עונת הפלא של גולדן סטייט

לברון רוצה להקה סביבו, גולדן סטייט היא קבוצה. בתחילת העונה יחס ההימורים היה 5:2 על קליבלנד כאלופה, 25:1 על גולדן סטייט

אחת העונות הטובות ביותר שקבוצה הציגה בNBA הגיעה הבוקר אל סיומה. הסיום המחיש בדיוק את מה שכה מיוחד בגולדן סטייט. זה היה כל כך נכון של סטף קרי יזכה בMVP של סדרת הגמר, כי זו מהות הקבוצה. בדיוק כמו שבסן אנטוניו דנקן חי בשלום עם כוכבים אחרים שלוקחים את הגביע האישי בזמן שהוא ושאר הקבוצה חוגגים עם גביע אובריין, כך נכון היה שיהיה לגולדן סטייט. אילו סטף היה לוקח את הMVP של הסדרה, היינו ממקדים את תשומת לבנו בכוכב, ומאבדים את הסיפור.

סטף קרי נותן לגולדן סטייט כל מה שכוכב צריך לתת, ובאותה עת מאפשר לגולדן סטייט להיות קבוצה אדירה. סטף בסדרה הזאת שיחק מול דאבל טים אגרסיבי בכל פעם שקיבל כדור באמצע הקשת. הוא לא חשב על הסטטיסטיקות האישיות (מרק ג'קסון ודורפן הגדירו זאת יפה, סטף מסר הרבה אסיסטים שהיו נספרים בהוקי קרח), אלא ניצל את המיקוד בו ליצירת יתרון מספרי לקבוצתו. רבים בקרו אותו על אי לקיחת אחריות, זה שטויות. ברבע האחרון של כל המשחקים, סטף העלה את רמת האגרסיביות שלו. גם הלילה הוא קלע את שתי השלשות שגמרו את הסיפור של המשחק. הוא גם לקח ריבאונד משמעותי בהגנה על הגב של מוזגוב. בקיצור בובי נייט צדק, סטף הוא הרכז הטהור הטוב ביותר שיצא מהקולג' מאז מג'יק ג'ונסון. זה גם מאוד מתאים שהוא מצטרף לבוב קוזי ומג'יק ג'ונסון בתור הרכזים היחידים שזכו גם באליפות וגם בתואר הMVP של העונה.

*

גולדן סטייט היא קבוצת ההגנה הטובה ביותר בליגה העונה. היא גם הקבוצה שמסרה הכי הרבה אסיסטים העונה בליגה. כאשר דיברו על הרכות שלהם, פשוט התמקדו במושגים של פעם. גולדן סטייט לא היתה צריכה את הגבוה הדומיננטי, או את נקודות הפוסט אפ. הם לקחו אליפות כי יש להם את ההתקפה הקבוצתית הטובה בליגה, וגם את ההגנה הקבוצתית הטובה בליגה. בשלושת המשחקים הראשונים של סדרת הגמר הם פיגרו במעט במהלכי ההאסל אחרי קליבלנד, אך מאז הרבע הרביעי של משחק מספר 3, הם גם היו ראשונים לכל כדור.

לפני כמה חודשים היה לי ויכוח בפייסבוק עם דמות המוכרת לכם מאתר זה. הוא טען שגולדן סטייט לא יוכלו לקחת אליפות מאחר ואין להם משחק פנים, הם ינגפו בפני ממפיס בפליאוף. תשובתי היתה שגולדן סטייט רכה בדיוק כמו שדטרויט של אייזיה ודומארס היתה רכה. אני לא חושב שטעיתי.

*

אפרופו השינוי בעולם הNBA. אנו עדים לנסיון שינוי נוסף. לברון מנסה להראות שהכח נמצא אצל השחקנים, ולא אצל בעלי הקבוצות. הוא מסיים עכשיו את העונה הראשונה בחוזה של שנה פלוס אופציית שחקן לשנה נוספת. לברון רוצה להיות בעמדה שמאפשרת לו להרכיב את הקבוצה כרצונו, להפוך את המעטפת למימונית בלבד. לכאורה זהו חלומם של כל האנשים, שליטה של העובדים בארגון, ובעלי ההון הם ממנים בלבד.

העניין הוא פשוט. לברון הוא גאון כדורסל. לברון הוא גם השחקן הטוב ביותר ביקום כיום. אך העולם בכלל, והכדורסל בפרט, אינם תוצאה ישירה של 1+1. ישנם מרכיבים לא מדידים רבים. במידה ולברון יזכה להגשים את חלומו, בהחלט ייתכן שקליבלנד תהיה הקבוצה שלו בעונה הבאה. לברון יזכה במאמן שהוא מינה, אולי אף יביא את דוויין ווייד במחיר מבצע, וגילברט ישלם מס מותרות בלמעלה ממאה מליון דולר. קליבלנד נמצאת בעמדה של לשבור את שיא המשכורות של ניו ג'רזי נטס.

אך לברון לא יכול לבנות קבוצה סביב עצמו. הוא יכול לבנות רק להקת מעודדות. כדי לבנות קבוצה, צריך שלקבוצה תהיה מסגרת. פיזור הכח הוא הכרחי לארגון מתפקד. קבוצה שבה למאמן אין מילה (מאחר והוא שרת של לברון) המנכ"ל הוא עושה דברו של לברון, הבעלים הוא על תקן הדוד העשיר שמחלק מתנות, לא תוכל להבנות כקבוצה כמו גולדן סטייט או סן אנטוניו ספרס. גם אם הלווינים מסביב ללברון יהיו באיכות גבוהה יותר מהלווינים שהיו עדים לתצוגה המהממת שלו בסדרת הגמר שאך נגמרה, עדין אין בכך די כדי לבנות קבוצה. נדמה לי שאנחנו רואים כבר שנה שנייה ברציפות, שכרגע לקבוצות יש יתרון בדרך לאליפות.

לאור כל האמור לעיל, אני לא בטוח כלל שלברון יצבור עוד אליפויות בNBA. אני די בטוח שבשנה הבאה נראה יותר קבוצות אמיתיות מכפי שראינו השנה, וכך גם בשנה אחריה. עושה רושם שבקליפרס מצליחים לבנות קבוצה, ההימור שלי הוא שגם אוקלהומה תראה בעונה הבאה כקבוצה ולא להקה עם סולן וגיטריסט מוביל. סן אנטוניו תהיה שם (הם יחתימו שם גדול בפרי אייג'נסי), מעניין לראות איך אטלנטה יוכלו להתחזק. העונה הבאה תיתן לנו שוב את לברון נלחם במחוגי הזמן, ההימור שלי הוא שעוד לא נולד הבן זונה שיעצור את הזמן. זה נכון גם לשלוש שנות השירות הסדיר, וגם בשאר התחומים בחיים.

*

לסיום, כמה נתונים על ההימורים בתחילת העונה

הסיכויים של מילווקי – 300:1 מקום 29 בליגה, מייצרים שם קבוצה, העונה שלהם נראתה אחרת לחלוטין.

אטלנטה – 100:1 מקום 22 בליגה

ממפיס – 50:1 מקום 14 בליגה, שני מקומות אחרי הלייקרס שהיו עם 66:1

ניקס 50:1 מקום 12 בליגה, חבל שלא הימרתי עליהם ביחס הזה, נכון הם במזרח, עדין הניקס וממפיס עם אותם סיכויים.

גולדן סטייט 25:1 מקום שמיני בליגה (נראה שזו היתה יכולה להיות השקעה לא רעה בדיעבד)

קליבלנד היתה ראשונה יחס של 5:2 אחריה סן אנטוניו, אוקלהומה, שיקאגו, קליפרס, יוסטון, דאלאס. כלומר, היו שבע קבוצות שהמומחים קבעו שברשותן שחקנים מוכשרים יותר, ובעלות סיכויים גבוהים יותר לזכות באליפות לפני תחילת העונה. נדמה לי שאין דרך אחרת להמחיש עד כמה העצמה של המשחק הקבוצתי של גולדן סטייט היא זו שהניפה אותם אל האליפות.

*

ובינתיים, האושר הוא כחול וזהוב, איזו עונה ספורטיבית מרגשת עונה זו היתה בשבילי.

משחק שש. ההגנה סגרה את הדיל
כמו כן. מכבי לא בשלב הבא

96 Comments

ניינר 17 ביוני 2015

ראינו כמה לברון מוצלח כג'נרל מנג'ר-הטרייד על וויגינס ירדוף את הקאבס שנים ואני חושב (ומקווה) שלברון לא ייקח עוד אליפות בקריירה.
אבל למה להתעסק בדושבג הזה-איזו אליפות של הווריורס!

