הדיון המיותר בדירוגים היסטוריים

אין ספק שקובי כלול ברשימת עשרת הגדולים, באמת, אין ספק?

שאלת הדירוגים ההיסטוריים עולה תמידית, בעיקר כאשר שחקן שאמור להכלל ברשימות מודיע על פרישה. נושא זה עולה עכשיו לאור הודעתו של קובי בראיינט. אני מוצא עצמי משתתף בדיונים אלה, אך אני באמת חושב שהם מיותרים לחלוטין.

בפוטבול לדוגמה עולה השאלה האם טום בריידי הוא הקווטרבק הטוב בהיסטוריה, השאלה היא האם בכלל יכולה להיות השוואה הוגנת בינו ובין ג'וני יונייטס? אני מוצא שלא. יונייטס שיחק בתקופה אחרת, בתחרות אחרת, במשחק שונה. האם אוסיין בולט למשל הוא אצן טוב יותר מג'סי אוונס? הוא הרי רץ הרבה יותר מהר ממנו? ובאתלטיקה זה עדיין קל, שכן אפשר למדוד את הפער בין ג'סי אוונס למתחריו, ובין בולט למתחריו, ושאלת אורך הקריירה חשובה פחות. דיונים אלה בלתי ניתנים להכרעה.

*

לפני שנים רבות היה פה מגיב בשם זיזו, הוא טען בלהט שיש מקום להשוואה בין מייקל לקובי, עניתי לו (זה היה לפני האליפות הרביעית של קובי) שהשוואה כזאת מעניינת כמו ההשוואה בין מארדונה לגארי ליניקר (דורפן שאל למה אני מעליב את ליניקר). הנקודה היתה שהסיבה היחידה להשוואה בין קובי למייקל, היתה כמות הנקודות שקובי קלע בממוצע למשחק, האם באמת הסטטיסטיקה הזאת היא שקובעת? אולי הסטטיסטיקה של האליפויות? אולי פרק הזמן של הדומיננטיות בשיא?

איך לדוגמה ניתן להשוות בין קובי לאיזייה תומאס? הראשון זכה בחמש אליפויות שנפרשו על פני קריירה של עשרים שנה כמעט. הראשון זכה באליפויות כבר משנתו הרביעית בליגה, איזייה זכה בשתי אליפויות רצופות בשנתו התשיעית והעשירית. הראשון שיחק עשרים שנה, איזייה רק 13. האם העובדה שקובי הגיע לקבוצה בשלה יותר, עם ענק כמו שאקיל, גורמת לכך שהוא צריך להיות מועדף על פני איזייה בדירוגים ההיסטוריים? איזייה עם דטרויט התמודד על אליפויות והפסיד לסלטיקס ההיסטוריים בגמר המזרח, לאחר מכן הפסיד ללייקרס ההיסטוריים בגמר הNBA, לאחר מכן דטרויט לקחו שתי אליפויות בהן איזייה היה הMVP הבלתי מעורער. האם ניתן למדוד את איכות הקבוצות מולן איזייה התמודד, ואת איכות הקבוצות מולן הלייקרס התמודדו, ולהשוות ברצינות?

ההשוואה לאיזייה היא קלה יחסית, אני מבקש מאנשים להשוות ברצינות בין קובי ובין ג'רי ווסט, האם באמת צריך להחזיק נגד ווסט את העובדה שהפסיד אליפויות לראסל? אם קובי היה נולד באותה שנה בה נולד פטריק יואינג לדוגמה, הרי יתכן ולא היה זוכה באליפות אחת לרפואה, האם היינו מחשיבים אותו לטוב יותר מקלייד דרקסלר?

*

בכל מקרה, כדורסל הינו ספורט קבוצתי. ההשוואה של הסטטיסיטיקות ורשימת ההישגים בלבד, נותנת תמונה חלקית ביותר. הטרייד של שאקיל למיאמי נתן לנו נקודת השוואה מעניינת בין קובי ובין דוויין ווייד לדוגמה. ווייד עלה עם לאמר אודום וקארון בטלר לפלייאוף המזרח, והפסיד בחצי הגמר לאינדיאנה קרובה לשיאה, בסדרה צמודה. קובי שנה לאחר מכן, לא הצליח לעלות לפלייאוף עם שני אלה, שהועברו ללייקרס בתמורה לשאקיל. כדורסל הוא משחק קבוצתי, ישנם שחקנים שמשפרים את הקבוצה שלהם בכל מצב, וישנם שחקנים שחייבים חליפה קבוצתית מסוימת ביותר, על מנת שיחוו הצלחה. טים דנקן עובדתית שייך לקבוצה הראשונה, קובי עובדתית, שייך לקבוצה השנייה, הרי ללייקרס היו שנים בתקופת השיא של קובי, בהן הם סיימו בחוסר רלבנטיות מוחלט למאבק על ראשות המערב. איך אפשר לקבוע בוודאות שקובי טוב מדנקן?

*

קובי הוא ללא ספק מהגדולים ששיחקו כדורסל, בכל דבר אחר שנאמר עליו בדירוג ההיסטורי, יש ספק, כמו לגבי כל אחד אחר, פרט לשחקן אחד בלבד, ההוא.

 

השד הטסמני מברלין
וודי אלן

174 Comments

MG2 2 בדצמבר 2015

XKCD רלוונטי כשירות לציבור

https://xkcd.com/1392/

S&M 2 בדצמבר 2015

נהדר. תודה!!

ניינר / ווריור 2 בדצמבר 2015

בפוטבול כמו בכדורסל ובהוקי אין שאלה מי הגדול בכל הזמנים

גיל שלי 2 בדצמבר 2015

בכדורסל ובהוקי, אלא אם אתה מתכוון לאיליי

בני 2 בדצמבר 2015

מונטנה?

ניינר / ווריור 2 בדצמבר 2015

מקווה ששמעתם על אחד טום בריידי

גיל שלי 2 בדצמבר 2015

זה שהפסיד לאיליי שני סופר בול? שמעתי עליו פעם

ניינר / ווריור 2 בדצמבר 2015

בינתיים יש לו יותר טבעות מכל המשפחה המאוסה הזו יחד

matipool 2 בדצמבר 2015

ויש לו גם את ג'יזל . סוף לדיון .

קורא אדוק 2 בדצמבר 2015

:-)

קורא אדוק 2 בדצמבר 2015

אופס ,הסמיילי לתגובה של גיל שלי…

גיל 2 בדצמבר 2015

אכן, ג'רי רייס הוא קונצנזוס.

רומן 2 בדצמבר 2015

בהוקי אני מנחש שאתה מתכוון לואלרי חרלאמוב, נכון?

קורא אדוק 2 בדצמבר 2015

אני באמת שלא אפתח את זה שוב, אתה צודק- כל עניין הדירוג שהוא סובייקטיבי לחלוטין ואת התגובות שלי אתה יכול לקרוא אצל גרייזס.

מצד שני למה אתה מצפה כשאגדת כדורסל פורשת ובמקום לתת לו את הכבוד שהוא כל כך ראוי לו משווים אותו לטי מאק,או שקוראים לו מגדולי האוברייטדים. גם גדול שונאיו יגיד לך שהוא לפחות בעשרים הגדולים בהיסטוריה.

אנשים פה כל הזמן מדברים על כבוד לספורט ותרבות ספורט וצורת התנהלות אבל גם באתר האיכותי הזה יש תגובות שמשאירות אותי פעור פה.
צריך לקרוא את כל הכתבות בESPN בשביל להבין איך תקשורת אמיתית מתנהלת-את קובי שחטו כל השנה בצורה מביכה ועם זה אין בעיה,אבל החל מרגע ההודעה נתנו לו את הכבוד שהוא כל כך כל כך ראוי לו וסיכמו את הקריירה שלו בצורה הראויה.

