זכרונות מהאליפות הראשונה של מייקל

כשמייקל קלע פחות מאלדן קמפבל במשחק המכריע של הפיינלס, זוכרים?

הסדרה הראשונה של מייקל בפיינלס זכורה בעיקר בזכות שני מהלכים שלו. הסל המדהים שלו בו העביר מיד ליד ובעצם סימן את הבריחה לנצחון מול הלייקרס, והדמעות של מייקל מחובק עם הגביע.

*

בשביל שיקאגו זו היתה סדרת גמר ראשונה של כל שחקני הסגל. הם נצחו בקלות במזרח, טאטאו את דטרויט, והגיעו לסדרה מול הלייקרס, קבוצה זקנה ללא קארים, שבעקרון היתה אמורה להפסיד לקבוצה גדולה של פורטלנד, אך הלייקרס בהנהגת מג'יק מצאו עוד משהו במאגר כדי לתת את שירת הברבור של הקבוצה. אחרי העונה הזאת, מג'יק "השיג" (attained) את הHIV והלייקרס הלכו לעשור שחון. בסדרה עצמה וורת'י וביירון סקוט נפצעו, ועדין שיקאגו מצאו עצמם בסדרה יחסית צמודה במשחקים עצמם, אך ניצחו 4:1.

*

גולדן סטייט חסרי נסיון משמעותי בפליאוף (הסגל הספציפי הזה). מול לברון וארבעת הנגרים, גולדן סטייט לא אמורה להתקשות, אך קשה לבוא בטענות לקבוצה צעירה שמגיעה מול יריבה שלכאורה אין לה סיכוי, ומשחקת בצורה מעט רשלנית. כך גולדן סטייט הפסידו גם את המשחק הרביעי מול יוסטון. דריכות זה המון בספורט, ובטח ובטח כשאתה משחק בגמר, דריכות זו היתה חסרה לגולדן סטייט היום.

האם זה אומר שמחכה לנו סדרה צמודה? כידוע אני מהמר הספורט הגרוע בעולם, אך התשובה שלי היא לא. סטיב קר יעשה את ההתאמות, למשל דריימונד גרין יפסיק לנסות לעשות פוסט אפ על דלבדובה למרות הפרשי הגובה, דלבדובה פשוט חזק מדי לפוסט אפ של גרין. גולדן סטייט ימצאו את הדרך לחזור לסגנון המשחק שלהם מול הגנה מתוכננת בצורה מופתית על ידי בלאט, הם מצאו את הדרך מול ממפיס.

*

כל אומרי האם למינהם, אילו גולדן סטייט היו מפסידים במשחק הראשון, הם היו מגיעים אחרת לחלוטין למשחק השני, אין אם בכלל, ובעיקר אין אם בכדורסל.

*

אלו שמוצאים בעצמם את תעצומות הנפש לבקר את לברון על משחק הירואי, משחק בו סחב על הגב קבוצה שאין לה שום סיבה להיות בגמר בהרכבה הנוכחי, קבוצה שבה ג'יי אר סמית' חזר לפורמה של הניקס, שאמפרט לא מסוגל לקחת כדור, רק לשמור ולקלעו באחוזים סבירים שלשות חופשיות לחלוטין, טריסטן תומפסון שלא מסוגל לקנות סל, וטימופיי מוזגוב שבהחלט נותן סדרה טובה מאוד. מת'יו דלבדובה היה חושך עד הדקות האחרונות של המשחק בהתקפה. בעצם לברון סחב 48 דקות עם מעט מאוד דקות מנוחה פזורות על המשחק, והביא לבאר קבוצה שהיתה אמורה להתיבש במדבר. איך אפשר למצוא את הרע במשחק הירואי שכזה?

הדימוי היחיד שאני מסוגל לתת פה, הוא שאלו אותם אנשים שהיו קובעים שאלברט איינשטיין לא כזה גאון, תורת היחסות זה נחמד, אבל איפה הוא ואיפה הרב עובדיה יוסף כשזה נוגע ללזכור את התנ"ך בעל פה.

