בשנות השמונים והתשעים היתה מוסכמה, המזרח זה האזור של המכות, ההגנה, והסקור הנמוך, במערב משחקים כדורסל אחר, מהיר, שוטף ומלא בנקודות. הלייקרס והשואו טיים יצגו את המערב, הסלטיקס עם החפירות של הקו הקדמי יצגו את המזרח. הבוקר ראינו משחק זורם עם סקור גבוה שכנראה לא נראה במזרח, אך כדאי לזכור שגם הגנה יודעים לשחק שם.
*
הכדורסל היום הוא אחר, אם פעם המוסכמה היתה שבפליאוף לא ינצחו עם ג'אמפים, היום ברור שקליעת ה3 אינה מותרות אלא הכרח, וכשזה מגיע לגולדן סטייט, קליעת ה3 היא חלק אינטגרלי מתכנית המשחק. כאשר סטף קרי קולע 6-11 לשלוש, קשה מאוד לנצח את גולדן סטייט. פרט לקרי, האחרים התקשו באחוזים לשלוש, קליי תומפסון היה רק 1-5 הריסון ברנס החטיא שלשות פנויות, ודריימונד גרין לא הוסיף משלו, אלו חלק מהסיבות שהמשחק היה צמוד, אך אם אני יוסטון, אני לא בונה על המשך ימי קליעה חלשים לשאר השחקנים.
*
ג'יימס הארדן נתן משחק התקפה מעולה, אך ברבע הרביעי בדקות בהן גולדן סטייט ברחו, היה ברור שמכל הוצאת אאוט, גולדן סטייט עושים תרגיל של חסימה מאחור על הארדן, ומקבלים לייאפ פנוי מתחת לסל. כך גולדן סטייט רשמו ריצה של 9-0 ויוסטון לא הצליחה לחזור, בדקות אלה גם נשלח דריימונד גרין לעזור על הארדן, וכך נעצר המומנטום ההתקפי של יוסטון.
*
טרבור אריזה נבחר בסיבוב השני של הדראפט על ידי אייזיה תומאס, הוא החל את הקריירה שלו בניקס, כשרואים את כל יוצאי הניקס שמככבים בפלייאוף השנה, אפשר להבין למה הם הקבוצה הכי חלשה בליגה, פשוט כל שחקן ששיחק שם טוב והפגין פוטנציאל, נזרק משם אחר כבוד. אריזה החל קת הקריירה כשחקן אתלטי ללא יכולת קליעה, היום הוא השאיר את יוסטון במשחק עם קליעות השלוש שלו, וכמובן עם ההגנה שלו. אולם יוסטון לא תוכל לנצח את המשחקים כאשר היא מתבססת על אריזה, היא חייבת למצוא את ההגנה הקבוצתית שלה.
*
אני רק שאלה, באמת יש מישהו שאוהב כדורסל ולא נהנה מגודלן סטייט השנה, באמת?
68 Comments
אחלה משחק היה. בהתחלה יוסטון נעלו את הצבע ולא נתנו לאף לייאפ של הגבוהים להכנס וחגגו בצבע בהתקפה.
מעבר מבריק של סטיב קר לסמול בול (גרין בעבודה מעולה על הווארד), לחץ אינטנסיבי על הכדור וריצה בלתי פוסקת סידר את הקאמבק. כמובן שצוות השידור הישראלי לא שם לב לעניין, ורק אחרי 6-7 דק ששימי שמע את ון גנדי אומר "small lineup" אמר שכל הכבוד לקר שמשחק עם 5 נמוכים…
אם המשחק הזה מבשר על ההמשך – צפוייה יופי של סדרה
תענוג כשערן סורוקה הוא השדר ואין פרשן לידו, הוא נותן לשמוע את השידור מאמריקה ומוסיף רק מדי פעם תובנות משלו. מה שעוד היה מיוחד בסגירת הפער ברבע השני היה שזה קרה בלי נקודות של סטף או שלשות, בעיקר מהגנה ולייאפים של ליונגסטון
היה מעניין לראות את התזמונים של הדאבל טים על הארדן ברבע ברביעי- שכל ההתקפה בייתה תלויה אם יצליח לחלץ את הכדור לשחקן שהתפנה או אם המלכודת מספיק טובה ומסבכת אותו. הדבר היחידי שהיו מוכנים לחיות איתו זה שהוא יזרוק על קליי מהמקום.
