סדרה של סימני שאלה

האם הגרסה הנוכחית של לברון היא גרסה מעט טובה יותר של קובי בין הכהונות של פיל ג'קסון?

מתן גילור ביקש ממני אתמול לחוות דעה בקשר למעמדו ההיסטורי של לברון בעמדה מספר 3. הוא התניע הליך של מחשבות שהחל למעשה כבר תוך כדי המשחק השישי. לאלה שאינם חברים שלי בפייסבוק (חבל, למה אתם לא אוהבים אותי? באמת, תציעו לי כבר חברות), אני העליתי פוסט בסוף הרבע הראשון באלו המילים – יפה מצד לברון שהוא מוותר על הMVP כל כך יפה. המשחק השישי של לברון היה חידה עטופה בתעלומה וארוזה בסרט.

איך זה ייתכן שאחת הסדרות המרשימות מבחינת יכולת אישית של שחקן כלשהוא, גם יכולת פיסית וגם יכולת טכנית של כדורסל על כל מרכיביו, דווקא העלתה אצלי סימני שאלה על לברון? כפי שמתן גילור יודע, במהלך העונה כבר חשבתי שלברון הוא ה3 הטוב בהיסטוריה, איך זה שדווקא אחרי סדרה כזאת, אני משנה את דעתי?

*

נדמה לי שלברון עובר תהליך הפוך בדיוק לזה שעבר קובי בראיינט. קובי בראיינט הגיע לליגה כאשר הוא מרוכז בדבר אחד בלבד, להוכיח שהוא הכדורסלן הטוב ביותר שיש, היחיד שבאמת מתקרב ואף עולה על מייקל. הוא היה כה אובססיבי עד שביקש להעיף את שאקיל מהקבוצה, על מנת להוכיח שרק הוא האלפא המובילה. רק לאחר כשלונות איומים הבין קובי שללא פיל ג'קסון, זה שפרסם ספר ובו תלונות אין ספור על כך שקובי לא מבין את מהות הכדורסל, ושלעולם לא יתקרב למייקל, ללא אותו פיל לקובי אין סיכוי לטבעות נוספות. הוא הסכים להכנס שוב למבנה קבוצתי, על מנת להשיג טבעות נוספות, שכן הבין שרק באמצעותן יבסס את מעמדו ההיסטורי.

לברון לעומת קובי, הגיע לליגה בהלך רוח שונה לחלוטין. המשחק מול דטרויט בפלייאוף 2007 היה היוצא מהכלל שהעיד על הכלל, לברון בכלל היה סוג משוכלל של פיפן, לא גאנר חסר מצפון. גם בקבוצה עמוסה בכלום, לברון התעקש למצוא את המסירה, להתחלק בעומס, לא להיות הקלאץ' היחיד. למעשה, לא לקחת את הקלאץ' עליו בכלל, הוא רצה שחבריו לקבוצה בעיקר יאהבו אותו, ושכולם יאהבו אותו.

כשלברון הבין שבקליבלנד הוא לא ישיג אליפויות, הוא הלך לקבוצה של ווייד. הוא לא הביא את ווייד לקליבנלנד, הוא הלך לווייד, ובמשך שנה וחצי כמעט, הותיר את הקבוצה לחברו, בעוד הוא משמש הסייד קיק הטוב בהיסטוריה. רק לאחר מכן, לברון קיבל אור ירוק מווייד, והשתלט על עמדת המוביל של הקבוצה.

*

לברון של השנה הוא טיפוס שונה לחלוטין. הוא מבקש לבסס את מעמדו ההיסטורי, הוא חושש שאנו לא מכירים בגדולתו. על כן הוא מצהיר תחת כל עץ רענן שהוא ורק הוא המנהיג של קליבלנד, הוא השחקן הטוב בעולם, קליבלנד היא הקבוצה שלו. השחקן שכה התרשם מהמשחק הקבוצתי של הסן אנטוניו ספרס, איבד את סבלנותו מהר מאוד, וכפה על קליבלנד את משחק הבידודים, פעם קיירי, פעמיים הוא, ומדי פעם יוציאו לקווין לאב לשלשה. קליבלנד הפכה לאנטי תזה של הטרנד הלוהט בליגה, מאחר וכך לברון רצה. הוא לא סמך על אף אחד, הוא רוצה שליטה מלאה בכל פוזשן.

*

את תהליך הפיכתו של לברון החדש לקובי הישן, הבנתי תוך כדי הסדרה. מבחינת יכולות אישיות, אכן לא ראיתי דבר כזה. אין ספק, לו היו לי תשעה שחקנים בינוניים ומטה, הייתי מעדיף את לברון אצלי, על פני כל שחקן בהיסטוריה של הליגה. מעולם לא היה שחקן כה גדול וחזק, עם יכולות כדורסל כאלה, גם טכניות וגם בהבנת המשחק. אפילו מג'יק לא מתקרב לחבילה האישית השלמה.

אך האם לברון ייתן לבנות סביבו קבוצה. כלומר, אילו היתה לנו קבוצה עמוסה בשחקנים טובים, מי הוא הסופרסטאר שהיינו מבקשים לעצמנו בעמדה 3 על מנת לזכות באליפויות, לברון או לארי בירד לדוגמה.

דווקא לאור הסדרה המדהימה, ולאור העונה האחרונה, פתאום אני מוצא עצמי מעדיף את לארי בירד כאשר אני נשאל את השאלה הזאת.

*

לברון הוכיח בסדרה שהוא יעשה הכל כדי להוכיח עד כמה הוא מיוחד, זה חשוב לו אפילו יותר מלנצח. ייתכן וזה נובע מכך שלברון מבין כדורסל ברמה כה גבוהה, עד שהבין שאין לקליבלנד שום סיכוי אמיתי לנצח את גולדן סטייט בסדרה של שבעה משחקים.

איך אני מגיע למסקנה הזאת? לאלו הטוענים שברור שלברון קרס בסוף המשחקים ובמשחק השישי, מאחר ומעולם איש לא נדרש לסחוב שחקנים כה בינוניים לאתגר קבוצה שלמה בכוחות עצמו, אני עונה את הדברים הבאים.

*

אתם זוכרים בוודאי שלברון הוא גם אחד משחקני ההגנה המיוחדים שהיו, בזכות יכולותיו הפיסיות המיוחדות, ובזכות ההבנה האדירה שלו את המשחק. למעט שני מהלכי גניבת כדור שהתבססו על הבנה עמוקה של המשחק, וכן עוד התעלות ברבע הרביעי במשחק השלישי בהגנה על הטבעת, האם לברון השקיע אנרגיה בהגנה בסדרה הזאת? מסתבר שכאשר מדובר במשהו שלא נמדד בסטטיסטיקה, לברון דווקא מוכן לשמור אנרגיה.

תאמרו, לברון נשא על כתפיו את כל משחק ההתקפה של קליבלנד וכישב לקליבלנד לא היתה התקפה. זה בדיוק מה שאני טענתי במהלך הסדרה.

למה שיקאגו שרדה את פרישתו הראשונה של מייקל, והיוו כח משמעותי בעונה שלאחר מכן? זה לא רק בגלל שפיפן הוא שחקן על (אולי בגלל שהוא ממש לא, הוא אחד השחקנים האובר רייטד הגדולים בהיסטוריה), שיקאגו המשיכו להצטיין מאחר ושיטת המשולש עבדה בצורה כה חלקה, עד שהקבוצה מכח האנרציה המשיכה לנצח איתה משחקים, גם בלי מייקל.

אם לברון היה מרשה לסגל לקליבלנד משחק קבוצתי במהלך העונה, ניתן היה גם בחסרונם של קיירי ולאב, לנהל התקפות כאשר לברון מוביל את הכדור, ומתחיל תרגיל, ואז לברון היה שומר את כוחותיו במהלך הסדרה, ומגיע לרבע האחרון עם כוחות, בדיוק כמו שמייקל וקובי שמרו כוחות למרות ששיחקו דקות למכביר במהלך הפליאוף.

לברון היה עסוק בלהראות לנו, עד כמה הוא מיוחד. הוא לקח כל התקפה כאתגר אישי על מנת להוכיח שהוא יגיע לטבעת, ובדרך בזבז כל כך הרבה כוחות, עד שגם במשחק הראשון, זה שבו שיחק לצידו קיירי שנטל על עצמו חלק יפה של הפוזשנים, לברון הגיע בלי אוויר לדקה האחרונה, וזרק בפייד אוויי זריקה עם אחוזים נמוכים.

לברון בכל המשחקים, פרט למשחק השלישי בסדרה, תפקד פחות טוב ברבע הרביעי. זה לא בגלל שהוא צ'וקר, הוא לא. הוא פשוט לא שמר לעצמו את הכח הנדרש על מנת לסגור את המשחק, גם כאשר היה לו ברור שהרבע הרביעי שייך לגולדן סטייט במהלך כל הסדרה.

*

משחק 6 היה השיא של התופעה. לברון התחיל את המשחק באדישות, הוא מסר כל הרבע הראשון, מבלי לקחת על עצמו דבר. כלומר, אולי לברון דווקא הפעם שומר כוחות לרבע האחרון? אך מה רבה היתה הפליאה שמכל שחקני קליבלנד, לברון היה הראשון לוותר על המשחק. בדקה הרביעית של הרבע הרביעי, בלאט קרא לפסק זמן. לאחר הפסק זמן, הוא כינס את שחקני קליבלנד שהיו על המגרש (נדמה לי שכבר פיגרו ב10 הפרש). ארבעה מתוך החמישה, אפילו ג'יי אר סמית' שניקר בזמן המחצית, התאספו סביב בלאט. לברון פסע מעדנות מאחור, מתלבט הם להצטרף, ולאחר צעד אחד, החליט לסוב לאחור ולוותר. בהתקפות לאחר מכן, ג'יי אר סמית' מטיל שלשות חסרות סיכוי, אך לתדהמת כולם קולע אותן, ולברון מתנהל באדישות. כאשר הגיע הכדור ללברון, הוא הטיל את השלשות חסרו הסיכוי, ולא קלע אותן.

*

בקיצור, עוד מוקדם לשפוט. ייתכן ובעונה הבאה לברון ירכיב קבוצה חזקה בקליבלנד, ויתיר לטיירון לו לסגל לה משחק קבוצתי. אך כרגע נראה שלברון נמצא בפאזה חדשה בקאריירה שלו. הוא מבקש להיות לא רק מרכז ההצגה, אלא ההצגה עצמה. לכן הוא לא ירשה לאיש לנהל דבר, הוא רוצה שעל פיו ישק דבר, זו מהות המחלוקת עם בלאט.

אם נשאל עצמנו, כיצד זה התארגנה קבוצה מדהימה סביב לברון רק קבוצה אחת שזכתה בפליאוף בצורה מרשימה (הקבוצה שנצחה את אוקלהומה)? איך זה שסביב טים דנקן למשל, התארגנו שלושה סוגים שונים של קבוצות דומיננטיות? איך סביב בירד התארגנה קבוצה שהתמודדה מול קבוצות איכותיות ביותר למשך שנים רצופות במקביל לקבוצה שהתארגנה סביב מג'יק? גם סביב מייקל התארגנה קבוצת על לשש שנים. אולי זה לא מקרי שלברון הצליח לגבש קבוצה כזאת סביבו רק לשנה וחצי לערך?

קשה לענות על כך לפני שהקריירה של לברון מסתיימת. בעונה הבאה נדע טוב יותר, אך בפאזה הנוכחית של השחקן, זו שכל כולה נסובה סביב המחשבה שלו על המורשת שלו (אני לא רואה שפייטון מאנינג למשל עסוק במורשת שלו, גם לא בריידי, מייקל דאג למורשת רק אחרי שפרש, וכך הלאה), האם ייתכן שדווקא הרצון הזה של לברון להוכיח, יוביל אותנו לצפות בו בעוד תצוגות כח מרשימות, אך חסרות נצחון?

משום מה, זו התמונה שעולה אצלי בראש לאחר הסדרה הכה מרשימה של לברון.

 

רוח המועדון החדשה
עונת המלפפונים - קרית שמונה - התולעת ? כן, התולעת!

220 Comments

עומרי 18 ביוני 2015

כתבת יפה.

צריך לזכור שאין תרחיש אלטרנטיבי לגמר הזה. זה לא כמו שקובי חירב ללייקרס את גמר 2004.
לברון עשה את הדבר היחיד האפשרי, הלך עם הראש בקיר ולא היה רחוק מלשבור אותו. זו הייתה סדרה קשה לגולדן סטייט.

פאקו 18 ביוני 2015

בדיוק. למרות הטור היפה, לא רואה איך בקונסטלציה שנוצרה עם ההרכב שמסביבו בפליאוף הוא יכול היה לעשות את הדברים אחרת.

גיל שלי 18 ביוני 2015

הוא היה יכול לתת לבלאט לפתח התקפה מסודרת במהלך העונה למשל, ואז שחקנים כמו ג'יי אר סמית', שאמפרט ומוזגוב היו יכולים לתת לו לנוח בחלק מההתקפות בלי לגרום נזק

עומרי 18 ביוני 2015

נגד שיקגו הם שיחקו יותר יפה.
השאלה אם באיזשהי דרך קאבס האלו לוקחים יותר משני משחקים.
אני מסכים שבארוגנטיות לברון עובר תהליך מוזר עם הגיל. אבל לדעתי הקבוצה מיצתה 120% מהפוטנציאל.

פאקו 18 ביוני 2015

מצחיק שהבאת בדיוק את השלושה האלה כדוגמא. לא הרבה אחרי שהם הגיעו במהלך העונה, קליבלנד נכנסה לרצף נצחונות פסיכי. אם זה לא שבור, אל תתקן.

קלבדוס 18 ביוני 2015

לברון ג'יימס הגיע לפרנצ'ייז כושל והוביל אותו בעונה הראשונה מרחק שני משחקים מאליפות בלי מספר 2 ומספר 3 ועל הדרך יותר מהכפיל את שווי המועדון. לא היה דבר כזה.
העונה הבאה תהיה מ-אוד מסקרנת עבורו ועבור הקאבס. הסיפור לא נגמר.

עומרי 18 ביוני 2015

דווקא העונה הבאה לא מבשרת טובות. ניתן להדגים שלברון בכלל בירידה. האחוזים שלו ספגו מכה לא קלה השנה, לא רק בגמר.
לאב לא יתרום לאלופה מעמדה בכירה. זה לא קורה.
קיירי מתפרק. עבר כבר 3 פציעות משמעותיות והוא עוד לא בן 24.

פאקו 18 ביוני 2015

העונה הבאה בעייתית גם (ואולי בעיקר) בהיבט התקציבי, לאור העובדה ששחקנים רבים מסיימים חוזה או בעלי אופציה להתירו.

גיל 18 ביוני 2015

לא צריך להגזים. הוא עדיין די צעיר למרות הקילומטארז' שעבר בליגה. מה שכן, 5 הגעות לגמר ורק שתי זכיות גם מעמיסות עליו פיסית ונפשית.

אריק 18 ביוני 2015

חשבתי ש7…
זה באמת המון

גיל 18 ביוני 2015

הכוונה רצופות, בסך הכל יש לו 6.

אריק 18 ביוני 2015

נכון. הסדרה מול בוסטון נחרטה לי כגמר.
הוא הפסיד כמעט כל סדרה מול קבוצה חזקה באמת. די מדהים. ואם לא השלשה הארורה של אלן זה בכלל היה רע.

גיל 18 ביוני 2015

הייתה סטטיסטיקה שמישהו הביא לא מזמן שהוא ניצח רק 7 סדרות נגד יריבות עם 50 ניצחונות ומעלה. דאנקן, קובי וכו' עם יותר מ20.

גיל שלי 18 ביוני 2015

זה ג'יילן רוז הביא את זה

יריב 18 ביוני 2015

אני מאוד אוהב את התשובה של בנג'מין מוריס – אם היתה לי קבוצה עמוסה בשחקנים טובים הייתי מביא את דניס רודמן.

לגבי ג'יימס והסדרה הזו, העובדה שבגמר הקבוצה הורכבה פרט לו משחקנים בינוניים ומטה היא לא הבחירה שלו. למעשה, היא לא הבחירה של אף אחד, היא תוצאה של פציעות. בפרט, היא לא מעידה על איזה שינוי שעשה בתפיסה שלו או במשחק שלו.

גיל שלי 18 ביוני 2015

כמו שכבר כתבתי, הסדרה עצמה לא (למרות שההתנהלות שלו העידה שהנצחון היה פחות חשוב מלהרשים) אך העונה בהחלט כן.

