאטל של פייטון קמפ ושרמפ ב-1994 הוא שווה ערך. נכון שזה ניצחון אחד פחות אבל לחזור מפיגור 2-0 כשההפרש בניצחונות בין הקבוצות בעונה הרגילה עמד על 20 זה לא פחות מדהים. לא זכורה לי סנסציה אחרת אפילו קרובה לזו ב-NBA.
אני מסכים שזו הסדרה הכי מפתיעה מעולם בליגה. התמונה של מוטומבו בסוף הסדרה שוכב על הרצפה עם הכדור תקועה לי בראש, אני כל כך נהניתי מדנבר ההיא
גולדן סטייט על דאלאס
טוב מבחינת סנסציה אתה צודק. אבל בסדרה הזו לא היה האלמנט של הקאמבק (וגם כבר לא הייתי כל כך צעיר כדי שהיא תיחרט בצורה כל כך עמוקה בזיכרון).
אותה דנבר חזרו מ3:0 ל3:3 בסדרה הבאה שלהם נגד יוטה.
תגיד זכרת את זה?
בדקתי עכשיו אלו קבוצות השוו מ3-3 פרט לפורטלנד אותה זכרתי ונדהמתי שנאגטס 94 עשו גם את זה.
כן אם כי לא זכרתי שזה היה נגד יוטה. היו הראשונים שעשו את זה ומכיוון שעשו את זה באותו פלייאוף שהיה המהפך נגד סיאטל אני זוכר כמה רעש זה עשה (אם כי הרוב באמת זוכרים רק את הסיבוב הראשון).
אני זכרתי גם את הקאמבק וגם את זה שזה היה מול יוטה. שנה אחרי זה הם עוד פעם הגיעו מהמקום השמיני והפעם עפו ב-3:0. ואז התחילו להתפרק.
לא אתפלא אם המלאך שכותב לדיוויד את חייו בשנה האחרונה,יעיף את שיקגו…
עוד שבוע למצוא את הכתף של לאב,לחבר אותה ולהחזיר אותו למשחק..
ההרחקה של סמית( רק בטיפה) פחות משמעותית..
ומילווקי יהיו מאושרים מההישג,ויהיו בהיי שיקשה עליהם להשיג אחד נוסף…
מי הימר על קליבלנד- ברוקלין לפני 10 ימים…:)
קליבלנד – וושינגטון מצטייר כגמר (אני מהמר על וושינגטון בגמר בקלות גדולה יותר מאשר קליבלנד)
וושינגטון מנצחת את קליבלנד? בכל זאת היא מאומנת ע"י רנדי וויטמן…
שיקגו בכל זאת יכולה להתאפס ולהגיע לגמר. יש לה הרבה כישרון. מי שבאמת חשוב שם זה באטלר, ובמשחקים הראשונים של הסדרה היה נראה שגם רוז מבין את זה. לדעתי הם היחידים שיכולים להעיף את קליבלנד במזרח.
לא, מנצחים את אטלנטה או ברוקלין ביותר קלות מסדרה נגד שיקאגו
לא יעיף אבל הם נראים כמו קבוצה מפורקת לגמרי. לדעתי כל הפסטיבלים סביב רוז רק מזיקים להם והתועלת שלו בסך הכל די קטנה. אני הייתי עושה עליו טרייד ומקבל כמה שיותר כל עוד אפשר.
כמה הערות.
1. כפי שנאמר גם בכדורסל היו קבוצות שחזרו מ 3-0 ל 3-3
2. בדרך כלל כשקבוצה נקלעת כבר ל 3-0 היא פחות טובה ולכן זה לא אפשרי כמו"כ בקבוצות צמודות לא מגיעים למצב של 3-0
3. ולכן התקדים יקרה כאשר קבוצה רצינית תיקלע לאיזו סיטואציה לא צפויה ותצא ממנה …איזו פציעה של שחקן כמו לברון וחזרה שלו יכולה להועיל .
הבעייה שעליה צריך לתת את הדעת זה לא למה קבוצות טובות לא חוזרות מפיגור 3-0, כי אם למה קבוצות טובות לא ניקלעות לפיגור 3-0 כדי לצאת ממנו ;)
למישהו יש הסבר למה בוצע הטרייד על נייט?
פעם בכמה זמן אני מתיישב לראות את הסרט הנפלא של espn ארבעה ימים באוקטובר ו עדיין כל פעם מחדש לא מאמין שהסוקס לקחו את הסדרה. אחד הרגעים המשמחים בהסטוריה של הספורט
תודה… לא יודעת הרבה על בייסבול אבל תמיד חשבתי שאם הייתי נולדת באמריקה הייתי בטח אוהדת של הרדסוקס. ישבתי לראות עכשיו… ראיתי את ההערה שלך בזמן המושלם .
גם דאלאס יכולה לחזור מול יוסטון
כבר לא .
לנצח 4 משחקים ברצף אחרי פיגור 0-3 משמעו שקבוצה שהגיעה ליתרון צריכה להפסיד 4 משחקים רצוף, ובשביל זה צריך נסיבות (פציעות והרחקות) מיוחד מאוד שיגרום לכך שקבוצה מאומנת טוב פשוט תשבר מנטאלית, וזה פשוט לא קורה ברמות האלו. אבל אחרי שסלבי ניצח את אוסאליבן 18 -14 בגמר אליפות העולם, אחרי שהיה בפיגור 10- 4 הכל עוד אפשרי.
נ.ב. : אילו הייתי מוכרח להמר (על כסף שלכם) הייתי שם כסף על בינגהם.
2 האגורות שלי בנוגע לאירועי אוקטובר 2004 –
אני זוכר שבוסטון ניצחה את הסדרה העונתית מול היאנקיז, אם כי ייתכן שבמשחקים האחרונים הם פישלו והובילו את הדרך ליתרון הביתיות של ניו יורק.
והסדרה התחילה עם 3 משחקים שהיאנקיז הובילו וסגרו ( המשחק השלישי גם בתבוסה שלא רואים כמותה כל יום ),
ברגע שהרד סוקס חזרו במשחק 4 מול מריאנו בעוד משחק שהיאנקיז היו יכולים לסגור עם W, מתישהו יחסי הכוחות יתאזנו.
ואם זה לא היה מספיק, גם משחק מספר 5 היאנקיז הובילו באינינג התשיעי… משחק 6 ו 7 היו כבר המשחקים בשליטת בוסטון והם סגרו אותם יפה.
הקאמבק האדיר הזה הוא לא רק הישג היסטורי בכל הנוגע לחזרה מ 3-0, אלא גם ניצחונות על מריאנו, העוגן והסמל של הדומיננטיות הניו יורקית בפלייאוף בשנים האלה.