משחק מלא ראשון שאני רואה השנה של גולדן סטייט ורואים שלצד הזרימה של סטף והשאר זו קבוצה מאד מאומנת
מה לגבי השופטים שנתנו להרביץ חפשי להארדן?
אתה בפוסט של גיל שלי.
כנראה שלא קראת על המטוטלת.
אחרי שהוא ניצל בצורה צינית פלופים אין ספור בכל כניסה לסל לסחיטת עבירות השופטים שמו על זה דגש ומפסיקים לשרוק על כל דבר. כתוצאה הם מפספסים גם כמה עבירות.
יכול להיות שאני מיושן או לא מבין כדורסל.
אני חושב שאנו רואים בדיוק את החזרה לסטיגמות של שנות ה-80-90 במזרח שיקאגו וקיבלנד מאומנות על ידי מאמני הגנה (וגאון התקפה?). כשבמערב הטיילת חוגגת זה לא רק הארדן, יש עוד כוכבים ללא הגנה, אפילו החדירות מזמינות חסימה ולא פאול וסל.
וכן הכדורסל מהנה, וקרי זו תופעה. אבל אצלי עולה השאלה מהכורסא מה היה עושה הכפפה לאחוזי הקליעה ובכלל לרצון לחיות.
אטלנטה, לא עקבתי השנה לצערי ולכן לא יכול לאפיין אותה.
תעבור על חמישיית ההגנה של השנה, כמעט כולם מהמערב. גולדן סטייט היא קבוצת ההגנה הטובה בליגה השנה. נחיה ונראה בגמר אם המזרח יצליח להוריד את האחוזים והקצב של המערב, תזכור שגולדן סטייט נתקלו למשל בממפיס עם שומר לא פחות טוב מהכפפה ומצאו פתרון לא רע. בכלל ממפיס היא קבוצה המשחקת בסגנון של המזרח, ואם היתה במזרח אני מאמין שהיתה היום משחקת בסדרת הגמר האזורי
נו באמת, וכמה מהם נראים לך ברמה של רודמן או פייטון ג׳ורדן או האקים ודומרס.
לא רואה אחד מחמישיית ההגנה נמצא באותה רמה.
ומי המגן של ממפיס? אלן? או אולי אולדריך?
אני לא חושב שניתן (או צריך) להשוות לפעמים נשארים עם הפנטזיות.
סטף .
הבן אדם כל כך smooth שקליפות בננה מחליקות עליו.
קליעת 3 היא כמובן גם חלק אינטגרלי מתוכנית המשחק של יוסטון. ובכלל, כל הקבוצות שנשארו בשלב הזה בפלייאוף מבוססות מאוד על קליעה מבחוץ.
אני רק תוהה איפה כל אותם אלו שירדו על ה-GM של יוסטון והמאני בול עכשיו. נכון, יוסטון כנראה לא יגיעו לגמר, פשוט כי גולדן סטייט קבוצה מעולה, אבל יוסטון הצליחו לחזור מפיגור 3-1, מה שמעט מאוד קבוצות עשו בעבר, הם ניצחו את הקליפרס שהעיפו את סן אנטוניו. ועכשיו הם גם נתנו פייט מצוין לגולדן סטייט. אבל אנשים ימשיכו לרדת על "קבוצות פנטזי"
קאבס עולים עם 2 שחקנים בחמישייה שבהגדרה אסור להם לזרוק מחוץ לצבע ועוד אחד שקולע בפלייאוף מבחוץ כמו עופר פליישר.
בגלל פציעות. בחמישיה שתכננו לשחק איתה היו ארבעה קלעי שלשות. אפשר להסתדר בלי, אבל כולם מנסים לעבוד עם.
בגלל מצב החסה בשטחים. מה זה משנה בגלל מה? כרגע היא לא קבוצה מבוססת שלשות ולאור הנתונים הפיזיים של גבוהי הצרעות, יש סיכוי לא רע שהם יהיו מבוססי טבעת הרבה יותר מאשר מבוססי קליעה מבחוץ.
משחק ששלשות הן חלק אינטגרלי ממנו, או אפילו מבוסס שלשות, ושני שחקני חמישיה שלא קולעים שלשות בכלל, אלה לא דברים שסותרים אחד את השני.
הם המשיכו לשחק על שלשות גם בלי לאב. זרקו 27 שלשות למשחק מול שיקגו (קלעו 35.8%). זה מה שגולדן סטייט עשו בעונה הרגילה, הקבוצה הרביעית בליגה (האחוזים לא משהו, רק טיפה מעל ממוצע הליגה).
