ליגת שוקי ההון – מפה ומשם, מכל העולם

אין לי מושג אם אכן אלו תבניות, או שמא צירופי מקרים, עדיין חשבתי שנכון לשתף אתכם במחשבותי

קוראי הותיקים יודעים שאני מחפש תבניות, תהליכים, וכמובן שאני ממהר לקבוע שקבוצת אירועים מהווה תהליך, ולא סתם צירוף רנדומלי. כאשר אנשים ממהרים לקבוע קביעות, הם טועים פעמים רבות, ולפעמים גם צודקים, כך גם אני.

*

למשל, חשבתי ב2003 שזיהיתי תהליך מסוים בכלכלה העולמית. ההבדלים בין שוקים מתפתחים למפותחים הולכים ומטשטשים. כך הייתי מהראשונים בארץ שהשקיעו במקומות כמו ויטנאם והודו, ולמען האמת, המחשבה הזאת עשתה בשבילי הרבה כסף. היום אפשר כבר לראות שמדובר היה בקובץ מקרי של שוקים, לא בתהליך אמיתי. ישנם שוקים שאכן עושים את המעבר בין שוק מתפתח לשוק מפותח, ישראל היא דוגמה אחת, דרום קוריאה דוגמה אחרת, אך לאבחנה יש חשיבות עצומה עבור המשקיעים.

בתקופה בה אנו נמצאים, שוקים מתפתחים כמו ברזיל, רוסיה, סין ודרום אפריקה, שוקים שנחשבו הזדמנות השקעה אדירה לאוהד מנצ'סטר יונייטד אשר עבד בגולדמן, וניסה לרכוש את הקבוצה מידי הגלזרים (ג'ים אוניל שנהיה מאוד עשיר בעצמו בזכות המושג BRIC), מהווים למעשה הימור של כפול או כלום. כלומר, מסתבר שהכלכלות בברזיל, ברוסיה ובדרום אפריקה, נהנו מתקופה שבה היה ביקוש עצום לסחורות, ריבית אפסית וכסף שמחפש הזדמנויות השקעה. אבל, מרגע שהגלגל התהפך, כלכלות אלה שלא בצעו שינויים מבניים משמעותיים, חזרו לנהוג כמו כלכלות מתפתחות לכל דבר, וכיום המשקיעים במדינות אלה הפסידו הרבה כסף.

כלומר, חשוב לראות תהליכים, אבל חייבים לזכור שהסיכויים הם שמה שהיה הוא שיהיה. למשל, אם נשליך על הכדורסל בישראל, ייתכן ואני צודק שהפועל ירושלים עוברת תהליך של מעבר משוק מתפתח לשוק מפותח, ויתכן שמכבי עוברת את התהליך ההפוך, אך עדין אנחנו צריכים לראות עוד כמה שנים בתהליך כדי לראות אם אכן קיים תהליך שכזה, או שמדובר בשנים ספציפיות בתוך אותו סרט ישן ומוכר.

*

דבר נוסף שאני משתעשע בו רבות, הוא מתן הסברים לוגיים לדברים שמתרחשים מול עיני. שוב, כמובן ייתכן שמדובר באירועים רנדומליים להם אני נותן סיבות ריאליות אשר למעשה אין בינן ובין המתרחש כל קשר.

עדין, נדמה לי שאני מזהה סיבה מסוימת לנתונים שאני רואה. הכוונה שלי היא לעלייה של משכורות בתחום ההיטק למשל, כאשר האינפלציה היא אפס, והחברות הותיקות בענף מתקשות להגדיל את המכירות שלהן.

בעוד שמאז 2008 מתחולל נתק משמעותי בין המתרחש בכלכלה הריאלית, ובין המתרחש בשוקי המניות לדוגמה, עד לשנת 2014, היה קשר ישיר בין המתחולל בכלכלה הריאלית, ובין עליית המשכורות בהיטק לדוגמה, בכלכלה הישראלית. כלומר, בשנים בהן היתה צמיחה כלכלית חזקה, המשכורות עלו ריאלית בצורה יפה, ואילו בשנים בהן הצמיחה דעכה, המשכורות כמעט ולא עלו מבחינה ריאלית.

כבר בשנה שעברה, ויותר מכך השנה, המשכורות עולות עליות ריאליות יפות (שלושה אחוז ריאלי בממוצע), כאשר הצמיחה מגמגמת. ההסבר שלי הוא כפול. הריביות האפסיות והדפסת הכסף שנקראת משום מה הרחבה כמותית, הביאו לעודף כסף אשר מחפש הזדמנויות השקעה. קרנות הפנסיה מתקשות להשקיע בצורה שמרנית ולהשיג תשואות המגיעות לשמונה אחוז בשנה, תשואה שנחשבת הכרחית באקטואריה האמריקאית. על כן, קרנות הפנסיה נדחקות להשקעות מסוכנות יותר, בתמהיל גדול יותר בתיק. הנהנות העקריות מתהליך זה הן קרנות ההון סיכון האמריקאיות, וחברות הסטארט אפ הישראליות, שכספים רבים מחפשים אותן.

