לברון דלבדובה ובלאט במלחמתם נגד הזמן

בארץ כולם מתלהבים מדלבדובה ובלאט, ובצדק, אך הסדרה שלברון מספק היא בלתי נתפסת. כמובן הוא מרוכז בעצמו משל היה קובי בראיינט, אך כנראה זה הדלק שמעיף אותו לסדרה שאני אישית עוד לא ראיתי אף שחקן כולל ההוא, שנתן משהו שמתקרב אליה

בני תבורי צדק. אכן סיכמתי את הסדרה מוקדם מאוד, מוקדם מדי וטוב שכך. הסדרה הזאת עד עכשיו נותנת לאוהבי הכדורסל את כל מה שהיה חסר בפליאוף הנוכחי, פרט לסדרה של סן אנטוניו מול הקליפרס. יש התנגשות סגנונות במודל הישן, המזרח הנושך והשורט מול המערב שרץ ושוטף. יש תהפוכות דרמטיות, אף משחק לא נגמר עד שהבאזר מצפצף, התעלות של כוכב על, שחקן שמגיע משום מקום, ועכשיו גם שחקן שהיה בבור קטן ונלחם לצאת ממנו.

*

לפני הסדרה אתר הניתוחים הסטטיסטיים של נייט סילבר קבע שהסיכוי של קליבלנד לנצח את הסדרה תלוי בכך שלברון ייתן סדרה שתמצא באחוזון העליון של כל הופעות סדרות הגמר בפליאוף אי פעם. גם אני מאוד לא נהנה לראות את לברון כה מרוכז בעצמו, אך אולי זה מה שמעיף אותו לסדרה האישית המדהימה ביותר שאני ראיתי בסדרת גמר. נכון, הסדרה לא גמורה (כן, אני יודע שגמרתי אותה עוד לפני שהתחילה, אבל כל מי שחושב שקליבלנד כבר ניצחה, פשוט רוצה להאמין בזה, לא יותר). נכון, האחוזים של לברון לא מדהימים. גם נכון שלברון פספס בשני המשחקים הקודמים את הקליעה שיכולה היתה לסגור את המשחק, אך מה שאנחנו רואים ממנו זה פשוט בספירות שלא קיימות.

הוא נושא קבוצה שלמה על הכתפיים, הוא מחזיק את ההתקפה ממש לבדו, ולא במקרה בדקה שישב על הספסל ברבע הרביעי, גולדן סטייט חזרו למשחק. במשחק הזה, לברון השתלט בקלאץ' באמצעות הגנה מטורפת, גגות, גליץ' שבכדורגל היה מזכה אותו בצהוב, אך במשחק הזה לברון זכה בכדור, יכולת ריכוז בעונשין כשהמשחק על הקו. אלו לא רק הסטטיסטיקות הבלתי נתפסות, זו דומיננטיות שפשוט קשה להכלה. שאלה גדולה היא האם ניתן לתת סדרה שלמה במאמצים פיסיים מהסוג הזה, ייתכן ובלאט יצטרך לוותר על משחק מסוים מהר, במידה וגולדן סטייט יעלו ליתרון גדול, כדי לתת ללברון לצבור אנרגיות, אך מה שראינו עד עכשיו זו תצוגה של עליונות גופנית, עליונות בהבנת המשחק, והכל בתוך הלחץ הגדול ביותר שקיים, אך לברון רגיל להיות במרכז מאז גיל 14, אין מה להתפלא.

*

בלאט עשה בית ספר לקר עד עכשיו. להפתעתי הגדולה, קר לא עשה שום התאמה בהתקפה להגנה של בלאט במשחק השלישי, ייתכן שההתאמה בכלל היתה צריכה להיות בהגנה. קר חייב לשנות את קצב המשחק, בלאט לא נותן לדלבדובה להוביל את הכדור לחצי, מאחר ובמשחק הראשון גולדן סטייט לחצו אותו כאשר ניסה, ואלו היו איבודי הכדור של קליבלנד. עדיין, אם לברון מוביל את הכדור כדי להתחיל את ההתקפה, אולי גולדן סטייט חייבת לעשות דאבל אפ על לברון בתחילת ההתקפה, ולהכריח אותו לתת למישהו אחר לנהל את ההתקפה, ובאותו זמן לנסות לגרום לקצב מהיר יותר, מסירות רבות יותר בהתקפת קליבלנד, ואפשרות לחטיפות רבות יותר.

*

ההתאמה הכי גדולה שנעשתה הגיעה במקרה. דייויד לי עלה כצעד של ייאוש, אך הפיק אנד רול שלו עם סטף קרי, יצר משחק התקפה יש מאין. בכלל זה נחמד כשיש פרשן אמיתי בערוץ הספורט במקום מעודדים, דן שמיר ביחד עם גל מקל היו צמד נהדר, כמעט סלחתי להם על כך שהפריעו לי לשמוע את ון גנדי.

ראינו ברבע הרביעי את הגדולה של המשחק הקבוצתי של גולדן סטייט. סטף קרי חזר לסדרה, אך לא דרך השתלטות אישית על הרבע בסגנון לברון וקובי. הפיק אנד רול עם לי, התחיל זרימה התקפית דרך הדאבל אפ על סטף, מסירה ללי, והוא מסר לקליעה פנויה לשלוש פעם אחת, כמה פעמים התגלגל ללייאפ קל, ההגנה הגיבה בהספקת הדאבל אפ על סטף, ואז סטף התפנה לשלשות, או לטיולים מול תומפסון לתוך הטבעת. סוף סוף ראינו איך גולדן סטייט אמורה להראות, מעניין אם לי יפתח את המשחק הבא בחמישייה בעמדת הסנטר.

כדי שגולדן סטייט תחזור לחלוטין, היא צריכה גם שדריימונד גרין או הריסון בארנס יצאו מהפאנק שלהם, ובעיקר הם צריכים שקר יהפוך את הקערה לקראת המשחק הרביעי, בדיוק כפי שעשה מול ממפיס. אני מאמין שזה מה שנראה מהם.

*

מסתמן שהמשחק הרביעי הוא אכן משחק על הסדרה. שאמפרט ספג מכה בכתף שהשביתה אותו לחודש במדי הניקס. לברון נראה מותש לחלוטין ברבע הרביעי, ואין לו זמן התאוששות לקראת המשחק הבא. בכל מקרה, אם בשנה שעברה נהננו בגמר מתצוגה חד צדדית מדהימה של סן אנטוניו, וסדרה מעולה אך אנושית של לברון, השנה אנו רואים עד עכשיו התעלות כמעט אלוהית של לברון, התעלות של בלאט, אך גם ראינו שגולדן סטייט לא מוכנים עדיין להתקפל. בהחלט סיבה מצוינת לאיבוד כרוני של שעות שינה.

 

1-2 לקליבלנד.
זה לא כדורסל (פיינלס 3)

149 Comments

צרפתי 10 ביוני 2015

אני נהנה מהמתח והתהפוכות (ומ׳דלי׳), הרבה פחות מהכדורסל עצמו.
האם ההתלות המוחלטת בלברון בהתקפה לא נובעת מכך שאחזקת הכדור האינסופית שלו מסרסת את שאר השחקנים (מלבד אחד…)?

גיל שלי 10 ביוני 2015

לא ממש, היא נובעת מכך שפשוט אין שם אף שחקן התקפה ברמה של NBA חוץ ממנו

משה 10 ביוני 2015

הפציעות של מה שאתה מכנה שחקני התקפה ברמה של NBA מנצחות להם את הסדרה עד עכשיו.

גיל שלי 10 ביוני 2015

נכון מאוד, אבל זה לא קשור לזה שצורת המשחק של קליבלנד בהתקפה היא החלופה היחידה שיש להם

איציק 10 ביוני 2015

זו לא תשובה מספקת. מה שאתה אומר היה צריך להיות נכון לכול שלושת המשחקים. למרות שהסטטיסטיקה בכולם דומה, הדרך במשחק שלוש שונה לחלוטין. הפעם הוא מסר הרבה יותר וקיבל כדור חזרה. זה יצר מצב שהזריקות שהוא לקח היו הרבה יותר טובות, פחות מאולצות, וגם פחות מעייפות. אז הוא הבורג בהתקפה, אבל לא צריך כל הזמן לסובב רק אותו.

צרפתי 10 ביוני 2015

״אז הוא -ה-בורג בהתקפה, אבל לא צריך כל הזמן לסובב רק אותו…״ – מסכים לחלוטין.
יש לי תחושה שמלבד דלבדובה לאף אחד שם, למרות הקעקועים והמניירות, אין עודף קשיחות ואמונה עצמית.
גם אם נצא מנקודת הנחה שג׳יימס מביא 99 גרושים מהבית, עדיין הם זקוקים לגרוש הנוסף בכדי לעבור ובינתיים רק אחד עומד במטלה.

Asaf 10 ביוני 2015

האמת שיש להם אחד כזה כשהוא מתחמם ג׳יי אר סמית, אבל בגדול זה נכון קליבלנד לא משחקת התקפה משובבת לב אלא פשוט משחקת על היתרון שלה ואין לה סיבה לשנות את זה כל עוד קר לא מביא
דאבל טים על לברון שבאמת נותן את הסדרה עד כה הכי גדולה שראיתי ממנו אי פעם ובמדרגה אחת עם הגדולים ביותר כמו שציינת גיל

ערן (המקורי) 10 ביוני 2015

1) חרף כל הגדולה של לברון, המוכחת שוב בסדרה זו, חוסר הפירגון שלו לדיוויד כל כך בוטה ומרגיז שאני מת לראות את לברון נחנק ומפסיד.
2) שמיר ומקל מבינים כדורסל, אך הקולות שלהם כך כל איטיים ורדומים שכמעט חזרתי למיטה בשש בבוקר, בשיא המתח.
כל כך התבאסתי שהחלישו את השדרים האמריקאים (ואת הסאונד של האולם).
שדרי ערוץ 5 מתאימים לניתוח אחרי משחק או בהפסקות; ממש לא ללוות שידור חי. הרגו אותו.