טל בן יהודה 17 ביוני 2015

כל מי שמבקר את הטרייד הזה מדבר ממנטאליות של קבוצה קטנה, קבוצה שכל הזמן מדברים על תהליכים ובנייה. כלומר לא קבוצות כמו מכבי ת"א, הניו יורק ינקיז או הלייקרס לדוגמא. אלו קבוצות שרוצות לנצח עכשיו, לא בעוד חמש שנים.

גם במבט בדיעבד זה היה המהלך הנכון. וויגינס אולי יהיה טוב יותר בעתיד, בעוד שנתיים-שלוש, אבל אין ספק שהוא לא היה מוכן כבר השנה.

ואם נחזור לעיתוי של המהלך בקיץ, אז קליבלנד החליטה נכון. היא חייבת לנצל את המומנטום של השחקן הטוב ביקום עכשיו, לא בעוד שלוש שנים, בדעיכה שלו. אתה עושה מה שאתה צריך לעשות כדי לזכות באליפות עכשיו, ולהביא את לאב, שחקן מוכח, בשביל וויגינס, שחקן שעוד לא שיחק דקה ב-NBA זה איך אומרים… No Brainer. אתה לא חושב פעמיים.

שלא לדבר על זה שלברון חתם חוזה קצר טווח ואמר שלממונים עליו: תביאו לי קבוצה לנצח עכשיו.

גיל שלי 17 ביוני 2015

קליבלנד עשתה את מה שהיתה חייבת לעשות. לברון הראה שהוא סומך על מה שהוא מכיר, וכשאמר שהוא רוצה בקבוצה שלו התקפה כמו של הספרס, אלו היו דיבורים ריקים

MOBY 17 ביוני 2015

פשוט לא נכון
לאב (כמו בוש) הוא לא השחקן שיסחוב אותך כשללברון קשה. בגלל שללברון במוח אף פעם לא קשה זה לא משהו שהוא חושב עליו.

ניינר 17 ביוני 2015

קליבלנד היא בסופו של דבר קבוצה קטנה מעיר דפוקה. ברגע שהקינג (קינג עאלק) יסתלק משם היא תחזור להיות מכבי פ'ת של האן בי איי.

טל בן יהודה 17 ביוני 2015

נכון, אבל לשנתיים-שלוש יש לה הזדמנות הכי טובה בהיסטוריה שלה לקחת אליפות. היא חייבת לנצח עכשיו, לא בעתיד.
בגלל זה הטרייד נכון.

גיל 17 ביוני 2015

אפשר לחשוב שלברון לפחות בגיל של דאנקן. במקום לנסות כל שנה להחליף שחקנים אם היה רץ עם אותם שחקנים שנתיים-שלוש אז היה בונה קבוצה הרבה יותר חזקה. וויגינס אולי לא היה עוזר הרבה השנה אבל בשנים הבאות הוא יהיה מפלצת וזה כשלברון עדיין בשיאו. הבעייה שלברון מרוב שהוא חושב על אליפויות אינסטנט הוא מפספס אליפויות שהיו יכולים להגיע כתוצאה מבנייה והשארות במקום אחד גם אם היה צריך לחכות שנה-שנתיים. בפועל כל השינויים הללו רק מרחיקים אותו מהאליפות.

ניינר 17 ביוני 2015

אני זוכר את ההצגה שלו במיאמי ואת השחצנות על שבע אליפויות. בינתיים זה יותר קרוב לשבעה הפסדים בגמר

גיל 17 ביוני 2015

אנשים שוכחים את זה ולא רק זה, אלא שבזמנו זה נשמע מאוד ריאלי. אולי לא 7 אבל 4-5 נראו בהישג יד כולל הימורים האם ישברו את השיא של שיקגו לניצחונות בעונה. אז כל הכבוד על העליות לגמרים אבל מלבד תצוגות אישיות לא רואים שום קבוצה היסטורית סביב לברון ובזה שהוא עושה זיג זג בין קבוצות כנראה כבר לא תהיה כזו.

רוג'רס אהרון 17 ביוני 2015

לברון ג'יימס=אבי נימני.

רוג'רס אהרון 17 ביוני 2015

על פי וגאס קליבלנד פייבוריטים שנה הבאה.
אני צופה גמר קליבלנד -קליפרס.
לה-פלופ שוב יםסיד.
הקליפרס בינתיים בשתי העברות מעניינות ביותר:
לאנס סטיבנסון תמורת מאט בארנס וספנסר האוס
ואת איליאסובה מהבאקס.
גמר המערב שנה הבאה סופסוף קליפרס-ווריורס.

גיל שלי 17 ביוני 2015

הקליפרס עובדים מאוד יפה, הם יהיו מאוד מעניינים בשנה הבאה

נדבושקה 17 ביוני 2015

איליאסובה עבר לדטרויט, לא לקליפרס

יריב 17 ביוני 2015

אגב, אם אינני טועה וגאס מנסים לחזות את יחסי ההימורים (כלומר את התפיסה הציבורית של סיכויי הזכיה), לא באמת את סיכויי הזכיה. המטרה של סוכן הימורים היא לא להרוויח בממוצע אלא להרוויח בכל מקרה.

גיל 17 ביוני 2015

סטיבנסון הוא סוס מת, זה לא מה שיעשה את ההבדל.

ניר 17 ביוני 2015

זה נכון, אבל אני לא הייתי סותם את הגולל על המודל של כוכב ומסביבו קבוצה מסייעת. אני עוד זוכר את ג'ורדן שללא ספק היה הכוכב הכי גדול, פשוט הצוות המסייע שלו היה טוב בהרבה מזה של לברון, וגם הוא היה שחקן טוב מלברון. אני לא מדבר רק על פיפן אלא גם על סטוקטון, או רודמן בסיבוב אחר.

גיל שלי 17 ביוני 2015

לא סותם את הגולל, אבל גם במודל הזה, הכוכב צריך להיות חלק מהמסגרת ולא המסגרת עצמה

איציק 17 ביוני 2015

מילא פקסון שיחק עם ג'ורדן, עכשיו התברר שגם סטוקטון שיחק איתו. מוזר איך אין לו טבעת אחרי כל השנים עם ג'ורדן ;)

Shadow 17 ביוני 2015

נראה לי שאם היית שם את לברון במקום ג'ורדן לשיקאגו לא היתה היום אליפות אחת.

גיל שלי 17 ביוני 2015

מסכים עם SHADOW במקרה זה, זו גם סיטואציה היפוטתית הרבה יותר מעניינת, האם שיקאגו עם לברון היתה נראית כמו שיקאגו עם מייקל. אגב, מעניין אם פיל ג'קסון היה נהיה פיל ג'קסון, אם לברון היה הכוכב של שיקאגו, לא בטוח

יריב 17 ביוני 2015

אם לברון ופיפן היו משחקים באותה קבוצה אחד מהם היה משחק תפקיד שונה באופן מהותי, לדעתי.

איציק 17 ביוני 2015

מעניין מי…

יריב 17 ביוני 2015

אין לדעת, כי שניהם שחקנים ורסטיליים מאוד. יש גם עניין של הקצאת מאמץ (הגנה-התקפה) שיכול לבוא לידי ביטוי (בעיקר בפלייאוף, שם יש הכנה ייעודית ליריבות).

איציק 17 ביוני 2015

זה נכון, אבל התשובה הנכונה, מה שלברון היה מחליט!!!

ניר 17 ביוני 2015

אתה צודק כמובן איציק, פליטה פרוידיאנית. אני גם מסכים עם גיל, ג'ורדן אמנם היה השחקן הטוב בעולם אבל הוא הבין שגם אם הוא גדול, הוא יכול להיעזר בחבריו לקבוצה. לברון נראה כאילו הוא מונע יותר על ידי אגו ופחות מפריע לו להפסיד משחק אם הוא בעצמו קולע 40 נקודות. זו כמובן תחושה אישית.

