הנצחון של המטס

משחק פליאוף משובח, פיצ'רים שנלחמים בנסיבות, וכוכב בלתי צפוי, העלו את המטס למפגש עם הקאבס וההיסטוריה

בבייסבול הכסף משחק תפקיד מופחת ביותר. הכסף הגדול יכול להבטיח לקבוצה סיכוי סביר לעלות לפלייאוף (גם לא תמיד, המטס משלמים עד היום כמעט מליון דולר לשנה לבובי בונילה שלא תרם להם כלום), אך בפליאוף לכסף אין משמעות.

הפיירול של הדודג'רס העונה הוא הגבוה ביותר בליגה בהפרש ניכר – כמעט 273 מליון דולר. לעומתם הקאבס נמצאים ב119 מליון דולר והמטס נמצאים ב101.5 מליון דולר.

*

הסדרה הזאת מול הדודג'רס הפגינה את הדרך בה זה עובד. המטס הצליחו לנצח את גרינקי וקרשו פעמיים, בזכות פיצ'ר שמרוויח פחות ממליון דולר לעונה. דה גרום שזכה ברוקי השנה בנשיונל ליג בשנה שעברה, הוא אחד מתוך ארבעה פיצ'רים צעירים, מאט הארווי נבחר בסיבוב הראשון של הדראפט, מטז וסינדגראד נבחרו בסיבוב השני של הדראפט, ודה גרום נבחר בסיבוב התשיעי. עדיין האייס של המטס הוא דה גרום, וראינו את זה נפלא בסדרה.

דה גרום היה שורט סטופ בקולג', לפני שהומר לפיצ'ר בשנה השנייה שלו. את קרשו מועמד קבוע לסיי יאנג, דה גרום ניצח במשחק סופר דומיננטי, 13 סטרייק אאוט, שבעה אינינגס נטולי סקור, הופעה של פיצ'ר דומיננטי בשיאו. הלילה במשחק החמישי, דה גרום ניצח בדרך הפוכה. באינינג הראשון הוא ספג ארבע חבטות רצופות אחרי הפסילה הראשונה, ואיתן שתי ריצות. לאחר מכן הוא סגר את האינינג תחת לחץ.

באינינג השני היו רצים על שני בסיסים, כאשר דה גרום פסל רק חובט אחד. סינגדגראד כבר קם להתחמם. אך דה גרום הצליח למשוך דאבל פליי, וסגר את האינינג. במשך כל הערב דה גרום הגיש תחת לחץ. היה לו רק אינינג אחד נקי. בצד השני הגיש גרינקי מועמד רציני לסיי יאנג השנה. גרינקי ספג אומנם ריצה באינינג הראשון, אך נראה דומיננטי בהחלט. דה גרום עמד בלחץ.

סיינפלד

*

הכוכבים במטס הם הפיצ'רים, אך מי שעשו את המהפך במטס הם החובטים. בסדרה הזאת, סספדס החובט החשוב ביותר של המטס, בא לידי ביטוי רק כאשר קרשו וגרינקי לא הגישו בשביל הדודג'רס, וזה קרה רק במשחק אחד. דייוויד רייט, איש ה19 מליון דולר של המטס, לא בא לידי ביטוי כלל. בזכות פיצ'רים צעירים, שכולם מסתכלים על המליון דולר לעונה מלמטה, הספיק למטס חובט אחד שהסתכל לקרשו וגרינקי בעיניים, חובט זה היה דניאל מרפי, בעונה האחרונה שלו לחוזה. מרפי נתן הום ראן מול קרשו, במשחק הראשון בו המטס ניצחו. הלילה מרפי היה אחראי לכל הריצות של המטס. הוא חבט דאבל שהכניס את גרנדרסון הביתה באינינג הראשון. הוא הפך הליכה לבסיס השני, לגניבת בסיס לשלישי, וכך הכניס ריצה נוספת בחבטת הקרבה. ובאינינג החמישי הוא נתן את ההום ראן שניצח את המשחק.

*

זה היה משחק פליאוף כהלכתו. לא היה מדובר בג'ם של הפיצ'רים, אך צפינו במשחק מאוד איכותי של שניהם. דה גרום הצליח לגמור חמישה אינינגים נטולי סקור. סינדגראד הגיש אינינג מהבול פן בפעם הראשונה שלו בקריירה, וסגר אותו בצורה נקיה. לאחר מכן פמיליה סגר שני אינינגים רצופים בהם ראה רק שישה חובטים, והמטס הצליחו לנצח לראשונה במשחק מכריע בחוץ מאז 1986. הדודג'רס שמעולם לא הפסידו משחק מכריע בפליאוף בבית, עשו זאת לראשונה, למרות הפיירול הגבוה בליגה, ולמרות משחקים טובים מאוד של שני הפיצ'רים הנפלאים שלהם.