בלאט מוכיח לכתבי האופירה האמריקאיים, שהוא בהחלט שייך לרמות האימון הגבוהות בליגה.

*

בקיצור, למרות שאני מהמר גרוע, לא הייתי מציע לאיש מכם לשים ולו אגורה על קליבלנד כאלופה, הם אמנם מוציאים מעצמם פי מליון ממה שהרכב שלהם שווה, אך גם בפי מליון הם עדיין פחות טובים ממשחק סביר של גולדן סטייט, אין סיבה להניח שגולדן סטייט לא ימצאו בעצמם עוד שלושה משחקים סבירים, במיוחד כשעכשיו משחקים כל יומיים.

*

אחרון חביב, תודה לכל מי שטרח והגיע אתמול, היה נהדר באוזן בר, תודה לאופיר גולדשטיין ודור בלוך מספורט על הבר על הארגון וההזמנה להרצות. ההרצאה הוקלטה ואעלה אותה יותר מאוחר כשיתאפשר בפודקאסט.

 

 

ווינר (פיינלס 2)
ההצעה (שם זמני) - דני סיגל

59 Comments

shohat 8 ביוני 2015

גיל, נחמד להיזכר בסדרה ההיא של ג'ורדן. אני מאד מסכים עם מה שכתבת לגבי הביקורת על לברון. בסיטואציה הזו זה מאוד תמוה. הכוחות הפיסיים והמנטאליים הנדרשים ממנו כדי להחזיק קבוצה תחרותית בגמר האן.בי.איי בתנאים שנוצרו – הם מעבר לדימיון, ואולי חסרי תקדים.
באופן כללי אני חושב שמהמשחק הזה יש לקח: להיות פחות החלטיים בפרשנויות, להיות יותר צנועים בביקורת, לדעת להעריך את מה שהחברה' האלה עושים, ובעיקר – פשוט ליהנות מהמשחק הנפלא הזה, מההפתעות, התהפוכות והדרמה. להיות "צודקים" זה ממש לא הדבר החשוב כאן. כשאנחנו מחפשים להיות כל הזמן חכמים ומבינים וצודקים – אולי אנחנו מפספסים את העיקר.

גיל שלי 8 ביוני 2015

אתה צודק לגמרי, הרצון שלנו להוכיח שצדקנו גורם לנו לטעויות הגדולות ביותר שאפשר. אני התחלתי בזה שאני נביא מאוד לא מוצלח, אך זה מה שהניתוח שלי מראה לי, מאוד יכול להיות שאני טועה וקליבלנד יעשו עוד ניסים בסדרה, אבל זה תרחיש מאוד לא סביר

shohat 8 ביוני 2015

אגב הדעה שלי מאד דומה לשלך. אני חושב שהנצחון במשחק הזה, ועוד אחד בבית – זה הישג עצום לקבוצה במצבה. אני מתכוון בדיוק למה שכתבת – אפשר להביע דעה (גם נחרצת), לנחש (בטח, זה חלק מהכיף) – אבל גם לשמור את הסקרנות ולשמור על פתיחות, כדי להתלהב גם אם התחזית המוקדמת שלנו מופרכת. ובעיקר – להעריך את מה שאנחנו רואים.

shohat 8 ביוני 2015

וגיל, נהנה לקרוא אותך, כמו תמיד (גם זה לגמרי לא תלוי בשאלה אם מסכימים).