איציק 17 ביוני 2015

1. אני הימרתי נגד GS משתי סיבות:
1.A. אני עדין חושב שגבוה משמעותי (לא הווארדים למינהם) יכול להתאים בצורה נפלאה למשחק קבוצתי. מישהו כמו ביל וולטון או ארוידס סבוניס. רצוי שניהם במצב תקין. לא רואה סיבה שגבוהים כאלו לא ישתלבו במשחק קבוצתי של GS כמשל. הבנת המשחק שלהם, ראיית המשחק, ויכולת המסירה שלהם היתה יכולה להיות כמו כפפה ליד. הרגשתי שקבוצה עם גבוה חזק יכולה לגרום להם בעיות. צדקתי, מוזגוב עשה להם בעיות, אך לא מספיק והקבוצה שאיתו לא יכלה לנצל את הבעיות שהוא עשה. גם גאסול לא הספיק.
1.B לא ידעתי איך יגיבו כשמשקולות הלחץ עליהם. הם הגיבו מצויין.
2. לגבי MVP וסוגר משחקים. מכיר את כל הסיפורים על העייפות של לברון. בסופו של יום כאשר בודקים מי הופיע לרבעים הרביעיים, סטף שתה את לברון עם קשית.
3. אחת הסיבות העיקריות של לברון נעוץ בעובדה שהביא חברים לקבוצה, גם אם הם גריאטרים. הוא מעוניין שיהיה מסביבו נחמד וילטפו לו את האגו. לכן אחרי הפציעות הוא נישאר עם סגל קצרצר. ג'ורדן לעומתו לא היה נותן לחברים שלו להתקרב לאולם. חברים מחוץ למגרש. בקבוצה הוא היה דורש שיביאו שחקנים שיכולים לתת דקות. זה לא היה מבטיח אליפות, אבל היה נותן צ'אנס. הוא היה יכול לקבל מנוחה, וכך גם אחרים בחמישיה. אם יש מורשת ללברון, זה חלק מהמורשת. תביאו מסביבי חברים שנחמד לי איתם, אני כבר אנצח לבד. כנראה שלבד לא תמיד הולך, בנתיים 2 מתוך 6 (וגם השתיים ממש לא לבד).
4. לברון מזדקן, ורואים זאת בכח המתפרץ שלו שכבר לא כמו פעם. זה תהליך טבעי, ולכן הסיכוי לעוד אליפות, בטח במתקונת הזו של חברים בקבוצה, הולך ופוחת. השאלה היא, האם ההנהלה תחליט שהיא עושה מה שטוב לקבוצה או לתכשיט.
4. יהיו בין הקוראים מאוכזבים על שלא הזכרתה מפורשות את המטוטלת… יש להקפיד על ריצוי הלקוחות. הלקוח תמיד צודק!!!

גיל שלי 17 ביוני 2015

עד שהצלחתי להתגבר על האובססיה שלי, אתה מחזיר אותי :-)

איציק 17 ביוני 2015

זה כל מה שלקחת מהתגובה המלומדת שלי :-(

גיל שלי 17 ביוני 2015

נובמת איציק

Shadow 17 ביוני 2015

1+

אתה הולך על חבל דק עם התגובות האלה. תזהר שלא יתחילו להאשים אותך בבגידה ובחילול הקודש.

איציק 17 ביוני 2015

אתה כנראה קורא סלקטיבי… האשמתי, ולא פעם… ממתין לגזר הדין ולביצועו ;)

רן הנרגן 17 ביוני 2015

אל תתבלבל. לג"ס יש גבוה משמעותי. מאד. בלי בוגוט לא היו לג"ס 67 נצחונות בעונה הרגילה והיא לא היתה עוברת את ממפיס. בשנה שעברה בלי בוגוט הם לא עברו את הקליפרס בסיבוב הראשון.

בוגוט, ברוב הימים, לא ממש מסוגל לישר את המרפק המשוחזר שלו ולכן הבטחון שלו בקליעה נמוך. אבל בוגוט, ברוב הימים ועבור כל הסנטרים והפואור פורוורדס בליגה למעט, אולי, מוזגוב הוא מכשלה קשה מאוד לאורך המשחק. תשאלו את דוויט האורד.

איציק 17 ביוני 2015

אני מסכים בגדול וזו בדיוק הנקודה, בוגט בימים אלו נחשב לגבוה משמעותי. קח את סבוניס, שהגיע עם ברכיים גמורות ל-NBA, ובוגאט לא היה עושה הרבה. אני כבר לא מדבר על אולג'ואן, יואינג, רובינסון, מוזס מלון. אסתכן ואומר שגם ברט דוהרטי היה עושה לו בית-ספר.

א ח 17 ביוני 2015

כמה אירוני אם דיוויד ומכבי שנפרדו לפני שנה עם כל התארים, יפסידו באותו יום….
ובכל זאת… לטעמי, זה היה סיפור השנה . שום דבר לא התקרב לעניין, לרגש ולרמה הספורטיבית שדיווד יצר… זה מדהים אותי שיש מי שבא בטענות לדיוויד וללברון.. אחד התגבר על כל קושי אפשרי, למד בתנועה ליגה חסרת פשרות, שאפילו ״ הלחץ״ במכבי לא הכין אותו… השני סחב את הקבוצה שלו בלי שני השחקנים שהיו אמורים לסחוב את הקבוצה איתו… בעולם מתוקן היו אמורים להתענג..

אדם בן דוד 17 ביוני 2015

אני מאוד אוהב את קארי. ובאמת מעריך את משחקו
מפה ועד להגיד שהוא הרכז ה-ט-ה-ו-ר הכי טוב שיצא מהמכללות מאז מג'יק?
יש אחד בדראפט 81 שהיה לא פחות מדהים (וגם הביא לנייט אליפות לפני)
ועוד אחד ב84 שהוא הכי "רכז טהור" שהיה אי פעם (וגם היה מביא MVP ואליפות באותה עונה אם לא הנבחר השלישי באותו הדראפט…)

רוג'רס אהרון 17 ביוני 2015

וסטיב נאש
וג'ייסון קיד.
ושאראס.

Shadow 17 ביוני 2015

גיל שלי.

אני רוצה להאשים אותך בשינאת לברון.
איך אתה רושם דברים כאלה. זה חילול הקודש ומרד ב"מלך".
אותך למגיבי הבלוג.

בני תבורי 17 ביוני 2015

הסיפור מאוד פשוט: גולדן סטייט זכו באליפות לאחר שניצחו קבוצה פחות טובה, שנהייתה כזאת עקב היעדרם בגין פציעות של שני שחקנים בעלי תפקיד מאוד משמעותי במשחק שלה. בנוכחותם כל תוצאה אחרת הייתה אפשרית, כולל סוויפ של גולדן סטייט. להסביר את התוצאה הסופית באופי של לברון או בחוסר הניסיון של בלאט או הגאונות של קר-קרי, זו יציאה מהכלים מרוב שמחה או עצב.

Shadow 17 ביוני 2015

אני לא מסביר כלום והאמת לא ציפיתי לשום דבר מקליבלנד אבל לברון פימפם לנו כל השנה שהוא חזר בשביל להביא אליפות.

בדיוק כמו שעשה במיאמי כשהבטיח שבע והביא בקושי 2.

אתה מאשים אותי בזה שאני נאיבי ואני מאמין למה שלברון אומר?

בני תבורי 17 ביוני 2015

אם שאלת אותי, התשובה היא לא.

Shadow 17 ביוני 2015

אז קבל ביטול חשבתי שאתה שואל אותי

גיל שלי 17 ביוני 2015

לא הבנתי למי אתה מכוון בני. אני בכל אופן מייחס את הנצחון לא לאופי של לברון, אלא לגדולה של גולדן סטייט, אי אפשר להוכיח את זה, אבל יש מצב שבהרכב מלא, גולדן סטייט היו מנצחים אפילו ביתר קלות.
אני חושב שהאופי של לברון ימנע מקליבלנד הרכבת קבוצה טובה באמת, האגו שלו הולך ומשתלט על הכל, ואם הוא יצליח לקבל את מה שהוא רוצה, שליטה מלאה וטוטאלית בקבוצה, זה בהחלט יהיה בעוכריו בעיני. אגב, לא זה היה המצב השנה, זה כנראה יהיה המצב בעונה הבאה

בני תבורי 17 ביוני 2015

כיוונתי לדבריך גיל, התגובה בטעות יצאה צמודה לתגובתו של Shadow. אני אגב לא מתווכח אתך, אלא מנסה לתת מבט אחר על אותה תוצאה. גולדן סטייט הקבוצה הטובה ביותר ולכן הראויה ביותר לזכות באליפות.

איציק 17 ביוני 2015

בני, הבעיה היא שאתה צודק ולברון טועה. כאשר מביאים מועדון חברים במקום שחקנים, אז הפציעות משפיעות יותר. זה לא אומר שבהרכב מלא GS לא היו מנצחים (כפי שכתבת בעצמך), רק אז לא היה אפשר לתרץ לשום צד.
דרך-אגב, לברון עוד לפני הסדרה אמר שהוא לא אנדרדוג מול שום קבוצה ועם שום הרכב כי הוא הכי טוב שיש. קצת זחיחות היתי אומר, והיא גם לא עמדה במבחן המציאות. מתברר שבכול המשחקים הוא וקבוצתו שיחקו כאנדרדוג, ורק בגלל זה הצליחו לגרד שני ניצחונות ולהיות די צמודים בעוד 2 וחצי משחקים.

יריב 17 ביוני 2015

הוא אמר את זה לקראת הסדרה נגד אטלנטה (אם כי אני מניח שהוא היה אומר את זה גם לקראת הסדרה הזו, אולי כי הוא חושב שזה עוזר להשרות בטחון).