ואגב,התגובות של כוכבי הנבא אחרי ההודעה מזכירים לי את הפרישה של סקולס מיונייטד ואת האהבה שהוא קיבל מכל אגדות הכדורגל ששיחקו נגדו.
כמו שדוראנט אמר בצורה כל כך יפה -"הוא לא היה ג'ורדן, אבל הוא היה הג'ורדן של הדור שלי".

גיל שלי 2 בדצמבר 2015

כולכם לקחתם ברצינות רבה מדי את הטרייסי מגריידי למתקדמים, לא הייתי כותב את זה בפוסט, כתבתי את זה בתגובה. בכל מקרה, יש הבדל עצום בין ESPN לבלוג של גרייזיס, גרייזיס תיאר את דעתו האישית, לא המקצועית על קובי, זה לא מה שאמור לקרות שם. אגב, אפרופו כבוד, יש לי בעיה אמיתית לתת כבוד לאדם שעשה את מה שקובי עשה בקולוראדו, זה פגם אישיותי שלי, הוא תקף גם למקרה בן רות'ליסברגר

D! פה ועכשיו 2 בדצמבר 2015

יפה גיל

קורא אדוק 2 בדצמבר 2015

קולורדו? אני חס וחלילה לא מזלזל אבל מה אתה באמת יודע על מה שקרה שם? האם היה משפט? האם אתה מודע לכל הפרטים? אתה פשוט החלטת מראש שקובי אשם כי הוא לא בא לך טוב הם לא סגרו את זה מחוץ לביהמ"ש?
קובי אולי עשה את זה,אולי לא עשה את זה, בשורה התחתונה אף אחד לא באמת יודע,חוץ ממנו ומהבחורה.

גיל 2 בדצמבר 2015

קורא, גם בלי משפט אפשר לדעת מה קרה מהתאורים של הבחורה. אין לה שום אינטרס לשקר והיא סבלה סבל גדול מאוד בעקבות הפרשה כולל הדלפות של השם שלה וכתובת המגורים. ואדם חף מפשע לא מגיע להסכם בסכומים גבוהים רק כדי לשמור על שתיקה.

מתן גילור 2 בדצמבר 2015

אני אגיד לך משהו על זה (לא עליך אישית ולאו דווקא לעניין בראיינט) – אנשים נשארים עם מקלדת פעורה כשמדברים באופן מסוים על שחקן טופ היסטורי מסוים (לפחות לדעתם) ומיד לאחר מכן, לפעמים באותו טור או אותה התגובה ממש, הם מתייחסים באותה הצורה (ואף גרועה יותר) לשחקן טופ היסטורי אחר (כנראה שלא לפי דעתם).

אריאל גרייזס 2 בדצמבר 2015

אני רואה את קובי הלילה, אחרי שהקבוצה שלו הפסידה לקבוצה הכי גרועה בליגה והוא סיים ערב של 4 מ-17 משלוש (17 זריקות משלוש!!) וכל מה שיש לו לדבר עליו זה איך הצעירים של פילדלפיה הסתכלו עליו בהערצה. זה שחקן עם אפס כבוד למשחק, לחברים שלו לקבוצה, ליריבים שלו. למה שאני אתן לו כבוד?

קורא אדוק 2 בדצמבר 2015

אז בחרת ציטוט ספציפי בין מגוון כתבות שעשו עליו לרגל המשחק המרגש מול פידלפיה,התעלמת מהקונטקסט (הרי השחקנים בעצמם אמרו את הדברים האלו- http://espn.go.com/blog/los-angeles-lakers/post/_/id/42280/76ers-starstuck-by-kobe-bryant-and-bryant-said-he-noticed " ) והחלטת בגלל זה ששחקן עם מוסר העבודה אולי הגדול בהיסטוריה,שכל הכוכבים הגדולים של המשחק היום למדו ממנו את זה,אהבת משחק בלתי נתפסת ואולי מוגזמת,שחקן שהלך לזרוק עונשין אחרי שנקרע לו האכילס כי היה לו חשוב שהקבוצה תעפיל לפלייאוף (אגב הוא קלע את שתי הזריקות) והחלטת שהוא לא נותן כבוד למשחק,לחברים וליריבים שלו. נייס.

קורא אדוק 2 בדצמבר 2015

"It's just different," Okafor said. "I've played against LeBron James twice, you see [Kevin Durant], but when you see Kobe, it's just a different feel. I was in the weight room stretching, and he walks in. It was like you're seeing, like, a God, kind of, in a sense. For me, that was my Michael Jordan. That was somebody that I always watched. You see him score 81 points, you see him win championships, and I was always rooting for him to win, so it was surreal to see him."

גיל 2 בדצמבר 2015

עזוב, למה להתייחס למשחק זניח בשלהי הקריירה שלו? כן, הוא יהיר ועשה שביתות איטלקיות אבל זה לא הכל מהקריירה שלו.

אביאל 2 בדצמבר 2015

אריאל – תגובה קצת ילודתית, אני בטוח שאם היית נותן את היחס של השנתיים של ג׳ורדן בווישנגטון לזה שאתה נותן לשלוש השנים של ברייאנט לא היו מדברים ככה על ג׳ורדן, אפשר לחשוב שמשחק מול פילדלפיה זה מה שיקבע את הקריירה שלו.

איציק 2 בדצמבר 2015

מה לעשות שמבחינתי הוא לא אגדת כדורסל, סתם שחקן גדול שראוי לעשיריה השלישית.
רק בגלל שאתה החלטת שהוא אגדה ושייך ך-20 הגדולים?
אני לא מבין מה לא מכובד להיות במקום ה-23 כדוגמא. הרבה היו חותמים היום על מיקום כזה בתחומם בעולם בכול הזמנים.

אביאל 2 בדצמבר 2015

איציק – עם כל הכבוד לדה באזר, כותביו ומגיביו המצוינים, יש אנשים שעושים דירוגים קצת יותר בחכמה ובאובייקטיביות, נראה איפה הם ידרגו את ברייאנט.

איציק 2 בדצמבר 2015

אז אתה ממתין לדרוג שלהם ורק אז קובע עמדה? מעניין…

אביאל 2 בדצמבר 2015

איציק – לא, אני את שלי בנוגע לקובי ברייאנט אמרתי וזה בעיקר על סמך רגשות ולא דעה אובייקטיבית, אני סומך על המדרגים המוסמכים שידעו לייצר את האובייקטיביות ואני מוכן להתערב שהוא בטוח יהיה מדורג גבוה יותר מאשר העשיריה השלישית.

איציק 3 בדצמבר 2015

בזה שנינו מסכימים, אך לי מותר לא להסכים איתם כי אולי יש להם הבנת יתר על רובינו, אך גם להם יש רגשות ודעות לא אוביקטיביות, וגם הם יכולים לטעות. בנוסף, כל דבר כזה הוא סוביקטיבי, כיוון שיש משקל שונה שאתה נותן לפרמטרים שונים מתוך החשיבות שאתה נותן להם. ותאמין לי, אני כותב זאת באוביקטיביות גמורה.

shohat 2 בדצמבר 2015

הכל נכון.
אבל חוסר האפשרות לבצע השוואה, לגבש מערכת קונסיסטנטית של אמות מידה ולהגיע להכרעה (או לנצח בויכוח) – אלו בדיוק הסיבות שבגללן הדיונים האלו מעסיקים כל כך את אוהדי הספורט. זה בפני עצמו סוג של ספורט (מה גם שאי אפשר להפסיד בו). והדיון הוא הרי בסך הכל פלטפורמה – חסרת חשיבות בפני עצמה – שמאפשר לכל אחד לספר על ההעדפות, על הזכרונות, על רגעי ההתלהבות ועל ההטיות שלו.