גיל שלי 8 ביוני 2015

תודה רבה נחשון

איתן 9 ביוני 2015

+100

אהד 8 ביוני 2015

עשור שחון

גיל שלי 8 ביוני 2015

תודה אהד

אריאל גרייזס 8 ביוני 2015

מצטער שנבצר ממני להגיע אתמול, היה יום עמוס.
כמה הערות שלי על הסדרה (נראה לי שיש מספיק פוסטים בנושא):
– הכדורסל ברבע האחרון והארכה ירד לרמה נמוכה מאוד וקשה להאשים את השחקנים – העייפות הרגה אותם. הליגה מגיעה שנה אחר שנה למצב שבו בפלייאוף חצי מהשחקנים פצועים ולחצי השני כבר אין כח. טעויות מנטליות, החטאות ממצבים נוחים וכו'. זה כמובן לא יגרום להם לשנות כלום. הפלייאוף והעונה ארוכים מדי, פשוט מאוד.
– הנושא של האוויר בריאות גם יקבע את עתיד הסדרה הזאת, לדעתי. אולי התקפית קליבלנד נופלת מגולדן סטייט אבל היא עושה מה שלא ראינו אף קבוצה במערב עושה – אשכרה שומרת. פעם אחר פעם בסדרה של הווריורס עם יוסטון התפלצתי כשראיתי את קארי מקבל מרווח מספיק לשחרר שלשות אנ-קונטסטד. קליבלנד לא נותנת את זה. העניין הוא שהרוטציה שלהם פשוט קצרה מדי. האוויר בריאות יגמר להם באיזה שהוא שלב (הוא כבר נגמר פעמיים בהארכה, פעם אחת הם הצליחו להוציא מזה ניצחון).
– אין לי טענות ללברון שסוחב את הקבוצה שלו. אבל אני כן חושב שצריך לקחת דברים בפרופורציה. משחק ענק אבל גם 16 מ-20 הזריקות האחרונות הוא החטיא. אז פרופורציות.
– לגולדן סטייט, עם כל הכבוד לקארי, אין מייקל ג'ורדן. אז נראה (אני עדיין חושב גולדן סטייט בשישה)

שמעון כסאח 8 ביוני 2015

הסוף היה ממש צער בעלי חיים. מהשנייה שהשעון ירד מ5:00 לסוף הרביעי ועד לסוף ההארכה הכדור רק בידיים של לברון, שאר הארבעה נראו כמי שמחפשים חריץ בפרקט כדי להתחבא בהתקפה, כמה הוא יכול? בסופו של דבר הרגליים כבר לא התרוממו והחמצן לא הגיע למוח כדי להחליט על הMove.

רק שאי אפשר לדעת מהי הביצה ומה התרנגולת, חוסר הביטחון שלהם כי בקליבלנד רק לברון מנצח משחקים ואז הוא כרה את הבור הזה לעצמו, או שהם באמת לא עומדים בלחץ ולברון נשאר להתקיף לבד.

אריאל גרייזס 8 ביוני 2015

דווקא במהלך האחרון שלו הוא עשה את מה שצריך – חדר לסל וכשלא היה לאן ללכת הוציא החוצה לשלשה קלה (שהוחטאה, אבל המהלך היה נכון). לפני כן הוא פשוט הלך עם הראש בקיר. בכל מקרה, אני לא מאשים אותו או בא אליו בטענות. לא רואה אופציה אחרת מבחינתו, אבל רק צריך לשמור על פרופורציות. בוא נגיד, שהמספרים שלו הלילה הם בדיוק הסוג שבזמנו היינו מבקרים את קובי בראיינט עליהם. לקלוע ב-33% מהשדה זה בעייתי

שמעון כסאח 8 ביוני 2015

נניח שאין ברירה וזאת צורת המשחק, בשלב מסויים לברון לוקח כל כדור, נשגב מבינתי למה כל פעם הוא מקבל את הכדור 7-8 מטר מהסל, לפעמים הדרך לטבעת נראית כמו הבקעת סער בשדה מוקשים(דלבדובה בתפקיד הצפ"ש).
מדוע לא לארגן מהלכים בהם יקבל את הכדור בעמדות יותר נוחות, למשל כשמשחקים בהרכב נמוך לברון יכול להתחפש לסופו ויריצו את התרגיל של מכבי שבו סופו חוסם בתוך הצבע לשחקן שנע לכוון הקשת ואז סופו נועל את השחקן שלו קרוב לטבעת. תראו את ה30 שניות הראשונות ביוטיוב הזה
https://www.youtube.com/watch?v=x7bwBN6v6A8

או יקבל חסימת רוחב בלואו-פוסט שאחריה יכול לנוע על קו הבסיס או לחילופין לכוון קו העונשין ויקבל את הכדור 5 מטר מהטבעת וכו', רעיונות לא חסרים.