No ONE 18 ביוני 2015

אני לא מבין איך אתה מסיק מ6 משחקים בסדרת הגמר שנערכו תחת נסיבות חד פעמיות על כל העונה
הממוצעים של לברון,אחוזי הקליעה במהלך השנה שונים לחלוטין הוא ממש לא שיחק כך במהלך השנה
מה שקרה בסדרת הגמר היה חד פעמי בגלל הפציעות
הוא קלע 49 אחוז בעונה הרגילה ולקח 19 זריקות למשחק שזה סביר לחלוטין
אין שום קשר בין מה שקרה בסדרת הגמר לבין מה שבלרון עשה בעונה הרגילה

גיל שלי 18 ביוני 2015

אני לא מסיק מהסדרה על העונה. אני מסיק מהמאבק שלו בבלאט. לאורך העונה, מכך שלא היה מוכן לתת זמן לגבש התקפה קבוצתית חדשה

No ONE 18 ביוני 2015

איך אתה יודע איזה שיטת משחק בלאט רצה ומה לברון רצה? אולי הם רצו אותו דבר
הרבה מילים נכתבות על בלאט ולברון כאשר לאף אחד אין מושג מה קורה שם בפנים
מזכיר לי את השטויות שנכתבו ממש לפני שלושה חודשים על סקרמנטו, המאמן והג'נרל מנג'ר , בזיון של עיתונאים כביכול שאין להם מושג מה קורה בתוך הקבוצה
וגם כאן נראה לי אותו דבר,לאף אחד אין מושג מה קורה בין לברון ובלאט ומה הם החליטו שתהיה תכנית המשחק במהלך השנה או בפלייאוף

גיל שלי 18 ביוני 2015

אני לא יודע. מה שאני כן יודע זה שהתחילו בנסיון של סגנון מסוים, ועברו לבידודים שאכן הצליחו, אבל לא מתאימים לקבוצה שמבקשת להשביח את המשחק אף מעבר לכשרון האישי של הכוכבים

No ONE 18 ביוני 2015

הנסיון לא עבד , הקבוצה הייתה במאזן 19-20 ונראתה לא טוב , בלאט נראה לא טוב ולברון נראה לא טוב(אפילו לקח איזה חופשה מגוחכת במהלך העונה אם אני זוכר נכון) ואז הם עשו טריידים,שינו את סגל הקבוצה והצורה שבה הם משחקים ויצאו לסדרת משחקים עם יכולת מאד גבוהה שבה נתנו בראש לכולם

יריב 18 ביוני 2015

הוא נפצע, זה קורה לשחקנים, ובמהלך הפציעה שלו קליבלנד הדרדרה למאזן השלילי. הוא נפצע כשהיו במאזן 18-12 (החמיץ משחק אחד לפני זה, שקליבלנד הפסידה), חזר כשהיו 19-19. הטרייד נעשה באמצע, כשמוזגוב, סמית ושאמפרט הגיעו קליבלנד היו 19-17.

ניינר 18 ביוני 2015

לא צריך להבין כדורסל ברמה כה גבוהה כדי לדעת שאין סיכוי לקאבס בשבעה משחקים.
ואולי לברון בכל זאת צ'וקר? יש לו הרבה יותר צ'וק ג'ובס בגמרים מאשר תצוגות על. הצורה בה הוא מתנהל בהפסדים, האדישות, הרמת הידיים לא מעידות על וינריות. היבריס זה ואחאד ביץ'

גיל שלי 18 ביוני 2015

אנחנו מסכימים. פשוט צ'וקר אצלי זה מישהו שנחנק מהלחץ, לברון זה באמת מישהו שמתפקד בלחץ אבל מוותר בקלות גדולה יותר מכל הסופרסטארים שראיתי. זה כמו נדאל ברבע הגמר של הרולאן גארוס מול נולה, במקום הנדאל שאנחנו מכירים מכל הקריירה

גורביץ' 18 ביוני 2015

הוויתור במשחק השישי בנוסף ללברון הוא גם על בלאט.
קודם כל זה פשוט הזוי איך שלברון ויתר על המשחק, מבחינתי זה וואחד כתם, וזה אחרי סדרה פשוט אפית מבחינה אישית, שהוא הגיע לדעתי לרמות מייקליות. משחק שישי, יש משחק, הפער סביר, אתה בבית, יכול להביא את הסדרה לגיים 7 שרק אתה היית במעמד כזה ואתה מוותר ? הזוי.
עכשיו לגבי בלאט – החל מהרבע הרביעי של המשחק השלישי אכזבה גדולה. בהגנה נטו. פשוט לא מבין, איך הם זנחו את המשחק הקשוח והאינטנסיבי לטובת איזה סמול בול חביב / הרכבים רכים אחרים.
המקומות היחידים שהיה לקליבלנד יתרון בסדרה זה לברון והקשיחות. ככה אתה מוותר על הקשיחות ? תרביץ! פאקינג סדרת גמר, כבר לקחת שני משחקים, תרביץ להם, אל תיתן אף סל קל. אני לא מדבר על קרי שהתחמם וגם לא על איגי שהעלה כמה רמות, אבל שון ליוינגסטון עושה מה שהוא רוצה, מעביר שחקנים בדריבל כמו קרי, ברבוסה תופר אותם, אוזילי קולע סלים קלים, דריימונד גרין עושה טרור למוזגוב.. תכניס את פרקינס, את שון מריון, אבל הרכות אחרי פלייאוף מאד קשוח ומעורר הערכה פשוט גמרה אותם, וזה על בלאט.

ניינר 18 ביוני 2015

זו לא הפעם היחדה שהוא ויתר על משחק / סדרה

גורביץ' 18 ביוני 2015

לא זכורה לי פעם אחרת, בטח לא בכזאת סיטואציה פתוחה, כשהקלפים יכולים להתהפך לכיוונו במרחק שלשה מטורפת אחת של ג'יי אר

גיל 18 ביוני 2015

הם לא זנחו, פשוט נגמר לכולם הכוח. לא צריך לחפור יותר מדי. יש גבול כמה שחקנים יכולים לתת.

גורביץ' 18 ביוני 2015

אחרי שלושה משחקים כשאתה ביתרון 2-1 בגמר נגמר להם הכח ? מתקשה לקבל את זה. אשמה של מאמן

גיל 18 ביוני 2015

אני מדבר על המשחק השישי לא הרביעי.

יריב 18 ביוני 2015

נקודה נוספת. השחקנים האחרים בקליבלנד (בקו האחורי) ידעו לכל אורך העונה שהתפקיד ההתקפי שלהם הוא לקלוע שלשות, בגמר הם החטיאו באופן סדרתי גם שלשות פנויות. זה לא בגלל שלא הרגילו אותם לזרוק שלשות במהלך העונה (אם כי אני לא יכול לקבוע מה כן הסיבה). הסיבה לחלוקת הכוחות הגנה-התקפה היא לא הסטטיסטיקה, אלא הצרכים של הקבוצה. מבחינה הגנתית הסגל של קליבלנד לא רע בכל מקרה, התוספת של לברון הרבה פחות משמעותית בצד זה של המגרש אז הוא נח בו.

אחר כך אתה מתלונן מצד אחד על זה שהוא ויתר מוקדם על המשחק ומצד שני על השלשות דלות הסיכוי? בפיגור כזה כשאין זמן זו הדרך היחידה לחזור, וזה בטח לא משפר את הסטטיסטיקה (כמו מסירות ארוכות נואשות בפוטבול, בעצם).

בקיצור, לא השתכנעתי.

גיל שלי 18 ביוני 2015

יריב, אני לא מתלונן על שהשליך שלשות, תראה שוב את הרבע הרביעי, כל ההתנהלות של לברון היא של מישהו שהשלים עם ההפסד, הוא זרק באדישות בלי מאמץ, ממש הפוך לאיך שנראה במשחק החמישי לדוגמה

No ONE 18 ביוני 2015

אז בגלל משחק אחד(שאני מסכים שהוא בא עם סף שמירה נמוך ולא התאמץ בהגנה) אתה מסיק על כל הקריירה של לברון ומעמדו בהיסטוריה?
הוא לא הראשון ולא האחרון שתפס משחק רע או בא לא מוכן אפילו במעמדים כאלה, הוא גם בן אדם וגם הוא עובר ימים לא טובים

גיל 18 ביוני 2015

הבעייה שזה קרה לו כבר לא מעט פעמים לאורך הקריירה.

ניינר 18 ביוני 2015

לא נשכח את התצוגה נגד דאלאס. צ'וק ג'וב לפנתיאון

גיל 18 ביוני 2015

יש אנשים ששוכחים או מבטלים את זה. בשורה התחתונה, הקריירה של לברון היא לא אחידה והוא יכול להאשים רק את עצמו. אם היה נשאר במקום אחד היה לו יותר סיכוי לבנות קבוצה יציבה שגם אם היו מחליפים שחקנים עדיין הייתה קונטנדרית. בגלל שהוא משנה קבוצות והרכבים כל הזמן קשה לבנות סביבו קבוצה ויש ביסוס גדול מדי על היכולת האישית שלו שהיא גדולה, אבל יכולה לקחת אותו רק עד גבול מסוים.

שי ס. 18 ביוני 2015

גם במשחק שש באליפות השנייה במיאמי לברון עשה הכל כדי להפסיד, וג'ינובילי פופוביץ' בוש וריי אלן הצילו אותו.

יריב 19 ביוני 2015

אז אנחנו שוב בתחום של קביעת מעמדו של ג'יימס כשחקן כדורסל לפי ניתוח שפת גוף? בהצלחה.

גיל שלי 19 ביוני 2015

אתה צודק, בפעם הבאה במקום לקום לראות את המשחק, אתעורר כרגיל ואקרא את הסטטיסטיקה

יריב 19 ביוני 2015

מאיפה הזלזול הזה בסטטיסטיקה?

כל תופעה חוזרת מופיעה בסטטיסטיקה. בפרט, אם לברון משחק אחרת מכל סיבה שהיא זה יופיע במקום כלשהו (אם כי לא בהכרח במקום זמין או בצורה פשוטה. פעם זה יכול היה גם לא להירשם בשום מקום). אני ממליץ לקום לראות את המשחקים בכל זאת משתי סיבות:
1) לא כל הנתונים זמינים באופן פתוח.
2) זה כיף. אני, לפחות, צופה במשחקים כי אני נהנה מזה. הניתוח משני.

לסיכום – הבעיה עם שפת גוף היא שאני לא ראיתי אותה, ובכלל סביר שאנחנו לא קוראים שפת גוף באותה צורה. לעומת זאת, אנחנו יכולים להניח שנסכים על מספר ההתקפות בהן ג'יימס נגע בכדור בשלוש השניות האחרונות של ההתקפה, למשל.

יריב 19 ביוני 2015

במלים אחרות, אם אתה חושב שהוא היה אפאתי, נסח את הצורה שבה הוא מתנהג במונחים טכניים ותוכל לבדוק אם היא אכן מובהקת סטטיסטית. זו הדרך היחידה שלך להימנע מהטיות קוגניטיביות (אם כי לא מכולן).

גיל שלי 19 ביוני 2015

יריב, כמובן שאם הייתי חוקר או אפילו פרשן, הייתי מחפש תימוכין סטטיסטיים לטענותי. מצד שני, אני מעדיף לראות ולהבין מה ראיתי, בלי לפחד לחשוב ורק אחר כך לבדוק את המספרים. יש היום גישה שעדיף לנתח דרך המספרים בלבד כי מראה עיניים זו היה קוגניטיבית, אני ממש לא מסכים עם גישה זו

יריב 19 ביוני 2015

מראה עיניים באמת פגיע מאוד להטיות קוגניטיביות, אני לא סומך על שלי, ודאי שלא על של אחרים. מצד שני, הוא מצוין ביצירת התרשמויות (לא אמינות) ומכיל המון מידע. לפיכך הדרך הרצויה היא לקבל רעיונות מהצפיה ולסמוך אותם במידע (בצורה קפדנית, זה די מסובך). היות והטענות על אפאתיות של ג'יימס אינן חדשות, הייתי מצפה לראות תימוכין עובדתיים כבר, אבל טרם נתקלתי בכאלו.

אפשר להגיד מה שרוצים גם בלי תימוכין סטטיסטיים, אבל בעיני אי אפשר לשכנע כך ולכן גם לא ממש לקיים דיון (מעבר למבנה של סיעור מוחות). לזה התכוונתי באמירה על שפת גוף.

איציק 19 ביוני 2015

לא מסכים עםהקביעה שהכל נימצא בסטטיסטיקה. אתן דוגמא. נניח שלברון השליך שלשה קשה בשניה ה-24. נראה שני תרחישים:
1. ניסה לתקוף את הסל באגרסיביות, נתקל בדאבל-אפ ולא יכל למסור, במקום לאבד כדור ניסה זריקה קשה.
2. החזיק כדור בכדרור סרק עד סוף השעון והשליך אותו.
בסטטיסטיקה תראה זריקה מ-3 בשניה ה-24. אפשר לספר שניתן לחשב סטטיסטיקות מתי הזריקה אחרי ניסיון תקיפה ומתי לא, אבל אף אחד לא מפלח כל-כך דק, כי אחר-כך תתחיל לבדוק מתי זה היה על דאבל-אפ ומתי על טריפל-אפ. ואיך תמדוד את ההשפעה של חוסר החשק שלו על שחקנים אחרים? אז יש הרבה בסטטיסטיקה, אבל מומחים לשפת גוף יספרו לך הרבה דברים על האדם ואיך הסביבה הושפעה מהתנהגותו, דברים שלא תראה בשום סטטיסטיקה ובשום מסמך. אם אתה רוצה לבצע העתקה של מומחה לספת גוף למושגים סטטיסטים, שיהיה לך בהצלחה.

יריב 19 ביוני 2015

איציק, ברור שיש הבדלים כאלו בסטטיסטיקה. הרי יש מעקב אחר המיקום של כל שחקן בכל רגע, ברור שמחלצים מזה דאבל אפים וכיוצא באלו.

ההשפעה הפסיכולוגית שלו לא תופיע, רק פעולות של שחקנים. מצד שני, אם אתה יכול לראות את חוסר החשק שלו בפעולות הכדורסל שלו אתה יכול לבדוק מה ההשפעה של זה על הפעולות של שאר השחקנים וביצועי הקבוצה…

איציק 19 ביוני 2015

האם ראיתה פעם סטיסטיקה שמפלחת לדאל-אפים, טריפל-אפים, טראפים, וכו'? הרי אין גבול לרזולוציה.
לגבי ההשפעה על שחקנים אחרים, אתה לא יכול למדוד אותה כיוון שתקשה מאות לבסס מתאם סטטיסטי כלשהו בין התנהגות של שחקן X לביצועים של שחקן Y. במקרה שלנו נניח בין חוסר חשק מופגן של לברון לביצועיו של דלי. במיוחד שדלי במשחקים האחרונים שיחק לא משהו וכך גם בשש. אז נניח שבשש הוא לא רק לא קלע, כי אם גם בחר זריקות לא טובות. איך תבסס קשר סטטיסטי דווקא לשפת גוף של לברון המשדרת חוסר איכפתיות? זה שלא ביססת לא אומר שאין קשר בין ההתנהגויות כמו שלא אומר שיש.

Shadow 19 ביוני 2015

מה לגבי הסטטיסטיקה של 2 אליפויות ב11 עונות.

פתאום זה לא מסתדר?

כנגד סטטיסטיקה זו מנסים לספר שללברון לא היו קבוצות מספיק טובות.

שוב חוזרים למסרים הכפולים.

סטטיסטיקה לבד לא מספרת כלום. אתה יכול לבחור ממנה מה שאתה רוצה.

כדי לבחון עבודות צריך גם מראה עיניים וגם סטטיסטיקה. לפעמים גם זה לא מספיק כי צריך גם פרספקטיבה ונקודות השוואה. ובנוסף מי שבוחן את הדברים גם צריכה להיות לו הבנה של מה הוא רואה ומה הוא מנתח.

אחרי כל מה שנאמר מצבו של לברון בראיה היסטורית בכי רע בכל תחום שהוא מעבר לסטטיסטיקה האישית המנופחת שלו

יריב 19 ביוני 2015

אני לא ראיתי, אבל אין לי גישה לסטטיסטיקה שיש לקבוצות עצמן (הן לא חושפות אותה, כמובן).

גבול הרזולוציה הוא כמות המידע, כמובן. המידע מעניין רק עם הוא ממשי, כלומר אם יש הרבה ממנו. ברגע שאתה מפרק את התנועה לרכיבים קטנים כל כך שהם קורים רק פעם בשלושה משחקים הם מפסיקים להיות משמעותיים. אם אין מתאם אז כנראה שאין השפעה (או יתר דיוק, כנראה שכל השפעה שיש נבלעת, ולכן אין השפעה משמעותית). אם זו תופעה משמעותית יהיה מתאם – זו די הגדרת המילה "משמעותית". כמובן, מתאם אין פירושו סיבתיות, אבל סיבתיות פירושה מתאם.

כמובן, יתכן שאתה בוחן מאורעות קטנים מדי – אם יש לך 5 דקות של "לברון מפגין חוסר אכפתיות" בפלייאוף כנראה שלא יהיה לך מספיק מידע לכלום, במיוחד לאור העובדה שאלו לא 5 דקות מקריות (מה שמקשה בהרבה לבסס סיבתיות).

כמובן, העדר ראיות הוא לא ראיה להעדרות, אבל הוא העדר ראיות. בהעדר ראיות אני משתדל לפעול על פי התער של אוקהאם, כך שאני שולל כל אפקט מיוחד.

צל, זו לא סטטיסטיקה, בוודאי לא סטטיסטיקה אישית.
סטטיסטיקה לא מספרת שום סיפור, זה מקור כוחה. כשמספרים סיפור עוקפים את כל הבקרות הרצונליות, כך עובד המוח האנושי. אגב, פרספקטיבה ונקודות השוואה הם כמובן דברים שמופיעים בסטטיסטיקה.