איציק 17 ביוני 2015

עד כמה שאני זוכר (ועל זה אי אפשר לסמוך), גם לפני סדרה זו הוא אמר שהוא אף פעם לא אנדרדוג. אבל גם אם זה נאמר רק לפני אטלנטה, האף פעם, אוטומטית מכליל גם את GS.

בני תבורי 17 ביוני 2015

איציק,
מקבל את דבריך. גולדן סטייט זכתה באליפות כי ניצחה יותר משחקים.

סימנטוב 17 ביוני 2015

מעולה! אני לא מהמר, אני דור שלישי של ניצולי מהמרים סבא שלי איבד את מרבית נכסיו מריצות סוסים ומשחקי קלפים (אבל היי! יש לנו המון סיפורים עסיסיים). אם הייתי מהמר לא הייתי הולך נגד הלב למרות שערב פתיחת העונה קראתי פרשנות ביאהו שגולדן סטייט מעומדת מס. 1 לאליפות חשבתי שהם נפלו על הראש.

MOBY 17 ביוני 2015

ג"ס קבוצה נפלאה היה תענוג, הפסדתי כסף על נצחון ב-7, לא נורא.
קרי הוא קלע מופלא, אבל לא יעזור, כיום אני חושב שאם דלי הצליח לאמלל אותו מה היו עושים לו הכפפה, דומרס או מייקל. לכן אני עדיין לא הופך אותו להיסטורי לטעמי, הכי טוב כיום בוודאי.אולי אם ישמור על הרמה למשך 2-3 עונות נוספות אשנה את דעתי.

לברון, אותי מעניין מה היה קורה אם היה משחק עם שחקנים בעלי אופי חזק ולא חברים שלו (וויד למשל חבר, הוא לא חסר אופי). רודמן, בארקלי,מייקל (תזכרו מה מייקל עשה לאייזאה אחד מהטופ 10 בתקופתו).יואינג שאקיל והרשימה מתמשכת. האם משהו מהם היה מיישר את המפלצת שלמרות סדרת גמר מהאגדות ששברה כמעט כל נתון סטטיסטי. יש לו 2 משש שזה בערך האחוזים שלו מהשדה. שזה לא מספק לסדרות גמר.

איציק 17 ביוני 2015

אני לא יודע מה הם היו עושים לו, אבל אנחש:
מייקל היה מעמלל את דלי.
דומארס לפעמים היה מעמלל את דלי.
הכפפה לא היה מעמלל אותו כי הכח שלו בהגנה הרבה יותר גדול מאשר בהתקפה, לכן אני חושב שדלי היה מסתדר איתו, והכפפה היה שומר על מישהו יותר בכיר מדלי.

איציק 17 ביוני 2015

התשובה ל-MOBY

בני תבורי 17 ביוני 2015

איציק,
אם הבנתי נכון את MOBY הוא שואל דווקא מה היה עושה קרי נגד שמירה של הכפפה, דומרס או מייקל, לא מה דלי היה עושה נגדם.

MOBY 17 ביוני 2015

בני, לא ניקדתי נכון את המשפט?
חשבתי שזה ברור..כמובן שאתה צודק
אבל איציק אוהב להתחכם אז אולי הוא "אובר חוכם" עכשיו.

איציק 17 ביוני 2015

MOBY הבין אותי

דוני דארקו 17 ביוני 2015

בדיעבד ,היה שווה להתעורר ולו רק בשביל הפנים של לברון .לחלשים יש את הבעיות שלהם ,אבל לחזקים הבעיה הגדולה ביותר היא הם עצמם .ובמילה אחת -היבריס .בארבע מילים – עלה לו השתן לראש –
ובעוד כמה מילים – פעם המטרה הייתה אליפות ,אף אחד לא דיבר על מורשת לפני שקרע כמה זוגות נעליים בכמה סדרות גמר .הבונוס היה למכור הרבה זוגות נעליים וחולצות ולהפוך לסוג של אייקון .
והיום .קודם כל מכתירים איזה מלך ,לא משנה השם .פותחים קו ייצור למרצ'נדייז ,מניחים אבן פינה למרכז המורשת שלו ודואגים לפמפם לו במדיה בכל הזדמנות שהוא המלך .
שש פעמים בגמר הנבא ,לנצח פעמיים זה פחות מהטלת קובייה .וכן ,אם הוא היה במערב האחוז היה טוב יותר ,מן הסתם כי הוא היה מגיע רק פעמיים או שלוש לגמר הגדול .
גולדן סטייט היו לוקחים בכל מקרה .אם קיירי היה משחק ,ואם לאב ואם לסבתא היו גלגלים .
אי אפשר לנצח את גולדן סטייט בתחרות קליעות .תשאלו את יוסטון ולמעשה כל קבוצה שניסתה זאת השנה .
בלאט דווקא עלה על הנוגדן לגולדן סטייט וזה משחק חפירות .הגנה ,הגנה ועוד פעם הגנה .לאב וקיירי לא היו עושים פה את ההבדל .להיפך-
לא במקרה שתי הקבוצות שהקשו על גולדן סטייט היו ממפיס ,וקליבלנד נטולת קיירי ולאב ,אבל גולדן סטייט השנה פשוט גדולה על שאר הקבוצות- בעיקר בגלל שזאת קבוצה שלמה ,שהורגת אותך בקלילות במשחק ריצה ותהרוג אותך (לאט יותר ועם הרבה יותר מאמץ) גם בקרב חפירות .

בני תבורי 17 ביוני 2015

וואלה דוני, אחלה סטנדרטים יש לך.

איציק 17 ביוני 2015

אם תטיל קובייב, בממוצע תנצח 1 ל-6. עד כמה שאני זוכר 2 ל-6 בכול זאת טוב יותר.

גיל שלי 17 ביוני 2015

אהבתי

Shadow 17 ביוני 2015

נראה לי שמישהו השתלט לי על היוזר והחליף שם :)

Amir A 17 ביוני 2015

רק להביא ציטוט של לברון אחרי ההפסד אתמול ובסידרה:
"We ran out of talent."
וואו. לא להאמין הבנאדם הזה. נראה לי שאם אמא שלי היתה בחיים ומאמנת אותו עדיין הייתי רוצה שיפסיד.

Amir A 17 ביוני 2015

ורק כדי להבהיר, הביטוי הזה לא אומר שנגמר לנו הכשרון. הביטוי הזה אומר שנכשלנו בלעשות משהו פשוט שבדרך כלל אנחנו עושים. הבעיה שלי היא שבנצחונות זה היה "אני המנהיג, אני המוביל, אני ואני". עכשיו זה פתאום "אנחנו".

גיל שלי 17 ביוני 2015

לגמרי

איציק 17 ביוני 2015

לפחות הוא מזים את "הכישלון הוא יתום" פשוט הוא לא רק שלו.
כנראה גם "להצלחה אבות רבים" הוא נותן פרוש משלו ;)

בלייק 17 ביוני 2015

מבחינת אוהדי NBA (יש דבר כזה? זה כמו להיות אוהד פרמיירשיפ?) הקבוצה "הנכונה" ניצחה.
סטף קארי נתן יופי של עונה, אבל הרכז הטהור הכי טוב שיצא מהקולג' מאז מג'יק? למה? הנתונים הסטטיסטיים בטח לא תומכים בזה. גם לא ההישגיים.

גם לא כל כך מבין את הנקודה של רכז טהור כאן. חצי מהזריקות של קארי (לא סטטיסטיקה, סתם התרשמות) מגיעות אחרי כדרור סתמי שלו והתיצבות בנקודה מסוימת באזור השלוש או מסירה לאזור החצי וזריקה מפלצתית. לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם זה היה בראיינט. האמת, לא צריך לחשוב, הכל כבר נכתב. ראינו את ג"ס חוזרת לתבנית הזאת בכל פעם שהם היו צריכים נקודות מהר.
יש פה ווסטברוק (סתם לדוגמה) משופר מבחינת קליעה ומשונמך מבחינת אתלטיות, חדירה ומספרים. על הגנה קשה בכלל לדבר. הוא לא היה צריך לשמור אף אחד בסדרת הגמר, ככה שבזמן שסביבו שחקנים מוציאים את הנשמה בהגנה, הוא יכול "לנוח" ולהגיע רגוע ורענן יחסית להתקפה. וגם כך, הסדרה שהוא נתן (מול אף רכז משמעותי) היתה בינונית פלוס במובנים של כוכב. זה נחמד לכתוב שבקבוצה כמו ג"ס אין יותר ראוי מלבחור מישהו שהוא לא סטף קארי, אבל זאת לא הסיבה שאיגואדלה נבחר. הסיבה היא שבסדרת גמר, סופרסטאר כמו קארי צריך לתת יותר.
אז נכון, קשה שלא לאהוב את קארי. במיוחד בגלל שאין לו (עדיין?) את האגו של כוכב במעמדו (או המעמד שהוא הגיע אליו העונה), בגלל שהוא נראה כמו השכן ממול (למי מאיתנו אין איזה סטף קארי בבניין ממול? רק אני נדפקתי עם מישהו שנראה כמו טרייסי מקגריידי) ושקל להבין מה מיוחד בשחקן שיכול לקלוע מכל טווח. הוא "ניצח את הסיכויים", סוג של אנדרדוג.
אני חושב שכותרים לו כתרים קצת מוקדם מידי, על לברון צוחקים כאן שהוא רוצה לבנות לגאסי, עוד לפני שהוא מביא תארים. לקארי בונים לגאסי (כאן, ובמקומות אחרים בתקשורת) לפני התארים ובלי שהוא בכלל ביקש… שחקן נהדר שכיף לראות, אבל הכי גדול?
לא מנסה להרוס לאף אחד את ההנאה (זה בכל זאת לא הצד של בלאט), אבל קארי נתן עונה מצוינת, בתקופת מעבר בליגה בעונה שהרמה היתה בה בינונית במקרה הטוב.