דודי קופל 8 ביוני 2015

א. למרות שגולדן סטייט פיבוריטת בענק, קשה לי מאד להמר נגד בלאט.
ב. גם מילאנו, צסק"א וריאל היו אמורות להעיף את מכבי על טיל ב'יום סביר'. יום סביר לא קרה גם מסיבות מנטליות.
כשקבוצה מצליחה להיצמד אליך למרות שאתה יודע שהיא הרבה פחות טובה – אתה מתחיל לפחד ולחוש שהעולם נגדך. לענ"ד זה מה שעזר לבלאט במכבי וגם הערב.
ג. למכבי לא היה את לברון – השחקן השני בחשיבותו לקבוצה אי פעם (למרות שגם מכבי שיחקה בידודים מזעזעים).
ד. למרות הכל גולדן סטייט פייבורטת מובהקת.

נ.ב.
בפיסקה השניה 'שחון' ולא 'שכון'.

גיל שלי 8 ביוני 2015

הייתי כותב את אותו פוסט בדיוק גם היום

גל ד 8 ביוני 2015

הוא שגוי גם היום.

בוא נבדוק בליל הדראפט אם באמת מסתמן תהליך.

גיל שלי 8 ביוני 2015

ייתכן והוא שגוי, אבל המינוי של בילי דונובן למאמן אוקלהומה הוא הסימן ולא הדראפט, לפחות בעיני (בילי דונובן הוא הסימן שהתהליך קורה לדעתי)

אריאל גרייזס 8 ביוני 2015

בילי דונובן הוא בעיקר סימן לעלייה של מאמנים כוכבים במכללות. הוא, בראד סטיבנס בבוסטון ועכשיו גם הויברג בשיקגו. אפשר לראות את התהליך הזה קורה גם קצת בפוטבול.

גיל שלי 8 ביוני 2015

הסברתי אתמול בהרצאה. יש כתבה מרתקת בגרנטלנד שבעצם מי שהביא את השלשות להיות חלק מרכזי בהתקפה בNBA ולא כלי שפותח את הרחבה, הוא ריק פיטינו בזמן כהונתו בניקס. בילי דונובן היה הרכז שלו בפרובידנס, ומאמן בשיטה די דומה. נכון, זה גם חלק מהטרנד של מאמני קולג', אבל עדיין, הוא לא ייתן לווסטברוק לקחת כדור אחד על חמש, ויחפש רק בידודים של דוראנט

איציק 8 ביוני 2015

האם אפשר גם לבלאט מבחינת תפיסת ה-NBA להתייחס כאל מאין מאמן קולג'?

No ONE 9 ביוני 2015

לא
בדיוק כמו שאף אחד לא התייחס לדאנטוני או ג'ורג' קרל כמאמני קולג'

Srtest 10 ביוני 2015

מעניין שמה שהכריע לגולדן-סטייט את המשחק הראשון היה הקליעה המושמצת – הלונג 2.

איציק 8 ביוני 2015

הפוך, הפוסט נכון גם אם קליבלנד תנצח 4-1.
עודף כישרון שמתפקד בזמן אמת יינצח כל תוכנית משחק.
עודף כישרון זה גם בהגנה, לא רק בהתקפה. מתפקד בזמן אמת זה עכשיו בגמר (וקרי למשל עדיין לא מתפקד, אם בגלל לחץ או תוכנית של בלאט וביצוע של השחקנים). תהייה עקומת למידה של תפקוד במעמדים גדולים, ועם העקומה גם ייקטן הסיכוי של קבוצות כוכבים אינדיוידואליים לנצח כוכבים שמתפקדים כקבוצה.