הקאבס שניים בליגה בעונה הסדירה (ומקום שלישי בין קבוצות הפלייאוף) אחרי יוסטון בניסיונות מחוץ לקשת. לא חושב שיש הגדרה יותר טובה לקבוצה שמבוססת על קליעה מבחוץ
כזו שהרכב השחקנים שלה בפלייאוף שונה למשל…
לאור העובדה שלמרות הפציעה של לאב היא עדיין שלישית בניסיונות משלוש, הטענה שלך לא עומדת במבחן המציאות. ובכל מקרה, בתור קבוצה – זאת הדרך שהיא התבססה עליה. זה שנפצעו לה שחקנים רק אומר שאולי תהיה להם בעיה בהמשך
לקחת נתונים שכוללים את המשחקים עם לאב. זה יותר מוכיח את הטענה שלי מאשר את שלך.
זה בהחלט מתחרה על תואר הדיון המפגר אי פעם.
צב"ר
אפילו לא קרוב. מה שכן, לדיון על זהות הדיון המפגר בהיסטוריה של דה באזר יש סיכוי.
בלי לאב בפלייאוף: 27.3 ניסיונות ל3 בפלייאוף.
לשם השוואה, יוסטון, שבהחלט מתבססת על ה3, לוקחת 28 שלשות למשחק בפלייאוף ומשחקת בקצב הרבה יותר מהיר (כלומר יותר פוזשנים במשחק) מקליבלנד.
90% מההתקפות של קליבלנד מבוססות על 2 דברים: בידודים של לברון וקיירי והזריקה ל3. בקבוצה עם כ"כ הרבה קלעי שלשות טובים ואף שחקן פנים שמסוגל לייצר נקודות באופן קבוע באזור הצבע, בעיניי זה הדבר הנכון לעשות.
זריקות מרובות לשלוש יכולות להצביע על טקטיקה כזו ויכולות גם להצביע על קבוצה לא מאומנת.
ממנ שראיתי אצל קליבלנד הרבה מהזריקות שלהם לשלוש הם זריקות רעות שנובעןת מאילתורים כשההתקפה נתקעת. זה בניגוד לג"ס, למשל שם זה ממש poetry in motion
מסכים איתך.
קח בחשבון שיש להם 2 שחקנים (אירווינג וסמית) שהם מהטובים בליגה בקליעת זריקות רעות, ועדיף לנסות זריקה רעה מ3 מאשר מ2.
הבעיה עם הזריקות לשלוש שם זה עם לברון. האחוז שלו משם מזעזע בפלייאוף (אני חושב איזה 16 אחוז) וכמות הזריקות שלו קרוב לסל, מה שהיה הלחם והמים שלו, ירדה משמעותית. זו בעיה לקליבלנד
או שהן יכולות להצביע על הצייטגייסט, רוח הזמן של התקופה הזו בכדורסל – כדורסל של אחוזים. מי שמסוגל לנפק אחוזים טובים יותר או לייעל את האחוזים, קרי, להשיג יותר נקודות בפחות זריקות, נחשב לשחקן יותר מועדף. נכון שהרבה היו מעדיפים יותר קלאסיקה וחדירה והוצאה ומשחק מגוון אמיתי אבל כרגע זה מה יש אלא אם כאן אתה אוהב את זי-בו ואני כן.
השאלה כמה קולעים מכל הזריקות הללו.
עופר פליישר הוא חבר, אז נא לא ללכלך עליו. חוץ מזה אם תיקח את הגיל המאוחר שהתחיל לשחק, היסודות הלקוים שהקנו לו בעומר, וחוסר אתלטיות, אז הוא השיג בקרירה שלו הרבה מעבר לגובה שלו…
לא יודע, אבל נראה לי שעופר פליישר לא אמור להעלב מהשוואה עם לברון
מיזה לברון?
איציק כהן???
גם איציק כהן מעומר?
אני לא ראיתי שום מאני בול בפעולה אתמול וגם לא במשחקים אחרים. יוסטון זו קבוצה שמקהייל נותן לה לזרום ואתמול זה עלה לו אולי במשחק כשבמשך 7 דקות בערך בסוף החצי הוא לא עשה כלום לשנות את המומנטום. זה עבד מצוין במשחק 6 אבל בשני המקרים לא היה שום שינוי (שזה לא דבר רע בהכרח אבל לא מאניבול).
נו באמת, מאני בול זאת שיטת ניהול ובניית קבוצה, לא שיטת משחק. כלומר, לא רק. גם זריקות משלוש היא חלק מהמאני בול של מורי.