השנתיים האחרונות בישראל הן שנתיים של אקזיטים רבים, וגיוסי כספים כמעט ללא תקדים בחברות הסטארט אפ הישראליות. כתוצאה מכך, התחרות על המשאב האנושי בין החברות הגדולות הותיקות, אשר במצב העניינים הנוכחי לא מציעות חלום התעשרות קל לעובדים, אלא בטחון כלכלי יחסי, ובין חברות הסטארט אפ, אלו שמציעות סיכון גדול המתוגמל גם בחלום להיות עשיר, היא תחרות עזה. כתוצאה מכך, החברות הותיקות אשר לא מצליחות להגדיל את המכירות שלהן, נאלצות להגדיל את המשכורות, כדי למשוך את האנשים להשאר במקום עבודתם.

כך פתאום הכסף שניפח את המניות בבורסה, בזמן שהכלכלה לא ממש התקדמה, מתחיל להגיע גם לכיסי העובדים, אם כי בדרך עקומה.

כמובן שיתכן ושוב אני טועה בהסבר, ומדובר פשוט בשנתיים מקריות על פני הרצף, אך יתכן ומדובר בהסבר נכון הקשור גם לתנועה הכללית. התנועה הכללית מאז שנת 2014 היא חיזוק המשכורות בעולם, על פני רווחי החברות. אפילו המתמודדים לנשיאות ארצות הברית היום, נאבקים במי ידאג יותר להעלות את המשכורות במשק, ולא בשאלה האם יש צורך בכך. האקונומיסט מבכה את הפופוליזם של העלאת משכורת מינימום בכל העולם. כלומר, קורה משהו למרות שאין לי מושג אם הוא טוב או רע (ברור שיש לי, אני פשוט מנסה לא לשפוט את התהליך אלא רק לציין את עובדת קיומו).

האם מדובר בהפסקה זמנית בתהליך הגדול של הקטנת חלקם של המשתכרים בעולם, לטובת בעלי המניות למינהם? יתכן, אך יתכן גם שהגענו לקצה והתחלנו את התנועה חזרה.

*

בסופו של יום זוהי ההתנהגות האנושית, אנחנו קודם נגיע לקצה, ועד של נכווה או נשרף, לא נתחיל בתנועה חזרה לאמצע. זה נכון להתנהגות האוהדים במגרשים (האם אוהדי בית"ר הגיעו לקצה?), זה נכון לקבוצות קיצוניות באוכלוסיה (כן אני מדבר על מחבלים ששורפים בתים לדוגמה, וגם לדאעש הערבי), זה נכון לכולם.

 

באיירן (והפועל) שוב הפסידה
בשורות טובות

21 Comments

רועי 2 באוגוסט 2015

רק לגבי הקטע האחרון.
מרחץ הדמים שיש יותר מחוץ לגדר שלנו. זה נכון עובדתית ליותר ממאה ו 20 שנות סיכסוך.
שהיה שינוי מקצה לקצה.
מקרי אלימות מזעזעים היו הרבה אצלנו. לרוב מהצד של האיסלאם. מידי פעם היו תגובות נגד של בודדים,גם אם יש רוח גבית של אלפים שקטים אבל רועשים ברשת.

מיקו גוטליב אהלן סבבה 2 באוגוסט 2015

לקצה מדרדרים, וכוח המשיכה עובד בכיוון אחד.
כמו שאמרת, בלי שינויים מבניים דברים מקריים יכולים להרים אותך לזמן קצר, אבל בסוף אין מה שמחזיק אותך שם. לעומת זאת, הדרדרות לא תלוייה במזל והיא רציפה.

אריאל גרייזס 2 באוגוסט 2015

לגבי עליית המשכורות בהייטק, יכול להיות שפשוט כל נושא האינטרנט והגלישה הסלולרית תופסים נפח עצום היום מהתעסוקה של אנשים אבל מהצד השני יש חוסר גדול מעט של מפתחים, מה שמקפיץ את המשכורות בתחום? אותו דבר לגבי אנשי ביג דאטה, אנליסטים וכו' (וכמובן, עליה של אחד תעלה את השכר של כולם)

גיל שלי 2 באוגוסט 2015

מה שמאפיין וייחודי לגבי תעשיית ההיטק בישראל, הוא הגמישות האדירה. לפני עשר שנים היה מחסור אדיר במהנדסי חומרה לאנטנות תקשורת, היום יש מחסור במקומות שכתבת (שם אגב המשכורות עולות ביותר מחמישה עשר אחוז בשנה), אני כתבתי על העלייה בתעשייה כולה, זה הרבה יותר רחב.

אריאל גרייזס 2 באוגוסט 2015

גמישות כן, אבל בכל זאת לוקח זמן להכשיר אנשים. והפריצה של המובייל היתה עצומה. אם המקומות שכתבתי עולים ב-15%, אז זה ימשוך את שאר השוק למעלה בצורה ניכרת. אולי גם יש עודף השקעה בסטארטפים, לך תדע.
מה שמדהים לטעמי זה הניתוק הזה שנוצר בין ישראל של ההייטק לשאר המדינה. הפריחה של התחום הזה יוצרת פה הבדלים קוטביים עצומים.