גל ד 8 ביוני 2015

המצב בגולדן סטייט וס"א הוא אנומלי. יש שם סופרסטארים במחיר מבצע, שמאפשרים להנהלה להציב סביבם שחקנים מגוונים יחסית, שמאפשרים בתורם התקפות קצת יותר מגוונות. זה לא קשור לפילוסופיית אימון.

כשתראו שחקנים שהמשחק שלהם מתבסס על תנועה ללא כדור ולא שליטה בכדור נבחרים במקומות הגבוהים בדראפט, וקבוצות שמעדיפות לוותר על סופרסטאר כדי לבנות סגל מאוזן, אז תדברו על תהליכים. בינתיים אתם עוסקים בטפיחה עצמית על השכם שמבוססת על נתונים שנבחרו בפינצטה.

איציק 8 ביוני 2015

לא מסכים. שמור את תגובתך ותכזור אלי ביוני 2025, אם אהייה בחיים אשמח לקנות קובע ואז נחליט מי אוכל אותו.

איציק 8 ביוני 2015

תחזור

בוב השקט 8 ביוני 2015

המשחק הזה הזכיר לי מאד את סדרת הגמר הקודמת של קליבלנד (ס"א ניצחו בסוויפ למי שהספיק לשכוח) – לברון וחבורת נגרים מול קבוצה אמיתית שיש לה גם כמה שחקנים מעולים. ההבדל הפעם (חוץ מזה שכנראה שלברון קצת התבגר, אבל באמת רק קצת) זה שלקליבלנד יש מאמן.
אני עדיין מהמר על ג"ס ב6, אבל זה יכול גם להגמר ב5 או אפילו להגיע לשביעי, ואז הכל יכול לקרות.

גל ד 8 ביוני 2015

לקחת בחשבון את התשואה מהימור מוצלח על ג"ס לעומת התשואה מהימור מוצלח על קליבלנד?

גיל שלי 8 ביוני 2015

כן, לקחתי בחשבון את היחסים של ווגאס, אולי לא כדאי להמר על גולדן סטייט, אבל אני משוכנע שהימור על קליבלנד גם ביחס הנוכחי הוא הימור לא מוצלח

MOBY 8 ביוני 2015

לברון ענק .!
אבל כשהעייפות מכריעה אותו הוא (כנראה) מפסיק לחשוב (ובכדורסל זה גם חשוב). בהארכה (שוב כנראה ) הבין שפשוט אין לו כוח, המסירות שלו נתנו לשאמפרט סל ולדלי ריבאונד התקפה.
קליבלנד היא עיר של צווארון כחול- אני חושב שיהיה לנו משחק 7. ושם הביתיות תכריע.

איציק 8 ביוני 2015

כיוון שראיתי רק את ההערכה וכמה דקות בתפזורת, לא אתייחס למשחק עצמו בגדול כי אם כמה נקודות כלליות שגם קשורות למשחק הראשון וגם לדברים מסביב. אחרי שאראה את המשחק כולו מבטיח שטויות נוספות:
1. אולי ההיבריס הישטלת עליך עם ההימור על GS למרות היותך המהמר הגרוע בעולם (נ.ב., אני חושב שיש בסיס להימור זה).
2. אני חושב שבמיוחד בקבוצה ללא ניסיון כמו GS, ככול שעולים ברמה המשקולות נעשות כבדות מאוד. גם לקבוצה עם ניסיון יש משקולות אבל אז זו הרגשה מוכרת ויודעים טוב יותר איך להתמודד איתה. זה לא אומר ש-GS לא יתגברו, אבל ממה שראיתי, משחק 1 + תפזורת 2, בהחלט יש להם משקולות. אני מניח שכאן קאר יכול מאוד לעזור.
3. כתבתי כאן ש-GS לא פגשה קבוצה שורטת כמו שעושים במזרח. זה לא רק הגנה חזקה, זה יותר מזה (משהו שאפילו ממפיס לא עושה, אבל שיקאגו ובוסטון כן). הפעם הם מרגישים זאת. קליבלנד משחקת הגנה מאד טובה וחכמה, אבל גם דואגת להציק כל הזמן באמצעות מגע פיזי מטריד. זה נכון לעשות ו-GS תצטרך לקבל זאת כעובדה וללמוד להתמודד עם זה.
4. לברון מסוגל לקבל החלטה נכונה בסוף גם על איגודלה. עזבו אותכם מניכנס או לא, זה היה נכון ולכן הסיכוי שזה יכנס בפעם הבאה, אם תהייה, גדול מאשר זריקת פייד-אווי מסוף העולם שמאלה. כמעט כולם תמימי דעים שאם הזריקה במשחק הראשון היתה נכנסת אז זה היה יותר מזל משכל, ולעומת זאת, אף אחד לא היה מופתע אם הפעם זה היה נכנס.
5. אני לא אופתע אם GS תחזיר לעצמה את הביתיות, אך גם לא אופתע שגם קליבלנד תיקח אחד. כל אלו שחושבים שעדיין זה בסופו של דבר יהיה קל, עלולים להצטרך לאוסף קובעים.