*
הסיבה שבבייסבול קבוצה המדורגת 21 בליגה מבחינת משכורות, יכולה לנצח קבוצה שמשלמת פי שלוש ממנה בשנה, היא תפקיד הפיצ'ר. ראינו פלייאופים רבים שהוכרעו על ידי פיצ'רים צעירים דומיננטיים, לפני המשכורת הגדולה שלהם. היה למשל את ג'וש בקט בפלורידה שעשה זאת כמעט בגפו. היו למשל את קרי ווד ומארק פריור בקאבס, שנכנעו רק לסטיב בארטמן. לעומתם פיצ'רים כמו יוהן סנטנה שהיה נפלא במדי מינסוטה, לא הצליח לעשות הרבה בחוזה הענק שנתנו לו המטס. פיצ'רים צעירים בהחלט יכולים לנצח, ולמטס יש ארבעה צעירים עם פאסט בול בעל תזזית שנושק ל100 מייל בשעה.

אגב, גם הסוגר הנפלא של המטס, ג'ריוס פמיליה, לא היה אמור להיות הסוגר בכלל השנה, זה היה אמור להיות ג'רי מג'יה, רק שהאידיוט נתפס פעמיים על הורמונים, ומתוך 162 משחקים, הוא הושעה ל161 מה העונה. פמילה פשוט ניצל את הריק, והפך לסוגר מעולה.

המטס רוכבים על הגל של הפיצ'רים הפותחים שלהם, הקאבס רוכבים על הגל של החובטים והבולפן. הקאבס ניצחו את כל שבעת המשחקים בעונה הרגילה, אך הם פגשו את המטס שלפני החתמת סספדס בעיקר. גם ב1986 ו1969 המטס לא היו אמורים להוות גורם, אך סיימו עם התואר. העונה מדובר בדיוק באותו סיפור. תהיה סדרה נפלאה מול הקאבס.

יורו עד כאן - יוחאי שטנצלר
ניצחנו 0:0

18 Comments

YG 16 באוקטובר 2015

אנשים עוד עלולים לקחת אתכם ברצינות עם סטיב בארטמן

חייב שוב לראות את ״לתפוס גיהנום״..

גיל 16 באוקטובר 2015

אכן, כמה קל להתפס אליו זה פשוט מדהים. הרי ראינו רק בפלייאוף הזה כל מיני דברים מוזרים מתרחשים, כולל טעויות שיפוט קשות שקבוצות התאוששו מהם כאילו לא היו. אבל במקום לדבר על הקריסה של הקאבס כקבוצה הרבה יותר קל להאשים מישהו שהוא לא שחקן וההשפעה שלו על התוצאה הסופית הייתה אפסית.

עידן. 16 באוקטובר 2015

היופי בבייסבול הוא שההבדל בין שחקן על לשחקן בינוני הוא הרבה יותר קטן ממה שזה מרגיש. למשל ההבדל בין שחקן שחובט 30% ושחקן שחובט 25% הוא למעשה לא יותר מכמה חבטות מוצלחות בשבוע. באופן הזה שחקנים לא משהו כמו מרפי יכולים לתפוס פתאום סדרה או אפילו פליאוף מהחלומות ולהוביל קבוצה לזכייה. (מי שלא מאמין שייזכר באחד קודי רוס).

אבל אותי עדיין מטרידה שאלה אחת עוד מהמשחק החמישי של טורונטו- טקסס, מה הלך שם עם הלחי של השופט?

Amir A 16 באוקטובר 2015

למרפי היו השנה 500 אטבט בממוצע של 0.281 ו-73 RBI. אם הוא היה שומר על יחס ה-RBI בממוצע חבטות של 0.25 הוא היה מכניס 65 ריצות ואילו בממוצע של 0.3 הוא היה מכניס 80. כמובן שזה ניתוח תיאורטי לחלוטין כי הוא מניח שכל הנתונים האחרים, כולל של שחקני קבוצתו והיריבות היו מתיישרים לפי ביצועיו, אבל לצורך העניין נשאר עם זה. הכנסה של 15 ריצות יותר פר עונה זה המון. בממוצע העונה המטס הכניסו 4.2 ריצות למשחק ונתנו 3.8 ריצות למשחק, הבדל של 0.4. 15 ריצות יותר פר עונה אומר 0.1 ריצות יותר פר משחק. מספיק שזה היה נותן למטס (או לכל קבוצה) עוד 5 נצחונות בעונה והסיפור של הפלייאוף מתהפך.