גיל שלי 10 ביוני 2015

מסכים אך זה עדיף על החלופה של שימי ריגר צועק ברקע, מפריע לשמוע את ון גנדי (למען האמת מרק ג'קסון לא תורם כלום) ולא תורם שום דבר משמעותי בעצמו. שנה שעברה בלאט חווה חסור כבוד גדול בהרבה מכפי שהוא סופג מלברון, לא היו רבים כל כך שזה הפריע להם

ערן (המקורי) 10 ביוני 2015

חוזר פרגון של לברון מרגיז יותר מאשר חוסר הערכה של בנים-של-הבעלים-של-מכבי, אשר הדיעה שלהם לא מעניינת אף אחד

גיל שלי 10 ביוני 2015

לברון רוצה קבוצה שלו, בלאט מפריע לו. בתכלס, אין לי בעיה עם זה, גילברט וגריפין יודעים בדיוק מה קורה, ולא יכנעו ללברון. בלאט לא צריך את הפרגון של לברון, הוא צריך רק את המשחק שלברון נותן לו. אני בטוח שבלאט מעדיף את זה על פני הפרגון

ד"ר רזי הופמן 10 ביוני 2015

++++

גיל 10 ביוני 2015

אני לא מבין איך נותנים למרק ג'קסון לפרשן משחקים של גולדן סטייט, ניגוד אינטרסים ברור.

ערן (המקורי) 10 ביוני 2015

מסתבר שגם האמריקאים למדו משהו מערוץ 5, על "פרשניו" בכדורגל וכדורסל

רובי ג 10 ביוני 2015

בהחלט שווה להקריב שעות שינה בגלל זה.
העניין הוא, כמו שציינת, שלברון לא יוכל להמשיך לנצח אבל בלאט הוציא את הקנגרו מהכובע.
יש להם רוטציה של 7-8 שחקנים והם עדיין מנצחים, כי הם רוצים את זה יותר.

קרי התעורר במשחק הזה, זה נכון. אבל האם הוא יגיע למשחק 4?
יאללה, יום שישי בבוקר לא יכול להגיע כבר עכשיו???

No ONE 10 ביוני 2015

מה יש לכם עם החוסר פרגון? מאיפה זה בא הדבר הזה?
אני מעולם לא ראיתי את קובי או שאק או מייקל מפרגנים למאמן במהלך הפלייאוף או נשאלים על זה(אולי כי לא היה איזה כתב ישראלי ששאל את קובי מה הוא חושב על פיל ג'קסון אחרי משחק 3 בגמר 2002)
ראיתי את מסיבת העיתונאים של קארי ואחרים מגולדן סטייט, הם לא דיברו בכלל על המאמן ואף אחד לא שאל אותם מה דעתם על המאמן
ממתי שחקן צריך להביע דיעה או לפרגן למאמן באמצע סדרת פלייאוף?
אולי אתם רוצים שלברון יעשה לבלאט כל בוקר קפה ואחר הצהריים כביסה?

אני בטוח שאחרי שקליבלנד יזכו באליפות הבעלים ,ה GM ואפילו לברון ידברו על חשיבות המאמן והעובדה הטובה שהוא עשה
אבל כרגע השחקנים מנסים לנצח סדרת גמר לא להתעסק במי מוצץ למי בחדר ההלבשה
ודרך אגב כמעט בכל ראיון לברון אומר שצוות האימון מכין אותם מצוין למשחקים , מה רע בזה?

גיל שלי 10 ביוני 2015

לגמרי, הגענו בארץ לדרגת פסיכוזה

No ONE 10 ביוני 2015

נראה לי גם שבארץ לא מבינים את חשיבות עוזרי המאמנים , זה לא כמו בארץ שתפקיד עוזר המאמן זה להעביר הודעות בין שמעון מזרחי למאמן של מכבי
ב NBA למאמן יש הרבה מאד דברים לעשות ועוזרי המאמנים הם קריטיים לגולדן סטייט וכנראה שגם לקליבלנד יש צוות אימון מצוין
יש מאמן גבוהים ומאמן קליעה ומאמן הגנה ומאמן התקפה ומאמן שעובר על השחקנים בוידאו על המשחק הקודם
ב NBA תפקיד המאמן הראשי הוא 80 אחוז ניהול משחק במהלך המשחק עצמו
פיל ג'קסון היה נרדם באימונים של הלייקרס ושיקאגו ונותן לטקס ווינטר לעשות מה שהוא רוצה
אז כשלברון אומר שהוא צוות האימון עשה עבודה מצוינת הוא באמת מתכוון לזה ולא אומר את זה רק כדי לרדת על בלאט

גיל שלי 10 ביוני 2015

דרך אגב בזמן שפיני אימן, כל השחקנים הזרים העריכו מאוד את התרומה של בלאט כעוזר מאמן, ולאף אחד לא הפריע חוסר הפרגון לפיני

funfun 10 ביוני 2015

הזן מאסטר נרדם גם במשחקי פלייאוף :-)

ערן (המקורי) 10 ביוני 2015

שאלו את לברון שאלה ישירה על המאמן. התחמק מלענות ישירות, עבר לדבר על עצמו.

גיל שלי 10 ביוני 2015

לברון מעריץ את פיסת האדמה שהוא דורך עליה, וכאמור מבחינתו בלאט מיותר, אז מה? מה אכפת לנו? אני בטוח שבלאט מודה לאלילת המזל שלברון משחק אצלו גם אם לברון עושה לו את המוות

ערן (המקורי) 10 ביוני 2015

אני מודה שאישית אני מאלה שלא סבלו את לברון מאז ש״לקח את הכשרון שלו״ למיאמי.
ואת דיוויד אני אוהב, בין היתר, בזכות ההתמודדות שלו עם הזובור של הפדרמנים דנה שעברה.
המטען הזה משפיע על איך שאני מפרש כל פיפס…

No ONE 10 ביוני 2015

כי זאת שאלה מטומטמת , למה לא שאלו את קארי מה הוא חושב על המאמן שלו ?
אתה לא מבין איזה שאלה מטומטמת זו לשאול שחקן מה הוא חושב או מה דעתו על המאמן שלו באמצע סדרת גמר?

כל שאלה ששואלים את לברון הוא עובר לדבר על עצמו , כי הוא סופרסטאר עם אגו עד לירח בדיוק כמו קובי,שאק,מייקל או בארקלי או קארל מלון או מג'יק ג'ונסון

איציק 10 ביוני 2015

אני חושב שהבעיה היא לא בחוסר הפירגון לבלאט במסיבות עיתונאים, זה לא לעיניין ואת שחקני GS לא שואלים על זה בכלל. מה שמפריע אלו היציאות היזומות זלו. אני בוחן את בלאט, אני נותן לו צ'אנס, אני מוחק לו תרגיל, וכו'. אלו הדברים המרגיזים, אבל זה הוא, וזה אומר עליו הרבה.

ערן (המקורי) 10 ביוני 2015

גם זה, בהחלט

יריב 10 ביוני 2015

אני לא זוכר יציאות יזומות. "אני מוחק לו תרגיל", למשל, היה תשובה עניינית לשאלה (האם הזמן לתכנן תרגיל בגלל ריוויו עזר לכם? לא, לא שיחקנו תרגיל), בצורה שתואמת באופן מוחלט את תרבות ה NBA. היה יכול לענות בצורה מתחמקת (כמה זמן צריך לתכנן שאקבל את הכדור?) או לערפל את ההתנהלות (דיברנו על המהלך ובסוף החלטנו על ברירת המחדל – אני אקבל את הכדור ואנצח את המשחק), אבל זה הגיוני רק אם הוא תופס את שאלת יחסיו עם בלאט כדבר חשוב. אם השאלות לא לעניין אז כנראה שהנושא לא לעניין.

רועי 10 ביוני 2015

לברון הביא את השאלות האלה על עצמו.
בוודאי שאף אחד לא ישאל את קרי על סטיב קר, כי אין שם שום אישיו (או לפחות משהו שיצא החוצה),
קרי לא השפיל את המאמן שלו בפומבי לאורך העונה כמו לברון.
ומי שחושב שאנחנו והתקשורת הישראלית פרובינציאלים ביחס לבלאט יותר ממה שקורה בעולם, כנראה שלא ראה מימיו שידור משחק של אנדי מארי ביורוספורט.

מישהו 10 ביוני 2015

+1

Lord Anthony 10 ביוני 2015

היתרון המרכזי של גולדן סטייט זה אורך הרוטציה שלהם, למרות שנראה שנכון לעכשיו זה לא מספיק.
במשך שלושה רבעים, כשקליבלנד לראשונה בסידרה קלעו באחוזים סבירים, גולדן סטייט לא הצליחו לאתגר את קליבלנד. רק ברבע האחרון כשהעייפות התחילה להיות מורגשת הם הצליחו לייצר ריצה.
אני לא בטוח שדיוויד לי הוא כזה הברקה של קר, כמו העובדה שהוא נכנס ברבע הרביעי, הזמן שבו גם במשחקים הקודמים גולדן סטייט סגרו את הפעם.

גיל שלי 10 ביוני 2015

זה גם העייפות, לא רק. ההבדל בפיק אנד רול עם לי, לעומת הפיק אנד רול עם בוגוט, הוא שלי מסוגל להוריד כדור לרצפה ולהגיע לטבעת, מסוגל להסתובב ולקלוע מחצי מרחק ומסוגל למסור. בוגוט מוסר טוב, אך השחקן שלו קופץ בקלות לחסום את קרי, כי הוא לא צריף לפחד משום איום אחר של בוגוט. גרין נתן את זה לגולדן סטייט עד הסדרה הזאת, אך גרין לא מתפקד התקפית מהתחלת הסדרה, לכן ההימור על לי היה חשוב

אריאל גרייזס 10 ביוני 2015

חייבים להגיד שמה שקרי עשה ברבע האחרון לא הגיע בזכות איזה שהוא משחק מסודר ונכון, אלא מתוך סוג של בלאגן, עם המון המון זריקות קשות שנכנסו. גם הזריקה אחרי שלוש חסימות מדורגות על הקשת היתה זריקה קשה. עכשיו, אלו בדיוק הזריקות שקרי עשה מהן קריירה – שחרור פשוט מהיר שמקשה על המגן – אבל אם הוא ימשיך לזרוק זריקות כאלו, האחוזים שלו ימשיכו להיות נמוכים. מה שראינו ברבע האחרון זה בעיקר הסטטיסטיקה שמתיישרת. אבל כל עוד היא ממשיכה להתיישר על המספרים האלו, של 20+ נקודות למשחק, לברון וקליבלנד במצב לא רע בכלל.
דרך אגב, נזכרתי בזה עכשיו – אני זוכר כמה וכמה אנשים שדיברו על הארדן, אחרי המשחק האחרון שלו בפלייאוף שבו אחוזי הקליעה שלו היו איומים ואמרו כמה זה ברור שאי אפשר לבנות עליו לסחוב קבוצה בפלייאוף. במשחק הקודם, קרי קלע ב-2 מ-15 לשלוש, משום מה לא שמענו את זה עליו. האמת הפשוטה היא שלקלעים גם יש יום רע. זה נכון לכל קלע.