איציק 19 ביוני 2015

יריב, אני חושב שאתה נותן יותר מידי כח לסטטיסטיקה שאתה מסוגל לדלות. ראשית, כפי שאמרת, המידגם קטן מידי ולכן אי-הודאות גדולה מידי, וכאן תצטרך לסמוך על ניסיון מצטבר, או אמונה (מה שעושים בשיטות בייסיאניות אך אין לי מושג איך להשליך אותן למקרה זה). שנית, ההקשרים הרבה פעמים לא לינאריים ולכן סטטיסטיקות כמו קורלציה לא יגידו לך דבר, ולחשב התפלגות משותפת תחת הנחת תלות, שוב חזרת לבעיית מחסור בנתונים.
יש לי הרגשה שאתה מפרש מאוד לא נכון את התער של אוקהאם. כל מה שהוא אומר שמבין הפתרונות המתארים נכון את אותה התופעה, הפתרון הנכון הוא הפשוט מבינהם. אין שום בסיס להנחה ששלילת כל אפקט מיוחד הוא פתרון נכון. להשתמש בכך כדי להגיד, שלילת אפקט מיוחד נותן פתרון פשוט ביותר ולכן הוא הנכון, לא נכונה. התער בוחר מבין הפתרונות הנכונים ולא מוכיחה מהו הפתרון הנכון.

יריב 20 ביוני 2015

תער אוקהאם אומר "מבין ההסברים המתאימים לתופעות". אם אין לי מידע אז העדר אפקט מיוחד מתאים לתופעות. במלים אחרות, אם אין לי מידע שמצביע על כך שצריך להסביר משהו אני אדחה את כל ההסברים (כי אני לא צריך להסביר).

אני מסכים שיכול להיות שאין לי מספיק מידע כדי להסיק מסקנות, אני רק טוען שאם אין לי מספיק מידע כדי להסיק מסקנות אז אין סיבה שאסיק מסקנות…

איציק 20 ביוני 2015

אנחנו שוב חוזרים מעגלית. אתה מדבר על עדויות כמותיות. כנראה זה איכשהו קשור לתחום העיסוק שלך. יש אנשים שכל חייהם עוסקים בניתוח שפת גוף והקשרים סוציולוגיים ועושים מזה כסף טוב. עדיין לא יודעים לכמת את התופעות שהם מדברים עליהם (נניח תזוזת עיינים כלשהי מסמנת חוסר ביטחון, משליכה על כך שגם הסובבים מתנהגים כך וכך). יש הרבה מקומות בהם משתמשים בזה ומנצלים זאת. האם בעוד X זמן ידעו להגדיר דברים אלו בצורה יותר כמותית, בהחלט יתכן שכן, אך בעובדה שאין הגדרה כמותית לדברים לא הופכת אותם ללא נכונות.
כשאומרים שבחדר יש אוירה דיכאונית, האם תוכל להגדיר כמותית אוירה דיכאונית? האם תוכל להיכנס לחדר ולהרגיש שהאוירה דיכאונית? אם תצטרך לתת עדות בבית-משפט על האוירה בחדר, האם תבחר בנתונים כמותיים או בתאור של מה שחשת וראיתה?

יריב 20 ביוני 2015

אני תכניתן במקצועי, אם כי בעת האחרונה אני גולש מעט לתחום המכונה Data Science, אז אולי זה קשור לתחום עיסוקי. בכל מקרה, העובדה שאנשים עושים מזה כסף אינה משכנעת אותי בזה שיש בזה אמת – גם אורן זריף עושה כסף.
אני לא יודע להגדיר ואף לא להרגיש אווירה של חדר. אני כן מסוגל להרגיש אווירה של אנשים, ואם הייתי נדרש הייתי מתאר מספר מאפיינים אובייקטיביים שתואמים את זה (קצב וטון הדיבור, זוויות העיניים או הגב ועוד כל מיני דברים). בכל מקרה זה לא רלוונטי, אלא אם אתה טוען שמצב הרוח של לברון לא משפיע על קבלת ההחלטות שלו על המגרש אבל כן משפיע על התוצאות.

איציק 20 ביוני 2015

יריב, אני 25 שנה בתחום שאז לרוב נקרא pattern recognition, אך כבר השם machine learning התחיל לכבוש את הפסגה. עברו ממה עושים לאיך. רשתות עיצביות חיפשו לגיטימציה ונתקלו די בבוז מקהילת ה-patern recognition, ובמיוחד statistical pattern recognition. אז עוד לא ידעו לפרש את הרשתות העיצביות במונחים סטטיסטיים. מאוחר יותר התחיל להתגנב המושג data mining, שזה עוד צורה שאנשים ניסוי להבדיל את עצמם מאלו שעשו את אותו הדבר, בשנים האחרונות הגיע שם מפוצץ חדש, big data ופתאום התברר לי אחרי 20 שנה שאני עושה הרבה גם מזה. ולבסוף, כדי שיהיה מיקצוע COOL חדש המציאו data scientist שמאחורי השם הזה אין כלום פרט למישהו שעוסק ב-pattern recognition (אלה אם הוא גם עושה קצת מבנה נתונים ועוד דברים שאינם קשורים לניתוח הנתונים פרופר). מה שאני בא לומר, שלא משנה איך תיקרא למה שאתה עושה, צוור הבקבוק היה ונישאר מיצוי המאפיינים. זו הבעייה הכי קשה. הצלחת למאות מאפיינים רלוונטיים בייצוג טוב מתוך כל ה-DATA שיל לך, אתה יכול לעשות הכל, מסווג, רגרסייה, אישכול, מודל ג'נרטעבי, מה שבא לך. אז זה נחמד שאתה אומר שהייתי מוצא, או היתי מסתכל על… תאורטית זה נכון, פרקטית, על הרבה מזה אין לנו מוסג כרגע וכשיש מוסג חלקי, מאוד קשה להשיג כמות מספקת של נתונים כדי לקבל תוצאה אמינה ומספקת. בני אדם עושים דברים מסויימים במיידי (על פי תחושה נרכשת, כמו הרגשה שיש מתח באויר) ואין לנו שמץ איך ללמד את המכונה כי אין לנו מידע אך למצאות את המאפיינים המתאימים. לפעמים זורקים הכל לרשת נוירונים והיא מצליחה לעשות משהו, ולפעמים יש יותר מידי רעש… החיים הם לא פשוטים כמו שאתה מתאר. אחרי 25 שנה אני מרשה לעצמי לומר זאת בודאות מוחלטת (עם מידה זניחה של אקראיות ;) ).

יריב 20 ביוני 2015

A data scientist is a statistician who lives in San Francisco

זה נכון לכל שאר השמות, אוסף buzzwords מפוצצים.

אני מסכים שזה לא פשוט, אני רק אומר שבלי משהו כזה (או בכלל טענות לא אנקדוטליות) אני לא משתכנע, ואני לא חושב שמישהו צריך להשתכנע. בני אדם עושים דברים מסויימים במיידי, וחלק מהדברים האלו הם טעויות, לכן אני רוצה יותר מאינטואיציות. בסופו של דבר זה אפשרי גם אם זה מסובך וברור שתמיד ישארו דברים שאנחנו לא יודעים. החיים קשים.

איציק 20 ביוני 2015

לגבי ההגדרה, אהבתי, :-) אבל זה כבר התפשת גם לכמה שגרים בקירית גת…
אל תכח שחלק מהדברים הם גם נכונים (כי רק חלק הם טעויות כפי שציינת), והרוב הם דווקא נכונים. אפשר לגרום לאדם לטעות בניסוי מכווון, וכנ"ל גם למכונה. העיניין הוא, שיש הרבה דברים כולל קריאת שפת גוף שאנשים יודעים לעשות נכון.
אספר סיפור כדי להמחיש, למנחה שלי לדוקטורט היה עוד סטודנט. המחקר שלו היה זיהוי בעיות לב לפי א.ק.ג. הם אספו הרבה מדידות וביצעו סיווג על-ידי שלושה רופאים. 80% מתשובות שלושת הרופאים היו זהות (מה עשו עם ה-20% לא יודע). לגבי התשובות הזהות רצו לדעת על סמך מה זיהו מחלה X או פגם Y. מתברר שהסימנים שזיהו הרופאים היו מאוד קטנים, פיפס פה, פיפס שם. הדבר היותר בעייתי, שאותו הרופא זיהה בשתי בדיקות שונות את אותה הבעיה לפי סימנים אחרים, ובין הרופאים הסימנים היו שונים לחלוטין. הבחור לא הצליח לבצע מיצוי מאפיינים בכלל, כיוון שהרופאים טענו שזו אומנות. ודאי שזו אומנות נירכשת וכעובדה שלושת הרופאים מגיעים לאותה מסכנה, אני רק אומר שיש דברים שהם לא רק שלא פשוטים, כי אם בלתי אפשריים בתנאים וידע הקיים היום.
דרך-אגב, אם לא תיסמוך על האינטואיציה האנושית, אתה בבעיה גדולה עם עצמך, ונראה לי שבכול זאת אתה מתפקד.

יריב 21 ביוני 2015

אני סומך על האינטואיציה האנושית בהרבה דברים, אני רק לא טוען לידיעה על בסיס אינטואיציה (אני בהחלט פועל לפיה). אני מוכן אפילו לנהל דיון שלא מסתמך על עובדות (כי אני מוכן לבסס הערכה, דבר שונה מידיעה, בלי נתונים של ממש). אני לא יכול לעשות את זה עם מי שלא מבדיל בין עובדות לאינטואיציה.

אגב, אתה יודע מה חסר בסיפור שלך על הרופאים? כמה מה80% הזהים היו נכונים.

איציק 21 ביוני 2015

לפי דברי הרופאים כולם, אבל זה לא חוכמה. כל אחד מהם גם חשב שב-20% האחרים הוא צדק :-) כאשר רוצים לבצע אימון על נתונים מסומנים אין לנו בררה כי אם לסמוך על המומחים הגם שהסימון שלהם אינו מושלם. זה הכי טוב שיש.

יריב 21 ביוני 2015

במקרים רבים ברפואה אתה יכול לעשות יותר. למשל, אם המידע של הרופאים שולח אותך לבצע התערבות טיפולית כלשהי סביר שבמסגרתה תאסוף עוד מידע. במקרים אחרים תוצאות של זיהוי חיובי של כל דבר הן פשוט איסוף עוד מידע. במקרי מוות יכולה להיות נתיחה לאחר המוות שבה אפשר להשיג עוד הרבה מידע נוסף (כי לא צריך להרכיב בחזרה).

איציק 21 ביוני 2015

בתאוריה אתה צודק, בפרקטיקה ממש לא. אין תקציבים ואין זמן במסגרת מסטר של שנתיים לבצע את מה שאתה אומר. גם בבסיסי נתונים שנימכרים לא מבצעים את מה שאתה מציע. זו פשוט בעיית אופטימיזציה תחת אילוצים, וההצעה שלך חורגת רבות מהאילוצים הקיימים. אם במקום האילוצים היה אינסוף משאבים ואינסוף זמן, אז היתה צודק.

יריב 21 ביוני 2015

אבל בטח יש מחקרים יותר רציניים מעבודות מאסטר, לא? בהקשר זה, שמעתי שדווקא ברפואה צפויה בעתיד הקרוב כניסה משמעותית של מערכות מומחה. אם זה נכון אז כנראה שניתן למצוא מאפיינים (אם כי אני מקווה שהרבה יותר כסף מושקע במחקר של מאפייני מחלות מבמאפייני משחק הכדורסל).

איציק 21 ביוני 2015

ודאי שיש, אבל הסיפור שלי היה על עבודת מאסטר, ובו היו אילוצים. גם במקרים אחרים יש אילוצים, אבל לפעמים פחות. לגבי ההשקע ברפואה יותר מאשר ב-NBA… לא בטוח. אני מכיר כאלו שחושבים ששעשועים זה יותר חשוב… שם אולי יש יותר כסף.

יריב 21 ביוני 2015

בעניין הקצאת הכסף אני לא כל כך מודאג. הסכומים שתעשיית הספורט והימורי הספורט מגלגלת הם כסף קטן מאוד ביחס לתעשיית הבריאות.

איציק 21 ביוני 2015

התגובה שלי היתה צינית משהו…

גיל 19 ביוני 2015

לא הכל אפשר למדוד בסטטיסטיקה ואפשר בהחלט להתרשם ממראה העיניים. עם זאת, אפשר כאן לראות את כמות הנגיעות של לברון בכדור במהלך המשחק ומה עשה עם הכדור כשהוא בידיים שלו. האם הלך לסל? בחר זריקה לשלוש בלי קשר למה שקורה במשחק? במשחק הזה היה אפשר לראות בבירור ואני בטוח שיש גם סטטיסטיקה שתתמוך בזה שהוא החזיק בכדור פחות זמן. בתור שחקן שכמעט כל התקפה עוברת דרכו כל הסדרה זה לא נראה טוב ובטח לא בגלל איזו תוכנית משחק גאונית.

גיל 18 ביוני 2015

כתבת יפה. אני חושב שחלק מהבעייה היא שיש לו יתרון פיסי ואתלטי כל כך גדול ולכן הסטטיסטיקות שלו מפלצתיות אבל זה מסתיר כדורסל לא חכם או אדישות כמו שהיה במשחק האחרון. זו בדיוק הבעייה על לברון שלמרות שיש לו יכולות רבות הוא לא תמיד מראה אותן או בוחר מה להראות ומה לא. יכול להיות שזה סוג של קללה בגלל שהוא יכול לשחק בכל עמדה על המגרש אז הוא רוצה להראות שהוא טוב בכל אחת מהן במקום להתמקד באחת. בבחינת תפסת מרובה לא תפסת. אולי אם היה רק מרכז היינו רואים את הרכז הכי גדול אי פעם ואז הדיונים על הקליעה היו פחות רלוונטיים. וככל שהוא מתאמץ יותר להראות כמה הוא גדול וכמה הוא רוצה לזכות באליפות נראה שהיא מתרחקת ממנו. מה שכן, קליבלנד דווקא שיחקו די קבוצתי בחצי השני של העונה, אל תתן לגמר לבלבל אותך. עם כולם בריאים זו יכולה להיות קבוצה היסטורית. אם לברון יתן לזה לקרות.

כסיפוביץ 18 ביוני 2015

"אדם צועק את שחסר לו. לא חסר לו, לא צועק"
מאיר אריאל

גיל 18 ביוני 2015

כאן זו דווקא נראית דוגמא של "יש לי, יש לי, יש לי".

אלעד כץ 18 ביוני 2015

זהו בדיוק.
כנראה ש"אין לו, אין לו, אין לו"

אריק 18 ביוני 2015

לברון הוא אחד מ5 השחקנים הדומיננטים שראיתי בליגה.
אבל יש בעיה.
הוא לא מבין את חשיבות הקבוצה והארגון הצורה מספיק טובה. ג'ורדן התבגר מהר והבין, דנקן בירד ומגיק לא ידעו אחרת. לברון עסוק בלברון.
אם היה יודע לסגור משחקים זאת היתה בעיה פחותה אבל הוא קצת צ'וקר ואז לא נשאר לו למי לפנות.
האם אם יפרוש עכשיו ייחשב לגדול מקובי? אני לא כל כך בטוח. זאת אך ורק אשמתו.

אסף 18 ביוני 2015

עוד לא יבשה הזיעה מהפרקט, וכבר בונים את מיתוס ה״אדישות״. גיל, זה לא רציני. הבחור נתן משחק על, 32-18-9. מתי לאחרונה ראית משחק כזה בסדרת גמר? על איזו אדישות אתה מדבר? הוא שיחק יותר מכל שחקן אחר, לא נח דקה בחצי השני. התאמץ עד הרגע האחרון. אני מצטער, אבל זה פשוט מנותק מהמציאות, על גבול ההמצאה. לא מצאתי אפילו בדל של טענה כזאת בתקשורת האמריקאית.
כנ״ל הטענה שהוא לא מתאמץ בהגנה כי לא רואים את זה בסטטיסטיקה. אתה הרי יודע שהוא נבחר 5 פעמים לחמישיית ההגנה של העונה. אז מה, פתאום הוא החליט שנמאס לו? אתה לא רואה קשר בין המאמץ העילאי שהשקיע בהתקפה לשמירת הכוחות בהגנה? מצד אחד אתה מתלונן שהוא שומר כוחות בהגנה, מצד שני מתלונן שלא שמר כוחות בתחילת המשחק.
ואיך באותו טקסט אפשר לבקר את לברון עם על זה שהלך למיאמי לשחק עם ווייד ובוש, וגם על זה שאין סביבו קבוצת עילית.
חבל שמול תצוגת כדורסל כזאת מחפשים רק את השלילי, וכשלא מוצאים מתחילים להמציא.

Shadow 19 ביוני 2015

לברון מוסר תודה על התמיכה והוא ישקול להביא אותך כחלק מחבילת החברים שהוא מנסה לבנות סביבו בקליבלנד החדשה.
אתה בחברה טובה כי שמעתי שגם וויד מגיע.

אסף 19 ביוני 2015

אדרוש חוזה מקס!