בקיצור, לי יצא 9 (לקובי). וכולכם טועים!

matipool 2 בדצמבר 2015

+1 ( חוץ מהקטע של מס' 9 ) .

גיל שלי 2 בדצמבר 2015

אם אי אפשר להפסיד בו, הוא לא ספורט

עמי ג 2 בדצמבר 2015

למה לא ספורט? לרוץ בפארק – אי אפשר להפסיד בזה – זה לא ספורט?
לשחות 3 ק"מ בים זה לא ספורט?
לדווש 100 ק"מ על אופניים?

הדיונים הללו הם אכן חסרי הכרעה. אבל יש בהם עניין.
כך ניתן לקבל דעה של אנשים אחרים איך הם מגדירים גדולה של שחקן ולהשוות עם הדיעה שלך.
ולגבי מייקל ג'ורדן – אכן כדורסלן גדול אבל אישית לא אהבתי אותו. נהניתי יותר לראות את בירד ומג'יק.
גם האישיות שלו לא משהו, ואני מסתייג מהכינוי אלוהים. אין אלוהים. לא בספורט אלא בהכל (רק אלוקים. או יהווה).

גיל שלי 2 בדצמבר 2015

לרוץ בפארק זה לא ספורט, כמו גם לשחות 3 ק"מ בים, בספורט יש מנצח ומנוצח, לאו דווקא פעילות גופנית, שח זה ספורט, ריצה בפארק לא.

נחשון שוחט 2 בדצמבר 2015

לפי וויקיפדיה, מקור המילה "ספורט" הוא מ – desport, "פנאי" בצרפתית עתיקה. הגדרה אנגלית ראשונה מאיזור שנת 1300 היא: "anything humans find amusing or entertaining"
במילונים שונים תמצא הגדרות שונות שנעות בין תחרות לפי סט של כללים (עם מנצח ומפסיד) ועד ל-physical activity engaged in for pleasure, וגם amuse oneself or play in a lively, energetic way.

לא רק שאתה מציג איטרפרטציה מילולית-לשונית מאד מסוימת, אלא בעיקר זווית ראיה תרבותית מאד מסוימת ומצמצמת ("לומברדיאנית"…). אך עיסוק בספורט הוא קונצפט הנתון להגדרה עצמית, גם במהות וגם במידה. וטוב שכך. הערך בספורט (וגם האידיאל) הוא בוודאי לא רק תחרותי, והרבה מעבר לתחרות.

אגב, מקור המילה compete הוא מלטינית: cum petere, והמשמעות: "לחתור ביחד". הרחבתי לגבי זה באחד הפוסטים.

אפשר גם לדסקס מובנים שונים של "לנצח". ניצחון יכול להיות גם בעל משמעות אישית (שיפור, התקדמות, השגת רף מאתגר).

נחשון שוחט 2 בדצמבר 2015

פנאי, במובן leisure.

D! פה ועכשיו 2 בדצמבר 2015

לא שאני בטוח או חושב שאני מסכים עם ההגדרה של גיל שלי אבל אם הוא הלך לקיצוניות אחת אתה מציג את השניה, כזו שאפשר למתוח בה קריאה של ספר לפעילות ספורטיבית.

shohat 2 בדצמבר 2015

אז אני אסביר קצת יותר, אזהרת חפירה (וסליחה מראש על הגלישה לנושא הצדדי שהתעורר).

קודם כל, בהגדרות שכתבתי: physical, lively, energetic וכו' – שהועתקו ממילונים – לא ניתן להכניס קריאת ספר, אבל ריצה בפארק בהחלט כן.

עכשיו, לשיטתי זו לא שאלה של כן או לא, אלא מדובר בספקטרום בין סוגים ורמות עיסוק שונים. בקצה האחד עיסוק בפעילות ספורטיבית אישית, למטרת הנאה, ובקצה השני ספורט תחרותי ברמות הגבוהות והתחרותיות ביותר. הגישה לפיה יתכנו מובנים שונים ומהויות שונות הקשורות לספורט גם לא מחייבת שישנה סתירה. כלומר אפשר לתפוס ולחוות את הספורט באופן תחרותי (אני מעדיף "הישגי", כי אז הדגש הוא על התחרות שלך מול עצמך, הרלוונטי יותר לספורטאים לא מקצועיים), אפילו מאוד תחרותי/הישגי, ובו בזמן להכיר בערך מאוד משמעותי שאינו קשור בכלל לתחרות, שנובע מעצם העיסוק היומיומי, כדרך חיים.

כמה שאלות ששוברות את הדיכוטומיה: כאשר ספורטאי מתאמן ולא מתחרה (בענפים מסוימים – זה רוב הזמן) אז זה נחשב לספורט או לא נחשב לספורט? מי ששוחה לבד 3 קילומטר בים הוא פחות ספורטאי ממי שמשחק "חיובים"? וכשרץ בפארק שאין לו שום מטרה תחרותית אומר לעצמו: "בקילומטר הקרוב אני רוצה להשיג את הבחור עם החולצה האדומה שלפניי" – אז זה פתאום הופך ל"ספורט"? ועוד פרדוקס: מה אם הרץ הסתמי בפארק, ללא כוונת תחרות, רץ בעצם מהר יותר ממי שמבחינתו מתחרה במקסימום מאמץ? מי מהם עושה ספורט ומי לא? המוטיבציה לנצח היא באמת היסוד המגדיר?

והערת אגב פחות נעימה בהמשך לכך: כל קידוש ה"פודיומים" במירוצים עממיים כבר מזמן נהיה מגוחך, הפיכת טפל לעיקר וחריגה מפרופורציה. לא אכנס לזה כאן.

בנימה אישית: מה קורה כשאתה מתאמן עם חבר טוב משך חודשים ארוכים למרתון, 150-160 קילומטר לשבוע, כל האימונים הקשים, טסים ביחד לברלין, רצים 37 קילומטר ביחד, שניכם קובעים שיאים אישיים ומעבר לזמן המטרה שהצבתם, הישג חיים בתחום הספורט מבחינתכם. נתון נוסף: החבר מסיים 20 שניות לפניך. אז אתה מנצח או מנוצח? רוב האנשים שעוסקים בספורט כדרך חיים, גם תחרותיים מאד, מגיעים לאיזושהי הרמוניה. כל אחד בדרכו. אני כותב על הנושאים האלה לא מעט, מפרספקטיבה אישית. אם הכל נמדד בניצחון או הפסד – התוחלת בסופו של דבר מאד נפגעת. זה גם לא תיאור נכון של החוויה, עבור רבים.

וכל זה לא בא לומר שכל עיסוק בספורט הוא "שווה". יש דרגות, יש רמות, הכל יחסי. וכל אחד יכול לבחור.

הגישה האבסולוטיסטית מאפיינת לעתים קרובות שיח של אוהדי ספורט. אני כותב דווקא מזווית של מי שלקח את העיסוק בספורט (חובבני) לרמה די קיצונית, למקסימום ה"תחרותי" שהייתי מסוגל. התהליך הזה מלמד אותך שההעצמה שהספורט מאפשר ברובה לא קשורה לניצחון על מישהו אחר, מצד אחד, והוא מלמד humility מצד שני ("תמיד יש דג גדול יותר"). בסוף הספורט הוא פלטפורמה שמאפשרת כל הרבה סוגים של חוויות ותחושות, כמעט את כל מנעד הרגשות שניתן לתאר. הגדרה של "מנצח-מנוצח" מחטיאה הרבה מאד מכך.

הביטוי הכי יפה שמצאתי ל"גישה המשולבת" הוא בפילוסופיית ה-stotans של המאמן האוסטרלי האגדי פרסי סרוטי: חיבור בין שתי גישות לכאורה מנוגדות, "סטואיות" ו"ספרטניות" – שלווה והרמוניה פנימית לעומת יצר תחרותי ונוקשות. מי שמעוניין לקרוא, כתבתי על כך בפוסט "החופש הפרדוקסלי" כאן בדה באזר. (שוב, סליחה על הסטייה מנושא הפוסט ועל התגובה הארוכה מדי).

