ליגת שוקי ההון – שיעורים ברזילאיים

זוכרים את דן כהן? אה לא, אתם בטח זוכרים את הדיונים על החשמל חינם, למה אתם לא זוכרים אותו?

בסוף השבוע נעצרו בברזיל שני אישים מאוד בולטים. הראשון שמו אנדריי אסטבס, אחד האנשים העשירים ביותר בברזיל, אם לא העשיר ביותר. הוא מגיע מתחום הפיננסים, אך התנהגותו שונה לחלוטין מזו של נוחי דנקנר,  השוטרים עצרו אותו בביתו, אך כאשר באו למשרדו למצוא מסמכים,הם נדהמו לראות שאין לו משרד פרטי משלו, הוא יושב בחדר המסחר בקרב של בנק ההשקעות BTG PACTUAL. כלומר, האיש לא לקה אולי בהיבריס של נוחי דנקנר, אך שיטת העבודה מזכירה אותו, הקשרים לשלטון יוצרים את הכח הפיננסי, והקשרים לחברות הממשלתיות הם החשובים ביותר.

כמו כן נעצר דלסידיו אמרל, ראש מפלגת השלטון PT בבית העליון. עד עכשיו בפרשת פטרובראס, החקירות עסקו בעיקר בעסקאות בעולם ה"תחתון" של תשתיות הנפט והגז, כאשר בכירים בפטרובראס הואשמו בקבלת שוחד וסגירת עסקאות עם אנשי עולם התשתיות, בעסקאות שכנראה עלו לפטרובראס בסביבות השישה מליארד ריאל ברזילאי. מעצרים אלה לא הוסיפו רבות לדילמה רוסף שנלחמת גם במיתון החריף ביותר שברזיל נכנסה אליו מאז שנות ה30, וגם בתדמית רעועה שנובעת מכך שהיא היתה יו"ר פטרובראס בתקופה בה קרו כל העסקאות הנפלאות האלה. עוד עצורים בפרשות שחיתות הם ראש חברת הבנייה הגדול בברזיל, וראש הלשכה לשעבר של הנשיא הקודם, לולה דה סילבה.

*

אני הוא אחד האנשים שטעה לחשוב שבברזיל קורים דברים אחרים בתקופת לולה דה סילבה. ממשלת ברזיל בשנים 2003-2008 היתה אחראית לאחת הכלכלות היחידות בעולם הכמעט מפותח והמפותח, בהן הפערים הצטמצמו, ורבים מקרב המעמד הנמוך הצטרפו למעמד הביניים. תכנית הבולסה פמיליה היתה דוגמה ומופת לממשלה שמצליחה לתת תמריצים כלכליים למשפחות עניות, על מנת שאלה ידאגו ללימודים של ילדיהם ויתחזקו את בריאותם בצורה סבירה. אך האופי האנושי לא משתנה. אנשים תמיד יחפשו את התמריץ האישי. בחברות כמו פטרובראס, חברות בהם השכר של המנהלים לא קשור לרווחים של החברה, מאחר ומדובר בחברה ממשלתית, תמיד ימצאו הגורמים המוכנים לדאוג לכיסם האישי על חשבון החברה, מאחר ואין גורם פרטי שמפסיד את הכסף, ובכספי הממשלה תמיד יהיה מי שיחשוב שגם מליארדים יעלמו בתוך הכספים הגדולים.

מסתבר שגם לולה דה סילבה שהיה לוחם זכויות פועלים גדול לפני שנבחר לראשות הממשלה, לא התרחק מהרווחים האישיים, ויצר קשרים עם האנשים החזקים במשק, בזמן היותו ראש הממשלה.

*

אצלנו רק צריך לקרוא קצת על נת"ע כדי לראות שהכל אותו דבר. אגב, גם ברשויות המקומיות, כאשר מדובר בתשתיות.