אריאל גרייזס 18 ביוני 2015

היה לי דיון עם חברים בדיוק על העניין הזה. מצד אחד, בסיטואציה שנוצרה לברון הוציא את המקסימום. אני לא מחזיק נגדו את סוף המשחק השישי, הוא היה גמור. מצד שני, שחקן אחר שלא היה מרוכז בעצמו היה נותן למאמן לאמן. גם אני שמתי לב לסיטואציה ההיא בפסק זמן שעומדים הארבעה מסביב לבלאט ולברון מגיע, מסתכל והולך. כאילו הנושא הזה של אימון לא נוגע אליו. בגלל ההתנהלות שלו הקבוצה הגיעה לפלייאוף, בטח אחרי שקיירי נפצע, עם אופציה אחת בדיוק בהתקפה.
האם הוא עובר את לארי בירד? טוב, אני משוחד. הייתי יכול להביא את זה שלבירד יש אליפות אחת יותר אבל אליפויות הוא מדד בעייתי. אני רק אגיד את זה – בירד מיצה מהתנאים שהטבע נתן לו הרבה יותר מאשר לברון. ולדעתי, אלא אם יקרה משהו יוצא דופן בשנים הבאות , ככה נזכור את לברון – אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה אבל כזה שהיה יכול להפוך לגדול שבהם (או קרוב לזה, מייקל יש רק אחד) ולא מיצה את הפוטנציאל שלו, עד כמה שזה הזוי לומר. זאת בניגוד לקובי, למשל, שלטעמי הוא לא גדול כמו לברון אבל מיצה את הפוטנציאל שלו במלואו

גיל 18 ביוני 2015

העניין הוא שהוא מבזבז הרבה אנרגיות על דברים מיותרים ולא מתעל אותן למה שחשוב. יש לו יכולות אתלטיות בלתי אנושיות כמעט ולכן ואלי מצפים שגם המוח הכדורסלני שלו יהיה כזה אבל יש כאן מיסמץ'. זה למה בירד טוב בהרבה ממנו. אם אתה צריך לבחור שחקן למשחק בודד או סדרה מכל השחקנים ההיסטוריים לברון אולי יגרד את העשירייה הראשונה.

Asaf 18 ביוני 2015

מדוייק כל כך אריאל , גם בנוגע לקובי ובטח שבנוגע ללארי בירד, ללברון לא היה ולא יהיה רבע מהשכל והבנת המשחק שהייתה לבירד כשחקן

אריק 18 ביוני 2015

לא מסכים לגבי הבנת המשחק.זה הפרדוקס הכי גדול של לברון יש לו הבנת משחק נפלאה. הוא עושה מינימום מטעויות ומקבל באמת החלטות טובות במיקרו. ויחד עם זאת, חסר כמעט לחלוטין הבנה של המאקרו, של הארגון.

Shadow 19 ביוני 2015

החוכמה של לברון היא מיתוס שנופח ע"י התקשרות ובעיקר ע"י החברים שלו כדי שהוא לא יראה רק כגוש בשר שדורס את כולם רק כי הוא חזק.

בפועל הייתי שמח אם מישהו (שצופה במשחקים) יסביר לי מאיפה הקישקוש הזה מגיע.
אני רואה את לברון משחק כבר שנים ולא ראיתי שום חוכמת משחק מיוחדת שלא ראיתי אצל שחקנים אחרים.
להיפך, הוא עושה הרבה שטויות והרבה פעמים משחק כדרוסל שלא ניתן לכנות אותו בשום שם מעבר לכדורסל רחוב/טיפש.

גורביץ' 19 ביוני 2015

תראה לטענתך יש שתי אופציות – אחת היא שכדורסל רחוב / טיפש היה הכדורסל שהגיע לגמר נ.ב.א בחמש שנים האחרונות, ללברון אין שום חכמת משחק מיוחדת ועל אף זאת הוא הגיע לגמר נ.ב.א בחמש שנים האחרונות. לאיפה שלא תיקח את זה יש שחקן אחד ששולט בליגה שליטה אבסולוטית כבר 5 שנים

Shadow 19 ביוני 2015

איך זה קשור?
אני שאלתי על חוכמה ואתה ענית לי על הצלחה.
אין שום קשר בין השניים.

אגב איך בדיוק הוא שולט בליגה אם ב 11 עונות לקח שתי אליפויות? ובשישה גמרים לקח רק 2 ועם קבוצת על?

עוד מיתוס מטופש שאלוהים יודע מאיפה הביאו.

ניפוח סטטיסטי לא מעיד על שום שליטה.

גיל 18 ביוני 2015

הוא מבין את המשחק טוב אבל לא מקבל את ההחלטות הנכונות כי הוא רוצה להיות במרכז.

יוסי 19 ביוני 2015

הייתי שמח לראות את הסיטואציה הנ"ל בפסק הזמן (שלברון חושב להצטרף ואז מתחרט ומסתובב). יש מצב ללינק? או לפירוט הדקה?

גיל שלי 19 ביוני 2015

זה היה בערך שנותרו שמונה דקות לסוף המשחק

Yavor 18 ביוני 2015

נראה שלברון בעיקר קורא תיגר על המוסכמות ההיסטוריות. הוא זכה (וזוכה) לאהדה מסוימת כאשר הוא יוצא מול שליטת הבעלים בחיי השחקנים (המעבר שלו לשחק עם חבריו), אבל כאשר הוא בא לבטל או לגמד את עמדת המאמן יש לו כבר יותר מתנגדים, בטח באזור חיוג 972.

מיקו גוטליב אהלן סבבה 19 ביוני 2015

לברון שחקן גדול, בנאדם כנראה די נחמד, פשוט קצת פוץ. וקשה לנו להתחבר לאנשים כאלה.

גיל 19 ביוני 2015

מרק סטיין כתב היום טור מאוד ביקורתי על לברון והיחס שלו לבלאט. זה די ברור שהוא לא שם עליו לכל מי שחשב אחרת. הוא קורא לפסקי זמן, מתייעץ רק עם טיירון לו, צועק על בלאט כשהוא לא מסכים איתו וכו'.

Shadow 19 ביוני 2015

אני אחזור קלות על תגובה שרשמתי בפוסט אחר.

אם אחד הגדולים משחק במקום לברון בקבוצה שהוא בנה (בחטא) במיאמי זה באמת היה נגמר ב 7 שאליפויות.

לברון, לא רק שהבטיח ולא קיים (כרגיל, אבל מי סופר), אפילו לא הצליח לייצר שושלת.

לכל הגדולים ביותר מלבד ווילט וויל היו שושלות.

הוא הובס מול ס"א ודאלאס של נוביצקי. רבאק דאלאס של נוביציקי, ואחרי זה יספרו לי שליד לברון אין אף פעם שחקנים טובים.
וכשניצח את ס"א עשה זאת בקושי כשריי אלן מציל לו את התחת והקריירה על הדרך.

למעשה האליפות היחידה המשכנעת מהשתיים שיש לו היא הניצחות על אוקלהומה.

אני חושב שרק בגלל עיוורן לברון מעבירים לא את זה בשקט, אבל זה פשוט צבוע ומגוחך שאצלו העבירו את הכישלון במיאמי ושלא יהיה לאנשים ספק, עבור שחקן כמו לברון שטוען לגדולה זה כשלון, לא פחות.

גם אם לוקחים שחקן כמו אלאג'ואן שלקח רק שתי אליפויות ומשווים את התנאים הוא יוצא מפסיד. האקים שיחק בתקופה של השחקן הטוב במשחק (למרות שאני טוען שזה מג'יק) עובדתית. לברון משחק בתקופה שהוא השחקן הכי טוב ולא מצליח לקחת אליפויות שלא לדבר על שושלות.

זה אומר דרשני.

מישהו יכול לדמיין את מג'יק בירד וג'ורדן בקבוצה של מיאמי מוציא בקושי שתי אליפויות? זה היה נגמר בחמש שש בהליכה. מה לגבי ג'אבר, ביל ראסל, שאקיל, דאנקן וכו'? אפילו קובי היה מוציא מזה יותר. למעשה הוא הוציא יותר בקבוצות דומות למיאמי.

נ.ב

הסטטיסטיקות של לברון הן אחד השקרים הגסים שראיתי. הבחור מביא כבר שנים סטטיסטיקות מנופחות בגלל צורת המשחק שלו. הסטטיסטיקות האלה הן סטטיסטיקות מפסידות. זה לא חוכמה לזרוק 40 פעם במשחק ולקלוע ארבעים. מה שמשנה זה אם ניצחת בסוף.

אם היינו ב 2009 הייתי אומר לברון צעיר יש לו עוד זמן אולי הוא ילמד (שזה בדיוק מה שאמרתי ב 2009) היו אני מבין שזה מי שהוא.

מלך אבל של הסטטיסטיקות.

דיזידין 19 ביוני 2015

תשמע, התקדמנו.
אתה הקלדת במו ידיך שלברון השחקן הכי טוב בעולם.
אבל הניסוח שלך קורע, ניכר שזה נורא קשה לך: "לברון משחק בתקופה שהוא השחקן הכי טוב"

סולי 19 ביוני 2015

בירד שיחק בקבוצה לא פחות טובה ממיאמי- אפילו יותר טובה ובאמת לקח
ובכלל, לא צריך להגזים, היה היה צריך להוציא יותר אליפויות מהשתיים שלו עד עכשיו במיאמי- אבל לא 6, וגם 5 זה כמעט לא הגיוני בשביל קדנציה אחת של קבוצה
לברון בהחלט לא נראה טוב כרגע עם מספר ההצלחות שלו בגמרים ביחס לגדולים בהיסטוריה, אבל אם הוא ייקח 2-3 אליפויות עם קליבלנד (וזה אומר שהוא יוסיף להופעות הרצופות שלו בגמרים) אז הוא כבר בהחלט יוכל להתמקם במקום טוב שם

דיזידין 19 ביוני 2015

אם מקהייל ופריש פצועים, כמה אליפויות בירד לוקח?
ספירת אליפויות היא כמעט חסרת משמעות כשבוחנים שחקן.
לעומת זאת, לבחון איך שחקן משחק במשחקי האליפות, במאני טיים, בקלאצ', זה פקטור חשוב במשוואה.

Shadow 19 ביוני 2015

בירד גם שיחק נגד קבוצות קצת (רק קצת) יותר טובות ממה שלמיאמי יצא להיתקל.
אבל אני אנחש שמעולם לא ראית אותן.
עם קליבלנד בתצורה הנוכחית הוא לא יקח אליפות גם עוד חמישים שנה.
וכשאני אומר בתצורה הנוכחית, אני מתכוון לזה שכל עוד הוא שם או כל עוד הוא לא מביא עוד כמה סטארים כמו שהוא רגיל.

שמעתי שוויד מעוניין להגיע. פשוט בדיחה.

Shadow 19 ביוני 2015

אתה בטח מרגיש נורא חכם אבל איפה כתבתי שלברון לא השחקן הכי טוב בתקופתו?
זה עדיין לא שם אותו בשורה אחת עם הגדולים של המשחק(שזה מה שהוא והייחצנים שלו מנסים למכור לנו). להיפך, דווקא ההישגים הקבוצתיים שלו (להזכירך זה לא טניס) שמים אותו בפרופורציות, אחרי שמנקים את כל הרעש התיקשורתי והפימפומים מכל עבר על המורשת (הלא קיימת) שלו.

קשקשן בקומקום 19 ביוני 2015

לא היה שחקן שהפער בין הביצועים שלו לבין הביקורת וחוסר האהדה אליו היה גדול כמו לברון. ואגב, את הרוב הוא הרוויח ביושר עם שטויות כמו "I am taking my talent". אבל זה שאתה כותב על "עוורון לברון" ועל זה שעושים ממנו יותר ממה שהוא – זאת פשוט בדיחה.

כל השושלות שאתה מדבר עליהן – הן היו קבוצות על. בירד שיחק עם שחקני על, מג'יק שיחק עם שחקני על, דאנקן שיחק עם שחקני על (וגם הפסיד הרבה שנים – אתה כנראה מעדיף שושלת כמו של דאנקן שאולי לא הפסידה בהרבה גמרים אבל גם מעולם לא עשתה שני גמרים רצוף). כולן אגב (לדעתי), עם הרכבים חזקים משל מיאמי של לברון, אולי למעט הספרס בחלק מהשנים.

חייב להגיד שלא מבין את המעורבות הרגשית הזאת שלך – אתה מסובב כל מספר וכל טיעון כדי להוריד מהשליטה של הבחור בליגה. הוא כנראה לא טיפוס משהו משהו, אבל הוא שחקן מדהים.

יריב 19 ביוני 2015

דאנקן הגיע לשני גמרים רצוף – מול לברון (ולא כשחקן כל כך מרכזי בקבוצה כבעבר)

Shadow 19 ביוני 2015

אתה יודע מה אתה רושם או שאתה סתם מקשקש בקומקום?

עם איזה שחקני על שיחק דאנקן? בוא תמנה שנוכל לצחוק ביחד. הוא שחקן העל והוא עשה את ההבדל בדיוק כמו שלברון היה צריך לעשות.

איזה שחקני על היו לקובי בלייקרס? שאקיל בקדנציה אחת או ששם אפשר להגיד שקובי היה המשנה לשאקיל. וגאסול בפעם השניה.
איזה שחקני על היו לג'ורדן?

למג'יק אולי הייתה קבוצת על וגם לבירד אבל הם שיחקו אחד נגד השני אז זה מתקזז.

אתה רוצה שליטה?
שאקיל שלט ללא עוררין 4 אליפויות בשיאו.
קובי שלט 5 אליפויות בשיאו.
דאנקן יותר משניהם ולאורך הרבה יותר זמן.

שוב גינבת דעת וטיעונים מעגליים עם כפל משמעות.
לברון שולט לאנשים בראש לא יותר.

אם לשחק עם בוש וויד ריי אלן ועוד משלימים טובים זה לא מספיק זה רק מוציא את לברון עוד יותר גרוע. זו טענה מגוכחת ברמות שקשה להסביר. לזה בדיוק אני קורא "עיוורן לברון"
אתה לא חושב שאתה זוכר את ההרכבים של הקבוצות האחרות כטובים כי שם הכוכבים הביאו קבלות ויצרו שושלת??!!
לא היו שם שחקנים משלימים טובים יותר ממה שהיה ללברון ובטח שלא היו שם שלישיות כמו לברון וויד בוש עם תוספת של אלן.

אגב גם לך יש זיכרון קצר? גש לראות את עונת האליפות הראשונה ותגיד לי מי שם הוביל אותם.

Matipool 19 ביוני 2015

בלי להוריד מהגדולה של אולג׳ואן – את האליפויות שלו הוא לקח כשמייקל שיחק בייסבול .
מסכים שבירד לקח אליפויות כשבדרך הוא עובר קבוצות הרבה הרבה יותר טובות מאלו שנגדן התמודד לברון ואם אני זוכר נכון – באליפות הראשונה של בירד , מקהיל היה שחקן ספסל .

Shadow 19 ביוני 2015

זו בדיוק הטענה אם לא הבנת.

אחזור שוב הוא שיחק בעידן שג'ורדן השחקן הטוב ביותר. ואין על כך עוררין.

זאת אומרת אם ג'ורדן לא פורש כנראה שגם הוא לא לקח אליפות אחת.
זה בשביל להסביר את הקושי של שחקנים היסטוריים לקחת אליפות בעידן של השחקן הכי היסטורי. זאת נקראת שליטה.

בניגוד ללברון ששוב ושוב מנסים לפמפם לנו שהוא היסטורי. זה שקר גס שמגובה רק בסטטיסטיקות מנופחת.

הוא השחקן הטוב כיום מבחינה סטטיסטית (אישית) אבל מראה בדיוק כמה חלש הוא בראיה היסטורית. 2 אליפויות מתוך 6 ב 11 עונות.

דאנקן בגיל 37 שולט בליגה יותר ממה שלברון ישלוט בכל הקריירה שלו.

נ.ב

ברור לי למה לאנשים קשה להשתחרר מהפימפומים שהזריקו להם למוח על לברון. זה קצת כמו שטיפת מוח. לאנשים קשה להתעורר למציאות. חלקם גם גדלו עליו ואז התהליך עוד יותר מסובך כשאתה מבין שגיבור הילדות שלך הוא לא כזה גדול כמו שחשבת.

ד"ר רזי הופמן 19 ביוני 2015

מסכים עם הקביעה שלברון עדיין לא ברמה של לארי בירד אבל הוא מתקרב.
השאלה היא האם הוא יקבל מרות של מאמן ויגיע בסוף למה שלארי עשה או שיחרב לעצמו.
אחרי היחס שנתן למאמניו וביניהם לבלאט אני לא חושב שיעבור אי פעם את בירד.
כבר אמרתי. אשמח עם בלאט יעבור לאינדיאנה. זו קבוצה עם פוטנציאל שמתאימה לו. הם כבר היו במעמדים גדולים והיה חסר להם מאמן גדול וכוכב פצוע.
נראה לי שהשילוב בלאט-בירד-פוטנציאל של קבוצה יכול להיות שילוב מנצח.
כמה הייתי רוצה לראות אותו שם מעניש את לברון וטיירון לו פעם אחר פעם. ההרגשה שלי היא שטיירון חתר תחת בלאט ולברון היה מאחורי המשחק הלא יפה הזה. למלך גיימס לא מגיע מאמן כל כך טוב שיקח אותו ל LEVEL של בירד!

No ONE 19 ביוני 2015

אז אתה רוצה לפטר מאמן מצליח כמו פרנק ווגל שנבחר באופן אישי על ידי בירד והוכיח לאורך השנים האחרונות שהוא מאמן מצוין ויותר טוב מבלאט?