איציק 2 בדצמבר 2015

1+
וגם הוכחה שהקלדה יכולה להיות מאמץ לא קטן, האם זה גם ספורט?

יריב 2 בדצמבר 2015

בויכוחים באינטרנט אי אפשר להפסיד, נכון?

מוטי בננה 2 בדצמבר 2015

על חוק גודווין שמעת?

איציק 2 בדצמבר 2015

להפסיד אי אפשר, השאלה האם אפשר לנצח?

יריב 3 בדצמבר 2015

מוטי בננה, על חוק גודווין שמעתי: "כשדיון ברשת מתארך הסיכוי להשוואה המערבת את הנאצים או את היטלר שואף לאחד" (תרגום מקורב, המשמעות היא שהסיכוי שואף לאחד כשאורך הדיון שואף לאינסוף, כמובן).

D! פה ועכשיו 2 בדצמבר 2015

כמו שאיציק בדרכו אמר
כבר היה שווה להשחיל מילה על מה שכתבת.

לצורך פיזור העמימות העמדה שלי נמצאת היכן שהו בפרקי הפתיחה של ספורט וחברה (מומלץ) אז אני חושב שאני קרוב יותר לעמדה שאתה מציג ממילא. אבל הייתי צריך לחשוב עוד הרבה על מנת לבסס לעצמי הגדרה שהיא לא רק לטוקבק.

קירבת את עולם הריצה לחיי, אפילו אם רק במילים. את כותב נהדר ואני שמח על התגובה שלך שמעשירה את היכולת שלי לחשוב על העניין. יוצא דופן עד מאד.

shohat 2 בדצמבר 2015

תודה רבה על התגובה!

matipool 2 בדצמבר 2015

נחשון – לאן נעלם הפוסט על וודי אלן ?
כתבתי תגובה וכשרציתי לשלוח , כבר לא היה לאן ..

נחשון שוחט 2 בדצמבר 2015

טוב, בזכות/בשביל התגובה הזו – מחזיר.

מתן גילור 2 בדצמבר 2015

דעה לגבי דירוגים היא דעה והרלוונטיות שלה – בדיוק כמו לגבי מי לדעת הדנים צריך לפתוח בעמדת המגן הימני – קרובה לאפס (בעיקר בספורט וזולת מקרים בודדים). לכאורה, *רוב* הטורים שעולים באתר זה (או דומיו) מיותרים וכמעט שאינם אינפורמטיביים.
או כמו שנוהגת לומר איימי שומר: "דעה היא כמו חור תחת – לכל אחד יש 3."

גיל שלי 2 בדצמבר 2015

ודעתי היא שונה :-)
בכל מקרה כוונתי היא שדירוג מדויק הוא בולשיט, הNBA עשו מאוד נכון שפשוט נתנו כבוד ל50 הגדולים בלי לעשות דירוג רשמי בתוכם.

מתן גילור 2 בדצמבר 2015

אם זיכרוני אינו מטעני מדובר על 50 האגדות שזה לא בדיוק אותו הדבר. למשל, לדעתי, ראול אינו בין הגדולים ביותר אבל הוא לחלוטין אגדה.

יריב 2 בדצמבר 2015

השם הרשמי של הרשימה היה:
The 50 Greatest Players in NBA History
כך היא מופיעה היום באתר הNBA (וגם בוויקיפדיה).

מתן גילור 2 בדצמבר 2015

תודה יריב.

איציק 2 בדצמבר 2015

אז הגדולים ביותר זה גם הטובים ביותר או אפשר לדחוף לשם גם פרשנות אחרת?
אם עכשיו מכניסים את קובי פנימה, את מי צריך להוציא, זה הרי לא המלון עם אינסוף חדרים.

יריב 2 בדצמבר 2015

אם עושים את הרשימה מחדש יש שחקנים שיצאו, כמו שאריזין, שייס, פולקס, שרמן, דייויז וג'ונס יצאו היו ברשימת ה25 שנה ולא ב35 שנה (שתי אלו היו רשימות קצרות בהרבה מ50, הן היו אמורות להציג "קבוצה").

איציק 2 בדצמבר 2015

העיניין הוא יותר מורכב, בכל מיני תגובות בנושא קובי בפוסטים שונים טענו שלתוך שלושת הגדולים או עשרת הגדולים ניתן להכניס יותר משלוש או עשר מועמדים. השאלה היא כמה יותר ואיך מבצעים זאת? האם על-ידי החלפת רשימה, או למשל שחקן שנמצא ברשימה לא יצא ממנה כי אם יזוז קצת ויתן מקום לשחקן החדש בשלישיה או עשירייה. כמובן שמה שכתבת זה נכון, אך זה ישיר מידי ;)

יריב 2 בדצמבר 2015

לדורפן היתה אמירה אחרת, על זה שיש לכל היותר 6-7 "קונצנזוס בעשרת הגדולים", שזה לכיוון ההפוך. מצד שני, זה הגיוני.

איציק 2 בדצמבר 2015

אתה רק שוכח שהיו עוד מגיבים, לא על הדורפן לבדו…

D! פה ועכשיו 2 בדצמבר 2015

אבל בהקשר הזה, לפחות כשאני אומר על מישהו שהוא טופ 10, זה לא אומר שיש מקום רק לעשרה וצריך להוציא החוצה מישהו במקומו.
יש טופ 3 ויש יותר משלושה שטוענים לזה, זה בסדר. וזלפחות לי זה מקל על ההתעסקות ועל הצורך לייצר השוואות, שכמו שאמרת, אין יכולת לעשות.

איציק 2 בדצמבר 2015

זה ממש לא נכון, כיוון שבין שלושת הראשונים יכולים להיות רק שלושת הראשונים, כי אם מישהו אחר היה בין שלושת הראשונים אז אחד משלושת הראשונים לא היה בין שלושת הראשונים!!!
פשוט ונכון ;)

D! פה ועכשיו 2 בדצמבר 2015

איציק, אתה צודק. ;)
אבל בגלל זה הגדרתי שזה אני, כשאני, ולי.
הגדרה של טופ 10 כמעמד ולא ככמות.

ואתה לא צריך להוסיף סמיילי בתגובה. זה הורס את כל הכיף

איציק 2 בדצמבר 2015

הסמיילי נועד לאלו שלא הכירו את המערכון של הגשש. אולי יעשה להם חשק ללכת ולחפש את המקור. לי בעבודה אין זמן. אולי בלילה אחפש בזמן שאסע ברכבת.

איציק 2 בדצמבר 2015

וכהוכחה לדברי: https://youtu.be/6RE6gRJ6bP0?t=3m32s

D! פה ועכשיו 2 בדצמבר 2015

זהו, הגיע הלילה? כי מישהו צריך להוציא את השמש מהתמונה.

ותודה, פרח מזכרוני לגמרי.

איציק 2 בדצמבר 2015

אצלי הלילה מפוצל, תקעו שעה של לילה באמצע היום, תיכף סוגרים לי אותו ומחזירים את היום.

גיל 2 בדצמבר 2015

דירוג מדויק על המספר הוא באמת לא מדויק, אבל אפשר לתת הערכה. ג'ורדן תמיד יהיה אחד או שניים ולא תראה מי ששם אותו מקום 20. אפשר לתת גם טווחים.