איציק 17 ביוני 2015

יש כמה אי דיוקים וכמה טעויות… ממה נתחיל?
1. השאלה היא לא האם סטף/קובי/וסטברוק זורקים כדורים בילתי הגיונייםץזה ממש לא מעניין אף אחד. השאלה היא, כמה מתוכם נכנסים לדבר הזה המחובר ללוח. להבדיל מאחרים, אצל סטף זה נכנס לא רע בכלל, ולכן זה בסדר.
2. זה ממש לא נכון שהוא עובד רק בצד אחד של המגרש. הוא מגן טוב. הוא לא אחד הגדולים אבל הוא ממש שומר טוב ועושה פעולות הגנה וריבאונד (תשאל את הווארד ומוזגוב) ברגעים מכריעים. זה שנראה שקל לו בהתקפה, לא נובע מהנחות שהוא עושה בהגנה. זה שהוא התקשה לשמור על לברון אחרי חילוף, נו טוב, יש הפרשי גובה, מסה ואטלטיות. עד כמה שאני זוכר גם לבורן לו ליקק דבש כשקיבל את קארי.
3. נכון שיש לכל אחד שכן כזה, לי אפילו שנים. הם קולעים באחוזים מדהימים לבול פגיעה שבחצר. מה זה קשור. לברון והאגו-מניאקיות שלו יש רק אחד. כולם נראים נחמדים לידו.
4. לקארי יש היום מורשת הרבה יותר גדולה מלברון. תראה כמה ילדים כבר מנסים (רובם לא מצליחים ולעולם לא יצליחו) לחכות אותו. למה? כי הוא השכן ממול, לא מפלצת, כולם יכולים לכדרר ולזרוק, אז יאללה, ננסה לכדרר ולזרוק כמוהו, אולי יצליח. לקפוץ ולעבור דרך אנשים כמו שלברון עשה, רק יחידי סגולה עם גנטיקה משודרגת יכולים, ולכן הוא מושא להערצה אך לא דמות לחיכוי. כשהוא יפרוש ישאר רק הוואו (וזה ממש לא מעט). כשקארי יפרוש, אולי כבר יהיו עוד כמה עשרות כמוהו בדרך. זה הבדל מהותי, ולא צריך בשביל זה אליפות. תראה מה עשה באש. בלי נאש אולי לא היה קארי. הוא השלב הבא באבולוציה של המוגבלים פיזית (הכל יחסי כמובן).

בלייק 17 ביוני 2015

1. אחוזי קריירה של סטף קארי – 47.1%, אחוזי קריירה של קובי (ואנחנו מדברים על קריירה כולל הדעיכה שאצל קארי עוד רחוקה) – 45.1%, ווסטברוק – 43.2%. סטף וקובי צמודים, ושוב זה כולל השנים האחרונות של קובי בהן הוא פצוע וזקן. לא ההבדל שאמור היה להעלות כל כך הרבה שבחים לקארי (בעל האליפות האחת) לעומת כל כך הרבה אנטי לקובי (בעל 5 האליפויות). על ווסטברוק נעשה הנחה עד האליפות, אבל אפשר לבחור שחקנים אחרים.טוני פארקר קופץ לי מיד לראש.
2. לא טענתי שהוא עושה לעצמו הנחות, וגם לא שהוא שומר גרוע. טענתי שמכורח הנסיבות (בעיקר הפציעה של קיירי) הוא לא היה צריך להתעסק בהגנה יותר מידי. ואם מדברים באופן כללי, אז לא, ההגנה שלו היא לא הגנה של סופרסטאר הגנתי (ואגב, לא ברמה של ההגנה של קובי ולא של ווסטברוק. טוב, אצל קובי זה בעיקר כשהוא רצה, אבל בפלייאוף הוא בדר"כ רצה. מאוד.).
3. אני לא משווה אותו בהכרח ללברון. אתה לא חושב שאנשים מסוימים יכולים להזדהות יותר עם מישהו בעל מבנה בינוני ("רגיל") שמשתלב ברמה הזאת בצורה כזאת?? לאור אלפי האזכורים לכך שקראתי בשבועות האחרונים אני נוטה לחשוב שיש לזה משקל במידת ההזדהות והניפוח.
4. ואז בסעיף 4, אתה די סותר את מה שכתבת בסעיף 3, וגורם לי לחשוב שאולי אתה סתם צוחק עלי…. מכיוון, שכבר קראתי כמה וכמה (וכמה) תגובות שלך אני נוטה לחשוב שלא עלי, אבל מסתלבט בכללי.

איציק 17 ביוני 2015

1. שים לב, אתה מדבר על אחוז כללי ולא על זריקות "קשות" עליהן דובר. זה משהו שונה לחלוטין. צריך לזכור שקובי ווסטברוק זורקים הרבה יותר מסטף מה-2, ולכן באופן אפקטיבי האחוז שלו גבוה בהרבה.
2. לא טענתי שהוא כוכב על הגנתי אך הוא בהחלט שומר ראוי שמשתלב מעולה במסגרת של קאר. קובי ווסטברוק הן מפלצות הגנה אתלטיות כשהם רוצים. סטף לא מסוגל להגיע לאינטנסיביות הגנטית שלהם (וגם לא לאינטנסיביות התקפית. הוא עושה זאת בדרך אחרת).
3. מסכים באופן כלל, רק הצחיק אותי שלכל אחד יש שכן כזה. תבוא ואראה לך את השכנים שלי… רק כדורגל יש להם בראש. הם לא ידעו מה עושים עם הדבר הכתום. הבנתי את כוונתך, אך זה העלה לי חיוך במובן זה. מקווה שלא מפריע לך שאני מחייך לפעמים ;)
4. אני מסטלבת על כולם, ומתחיל ממני. העיניין הוא שסעיף 3 היה בצחוק, וסעיף 4 רציני. אני בהחלט חושב שיש הבדל בין יראת כבוד (מה שיש ללברון) ואוו מה הוא עושה המפלצת הזו, לבין ואוו מה שהוא עושה, אז גם אני רוצה (מה שיש לסטף).
4.1. זה מעציב מאד שעוד לא הסטלבתי עליך. אני אקח זאת לתשומת ליבי, ואשתדל להשתפר בקרוב ;)

בלייק 17 ביוני 2015

1. נכון. מסכים שקובי ווסטברוק זורקים יותר לשתיים. זה הופך אותם לשחקנים פחות טובים או פשוט יותר מגוונים? אין לי סטטיסטיקה על אחוז זריקות קשות, אבל האחוזים הדי דומים בתוספת הסגנון של קארי (אגב, קארי זורק 15.9 זריקות ב- 35 דקות, קובי זורק 19.6 ב- 36.5 דקות. גם כאן, יתרון קל ביותר לקארי, לא משמעותי בכלל), גורמים לי לתהות למה (ואני מדבר רק מבחינת כדורסל. מי שלא אוהב את קובי בגלל האונס, הטבעת, השאק והזן אני מבין. כנ"ל לגבי לברון, חוץ מהאונס, הטבעת, השאק והזן) קארי כל כך מוערך/מוערץ כאן, וקובי נחשב לאבי כל חטאת. מבחינת כדורסל, בהגנה אי אפשר להשוות. כלומר אפשר, אבל קובי הרבה יותר טוב. התקפית, שניהם זורקים מכל טווח מתי שנחה עליהם הרוח, קובי יותר מגוון עם החדירות האתלטיות, קארי קצת יותר קבוצתי. הישגים בכלל אי אפשר להשוות, קבוצתיים ואישיים, אבל כאן יש הנחה ברורה לקארי שעוד יכול לשחק ברמות האלה כמה וכמה שנים. אחד הוא מלך השושלת שעוד לא נולדה, והשני הוא שטן הכדורסל מספר אחד.
2. מסכים
3. חשבתי שהסוגריים עם טרייסי מקגריידי (שתגובה המקורית שלי) תספיק בכדי לרמוז שדימוי השכן ממול הוא אכן שחוק ומגוחך.
4. מקבל את ההבחנה שאתה עושה בין שחקן שאתה מכבד אותו (את יכולותיו במשחק) לעומת הזדהות ומודל לחיקוי שקארי מהווה.
4.1 לא זוכר, אבל אני בטוח שהסתלבטת עלי מספיק…. אגב, כל הסתלבטות על מכבי ת"א בכדורגל היוותה, מהווה ותהווה הסתלבטות גם עלי by association. אני מניח שזה אומר שכל מגיב של דה באזר הסתלבט גם עלי…