Shadow 9 ביוני 2015

מסכים.
מגוחך לראות איך מסרבים לתת לדיוויד את הקרדיט על איך שהקבוצה הגיעה מוכנה.
הוא עושה בית ספר לקאר עד עכשיו.

היה ברור שהקישקוש על זה שלקאר יותר נסיון במעמד הגמר בגלל נוכחותו שם היא חסרת ביסוס.
שחקן ומאמן זה שני דברים שונים ורואים את זה בברור בסידרה הזו.
תוסיפו על זה שלברון מתחילת העונה עושה לדיוויד חיים קשים אז רק אפשר לדמיין כמה יותר טוב יכלה להראות קליבלנד אם "המלך" היה קצת יותר בנאדם.

Srtest 10 ביוני 2015

אני חושב שבמשחק הראשון קר היה יותר טוב. הוא לא נלחץ כקליבלנד נתנה את הקבץ' שלהם ונשאר עם תוכנית המשחק ואפילו ידע לחזור למשחק בלי מה שנקרא "ריצה".

לאחר מכן הפקת הלקחים של בלאט היה מעולה ושל קר גרועה – הוא המשיך עם הסמול בול ובעצם שיחק לידיים של בלאט עם הקפיצה המתחרעת על קשת השלוש. למה? כי אין כלום בפנים.

עידן. 8 ביוני 2015

הפוסט אחלה, מסכים עם השורה התחתונה שלו.

רק לגבי כותרת המשנה שבדף הראשי, מכיוון שסיקרנת אותי בדקתי את העניין ואלדן קמבל לא קלע ולו במשחק אחד בסדרה יותר ממיקל ג'ורדן.

גיל שלי 8 ביוני 2015

אתה צודק, הוא קלע יותר רק במחצית הראשונה

עמית 8 ביוני 2015

גם היום, 24 שנים אחרי, אני עדיין משוכנע שהלייקרס לוקחים את הסדרה מול הבולס אלמלא הפציעות הארורות של ביירון סקוט וג'יימס וורת'י.

Yavor 8 ביוני 2015

מסכים. ולא סולח

איתן 9 ביוני 2015

אם אני זוכר נכון גם מג'יק נפצע באחד המשחקים (חשש לזעזוע מוח) וירד המהמגרש ברבע השלישי כשהלייקרס ביתרון.

רובי ג 8 ביוני 2015

אהבתי את ההשוואה, אבל כמו שכתוב – קרי זה לא מייקל.
אני הימרתי עוד לפני הגמר שייגמר 4-2 לקליבלנד. נחכה ונראה. יאללה דיויד!

ק. 8 ביוני 2015

גם המחצית הראשונה הייתה נראית כמו משחק של לימוז'. למרות זאת היה קרב חזק ומהנה לצפייה (המתח).
לברון אחרי המאמץ האדיר בהתקפה גם זייף לפעמים בהגנה (ביחס לסטנדרט המאד גבוה שהציב בסדרות הקודמות) אבל כמובן אי אפשר לבוא אליו בטענות.
השלב הבא שלו לתצוגה מושלמת הוא זיהוי הנק בה הוא על הסף ונתינת הובלת הכדור למשהו אחר כך שהוא יקבל את הכדור בשלב מתקדם יותר (מעבר למובן מאליו שזה יותר כדורסל).