איציק 10 ביוני 2015

גם אחרי ב-2 מ-15 של קארי לשלוש אני טוען שאי אפשר לבנות סביב הארדן קבוצה שהוא יסחוב אותה בפלאי-אוף.
תוסיף לזה שסטף שומר גם כשלא קולע, מה שלא ניתן לומר על הארדן. תוסיף את כמות האיבודים ותקבל תמונה שונה לחלוטין מאחוזי קליעה נוראיים.

אריאל גרייזס 10 ביוני 2015

לאור העובדה שהארדן הגיע לגמר המערב, תוך שהוא עובר את הקליפרס, אחרי שהיו בפיגור 3-1 כבר, אז הטענה הזאת פשוט מופרכת. מה לעשות, יש לקרי מאמן טוב יותר, עזרה הרבה יותר גדולה ואולי הוא גם שחקן טוב יותר. זה עדיין לא אומר שהארדן לא יכול לסחוב קבוצה, זאת טענה מופרכת, כי עובדה שהוא עשה את זה

איציק 10 ביוני 2015

לא, הוא לא ניצח את הקליפרס בשום צורה. הם דאגו לנצח את עצמם!!!
נכון, צריך לדעת להרים את מה שזורקים לך בדרך, אבל הקליפרס זרקו בלי הפסקה, מרבע רביעי של משחק 5 והלאה. הוא כמובן לא גרוע כמו שעושים ממנו, אבל עדיין לא כזה שיכול לסחוב קבוצה.
נ.ב. 1: בהחלט יתכן שהוא ילמד מהשנה הזאת ובשנה הבאה יהיה ראוי יותר ומוכן יותר.
נ.ב. 2: משחק זוועה קורה לכולם, אך כשזה בא במשחק כל-כך חשוב כשכולם מצפים ממך להוביל (ואני לא מדבר רק על אחוזי הקליעה), אז ברור שכל העינים והאצבעות עליך.

אריאל גרייזס 10 ביוני 2015

לתת קרדיט רק לצד שמתאים לך זה לוגיקה פשוט משונה

איציק 10 ביוני 2015

נתתי קרדיט גם לצד השני על שידע להרים את מה שצד אחד זרק בטיפשותו. אני רק חושב שיותר ממה שיוסטון ניצח קליפרס הפסידו. היתה שם קריסה מנטאלית שאינה קשורה למה שיוסטון עשו.

Lord Anthony 10 ביוני 2015

זה הכל עניין של מצ'אפים. לג"ס היה מצ'אפ טוב נגד יוסטון. להסיק מזה משהו על היכולת של הארדן בהשוואה לקרי זה לא רציני.
לאור הביצועים של קרי עד עכשיו בגמר, נראה לי שאפשר להגיד עליו בדיוק מה שאתה אומר על הארדן.

סוkhס 10 ביוני 2015

תגובה מוזרה ביותר, מה בדיוק הוא עשה בפלייאוף הזה?

Srtest 11 ביוני 2015

אם היית שואל אותי לפני שהסדרה התחילה איזה מן סוג של משחק יעבוד לטובת הווריורס ואיזה משחק יעבוד לטובת הקאבס, הייתי אומר חד-משמעית, שמשחק מסודר יעבוד לטובת הווריורס ובלאגן קצת מאורגן יעבוד לטובת הקאבס. בפועל, ופשוט אין אף אחד שהיה יכול לצפות, משחק קלאסי, מסודר ומאורגן מטיב עם הגנה עילאית ממש של הקאבס ופוגע במשחק ההתלהבות ההתקפית של הווריורס. הם בעצם צריכים למצוא את השכונה שלהם, את הטירוף ההתקפי, כמו סטף קארי שפשוט הבין שאין מחר ואף אחד לא יקלע כנראה והוא היחיד שנותר כאילו אחרי איזו מתקפת זומבים ופשוט התנהל עם הכדור בלי חוכמות (חוץ מכמה טעויות קטסטרופליות) ולקח, נגיד, צעד וחצי אחורה מאחורי קשת השלוש וירה. יצא על כמה וכמה חסימות מדורגות (בלי כל הרונדלים והמצבים שהוא "מייצר לעצמו" וה"מרווחים") ולקח מה שעבדו קשה עבורו גם אם זה היה אלתור.

Lord Anthony 10 ביוני 2015

ועדיין קר שיחק עם דייויד לי כמו בכדוריד, הכניס אותו רק להתקפה, בדגש על הדקה האחרונה, כשכל פעם שהכדור היה של הקאבס בארנס נכנס במקומו. גם המהירות שהוא צבר את הפאולים שלו בטח לא יכולה לעודד את קר.
מה גם שצריך להזכיר שבסופו של דבר הגורם המרכזי בריצה של ג"ס היה בכלל קרי.

ארז (דא יונג) 10 ביוני 2015

מי שכמעט ולא מוזכר בניתוחים, ומראה בסדרה הזו שהוא הרבה יותר קרוב לרול פלייר מאשר לפרנצ'ייז פלייר, הוא הספלאש ברד'ר השני.

יריב 10 ביוני 2015

במשחק השני הוא החזיק את גולדן סטייט במשחק.

ארז (דא יונג) 10 ביוני 2015

אני לא מרגיש אותו כפקטור משמעותי. בטח לא כגו-טו-גאי כשסטף קרי מטיל לבנים

S&M 10 ביוני 2015

משפט שקראתי בגלובס: "באופן מסורתי, המשחק השלישי בסדרת הגמר נחשב למכריע: 31 מתוך 37 הקבוצות שניצחו אותו במצב של 1:1, גם זכו בסופו של דבר באליפות".

איציק 10 ביוני 2015

100% מהקבוצות שנצחו את המשחק השביעי זכו באליפות ;)

יריב 10 ביוני 2015

אבל זו דגימה הרבה יותר קטנה!

איציק 10 ביוני 2015

נכון, אם נגדיל את המדגם נתחי לראות מקרים בהם קבוצה ניצחה משחק שביעי ולא זכתה באליפות :-) :-) :-)

אוהד 10 ביוני 2015

יש חלוקה לבית/חוץ?
יכול להיות:
כשקבוצת חוץ ניצחה: 31 וזכתה 31 פעמים באליפות.
כלומר, קבוצת הבית ניצחה 6 פעמים ואף פעם לא באליפות.

אדם 10 ביוני 2015

מעבר לזה ששינו את השיטה. אין מה להשוות את משחק 3 ב-2-3-2 למשחק 3 בסדרת 2-2-1-1-1. מה הסטטיסטיקה לגבי משחק שלוש בכל הפלייאוף?

נולי 10 ביוני 2015

לברון הוא תופעת טבע. קארי נראה לידו כמו ילד, אמנם מוכשר וחמוד מאד אבל ילד.
היה משחק מדהים.
מישהו יודע אם צפוי להיות איזה משחק בסידרה בשעה נורמאלית בשבילנו???

אריאל גרייזס 10 ביוני 2015

לא. אין סיבה לרשת האמריקאית לשדר משחק שלא בפריים טיים

southport 10 ביוני 2015

אנטישמים

נולי 10 ביוני 2015

נדמה לי שהיו משחקים בפלייאוף ביום ראשון בעשר בערב שלנו… חבל

יריב 11 ביוני 2015

בתחילת הפלייאוף, כשיש כמה משחקים באותו יום.

cookie-monster 10 ביוני 2015

ברצינות כאילו? ואולי הם ישנו שעת משחק בשביל 23 מליון אוסטרלים. או בליון סינים.

נולי 11 ביוני 2015

יש לך בעיה בהבנת הנקרא. לא כתבתי שהם צריכים לשנות את שעת המשחק. שאלתי אם יתקיים משחק בשעה יותר נוחה לנו כי זכרתי שהיו בפלייאוף משחקים בשעה מוקדמת בימי ראשון.

גיל 10 ביוני 2015

בדרך כלל ביום ראשון יש משחקים שמתחילים ב3 שעון המזרח בארה"ב. זה נכון לעונה הרגילה ולפלייאוף חוץ מסדרת הגמר שם כל המשחקים בפריים טיים. מה שכן, ביזיון שמשחק שמשוחק במזרח מתחיל ב9 בערב.

יריב 11 ביוני 2015

זה גם לא נכון לסדרות הגמר האזוריות.

כשידוע מראש שיש רק משחק אחד ביום הוא יתחיל בין 3ל4 לפנות בוקר (שעון ישראל), גם אם הוא ביום ראשון.

Srtest 11 ביוני 2015

לברון בא לחוות. קארי בא לפתח תוכנת מחשב שתיצור הולוגרמה מתוחכמת שתחווה.

MOBY 10 ביוני 2015

כלום לא גמור.
ג"ס לא תוכל להגיע שוב לרבע רביעי בפיגור דו ספרתי – הידיים ירעדו מהחשש לפיגור 1-3 (אני מעריך שמשחק 4 יהיה של ג"ס)
הערכה הזאת שלי תתמוסס אם:
לברון יתעלה על המשחקים ששיחק עד היום (האם זה אפשרי בכלל?) ועל העייפות שלו ברבע 4 .
ובהשוואה הגלובלית עם ספרות עילאיות.
אני לא זוכר שחקן שמוביל קבוצה כלכך מוגבלת להופעות כאלו (אייברסון ויואינג היחידים שעולים לי בזכרון ואיך זה נגמר כולם יודעים). אז אין לו את מה שיש בין האוזניים של מיכאל (אז אולי לא היינו מגיעים להארכות במשחקים הראשונים) , אבל הפלייאוף הזה הראה שבאמת נבחרת דה באזר יחד עם לברון (ואולי עם בלאט, על זה אני לא סגור) יכולה לעבור שלב בפלייאוף ואולי אפילו להגיע לגמר.
ופתאום נראה איך דורפן סוגר לריבאונד או את גיל מונע מתפרצת ומקריב עברה.