ניינר / ווריור 16 באוקטובר 2015

אחלה פלייאוף וגם התוצאות כמו שצריך

יואב בורוביץ' 16 באוקטובר 2015

איזה אוהד אתה, בובי בונייה (:

גיל שלי 16 באוקטובר 2015

כותבים בונילה, שומעים בונייה

יואב בורוביץ' 16 באוקטובר 2015

כותבים בונילה באנגלית (כאשר הל' כמובן שקטה). בעברית לא צריך לכתוב אותה.

גיל שלי 16 באוקטובר 2015

תודה שהחכמת אותי. בכל שנה יש את בובי בונייה דיי, היום שבו המטס משלמים לו מליון דולר, ויש עוד עשרים ושבעה כאלה בעשרים ושבע השנים הקרובות אם אני זוכר נכון

Amir A 16 באוקטובר 2015

עוד 17 (עד 2035). מה שאני לא מבין זה למה ב-1999 המטס הסכימו להמיר תשלום מיידי של 6 מיליון וסיום ההתקשרות בתשלומים עתידיים החל מ-2010 ועד 2035 של 1.2 מיליון לשנה (לסך של כמעט 30 מיליון).

גיל 16 באוקטובר 2015

בגלל הונאת הפונזי של מיידוף.

גיל 16 באוקטובר 2015

מה שאותי משמח זה שמגיעות 4 קבוצות קטנות יחסית אבל עם קהל אוהדים נאמן שהכניעו את כל העשירות. מי שלא תהיה אלופה זה יהיה סיפור ענק.

7even 16 באוקטובר 2015

אחלה פלייאוף עד עכשיו..אפילו עבור אחד שבקושי רואה בייסבול כמוני.
אגב שאלה…בהנחה ומגיעים לאינינג האחרון ולחובט האחרון כשבבסיסים אין אף שחקן, והתוצאה היא נניח 4-6
האם המשחק מסתיים במצב הזה או שמשחקים עד הסוף?

7even 16 באוקטובר 2015

סליחה התכוונתי 4-8

גיל 16 באוקטובר 2015

אין חובט אחרון. החובט האחרון הוא זה ששרפו. אם הוא חובט אז יעלה אחריו חובט נוסף ואז יכול להיות שיוויון. זה כל היופי בבייסבול שעד שאתה לא שורף 27 חובטים המשחק לא נגמר.

משה אהרון 16 באוקטובר 2015

כשזה היה 2-1 לדוג'רס העסק היה נראה לגמרי לא כוחות ומשום מקום המומנטום השתנה. כלומר מרפי החליט לסחוב את הקבוצה על גבו

דובי מילר 17 באוקטובר 2015

כל זה קורה רק בגלל שזכיתי לצפות במשחק שלהם העונה!!!

וברצינות, כאשר הייתי שם כולם דיברו- במגרש ובתקשורת הספורט, על כך שהשנה מרגישים משהו מיוחד והם ילכו רחוק. לא דיברו על אליפות אבל בהחלט אמרו שתהיה עונה נפלאה.
את סספדס זכיתי לראות בשבוע השני שלו או בחודש השני בקבוצה וכאשר הציגו אותו בפתיחה או כאשר עלה למגרש היה מין ווייב כזה בקהל והרבה עידוד קולני כאילו המשיח הגיע לפחות.

מאז, אני מקפיד לעקוב אחריהם בין ריצה לריצה ולאחר כל משחק מקבל מבן-דוד שלי שאוהד אותם, דיווח מפורט כולל לינקים לסטטיסטיקות שצריך להיות פרופסור לכלכלה בכדי להבין אותן.
מת על המשחק הזה וילא מטס!!!

shohat 17 באוקטובר 2015

המשפט הראשון ששמעתי כשנחתתי בארה"ב בגיל 13היה מנהג המונית שהסביר בשביעות רצון את עומס התנועה בנסיעה מלה גוורדיה: The mets are back to their winning ways. אחר כך במלון צפיתי במשחק הבייסבול הראשון בחיי, ניצחון לריק אגילרה. מאז חלפו מעל 28 שנים (נשאר רק רון דרלינג השדר/פרשן). אולי באמת הגיע הזמן… כיף של סדרה. בהצלחה.

Comments closed