בחברת החשמל בישראל תמיד מתרכזים בשכר העובדים. משום מה, אין הרבה דיבורים על מה שקורה למעלה. דן כהן יושב בכלא, משום שכאשר היה דירקטור בחברת החשמל, הוא קיבל מליונים על מנת להטות מכרז לטובת חברת סימנס. מעניין שהוא בכוחות עצמו הצליח להטות דירקטוריון שלם, וגם את הנהלת החברה.

היום מסתבר שחברת החשמל התחייבה לקנות כמות מסוימת של גז בשנה, בין אם תצטרך אותו ובין אם לא. כלומר, התשלום לחברת הגז שמזרימה את הגז מתמר, יהיה קבוע, בין אם חברת החשמל צרכה את כל הגז, ובין אם לא. בעלי תמר היו בעלי אינטרס ברור להסכם מסוג זה, שכן הוא מבטיח מימון בתנאים נוחים בהרבה, שכן חברת החשמל היא לקוח שנחשב לכזה שזוכה לגב של הממשלה, כלומר מדובר בהכנסה בטוחה בכל שנה. הבעיה היא שבצד השני למו"מ לא היה אינטרס זהה לדאוג לחברה מפני הוצאות מיותרות. ככה זה כאשר כל העולם ואשתו מדברים על שכר העובדים כל הזמן, ואף אחד לא מתעסק בתמריץ של המנהלים.

מדוע למשל, לא נבנתה תכנית שכר למנכ"ל חברת החשמל, לפיה מחיר החשמל צריך להיות צמוד למחירי האנרגיה בפקטור מסוים (שכן מחירי החשמל אמורים להגזר בראש ובראשונה ממחירי האנרגיה, ההוצאה המרכזית של חברת החשמל, הרבה לפני הוצאות השכר), ומכאן הבונוס שלו ייגזר מסך הרווח של החברה בסוף השנה (גם אם למשל הממשלה הכריחה את חברת החשמל להותיר את מחיר החשמל במקומו, אז הרווח יהיה ערטילאי אך ניתן לחישוב). למעשה, כל שכר הבכירים בחברת החשמל אינו קשור לביצועים של החברה.

המחלות שנחשפות בפטרובראס, הן המחלות הקיימות גם בחברת חשמל, שכן הסביבה דומה. האנשים שחולמים על הלאמה צריכים לזכור שכאשר הסביבה היא מסוימת, בדרך כלל המחלות המדבקות בה דומות גם הן.

אולי אם לחברת החשמל היה אינטרס לקנות את האנרגיה במחיר הזול ביותר האפשרי, כל הוויכוחים סביב מתווה הגז היו מתירים, שכן אמנם תמר היא מונופול, אך כך גם הלקוח העיקרי שלה.

 

"ביחד נוכל" (לרפי וישניצר)
מרוב שחושבים כבר לא מרגישים (גבולות המין של עמוס שוקן)

40 Comments

יניר 29 בנובמבר 2015

כמה הערות:
1. כל הדיון הנושא המונופול של חברות הגז הוא פופוליסטי. הרי , כמו שאמרת, יש גם רק לקוח אחד מדמעותי ןכמו כן אנחנו רואים , ממש היום, במקרה של הוט ויס התנהגות של שני מתחרים ( לכאורה) שמעלים מחירים ביחד.
2.חברות ממשלתיות בארץ נותנות ( בגדול) שירות מזעזע ונקלעות לגרעונות ענק , ראה- דואר, רכבת, חברת חשמל, נת"ע וכן הלאה. כשאין בעל בית ויש מינוים פוליטים , אין בכלל אפשרות אחרת
3. מה שקורה בברזיל זה עוד דוגמא לכמה שחיתות גורמת לקריסה כלכלית למרות שהנזק הישיר שלה הוא קטן יחסית. כאנלוגיה,זה דומה לטרור שלא ממש פוגע צבאית אך יוצר גלי הדף עצומים ולא פרופורציונאלים

גיל שלי 29 בנובמבר 2015

נקודה 3 שלך קריטית, ברזיל נכנסת למיתון החזק ביותר שהיא ראתה בדיוק בגלל זה.