אריאל גרייזס 19 ביוני 2015

תגיד, לאן אני שולח לך את התמונה שלי עם קרטיס מרטין מאתמול?

No ONE 19 ביוני 2015

לאותו מקום שבו שלחתי לך את התמונה שלי עם ארון הרננדז

אבל אם לא קיבלת את הרננדז אתה יכול לשלוח ל info@showerdoors1.com

ד"ר רזי הופמן 19 ביוני 2015

מה ווגל עשה השנה שמגיע לו להשאר?
האם אינדי הגיעה לפליאוף במזרח החלש?
ההעדרות של פול ג'ורג היא לא תירוץ לכך שלא הגיעו לפליאוף וסיימו מקום תשיעי!

ד"ר רזי הופמן 19 ביוני 2015

בכל מקרה כרגע נראה שהוא ממשיך אז כולם צריכים לאכול את הכובע. אני עדיין רוצה לראות אותו מתחיל במקום אחר אבל הוא יעשה מה שהוא יודע שטוב לו וישאיר את העצות לאחרים.

אלון 19 ביוני 2015

חס וחלילה!!!! זה מהשאני צריך שכל אדם שני ברחוב יכיר את אינדיאנה שלי וייעץ להעיף אץ דיוויד ווסט או גורג היל. אל תגעו לי באינדיאנה

ד"ר רזי הופמן 19 ביוני 2015

:) טוב, נתחשב בך, בכל מקרה נראה שכל הספקולנטים למיניהם מקבלים את בלאט בקליבלנד גם בשנה הבאה!
מה לברון יעשה? להיכן יוליך את הבושה?

סולי 19 ביוני 2015

גם עם שיקגו הוא יכול להביא להם אחלה של נקמה (המשרה שם כבר תפוסה?

ד"ר רזי הופמן 19 ביוני 2015

המשרה תפוסה ולא על ידי עבדך הנאמן.

daniel 19 ביוני 2015

כל דקה שלברון לא היה על המגרש הסתיימה בריצה של גולדן סטייט.
קליבלנד לא ניצחה דקה כזו לאורך כל הגמר.
אז איפה האחריות של המאמן פה?
אני רוצה להאמין שיש להם שני תרגילים בכיס חוץ מבידוד. בטח כשמושא הבידוד הוא דלבדובה.
לא זוכר כזו אסופה עלובה של שחקני משנה חד מימדיים מאז פילי שסביב אייברסון.

כל זה לא מוריד מהעובדה שלברון אכן פוץ חסר קלאסה.

ופיפן אוברייטד? באמת? אפילו כאוהד דטרויט קשה לי להגיד דבר כזה.

תני 19 ביוני 2015

בלי קשר לסדרה הזאת ומבלי לפגוע בכמה לברון גדול, אני מעדיף את בירד any day of the week

Matipool 19 ביוני 2015

פיפן אוברייטד ?! אם כבר – הפוך . מה שכן , אני בטוח שללא מייקל הוא לא היה מגיע לרמה כזו גבוהה .
הסיטואציה היחידה שהייתי לוקח בה את לברון לפני בירד היא במשחק של 3 על 3 בשכונה . לארי הוא מס׳ 3 הגדול בהיסטוריה .

תני 19 ביוני 2015

+1

MOBY 19 ביוני 2015

ורזאו חוזר בעונה הבאה.
בתור אחד שהיה מרכז הקבוצה במשך השנים האחרונות. ובשנים האחרונות פיתח גם אופי ואוהדי קליבלנד חולים לו על העכוז. יהיה שמייח. או שיהיה טרייד.
בכל מקרה לסמול בול הוא היה מתאים יופי……

MOBY 19 ביוני 2015

אני לוקח את בירד לעונה מתישה בנבא ופלייאוף.
אבל לברון הוא השני או השלישי שאקח למשחק בקיץ בהרלם רייקר הייר איי קאם

קשקשן בקומקום 19 ביוני 2015

גיל נראה לי שירית חץ ואז ציירת מטרה.
לברון טיפוס לא משהו, אבל לא נראה שיש דבר שהוא רצה העונה יותר מאליפות. המסקנה שלי מהפלייאוף היא בדיוק הפוכה. היה נותן הכל שקיירי יהיה בריא.
אפילו בסיטואציה שנוצרה שחקנים לידו זרחו בפלייאוף (דלי, טריסטן, אפילו מוזגוב לפרקים) דפקו תצוגות כמו שלא נתנו כל העונה, וכמעט כל הסלים שלהם היו ממסירות שלו. מה שכן בינו לבין דייויד לא היתה אהבה גדולה, ובקטע הזה, הוא פשוט לא חכם, ובטח שלא מתוחכם כמו שמייקל היה (העיף מאמן בעצמו)
ופיפן לא אוברייטד, פיפן הוא שחקן טופ 50 בכל הזמנים. בדיוק ההיפך – מה שאנדרייטד זה כמה חזק היה הסגל של שיקגו בנוסף למייקל. אני מעריך שקליבלנד בריאה גם בלי לברון מגרדת את הפלייאוף, בדיוק כמו שיקגו בריאה בלי מייקל

יריב 19 ביוני 2015

שיקגו בריאה בלי מייקל נתנה עונה של 55 נצחונות, 2 נצחונות מהמקום הראשון במזרח, ומשכה את הניקס לשבעה משחקים. מגרדת את הפלייאוף? קצת יותר.

Shadow 19 ביוני 2015

ומה עשו עונה אחרי זה?

יריב 19 ביוני 2015

עונה אחרי זה הם איבדו גם את גראנט, אבל ג'ורדן חזר לקראת סוף העונה.

היו במאזן 34-31 כשג'ורדן חזר וסיימו את העונה איתו בעוד 13-4. הפסידו בסיבוב השני (עם ג'ורדן) לאורלנדו (עם שאקיל וגראנט). כנראה שצריך גם קו קדמי.

גיל 19 ביוני 2015

אז כנראה שגראנט הוא ההבדל. ועם ג'ורדן בעונה שלמה הם לא היו מפסידים בסיבוב השני.

אסף 19 ביוני 2015

כנראה שלא. למרות שאורלנדו ההיא נראתה מאוד מפחידה לכמה רגעים.
בכל אופן, שיקאגו בלי ג׳ורדן ובלי גראנט היתה עם מאזן חיובי. היה שם בסיס חזק מאוד.

shadow 19 ביוני 2015

אשמח אם תימנה את הסגל של שיקאגו רק כדי שנוכל לצחוק ביחד. בשתי הקדנציות.
אני טוען שהמזרח היה חלש אז וחלש עוד יותר היום. מה שכן הוא היה הרבה יותר אגרסיבי.
המערב היה חזק אז והוא חזק גם היום.

ההבדל הוא שחקן על אחד לקח בעשור ההוא 6 אליפויות בשתי קדנציות שונות עם שני סגלים שונים.
פה יש כבר יותר מעשור שחקן שמתקשה לקחת אליפויות בשלוש קדנציות שונות.

מה פשר הקישקושים על מי שיחק עם ג'ורדן?
הוא שיחק לקחו שלוש. הוא הלך הפסידו שתיים. הוא חזר לקחו שלוש. הוא הלך שוב לתמיד ולא לקחו כלום.

אהלן לברון. היה בקליבלנד לא לקחו. הלך מקליבלנד גם לא לקחו. חזר לקליבלנד עדיין לא לוקחים.

הגיע למיאמי לא לקחו. שנה אחרי לקחו בניצוחו של וויד, שנה אחרי לקחו שוב בניצוחו של לברון(4-3 בקושי), שני אחרי שוב לא לקחו.

יש עוד מה להוסיף?

גיל 19 ביוני 2015

זו הייתה בדיחה להערה של יריב. ברור שהיה בסיס חזק כי הייתה לקבוצה שיטה והיה לה מאמן וארגון חזקים והיה להם גם ניסיון שלא היה בקבוצות אחרות ושחקן על גבולי. אבל בלי ג'ורדן הם לא היו קבוצה לאליפות.

יריב 19 ביוני 2015

אין לדעת, אבל באליפויות היה להם PF טוב מאוד (גראנט) או מצוין (רודמן). קבוצה צריכה הרבה חלקים.

גיל 19 ביוני 2015

על פי הצורה שאתה מחשב הם היו מסיימים אותה עונה עם 63 ניצחונות ובמקום הראשון במזרח. את אורלנדו אם היו פוגשים זה היה רק בגמר המזרח. אחרי עונה שלמה סביר שהם גם היו עוברים אותם.

יריב 20 ביוני 2015

ההערכות שלי הן גסות במפורש, אבל הם בהחלט היו יכולים להשיג יותר. או שלא, כמובן, תמיד יש מקריות. אני נוטה לחשוב שההבדל בפלייאוף (פרט לדירוג) לא היה דרמטי. היה מספיק זמן, רוב הקבוצה הכירה כבר את ג'ורדן והוא הכיר אותה, היכולת האישית שלו לא הדרדרה ככל שאני מבין וכולי.

גיל 20 ביוני 2015

אין שום מקריות בזכייה ב6 אליפויות כשהוא השחקן הכי טוב בקבוצה ובלעדיו לא היו ממש קרובים. והבולס שיחקו שונה ב95 וג'ורדן לא היה בכושר משחק מלא כך שההפסד שם חסר משמעות.

יריב 20 ביוני 2015

יש מקריות בכל דבר, זו דרכו של עולם. לגבי כושר משחק מלא, אתה יכול להסביר במה זה בא לידי ביטוי חוץ מההפסד? פשוט אחרת זה נראה כטיעון מעגלי במקצת.

גיל 20 ביוני 2015

נו, די, כמה אפשר להיות עיוורים למציאות? 4 פעמים MVP של הליגה בעשור הזה ו6 פעמים הMVP של סדרת הגמר והזכיות הללו מקריות?

ובעונה שהוא חזר הוא קלע באחוזים הגרועים בקריירה שלו כולל כשהוא שיחק בוושינגטון וממוצע הנקודות הכי נמוך בשיקגו. ככה זה כשלא מתכוננים לעונה כראוי והקבוצה משתנה בשנתיים ולא נמצאים בסינכרוניזציה טובה איתה.

יריב 20 ביוני 2015

בפלייאוף האחוזים שלו היו גבוהים מב93,96,97,98. יש להודות שבפלייאוף זו השוואה בעייתית, כי בגמר המזרח וגמר הליגה ההגנות צפויות להיות טובות מבסיבובים הראשונים, אם תרצה אספק מחר את המידע בהשוואה לסיבובים הראשונים.

יריב 20 ביוני 2015

בפלייאוף האחוזים שלו היו גבוהים מב93,96,97,98. יש להודות שבפלייאוף זו השוואה בעייתית, כי בגמר המזרח וגמר הליגה ההגנות צפויות להיות טובות מבסיבובים הראשונים, אם תרצה אספק מחר את המידע בהשוואה לסיבובים הראשונים. גם מספר הנקודות בפלייאוף היה מאותו סדר גודל כבשנים קרובות, גבוה מב96,97. בעונה הרגילה לקח לו כמה משחקים לחזור באופן מלא, אבל היו לו 17.

הזכיות האלו מקריות במובן שכל אחת מהן היתה יכולה, בראיה מראש, לא לקרות. אני לא הולך לבצע הערכת הסתברויות, אבל הסיכוי של שיקגו עם ג'ורדן לזכות באליפות לא היה 100%, העולם פשוט לא עובד כך, רק האבקות מקצוענית.

איציק 20 ביוני 2015

הן לא היו 100% אפריורית, וזאת רק אם אתה כופר בקיומו של אלוהים בכדורסל ושהוא שיחק באותן שנים בשיקגו. טענה שאפוסטריורית אפשר לראות שאיננה נכונה ואלוהים אכן שיחק בשיקאגו באותה תקופה. לטעון שאלוהים יכל להפסיד לא בכוונה, זה זילזול בכוחו של האלוהים, ויש פה קוראים העלולים לדרוש ממך התנצלות על עצם המחשבה שאלוהים יכל להפסיד בניגוד לרצונו ;)

גיל 20 ביוני 2015

אני לא טענתי שהוא 100% היה זוכה אבל יש הבדל בין לומר שמשהו הוא מקרי לבין שיש לו סיכוי מסוים להתרחש. בפועל, בכמעט כל עונה שהוא שיחק אחרי האליפות הראשונה, שיקגו הייתה המועמדת הבכירה לזכות באליפות והיא לא הייתה כזו כשהוא עזב. מובן מאליו שהוא הגורם הראשי לאליפויות הללו ואין בזה שום דבר מקרי גם אם האליפות לא מובטחת.

יריב 20 ביוני 2015

תמיד יש מקריות – הסיכוי הוא לא 0% ולא 100%. אני מופתע מהצורך שלי להסביר את זה.
"יש הבדל בין לומר שמשהו הוא מקרי לבין שיש לו סיכוי מסוים להתרחש" – אשמח לשמוע מה ההבדל.
לא טענתי בשום מקום שג'ורדן לא היה השחקן החשוב ביותר בשיקגו, כן טענתי שהיה שם סגל מצוין גם בלי ג'ורדן. נאמר כך, אתה חושב ששיקגו בלי פיפן היתה המועמדת הבכירה לאליפויות? מה לגבי גראנט/רודמן?

גיל 20 ביוני 2015

שוב, זה שיש אלמנט מקרי לא אומר שאי אפשר לנבא בהסתברות מסוימת את ההתרחשות. ההתייחסות שלך היא כאילו כל הזכיות שלו מקריות וליכולת אין שום קשר. כאילו שבכל סדרת גמר זה היה עניין של הטלת מטבע שהבולס ינצחו ובמקרה יצא להם שש משש.

לבולס היה צוות טוב בדיוק כמו לכל קבוצה אלופה. אבל הפער בינו לבין השחקנים האחרים בקבוצה הוא כנראה הגבוה בהיסטוריה בעוד אתה מנסה לגמד אותו. בלי גראנט ורודמן הם בהחלט היו המועמדים לאליפות. לגבי פיפן קשה לדעת כי הוא היה שם תמיד, אבל העובדה שאיתו כשחקן הבכיר הם לא היו מועמדים רציניים מראה מי כאן השחקן הקריטי. בכל מקרה, בוא נגיד שאם לא היו השחקנים שהזכרת היו שחקנים אחרים שאיתם הם היו מועמדים לאליפות כי ג'ורדן למד לבטוח בחברים שלו ולתת להם להתבטא ולא רצה כמו לברון לעשות הכל.

יריב 20 ביוני 2015

על מה לעזאזל אתה מדבר? אחזור על האמירה על המקריות – שיקגו ב95 היתה יכולה להשיג יותר אם ג'ורדן היה חוזר בתחילת העונה, או שלא. כל מה שאתה אומר אחר כך, כאילו אני טוען שאין שום חוקיות בעולם, הכל הוא מקריות ואולי גם אין הבדל מבחינת היכולת לזכות באליפויות בין ג'ורדן לביני, זה הכל בראש שלך. שיקגו היו פייבוריטים בכל סדרה בשנים בהן זכו באליפות, ועדיין הסיכויים שלהם להפסיד (א-פריורי) לא היו 0, אז הם בהחלט השיגו יותר מהצפוי.

גם גראנט/רודמן היו שם תמיד (כלומר, אחד מהם היה שם תמיד), אז לא ברור לי למה הטיעון לגבי פיפן לא תופס לגביהם.
"העובדה שאיתו כשחקן הבכיר הם לא היו מועמדים רציניים מראה מי כאן השחקן הקריטי" – לא מראה כלום, בהתחשב בזה שאנחנו לא יודעים אם היו מועמדים בלעדיו. מה שאתה עושה פה הוא מה שקרוי "טיעון מעגלי" – חבל. הטענה האחרונה, אגב, היא הקשקוש הגדול. אתה מבטל לחלוטין את חשיבותם של השחקנים ששיחקו עם ג'ורדן ואומר שבגלל סיבה מיסטית (ג'ורדן למד לבטוח בחברים שלו? מה זה אומר?) קבוצה עם ג'ורדן היתה מועמדת מובילה לאליפות בלי קשר לזהות השחקנים האחרים. אז לא, קבוצה של ג'ורדן איתי, איתך, עם גיל שלי ועם איציק לא היתה מנצחת משחק אחד בליגה, אפילו אם ג'ורדן היה בוטח בנו.

איציק 20 ביוני 2015

יריב, מסכים עם כל מה שכתבת בתגובה האחרונה, פרט לזלזול הגורף ביוכולותי ;)

יריב 20 ביוני 2015

איציק, אין פה זלזל ביכולותיך, אתה פשוט לא יודע כמה אני גרוע.

גיל 21 ביוני 2015

זה שהסיכויים שלהם להפסיד לא היו אפס לא אומר שהניצחונות היו מקריים. אני חוזר ואומר על הטענה המקורית שלי: זכייה ב6 אליפויות אינה מקרית ואין בה שום אלמנט מקרי. זה שהתוצאה לא ידועה מראש לא הופך את מה שקרה בפועל למשהו שהוא תוצאה של מאורעות מקריים. שיחקו כדורסל, קבוצה אחת הייתה טובה והיא ניצחה.