הארכיון 10 ביוני 2015

וויד ב2005 שיחק עם נגרים נגד דאלאס אבל נהנה משיפוט אוהד בניגוד ללברון שחוטף בומבות כל כניסה ולא מקבל שריקות בהתאם.
קליבלנד ללא לברון לא עוברת טופ 16 יורופח.
והיום גיליתי עוד קונספט- זה שהוא תוקע את השעון עד הסוף מונע מגולדן סטייט מתפרצות קלות מחטיפות שזה לחם וחמאה לקבוצה כזו.
גאונות של בלאט? או טקטיקה של שועל ותיק (לברון)- תשפטו בעצמכם

אלון 10 ביוני 2015

היה לנו נגר נפלא בשם שאקיל אוניל.
ועוד איזה נגרון בשם גארי פייטון. ואפילו אנטואן ווקר השמן

איציק 10 ביוני 2015

ומהספסל איזה אלונזו מורנינג…

the bird 10 ביוני 2015

ג'ייסון וילאמס ,פוזי,האסלם צעיר
ממש נגריה מדופלמת

גיל שלי 10 ביוני 2015

פוזי היום בצוות העוזרים של בלאט (כך נדמה לי לפחות)

דיזידין 11 ביוני 2015

הארכיון תמיד צודק. זו היתה אליפות של ווייד והנגרים.
בארבעת הנצחונות של מיאמי על דאלאס ווייד קלע ממוצע של 40 נקודות! מזכיר מישהו?

Amir A 11 ביוני 2015

כמובן שזה היה ב-2006 ולא 2005, אבל זה בקטנה.

גל ד 10 ביוני 2015

איך בדיוק שימוש בשעון ה-24 עד הסוף מונע חטיפות?

גיל שלי 10 ביוני 2015

נורא פשוט. מאוד קשה לחטוף ללברון, כאשר יש פחות התקפות, יותר קל שכל התקפה תהיה לברון מחזיק את הכדור עשרים שניות ואז או מוסר או קולע.

Oded 10 ביוני 2015

וגם זורק זריקות שנופלות קרוב לטבעת (מעט זריקות מרחוק)
גם בלאט וגם לברון דיברו על זה במסיבת עיתונאים אחרי המשחק ואמרו שזה חלק מתכנית המשחק שלהם

איציק 10 ביוני 2015

לא הבנתי, לפי מה שאתה כותב מצטייר כאילו יש להם תוכנית משחק משותפת. היתכן…

Oded 10 ביוני 2015

לא
אנסה לחשוב על סיבה אחרת
:)

shohat 10 ביוני 2015

פוסט מצוין.

אני נהנה ומתרגש מספורט כפי שלא נהניתי שנים. בכלל שהסיפור הזה הוא כבר מעבר לספורט.
המוטיב של חוסר נכונות להישבר. כל פעם ששוב אומרים "אני מאמין שזה מה שנראה מהם" – גולדן סטייט – וכל פעם שנראה שיוכרעו שוב – בא איזה סל בלתי סביר של דלאבדובה.
המוטיב של לברון (גם אני לא מאוהביו) שנושא בעומסים פיסיים ומנטאליים חסרי תקדים – ואולי מבין שזה הזמן שלו להתעקש, להרוויח את הקונצנזוס, כי מה שהוא עושה כאן כבר אף אחד לא יוכל להתעלם.
והמוטיב של "הטובים" שאחרי שלושה רבעים של חושך פתאום ממטירים סלים וכדורסל יפה כאילו זה הדבר הכי פשוט.
וכל המתח והתהפוכות. והעובדה שאף אחד כבר לא יכול להגיד ברמת בטחון ממשית שיש ו מושג מה יהיה במשחק הבא (או ברבע הבא).
הכל פתוח.

למי שאומרים שהפציעות של אירבינג ולאב עוזרות לקליבלנד – זה טיעון שהתוחלת הא-פריורית שלו היתה אפסית. אם זה באמת קורה אז זה מתבטא בגיבוש של אופי ורוח לחימה, לא ביתרונות כדורסל "נטו". אני חושב שבסדרה הזו (בפלייאוף הזה בכלל), ובלי קשר לתוצאה הסופית – קליבלנד בונה לכידות ועצמה פנימית גם לשנים הבאות. כשכולם יהיו בריאים וגם יחזקו את הספסל – ועם הידיעה שאפשר לחזור לכח ההגנתי הזה כשצריכים – אפשר רק לדמיין איזו קבוצה זו תהיה.

shadow 10 ביוני 2015

כדורסל משחקים גם בהגנה.

shohat 10 ביוני 2015

בהחלט. אבל כמה נוח לסדר את הדברים בדיעבד כאילו שהם מובנים מאליהם.
אתה בעצמך כתבת אחרי משחק 1 (בתגובות לפוסט של דורפן) שלברון לא סופרסטאר ברמה היסטורית שיוכל להוביל את הקבוצה בסדרה הזו (נכון, עדיין הכל פתוח, ועדיין), שליד לברון לא יצמח אף פעם דשא, ושמזלו של בלאט שקיירי נפצע כי עכשיו יש לו תירוץ.
אני לא מאמין שהיה פרשן אחד שחשב בזמן אמת שהפציעה של לאב ובטח הפציעה של קיירי הן יתרון.
ואני לא מאמין שיש מאמן (כולל בלאט) שאם תגיד לו שהוא מקבל יום חמישי שוב את קיירי ולאב בריאים יגיד "עזוב, אני מסודר".
אין ספק שקרה כאן משהו דרמטי מבחינת התגבשות הקבוצה, האינטנסיביות, והאפקט שסימונס קורא לו "nobody believes in us", ולא בטוח שהוא היה קורה אלמלא הפציעות (למרות שהיה קיים גם במשחק הראשון). וכן, זה בעיקר בהגנה.
מכאן לפתח תיאוריה שהפציעות הועילו לקאבס זה למתוח אפילו את מה שהחכמה בדיעבד מסוגלת להכיל.

קלבדוס 10 ביוני 2015

שלא לדבר על קיצור הסגל, למשהו כמו 7 שחקנים במקום 9. זו אכן טענה מגוחכת: טוב להגיע לסדרת גמר עם 7 שחקנים בלי שני אול-סטארז, מאשר 9 שחקנים עם. מה שהופך את מה שלברון כבר עשה עד עכשיו לבלתי נתפס, אפילו אם תבוא מעתה התמוטטות.

shadow 10 ביוני 2015

כתבתי שליד לברון לא צומח דשא כתגובה שתמיד טוענים שאין לידו שחקנים.

מעולם לא טענתי שאין לידו שחקנים טובים.
ההיפך אני טוען שיש לידו אחלה שחקנים ושזה קישקוש שמנסים לדחוף לנו מאז שהוא בליגה.
לעזאזל, ניסו לשכנע אותנו שבמיאמי לא היו שחקנים לידו.

אני בז למסרים הכפולים שכל הזמן מעבירים לנו. זה אחד משניים, או שיש לידו שחקנים טובים שעוזרים לו והכל טוב, אז מספיק להתבכיין, או שתמיד יש לידו שחקנים גרועים ואז צריכה להישאל השאלה מדוע ליד לברון לא צומח דשא אף פעם. זו היתה כוונתי המקורית אם לא הובנה כהלכה.
לגבי קיירי כנ"ל. הערה באה שוב כביקורת על זה שטוענים שליד לברון אין אף פעם שחקנים טובים, אז כתבתי שלפחות עכשיו יש לו את התירוץ.

לגבי הייתרון פציעה של לאב, אני מתחילת העונה חשבתי שזה טרייד מטופש שמוכר את העתיד של קליבלנד עבור שחקן שמעולם לא הוכיח את עצמו ושאין לדעת אם ישאר שנה הבאה.

לגבי קיירי אני חושב שהפציעה היא בעייתית מבחינת עומס, אבל כתבתי לפני תחילת הסידרה (ותבדוק אותי), שהשפן של דיוויד צריך להיות דלי בחמישיה במקום קיירי (בגלל הצורך לשתק את קרי). כמובן שהיה לי ברור (וגם זה כתוב) שאף אחד שם לא יתן לו לעשות דבר כזה וכנראה שהקרמה באה לנשוך שם את כולם בתחת על היהירות שלהם.

אני חושב שלברון נותן סידרה גדולה מבחינת מספרים אבל איומה מבחינת כדורסל.
הוא נהנה מעצם העובדה שחקן כמו דלי משתק את כוכב היריבה וגורם לזה שלמרות הכדורסל הנוראי שהוא שיחק בכל הרבעים האחרונים כולל הארכות לא פגע בקליבלנד עדיין.

כמו שכבר רשמתי (ותבדוק אותי שוב) אין ספק שאם הוא יקח אליפות בתנאים האלה זו הפעם הראשונה שיש לו קייס להחשב עם הגדולים ביותר של המשחק (אוכל את הכובע בכיף בשביל דיוויד). אם יפסיד זה בדיוק בגלל הכדורסל הנורא שהוא משחק.

נ.ב

מצחיק הצביעות של אנשים. כשקובי (עם חמש אליפויות) היה עם אחוזים כאלה לא ירדו לו מהגב.
אבל קובי הצטייר כנבל כי הוא מהלייקרס והאופי ושאר ירקות לעומת לברון שתמיד מצטייר כאיזה קדוש מעונה.
קובי אכן נבל בגלל אלף ואחת סיבות אבל לברון הוא בדיוק אותו הדבר אם לא יותר.

ירוק 10 ביוני 2015

צל – כמו שרשמתי לך בפוסט אחר – השנאה ללברון גורמת לך להגזים. בעולם שלך בלאט הוא פיל ג'קסון ודלי הוא ה- MVP, ולברון הוא בכלל ליאור אליהו. מצטער שאני חייב להעיר אותך אל העולם האמיתי – בעולם האמיתי, בלאט הוא מאמן נהדר שיש לו הרבה מניות באיך שהקאבס נראים עד עכשיו. דלי הוא שחקן מרגש שעושה עבודה פנטסטית על קרי ובהחלט קשה לראות איך קליבלנד היו מגיעים למצב הזה בלי התצוגות הללו. ולברון נותן סדרה חסרת תקדים (ליטרלי) ולוקח את הקבוצה הזו על הגב. האם הוא לא מפרגן מספיק לבלאט? כנראה שכן. האם יש לו מניירות מעצבנות? ברור. זה לא משנה את העובדה שהוא אדיר – גם במספרים וגם בכדורסל. הוא לא מושלם, רחוק מזה, אבל הוא גם לוקח על עצמו כמעט הכל אז אני חושב שאתה צריך לתת קצת הנחת עייפות. הוא מתאבד בהגנה, הוא עושה הכל בהתקפה (לפחות מנסה).