ניר 29 בנובמבר 2015

יניר, בנוגע להערות שלך, זה רק צד אחד של המטבע. האוצר מייבש את הדואר כדי להפריט אותו בעתיד, כך שאי אפשר להאשים את הדואר בשירות הגרוע, זה קשור בכמה כסף מקצים לו וכמה תקנים, ועם כל הכבוד, האוצר הוא זה שחותם על הצ'ק. באשר לחברת חשמל, הגרעון שלה הוא גרעון מדומה, למה? הממשלה החליטה על תעריף חשמל מסויים שלאו דווקא קשור לעלות האמיתית שלו כי היא החליטה שמחיר החשמל לציבור יהיה כזה ולא אחר. למעשה, גם ביבי אמר בזמנו שההפרטה דווקא תייקר את החשמל ולא תוזיל אותו, בדיוק מהסיבה הזו. לתעריף החשמל אין קשר לשום דבר, זה סוג של מס, ממש כמו מחיר הדלק.

עם זאת, אפשר להגיד גם משהו על הניהול של החברות הממשלתיות שהוא גרוע במיוחד, ועל זה הממשלה צריכה לתת את הדעת, איך זה יכול להיות שאין אף חברה ממשלתית (כולל הצבא המפואר שלנו) שהיא מסוגלת לנהל כמו שצריך. מדובר בדיוק באותם מנהלים שיוצאים אחר כך לחברות הפרטיות ומוכיחים שהם יודעים לנהל, אז איפה הכשל? אין לי תשובה לזה, רק דבר אחד בטוח, שחברות ממשלתיות חולות מופרטות והופכות אחר כך לחברות ציבוריות חולות, ושאם הבעיה הזו לא תיפתר מצבנו ימשיך להיות גרוע.

קפטן קוקי 29 בנובמבר 2015

+1

yaron 29 בנובמבר 2015

שתי נקודות על חברת החשמל ומסקנה מפתיעה בסוף :-)
1. כמו שציין ניר מעלי המחיר של החשמל בארץ לא קשור לעלות הייצור. למעשה המדינה מסבסדת חשמל אבל במקום שהסבסוד יגיע מתקציב המדינה הוא בא על חשבון הגרעון של חברת חשמל.
2. ב- 20-30 שנים האחרונות עלתה צריכת החשמל בישראל בצורה חריגה יחסית למערב ושיותר מזכירה מדינות כמו הודו וסין. למרות העלייה המשמעותיצ (הן הפרטית והן העסקית) עמדה חברת חשמל בביקושים בצורה מכובדת מאוד (בלשון המעטה). הדבר הצריך בניית תשתיות מאסיבית (תחנות חדרה ואשקלון) על חשבון החברה. לאחר שבנתה את שתי תחנות הפחם הוכרחה חברת החשמל להסב אותן לתחנות גז טבעי. זהוי הסיבה השנייה לגרעון הענק.
וכך מוצגת חברת החשמל כחברה לא יעילה בעלת גרעון ענק?
למי יש אינטרס להציג אותה ככזאת? למי שחומד אותה אם וכאשר תופרט…
כשתופרט חברת החשמל סביר להניח שבאמת יהיה מדובר בשוד, אבל הציבור ששונא את החברה יתמוך במהלך רק כדי "לדפוק" את העובדים.
הקונים המאושרים יקבלו חברה מתוקתקת מבחינת תשתיות ואספקת גז במחיר זול אבל ישלמו מחיר רצפה בשל "הגרעון"…

יניר 29 בנובמבר 2015

נכון שחברת חשמל לא קובעת את המחיר של המוצר אותו היא מייצרת אבל:
1. החברה פועלת בעודף כח אדם בהשוואה לחברות חשמל אחרות
2.השחיתות עם סימנס לא הייתה הראשונה בחברה, ראה קניית שטחים יקרים ומיותרים באשדוד מעזרא הראל.
3. העובדים באופן די קבוע מפריעים אם לא מטרפדים הקמת תחנות כח פרטיות
4. אחרי הגשמים האחרונים והפסקות חשמל של ימים, קשה לומר שהחברה ממש מתוקתקת.