איציק 17 ביוני 2015

אין לי מה להוסיף על 2-4.1 ולכן אתייחס רק לסעיף 1. אתה כתבת "לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם זה היה בראיינט." בהיתייחס לייחס אליו מול סטף לגבי זריקות מפלצתיות, ולכן התייחסתי גם אני לכך.
יש הבדל מהותי בין סטף לבין באיינט בייחס אליהם. זה נובע לא בגלל היכולות של בריינט כי הן מאוד גבוהות. השאלה של תיעול היכולות. בריינט חושב על בריינט ומאוד אנוכי. הוא זורק המון זריקות קשות כאשר שחקנים אחרים פנוים כי בא לו לזרוק והוא לא שם על אף אחד. אני מניח שגם סטף עושה זאת מידי פעם, אבל לפי הרגשתי הרבה פחות, עם אחוזי הצלחה גבוהים יותר, ואין שום הרגשה של אי ספירת חבריו לקבוצה כי אם להפך. לכן בריינט מייצר אנטגוניזם וסטף לו.

בלייק 17 ביוני 2015

אני מבין את זה. אני טוען שזה נגזרת של דימוי ציבורי וספורטיבי. לבראינט היו שנים שהוא היה נערץ ושנים שהוא היה נחשב לשטן (בעולם הגדול, כלומר ארה"ב). בדה-באזר לא נמצא מילים רבות טובות עליו, למרות היכולות וההישגים. קארי שהשיג הרבה פחות, משחק באופן שלא סופר את חבריו כאופציה ראשונה, כולל זריקות מטורפות על שומר ועל שניים (ואותי לימדו שאם אתה זורק על שני שחקנים, שחקן אחד בקבוצה פנוי בהכרח. בגלל זה לא יצא ממני כלום…), כולל זריקות ממרחקים עצומים בתחילת התקפות או בסיום התקפות שנתקעו בכדרור שלו. אין לי בעיה עם הסגנון שלו, הוא די מדהים (הרכז שאני הכי נהנה לראות אותו בליגה אגב הוא לילארד. עוד יותר קטן, אותו טווח ואפילו פחות הגנה מקארי). מוזר לי ההאדרה שלה הוא זוכה לעומת ההשחרה של קובי (או ווסטברוק שקצת יצא מההשוואה). ואני מתכוון רק מבחינה ספורטיבית.
"בראיינט חושב על בראיינט ומאוד אנוכי?" – אז איך הורי ופישר (ואפילו רייס בשנה שלו או הארפר) קלעו כל כך הרבה קליעות קלאץ'?? איפה היה קובי? איך שאק בכלל נגע בכדור בקבוצה הזאת?? קובי מאוד מתעסק בעצמו, אבל הדרייב נובע (לשיפוטי) רק מהרצון להצליח ולזכות בתארים (גם אם כדי להיחשב ברמה של ג'ורדן). כן, יש לו אגו. אתה חושב שלקארי אין?

איציק 17 ביוני 2015

אני אומר רק את דעתי, שהיא הנכונה והקובעת ;) ואני אפילו מסככים איתה:
הזריקות של סטף שאתה קורא להן משוגעות כנראה לא כל-כך משוגעות. ההוכחה לכך הם אחוזי הקליעה שלו. בשביל קובי או וסטברוק הן משוגעות ובישבילו לא. אני מניח שאם הוא היה מנסה להיכנס ליער (לא לעקוף אותו) ולקלוע על היער זה היה נחשב מטורף. קובי ווסטברוק עושים זאת לא רע בכלל, כיוון שהיכולת האתלטית שלהם מאפשרת זאת. מה אני בא לומר… שמשוגע זה בייחס ליכולות ולביצועים מוכחים בשטח.
נכון שסטף מכדרר הרבה אך הוא גם מריץ הרבה את הכדור במסירה, והשטף במשחק איתו הרבה יותר גדול מאשר עם קובי או וסטברוק. אני לא מדבר על אסיסטים כי אם הנעת כדור, כדור עובר בין ידים. אצל שניים האחרים, הם סוג של פריק קונטרול. הכדור אצלם עד הרגע האחרון, ואז הם מחליטים האם הם מסיימים התקפה או מוסרים. הם המסירה הראשונה והאחרונה, ולכן אם יש סל, זה אסיסט. לא בגלל שהם מוסרים הרבה, כי אם בגלל שכל מסירה היא פחות או יותר מועמדת לאסיסט. לכן גם כל קליעה של אחרים היא במיקרים רבים קליעת סוף שעון ולכן יוצאת זריקת קלאץ'. שאקיל הוא סיפור אחר, הוא היה האלפה דוג וקובי אז היה בדרך להיות אלפה. לכן משקיל לא היה ניתן להתעלם לחלוטין, וזה המזל של קובי. אחרת לא ברור אם היו לו 3 טבעות (עם שאקיל).
קובי מונע מאוד מהניסיון להשיג את מה שמיקל השיג ועבד המון לחקות אותו (יש סירטונים המראים מובים דומים מאוד – וזה לא שמיקל העתיק מקובי). אבל לקובי יש בעיה. הוא רוצה שהכל יהיה רשום על שמו. אם לא על שמו אז זה לא שווה, ולכן ההצלחה היא חלקית, כי הניצחון הוא הכי חשוב רק אם הוא רשום על שמו. לכן גם היו הפסדים כי הוא בכח ניסה לנצח לבד. לכן הוא גם לא מתקרב למיקל, הדרייב שונה והמטרות שונות. אצל ג'ורדן המטרה היתה ניצחון כשאצל קובי ניצחון מותנה ברישום על שמו.

בלייק 17 ביוני 2015

ג'ורדן לא היה מונע מאגו? אני חושב שזאת הסיבה העיקרית שקובי לא השיג את ההכרה וההשיגים של ג'ורדן – כי ג'ורדן היה אגו מניאק ותחרותי ברמות שאפילו קובי לא הגיע אליהן. אגב, זה שהוא למד מג'ורדן זה יפה. למד מהטוב ביותר. אתה חושב שג'ורדן נולד למכללות?

חלק מהסיבות שאתה מתאר בחלק הראשון לסגנון השונה זה באמת היכולות השונות של כל שחקן, וחלק זה גם שיטת אימון וטקטיקה. מה שקובי עשה ונראה לך תקוע, זאת שיטת המשולש. ג'קסון אמר שקובי יותר מבין אותה אפילו מג'ורדן. לא שאני קונה את זה, תמיד היו לו אג'נדות.

איציק 17 ביוני 2015

ואוו, כנראה לא הסברתי נכון. ג'ורדן היה אגו מניאק ענק רק עם אג'נדה שונה. האג'נדה היתה ניצחון ורק ניצחון הוא שחשוב. כולם ישועבדו בשביל הניצחון, גם אם צריך לנקות את המשטח. הכל חוקי כדי לשרת את האג'נדה של ג'ורדן. הרבה שחקנים סבלו בגלל זה, וכנראה לא רק שחקנים. האג'נדה של קובי אחרת ובעייתית מבחינתי, הכי חשוב הוא הניצחון ויהיה רשום על שמי. לג'ורדן לא היתה בעיה לתת למישהו זריקה אחרונה ולהיות פיתיון, רק שיהיה ניצחון. לקובי יש עם זה בעיה, וזה ההבדל המהותי.
המשחק שאני מתאר הוא שונה ביגלל שקובי מכריח סגנון כזה. גם בהתקפת המשולש אצל הבולס ראיתה את פיפן, קוקוץ' הארפר מובילים את הכדור. יש תנועה לפני שהולכים למשולש. אצל קובי הרוב מתחיל ונגמר איתו. רק לדרק פישר היתה עמדה כלשהי מולו. ולא, קובי לא זרק זריקות משוגעות מתוך התקפת משולש כי אם ממצבים על פני כל המרחב שאינן קשורות להתקפה זו.