גיל 2 בדצמבר 2015

אני דווקא מוצא טעם בהשוואות היסטוריות והפוסט שלך מדגים את זה מצוין. פחות חשוב אם מישהו מדורג ראשון או שני, למרות שהדיונים נגררים הרבה פעמים לכיוון הזה, ויותר חשוב הקריטריונים שאנשים משתמשים בהם להשוואה וגם נקודות מעניינות שמעלים. כמו שכתבת, העובדה שקובי בשיאו לא היה תחרותי מבחינה קבוצתית היא לרעתו וזה קריטריון טוב אם כי לא יחיד.

אני אישית חושב שקשה להשוות לשנות ה70 ומתחת לזה כי א. אף אחד מאיתנו כמעט לא ראה משחקים מאז. ב. המשחק היה הרבה יותר חובבני והשחקנים הכי טובים בעולם לא תמיד שיחקו בנבא. ג. החוקים השתנו יותר מדי מאז. אפשר לטעון אותו הדבר לגבי שנות ה80 אבל אלו לפחות שנים שחלק גדול מאיתנו ראה בזמן אמת.

הכי חשוב בדיונים הללו לקבוע קריטריונים ולהתווכח עליהם יותר מאשר עצם הדירוג. קריטריון מרכזי היא בולטות כלפי בני דורו. ג'ורדן שלט בליגה כמעט עשור ולפני זה היה השחקן הדומיננטי בליגה 6-7 שנים. לקובי הייתה תקופת שיא קצרה יותר שבהן הקבוצות שלו לא היו תחרותיות מספיק. אפשר גם לבדוק כמה ניצחונות מוסיף השחקן לקבוצה, אחוזים מהשדה (תוך לקיחה בחשבון של העמדות השונות) ועוד.

פוטבול באמת יותר קשה להשוואה כי החוקים השתנו דרמטית רק בשנים האחרונות. אבל דומיננטיות יחסית היא תמיד מדד טוב. וכן, קריירות היום ארוכות יותר מבעבר בגלל פלאי הרפואה והסמים.

יריב 2 בדצמבר 2015

אתה משהו, גיל.
"ג'ורדן שלט בליגה כמעט עשור ולפני זה היה השחקן הדומיננטי בליגה 6-7 שנים" – עברו 14 עונות מהכניסה של ג'ורדן לליגה עד הפרישה השניה.

יריב 2 בדצמבר 2015

כמובן, יכול להיות ש"כמעט עשור" זה פחות מ"6-7 שנים". אני מניח שזו פרשנות לגיטימית.

גיל 2 בדצמבר 2015

אתה משהו יריב. העשור של שנות ה90 נשלט על ידו פלוס השנים שלפני כן. חשבון מאוד פשוט אבל העיקר לא תפספס הזדמנות לתת הערה חסרת חשיבות.

יריב 2 בדצמבר 2015

"העשור של שנות ה90" הוא מה שחשבתי שהתכוונת אליו, אבל איך ג'ורדן הצליח להיות השחקן הדומיננטי בליגה 6-7 שנים לפני זה כשהוא שיחק רק 5 וחצי (שנות ה90 התחילו באמצע העונה, כידוע), ובבירור לא היה השחקן הדומיננטי בליגה בשנתיים הראשונות (אפשר לדבר על השלישית), זה מה שלא ברור לי.

גיל 2 בדצמבר 2015

בסדר. הוא התחיל ב84 והיה אחד הדומיננטיים בליגה, עכשיו יש אישור?

יריב 2 בדצמבר 2015

אני לא מחלק אישורים, אבל אני לא הולך להתווכח עם הטענה הזו.

קורא 2 בדצמבר 2015

אזהרת תוכן לא קשור, גיל, נראה לי שהסיפור הזה יעניין אותך:

http://www.bloomberg.com/features/2015-gravity-ceo-dan-price/

גיל שלי 2 בדצמבר 2015

אכן עניין אפילו מאוד, למען האמת זה היה צפוי שזו הסיבה.
אולי זה יעניין אותך
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2787433

איציק 2 בדצמבר 2015

שייט, למה אני לא מושפע מהעליות… נדפקתי :-(

פאקו 2 בדצמבר 2015

למסגר את הפוסט. מבטא בדיוק את מחשבותיי במשא.

חיים הצהוב 2 בדצמבר 2015

קובי הוא השחקן שהכי אהבתי לשנוא, סתם שחקן שלא ברשימת הגדולים לא היה מצליח להוציא את זה ממני.
השוואות לשחקנים אחרים זה דבר מיותר אבל מהדברים הכי כיפים שיש בספורט

אסף the kop 2 בדצמבר 2015

זכינו לחיות ולראות את ג'ורדן ואת מראדונה.
כל השאר לא הגיעו אל אותן הרמות. אף אחד לא משתווה אליהם מבחינת מה שהם היו.

קשקשן בקומקום 2 בדצמבר 2015

3
2
1
נו? מי קופץ ואומר שמסי גדול יותר?

קובי 2 בדצמבר 2015

אני קופץ,מראדונה זה השחקן הכי אוברייטד בכל הזמנים בלי המונדיאל ההוא הוא היה יכול לצחצח למסי את הנעליים(עם כל הכבוד לאליפויות עם נאפולי)

אסף The kop 2 בדצמבר 2015

שני מונדיאלים שהוא לקח בעצמו נבחרת לא הכי מוגשרת עד הגמר. כמו מסי רק הפוך.
שלא לדבר שהיה טוב ממסי בכל אספקט של המשחק, לרבות שימוש ביד ושתמיד היה מופיע למשחקים גדולים.

אסף The kop 2 בדצמבר 2015

מוכשרת

קובי 2 בדצמבר 2015

על סמך מה אתה קובע שמראדונה עולה על מסי בכל פרמטר???
על סמך מספרים,על סמך התארים שהוא זכה בהם,אז אתה עכשיו תגיד שהליגה האיטלקית בזמנו
הייתה הרבה יותר הגנתית מה שנכון ועדיין מסי בגיל 28 הבקיע יותר שערים ממה שמראדונה הבקיע בכל הקריירה שלו.
בנוסף להיותו השחקן הכי טוב בעולם כבר כמעט עשור עם 4 זכיות בליגת האלופות כשב3 מהן הוא היה הכוכב הראשי+שליטה בליגה הספרדית שהיא הטובה בעולם ב5 השנים האחרונות.
בקשר לנבחרת אתה צודק,מסי לא הביא מונדיאל ועד שהוא לא יעשה את זה הוא לא יחשב לגדול מכולם ולמרות זאת הוא סחב נבחרת בינונית עד לגמר,זה שלמראדונה היה מונדיאל היסטורי זה נכון ועדיין גם לפאולו רוסי היה מונדיאל היסטורי זה לא הפך אותו לטוב יותר מבאג'ו…

מה שאני מנסה להגיד זה שמראדונה הועצם בגלל טורניר אחד ענק,כשבספורט הדבר החשוב ביותר הוא המשכיות ומראדונה לדעתי לא השיג מספיק כדי להגיע למעמד שהוא הגיע אליו.

אסף THE KOP 4 בדצמבר 2015

על סמך זה שראיתי את שניהם ב- Live.

ואתה ?

איציק 4 בדצמבר 2015

איך ראיתה אותם? הם כאלו קטנים ;)

שמעון 2 בדצמבר 2015

מראדונה כל הקריירה שיחק על סמים וממריצים. בלי קשר לא מדגדג את מסי בשום דבר. מסי השחקן הטוב בהיסטוריה ביי פר ולא רק אני אומר את זה אלא אנשים מבוגרים מאד כמו סבא שלי שראו את פלה במשחקים באיצטדיון.
מונדיאל זה בעיקר מזל לזכות בו, צריך להגיע בריאים, לתת 6 משחקים, שיפוט והרבה מזל. מסי הביא את ארגנטינה לגמר גם.
מה שמסי עשה בקריירה ספק אם מישהו אי פעם יעשה.
תמיד זה סיקרן אותי מה אומרים הותיקים ושאלתי על שחקנים פרה היסטורים את סבא שלי וחבריו וכולם פה אחד מדרגים את מסי הרבה מעל כולם. בנוסף הם אומרים שפושקאש וגרינצ'ה הם אנדרייטד ברמה היסטורית.

