אחרי הדרבי, לקראת נקודות מול פורטו

אוהדי מכבי מתחלקים לכמה קבוצות. ישנם מי שחברים בקבוצה שאינני רוצה להרחיב את הדיבור עליה. אלה ששרים שירים גזעניים, אלה שזורקים אבוקות אך לפחות לא שרים את אשר על ליבם (כלומר בדם ואש את מיטש נגרש), בקיצור אלה ששונאים ומרגישים בעלות על הקבוצה.

בקרב שאר האוהדים הנורמליים, ניתן לעשות חלוקה לשתי קבוצות עיקריות, אלה שאצלם הדרבי לפני הכל (בסגנון, לא אכפת לי לאכול שביעייה מול פורטו רק שלא נפסיד בדרבי) ואלה שמתייחסים לדרבי כאל משחק מעט מרגש יותר משאר המשחקים המקוימים בעונה, בדומה למשחקים מול חיפה. אני בהחלט נמצא בקבוצה השנייה, כלומר אני בהחלט רוצה לנצח בדרבי, אך אני רוצה לנצח בכל משחק. ההפסד בדרבי לאחר שכבר הבטחנו אליפות, לא הזיז לי את קצה תנוך אוזני.

*

אוהדים רבים היו במתח לקראת שבת. הם פרשו את ההופעה מול בית"ר כסכנה, הם פחדו שאפילו הפועל יבקיעו נגדנו, הם היו מוכנים להקרבות רבות, רק שלא נושפל בדרבי. אני לעומתם הרגשתי בדיוק כפי שאני מרגיש לקראת המשחקים מול חיפה בעונות האחרונות, במשחקים האלה ברור שהשחקנים יגיעו דרוכים, ולכן החששות שלי פחותים בהרבה. מאוד קשה לשמור על דריכות לקראת משחק מול רעננה, אך גם מול בית"ר לא מרשימה, כאשר אתה מגיע ממשחקים מול פורטו, צ'לסי ודינאמו קייב. זה קשה עוד יותר, כאשר אתה נמצא כבר לאחר שיא מסוים העונה (העלייה לצ'מפיונס) בעוד שמשחקים אלה הם השיא עבור הקבוצות המדוברות.

במשחקים מול חיפה והפועל, אין חשש. וכן, גם בשבת ראינו את ההבדל. משחק ההגנה של מכבי היה שונה לחלוטין, יוקאנוביץ' לא ביצע שום ניסויים, והפועל לא הגיעו למצבים, פרט לאיבוד הכדור של מיטרו שנבע ממסירה לא מאוד חכמה של ראיקוביץ'. מכבי שיחקה שמרני הרבה יותר, וכמובן שלא הגיעה לאותו מספר מצבים כפי שהגיעה מול בית"ר (בין השאר בגלל שגם הפועל שיחקו סגור הרבה יותר), אך כן נוצרו שלושה מצבים לשער שהיה אמור להספיק.

מובן שהשער של קרלוס שיחרר מתח גדול, אך אני לפחות שמחתי יותר על הנקודות החשובות בריצה לאליפות, בהשוואה לשמחה הגדולה על עוד נצחון על הפועל. כן, כאשר מתרגלים למשהו, מתחילים להתרגש ממנו הרבה פחות, ובהחלט בעידן ג'ורדי התרגלנו לשני קבועים באופן יחסי, אנחנו מנצחים את חיפה והפועל.

*

המשחק היום מרגש הרבה יותר. אנחנו נחתור את דרכנו באבק עד לחיפה, נשחית חצי יום, ונחזה בקבוצה מהרמות הגבוהות ביותר באירופה, מול קבוצתנו האהובה. ישנם אוהדים רבים אשר מוכנים שנפסיד ובלבד שכבר נבקיע את הגול המיוחל, אך אני למען האמת קרוב הרבה יותר לגישה של ג'ורדי. ג'ורדי בראיון לגלי צה"ל אמר שישמח הרבה יותר, אם נצליח לשמור על רשת נקייה. הטענה היא פשוטה, הבקעת שער לא מבטיחה נקודות, שמירה על רשת נקייה בהחלט כן.

ראינו את הגישה הזאת במשחק בפורטו, ואני בטוח שנראה סגנון כזה גם במשחק בחיפה. בניגוד למשחק מול דינאמו קייב, לא נעלה למגרש כקבוצת בית המחפשת נצחון בכל מחיר, אלא נעלה בסגנון שמרני הדומה לסגנון שאיפיין את המשחקים מול באזל ופורטו בחוץ.

אני מאוד שמח על הגישה. מכבי צריכה לחזור לפרקטיות, לרצון הטבעי להרוויח נקודות, ולא צריכה להתרכז בזוטות כגון הבריחה מההיסטוריה החיפאית במפעל, או הצורך לרצות את הקהל האירופי בסגנון משחק מתקדם. אנחנו רחוקים מאוד ממצב בו אנחנו יכולים להרכיב קבוצה שתאיים על הקבוצות היריבות בסגנון הרפתקני נוסח שלמה שרף. אך הוכחנו כבר שאנחנו מסוגלים לרוץ מספיק, ולהיות מרוכזים מספיק כדי להוות אתגר אמיתי לקבוצה חזקה שמגיעה לכאן.

התחושה האישית שלי היא שהערב נמשיך במסלול ההתקדמות. למרות שפורטו היא הקבוצה החזקה בבית, הערב אנחנו נצליח להשיג נקודות. מכבי תדע לסגור היטב את המשחק והתנאים ישחקו לטובתנו. בסופו של יום, למכבי יש נסיון עשיר הרבה יותר במשחק בקצב עמידה, אם פורטו ינסו לרוץ כפי שהם רגילים האבק יכניע אותם. כמובן אפשר להוסיף את העובדה שפורטו יתקשו לראות את השער בתנאי הראייה הקיימים.

לא צריך להתרגש מכמה משחקים לא מבריקים של מכבי בשלב זה העונה. לא צריך לצפות שמכבי תבריק בכל משחק ליגה. בשלב הזה העונה, מכבי צריכה לשמור על עצמה בקרבת המקום הראשון בליגה, וצריכה לשמור על התקדמות קבועה במשחק בצ'מפיונס. נדמה לי שזה בדיוק מה שאנחנו רואים ממנה השנה.