לצערי, אני לא רואה באופק הפרטה של חברת חשמל וקשה לי לדמיין ש"מכינים " את החברה להפרטה

Lord Anthony 29 בנובמבר 2015

זאת גניבת דעת לכרוך את אי היעילות של חברת החשמל עם הגירעון שלה.
חברת החשמל לא בביקושים בצורה מכובדת, אלא בקושי, והעובדה שאנחנו לא חווים הפסקות חשמל על בסיס יומי כנראה נובעת יותר ממזל מאשר מעבודה נכונה. התחזוקה של חברת הן מבחינת תחנות הכוח והמתקנים שלה והן מבחינת תשתית ההולכה היא מתחת לכל ביקורת, ולא מופרך להניח שהמראות שנתקלנו בהם בחורף הנוכחי יהפכו לשכיחים יותר בשנים הקרובות (ולא בגלל שינויי האקלים). וזה עוד מבלי לציין את העובדה שחברת החשמל (כמו רוב החברות הממשלתיות) נמצאת במצב תמידי שיותר קרוב לשביתה איטלקית מאשר לעבודה יעילה.
המזל של חברת החמל שהיא הוכרחה לבנות שתי תחנות כוח חדשות, כי כמו שיניר כבר ציין לחבר תחנות כוח עצמאיות הם לא ממש מוכנים ולבנות ביוזמתם בטוח שהם לא היו בונים. למרות שחברת החשמל פועלת עם רזרבות כמעט אפסיות (בטח ביחס למה שמקובל בעולם) תוכניות הפיתוח של חברת החשמל לא נותנות לכך דגש ראוי, ושוב העובדה שאנחנו מקבלים אשליה שחברת החשמל מתפקדת באופן ראוי היא בעיקר תוצאה של מזל.
ובקשר לתאוריית הקונספירציה שלך לגבי הפרטת החברה, ניתן להניח (וזה גם מבוסס על אמירות שונות לציטוט ולא לציטוט) שהמטרה המרכזית ביצירת הגירעון בחברת החשמל היא להחליש את כוחות של הוועד בכל משא ומתן עתידי, פחות להכין את החברה להפרטה.

yaron 29 בנובמבר 2015

הגרף הזה הוא רק מ-96
לך עד 86 והצריכה במשק הכפילה את עצמה.
https://commons.m.wikimedia.org/wiki/File:%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C_%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%AA.JPG
מזל?
גרתי בארצות הברית 13 שנה ומצב התשתיות שם חמור בהרבה. הפסקות חשמל, סכרים, הסאבווי בניו יורק ומה לא…
במערב אירופה המצב פחות חמור מכיוון שהם החליטו להעלים את עצמם כשעברו לילודה שלילית.
לגבי ההפרטה – אני מבטיח לך שעובדי חברת חשמל לא ייפגעו, הקונים (הזוכים בלוטו) יקבלו חברה במחיר פח (תשתיות פלוס אספקת גז טבעי) בשל "הגרעון" ואת החשבון ישלמו האזרחים.

עופר 29 בנובמבר 2015

זו אקסיומה שהניהול של חברות ממשלתיות וציבוריות גרוע במיוחד. שווה לבחון אותה. באמת יש הבדל בין בנק לאומי ששיך למדינה לבנק הפועלים? האם השירות של הוט, יס וחברות הפלאפון הוא מן המעולים? כמה כסף הפסידו כי"ל, כור ומפעלי ים המלח לפני שנמכרו לידיים פרטיות?