הקבוצה נבנתה על ידי מורי שירדו על דרך בניית הקבוצה שלו. מה שקורה מכאן והלאה פחות רלוונטי. הם הגיעו לגמר המערב, מגיע לו קרדיט על זה
זה גם שיטת משחק, אם אתה מחליט לשחקן סמול בול או מה שזה לא יהיה. בשורה התחתונה, מאני בול יכולה להוביל אותך עד גבול מסוים אבל למה שקורה במשחק כולל החלטות מאמנים יש חשיבות גדולה. אכן הם הגיעו לגמר וכל הכבוד להם על זה אבל זה בעיקר בגלל הקריסה של הקליפרס. נראה אם תהיה לזה המשכיות.
לא כל יום פוגשים את הקליפרס.
מעניין שפתאום זה הקליפרס, אותה קבוצה שהעיפה את האלו פה שלב קודם וכולם הכתירו כבר לאלופים הבאים.
אין קשר בין סמול בול למאני בול. בנו ביוסטון קבוצה לתפארת בעזרת סטטיסטיקות מתקדמות, כמה קשה זה לתת קרדיט?
אריאל, יש כבוד, אבל אתה הרי צריך לדעת שהניצחון של על סאן אנטוניו והלוזריות של הקליפרס, זו סטייה חד פעמית מהנורמה. משהו שנדיר להעלות במדגם. אין לזה קשר לרמה של הקליפרס כי אם לקרמה שלהם. הסיכוי שהקרמה הלוזרית תפשל פעמים פשוט בילתי סבירה.
לא פתאום ולא נעלים הקליפרס עברו את הספרס עם הרבה מזל ופציעה של פארקר.
זה לא העיד על שום דבר ורוב האנשים ראו את זה כהפתעה.
בכל מקרה זה התיישר בהמשך כמייטב המסורת.
עם כל הכבוד לקבוצה שחוזרת מ19 הפרש אי אפשר להתייחס לזה באותה המידה כמו הכישלון של הקבוצה המפסידה. מספיק שהיו עושים הגנה נורמלית וזה נגמר.
לא מזלזל ביוסטון בכלל כי יש להם אחלה סגל, אבל הם עדיין לא עשו שום דבר מיוחד דווקא בגלל הציפה מסגל כוכבים שכזה
למה זה בדיוק סותר? הייתה להם סדרה מופתית מול הספרס ומשחקים טובים נגד יוסטון אבל כשקבוצה מובילה 3:1 בסדרה ו19 הפרש רבע וקצת לסוף בבית, ומפסידה את הסדרה אז האשמה היא בעיקר עליה בלי לקחת כלום מהיריבה. אגב, איך המאני בול יסביר שאת הקאמבק שהוציא אותם מהמתים הם עשו בלי הארדן? זו קריסה נדירה של קבוצה שהם פשוט נהנו ממנה. אין לזה שום קשר לאיזה תכנון ארוך טווח.
אני לא כל-כך נהנה מגולדן סטיטס השנה. הם פשוט משחקים בשעות כאלו שלא יוצא לי להנות מהם מספיק.
אני מאד אופטימי אחרי המשחק הזה
הארדן יעשה את שלושים הנקודות שלו כל ערב אבל נוכל לחיות עם זה
האוארד ובוגוט לא היו פקטור במשחק הזה, מעניין יהיה לראות אם יצליחו להיות גורם משמעותי בהמשך
ולמה ערוץ הספורט חייב לחרב משחקים של הקבוצה הנפלאה שלי עם שימי ריגר באולפן? אפשר ורצוי להסתפק בואן גאנדי וג'קסון (שבטח בא לו למות תוך כדי שידור)
אם אתה אוהד ג"ס, האופטימיות שלך אמורה להיות ברמת שיא לאורך כל העונה.
ריגר וזילברשטיין שידרו את המשחק כאילו מדובר בבמשחק בין נבחרת ישראל לחמאס (אולי הזקן של הארדן בלב אותם?). אם זה מפריע גם לאוהד ג"ס, כנראה שהם הרבה יותר גרועים ממה שאני חושב, ואני חושב שהם גרועים. מעדיף שנוימן את ארבל ישדרו את הNBA.