לגבי גראנט/רודמן זו בדיוק הנקודה. אחד מהם היה שם תמיד ואם אף אחד מהם לא היה אז היה מישהו אחר. בפועל, אף אחד בקבוצה לא זכה באליפות עם שיקגו ובלי ג'ורדן מה שמראה מי השחקן הבכיר שבלעדיו אף אליפות לא הייתה קיימת. אין כאן שום טיעון מעגלי כי היו שנתיים שהם לא שיחקו איתו והם לא הגיעו לאותם הישגים. אתה יכול לומר שאולי אם היו משחקים בלעדיו עוד כמה שנים אז אולי היו משיגים אליפות אבל בפועל זה לא קרה.

ויפה שאתה קורא לטענה שלי קשקוש. אחרי זה אתה מתפלא למה אי אפשר להתדיין איתך? כל מה שאתה אומר אלו דברים שהם רק מהרהורי ליבך ואתה גם תוקף דברים שלא אמרתי שוב ושוב. בשום מקום לא כתבתי שבלי שחקנים אחרים הוא לא היה זוכה או שהיה ביטול של השחקנים האחרים. טענתי ואני חושב שרוב האנשים יסכימו איתי, שהפער בינו לבין השחקנים האחרים בקבוצה אלופה הוא הכי גדול אי פעם. 4 פעמים MVP ו6 פעמים MVP בגמר בכל סדרה שהוא שיחק. משהו שלא מג'יק, קארים, בירד, דאנקן או אחרים השיגו.

ואני דיברתי על שחקנים, לא על עגלות :-)

יריב 21 ביוני 2015

אתה מציג דיכוטומיה שגויה – או שאין שום דבר מקרי או שהכל מקרי. ככל הדיכוטומיות השגויות, היא שגויה.

שחקנים כמו גראנט, בוודאי כמו רודמן, לא מסתובבים בליגה בכמויות. רודמן הוא שחקן היכל התהילה, לא מישהו שאפשר להשיג באופן מקרי. גראנט היה פחות טוב, אבל שחקנים על גבול האולסטאר יש בערך אחד לקבוצה, אתה לא יכול להשיג אחד כזה כך סתם (כהערת אגב, בעונת 96-97 השכר של ג'ורדן זינק ל30 מיליון. אתה יודע מי היה השחקן עם השכר השני בגובהו בליגה באותה עונה?). אגב, לשניהם יחד יש עונה אחת עם שיקגו בלי ג'ורדן (זו עונת 94), אז קשה לגזור מזה כל מיני מסקנות. כמו כן, מעולם לא טענתי שג'ורדן לא היה השחקן המוביל בשיקגו, אתה יכול להפסיק לתקוף את איש הקש הזה.

ההבדל בין הטענות שלנו, גיל, הוא שהטענות שלי הן בעיקר טענות שליליות (אי אפשר לקבוע X), ושלך חיוביות. לכן נטל ההוכחה הוא בעיקר עליך, ואתה לא מספק טיעונים אלא מסתפק בנחרצות במקום – אותי זה לא משכנע.

אתה כתבת: "אם לא היו השחקנים שהזכרת היו שחקנים אחרים שאיתם הם היו מועמדים לאליפות", כלומר ג'ורדן היה עושה כל קבוצה למועמדת לאליפות, עם כל סגל שחקנים. במלים אחרות, אין חשיבות לזהות השחקנים האחרים בהפיכת הקבוצה למועמדת לאליפות. נכון, לא כתבת שהוא לא היה זוכה בלי שחקנים אחרים, אבל בהחלט כתבת שהוא מועמד לאליפות בלי שחקנים אחרים. אני לא יודע על מה אחרים יסכימו איתך, אני חושב שיש מה להזכיר בהקשר זה את שאקיל בלייקרס ב2000, את קארים במילווקי, אולי את מיקאן בלייקרס בזמנו וכנראה את לברון במיאמי (בעיקר ב2013). אגב, ג'ורדן היה 5 פעמים MVP.

גיל 21 ביוני 2015

אני לא מציג שום דיכוטומיה שגויה כי אני לא מקבל את ההגדרה שלך למקריות. מה בדיוק מקרי בכל אחת מהזכיות של שיקגו באליפות אתה יכול לומר? איך אתה מבדיל בין משהו מקרי למשהו שהוא תוצר של יכולת על המגרש?

שחקנים כמו רודמן לא קיימים כמעט בגלל שאין שחקנים שמשחקים רק בצד אחד של המגרש. רודמן נכנס להיכל רק לפני 4 שנים כך שהוא היה די גבולי בגלל ההתקפה הגרועה שלו. אם לא היה רודמן או גראנט היו שחקנים אחרים עם סט יכולות אחר שהקבוצה הייתה מתאימה עצמה אליהם. להזכירך, שיקגו שיחקה כל אותם אליפויות בלי סנטר ראוי בתקופה שאי אפשר היה לנצח בליגה בלי אחד כזה. ככה זה כשיש לך את ג'ורדן בקבוצה.

אני הוכחתי לך כמה הפער בין ג'ורדן לאחרים גדול. אף אחד מהשחקנים האחרים לא התקרב לזכות בMVP למעט פיפן בקושי בעונה אחת שסיים שלישי בהצבעה. תקח כל מדד למעט ריבואנדים ותראה את העליונות של ג'ורדן על רודמן. נתתי לך את הדוגמא של 6 זכיות מתות 6 באליפות כשהוא הMVP. אתה יכול להסתכל גם על מדד היעילות. כל הקריירה שלו למעט העונה האחרונה בשיקגו שם היה רביעי, הוא 1 או 2. רודמן בכלל לא בין 20 הראשונים באף שנה.

הטענה האחרונה שלך היא עיוות של הדברים שלי. לא אמרתי שכל שחקן שהיה משחק עם ג'ורדן היה מתאים ושאין חשיבות לזהות שלהם אלא שהיו מוצאים שחקנים אחרים ועובדה שזה מה שעשו. הם כל הזמן שינו את הקבוצה ומצאו שחקנים משלימים מצוינים כמו רודמן והתאימו את המשחק אליהם. ועדיין, מעל כולם בפער עצום זה ג'ורדן.

ה4 פעמים MVP מתייחס לשנות האליפות שאלו השנים הרלוונטיות.

יריב 21 ביוני 2015

רודמן נכנס להיכל בהצבעה השניה בה היה מועמד, ובעיני זה מגוחך שלא נכנס בראשונה (גם בעיני אחרים, אם תרצה הפניות לאנשים שכתבו באופן מפורט מאוד על הנושא אני יכול לספק לך).

כל כך לא היה אפשרי לנצח בלי סנטר ראוי ששש היריבות של שיקגו בגמר העמידו כסנטר פותח את דיבאץ', קוין דאקוורת', מארק ווסט, קומבינציה של ארווין ג'ונסון (לא זה, השני) ופרנק בריקובסקי, גרג אוסטרטג (ושנה אחר כך, אותו, את אדם קיף את גרג פוסטר, לסירוגין). פשוט אי אפשר היה להגיע לגמר בלי סנטר ראוי.

גיל 21 ביוני 2015

אמרתי לנצח, לא להגיע לגמר. ואתה מתעלם מזה שהקבוצות של ג'ורדן עברו דרך סנטרים דומיננטיים כמו יואינג. ומה רע בדיבאץ? יותר טוב ממה שלשיקגו היה להציע.

גיל 21 ביוני 2015

ואגב, זה לא רק סנטרים אלא פאוור פורוורדים וגבוהים דומיננטיים כמו מאלון. לא היה להם משהו שמתקרב לזה.

יריב 21 ביוני 2015

אז הטענה שאי אפשר היה לנצח בלי סנטר דומיננטי מתבססת על העובדה שאף קבוצה חוץ משיקגו לא זכתה באליפות בעונות בהן שיקגו זכתה באליפות בלי סנטר דומיננטי? מה?

לשיקגו, כאמור, היו פאוור פורוורדים מצוינים. גראנט היה טוב מסם פרקינס ובאק וויליאמס (בשנות ה90) ורודמן היה טוב משון קמפ (שבאמת היה טוב, אבל שים לב שהוא עדיין לא נכנס להיכל, אולי בהמשך אבל אני חושב שגראנט יכנס לפניו). נכון, לא תמיד היו להם שחקנים עדיפים על היריבה בכל עמדה.

גיל 21 ביוני 2015

נו, באמת, לא שכחת איזה שני האל אוף פיימרים בסקירה שלך של הפאוור פורוודים? ועל סמך מה קבעת שפרקינס היה פחות טוב ממנו? הוא נתן מספרים טובים מגראנט בסדרת הגמר. גראנט היה שחקן טוב אבל לא מצוין בקנה מידה היסטורי כמו אלו שהתמודד מולם. היה רק פעם אחד באולסטאר וגם זה בשנה שג'ורדן לא שיחק. רודמן כאמור היה שחקן הגנה מעולה אבל בלי התקפה.

ואכן, הטענה שאי אפשר לנצח בלי סנטר או גבוה משמעותי מתבססת על זה שרק שיקגו עשו את זה. מה כל כך מסובך להבין?

יריב 21 ביוני 2015

אתה רואה איזה רמז לזה שאמרתי שאני מונה את כל ה PF ששיחקו מולם?

נימקתי את זה בכך שרודמן נכנס להיכל התהילה ופרקינס לא, זה כתוב שם שחור על גבי לבן. אם אתה רוצה, אני יכול לנמק את זה אחרת (או לנמק את עדיפות גראנט), אבל אני לא רואה את הטעם בזה כי זה משני לגמרי לנקודה. אתה כרגע הגעת לשלב שבו אתה מציין שג'ורדן היה גדול (משום מה, כי אני לא מתווכח על זה), ומנמק את זה בכך שהוא זכה באליפות עם סגל שלא היה טוב מהיריבות שלו בכל העמדות. זה טענה שאני חושב שאתה צריך לסגת ממנה, היא נראית כמו זלזול בג'ורדן.

מה שכל כך מסובך להבין בזה הוא שאם ההגדרה שלך להצלחה היא אליפות אז רק שיקגו עשו את זה בלי גבוה משמעותי באותן שנים ואף אחד לא עשה את זה עם גבוה משמעותי בכלל. כמובן, אתה יכול להרחיב את טווח השנים אבל אז עולות שאלות כמו מי היה הגבוה המשמעותי של הבד בויס.

גיל 21 ביוני 2015

הרמז הוא לסלקטיביות של בחירת השחקנים שלך שלא נותנת את התמונה הכוללת. הנימוק של היכל התהילה לא רלוונטי כשמדברים על סדרה או עונה ספציפית. באותה סדרה פרקינס היה טוב ממנו וזה מה שחשוב.

אולי מספיק עם השקרים שלך? תראה לי באיזה מקום כתבתי שג'ורדן ניצח עם סגל שהיה פחות טוב בכל עמדה. כל עוד לא תסוג מהעמדת אנשי קש אין לנו אפשרות לדיון. כל מה שאני אומר שג'ורדן היה לא רק השחקן הכי טוב בקבוצה אלא טוב בהרבה מכל אחד אחר ובפער בין השחקן הכי טוב בקבוצה לאחרים הגדול בהיסטוריה. הבאתי לך אינספור הוכחות שלא התייחסת אליהם.

לבד בויס היה שחקן בשם ביל ליימביר, אולי שמעת עליו.

יריב 21 ביוני 2015

פרקינס קלע יותר ממנו, אם זה המדד היחיד שלך לאיכות אני נאלץ להסכים שלפיו רודמן היה שחקן גרוע.

לא כתבת את זה ולא כתבתי שכתבת את זה, אבל כשאתה עובר לדבר על כמה גדול היה ג'ורדן בגלל שהוא ניצח עם קבוצות שבהן ליריבה היה שחקן עדיף בעמדה כלשהי אתה נשמע מגוחך.

לא הבאת ולו הוכחה אחת. אני חושב שהייתי שם לב, אני יודע איך בנויה הוכחה. חוץ מזה גם לא ממש הבאת טיעון משכנע ובוודאי שלא התייחסת כלל לאלופות אחרות שהזכרתי בהן היה פער גדול בין השחקן המוביל לשני.

וואו, ליימביר. אין ספק, סנטר היסטורי. אפילו היה אולסטאר כמה פעמים באמצע שנות השמונים.

גיל 21 ביוני 2015

אתה באמת אובססיבי בהמצאות של דברים שלא אמרתי. איפה כתבתי שרודמן שחקן גרוע? תראה לי מקום אחד שאמרתי דבר כזה. כל מה שאני אומר זה שהוא או גראנט לא אלו שעושים הבדל משמעותי בין קבוצה קונטנדרית לכזו שלא. הם שחקנים חשובים אבל רחוקים מאוד מג'ורדן. לא הבנתי מה בדיוק מגוחך בלטעון ששחקן מסוים נתן סדרה טובה מהיריב?

הבאתי לך שלל ראיות שתומכות בטענה שלי שמראות כמה ג'ורדן היה גדול יותר מכל האלופים האחרים בשנות ה80 עד היום. לא ראיתי שום דוגמא נגדית לשחקן שהיה דומיננטי כמוהו בעונה הרגילה ובסדרות הגמר בפער גדול מהאחרים. הפרכתי גם את הטענה שלך שרודמן היה כזה משמעותי כי כאמור, כשהוא עבר בין קבוצות הוא לא השפיע על הקונטדריות שלה בצורה משמעותית.

וכמה עלוב לזלזל בליימביר שאותו מעולם לא ראית בחי ולא ראית את התרומה שלו למשחק. העיקר לנסות לקרוא מסטטיסטיקות (לא שהן רעות אצלו).

יריב 21 ביוני 2015

למעשה, כתבת רק שהוא לא משמעותי.

הרשה לי לסכם את הדיון הזה (מבחינתי, כמובן) באות אחת: פפפפפף.

גיל 21 ביוני 2015

אולי כשתלמד לקרוא ולא לעוות דברים שלי אפשר יהיה לדון. לא כתבתי בשום מקום שהוא לא היה משמעותי אלא שהוא לא עושה הבדל משמעותי בין קבוצה קונטדרית לכזו שלו. הראיות כמובן לצידי רק שאתה מעדיף לעוות את הדברים שלי ולא לספק שום ראייה לנכונות הדברים שלך. אכן אפשר לסכם את הדברים שלך כפפפפף.

Shadow 19 ביוני 2015

שחקן היסטורי הגראנט הזה

יריב 19 ביוני 2015

שחקן משמעותי, היה אולסטאר שנה לפני זה וארבע פעמים בחמישיית ההגנה השניה של השנה (סביב זמן זה). האובדן שלו עשה תא ההבדל בין "קונטנדרית גבולית" (כלומר, קבוצה שאליפות היא הישג עצום אך לא בלתי מתקבל על הדעת עבורה) לקבוצה שולית בפלייאוף (כלומר כזו שהעפלה לסיבוב השני בפלייאוף היא הישג מבחינתה ובלתי מתקבל על הדעת שתגיע לגמר). זה בלי ג'ורדן, כמובן.

shadow 19 ביוני 2015

ומה עם הקדנציה השניה.

לא נמאס ללכת סחור סחור במעגלים?

יריב 20 ביוני 2015

הקבוצה של שיקגו 99 לא דומה בכלל לשיקגו 98 בלי ג'ורדן. זו קבוצה שאיבדה את רוב החמישיה שלה ויותר. כן, הם היו גרועים.

גיל 19 ביוני 2015

בלי ג'ורדן ב95 הם היו מסיימים במקום השישי או השביעי במזרח עם סיכוי סביר לעוף בסיבוב הראשון. הם היו חזקים בשנה שעזב אבל אחרי זה נחלשו.

יריב 20 ביוני 2015

הם היו חזקים בשנה שעזב, ואז הם איבדו עוד אולסטאר ונחלשו לרמת שיפולי הפלייאוף. זה מה שאמרתי.

גיל 20 ביוני 2015

ואז עם החזרה של ג'ורדן הם לוקחים אליפות עם אחת הקבוצות החזקות אי פעם אז די ברור מי אחראי להבדל.

יריב 20 ביוני 2015

דניס רודמן, כמובן.

גיל 20 ביוני 2015

נכון, השחקן שקלע 5 נקודות בממוצע למשחק. אם לא הייתי מכיר אותך הייתי חושב שאתה טרול. נותר רק להצטער שלא ממש ראית אותו בחי.

יריב 20 ביוני 2015

אנחנו מדברים על שחקן שהוביל את הליגה גם בריבאונדים התקפיים וגם בהגנתיים (לפוזשן, הוא שיחק רק 3/4 עונה), ועל השחקן עם הדירוג ההגנתי (מספר הנקודות פר פוזשן של היריבה) הטוב ביותר בקבוצה (זו היתה קבוצת ההגנה הטובה של השנה, כזכור). תרשה לי להניח שהיתה לו איזו שהיא השפעה.

גיל 20 ביוני 2015

הם לא היו קבוצת ההגנה של העונה אלא עם 4.5 נקודות למשחק פחות משיקגו. הם כן היו קבוצת ההתקפה הכי טובה. שוב, רודמן היה שחקן מצוין שתרם הרבה אבל לא הוא זה שגרם להם להיות היסטוריים. תקרא קצת על התקופה ועל איך ג'ורדן היה מדרבן ומכריח את השחקנים לשחק חזק כל משחק למרות שהם היו עייפים. הוא זה שסחב אותם ולא נתן להם להוריד את הגז בעונה ההיסטורית ההיא. אותו רודמן בשנתיים הקודמות הגיע רק לגמר המערב ועף בסיבוב הראשון עם סן אנטוניו מה שמראה שההשפעה שלו הייתה פחותה והוא צריך היה מסגרת מסוימת כדי להצליח.