גיל שלי 2 באוגוסט 2015

ברור שלוקח זמן, אבל רק בישראל יש את הגמישות, בפינלנד לדוגמה פשוט שקעו עם נוקיה.
אגב, אין ניתוק כזה גדול מבחינת קצב עליית השכר, מה שמיוחד בשנתיים האחרונות הוא שגם בסקרים האחרים שלנו (פארמה, תעשייה, מוצרי צריכה) השכר עלה בממוצע בין שניים לשלושה אחוז למרות אינפלציה אפס, וזה נכון להרבה מקומות בעולם.

אריאל גרייזס 2 באוגוסט 2015

זה היתרון של ישראל, שהיא עובדת על סטארט אפים ולא על קונצרנים עולמיים (למעט טבע, אולי וגם היא כבר רב לאומית).
ולגבי הניתוק – אולי הקצב דומה, אבל הסכומים הם אחרים לגמרי. עליה של 10% למישהו שמרוויח 6000 בחודש לעומת אחד שמרוויח 20,000 היא לא בדיוק אותו דבר.

גיל שלי 2 באוגוסט 2015

ברור שהסכומים אחרים, וכן זה חלק מהיתרון הישראלי.
אבל, הנורמות בתעשיית ההיטק משנות את כל ניהול משאבי האנוש בישראל (זה זולג לאט לאט לכל התעשיות האחרות), ובכל זאת תעשיית ההיטק כיום מעסיקה כ9% מהעובדים במשק, כך שלא מדובר במשהו זניח בעצמו.

יניר 2 באוגוסט 2015

יש כאן תנועת מטוטלת שחוזרת על עצמה.
נדמה לי שזה היה מנהל משאבי האנוש של אמדוקס שאמר במשבר האחרון או זה שלפניו ש" העובדים קיבלו עד עכשיו יותר מדי " ומיד אחרי זה היו גלי פיטורים וקצת אחרי כן גלי גיוסים בשכר נמוך בהרבה.
מי שבאופן פרדוקסלי יהנו מעליית השכר לאורך זמן יהיו דווקא עובדי מחשוב וכן הלאה שעובדים במוסדות גדולים כגון בנקים וחברות ביטוח . עכשיו מצמידים להם את השכר לעובדי ההיי טק כדי שלא " יברחו" וכשיגיע משבר הם לא יפגעו

אריאל גרייזס 2 באוגוסט 2015

כן, אמדוקס זאת הדוגמא לקחת ממנה..

Amir A 2 באוגוסט 2015

גדול. מנהל משאבי האנוש זה לא ההוא שתפקידו בכוח הוא לשמור על העובדים?

כסיפוביץ 3 באוגוסט 2015

הוא מנהל משאב אנושי אמיר.
זה בעצם הגדרה למחצב אנושי אם תתסתכל על זה נכון.
בטח בחברות הייטק שם אנשים הם באמת בגדר משאב.

no propaganda 2 באוגוסט 2015

אתה טוען שמכבי תל אביב הולכת בכון ההפוך? נראה לי קצת יומרני

המשכורות בהייטק עולות כי יש עכשיו ביקוש גבוהה למהנדסים, הרבה חברות בינלאומיות פתחו מרכזי פיתוח. חברות נאלצות לשלם יותר כדי להחזיק את האנשים הטובים אצלן.

גיל שלי 2 באוגוסט 2015

כן, הקמת מרכזי הפיתוח פה תורמים בהחלט, גם זו תוצאה

תומר (הוותיק) 2 באוגוסט 2015

גיל, גם מרכזי הפיתוח הבינלאומיים מחזקים את הטיעון שלך, הם מתודלקים בשווי שוק פסיכים שהרבה חברות בינלאומיות מקבלות ומנצלות להתרחבות.

גיל שלי 2 באוגוסט 2015

לגמרי תומר

אביאל 2 באוגוסט 2015

גיל שלי – ומה עם הנתונים הכללים יותר לגבי המשכורות ? יש עליה גם מחוץ להיי-טק ?

גיל שלי 2 באוגוסט 2015

כן, עלייה דומה גם בשאר התחומים

אביאל 2 באוגוסט 2015

אני מניח שגם ההתאגדויות של השנים האחרונות תורמות לזה, גם חלק מהמעגל שדיברת עליו בזמנו.

ויחד עם הסכם השכר החדש במגזר הציבורי שצפוי בשנה הקרובה, כל נושא המשכורות יתפוס תאוצה אני מניח.

אבל יש נקודה שמטרידה אותי מעט והיא כמה מהעלייה הולכת לתוספות שונות ומשונות (שלא משפיעות על ההפרשה לפנסיה, כמו שנפוץ מאוד במגזר הציבורי) וכמההיא כן תורמת לפנסיה באופן ישיר, זו נקודה חשובה מאוד היום.

גיל שלי 2 באוגוסט 2015

דווקא מהסקר שלנו עולה שכמעט כל החברות מפרישות לפנסיה על הכל פרט לבונוסים

אביאל 2 באוגוסט 2015

גיל – במגזר הציבורי זה לא המצב וזאת בעיה חמורה.

Comments closed