חחח אוהד גס אמיתי לעולם יסייג את האופטימיות שלו. 2 הופעות בפלייאוף ב 25 שנים גורמות לך להיות מאד זהיר ומסוייג
ברור :)
בדיוק :)
גיל,
ההגנה של יוסטון מבוססת על חילופים אוטומטיים. יישום ישיר של פילוסופיית מורי שקודם כל מונעים את השלשה (בעיקר מהפינות) ואכן יוסטון הובילה את הליגה באחוז שלשות מחוץ לקשת של היריבה. כלומר, שחוסמים את הארדן אוטומטית הגבוה אמור לקחת את השחקן שלו. כך שלהאשים אותו בליי אפים יהיה קצת לא הוגן.
הארדן ימשיך להיות מושמץ בעוד כוכבים אחרים כמו קרי או רוז שלא שומרים טוב ממנו לא יקבלו ביקורות על משחק ההגנה שלהם. בסה"כ להארדן היום היה משחק הגנתי טוב.
עוד הערות:
1. האספקט היחיד שלא הצלחנו לשפר העונה הוא איבודי הכדור. איבודי הכדור שלנו, יותר מכל אספקט אחר במשחק, היטו את הכף לטובת הווריירס.
2. מי שטוען שאלופה לא יכולה להתבסס על קליעה כנראה לא שמע על סטף קארי. לא יהיה מוגזם להגדיר אותו כבר עכשיו כקלעי הכי גדול אי פעם.
3. היכולת של הארדן לקרוא הגנות ולקבל החלטות נכונות בהתאם פנטסטית. גם על הבסקטבול איי.קיו שלו הוא לא זוכה למספיק קרדיט. למרות המשחק הטוב מאוד של הארדן, צריך לציין שקלי תומפסון הוא שומר נהדר שעשה עליו עבודה טובה מאוד (וגם נהנה מכמה פאולים שלא נשרקו). תומפסון גרם להארדן לעבוד קשה עבור כל סל שקלע.
הסיבה העיקרית, לפחות לדעתי, לירידיה במספרים של תומפסון מול יוסטון בשנתיים האחרונות נובעת מהמאמץ הגדול בהגנה על הארדן.
4. קרדיט גדול מגיע לסטיב קר על המעבר לסמול בול. קרדיט גדול יותר מגיע לדריימונד גרין שנטרל לבדו את יתרון הגודל של יוסטון באותו שלב. איך לעזאזל הוא לא נבחר לשחקן ההגנה של העונה? כנראה שאת הקולות שלו העונה, לנארד הרוויח כבר בגמר 2014.
5. אין סיכוי שנצליח להתמודד עם ג"ס בסמול בול. גם שהווארד מנוטרל, אין סיבה לא לתת יותר קרדיט לקאפלה שמתגלה כשחקן יעיל וכפוטנציאל מאוד גדול לעתיד
4. קרדיט גדול במיוחד מגיע לג'וש סמית' שנפל על הברך של דווייאט הווארד ובכך אפשר לג"ס לשחק סמול בול כל המשך המשחק.
יוסטון דווקא עלו ליתרון כשהארדן שיחק יותר בתור רכז ומסר ופחות קלע. דווקא בסגנון כזה יש להם יותר סיכוי וזה למרות שהוא היה זה שהחזיק אותם במשחק ברבע הרביעי. סטף קארי אדיר אבל נראה לי הרבה פעמים שהוא מנסה להראות כמה הוא גדול ולקחת כמה זריקות בכוח. אז נכון שהוא אולי השחקן עם השחרור הכי מהיר אי פעם וכזה שיכול ליצור נקודות מכל מצב אבל אין הגיון כשאתה בהתקפה מתפרצת של שניים על אחד לא ללכת לסל ובמקום זה לזרוק שלשה שלא נכנסה.
ומקהייל נראה לי מאמן אולד סקול שנותן לשחקנים שעל המגרש להסתדר בעצמם. זה עבד יופי במשחק 6 נגד קליפרס אבל אתמול כשגולדן סטייט עשו את הריצה בסוף הרבע השני הוא לא לקח שום פסק זמן ולא עצר את המפולת.
הוא לקח פסק זמן בריצה הזאת. דקה ןקצת אחרי שהתחילה הריצה. זה פשוט לא עזר…
השלשה במתפרצת היא האופציה מס' 1 של הווריירס לאורך כל העונה. זה עובד. אין סיבה להפסיק עם זה.
הוא לקח כשהיה 10 הפרש אבל ב5:30 הדקות האחרונות כשגלדן סטייט כבר הובילו הוא לא עשה כלום.
וזה שזו האופציה הראשונה לא אומר שהיא בהכרח טובה. עדיף שתי נקודות בטוחות על שלשה לא בטוחה.