אסף THE KOP 4 בדצמבר 2015

שמסי יקח קבוצה כמו חאטפה לאליפות ספרד נדבר.
הקטע זה שברצלונה הייתה ותהיה קבוצה גדולה גם בלעדי מסי.
נאפולי בלי מראדונה מועמדת לירידה.

קובי 5 בדצמבר 2015

לנאפולי היו 2 שחקני נבחרת ברזיל כשאחד מהם קראקה היה אחד החלוצים הטובים בעולם,ו4-5 שחקני נבחרת איטליה בתקופה של הגבלת זרים.
ממש לא מועמדת לירידה…

אזי 2 בדצמבר 2015

הכי יפה בכל הפוסט הזה, שהוא קובע שמסי לא השחקן הכי טוב בהיסטוריה של כל העולמות והיקומים :)

D! פה ועכשיו 2 בדצמבר 2015

+23
קובע עובדתית וסופית.

גיל שלי 2 בדצמבר 2015

זה כי מסי הוא האישיות הנעלה ביותר בהיסטוריה, זה מעל לספורט

אחד 2 בדצמבר 2015

בוא לא נסחף…

אחד 2 בדצמבר 2015

מסי הוא השחקן הכי טוב בענף הספורט התובעני מכולם. אם זה לא הופך אותו לספורטאי הגדול בהיסטוריה אני לא יודע מה כן.
עם כל הכבוד לג'ורדן, הוא היה כוכב בענף ספורט שלא דורש משהשחקנים שלו הרבה יותר מגובה מפלצתי.

גיל 2 בדצמבר 2015

במה הוא תובעני יותר מכדורסל או הוקי למשל? רק בגלל שהוא פופולארי לא הופך אותו לתובעני בהכרח.

אסף the kop 2 בדצמבר 2015

לשם שינוי מסכים עם גיל
ומראדונה גדול ממסי

D! פה ועכשיו 2 בדצמבר 2015

פריצת דרך היסטורית ששמה את מסי שוב על עוד מפה.

אחד 2 בדצמבר 2015

כל הפעולות ששחקן מבצע בכדורגל הן יותר תובעניות: יותר קשה למסור כדור בעזרת הרגל מאשר בעזרת הידיים, כדרור בעזרת הרגל יותר מסובך מאשר בעזרת הידיים, לעבור שחקן בכדורגל דורש יותר מיומנות מאשר בכדורסל.
על הפעולה של הכנסת הכדור לשער/סל אפשר להתווכח.
ויש גם את העניין של הכושר הגופני הדרוש, זמן המשחק בכדורגל ארוך בהרבה(ושחקן כדורסל לעולם לא ישחק לכל אורכו של המשחק), והמגרש יותר גדול.

גיל 2 בדצמבר 2015

ולזרוק לסל כששחקן 210 חוסם אותך לא דורש מיומנות מיוחדת? או להחליק על הקרח רק בתור התחלה בלי קשר ליכולת על המגרש? בכדורסל והוקי וגם פוטבול שחקנים לא נחים בכלל וכל זמן שהם על המגרש הם מתאמצים. בכדורגל הרבה פחות.

יריב 2 בדצמבר 2015

כששחקני פוטבול על המגרש הם לא נחים בכלל?

גיל 2 בדצמבר 2015

לא, בכל מהלך יש 100% מאמץ.

Ljos 3 בדצמבר 2015

למשך…?

גיל 3 בדצמבר 2015

זה כמה שניות אבל מאמץ עצום. שלא לדבר על הפציעות הרבות. שחקנים נחים במשך יומיים אחרי משחק רק להתאושש ממנו. זה לא קיים בשום ספורט אחר.

Ljos 3 בדצמבר 2015

אז השאלה היא מה יותר תובעני: כוח מתפרץ (עם דגש על כוח) או סיבולת לב-ריאה?

גיל 3 בדצמבר 2015

זה לא רק כוח מתפרץ אלא אשכרה לבלום שחקנים ולתקל אותו וגם ששחקנים אחרים יכנסו בך. כאמור, מכל ענפי הספורט זה התובעני והמזיק ביותר ומספיק לראות את כמות הפציעות.

Ljos 3 בדצמבר 2015

אגרוף, MMA, ראגבי?

גיל 3 בדצמבר 2015

בהחלט, לכן אני אומר שכדורגל הוא בטח לא הכי תובעני.

יריב 3 בדצמבר 2015

בין המהלכים, כשהם על המגרש, הם לא נחים? אין מנוחה בהאדל?

גיל 3 בדצמבר 2015

הם נחים אבל זה לא מספיק. אחרי המשחק הם גמורים ואתה לא לוקח בחשבון את הפציעות. זה לא שהם רק רצים בזמן המשחק מה שקורה בכדורגל ובכדורסל.

יריב 3 בדצמבר 2015

אני לא טוען שפוטבול לא יותר מתיש מכדורגל, לא ברור לי למה אתה מנסה להתווכח איתי על זה ומאין ההנחות על מה אני לוקח או לא לוקח בחשבון. אני רק אומר ששחקני פוטבול נחים על המגרש.

גיל 3 בדצמבר 2015

כל הדיון הוא על האם פוטבול תובעני יותר. אם אתה מסכים עם זה אז על מה אתה זה שמתווכח?

יריב 3 בדצמבר 2015

אני מתנגד לשימוש בטיעונים שגויים, גם אם הם נועדו לתמוך במסקנות נכונות. מספר המשחקים הוא טיעון טוב, תשתמש בו (בכדורגל שחקן עשוי לשחק 60 משחקים בעונה, בפוטבול זה בלתי אפשרי). זה, אגב, מתייחס לעמידות הגוף (כושר, אבל לא רק), ההגדרה המקורית בדיון הזה ל"תובעני" היתה אחרת.

גיל 3 בדצמבר 2015

מה בדיוק שגוי בטיעון שפוטבול יותר תובעני ואינטנסיבי מכל ספורט אחר? שחקנים יוצאים מותשים ממשחקים וגם פצועים מה שלא קורה כמעט בשום ספורט אחר.

יריב 3 בדצמבר 2015

מה ששגוי הוא הטיעון "שחקנים בפוטבול (להבדיל מבכדורגל) לא נחים על המגרש". זה שגוי, גם אם זה בא לתמוך בטענה (הנכונה) שמשחק פוטבול דורש זמן התאוששות ארוך.

גיל 3 בדצמבר 2015

זה משפט מדויק לחלוטין. כשיש משחק הם לא נחים. זה שהשעון עובד כשהמהלך מת זה לא נחשב להיות במגרש בזמן משחק.

יריב 3 בדצמבר 2015

אתה מדהים. תשנה את ההגדרות ואת השפה עצמה, רק לא לקבל שכתבת משהו שגוי.

גיל 3 בדצמבר 2015

אתה מדהים ביכול להיות נודניק ולעוות דברים רק כדי לנסות להוכיח שהצד השני טועה. אז אני לא טועה והייתי עקבי בהגדרה כל הזמן. זה שאתה לא יכול מקבל את ההסבר שנתתי כל הזמן זו בעייה שלך, לא שלי.

קורא 2 בדצמבר 2015

אני ממש מתנגד להגדרה השטחית הזו. תחשוב על התובענות של ריצת מאה מטר ומול מי אתה מתחרה, ואת מידתה השקעה והפיזיולוגיה הנדרשת.

למעשה, תשווה את הפיזיולוגיה של רץ 100 מטר מול זו של מסי.