ניר 29 בנובמבר 2015

זו אקסיומה מוכחת, ואפשר לראות אותה גם בבנק לאומי (שהוא דווקא לא שייך למדינה אלא חברה ציבורית, ממש כמו בנק הפועלים) וגם בכיל וגם באל על, וגם בצים. כל אחת מהחברות האלו הופרטה ללא שעשו בה סדר והיא סובלת מחוסר גמישות תעסוקתי קיצוני ולמעשה הן לא מסוגלות להתנהל כמעט מבחינת כוח האדם ושבויות של הוועדים שלהן. כל פעם שהן מנסות להפריש כמה עובדים מיד הן נאלצות לשלם מיליונים של פיצויים, כמו שאף מעסיק אחרת לא יכול ולא מוכן לשלם, וזו הוכחה ניצחת לאוזלת ידה של המדינה בניהול החברות האלה לפני הפרטתן.

MOBY 29 בנובמבר 2015

יניר
תיקון קטן:
נתחיל עם הדואר. קודם כל מקצצים בכוח האדם, אחר כך מגדילים את נפח העבודה, לא מגייסים כמובן, ואחר כך מתלוננים על שירות.
כשיהיו לך מספר השוטרים/רופאים/עובדי דואר/פסיכולוגים/עורכי דין(בפרקליטות) למספר אזרחים נורמלי ניתן יהיה לדבר על השירות.
במוגע לשחיתות כיום השחיתות היא (למזלנו) ברמות הגבוהות. יהיה לך יותר קשה לשחד שוטר סיור/עובד זוטר כלשהו (אבל אנחנו בהחלט בדרך לשם).
אבל ברמות הגבוהות של המוסדות האלו ניתן יהיה "לפנק, לפנק,לפנק".

צור שפי 29 בנובמבר 2015

הדיון כאן לטעמי הוא לא בהפרטה או לא אלא ברמת השחיתות. מכיוון שאנחנו מכירים בכך ששחיתות היא חלק מההתנהגות האנושית מה שמעניין אותי הוא להכיר את המדינות שעל פי המדדים הקיימים הן הפחות מושחתות ולהבין למה אצלן זה ככה ואצל אחרות אחרת.

Amir A 29 בנובמבר 2015

זו השאלה הגדולה ולא ברור לי למה לא עוסקים בה. שאלה שקשורה לכך היא איך זה שבישראל קיימות זו לצד זו שתי מערכות מקבילות – זו השולחת את המושחתים לכלא ולא משנה כמה רם מעמדם ולצידם זו שלכאורה עושה דברים שגורמים לך לחשוב על מה שמתרחש מאחורי הקלעים? בסופו של דבר האחת תצטרך לבלוע את השניה.

גיל שלי 29 בנובמבר 2015

יש כאן קורלציה בין צורך פוליטי לצבירת כח באמצעות חלוקת הטבות, המצב הקואליציוני בישראל ברזיל והודו דומים, כך גם הבעיות בחברות הממשלתיות

צור שפי 29 בנובמבר 2015

בדקתי. על פי מדד השקיפות העולמי ל-2014 עשר המדינות הנקיות ביותר הן דנמרק, ניו זילנד, פינלנד, שבדיה, נורבגיה, שוויץ, סינגפור, הולנד, לוכסמבורג וקנדה. תמיד יכול להיות ערעור על שיטת עריכת המדד אבל לרוב הוא מקובל ככלי מדידה. אני חושב שאפשר לראות מהרשימה הזו שאין קורלציה בין גודל הממשלה ובין רמת השחיתות. סינגפור מראה שאפשר להיות נקי גם ללא דמוקרטיה. נדמה לי שבכל המדינות האלה יש רשת רווחה צפופה ותפיסה שחייבים לדאוג לצרכיהם הבסיסיים של האזרחים. יש נקודה למי שיגיד שלחברות הומוגניות קל יותר לייצר את האקלים התרבותי שמייצר אמון (מילת מפתח) ומפחית שחיתות. אגב, ישראל נמצאת במקום ה-37 מבין 175 מדינות שנבדקו, ירידה של שלב אחד בהשוואה לשנה קודמת אבל במהלך שיטתי של הרעה במיקום ובמצב. ככל שמדובר במדינות oecd אנחנו רק במקום ה-24 מתוך 34. יותר מופרטים ויותר מושחתים.