הוא אמר שחשב שאין לו יותר
באמת? הרי במחצית הראשונה אף פעם לא משתמשים בכל פסק הזמן. לפחות בלאט לא לבד.
אם בלאט היה מביא טיעון כזה, היו צולבים אותו. אם העוזרים שלו לא הודיעו לו שנגמרו פסקי זמן אז יש לו.
נכון שהיריבות הגדולה היתה לייקרס-סלטיקס, אבל מי שסמנו את המכות במזרח היתה דטרויט. זה גם היה הבדל תרבותי, של הוליוויד והשואו-טיים של לוס אנג'לס, מול המכות והאפרוריות הקשוחה של דטרויט.
אם היו לוקחים את הזריקות ששתי הקבוצות זרקו ל-3 במשחק הזה והיו מחליפים אותן בזריקות ל-2 עם אחוזי ההצלחה במשחק הזה של הזריקות ל-2 התוצאה היתה נשארת פחות או יותר אותו הדבר. יוסטון היתה יורדת מ-106 ל-104 וגולדן סטייט היתה נשארת על 110. אני רק אומר.
תלוי איזה זריקות לשתיים. אתה צודק ש בממוצע כללי זה יוצא אותו דבר אבל זריקות שלוש שהופכות ל זריקות משתיים הן בדרך כלל מיד-ריינג' ג'אמפר שהאחוזים שלהם נמוכים ולכן הן לא יעילות.
זה פחות או יותר האסטרטגיה של יוסטון – או זריקות קרוב לסל באחוז גבוה או שלשות שהאחוז שלהן נמוך אבל התמורה גבוהה יותר.
לא חיפשתי נתונים על אחוזי זריקות ל-2 מטווחים שונים. מצד שני, לא בטוח שהטענה שלך שזריקות 3 היו הופכות למיד-ריינג' ג'אמפר. דווקא בסיטואציה של זריקה ל-3 ההגנה מרווחת יותר מה שיכול לאפשר בקלות יותר הכנסת כדור קרוב לסל.
כי ההגנה מפחדת מהשלשות. ההתקפה חייבת להפוך את השלשה לאיום אמין כדי לרווח את ההגנה.
זה לא מקרי ש4 מ5 הקבוצות שקולעות הכי הרבה שלשות הן גם ה4 שמרכיבות את הפיינל פור השנה.
זה לא מקרי ש3 מ4 האלופות האחרונות היו גם הקבוצות שקלעו הכי טוב והכי הרבה ל3 בפלייאוף.
החשיבה בג"ס ויוסטון אומרת שמשתלם לזרוק ל3 (2 הקבוצות שמתבססות הכי הרבה בליגה על כל עניין הסטטיסטיקה המתקדמת). הGM של 2 הקבוצות בנו אותן בהתאם לאסטרטגיה וזה הטבע של הקבוצות.
המרה כמו שהצעת אפשר לבצע רק בתיאוריה.
ואת שמפרט ואת ג׳יי אר סמית ואת דייויד לי ואפילו ג׳רמי לין. האם לא ברור שכרמלו אנטוני הוא הבעיה?
הבעיה גם היא מי שנתן לו רק בקיץ האחרון חוזה מקסימום ל5 שנים, אחרי שכרמלו הוכיח כבר מעבר לכל ספק שעליו לא בונים קבוצה.
זה לא ההוא שרבים טוענים שהוא מועמד יותר מלגיטימי להיות המאמן הכי גדול בכל הזמנים????
אגב דריימונד גרין זה השחקן שמחבר את החלקים בגולדן סטייט, יש טוב ממנו בדמות סטף קארי ואולי אפילו קליי תומפסון אבל הוא כל כך מגוון ונותן לגולדן סטייט כל כך הרבה אפשרויות לעשות שינויים והתאמות בזה שמסוגל לשחק בפנים ובחוץ למרות המגבלות הפיזיות ובעיקר לשמור כמעט על כל עמדה במגרש, מסתבר שלהיות טווינר בין עמדות זה לא כל כך נורא
כרמלו לא הבעיה. הבעיה היא מי שהחתים אותו וממשיך להחזיק בו.
לא, לא ולא. הבעיה האמיתית היא שהם הניקס.
אותו אחד שנתן חוזה של 100 מיליון דולר לאלן יוסטון לא?
בסדרה נגד ממפיס הלוחמים התאימו עצמם נהדר, לקח להם קצת זמן היום להיכנס לגרוב מחדש.