ואגב, אם כבר מדברים על כובעים – גם הביקורת בעניין הדקות האחרונות (שהרבה פעמים הסכמתי איתה) התנפצה במשחק השלישי. חטיפה מכריעה עם כל הנשמה, 6 מ 6 מהקו בקור רוח, ושלשה מטורפת שכמעט סגרה את הסיפור (עד שקרי החליט להתעורר קצת). עשה את כל מה שהיה צריך לעשות. לא שמעתי אותך אומר משהו על זה.

shadow 10 ביוני 2015

תגיד את קורא את מה שאני כותב או שאתה ישר מגיב לי על אוטומט?
תקרא שוב את התגובה ואחרי זה נמשיך את הדיון כי זה דיי מתיש לחזור על דברים.

לגבי דקות אחרונות הוא היה טוב יחסית לעבר למרות שעדיין איבד והחטיא וזרק כדור על הצד של הקרש.
זה בהחלט שיפור וכל הכבוד לו. בוא לא נתלהב ממשחק אחד.

ירוק 11 ביוני 2015

אני בהחלט קורא את מה שאתה כותב. עם חלק קטן אני מסכים. עם חלק גדול (דלי הוא האמ.וי.פי האמיתי, לברון נותן תצוגה "איומה" מבחינת כדורסל, יש סביבו שחקנים טובים, הוא מחריב להם משחקים ושחקנים אחרים מצילים אותו, וכו' וכו') אני ממש לא מסכים. אם זה "מתיש" אותך לא חייבים להתדיין. עושה רושם שזה לא מתיש אותך לענות לאלף תגובות כאן בכל פעם שמישהו אומר משהו חיובי (רחמנא לצלן) על לברון ולסייג קצת, סתם שיהיה.

הייתי צריך לסחוט ממך את המחמאה הזו, אבל אני מודה לך.

שוב, קליבלנד עושים בנתיים את הלא יאומן בסדרה הזו – הקרדיט שייך לכמה וכמה (כולל בלאט ודלי כמובן) אבל בראש ובראשונה ללברון. האם זה כדורסל יפה לעין? ממש לא. אבל זה עובד. כל הכבוד לשחקנים שיחד איתו, באמת, אבל שים לידם מישהו אחר (כמעט כל אחד) חוץ מלברון בסדרה הזו, והם ניגפים מפני הווריורס כ"כ בקלות עד שקארי יוכל לתת לבת החמודה שלו לשחק ברבע הרביעי. אני חושב שזה די ברור, ואם אתה לא מסכים עם זה, בוא נגיד בעדינות שאני חולק עליך.

לא מבין גם מה זה "גדולה מבחינת מספרים אבל איומה מבחינת כדורסל". באמת שלא מבין.

shadow 11 ביוני 2015

אז אני אסביר. הסטטיסטיקה מנופחת כי הוא 90 אחוז מהזמן מחזיק בכדור וזורק יותר משליש לפעמים חצי מהזריקות של הקבוצה.

ברור שאם הוא מרכז בפועל את המשחק אז גם יהיו לו כמות אסיסטים גבוהה, עד לפה מספרים.

איומה מבחינת כדורסל, ובכן צריך לראות משחקים בשביל להבין. אם אתה רואה אותם וזה נראה לך כמו כדורסל תמשיך להנות.
לי זה נראה כמו כדורסל רחוב.
כרגע הם מנצחים והכל טוב אולי גם יקחו אליפות וזה יהיה נהדר. ללברון לדיוויד לקליבלנד לדלי ולכל מי שנלחם שם.
אבל לדעתי הם לא יוכלו לנצח ככה עד סוף הסידרה. כמה פעמים אתה חושב שהם יוכלו לשרוד 16 החטאות רצופות של לברון בסוף ברבע הרביעי והארכה?
יש לו איזה ממוצע של 20 החטאות במשחק. יש שחקנים בקבוצה שלו שלא מקבלים הזדמנות לזרוק 20 פעם בכל הסידרה.
זה מבחינתי כדורסל איום.
אבל אתה יודע על טעם וריח אין מה להתווכח. יש גם אנשים שאוהבים סאדו-מאזו אולי זה אותם אנשים שאוהבים לצפות בלברון משחק כדורסל.

רוני ש. 10 ביוני 2015

מדברים על החזרה של קארי והשלשות, אבל איבודי הכדור שלו ברבע האחרון היו גורליים והכריעו את ההתמודדות לא פחות. שני הרגעים הקריטיים בהתמודדות לטעמי היו הסל והעבירה של דלבדובה אחרי השלשה של קארי שהורידה לנק' יתרון, ומיד לאחר מכן איבוד הכדור האיום עם המסירה מאחורי הגב שלאחריה השלשה של לברון למעשה סגרה את המשחק בצורה מעשית. גם לאחר מכן בפיגור חמש קארי רץ על שלושה כידרר מאחורי הגב ולא הרים את הראש ואיבד כדור וגם הוצאת החוץ שלברון חטף היא על קארי, יותר מדי החלטות גרועות של גולדן סטייט , עם המון קרדיט להגנה אבל גם לשיקול דעת רע מאוד. קליי תומפסון זרק מעט מאוד לסל במחצית השנייה, אולי חמש זריקות ושני שחקני החמישיה גרין ובארנס היו עם 2-18 מהשדה קשה מאוד לנצח ככה.
צריך לתת קרדיט עצום להגנה של הקאבס, אבל צריך גם לבקר מאוד בחריפות את ניהול המשחק של הלוחמים. כבר הרבה לא זכורה לי קבוצה שמנצחת עם סגל כל כך מצומצם של שישה שחקנים ועוד דקות בודדות לשניים שלושה מחליפים. זה נראה שלוורייורס רק חסר איזה רבע או כמה דקות טובות ואז הם ימצאו דרך להתפוצץ, אבל קליבלנד מוכיחה פעם אחר פעם שהיא מסוגלת להתמודד עם מה שזורקים עליהם, פעם זה דלבדובה עם מהלכי הגנה והתקפה נפלאים, פעם זה משחק ריבאונד התקפה מצוין שגורף הרבה נק' וגם סוחט עבירות ותמיד נמצא לברון. קשה מאוד לנבא מה יקרה במשחק הבא, אבל כרגע בהרבה דק' והיום זה נראה מאוד, אין לגולדן סטייט מספיק ביטחון ההתקפה שלהם מהוססת מדי וגם בהגנה יש מעידות לא מעטות ובעייתיות בסגירה לריבאונד.
השיפוט ממשיך להיות מחפיר, חסימה לאחר שהכדור פגע בקרש אי אפשר לראות שוב, אבל את מהלך החטיפה הגבולי מאוד של תומפסון כן, והבעיה העיקרית היא חוסר האחידות.
נקודה קטנה לסיום קנדריק פרקינס לא רואה מגרש ובצדק, שחקן חמישיה באוקלהומה בשנים האחרונות- מלמד הרבה מאוד על אוקלהומה.

the bird 10 ביוני 2015

לגבי החסימה אחרי פגיעה בקרש
הם נתנו את הנק'
כלומר הם זיהו את השריקה הנכונה רק באיחור
כך שאף נזק לא נגרם

Srtest 11 ביוני 2015

זה משהו שאני לא מצליח לתפוס לגבי קארי: איך שחקן יכול להיות כל-כך אדיר וכל-כך גרוע בעת ובעונה אחת? השם ישמור, נראה שבורוביץ' צודק.

בלאנקו 10 ביוני 2015

הגיע הזמן להעלות את רמת הקושי, בואו נראה את לברון החלש הזה ואת בלאט האוברייטד בארץ הקודש מנצחים עם שאמפרט ודלי בחוץ :)

איציק 10 ביוני 2015

זה הכי קל שבעולם.
נראה אותם מנצחים כשהשחקנים יחזרו.

הארכיון 10 ביוני 2015

קליבלנד ללא לברון לא עוברת טופ 16 יורופח.
והיום גיליתי עוד קונספט- זה שהוא תוקע את השעון עד הסוף מונע מגולדן סטייט מתפרצות קלות מחטיפות שזה לחם וחמאה לקבוצה כזו.
גאונות של בלאט? או טקטיקה של שועל ותיק (לברון)- תשפטו בעצמכם

shadow 10 ביוני 2015

מה? לא הבנתי מה הקשר לכמה זמן הוא מחזיק כדור ולמתפרצות?
מה שמשנה זה הריבאונד.

הארכיון 10 ביוני 2015

ממש לא הריבאונד. חטיפות כדור מביאות למתפרצות וראינו את זה כל הפלייאוף. בכך שלברון נמנע ממסירה לחבריו הנגרים- נמנע גם איבוד כדור פוטנציאלי וכשיש לך את ה"נגרייה על שם תומפסון" בריבאונד זו אופצייה טובה לזריקה נוספת. לדעתי, גאון

בני תבורי 10 ביוני 2015

מסכים, נכון שאם יש החטאה היתרון מתבטל, אבל החטאה אצל לברון אינה דבר שבשגרה.

הארכיון 10 ביוני 2015

בקונסטלוציה של משחק עם רוטציה קצרה והתקפות ארוכות- החטאה של לברון נקלחת בחשבון כחלק מהטקטיקה של המשחק.
אני מרים את הכפפה- מקווה שמישהו מבין אותי

גיל שלי 10 ביוני 2015

זה נכון, וזה גורם לעוד שני דברים, קליבלנד משחקת פחות התקפות, פחות הזדמנויות לאיבוד כדור, ובאופן כללי מקטינה את מספר הפוזשנים

הארכיון 10 ביוני 2015

יאסו.
סוף סוף מישהו מסכים עם איתי שיש סיבה לשיטת משחק הזו.
הם הבינו שבלי ארווינג ולאב חייב טקטיקה של מריחתצ שעון סטייל שנות ה90.
העיקר מישהו כתב באחד הפוסטים שכל גארד שהיה זורק 35 זריקות היה מביא את המספרים של לברון- בורות

cookie-monster 10 ביוני 2015

בדיוק. בגלל זה כותבים שם מעבר לאוקינוס שקליבלנד מנצחת עם כדורסל מיושן.