Srtest 10 ביוני 2015

הכי מעניין בעיני הוא שלפני הסדרה אם הייתי צריך לדבר על תנאים שבהם לקליבלנד יש סיכוי בסדרה, אלה היו התנאים ההפוכים למה שקורה עכשיו.

כולם מדברים על ההגנה של קליבלנד וההתקפה של גולדן-סטייט. נדמה לי שההתמקדות המוחלטת הזו מחמיצה אספקטים נוספים, בדיוק כמו שההתמקדות על כדורסל האחוזים מחמיצה אספקטים כדורסלניים כמו חדירה והוצאה. לפעמים מדובר בהתקפה נגד התקפה והגנה נגד הגנה. להזכירכם, אין באמת חלוקה בכדורסל ופרשנים מדברים באופנים שיהיה להם יותר קל לתקשר.

המשחק הראשון היה משחק ההפוך-על-הפוך שיוצר שכונה. במשחק שהתפתח, ראינו את ההתקפה של קליבלנד נאבקת בהתקפה של גולדן-סטייט, וההגנה של קליבלנד גם כן בזו של גולדן-סטייט. ההגנה של גולדן-סטייט דיי טובה ומול קליבלנד עוד יותר קל לה. בסיטואציה כזו, שבה מה שמתוכנן (וגולדן-סטייט קבוצה מאוד מתוכננת ומאורגנת ונשלטת כמו ארסנל של ונגר שתמיד היה נוח לראות אותה כקבוצה שפשוט מניעה כדור ונעה בלי כדור) נזרק לפח, חשבתי שלקליבלנד יש יתרון גדול. בסוף דווקא במשחק מס' 2, שהיה ממש הקלאסיקה של ההגנה נגד התקפה, נוצר יתרון לקליבלנד.

ערן (המקורי) 8 ביוני 2015

היה מעולה אתמול בהרצאה, גיל.
משהו שלמדתי לעשות: לא להמר על סדרות כאלה.
Too crazy to predict

איציק 8 ביוני 2015

גיל,
יש דברים שלא עומדים תחת שום קריטריון ולכן מציע במקרה זה להוריד את התגובה של הבחור המאד משעשע הזה.

גיל שלי 8 ביוני 2015

בוצע, לא הבנתי באמת את הבדיחה, תגובה שלא הועילה לפוסט

D 8 ביוני 2015

החזרה המופלאה של הוורירס בשלוש דקות האחרונות קצת טשטשה את העליונות בהכתבת הקצב של קליבלנד לאורך כל המשחק (והאמת שגם כמעט לאורך כל משחק 1). עודף הכישרון שיש בוורירס (האומנם?) מתבטל אל מול האתלטיות, חוזק גופני, רצון, מחויבות, וחוכמה שיש בצד של הקאבלירס. צריך להבין שסדרת גמר היא אופרה אחרת ואלמנטים של לחץ והתרגשות הם פקטור משמעותי ואי אפשר לנבא את היכולת בגמר ע"פ היכולת בעונה הסדירה, ובזה חוטאים מרבית הכותבים כאן (כשרובם גם מונעים לדעתי מסלידה מלברון, או מצורת משחקו).
קליבלנד עושה את הדבר היחידי שהיא יכולה לעשות אל מול קבוצה עדיפה במשחק מעבר, התקפות מהירות ומשחק של סקור גבוה. זה לא שהיא לא טובה בסוג כזה של משחק (כמו מול אטלנטה ובוסטון), אבל גולדן סטייט טובה בהרבה בכך ולכן כדי לנצח היא חייבת לשחק על סקור נמוך, משחק איטי ואגרסיבי. ההתאמה הכי יפה שהם עשו במשחק 2 היא הורדת הנקודות של הוורירס בהתקפות מעבר. הם עשו זאת ע"י הליכה פנימה ופחות על שלשות (לפחות בשלושה וחצי הרבעים הראשונים). סוג כזה של משחק פחות חושף אותם למתפרצות במקרה של החטאה.
יש הרגשה שבלאט מצא פחות או יותר את השיטה לעצור את הריצה של גולדן סטייט ולגרור את המשחקים לסוף צמוד. ניצחון כמובן אינו מובטח אבל לפחות הוא יהיה בהישג יד.
נושא שבכלל לא מדברים עליו הוא המצ' אפ טיירון לו-דיוויד בלאט. יש לי כל הזמן חשש (אולי זו סתם תחושה מוטעית) מהדומיננטיות של לו ביחס של השחקנים. כמובן שלא מהצד המקצועי, אלא כמובן האם לברון מסוגל לדרוש שלו יהיה מאמן שנה הבאה במקום בלאט, על אף הופעה טובה בגמר או אליפות. וגם נראה שהקבוצה לא תיפול מקצועית אם לו יהיה מאמן (ככה נראה לי).