יריב 20 ביוני 2015

הם היו קבוצת ההגנה של העונה, אתה צריך לקחת בחשבון קצב. קליבלנד לא היו קבוצת הגנה כל כך טובה, הם פשוט שיחקו ממש לאט. עדיין, שיקגו ספגו בממוצע 0.05 נקודות פחות לפוזשן מקליבלנד, והובילו בכך את הליגה (אחריהם סיאטל, קליבלנד רק במקום ה11).

לא אכפת לי איזו מסגרת רודמן היה צריך, אכפת לי מה הוא נתן לשיקגו. והתשובה לגבי זה – המון. אגב, אני לא אומר שיותר מג'ורדן, אני אומר שיש כמה הבדלים בין שיקגו 95 ו96.

אסף 20 ביוני 2015

אם מדברים על שיקאגו 96 – היו להם 3(!) שחקנים בחמישיית ההגנה הראשונה של העונה. אני חושב שאפשר לומר שהם היו קבוצת ההגנה של השנה.

גיל 21 ביוני 2015

תלוי לפי איזה מדד אתה בודק. אם לפי כמה קלעו נגדם אז לא. בכל מקרה, היה להם אחד בשם ג'ורדן בחמישייה ככה שאפשר לומר שהתרומה שלו שוות ערך לפחות לזו של רודמן, אבל הוא גם היה שחקן התקפה לא רע כך שברור מי תרם יותר ובהרבה.

רודמן היה שחקן משלים מצוין, אבל לא כזה שיוביל קבוצה להיות קונטדרית. זה בדיוק ההבדל בינו ובין כל אחד אחר מלבד אולי פיפן. כולם ידעו לעשות מה שמצופה מהם בתור שחקנים משלימים אבל הם לא היו מובילים. הרבה יותר קל להיות שחקן משני מלהיות זה שכל העיניים עליו ועדיין מתפקד ברמה הכי גבוהה.

יריב 21 ביוני 2015

נכון, אם אתה מסתכל על כמה נקודות קלעו מולם ומתעלם ממספר ההתקפות למשחק הם היו קבוצת הגנה פחות טובה מקליבלנד. יותר מזה, אם אתה מסתכל על כמות סלי השדה שקלעו נגדם הם רק הקבוצה השמינית! רגע, הם היו רק הקבוצה ה21 במספר החסימות, כנראה שהם בכלל היו קבוצת הגנה חלשה!

גיל 21 ביוני 2015

אתה רואה? אתה לוקח את זה לקיצוניות מגוכחת. וכאמור, אתה שוכח את ג'ורדן שהצטרף לקבוצה והיה אולי שחקן ההגנה הגדול אי פעם או לפחות אחד הטובים. כך שהוא תורם מרכזי לקבוצת ההגנה המעולה שלהם.

יריב 21 ביוני 2015

אני אמרתי שהוא לא? אני אמרתי שכשרודמן היה על המגרש היריבה קלעה הכי מעט פר התקפה. כלומר, מכל שחקני שיקגו זה שהנוכחות שלו על המגרש היא האינדיקציה הכי חזקה לזה שההגנה טובה הוא רודמן. אני חושב שזה אומר שהוא תרם להגנה של הקבוצה, נראה לי שהוא גם תרם לעובדה שזו היתה קבוצת ריבאונד ההתקפה הטובה בליגה, אני חושב שאפשר להעריך שהיתה לו תרומה מסוימת לכך ששיקגו ב96 היתה טובה מזו של 95, אבל אולי זה רק אני.

גיל 21 ביוני 2015

אני אמרתי שהוא לא תרם להגנה? בוודאי שהוא תרם. ואתה שוב ממשיך עם איש הקש שלך. אכן הייתה לו תרומה מסוימת לקבוצה ב96, קטנה הרבה יותר מזו של ג'ורדן.

יריב 21 ביוני 2015

הדיון היה על השאלה כמה טובה היתה "שיקגו בלי ג'ורדן". אתה טענת שההיחלשות ב95 מראה שהיא לא היתה כל כך חזקה, והוספת "ואז עם החזרה של ג'ורדן הם לוקחים אליפות עם אחת הקבוצות החזקות אי פעם אז די ברור מי אחראי להבדל". אני חושב שדי ברור שהקבוצה ההיפוטתית "שיקגו של 96 בלי ג'ורדן" היא קבוצה חזקה בהרבה משיקגו של 95, וזו בדיוק הנקודה. אני לא בטוח שקבוצה כזו היתה קונטנדרית, אבל זה בערך סדר הגודל הנכון, לא זה של קבוצה בשיפולי הפלייאוף כמו ב95.

גיל 21 ביוני 2015

נכון, MVP של הליגה שנותן 30 נקודות למשחק הוא לא זה שמחזק אותם משמעותית בעוד ריבואנדר מצטיין כן היה, הגיון למופת. לחלוטין ברור שקבוצה בלי ג'ורדן ב96 לא הייתה חזקה בהרבה. רודמן יכול לקחת גם אלף ריבואנדים אבל בלי התקפה הם היו בינוניים בדיוק כמו שהיו ב95. אנחנו רואים את זה גם היום עם הווארד לדוגמא. הרבה ריבואנדים והתקפה הרבה יותר טובה משל רודמן שלא מובילים לכלום. זה בערך כמו לטעון שטריסטן תומפסון משפר קבוצה בצורה בולטת בגלל הריבואנדים שהוא לוקח והוא זה שאחראי לשיפור העצום של קליבלנד בגמר ולא איזה לברון. הם היו מגיעים בערך לאותו מקום 4-5 במזרח ושום סיכוי לאליפות.

גיל 21 ביוני 2015

ואגב, אתה יכול לראות את זה עם רודמן עצמו כשהוא עבר לספרס. לפני זה הם היו מקום חמישי במערב ועפו בסיבוב השני של הפלייאוף, אחרי שעבר עליהם הם היו במקום הרביעי ועפו בסיבוב הראשון, ממש שיפור דרמטי.

יריב 21 ביוני 2015

אני לא רואה איך ביצועיו של ג'ורדן רלוונטיים לשאלה "כמה טובה היתה שיקגו בלי ג'ורדן", אבל אני אשמח לשמוע.

ריבאונדים משפרים המון, אתה יכול להיות פחות יעיל בהתקפה ועדיין לנצח פשוט בגלל שיש לך יותר התקפות. זה לפני שאנחנו מדברים על השיפור בהגנה, אבל הנה אתה מזלזל ברודמן וקובע שהוא חסר ערך (במלים אחרות, שקבוצה איתו וקבוצה בלעדיו הן באותה רמה).

כשאתה מדבר על הספרס, כמו כשאתה מדבר על שיקגו, חשוב להסתכל איזה שינויים נוספים נעשו בקבוצה. סן אנטוניו באמת היו רק קצת יותר טובים ב94 (אם כי הצליחו פחות בפלייאוף. כאן אולי המקום להזכיר שרודמן לא השתתף במשחק אחד בסדרה, ולגמרי במקרה זה היה המשחק שבו הספרס הובסו ב33 הפרש), אבל זה עשוי להיות קשור לזה שבמקביל הם איבדו את האולסטאר השני שלהם מהשנה שעברה (שון אליוט), זה גורע מהקבוצה כשמאבדים שחקנים טובים. ב95 (שוב עם אליוט, אגב) הם נתנו את העונה הרגילה הטובה בהיסטוריה של הקבוצה עד אז (ועד 06) עם 62 נצחונות והגיעו לגמר המערב.

אגב, שיקגו כדי לקבל את רודמן ויתרו על ויל פרדו.

גיל 21 ביוני 2015

אתה זה שטענת שבלי ג'ורדן ברור שהקבוצה של 96 הייתה יותר טובה אז פתאום זה כן רלוונטי לשאול איך היא הייתה משחקת עם רודמן כתוספת אבל כשזה מגיע לג'ורדן זה כבר לא? בכל מקרה, כשיש לך את השחקן הטוב בעולם אז ברור שביצועיו יהיו רלוונטיים להשוואה בין קבוצות איתו ובלעדיו. הנקודה היא שמעבר לסטטיסטיקות שהוא מביא כל הקבוצה משחקת אחרת.

שוב, אולי תגיב לדברים שאני כותב ולא תמציא כל מיני שקרים ואנשי קש? בשום מקום לא כתבתי שרודמן הוא לא בעל ערך. הריבואנדים שלו אכן חשובים והוא שחקן מצוין. כל מה שהראיתי לך זה שגם כאשר הוא משחק ומביא את היכולות שלו לקבוצה, הקבוצה כקבוצה לא בהכרח משתפרת. זה לא הופך אותו לחסר ערך. חסרות דוגמאות לשחקנים שהצטרפו לקבוצות ונתנו סטטיסטיקות מעולות ולמרות זאת הקבוצה לא השיגה איתם יותר?

שון אליוט לא משחק באותה עמדה אבל ההשוואה כנראה נכונה. מה יש לנו כאן? רודמן מחליף שחקן פחות טוב ממנו ועדיין הקבוצה מגיעה לאותם הישגים פחות או יותר. במילים אחרות, התוספת שלו להישגי הקבוצה שוליים. בדיוק מוכיח את הנקודה שלי על הפער הבלתי ניתן לגישור בינו לג'ורדן ועל זה שמובן מאליו לכולם מי האחראי לשיפור הדרמטי של הבולס ב96.

זה קצת מצחיק שאתה מזכיר רק בדרך אגב ששון אליוט הצטרף שוב לקבוצה ב95, ונתן תוספת של 18 נקודות למשחק. היה גם איזה אייברי ג'ונסון שהצטרף ונתן להם 13 נקודות ו8 אסיסטים ודי ברור ששניהם היו מהגורמים המרכזיים לשיפור של הספרס. שכחת גם להזכיר משום מה שרודמן שיחק קצת יותר מחצי מהמשחקים באותה עונה והיה מסוכסך קשות עם ההנהלה ועם השחקנים שתיעבו אותו. לא מתכון טוב לעזרה לקבוצה. בקיצור, כל הנתונים מראים שרודמן לא הוא זה שעושה את ההבדל בקבוצה למרות שהוא שחקן טוב וחשוב כחלק מהמערך.

יריב 21 ביוני 2015

יותר טובה מב95, גיל. אני מניח ששמת לב, אבל ג'ורדן לא היה משחק ב"שיקגו 96 בלי ג'ורדן" כפי שלא שיחק ברוב 95. השפעתו של רודמן על הקבוצה רלוונטית להבנת ההבדל בין הקבוצות, כי הוא אחד ההבדלים הגדולים ביניהן.

אתה כתבת: "הם היו מגיעים בערך לאותו מקום 4-5 במזרח" על מה היתה עושה שיקגו של 95 בתוספת רודמן. כלומר שיקגו 95 בתוספת רודמן לא היתה טובה משיקגו 95 ללא רודמן, ובמלים אחרות לרודמן לא היה ערך עבור שיקגו 95. לא איש קש, לא המצאה שלי, טענה שלך כתובה שחור על גבי לבן.

אתה הנתונים לגבי רודמן בספרס אתה מוזמן לבדוק כאן בבלוג של בנג'מין מוריס, שערך סיכום ממצה של הביצועים של הקבוצות בהן רודמן שיחק במשחקים איתו ובלעדיו. רודמן הוא אחד מהשחקנים שהיה הכי קל לבדוק את זה לגביו, כי הוא החמיץ הרבה משחקים בהרבה עונות, אז המידע קיים. הספרס היו הרבה יותר טובים במשחקים איתו מאשר בלעדיו, כמו דטרויט, שיקגו ואפילו הלייקרס. כמובן, רודמן שיפר את הקבוצה, הם ניצחו 6 משחקים יותר. בכל מקרה, התעלמת מהנקודה – גם רודמן וגם ג'ורדן הצטרפו לבולס ללא תמורה (טוב, כמעט ללא תמורה).

גיל 21 ביוני 2015

ג'ורדן לא שיחק ב94 ורוב 95 וראינו את ההבדלים בפועל. בלעדיו לא הגיעו לגמר המזרח ואחרי שנה נחלשו משמעותית. לעומת זאת ראינו שרודמן כשהוא עובר קבוצות הוא לא משנה אותם במיוחד במקום אחר אז למה כאן זה שונה בדיוק? ההסבר הכי פשוט הוא הנכון. ג'ורדן השחקן הטוב אי פעם בשיאו מגמד כל מי ששיחק לצידו ומשפיע בצורה כבירה על המשחק. כל מי שראה אותו משחק באותן שנים יגיד לך אותו הדבר.

נכון, כתבתי ואני עומד מאחורי זה שגם עם רודמן הם לא היו משתפרים משמעותית כי זה בדיוק מה שקרה עם הספרס. למה שאחשוב אחרת כשיש לי דוגמא רלוונטית רק שנה קודם לכן? אתה לעומת זאת לא הבאת שום דבר שיתמוך בטענה שלך וההסבר שלי הוא יותר הגיוני. יותר מכך, גם אם היה משפר אותם למקום 3 או אפילו 2 הסיכויים שלהם לאליפות היו די קטנים.

אני לא טענתי בשום מקום שרודמן לא שיפר את הקבוצות שהוא שיחק בהן אבל הוא לא שיפר אותן בצורה משמעותית כך שהן יהיו קונטדריות ולפעמים החריב אותן בהתנהגות שלו. זה לא במקרה שהוא שיחק פחות משחקים ואי אפשר להתעלם מזה. 19 משחקים הוא החמיץ עם הספרס בגלל הרחקות או שלא התייצב למשחקים והשאר בגלל פציעות. בקבוצה בלי ג'ורדן שלא מצליחה כל כך הסיכוי לפיצוץ היה גדול יותר. בכל מקרה, כשיש לך את הMVP של הליגה בקבוצה אפשר לטעון די בוודאות שהתרומה שלו רחוקה שנות אור מכל שחקן אחר להצלחה שלה איך שלא תסובב את זה.

יריב 21 ביוני 2015

כאמור, אני ממליץ לך לקרוא את מה שכתב בנג'מין מוריס. רודמן שיפר בהרבה את כל הקבוצות ששיחק בהן (למעט דאלאס).

אני לא מתכוון לצטט אותך שוב לעצמך.

גיל 21 ביוני 2015

ורודמן גם הרס קבוצות ובכל מקרה הרבה זה עניין יחסי. בפועל, לא הוביל קבוצה לגמר על הגב שלו. היה לו תפקיד ייחודי של מכונת ריבואנדים אבל זה לא מה שהופך קבוצה לקונטנדרית.

איציק 19 ביוני 2015

היתי מסכם את פעילותו של לברון באופן הבא: הוא מבטיח שושלת ומספק לשלשת. תמיד נשאר הרבה חרה אחרי מעשיו, אבל הוא בחור נחמד ואיש משפחה למופת.

מיכאל 19 ביוני 2015

פיפן אובר רייטד?
תמיד רציתי להבין, ולא בציניות, על סמך מה עובד עניין האובר /אנדר רייטד?
אם זה על סמך תחושת בטן בלבד, פיפן לדעתי הוא אחד האנדר רייטד בשנות התשעים ממש כמו שדרקסלר היה אובר רייטד.
אשמח לתשובה

משיח 19 ביוני 2015

באמת שהפעם הייתי בעד לברון. אבל משהו במשחק שלו ובהתנהלות שלו לאורך הפלייאוף לא מוצא חן בעיני, כדורסל לא נעים לעין וסטטיסטיקה של 40 10 10 בו זמנית…

Shadow 19 ביוני 2015

קוראים לזה ניפוח סטטיסטי

כשאתה מחזיק בכדור כל כך הרבה זמן ולוקח כל כך הרבה זריקות אין מה להתרשם מהסטטיסטיקה. מה שרלוונטי זה אם זו סטטיסטיקה מנצחת. היא לא. כל השאר זו אוננות ואונס מספרים

דיזידין 19 ביוני 2015

הרשה לי לא להסכים איתך (בלי שתתנשא מעלי, בלי שתעליב אותי, בלי שתנחש שלא ראיתי אן-בי-אי ובלי שתקרא לי מקשקש בקומקום).
קארים היה השחקן הכי דומיננטי והכי טוב בליגה במשך העשור השלם של שנות ה-70.
למרות שזכה שוב ושוב ב-MVP, למרות שבסטטיסטיקות האישיות הוא היה הרחק מעל כולם, הוא הביא אליפות אחת בלבד. אחת, כן?
זה לא פגע במאום בהערכה אליו, הוא הפסיד לקבוצות יותר טובות.
רק ב-1980, כשכבר לא היה הכי טוב וכשמג'יק הגיע ללייקרס, הוא התחיל לקחת אליפויות בשרשרת.

איציק 19 ביוני 2015

אם ללברון היה את האופי של קארים והסגל שלו במיאמי, כנראה היו לו קבר לפחות 4 טבעות. אל תשווה את מה שהיה לקארים למה שהיה ללברון.

דיזידין 19 ביוני 2015

אלה ספקולציות חסרות משמעות.
בוא נתרכז במה שקרה ולא במה שהיה עשוי לקרות.