אביאל 29 בנובמבר 2015

צור – סינגפור, שוויץ וקנדה מפילות את העניין ההומוגני.

אם אני לא טועה ניסו לחקור את זה פעם וזה מגיע עם מלא קשיים, תחת תרבות פוליטית, הבעיה שאף אחד לא מסכים בכלל להגיע לאיזה נקודות בסיס בנוגע למושג הזה מבחינה מחקרית וקשה מאוד לחקור אותו בכלל. אני מניח שזה יותר מקום לפילוסופיה או למדעי הרוח כרגע (לפחות עם הכלים המחקריים הנוכחיים במדעי החברה) והייתי קורא לזה (במושג די סתום) רוח המקום\העם\המדינה – איזו הסכמה תודעתית כללית כזאת בין העם לריבון שמובילה להרתעה ציבורית, אבל שוב זה יותר מדי בעייתי למדידה.

גל 30 בנובמבר 2015

צור,

רשת הביטחון הסוציאלית בסינגפור מלאה בחורים.
הכיסוי הביטוחי הרפואי והסעודי לא מתקרבים למקובל בישראל – לא מדובר באיכות השירות אלה בהיקף השרות המנימאלי המסופק.

איציק 29 בנובמבר 2015

כתבת ששכר המנכ"ל בחברת החשמל לא קשור לכלום. האם בבנקים, מקורות ומקומות רבים אחרים המצב שונה? לדעתי בכל המקומות הללו אלו שיושבים למעלה מקבלים שכר והעלאות שכר ללא קשר לביצועי החברה אשר הם עומדים בראשם. התירוץ שאני שומע הרבה פעמים הוא שהכישלון הוא לא באשמתם ואפילו בזכותם המצב כמו שהוא ולא יותר חמור. הם אלו שהצילו את המצב. כמובן שזה לא נכון בדרך-כלל, אך האם יש אפשרות לבדוק טענה זו, כי אולי באמת הנפילה קרתה בגלל נסיבות של משבר עולמי לדוגמא, הלעומדים בראש באמת יש יד במזעור הנזקים.

-גיסנו- 29 בנובמבר 2015

הם פשוט למדו מהפוליטיקאים
או שהפוליטיקאים למדו מהם?

austaldo 29 בנובמבר 2015

אם תחליף את מנהלי הבנקים הגדולים בקופים אף אחד לא ירגיש בהבדל

איציק 29 בנובמבר 2015

בטח שכן, גם המנהלים ירגישו וגם הקופים ;)

אדם בן דוד 29 בנובמבר 2015

לקופים יהיה טוב פחות או יותר?

איציק 29 בנובמבר 2015

תלוי כמה בננות יצליחו לקמבן ;)

גיל שלי 29 בנובמבר 2015

מסכים עם אוסטלדו

גיל 29 בנובמבר 2015

אני חושב שהמקרה של ברזיל ומקרים אחרים מדגים (ויש הרבה מחקרים בעת האחרונה בנושא) שהחלוקה הדיכוטומית בין מושחתים לאלו שלא לא עובדת במציאות. אנשים יכולים להיות מושחתים ועדיין לעשות דברים טובים במדינה. לפעמים גם אנשים טובים שלא רוצים להיות מושחתים לא מסוגלים להלחם כנגד כוחות חזקים מהם אבל עדיין יכולים להוביל לשינויים גם במערכת מושחתת.

