יומן האליפות של הג'איינטס (10) – לב שבור הוא לב שלם

אי אפשר לבוא בטענות לקבוצה שנותנת יותר מסך חלקיה

עוד נצחון מפוספס, עוד הזדמנויות שהלכו, אבל אם יש דבר אחד שאפשר לאמר בשקט על הג'איינטס, הרי שמדובר בקבוצה של אובר אצ'יברס.

במחצית הראשונה השופטים התעלמו מאינטרפירנס ברור על מיילס ווייט בתוך האנדזון והג'איינטס נאלצו להסתפק בשלוש נקודות. אם אתם שואלים מי זה מיילס ווייט, אתם לא לבד, מדובר ברסיבר האחרון שנחתך מגרין ביי כדי לפנות מקום לג'יימס ג'ונס, ואלה בדיוק השחקנים שתורמים לג'איינטס העונה, ועוזרים לה להראות הרבה יותר טוב מסך הכשרון המשחק.

איליי נתן דרייב מדהים לשבע נקודות בדקה ותשע עשרה שניות לסוף המחצית הראשונה, הדרייב שילב תפיסה יפה של האריס, האיש שהובא במיוחד לספיישל טימס, אך מהווה רסיבר שלישי מצוין לג'איינטס. אגב, לכל מפקפקי ניהול השעון, אם איליי יכול לעשות דרייב כזה בזמן כזה, אני מבין למה קופלין פחד מדרייב דומה של בריידי בסוף המשחק.

איליי פתח עוד דרייב יפה בתחילת המחצית השנייה, אך פספס את קאנינגהאם פנוי באנדזון, והג'איינטס נאלצו להסתפק בשלוש נקודות. קראתי סטטיסטיקה מדהימה שאיליי מסר ט"ד לשלושה עשר טייט אנדס שונים במהלך הקריירה שלו. הלילה היו צריכים להיות חמישה עשר כאלה, וויל טיי וקאנינגהאם היו צריכים להצטרף לרשימת הנו ניימס שמשחקים אצלנו טייט אנד ותופסים ט"ד. זו המדיניות בג'איינטס, הטייט אנד עדין לא נחשב עמדה חשובה מספיק להשקעה.

*

לאחר הפמבל של בריידי, הג'אינטס היו צריכים לגמור את המשחק, אבל ההשלמה לרנדל נפסלה בדגל, ואז הגיע הסאק של נינקוביץ', שהוציא אותנו מבעיטת שער שדה. בקיצור היו הזדמנויות.

*

ג'יי פי פי אכן משנה את ההגנה מקצה לקצה, אך כדאי לזכור גם את ג'ספר ברינקלי. ההגנה שלנו עדיין לא מזכירה את הגנת הברס משנת 86, אך אחרי הביי כאשר פרינס אמוקמרה יחזור, וגם ג'יי טי תומאס, בהחלט יתכן ותהיה לנו הגנה טובה מספיק כדי לתת להתקפה הזדמנות לנצח את המשחקים. בשנה הטובה ביותר של איליי מאז 2011, זו בהחלט סיבה טובה להיות אופטימיים.

*

זו מין שנה כזאת. התחלנו בהפסד לא נתפס לקאובויס, לאחר מכן הפסד איום לפלקונס, אך כזה שנובע מטעויות רגילות, ומהגנה לא קיימת. ההפסד לסיינטס היה קורע לב, אך שוב, הגנה לא היתה לנו שם. משחק ההגנה מול הפאטס כבר נראה מתאים לרמת הNFL. התפיסה של אודל שלא תורגמה לנקודות באנדזון, דאון רביעי ועשרה יארד שהומרו בתחילת הדרייב האחרון של בריידי, החטיפה שלא היתה של לנדון קולינס, כל אלה הוסיפו לתחושת שברון הלב, אך מה שטוב בכחולים הגדולים, הוא שיש לב לשבור.

*

ייתכן וקופלין אכן לקח שיעורים מאנדי ריד על כיצד לנהל שעון, אך עבודת האימון שלו השנה היא דווקא אחד השיאים שלו בקריירה. הג'איינטס נמצאים 12 מליון דולר מתחת לקאפ. עוד עשרים מליון דולר השנה הלכו על קרוז וביטי, שחקנים שעדיין לא שיחקו שנייה העונה. מכאן אתם יכולים להבין, למה אין לג'איינטס מספיק כשרון מוכח ומפותח. אך למרות המחסור בכלים, לג'איינטס יש התקפה מעולה, ועכשיו ההגנה מתחילה להתקדם. קופלין הצליח לייצר יש מאין, ולא נתן לקבוצה להתפרק אחרי הפסדים איומים. אילו הקאובויס היו מפסידים לג'איינטס בצורה בה הג'איינטס הפסידו במשחק הראשון העונה, עד עכשיו היינו שומעים ורואים את חילופי ההאשמות שם.