איציק 19 ביוני 2015

אלו לא ספקולציות, וחבל שאתה סתם זורק מילים!!!
אתה יכול לראות את ההתנהגות של קארים בשנות השבעים, איש מופנם ששיחק את המשחק ולא עסק ביחצנות עצמית. תמיד היה חלק מקבוצה ולא סיפר על 7 אליפויות ברצף, עשה בדיחות מיריבים שאחר-כך לימדו אותו פרק בוינריות, ובכול דבר שמשיח מהמשחק. הוא לא השתנק במשחקים, פשוט הקבוצה לא היתה מספיק טובה. זה ממש לא המצב אצל לברון. אתה יכול לספר לעצמך שזה ספקולציות, אך זה ניחוש מושכל מתוך עובדות שיש בשטח.

יריב 20 ביוני 2015

איציק, אולי זה נכון אבל בטוח שזו ספקולציה. בחן את ההגדרה המילונית, תראה שטענות על מה היה עושה לברון אם היה לו האופי של קארים תואמות במדויק.

איציק 20 ביוני 2015

יריב, אם נבחן לפי ההגדרה המילונית אזי הצדק איתך. בשפה המדוברת היום, ספקולצית בדרך-כלל מיוחסות למישהו הטוען דברים ללא כל בסיס ועל סמך תחושת בטן בלבד. דוידזון עוד הגדיל לעשות והוסיף את "חסרות משמשעות" אשר מדגישות את המונח השגור בפי העם ולא את ההגדרה המילונית. אם הכוונה היתה למונח המילוני (שאז הניסוח טיפה מוזר), אזי מקבל את הערתך.

יריב 20 ביוני 2015

אבל איציק, הטענה שלך היא אכן טענה שלא מבוססת על נתונים. אם היא מבוססת על משהו שונה מהותית מ"תחושת בטן", נאמר על איזה טיעון לוגי מוצק או עדויות אובייקטיביות ברורות אשמח אם תסביר.

איציק 20 ביוני 2015

ההשוואה בין התנהגותו של לברון לזו של קארים היא לא תחושת בטן כי אם תצפיות שאתה יכול להתכחש להן אבל הן קיימות. יש הרבה כתבות על האופי וההתנהגות של קארים לאורך הקריירה, ועל ההתנהגות של לברון לא צריך לספר לך. אתה יכול לומר שההיסק מתוך ההתנהגות של שני האינדיבידואלים לתוצאות אינו ישיר ואינו מוחלט. על זה אומר לך שאתה צודק, אך השוני בהחלט נותן בסיס להניח שאם לברון היה נוהג אחרת, התוצאות היו יכולות רק להשתפר. קבוצה שמגיעה לגמר ומפסידה 4-2, יש לה רק שתי אפשרויות לשיפור. להפסיד 4-3 או לנצח. נראה לי שאת השיפור הראשון ניתן להזניח (בוודאי במקרה דלאס).

יריב 20 ביוני 2015

ברור שיש הבדל באופי, אני פשוט לא מבין למה שתוצאות הקבוצה ישתפרו (לא מעניין אותי בכמה) אם היה אופי אחר.

איציק 20 ביוני 2015

פשוט כי קארים לא שבק בזמן אמת כי אם התרכז במשחק ולא במיסביב. לברון עשה הרבה רוח מסביב, אך ברגעים החשובים שבק. הרי כולם מסכימים (נעשה הנחה ונחליף ואת כולם בהרוב) שיכולת יש ללברון, אז מה שדפק אותו זה הראש (שגם זה חלק מסל היכולות והחלק הזה פגום, החלק שאצל קארים לא היה פגום). אפשר לספר שאולי ההתנהגות המוחצנת שלו זו הדרך לנסות להתמודד עם הפגם ולא הפגם עצמו. יתכן, ועדיין ההתנהגות מצביעה על קיום הפגם. לטעון שאין קשר נסיבתי בין הפגם להתנהגות זו נראה לי בילתי סביר. התער לא תאפשר טיעון זה, כיוון שזה יביא לאותו הפתרון (לברון שובק) אך ההסבר יהיה סבוך מאוד.

דיזידין 20 ביוני 2015

אפשר גם ההיפך ( לכן זה חסר משמעות)
אם לקארים המופנם היה את האופי של לברון הוא היה לוקח 6 אליפויות בשנות ה-70.

איציק 20 ביוני 2015

העדויות מהתנהגותו של לברון לא תומכות בכך. אבל בסדר, זה היה יכול להיות משעשע לראות את קארים מתנהג כמו לברון. רק לתאר מה היו עושים לו על התנהגות כזו בשנות ה-70. עונה הוא לא היה שורד.

יריב 20 ביוני 2015

אזכיר שקארים שבק ברגע האמת ב80 ובכל זאת זכה באליפות :-)

אני מניח, אגב, שזה לא המקרה היחיד, בוודאי לא על פי הסטנדרטים שלברון נשפט לפיהם (למשל בטור זה). בסופו של דבר זוכרים מי ניצח, למי אכפת שברייאנט נתן תצוגת אימים במשחק האחרון של גמר 2010.

דיזידין 20 ביוני 2015

:)
יכול להיות, אבל אני חושב שלא. גם אז היו כל מיני טיפוסים.
מכיר את דיזי דין שעל שמו אני נקרא? תראה איך הוא התנהג בשנות ה-30.

ובכלל , אין לי עניין מיוחד להגן על לברון.
היו פרשנים שחשבו שההופעה שלו בגמר היתה הירואית והיסטורית וששני הנצחונות היו הישג עצום בתנאים הנוכחים, ואחרים, כמוך, חושבים שהוא נחנק.

מה שמקפיץ אותי, כמחבר הספר "פרינקיפיה מאגנה – המדריך המלא לבחירת השחקנים הגדולים בהיסטוריה", זה קריטריונים מעוותים כשבאים להעריך שחקן.
ובראש ובראשונה – ספירת מספר האליפויות.

איציק 20 ביוני 2015

אצל לברון קצב השביקות גבוה מאוד יחסית לרוב המועמדים להיות סגנו של…

איציק 20 ביוני 2015

אני כאן איתך. אני חושב שזה מדד מעוות, למשל בארקלי וסטוקטון יסכימו איתך גם.
גם לגבי ההישג של 2 ניצחונות במצב שנוצר אני מסכים. זה עדיין לא אומר שלא היו ללברון נפילות מנטאליות מאוד גדולות, אם בגלל תשישות ואם בגלל שהוא הוכיח שהוא יכול ליפול מנטאלית גם כאשר מצבו הפיזי תקין.

דיזידין 20 ביוני 2015

לא יודע אם הוא שובק, אבל מאז ומתמיד התרשמתי שללברון פחות חשוב לנצח ביחס לענקים אחרים.

איציק 20 ביוני 2015

יתכן ואתה צודק, אבל אז זה לא מסתדר אם המורשת אותה הוא מנסה לייצר לעצמו.

עופר 20 ביוני 2015

ב1980 הוא היה MVP של העונה הסדירה.

דיזידין 20 ביוני 2015

בסך הכל הגבתי למשפט "אין מה להתרשם מהסטטיסטיקה. מה שרלוונטי זה אם זו סטטיסטיקה מנצחת".
רציתי להראות שאתה יכול להיות שחקן היסטורי גם בלי אליפויות.

הנושא שאתה מעלה זה האם לברון הפסיד לקבוצות פחות טובות, בגלל אישיותו.
לדעתי לא.
העונה בוודאי שלא, כי ברור שגולדן סטייט קבוצה הרבה יותר טובה.
ולדעתי גם במיאמי הוא תמיד הפסיד לקבוצות עדיפות.

איציק 20 ביוני 2015

דלאס היתה עדיפה לפי איזה קריטריון?
1. סגל – לא,
2. יתרון ביתיות – לא,
3. מספר ניצחונות בעונה הסדירה – לא,
4. כמות HOF – לא,
5. טענת לברון ל-7 אליפויות רצופות – אולי כן,
זו אליפות שרשומה במידה רבה על שמו של לברון.

Shadow 20 ביוני 2015

לא הבנתי איך זה מתיישב עם גדולתו.

הוא אמור להיות שובר השיוויון בקבוצה שהייתה לו במיאמי.
מול איזו קבוצה יותר טובה הוא שיחק בכל ארבעת השנים האלה?
רק אל תגיד לי ס"א.

Shadow 20 ביוני 2015

ואגב לא הבנתי איפה הראת את זה?
קארים זו הדוגמה שלך?

גיל 20 ביוני 2015

השאלה שלך לא נכונה לדעתי. השאלה הנכונה היא האם הקבוצות שהוא שיחק בהן יכלו להיות יותר חזקות ופייבוריטיות אם היה משחק אחרת, קבוצתי יותר, ולא מנסה לנצח לבד? לא חכמה לומר שהקבוצה שלו לא פייבוריטית אם הוא לא מאפשר לה להיות טובה יותר. במקום לבנות קבוצה סביבו הוא מעדיף להקיף עצמו באולסטארים ולנצח על סמך כישרון נטו שלו ושל החברים שלו בלי ערך מוסף לקבוצה.

Shadow 20 ביוני 2015

אתה מערר פה סידרי עולם, אני מבקש ממך להפסיק. שונא לברון שכמוך.

כמה פעמים צריך להסביר לך שלברון עשה כמייטב יכולתו והריצפה עדיין עקומה.

תקרא לרצף במקום לבלבל את המוח.

דיזידין 20 ביוני 2015

אני זוכר אחרת.
במשך שנים טענו שלברון קבוצתי מדי.
השכנים שלי שאלו אותי לפני כמה שנים למה אני נוהג לצרוח באמצע הלילה "אל תמסור, תקלע!"
כי זה מה שהייתי צועק כל פעם שלברון מסר ל"סופרסטאר" בוש במקום לזרוק לסל בעצמו.

גיל 20 ביוני 2015

אני חושב שהטענה הייתה שבסופי משחקים הוא מעדיף למסור מלקלוע אבל לא שהוא קבוצתי מדי ומחפש את המסירה כל הזמן. בכל מקרה, ברור שכרגע זה לא המצב.

Yamani1000 20 ביוני 2015

חלק מזה נובע לדעתי מההישארות של לברון במזרח החלש שאיפשרה לו לשמר את האשליה שהוא מסוגל לבד. אם היה עובר קונפרנס ועף בתחילת הפלייאוף פעם-פעמיים היה מבין את מה שגם קובי הבין כמו שכתבת.

גיל 20 ביוני 2015

נקודה טובה. הכישרון האישי באמת מספיק טוב לנמושות המזרח ואז בגמר הוא כל פעם מופתע מחדש.

גלעד בלום 20 ביוני 2015

לברון הסטורי, זה ברור, ההשפעה שלו על הליגה ב-7 השנים האחרונות מטורפת וראויה לציון אבל בדיון על הטופ 5 בכל הזמנים הוא בכלל לא פקטור.

כרגע הוא מעין ווילט צ׳יימברלין של הדור הזה- מוטציה פיזית שמספקת סטטיסטיקות מטורפות אבל רק 2 תארים ולא מעט אכזבות. קובי הסוליסט עם 5

הטבעות שלו וגם שאקיל יושבים לפניו ברשימה, מייקל, מג׳יק, לארי, קארים ודנקן משאירים לו אבק, כולם היו פשוט מבריקים בתפקיד המוגדר שלהם

והיו להם יסודות כדורסל והבנה עמוקה של המשחק ברמות יותר גבוהות לברון, ג׳יימס עושה הכל טוב אבל חוץ מלחדור לסל (בעיקר בגלל שהוא טנק)

הוא לא מעולה בשום אספקט של המשחק . אבל החולשה העיקרית שלו היא שהוא לא עושה את האחרים לידו ליותר טובים, את מי הוא שיפר? את

אילגאוסקס? עוד חולשה שלו היא ברבע הרביעי, וזה לא רק השנה וזה לא רק עניין של עייפות. כל אלו שהזכרתי למעלה היו מעלים את רמתם ברגעים

המכריעים, היה להם את המוב (מלשון תנועה) הייחודי שלהם-מייקל יכל לעשות מה שהוא רוצה עם הכדור אבל כשהיה צריך סל היה משתחחר בתנועה

ימינה וקולע ג׳אמפ, קארים עם ההוק שוט, דאנקן עם הקרש סל, מג׳יק עם המסירות המתוחכמות שפתחו הגנה ולארי עם קליעה של משי בתור פאוור

פורוורד שהיתה כמו ביטוח חיים. ללברון יש הכל אבל אין לו כלום כי טכנית הוא לא מלוטש ויש הרגשה שהקליעה שלו מבחוץ תתפרק בסוף רבע רביעי.

גם החדירה הצפויה פחות עובדתבסוף משחקים כי השופטים פשוט לא שורקים לעבירות במהלכים מכריעים כעקרון, ראינו את זה השנה שהוא לא ק׳יבל

קריאות על פאולים ברורים. יש לו בעיה שהוא בריון קשקשים ולכן לא מקבל רספקט של סופרסטאר משופטים כי הוא לא נופל ונאה שאי אפשר לעצור

אותו. לזכותו ייאמר שבניגוד לכל אלו שהזכרתי למעלה מעולם לא היה לו את הפיל ג׳קסון שלו או את הפופוביץ או אפילו פט ריילי, מנטור שימקסם את

היכולות שלו בתוך מערך קבוצתי. לרעתו ייאמר שהוא לא איפשר לבלאט העונה לעזור לו כי מכל המאמנים שהיו לו בלאט הכי מנוסה ומבוגר, עד כמה

שזה נשמע מוזר לומר על מאמן רוקי. השנתיים הקרובות קריטיות עבור, חלון ההזדמנויות שלו נסגר, בעוד שנה- שנתיים כשייאבד חצי צעד כבר לא יוכל

לסחוב קבוצה על הגב וייאלץ לעזוב את קליבלנד ( כבר קרה) אם ירצה לקחת אליפות, האמת- שחקן שישי בקבוצה קונטנדרית זה תפור עליו, משהו כמו

מה שביל וולטון עשה בבוסטון בסוף הקריירה שלו.

איציק 20 ביוני 2015

אחלה תגובה אבל שתי הערות:
1. לא הכל נספר בטבעות, לפעמים המצב מביא אותך לכך שלא תגיע רחוק. למשל אם לא מג'יק יתכן וקארים היה נשאר עם טבעת אחת ועדיין אני חושב שהוא גדול מלברון. לבארקלי לא היתה טבעת אחת לרפואה. את מי היתה לוקח איתך לרבע האחרון? לי אין ספק את מי אני היתי לוקח.
2. ללברון היה את פט ריילי, אומנם לא כמאמן, אך בטח יכל להיות מנטור אם לברון היה מאפשר זאת. מי יודע, אולי זה מה שיצא אפילו אחרי הניסיונות של ריילי. לפחות ספלוטרה נישאר למרות אי רצון בולת מצד המלך (הערום משהו).

עופר 20 ביוני 2015

אם לא מג'יק? קארים היה MVP של העונה הסדירה בעונת הרוקי של מג'יק. אם לא קארים למג'יק היתה אליפות אחת פחות.

יריב 20 ביוני 2015

יש להניח שזה נכון לשני הכיוונים – אם מג'יק וקארים לא היו משחקים באותה קבוצה לשניהם היו פחות אליפויות (3 פחות נשמע סביר).

matipool 21 ביוני 2015

במשוואה הזו צריך להזכיר גם את וורת'י שנראה לי שקצת נשכח בגלל מג'יק וקארים . הוא היה שחקן ואתלט אדיר . עם שחקן אחר בעמדה שלו , למג'יק וקארים היו פחות אליפויות ולבירד היו יותר .

איציק 21 ביוני 2015

על זה אפשר להחזיר אותך לתגובה הקודמת של יריב, כנראה שגם בלי מג'יק וקארים לוורתי לא היו הרבה טבעות.
אכן שחקן אדיר, אבל לא בקליבר שלהם. מג'יק היה הכי טוב בעמדה שלו, וכך גם קארים. לורתי היו לפחות שני שחקנים מתחרים שהיו לפחות כמוהו ולדעתי יותר, מקהייל והד"ר.

יריב 21 ביוני 2015

זה בדיוק חוסר התוחלת בספירת טבעות כהשוואה בין שחקנים, גדולים ככל שיהיו. לכל שחקן היו עשויות להיות פחות טבעות אם הקבוצה שלו היתה כוללת שחקנים פחות טובים, לא חשוב כמה טוב הוא.

איציק 21 ביוני 2015

זה נכון רק לאלו שהיו טבעות ;)

טל 12 20 ביוני 2015

אני חושב שלברון שחקן גדול (תרתי משמע) עם נפש של רכז. בירד היה עושה מה שצריך כדי לנצח משחק. אם זה לערב את השחקנים במשחק,לעבוד קשה כדי לקחת כדורים חוזרים,לעזור בהגנה (היה שחקן הגנה קבוצתית מעולה),מה שצריך הוא היה עושה וההרגשה שלי לגבי לברון היא שאין לו את זה, אין לו את מוח הכדורסל שהיה למשל לבירד ו למג'יק.

המאמן 21 ביוני 2015

חברים, הסיפור פשוט.
קליבלנד לא משחקת כדורסל.
כדורסל הוא משחק קבוצתי.
קלישאה, אבל ע"ע גולדן סטייט.
המשחק של לברון שקוף.
תפקידו של כוכב בקבוצת כדורסל הוא לקלוע מתי כשחשוב.
עד אז כו-לם משחקים.

Comments closed