איתן 9 ביוני 2015

לפי היחס של לברון ואיך שהוא התעלם מהחיבוק שדיויד ניסה לתת לו בסוף, נראה שלגם אליפות לא תעזור. אבל זה כבר לא משנה, דיויד הוכיח שהוא מאמן מעולה ויהיו עליו קופצים גם אם לברון יצליח להעיף אותו. אני חושב שגם דיויד חושב על זה ואפילו ישמח למהלך כזה, סיטואציה מבאסת ביותר שאתה צריך להתחנף לכוכב שלך.

ירוק 8 ביוני 2015

מסכים בגדול. אתה נותן קרדיט (גם אני בנתיים) לווריורס שהם ימצאו את ההתאמות ויוכלו לתת 3 משחקים טובים יותר. בוא נראה… בנתיים זה לא קרה. אגב,בעניין קארי – כמה שהוא נפלא (והוא נפלא), הוא ראוי לביקורת חריפה עד כה. לא הגיע לסדרה עדיין.

נ.ב – גיל, תודה רבה על הקלטת ההרצאה!

איציק 8 ביוני 2015

איפה ההקלטה?

ירוק 9 ביוני 2015

הוא רשם שזה הוקלט והוא יעלה את זה בהמשך… איציק, אתה לא קורא עד הסוף? :)

איציק 9 ביוני 2015

ואתה כבר מודה לפני שזה עלה???
אופטימיסט ללא תקנה

ירוק 9 ביוני 2015

ביקשתי שיקליט והוא עשה את זה, אז אני מודה… הוא לא התחייב לפרסם את ההקלטה :)

איציק 9 ביוני 2015

אתה רואה, סתם באתי.
אם היתי יודע שיש הקלטה היתי יכול לראות אותה ולא לבוא במיוחד ;)
עכשיו תסבול גם אותי!!!

Srtest 10 ביוני 2015

את המשחק הראשון הוא הכריע בהארכה. למשחק השני הגיע לא מוכן.

Yamani1000 8 ביוני 2015

ההקבלה של הרב עובדיה לאיינשטיין לא לעניין.

הרב עובדיה ידע עוד כמה דברים חוץ מאת התנ"ך בעל-פה.

כמי שמתעניינים בספורט, כדאי לנו להימנע מלזלזל במי שגדול בתחומו רק כי אנחנו לא מעריכים את עצם תחום העיסוק.

אחרי הכל, כדורסל זה רק 10 חוליגנים רצים אחרי כדור…

Yair 9 ביוני 2015

הוא לא זלזל ברב עובדיה, רק נתן אותו כדוגמה לאחד שזוכר את התנך בעל פה

Oded 9 ביוני 2015

היה צליל זלזול

גיל שלי 9 ביוני 2015

לא היה שום זלזול, ההיפך הגמור

Comments closed