מה שמצחיק הוא שג"ס שאמורה להיות דגל הכדורסל ה"חדש" בנבא נתקלה דוקא במאמן "ארופאי" שיודע איך להלחם בכדורסל הזה.
לספרס לפחות היה את מסינה ברקע כעוזר כדי לדעת איך לנצח את זה. איך לנטרל.

shadow 10 ביוני 2015

אתה מסתכל רק על צד אחד של המטבע.
תגיד לי אתה מה ממוצע החטיפות של גולדן סטייט שתומך בתאוריה שלך?
כמה נקודות הם מייצרים מחטיפות וכמה מריבאונד הגנה?

אני מוכן להתערב, בלי לבדוק, שהרבה יותר מריבאונד הגנה מה שאומר שאין משמעות גדולה לסחיטת השעון.
להגנה של קליבלנד משקל הרבה יותר גדול מההתקפה.
עצם זה שקליבלנד תוקפת את ריבאונד ההתקפה כמו שהיא תוקפת מונעת את המתפרצות המדוברות.
עצם זה שהיא שומרת מעולה בחצי מגרש מחסל את האחוזים של גולדן ומוציא אותם מהמשחק.

המשחקים מסתיימים מאוד צמוד וזה לא שגולדן לא מגיעה לזריקות היא פשוט מגיעה לזריקות קשות מאוד.
מה שאומר שעם הגנה טיפה פחות טובה הם מנצחים.

רוצה יותר מזה. קח את סופו של המשחק האחרון קליבלנד המשיכה עם אותה התקפת לברון מטופשת וכמעט הפסידה את המשחק. לא זכור לי שהיו יותר מדי מתפרצות של גולדן את הסלים הם עשו אחרי פסק זמן, מול התקפה עומדת. ההבדל שלקליבלנד כבר נגמר הכוח לשמור באותה אינטנסיביות.

מה שמצחיק הוא שמי שהציל אותם מהפסד הוא דלי שהגיע לכל כדור, הציל פוזשנים וקלע קליעות משוגעות מהחטאות של לברון.

אני חושב שבתנאים האלה עם התקפה הרבה יותר שוטפת קליבלנד כבר יכלו להיות בשלוש אפס ובלי הארכות.

נ.ב
שיטת התקפת לברון (שהיא הכדורסל הכי טיפש שניתן לראות), גורמת לכך שבסוף המשחק לברון נופל מהרגלים ונזקק לניסים בשביל לא להפסיד במשחק הראשון זה עלה לו בהפסד כי דלי כמעט לא שיחק אז קרי היה יחסית בקצב.
בשני הבאים הוא ניצח כי דלי הוציא את קרי (ואיתו את שאר הקבוצה) מהקצב, כשבאחרון הוא גם האקס פאקטור בהתקפה.

אם אנשים חושבים שזו שיטה טובה בו נראה כמה זמן לברון יחזיק בה לפני שהוא יפול מהרגלים (כבר נראו סימנים במשחק האחרון, למרות שיכול להיות שהוא סתם דושבג כרגיל), מה שבטוח הוא יצטרך לסיים את זה מהר כדי לא להגיע למשחק שש ושבע.

ממשיך להמר 4-3

יריב 11 ביוני 2015

יש הרבה יותר ריבואנדים בהגנה מחטיפות, מה שרלוונטי לסחיטת השעון הוא האם יש יותר נקודות במתפרצת בעקבות ריבאונד הגנה פר ריבאונד הגנה או נקודות במתפרצת בעקבות חטיפה פר חטיפה – אני חושב שכולנו יודעים את התשובה.

בכל מקרה, כמו שנאמר, היתרון בהתקפות לברון הוא היכולת להאריך את ההתקפות בלי לאבד באופן דרמטי מהיעילות, ולחסוך על ידי כך במאמצים.

לקליבלנד אין ולא יכולה להיות התקפה שוטפת בהרכב הזה, זה פשוט הרכב מוגבל מדי התקפית (למרות ההצגה יוצאת הדופן של דלבדובה, ההתעוררויות של סמית לפרקים ולמרות מוזגוב), אפשר לראות את זה בכל דקה שלברון לא על המגרש (היו שתיים כאלו במשחק 3).

shadow 11 ביוני 2015

באמת? נראה שסוג כזה של התקפה הוא בדיוק מה שגומר את לברון בסופו של דבר.
נראה לי שזו הסיבה שהוא מגיע גמור לסוף המשחק.

אתה לא חושב, שאם שחקן נמצא על המגרש 99 אחוז מהזמן ועושה 90 אחוז מההתקפה, תהיה לזה השפעה שלילית כשהוא יוצא.

כדורסל זה המון תרגול, אם לברון הוא השחקן העיקרי שזורק ומכדרר זה פוגע מן הסתם בביטחון וביכולת של שאר השחקנים. כשהוא לא על המגרש הם צריכים לאלתר. לכן כאסטרטגיה עדיף יותר שחקנים מעורבים במשחק.

נ.ב

אני שוב חוזר לצביעות. המזל שבעבר הלא רחוק היה שחקן מאוד דומה בסגנון המשחק של החזקת כדור והרבה זריקות. קראו לו קובי בראיינט. מדהים איך תוך פחות מעשור, משהו שהיה נחשב שלילי ביותר פתאום נהפך לחיובי.

יריב 11 ביוני 2015

השאלה היא מה החלופות. התקפה כשלברון לא נוגע בכדור ולא נע תהיה עדיפה מבחינת העייפות של לברון, אבל כנראה תהיה פחות יעילה (עם הסגל שיש לקליבלנד, אם אירווינג היה משחק והיה יכול לנהל את ההתקפה כשלברון מחכה על קשת השלוש זה סיפור אחר), פחות בטוחה (מבחינת איבודי כדור, ולפיכך מתפרצות) ויותר קצרה (הזריקה מוקדמת יותר, מה שאומר יותר מעברים מהגנה להתקפה שגם הם מתישים).

אני לא חושב שאם שחקן עושה 90 אחוז מההתקפה תהיה לזה בהכרח השפעה שלילית כשהוא יוצא, ואני מפנה אותך למשחק מספר 6 בחצי גמר המערב (יוסטון-קליפרס) כדי לראות דוגמה. זה יכול להשפיע בכל מיני צורות אבל בקליבלנד זה מאוד עקבי – כנראה שזו תופעה ולא רעש סטטיסטי.

מה שקובי ברייאנט עשה נחשב לחיובי כשהיתה סביבו קבוצה חלשה (2005-2007) ושלילי כשהיתה סביבו קבוצה חזקה (לפני ואחרי). סביב לברון יש קבוצה חלשה (התקפית), כמו שהיתה סביב אייברסון. עם זאת, לברון מוסר הרבה יותר מברייאנט (או אייברסון), בגמר הוא כרגע השחקן שמסר הכי הרבה אסיסטים (25 בשלושה משחקים).

shadow 11 ביוני 2015

אם אתה מדבר על השושלת הראשונה אז הוא לא זרק הרבה אם אתה מדבר על השניה אז מי היה שם בנוסף לפאו?

סביב לברון אין קבוצה התקפית רעה. זה נראה ככה בגלל שזה הסגנון.

תאמין לי שאם הכדור היה עובר מיד לי בוודאות היית מקבל יותר מג'י אר ושאמפרט ודלי ומוזגוב וגם טומפסון.

תשאל את טיוס איזה קריירה הוא עשה במכבי מהליהופים וריבאונד התקפה. סט היכולות שלו בנושא הזה לא שונה בהרבה מדיאנדרה ג'ורדן לצורך העיניין והוא לדעתי יותר מוכשר ממנו וגם יכול להוריד כדור לריצפה. אין לו קליעה מחצי מרחק ולכן צריך לסדר תרגילים. בגלל זה קוראים לזה קבוצת (עם דגש על קבוצה) כדורסל.
מוזגוב הוא גבוה שקולע לא רע מחצי מרחק. למה לא להשתמש בזה? זה יעזור לפתוח את הצבע וללברון יהיה הרבה יותר קל לחדור.
השאלה האם בונים עליהם תרגילים או לא.

לא הבנתי את ההפניה? לקחת משחק אחד ויצרת ממנו תזה? מה גם שהסטואציה שם שונה בתכלית מקליבלד.

לא תצליח לשכנע אותי (לפחות לא כרגע) ששהשיטה שלברון לוקח את הכדור, גומר את ההתקפה ואז מאלתר משהו היא שיטה טובה ובטח שלא חכמה. בלי קשר לזה שזה אנטי כדורסל, בוא נראה מה יהיה בסוף הסידרה.

יכול להיות שאטעה ובמבחן התוצאה זה יעבוד והם יקחו אליפות והכל טוב ויפה. מצד שני זה לא אומר שבשיטה אחרת הם לא יכלו להראות טוב יותר ואולי לנצח יותר בקלות.

אני חושב שיש שלבים במשחק שהם כן מניעים את הכדור ובהרבה מהשלבים האלה הם פותחים פער.

אני יודע שיש לאנשים זיכרון קצר (אין מה לעשות), אבל תחזור לסידרה מול שיקאגו ומול אטלנטה ותראה מוטיב חוזר.

שם לברון נח הרבה יותר והפלא ופלא ההתקפה זרמה והיו בונים יתרונות שהיו נמחקים ברגע שלברון היה חוזר.
בהרבה מהמשחקים האלה מדד הפלוס מינוס שלו היה שלילי.

יריב 11 ביוני 2015

הוא זרק פחות ב2000, מ2001 עד 2010 קצב הזריקות שלו די עקבי (חוץ מחריגה גדולה מעלה ב2006).

לשאלתך "מי היה שם חוץ מפאו?", אני רוצה להזכיר את לאמאר אודום, דרק פישר וטרבור אריזה/רון ארטסט. כולם שחקנים שמסוגלים לעשות עוד משהו התקפי חוץ מזריקת שלשות.

לגבי הסדרות הקודמות – כפי שכבר נאמר זה אחרת כשקיירי משחק (וגם כשיש יותר שחקנים שיכולים לשחק). יתר על כן, זה תלוי ביריבה – לשיקגו יש ספסל חלש (לעומת זה של גולדן סטייט), וזה משליך על נתוני הפלוס מינוס (כי מחליפים משחקים יותר נגד מחליפים). יתר על כן, לא לכל הקבוצות יש הגנה ברמה דומה. עם כל ההסתייגויות האלו, מדד הפלוס מינוס שלו היה חיובי ברוב המשחקים, ובחלק מהמשחקים בהם היה שלילי הוא היה שלילי עוד יותר כשלא היה על המגרש, ככה זה כשיש עוד קבוצה על המגרש.

shadow 11 ביוני 2015

אה באמת. תזכיר לי מה הם עושים היום? או מה הם עשו כשעזבו?
רון ארטסט היה קולע בלייקרס באחוזים מדהימים.