בלייק 17 ביוני 2015

מבחינתי אין הבדל משמעותי ביניהם בעניין הזריקה האחרונה. גם קובי ניצל את ההתמקדות בו כדי למסור, ולא זוכר שהפריע לו שהורי קלע סלי ניצחון, או שפישר קיבל כדור מול ס״א עם 0.4 על השעון.
ג׳ורדן נחשב לאלוהים, והבין שבכל מקרה הקרדיט ילך אליו אם שיקגו תנצח. קובי היה צריך כל הזמן להוכיח, הוא הרי לא ״המחליף של ג׳ורדן״ היחיד בליגה. מעבר לזה, אם לקובי היה את הקוף של ג׳ורדן (רק השחקן הכי גדול במשחק), כל הזמן השוו אותו לאלוהים, פלא שהוא חטף סינדרום ירושלים?

רן הנרגן 17 ביוני 2015

בלייק, הנתון שאתה צריך להתיחס הוא "אחוז אמיתי" (תרגום צולע משהו) שמשכלל את העובדה שחלק מהקליעות מזכות ב 3 נקודות. ההפרש בנתון הזה בין קארי לאחרים גדל באופן משמעותי, בגלל היחס לטובתו בקלעות מוצלחות ל 3 נקודות. השנה למשל קארי עומד על 63.8% ווסטברוק על 53.8%.

בכל אופן הנקודה המשמעותית ביותר ביחס לקארי היא שקבוצות נאלצות להביא אליו עזרה לשומר ובכך יוצרות חור במקום אחר בהגנה. זה לא קרה הרבה בעונה הרגילה ולכן ג"ס הפסידה רק 15 משחקים. בסידרת הגמר לקח לקארי ולג"ס (ביחוד לגרין) זמן ללמוד להתמודד עם שמירה כפולה עליו. כשהם למדו, לא נשאר לקליבלנד סיכוי והיא הפסידה בשלושת המשחקים האחרונים.

עסק שחור 17 ביוני 2015

סטף קארי – אחוז אפקטיבי = 56%
קובי בריאנט – אחוז אפקטיבי = 48.5%
הבדלים ענקיים.
העונה הכי טובה של קובי באחוזים מהשדה = 46.9%. יותר נמוך מהממוצע קריירה של קארי (וזה בלי לחשב אחוזים אפקטיביים שם הפער עצום).
עוד דבר, קובי וקארי צמודים כאשר ההפרש הוא שני אחוזים אבל ווסטברוק גרוע למרות שהוא בפער שני אחוזים מקובי?

בלייק 17 ביוני 2015

איפה כתבתי שווסטברוק גרוע? כתבתי שאפשר לשים אותו בצד בגלל נושא האליפות (כדי שזה לא יהיה הנושא לדיון – כן אליפות או לא אליפות). הוא שחקן מצוין, אני מעדיף אותו על קארי.

אתה רוצה eFG, מעליך מבקשים true shooting. כל אחד יקח את המדד שמוכיח את הטיעון שלו הכי טוב. אגב, לפי eFG (שהוא כמובן הכי נכון כדי לדעת מי קלעי גדול ומי לא או מי בוחר זריקות טובות יותר – דווייט הווארד קלעי טוב יותר מקארי. just saying)

אוקי, אז קארי קולע יותר טוב.
זהו?? זה הכל?? אין הגנה? אין מנהיגות? אין אתלטיות? אין תארים? אין ריבאונד?

זה לא מאוד משנה, קובי שנוא (ככדורסלן) יותר מקארי לא בגלל סטטיסטיקה או יכולת קליעה, תסכימו איתי?

אהד 17 ביוני 2015

בגדול מי שחודר לסל עושה יותר נזק להגנה של היריבה. הוא מאלץ אותה לנוע יותר, מכווץ אותה ופותח אותה. כשאתה קולע שלשות אתה לא עושה את זה.

איציק 17 ביוני 2015

רק מרווח את המשחק ויוצר אוטוסטראדה לאחרים.

רן הנרגן 17 ביוני 2015

רוב הזריקות של קארי ל 2 נקודות הן מכניסות לסל. הוא כמעט ולא זורק מחצי מרחק. הוא ממקסם את הסיכוי. או כניסה לסל או קליעה ל 3.

בלייק 17 ביוני 2015

אז קובי לוקח זריקות קשות יותר באחוזים די דומים?

עסק שחור 17 ביוני 2015

ציינת אחוזים ולזה התייחסתי. לא טענתי שום דבר רק ציינתי עובדות. אבל גם באחוזים אמיתיים הפער בין קארי לבראיינט ענק. וההשוואה להווארד לא רלוונטית כי הם לא משחקים באותו תפקיד.

דעתי האישית בין בראיינט לקארי זה שאני לא מת על הסגנון של קובי אבל קארי עוד צריך להוכיח הרבה בשביל להכנס לדיון הזה. וגם אם נסתכל רק על שנת השיא אז קארי נחות בהרבה בהגנה. כל זה לא משנה את העובדה שקובי סוליסט וחבל כי שהוא רוצה למסור הוא מצויין בזה.

אודי 18 ביוני 2015

התגובה הכי טובה בכל הפוסטים שקראתי לאחרונה
ולפני שמישהו יקפוץ קראתי הרבה

אודי 18 ביוני 2015

אני מדבר על התגובה הראשונה של בלייק

סולי 17 ביוני 2015

בגדול מסכים שג"ס הייתה הקבוצה הטובה ביותר השנה, ופייבוריטית לנצח גם עם לאב וקיירי.
העניין הוא שכל זה היה על הנייר, ואיתם ביחד אין לנו כל דרך לדעת אם ג"ס הייתה באמת לוקחת את הסדרה או לא. פרט לכך ששניהם הם שניים מהשחקנים הטובים של הקבוצה, הם גם בין היחידים שיוכלים לייצר מצבים לעצמם (בעיקר קיירי)- דבר שהיה חסר מאד לקליבלנד בדקות שלברון לא על המגרש או מתעייף.
והם גם שני שחקנים פחות לרוטציה הקצרה שהייתה לדייויד- משמע, פחות אופציות לשנות/להוציא שפנים/להחליף הרכבים/התאמות ומה שתרצה

ככה שנראה לי קצת לא פייר לסתום את הגולל על אופציה של לקחת אליפות במתכונת של קליבלנד (בטח שלברון בכושר כזה), למרות שאני באופן אישי מעדיף את הסגנון של ג"ס/ס"א בלי לחשוב פעמיים

אריק 17 ביוני 2015

למה הכל שחור ולבן?
לברון שחקן אדיר. מפלצת וגם מוכשר בטירוף וחכם. נתן פלייאוף מדהים. אבל ג"ס טובה יותר.
אלופה נהדרת וראויה.
אנשים נותנים לסלידה מהתנהגותו הציבורית (הדי דוחה כמובן) של לברון לעוור אותם.
הסגנית היא קבוצה מצויינת שהגיעה הכי רחוק אבל אלופה יש אחת.
גם אני שמחתי לנצחונות של ג"ס ורציתי שלברון יפסיד אבל כמו גיל (שלי) מעריך את המחסום הגבוה שהציב מולם לברון עם קבוצה מאוד בינונית.
זה שהפסיד לא הופך אותו לשחקן פחות טוב. את זה חשוב להבין.

Shadow 17 ביוני 2015

לא רק התנהגות ציבורית.
אני סולד מכדורסל רחוב שמביא הפסדים.
אין לי בעיה, אגב, עם כדורסל רחוב שמביא נצחונות.

אריק 17 ביוני 2015

גם אני מעדיף את הספרס/וורירס/קליפרס.
זה לא אומר שלברון לא שחקן ענק…

Shadow 17 ביוני 2015

גם בארקלי היה שחקן גדול וגם וורת'י היה גדול מה הנקודה?

אריק 18 ביוני 2015

אוי נו. די לגמד אותו. שני אלה לא היו הופכים קבוצה בינונית מאוד למצויינת…

Shadow 17 ביוני 2015

אני רואה שהרבה אנשים אוהבים להתעסק באם ואם ואם
אז בוא נעשה תרגיל מחשבתי קטן.
אומרים שסביב לברון אין מספיק שחקנים טובים ושגם ג'ורדן לא היה מביא את קליבלנד לאליפות.
נניח את הטענה השיקרית, לפחות החלק הראשון שלה, בצד.

לברון כבר שיחק בקבוצה מצויינת, רק שאנשים כנראה כבר הספיקו לשכוח. קראו לה מיאמי והיו לה מלבד לברון, עוד סופרסטאר,אולסטאר, הול אוף פיימר וצוות שחקנים משלימים מצויין.