שמעון 2 בדצמבר 2015

בכדורגל יש 11 שחקנים בכדורסל 5, זה לא אומר שהם רצים יותר. כדורסל זה משחק הרבה יותר קשה, הרבה יותר אתלטי ויותר מהיר. אני אישית חושב שהענף הכי קשה זה פוטבול, כדורסל וכדורגל בסדר הזה.

תומר 3 בדצמבר 2015

איגרוף (מהמשחקים הקבוצתיים – רוגבי)

אוהד 2 בדצמבר 2015

כדורגל רחוק מלהיות ענף הספורט הדומיננטי מכולם.
גדולים וחכמים קבעו כי הספורט הקשה מכולם הוא ביאתלון. אבל מהענפים הפופולאריים בהרגשה שלי נראה לי שפוטבול הרבה יותר תובעני וגם כל ענף אישי יותר קשה ( טניס נראה לי ענף סופר תובעני )
.

איציק 2 בדצמבר 2015

נכון, מאנוט בול היה שחקן הכדורסל הטוב אי פעם ואולי זה שון ברדלי.

S&M 2 בדצמבר 2015

מאחר וההשוואה בין שחקנים היא תלויית רגש (אהדה/סלידה), הישגים לא דומים בתקופות שונות נגד יריבים שונים, צריך מפתח אחר. אחרת זה להשוות בין תפוחים לאגסים.
אני מתפלא שאתה שעוסק בכספים, לא מציע את העניין הכלכלי כמבחן לגדולה הסטורית.

אפשר לבנות אלגוריתם שיקבע דירוג לפי קריטריונים שונים, שישוקללו בצורה הגיונית כלשהי (שגם היא בסופו של דבר תהיה מעט סובייקטיבית) – שווי שוק, דמי העברה ששולמו, שווי טריידים, שכר באופן אבסולוטי, באופן יחסי לשחקנים אחרים, ביחס לתקרות שכר בתקופות שונות, למכירת מרצ'נדייז, להעלאת שווי המותג ומחיר השוק של הקבוצות בהן שיחק, חוזי פרסום בהם זכה, מדד פופולאריות ציבורית שהשתקף במספרי בחירות לאולסטאר (ממנו נגזר מספר קוני כרטיסים עבור אותו שחקן) ועוד ועוד ככל שיד הדמיון הטובה תאפשר.
את כל זה יש לשקלל לפי התקופה, כמו שמהוונים כספים לפי תקופות, אינפלציה וכד'.

זה בכלל לא פשוט, אבל אפשרי.

א. אני רוצה 50% בסטארטאפ.
ב. בנה אלגוריתם כלכלי, אני מביא את כותבי הקוד למחשב.

איציק 2 בדצמבר 2015

בקהאם הכדורגלן הטוב בכול הזמנים.

S&M 2 בדצמבר 2015

רחוק מזה. אתה מתמקד בכמה הוא הרוויח באופן אישי.
תשאל כמה אחרים היו מוכנים לשלם עליו. ברוב הקריירה סכומי ההעברה עליו אפסיים עד לא קיימים. את רוב הזמן הוא בילה ביונייטד, לאחר מכן עבר בהעברה משמעותית (של אני לא יודע כמה) לריאל מדריד, ומכאן והלאה הוא כבר די סוכן חופשי.
ואם הובנתי לא נכון – אי אפשר לנטרל את ההישגים הספורטיביים! יהיה להם מקום באלגוריתם, אבל יהיה מקום לא פחות חשוב לשווי הכלכלי.

למה רק הישגים ספורטיביים לא מספיקים? קח שחקן כמו רוברט הורי. המון טבעות (6), שחקן מוערך, תרם משמעותית לכל אליפות שלקח, זה לא שהוא "היה במקרה", הוא היה גורם מרכזי, כמעט "גורם בלעדיו אין" אליפות, אחד שרק השתפר ככל שהמעמד יותר גדול. ועדיין, השווי הכלכלי שלו אפסי (יחסית להישגיו), והוא אכן לא נחשב גדול במידה כזו שנכניס אותו לאותו פרק שבו ידונו במי אחרי ג'ורדן – מג'יק, בירד, קובי וכד' למרות שהוא זכה במספיק אליפויות (ונכון, בממוצעים האישיים הוא לא באותה ליגה; אז מה).

יריב 2 בדצמבר 2015

זה שלהורי יש המון טבעות זו לא סיבה להוריד לו אחת! מדובר בשחקן שזכה בהכי הרבה אליפויות מאלו שלא שיחקו בקבוצה של ראסל.

S&M 2 בדצמבר 2015

וואלה, צודק. 7.

איציק 2 בדצמבר 2015

הורי לא משתווה לג'ורדן לא בגלל הרוחים של ג'ורדן כי אם מכל סיבה אחרת של רמת משחק. אני ממש לא בטוח שהורי הרויח פחות ממג'יק או מבירד (בזמנם המשכורות היו נמוכות בהרבה), הוא פשוט פחות טוב מהם בכדורסל נטו ובתרומה שלו לאליפויות, למרות שהיה בהחלט לגורם באליפויות. אנשים רוכשים בובות וחולצות של שחקנים אטרקטיבים גם אם פחות טובים, ומפרסמים הולכים יותר ליפיופים מאשר לטובים ביותר (כך שני שחקנים באותה רמה אך אחד מכוער והשני יפיוף, מישהו ירויח יותר מפירסומות. אז מה, בגלל הפרסומת הוא פתאום טוב יותר?).

אודי 2 בדצמבר 2015

מה שבראיינט עשה עכשיו זה פשוט גאוני. הוא הכריז על פרישה והכין לעצמו סיבוב 'שלום ולא להתראות' שכזה, ובעצם סידר לעצמו פאס מלקבל ביקרות. הוא יזרוק כמה שהוא רוצה, ישחק כמה שהוא רוצה וכל המדיה האמריקאית תזיל דימעה ותישכח מזה שהוא כבר 3-4 שנים מחריב במו ידיו מועדון כדורסל. ללייקרס לא כל כך איכפת כי עדיף להם להפסיד כמה שיותר.

גיל 2 בדצמבר 2015

הוא לא מחריב שום דבר. הוא בקושי שיחק שנתיים ובעונה האחרונה המלאה שלו ב2013 היה מצוין. לא סביר לחשוב שאחרי הפציעות הוא עדיין יהיה טוב או לפחות סביר? הוא בסך הכל בן 36 ונכון שיש עליו הרבה קילומטארז' אבל זכותו המלאה לנסות לשחק. מי שנתן לו את החוזה או מאפשר לו לשחק אליהם צריך לבוא בטענות לא אליו.

Ljos 2 בדצמבר 2015

סביר לחשוב שהוא עוד יכול להיות טוב. אבל אחרי שעברו כבר כמה משחקים העונה, מגיעים למצב שהקבוצה מפסידה לקבוצה העלובה בתולדות הליגה (למקומות עבודה במיקרונזיה הסומלית) והוא קולע 4 מ-17 לשלוש – זה אומר שמישהו לא מוכן לשים לב למגבלות שלו כרגע, ועדיף שלכל הפחות יכניס את עצמו לעניינים לאט יותר. אני לא נכנס לחוזה או לדקות המשחק שלו. אלא מה הוא בוחר לעשות עם מה שניתן לו.

גיל 2 בדצמבר 2015

נו, אז הוא הבין את זה והודיע על פרישה בסוף העונה. מכאן ואילך זו החלטה של מאמן אם להרכיב אותו או לא.