איך הם שונים ממה שיש בקליבלנד סביב לברון?
אם אתה רוצה להתפלפל שיהיה לך בכיף זה עדיין לא מכסה על הצביעות.

לגבי הפלוס מינוס מקבל. היה לי תחושה שמצבו ששם היה יותר גרוע ממה שחשבתי. לוקח בחזרה.

יריב 11 ביוני 2015

תזכיר לי מה עושה היום קובי ברייאנט?

דרק פישר היום בן למעלה מ40, פרש ממשחק פעיל. לאמאר אודום, שתמיד היה טיפוס בעייתי מנטלית, פרש מוקדם (לא עשה כלום אחרי הלייקרס, כנראה איבד עניין בכדורסל). טרבור אריזה הוא היום שחקן חמישיה ביוסטון, ורון ארטסט גמר את הקריירה גם הוא. הם שונים ממה שיש בקליבלנד סביב לברון בערך בכך שהם ידעו לשחק התקפה, כל הרשימה הזו היא של שחקנים שידעו גם למסור וגם לקלוע (וגם, לפחות במידה מוגבלת, להוריד כדור), ובזה הם עדיפים (התקפית, כן?) על רוב מי שנמצא היום בקליבלנד ומסוגל לשחק. זה גם אם נתעלם מהעובדה שאיכשהו מחקת מהדיון את פאו גאסול, פעמיים שחקן החמישיה השלישית בזמן הזכיה באליפויות (חמישיה שניה שנה אחר כך).

shadow 11 ביוני 2015

יש לך קריאה סלקטיבית תחזור לקרוא את השירשור.

גי אר לא יודע לקלוע? דלבדובה לא יודע לקלוע? שאמפרט? מוזגוב? ג'ונס? מילר?
אתה מסתלבט עליי. אין כמו קצת הומור.

יריב 11 ביוני 2015

אף אחד מהם לא יודע לעשות את כל אלו, חוץ מסמית שיש לו את הבעיות שלו.

shadow 10 ביוני 2015

ספר את זה לאחוזים שלו בסדרה.
אני מאמין שהוא כבר הספיק להחטיא איזה 60 זריקות.

בני תבורי 10 ביוני 2015

עכשיו כשאתה מסביר, אני מקבל :)
הסיפור לדעתי רחוק מלהיות גמור, אבל כבר עכשיו אפשר להבין את היתרון של בלאט. קר היה במעמד הזה כשחקן מצוין שמישהו אמר לו מה לעשות, בלאט לא היה במעמד הזה, אבל היה בגמרים אירופיים והיה זה שאומר מה לעשות. אם מישהו מבין מזה שאני מתחכם שיקרא שוב את הפוסט של גיל.

איציק 10 ביוני 2015

בני,
אני איתך אך יש הסבורים שהניסיון של בלאט באימון בכול הרמות של אירופה לא שווה את קצה הניסיון של קאר במעמדי הגמר כשחקן. אין לי מושג מהיכן נלקחת תאוריה זו, אבל אני איתך. אין דין ניסיון משחק ברמות הגבוהות כדין ניסיון אימון ברמות הגבוהות (גם אם לא גמר NBA).
לכל הנכתב אין כל קשר לזהות הקבוצה המנצחת בסוף הסדרה.

בני תבורי 10 ביוני 2015

איציק,
הניסיון של קר לא מבטל את הניסיון של בלאט ולהפך אך מכיוון ששניהם נפגשים כאן בעמדת מאמנים ולא שחקנים, אני רואה יתרון מסיים לבלאט.

איציק 10 ביוני 2015

בדיוק, ואני מחזק את ידיך (תניח שיש כאן תמונה של יד אותה אני מחזק).
היו קאן הרבה פוסטים בהם המגיבים חשבו אחרת מאיתנו, שאצם זה שקאר היה במעמד זה נותן לו יתרון ללא קשר לתפקיד אותו נשא באותו הזמן.

shadow 10 ביוני 2015

רק עיוורים ונגועים באינטרסים היו בדעה הזו.

Drazick 10 ביוני 2015

היית צודק בדיעבד לו היינו יודעים שבאמת הוא זה שמקבל את ההחלטות.
אני בכלל חושב שרק לאחר הסדרה, שיצאו דברי השחקנים נוכל בכלל להבין מה הקרדיט של צוות האימון בכלל ושל בלאט בפרט.

כלומר אי אפשר מצד אחד לומר שהשחקן העיקרי במערך הזה לא סופר את בלאט לא מקשיב לו וכו' ומצד שני לתת לבלאט קרדיט על כל מה שהולך פה.

זה או זה, או זה…

shadow 10 ביוני 2015

עוד אחד שחושב שכדורסל משחקים רק בהתקפה.

חשבתי שאנחנו בעידן הרבה מימדי (3D וכאלה), מסתבר שאנשים מעדיפים להישאר חד מימדיים.

איציק 10 ביוני 2015

שאלה,
האם מישהו יודע עד כמה זה חריג כמות הנקודות של GS במחצית הראשונה בסדרות הגמר מאז שנכנס שעון 24 בכלל, והוסיפו את קו השלוש בפרט?

גיל שלי 10 ביוני 2015

אני זוכר שליוטה היה איזה משחק מול שיקאגו שבו הם בקושי קלעו 30 נקודות במחצית הראשונה

עידו ג. 10 ביוני 2015

רק בעונה שעברה הספרס החזיקו את ההיט על 36 בחצי במשחק מספר 4.
סה"כ זה לא משהו חריג כל כך. מאז שהשלשה הוכנסה למשחק בשנות ה-80 קבוצות קלעו 37 או פחות בחצי הראשון של משחק בגמר 38 פעמים (בשנים שלפני זה קרה רק עוד 4 פעמים)

איציק 10 ביוני 2015

מוזר, היתי מצפה שיהיה הפוך. קו השלוש אמור להוסיף כמה נקודות.
תודה

עידו ג. 10 ביוני 2015

הקצב בשנות ה-60 וה-70 היה הרבה יותר מהיר.

איציק 10 ביוני 2015

זה נכון, הגנה אז היתה מילה גסה. יש כאלו שעד היום מתקשים לבטא אותה ;)

יריב 10 ביוני 2015

תמיד יש תוצאות לוואי – השלשה הפכה את ההתקפה העומדת ליעילה ולכן הקטינה בהרבה את המתפרצות והאריכה את משך ההתקפות. היעילות ההתקפית עלתה בהרבה, מספר הנקודות ירד.

http://www.basketball-reference.com/leagues/NBA_stats.html

Srtest 11 ביוני 2015

מאוד מעניין, תודה. נותן לי יותר נתונים והרגשות רלוונטיות לגבי ההפוך-על-הפוך שאני חווה בנוגע לסדרה כולה לא רק למשחק ספציפי כזה או אחר. איך כדורסל על חצי מגרש שהוא כן מהיר ואינטנסיבי פשוט על שטח הרבה יותר מצומצם יכול לייצר יותר פער סטטיסטי בין הקבוצות ממה שנתפס כמייצר היום פער סטטיסטי והוא הקליעה משלוש והיכולת לשים נקודות על הלוח בקצב מאוד גבוה. במידה מסוימת כאילו אנחנו עדים לסדרה בין קבוצה שקפצה בזמן מהעבר כמו הקבוצה של איבקוביץ' ודייויד ריברס נגד, נניח, מכבי ת"א של פארקר.

יריב 11 ביוני 2015

בהזדמנות זו אוסיף כמה נתונים על קצב לגבי העונה, המספרים הם פוזשנים ל48 דקות:
הקבוצה המהירה בליגה – גולדן סטייט (98.3)
הממוצע בליגה – 93.9
קליבלנד 25 בקצב בליגה (92.3, השישית הכי איטית)
הקבוצה האיטית בליגה – יוטה (90.4)
סדרת הגמר – 89.7.

Srtest 11 ביוני 2015

כן יריב זה בדיוק העניין והסיבה שממוצעים לא נותנים, נגיד, תמונת מצב כמו חציון. תלוי בטווח שאתה מתייחס אליו ומהן הגבולות. אנחנו הרי מתעסקים כאן בכדורסל לא בדפים של מסד נתונים. אם קליבלנד מצליחה לצמצם את הטווח של הקצב, היכולת להשיג קצב מהיר יותר צריכה להמדד בתוך הקצוות החדשים, כלומר לאו דווקא הממוצע לבד אלא גם מקרי הקיצון שמסמנים את גבולות הקצב בסדרה. במילים אחרות, רצים של 200 מטר לא תמיד הם הרצים של ה-60 מטר (אוסיין בולט הוא יוצא מהכלל), או במילים עוד יותר אחרות, אפשר למדוד קצב פריימים של משחק מחשב כדי לראות עוצמה של עיבוד ואפשר גם למדוד את תזמון הפריימים כדי לראות כמה התנועה זורמת במרווחים קטנים יותר.

יריב 11 ביוני 2015

אני לא בטוח שאני מבין את הכוונה, מטבע הדברים הקצב משתנה כל הזמן (כמו כל נתון, גם הוא רועש), אין הרבה משמעות להסתכלות עליו ביחידות קטנות. לגבי ממוצע לעומת חציון, דווקא בסוג כזה של נתונים אין הבדל כל כך גדול, פשוט כי הטווח לא מאוד רחב. הסיבה שהבאתי את זה היא שהקצב בסדרה הזו נמוך גם ביחס לכדורסל שקליבלנד (או כל קבוצה אחרת) שיחקה בעונה הרגילה, זה לא הטווח הנורמלי שלהם (זה כן הטווח שהם אוכפים מאז הסיבוב השני של הפלייאוף).

Srtest 11 ביוני 2015

יש נתונים על קצב בחצי מגרש?

יריב 11 ביוני 2015

אני לא מכיר, אולי יש נתונים על התקפות מתפרצות. בטוח יש נתונים על מספר הזריקות לפי מצב שעון הזריקות (בקיבוץ גס), אז אפשר להוציא מזה מידע על פוזשנים קצרים (מתפרצות, אבל אולי יש רעש עצום מריבאונדי התקפה) ולחשב קירוב. בכל מקרה, שים לב שההגדרה לפוזשן בנתונים למעלה לא רואה בריבאונד התקפה פוזשן חדש (זאת לפי קיום "קצב הסדרה" ולא קצב נפרד לשתי הקבוצות בסדרה). אני לא מתכוון לנסות ליצור את הנתונים החדשים האלו.