ואני שואל אם הייתי שם בקבוצה ההיא במקום לברון, בחר מהרישמה אחד: ג'ורדן, מג'יק, בירד, דאנקן, שאקיל, קארים, אלג'ואן, ווילט, ביל ראסל אפילו קובי.

בכמה אליפויות זה היה נגמר?

אני מנחש שזה היה נגמר באמת ב7 אליפויות כמו שלברון הבטיח ולא קיים.

לברון אפילו לא הצליח לייצר שם שושלת. דברים שבירד, מגיק, ג'ורדן, שאקיל וקובי עשו בקבוצותיהם.

הצביעות והעיוורון הם מגוחכים כשממשיכים לספר לנו כמה הוא גדול וכמה הוא מסכן שאין לידו אף אחד.
גם כשהיו לידו הוא הביא הרבה פחות מהמצופה (או אם נפרגן לו, אז הביא את המינימום הדרוש), אז על מה ההתלהבות? כי יש לו סטטיסטיקות מנופחות? ביג דיל.

נ.ב

עוד בעית זיכרון גדולה שיש לאנשים זה שתמיד טענו שאין ליד לברון סנטר. אז עכשיו יש לו סנטר והוא לא עושה איתו כלום.

Shadow 17 ביוני 2015

ראבק הוא הפסיד לדאלאס 4-2.
והובס מול סאן אנטוניו 4-1. (עם כוכב בן 37)
כשאת הניצחון על הספרס הוא מוציא בשניים (4-3) כשריי אלן מציל לו את התחת וכנראה גם את הקריירה.

Srtest 18 ביוני 2015

קבוצה לא נמדדת רק על פי היכולת להראות כקבוצה. כשאנחנו מדברים על קבוצה אנחנו מדברים חבורה של בני אדם. במקום כמו האנביאיי הסיכוי של קבוצה להתגבש ליחידה אחת שתייצר באופן מתמשך אפקט משמעותי מלבד הקבוצתיות שלה, כלומר, יכולת להשתמש ביכולות של כל אחד ממרכיביה, הוא שונה מאשר במקומות שבהם הכוכב הוא זה שמצליח להניע את הקבוצה בצורה הטובה ביותר, להלן אנתוני פארקר. אצל לברון וזו מחמאה גדולה, אין בריחה משהייה באיזורים שבו כל הקבוצה היריבה מנסה להפריע לו. שם נמצא המשחק שלו. לכן גם האפקט הפיסי שלו כל-כך עצום, וכשהוא לא נמצא על הפרקט פתאום הקבוצה היריבה מרגישה חופשית. לכן קודם כל המאמץ שלו היה מרשים.

בצד השני היתה קבוצה שבשלב מסוים יצרה דינמיקה טובה יותר בין השחקן שהקליעה שלו היא האלמנט הכי משמעותי בקבוצה, לבין קבוצה שנבנית מכוח מעמדת הרכז שמניע אותה. גולדן-סטייט עבדה קשה מאוד בשביל סטף קארי (זוכרים איך הכל התחיל עם השלוש חסימות מדורגות כמו כפוטבול?), והוא מצידו החל בתהליך העדיף מבחינתו, להפוך לשחקן שהוא יותר רכז עם קליעה שלעולם אי אפשר להתעלם ממנה, מאשר קלעי שיכול לפעמים גם לרכז. ראינו שלא תמיד עבד להם, ושבהרבה חלקים הם נבנו מכך שהקליעה שלו תכנס. הוא אכן הכניס את הקליעות שלו ברגעים הכי חשובים בהרבה משחקים (לצד טעויות אקוטיות), ואולי דלבדובה הוא הסיבה שאינו האמויפי של הגמר. מול הדינמיקה שנוצרה אצל גולדן-סטייט החל מרגע מסוים, ראינו שאצל הקליבלנדאים דווקא הם, שנבנו מהיכולת הפיסית האדירה של לברון להפעיל לחץ בלתי-פוסק על היריב, מנסים לנצח באמצעות אותה קבוצתיות נטולה דינמיקה שמייצרת איזה ערך מוסף מהקשר בין הכישרון לקבוצה, ודווקא קליבלנד של לברון הפכה להיות קבוצה שמחפשת שהקבוצה תושיע אותה ולא הדינמיקה של הפלייאוף בין לברון ולרגעי גדולה של אחרים. אי אפשר לבוא בטענות ללברון על מאמץ, ולטעמי גם האחוזים שלו היו פועל יוצא של טקטיקה, שנסתה לחפות על העדר, אולי במקום לשים דגש על מה שקליבלנד הפכה להיות. במילים אחרות, קבוצת הגנה מאוד מרשימה לא נסתה לנצח באמצעות אותה הגנה אולי משום שגם ככה ההתקפה שלה לא היתה מרשימה. אפשר לזלזל בקליבלנד ובצוות המסייע כמה שרוצים, ולהעלים פתאום שחקן כמו דלי. אני לוקח כל יום שחקן כמו דלי על פני ג'יי-אר סמית' ושומפרט. הוא היה הנאמבר 2 בקבוצה רק שהוא עשה זאת בהגנה. המאמן שלו היה אמור, בטח אחרי הפציעה של קיירי, לחשוב מראש על הדקות שלו, כשמדובר בשחקן שהמאמץ הפיזי שלו במהלך העונה לא הכין אותו לדקות כל-כך משמעותיות, ולסופרסטאר שמוכן לקחת על עצמו קצת יותר מההקרבה כדי שדלי לא ייגמר. דלי מצידו יצטרך להבין שאי אפשר לחיות על להיות איט פקטור ושצריך לדעת לקחת את מה שנותנים. הוא לא ג'יימס ג'ונס שבא להתחרע קצת לפני הפרישה. אי אפשר לדעת כיצד השנה הזו של קליבלנד תשפיע על העונה הבאה. החוויה המעצימה של הרמה שאליה קליבלנד הגיעה יכולה לקצר עבורה תהליכים ארוכים וכואבים, וחוסר ההתעלויות בגמר שבו היה לה צ'אנס יכול להכניס אותה למקום לא טוב.

מה שמעביר אותי למאמן עם כל הכבוד למר לברון. אי אפשר בקבוצה כזו לבנות על התעלויות במעמד כזה. המחשבה שאחד יוביל לשני יוביל לשלישי, ותצוגה של לברון שהיא כל-כך דומיננטית וגם כל-כך לוקחת הכל כמו שהיא נותנת, תוביל לאיזה צ'ופצ'יק של התעלות של סמית' והמשך התחרעות חופשית של דלי. בצד השני לא היו פראיירים.

מה שמעביר אותי לעניין הקונפליקטים וההרמוניות. מי ששם את בלאט ולברון באותה קבוצה, לא עשה טובה לאף אחד מהם. אחד חייב לשלוט בכל אספקט של המשחק, והשני מרגיש בנוח רק כשהוא לופת אותו. נדמה לי שמבחינת האישיות לברון ובלאט הרבה יותר קרובים, ולא לטובה, מאשר מבחינת כדורסל. בלאט כיוצא אירופה, וכדורסל טקטי (הוא פחות טקטי ממה שנדמה, יותר מאמן של אקסקיושן), ולברון כמיצוי כדורסל הסופרסטארים האמריקאי. נקודת האופטימיות היא, ששניהם הצליחו להתעלות על הכדורסל שממנו יצאו – בלאט כן הצליח לדחוף שחקנים לתצוגות על שניצחו טקטיקה (מישהו אמר מסינה?), ולברון הצליח להיות שחקן במעמדו שמסוגל לשתף את החברים (מישהו אמר X?). הקטע שאצל גולדן-סטייט יש כנראה מישהו בהיררכיה, שידע שסטיב קר הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לסטף קארי ושסטף קארי הוא האיש להביא את סטיב קר לאן שהגיע. ולא שהיה כדורסל גדול. יותר מיצוי מגדול ואני מאמין שאת הכדורסל הטוב עוד נראה בשנה הבאה. יהיה הרבה יותר קשה – היריבות למדו לקח, רק שכמו רוב האנשים הלקח הוא בנוגע למה שהיה ולא למה שיהיה, והסגל יהיה יותר רחב ושחקנים שפרצו יצטרכו שוב לקחת צעד אחד אחורה. האם ייוצר איזון? אם כאן אז זה יהיה מפחיד אם יתנו לתהליך כולו להגיע לכדי מיצוי.

הארכיון 18 ביוני 2015

לא מסכים עם הנושא של יחס ההימורים.
איפה לאב ואירוינג בתמונה? ואם תומפסון וגרין פצועים- עדיין הלוחמים היו יוצאים עם ידם על העליונה?

גיל שלי 18 ביוני 2015

לדעתי גם עם לאב וקיירי הלוחמים מנצחים, בפירוש כן

Comments closed