אמיתי 29 בנובמבר 2015

לדעתי אם ניקח שנייה צעד אחורה ונסתכל על
התמונה הגדולה אז גם ברמת המנהלים וגם ברמת מקבלי ההחלטות
בממשלות התוצאות הכלכליות לא נגזרות בהכרח מאם יש שחיתות
או אין ואפילו הייתי מרחיק ואומר שלא בהכרח יש קשר בין ניהול
טוב להצלחה. ההנחה שלך שברזיל חוותה פריחה כתוצאה ממה שלולה
עשה (לא רק התוכנית של האוכל) היא לדעתי לא נכונה בכלל.
ממה שאני יודע זה הושפע מגורמים כמו מחירי הסחורות והזינוק
בנדלן יותר מרפורמות שנעשו עי הממשלה.
גם לולה וגם אובאמה לצורך העניין משפיעים פחות על ריוחיות החברות
ושוק העבודה מאשר מנכלים של חברות גדולות ובתור מי שלהבנתי
מאמין בשוק חופשי הייתי חושב שתגיע למסקנה שגם מנכלים יותר
מושפעים מכלל השוק מאשר משפיעים עליו.
השחיתות היא עניין תרבותי סביבתי ואין חולק שהוא פורח כמו שאמרת
בישראל בייחוד במיגזר הציבורי עם דגש על המוניציפלי. ההפרדה בין
הנהלת חברת החשמאל לוועד לא נכונה לדעתי. שניהם טומנים את ידם
באותה הצלחת.

גיל שלי 29 בנובמבר 2015

איפה קראת על הנחה שהצמיחה בברזיל נבעה ממעשי לולה?

אמיתי 29 בנובמבר 2015

ממשלת ברזיל בשנים 2003-2008 היתה אחראית לאחת הכלכלות היחידות בעולם הכמעט מפותח והמפותח, בהן הפערים הצטמצמו

אמיתי 29 בנובמבר 2015

ציטוט מהמאמר למעלה בתגובה הקודמת.
ברזיל תמיד הייתה מושחתת.
כשיש יותר כסף סביר להניח דווקא שהשחיטות
תיגבר.

גיל שלי 29 בנובמבר 2015

הייתי צריך לנסח אחרת, בכל מקרה כתבתי שהתפקחתי, מה שכן יחסתי ללולה זה צמצום הפערים, מסכים עם כל מה שכתבת בתשובה.

אמיתי 29 בנובמבר 2015

בקשר לצמצום הפערים ומלחמה בעוני
צריך לבחון את ברזיל מול הבאנצמארק
שלה קרי הודו סין ורוסיה, או שכנותיה ליבשת.
מול כל אלה הייתי אומר שהיא ממוצעת מינוס מינוס…

גיל שלי 29 בנובמבר 2015

דווקא לא. להיפך, היט מצטיינת במיוחד על הרקע של המדינות שציינת מאז 2003

אמיתי 29 בנובמבר 2015

הודו וסין הוציאו מיליונים מהעוני
ולדעתי גוברים על ברזיל בקטע הזה גם
באופן יחסי וגם באופן מוחלט.
צילה בוודאי עשתה עבודה טובה
מברזיל. שאר הלטיניות פחות.

גיל שלי 29 בנובמבר 2015

לא מאז 2003 ביחס לגודל האוכלוסיה כמובן

אמיתי 29 בנובמבר 2015

טוב נחליט שלא להסכים… עד שגוגל יכריע.
בקטנה רק אני חייב להגיד שבברזיל בשונה מהרבה מדינות עולם שלישי היה מעמד ביינים אינטלקטואלי כלכלי.

אורן29 29 בנובמבר 2015

עם ההלאמה באה השחיתות, זה נכון. ומספיקה קבוצה קטנה של עובדים מושחתים כדי להאפיל על המסירות וההישגים של רוב העובדים הישרים.