זה מה שקופלין יודע לייצר, קבוצה מאוחדת, מגובשת, שיודעת להתעלות הרבה מעבר לכשרון שלה. כאשר זה הצליח בעבר, הג'איינטס השיגו את הלומברדי, השנה אם יקרה כדבר הזה, הרי שהקבוצה הזאת תהיה אחת הקבוצות הכי פחות מוכשרות לעשות זאת. אך גם אם לא נגיע לגביע, השנה הזאת מצדיקה את חוסר השנה, ואת שברון הלב, זו קבוצה שפשוט כיף לראות.

 

למה הם כן?
כבודה עסוקה - ולדימיר בליאק

10 Comments

יובל 16 בנובמבר 2015

משחק מצויין של הג'איינטס, הרגשתי כמוך שהם מוציאים מעצמם הרבה יותר ממה שיש להם. אני לא מאשים את קאפלין על ניהול השעון בסוף, הוא הלך עם מה שהלך לו מעולה כל המשחק – איליי מאנינג, שהיה הרבה יותר טוב מבריידי. אם הג'איינטס יעלו לפלייאוף, הם יוציאו לכל יריבה שלהם את המיץ עד שייכנעו.

נתי 16 בנובמבר 2015

גיל, אני חייב לציין שאהבתי יותר את הגישה של קופלין במסיבת העיתונאים, בסגנון של "פיניש דה פאקינג גיים". גם על בריידי ראית את חוסר שביעות הרצון. מה שמביא נצחונות זה לא גישת "טוב, היינו קרובים" אלא הפנמה של הטעויות. ו-2 הטעויות המרכזיות, קרי: התפיסה שאיפשרה לצ'אנג לחבוט בכדור אך בעיקר התפיסה שהייתה אמורה להיות חטיפה, גם אם אלו טעויות שנראות לגוף העניין נסלחות, הן בלתי נסלחות.
ומצד שני, אולי טוב שהענקים ילמדו את השיעור הזה עכשיו, כשבבית המסכן שלהם זה יכול להספיק, מאשר בינואר.

גיל שלי 16 בנובמבר 2015

לצערי, שחקני הג'איינטס לא קוראים את הפוסטים שלי, לכן סביר להניח שהגישה שלי לא תשפיע עליהם, בעוד הגישה של קופלין בהחלט כן, אולי מכאן גם ההבדלים בגישות.

נתי 16 בנובמבר 2015

ברור… לא באמת התכוונתי לבקר, אלא יותר להחמיא פה לקופלין.
ראו שהוא רותח, הוא ציין ממש את כל המהלכים שהפסידו להם, וטוב שהוא לא היה קורקטי. שהשחקנים יפנימו את הפישולים שלהם. נדמה לי שלרוב המאמנים, אולי בצדק, יותר עדינים וכאן זה היה נדרש בהחלט.

אודי 16 בנובמבר 2015

בקהאם באמת פישל בזה שלא השלים את המהלך כמו שצריך. לגבי האינטרספשן… זו הייתה תפיסה קשה ביותר, קשה להאשים אותו בזה שבהתרסקות הכדור ברח לו.

ניינר / ווריור 16 בנובמבר 2015

היה משחק אדיר והמץ' אפ בין הקהאם לבאטלר היה פנטסטי. העיקר שהפאטס שברו את הנאחס

עומרי 16 בנובמבר 2015

אחלה כתיבה.
איך קורה שהג'איינטס 12 מיליון מתחת לקאפ?

גיל שלי 16 בנובמבר 2015

שמרו לג'יי פי פי 14 מליון השנה. הוא הפסיד חצי מהמשחקים, ונאלץ להסתפק בשמונה מליון – כך נולדו שישה מליון מתחת לקאפ שלא נוצלו.
הם חתכו שחקנים כמו מקלין בעמדת הליינבקר לפני פתיחת העונה, כאשר מצאו שחקנים זולים יותר, טובים לא פחות וצעירים יותר.
החוזה החדש של איליי חסך להם קצת העונה.
ובגדול, לא מצאו את הפרי אייג'נט שחיפשו בעמדת הסייפטי, קו ההתקפה, וקו ההגנה.

אבו צ'יצ"ריטה 16 בנובמבר 2015

Finishing plays
אפשר לבוא לקופלין בטענות, אבל המשחק מוכרע בין הקווים . אודל בקהאם כנראה יהיה שחקן היסטורי, אבל הטאצ'דאון שלא היה, וגם המשחק, זה עליו (וגם הוא אומר את זה(
כנ"ל קולינס, אבל הוא בכל זאת לא השחקן שאתה מצפה שיגמור עבורך משחקים. מצד שני גם מבאטלר איש לא ציפה את זה והוא הביא לבריידי סופרבול

Oded 17 בנובמבר 2015

מהתרשמות כללית נראה לי שאתה הבן אדם האופטימי ביותר שאני מכיר
הלואי עלי…

Comments closed