Srtest 11 ביוני 2015

לא צריך, הבאת לי רעיון. תודה.

זינק 10 ביוני 2015

הדבר הכי טוב במשחק הרביעי שהוא נופל בלילה שבין יום חמישי לשישי.
כמו לברון גם אנחנו כבר נופלים מהרגליים ;-)

Amir A 10 ביוני 2015

מה שכן, מבחינת רמת כדורסל מדובר על שכונה. יאללה בלאגן.

איציק 10 ביוני 2015

אתה גר בשכונה טובה

אודי 11 ביוני 2015

חח חזק

אבו צ'יצ'ריטה 10 ביוני 2015

למען הדיוק, הכרזת גם על סיום הסדרה וגם על כך שהתחיל עידן חדש

גיל שלי 10 ביוני 2015

עדין חושב שהתחיל עידן חדש בכדורסל, ולא השנה

אבו צ'יצ'ריטה 10 ביוני 2015

טוב בענין סיום הסדרה חזרת בך, גם בענין השני זה יגיע (אבל האמת שזו סמנטיקה, אין ספק שיש שינוי של ממש בכיוון. לא עידן חדש אבל סגנון שהולך וקונה מקום)

Srtest 11 ביוני 2015

מבחינתי אני סולח לגיל לחלוטין על התחזית ההזויה, המונפצת והמופרכת שלו.

הסיבה כפולה: אני גם מאוד נהנה מהסדרה, ופחות חשובה לי רמת הכדורסל כי גם ככה אני לא מחזיק מהרמה באנביאיי אלא הרצון של כולם הוא בלתי-נתפס לעיתים וכייף ממש לראות את זה.

הסיבה השנייה יותר רלוונטית – לספרס, כשהם שיחקו את הכדורסל הטוב שלהם, ועוד בכמה וכמה תקופות שונות, תמיד היו להם דקות מתות במשחק. רגעים של בצורת. תמיד הפרשנים דיברו על העניין ובסוף לא ייחסו לכך חשיבות משום שהם היו מאוד טובים וכאמור זכו בתארים. גם לקאבס יש בצורות וגם הם מאוד טובים. לא רק שהם מאוד טובים, אף אחד לא הימר שהם יביאו סגנון שהדבר שהכי קרוב אליו שאני יכול לחשוב הוא כשפעם, בהתחלה של ה-MMA היה אפשר לראות מומחי ג'יוג'יטסו כמו רויס גרייסי חוטפים מכות רצח מדן סברן ובסוף מבצעים את לפיתת המשולש ומנצחים כי מי שלמעלה היה חייב לתפוח על המזרן או לאבד את ההכרה. מי בכלל חשב שאנחנו נצפה בדו-קרב כל-כך מובהק של סגנונות. מתי בפעם האחרונה זה קרה? באייטיז? אף אחד גם לא נתן קרדיט ליריבות שאינה שם קולקטיבי גדול כמו הלייקרס נגד בוסטון. גיל לפחות מבחין במה שקורה מול עיניו ולכן כנראה מדובר באוהד.

Srtest 11 ביוני 2015

זאת ההרגשה גם שלי. באמת.

מספיק להסתכל על דלבדובה – מה הופך אותו למה שהוא?

את מה שקרה בשנה שעברה למכבי ת"א ניסו להסביר בכל מיני צורות. הפופולרית ביותר היא "לא קשור לכדורסל". למה? עצירת היריב ואז חיתוכים מהירים לסל בהתקפה של שחקנים שיודעים לקרוא מצבים זה לא כדורסל? אספקת מס' נקודות רב בזמן קצר שבמקרה המדובר קוראים לו מאני-טיים ולפני כן, אולי, בצורת – לא כדורסל? לא לחינם הומצאו כינויים כמו המיקרוגל. זמן של משחק הוא לא זמן רגיל.

כמו מימד הזמן, גם מימד המרחב הוא כזה, ונתפס אחרת בכדורסל. מדברים על גולדן-סטייט כמה הם מהירים וכמה הם רצים את המגרש. מדובר בסגנון שהוא אולי שובה לעין אבל סגנון. גם קליבלנד את מה שהם עושים, עושים מהר. כאן בדיוק המקום שגולדן-סטייט מפספסים, ודן שמיר התייחס לכך באולפן כשהוא אמר שדייויד לי שחקן של שטחים קטנים. דייויד בלאט לא מאט את הקצב כמו שהוא מצמצם את המגרש לשטחים קטנים מאוד של מחייה. הדבר גם פוגע בקבוצה שלו וכנראה קשה לעסוק כל-כך הרבה בצמצום השטחים ליריב ולעסוק באותה רמה ואיכות בספייסינג עבור הקבוצה שלך.

באבא ימים 10 ביוני 2015

אם, וזה עדיין אם גדול, קליבלנד לוקחת את הסדרה זה אומר שלברון יעשה משהו שג׳ורדן לא עשה. לקחת תואר בלי שותף דומיננטי. אני לא זוכר מקרה כזה, קל וחומר שהאלפא דוג הוא לא הסנטר. אם זה קורה ההשוואה לא תהיה לג׳ורדן. היא תהיה למאראדונה.

ומה נאמר על בלאט? היתה שאלה אם הוא ראוי לרמות האלה. מה שהוא מקבל ממוזגוב, תומפסון ודלי סוגר לדעתי את השאלה הזו. הוא שם בזכות, לגמרי בזכות. בניגוד ללברון במקרה שלו השאלה הוכרעה בלי קשר לאיך שהסדרה תגמר.

גל ד 10 ביוני 2015

למה בניגוד ללברון?

באבא ימים 10 ביוני 2015

כי מה שאמרתי על לברון יהיה נכון רק אם הוא יזכה.

cookie-monster 10 ביוני 2015

חשבתי על זה. בכל סדרות הפליאוף, לפני ובמהלך כל סדרה כתבו שלקבוצה מול קליבלנד יש יתרון בעמדת המאמן.
במהלך הסדרה הזו לא נראה לי שנתקלתי בטענה הזו יותר מדי. לפני- כן. אבל עכשיו – לא ממש.

איציק 10 ביוני 2015

דלאס זכתה ללא שחקן שני דומיננטי ברמות של HOF. לא עד כדי כך פצועה כמו קליבלנד, אבל בכול זאת.
דטרויט זכתה בלי אף שחקן כזה. לרליבלנד לפחות יש את לברון. רק אחרי שלקחו הבנו קמה צ'ונסי ביג שאט, וכמה המילטון טוב.
אז נכון שג'ורדן לא עשה זאת, אבל זה לא משהו שלא היה במקומות אחרים. אולי פחות מודגש, אבל לך תדע, אולי בעוד שנתיים נראה שמוזגוב הוא חייה הרבה יותר ממה שחשבנו, ותומפסון שומר על יציבות, כאשר הקרוקודיל הוא בכלל קלאצ' רציני.

matipool 10 ביוני 2015

באבא – מה שדלי עשה בשני המשחקים האחרונים ( במיוחד בחלק החלש יותר של לברון – דקות ההכרעה ) שם אותו באחלה עמדה להיות מוגדר "שותף דומיננטי" .
חוץ מזה – לג'ורדן היו יריבות קשות יותר לאורך הפלייאוף .

שי ס. 10 ביוני 2015

רק לפני ארבע שנים הגיע בחור גרמני דיי גבוה בלי אף שותף בכיר ופירק את קבוצת שלושת הסטארים לחתיכות, אם לברון יזכה זה בהחלט יהיה מרשים אבל לא צריך להפריז ולהגיד שזה משהוא שלא קרה מעולם.

באבא ימים 10 ביוני 2015

לא להגזים – היו לו שני גייסונים ממש לא רעים (אחד מהם בטוח HOF). אחד מהם גם הוביל את הסדרה באסיסטים. לברון בסדרת הגמר עד כה מסר יותר אסיסטים מכל חבריו לקבוצה ביחד וקולע בערך 40 אחוז(!) מכלל הנקודות של הקבוצה.

מת על נוביצקי אבל זה לא זה.

שי ס. 10 ביוני 2015

ועכשיו ראיתי שאיציק כבר רשם על דירק האליל

איציק 10 ביוני 2015

ככה זה כשכותבים בלי לקרוא אותי קודם ;)

רפאל 10 ביוני 2015

לא מרגש אותי כמו השער של לוגאסי שחתם לבני יהודה סופית את העונה למרות שאף אחד לא ידע שהתחילה והביא את מכבי להכרה שהפעם זוכים באליפות, למרות שכבר היה פער 12 נקודות מחיפה, היריבה הגדולה בטבלה שאף פעם לא משקרת. אין כמו עבודה קשה כל השנה ולחגוג ניצחונות מידי שבוע נגד קבוצות שסיימו את העונה מזמן, זו הגדולה האמיתית.
מה זה לנצח קבוצה שמתמודדת על אותם מטרות כמו שלך וכל העונה תלויה בעצמה להגיע לשם?
לא ספורטיבי שדיוויד בלאט יכול לקחת אליפות אחרי שאטלנטה וגולדן סטייט ניצחו הרבה יותר משחקים בעונה.
אז בשביל מה עשינו את כל הדרך עד הלום?
הוא הולך לגנוב אליפות בגלל הקוסמטיקה בשיטה האמריקאית.
אין שום דבר אמיתי בזה, הכל מצועצע.

בלייק 10 ביוני 2015

בתור מישהו שהשיטה בכדורגל כל כך פוגמת לו בהנאה (ובתחושת הספורטיביות) יש לך המון ידע על כל אותם משחקים חסרי חשיבות. אתה זוכר כל שער, איזה הפרש היה אז, מי גמר את העונה במחזור הזה ושאר זוטות.
אם אחד המטיפים הגדולים ביותר (לפחות כאן) לשינוי השיטה עוקב בכזאת אדיקות, למה בכלל לשנות את השיטה?

רפאל 10 ביוני 2015

לא זה הנושא של הפוסט, אז לא אחפור : ).
הידע הוא בדיעבד, בחקירת הטבלאות ועריכת מודלים וסימולציות לבחירת הפורמט האידיאלי.
המשחקים אמורים להיות מעניינים ואטרקטיביים בזמן שהם משוחקים, לא במעבדות. כאן קבורה הבושה…

Comments closed