אז איך אפשר להילחם בשחיתות? מצד אחד, צריך לשאוף למיעוט של משרדי ממשלה ולמיעוט שרים. ככל שהשר יהיה בעמדה עליונה יותר כך הוא יצטרך לעסוק בענייני מקרו, וישאיר הרבה משימות ועבודה לפקידים ממונים. בישראל, למרבה הצער, משרה מיניסטריאלית מעניקה חסינות פלילית- הרוב המוחלט של פוליטיקאים שהוענשו עברו מיצוי הליכים אחרי שסיימו להיות שרים. פקיד, לעומת זאת, יודע שהמשטרה מזה ומבקר המדינה מזה מחכים למעידה שלו. לכן, ככל שהשדרה של עובדי מדינה תהיה רחבה יותר ובעלת יותר סמכויות כך השחיתות תקטן.

אבל זה חלום באספמיה. הממשלה הישראלית הגדולה היא תוצר של שיטה פוליטית שלא תשתנה בקרוב. מה שכן אפשר לשאוף לשנות, דרך קמפיין ציבורי אגרסיבי, הוא את מעמדו של מבקר המדינה.

מבקר המדינה הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית, אילו רק יהיו לו שיניים. לשם כך כדאי להרחיב בחוק את סמכויות משרד המבקר באופן הבא:

1) מבקר המדינה ידווח לכנסת, ואך ורק לכנסת. הפיקוח על מוסד המבקר יעשה דרך ועדת הכנסת (ולא הוועדה לביקורת המדינה) בראשות יושב ראש הכנסת.

2) למבקר המדינה ימונה משנה. המשנה למבקר המדינה ינהל צוות של חוקרים שתהיה להם הסמכות והאמצעים לנהל תיק "end-to-end": מקבלת התלונה, דרך חקירת המקרה וחקירת עדים, ועד לגיבוש כתב אישום וניהולו בבית המשפט.

(כמובן שיהיה צורך להגדיר את הממשקים מול המשטרה והפרקליטות, אבל אלה דברים שישתפרו וישתכללו עם הזמן).

אדם בן דוד 29 בנובמבר 2015

אתה כנראה לא מכיר את פועלו של מבקר המדינה.
בעבודתי ערכתי ביקורת במוסד ממשלתי כלשהו- הכרתי טוב את המערכת ואת השחיתות ששררה בה.
הדו"ח (הפנימי אך המחויב ע"פ חוק) סורס למשעי טרם אישורו הסופי ע"י המנכ"ל.
חצי שנה אחרי הביקורת שלי, לשמחתי הרבה, נערכה ביקורת של מבקר המדינה.
השחיתות, הנפוטיזים, חוסר היעילות וגועל נפש שם היו בכזה קנה מידה שאי אפשר היה לפספס אותם.
וכשיצא דו"ח המבקר גיליתי שה"ביקורת החריפה" של המבקר באופן פלאי נגעה רק בשחיתות שנגעה לאותם גורמים במוסד שהיו מקושרים פוליטית לשר הקודם.
כל הכוכבים שהביא השר החדש ובראשם המנכ"ל חצאו זכים.
בשיחות עם עובדים שנשארתי איתם בקשר סופר לי איך בדיוק נובהר למבקר מה המסקנות אליהן כדאי שיגיע.
כי ככה זה פה.
מישהו צריך למנות מבקר. מישהו יעסיק את עובדיו אחרי זה. המדינה שלנו קטנה מדי ועדיף לך לא להסתכסך עם אף אחד.

yaron 30 בנובמבר 2015

כי "מבקר המדינה" הפך לגוף ענק בעל כוח רב. צריך מבקר למבקר…

אבנר משער 2 29 בנובמבר 2015

ספרות חובה לספורט וברזיל

דייב זירין

http://www.haymarketbooks.org/pb/Brazils-Dance-with-the-Devil

Comments closed