אודי 2 בדצמבר 2015

ביירון סקוט כבר אמר שהוא לא מספסל אותו. הלייקרס צריכים להפסיד כמה שיותר כדי לא להפסיד את הבחירת דראפט שלהם לפילדלפיה (Top 3 protected אני חושב). לא יודע, זה מביך. הוא בתחילת העונה דיבר על לפנות דרך לצעירים וכל מיני שטויות כאלה. אבל לא מעניין אותו כלום חוץ מעצמו. חלק יגידו שהוא הרוויח את זה. אני חושב שזה די עלוב שקבוצה שלמה צריכה לעמוד מהצד ולראות אותו עושה מה שבא לו כשהוא כבר ממש לא מסוגל להצליח לעשות את מה שהוא מנסה

גיל 2 בדצמבר 2015

אז זה חלק מאסטרטגיית הטאנקינג. זה מביך ללייקרס אבל לא לו אישית. ברור שהוא אנוכי כאן אבל האמת שאני לא רואה מה הנזק הגדול. איתו או בלעדיו הם קבוצת לוטרי. אולי יזכו בעוד כמה ניצחונות בלעדיו. זה לא שהם ירוצו לאליפות או לפלייאוף.

Ljos 2 בדצמבר 2015

כאילו ביירון סקוט יכול לספסל את קובי. נראה שאתה מניח שזה קובי, ואין שום סיכוי שהוא יבין משהו או ישתנה. שהוא ימשיך להסתובב סביב עצמו ויזרוק איירבול אחרי איירבול, ואין מה לעשות נגד זה מלבד להגיד לו להפסיק לשחק. זאת במקום שהוא יסתכל על עצמו מבחוץ עם טיפה מודעות ויסתגל לכושר הנוכחי שלו. בינתיים כל הפרנצ'ייז בהולד, מחכה שקובי יפרוש ויתנו להם סוף סוף לשחק באמת. עם כדור כזה אמיתי. כתום אפילו.

איציק 2 בדצמבר 2015

עכשיו נראה כמה הוא גדול. אני זוכר את סיבובי הפרישה של ד"ר ג'יי וקארים אבדול ג'אבר. נראה אם גם הוא יקבל סיבוב דומה.

אודי 2 בדצמבר 2015

אני לא זוכר אם זה היה בספר נ.ב.א של עופר שלח מ-92 או של דורפן מ-95 (או אולי בכלל אחד מאלה של מנחם לס???) – היה כתוב על ההבדל בין הדוקטור לג'ורדן. שאל ג'ורדן יש הערצה, אבל אף אחד לא ממש מכיר אותו או באמת אוהב אותו. את הדוקטור ממש אהבו. האמת יש כמה זקנים בגינת כלבים שאני הולך אליה בערב שחיו בארה"ב בשנות ה-70 וה-80. כולם אומרים שלראות את ד"ר ג'יי משחק זו חווית ספורט שאין משהו יותר טוב ממנה.

איציק 2 בדצמבר 2015

זה אכן כך, כנראה אני שייך לזקנים. את הד"ר אהבו והיה תענוג לראות אותו. קארים היה סיפור אחר לגמרי, הוא היה מין אדם סגור וזועף, אך בשנה האחרונה בקריירה הוא עבר שינוי ומאד התקרב לקהל והקהל החזיר לו המון אהבה. הוא לא ציפה לזה אבל ראו כמה הוא רצה את זה וכמה זה היה חשוב לו. אם אני לא טועה ביתו נשרף ואיתה ספרייה ענקית של מוזיקת ג'אז עם יצירות נדירות. אנשים התחילו לשלוח לו תקליטים כדי איכשהו לפצות אותו על האובדן. זה היה רגע מכונן מבחינת הקשר שלו לאנשים.
מהאתר: http://www.encyclopedia.com/topic/Kareem_Abdul-Jabbar.aspx
"On January 31, 1983, Abdul-Jabbar’s Bel Aire house caught fire and burned to the ground, consuming a collection of valuable oriental rugs, 3,000 jazz albums, and several priceless Korans, or Islamic holy books. Fortunately Abdul-Jabbar, Cheryl Pistino, and their son Amir escaped unhurt. The blow was tremendous, but he found solace in Islam, in his family, and in the fans and friends who sent jazz albums to replace the ones he lost."

יריב 3 בדצמבר 2015

83 זה די הרבה לפני שהוא פרש, אני מניח שההתקרבות לקהל נמשכה כמה שנים.

איציק 3 בדצמבר 2015

אכן נכון בהחלט, אבל בשנה האחרונה זה היה כבר משהו יוצא דופן ושונה לחלוטין ממה שהכרנו ממנו בשנות ה-70 ותיחלת ה-80. מקרה השרפה זו היתה ההטחלה, כי הוא אמר על המקרה שלא היה לו מושג שהוא כזה אהוד על-ידי כל כך הרבה אנשים.

אלעד 2 בדצמבר 2015

אתה צדקת בהכל עד שכתבת "טים דאנקן, עובדתית… וקובי, עובדתית…". הרי עיקר הפוסט הוא שאין כאן דבר עובדתי. הרי בהשוואה בין דאנקן לקובי יש גורם שלא דיברת עליו והוא בעל משקל עצום – מה אם דאנקן היה מקבל את פיל ג'קסון וקובי את פופוביץ'? יכול להיות שלפופ הייתה השפעה על הדרך בה דאנקן התפתח ואולי תחתיו גם קובי היה מתפתח באופן שונה?

גיל שלי 2 בדצמבר 2015

מסכים, במקום עובדתית הייתי צריך לכתוב לכאורה

איציק 2 בדצמבר 2015

עובדתית גם אתה צודק.

רפאל 2 בדצמבר 2015

האמת שמאז ג'ורדן לא היה שחקן שנהניתי כ"כ לצפות בו ( אבל זה היה לפני כמה שנים טובות, זה תקופה שאיני ממש עוקב )
היה finess במשחק שלו, במיוחד כשהלייקרס היו טובים.
אסתכן בחילול הקודש במה שאומר-
המרחק הרב שאנו מייחסים לו ולג'ורדן ייתכן מאוד ונובע בעיקר מהשוני בתדמית והאישיות.
( באותה מידה שדורפן שאל למה להעליב את ליניקר בהשוואה למראדונה ).
בשנים הטובות שלו, הוא ( לדעתי ) הזכיר את ג'ורדן יותר מכל שחקן אחר בתנועות, המגוון וה'קלות' במהלכים.

Matipool 2 בדצמבר 2015

אני חושב שדורפן התכוון לכך שהמרחק בין מראדונה לליניקר הוא קטן מהמרחק בין ג׳ורדן לבראיינט ( דובר אז על התקופה של לפני האליפויות הרביעית והחמישית של בראיינט ) .

Hvlicek stole the ball 2 בדצמבר 2015

שני דברים:

– אולי אייזיאה היה הmvp הבלתי מעורער של הפיסטונס לדעתך, אבל בnba חשבו שרק באליפות אחת מהשתיים הוא היה mvp (בשנייה דומארס כידוע לך).
– בוא נשחט פרה קדושה! ג׳רי רייס לא שחקן הפוטבול הגדול בהיסטוריה וכמעט לא ראוי להיכנס לדיון. איך אנשים פה, שיכולים לשנוא (ספורטיבית ולאו) את איתן טיבי/רוברט הורי/בחר מישהו שעשה מעשה מלוכלך לא נדהמים (לא פחות) מהעובדה ש״שחקן הפוטבול הגדול בהיסטוריה״, שתפקידו היה ״wide receiver״, כלומר מישהו שבהגדרת שמו יש את המילה תפיסה/קליטה (של הכדור), אומר שהוא שם דבק על הכפפות.
אני אחזור. שחקן שאמור לתפוס כדורים (ואכן עשה זאת בהצלחה רבה מאוד*1000) שם דבק על הכפפות!)$@!! איך זה לא לפחות מערער את המעמד?

גיל 2 בדצמבר 2015

זה אכן מוריד ממנו אבל ההנחה היא שחלק גדול מהרסיברים אז עשו דבר דומה.

Hvlicek stole the ball 2 בדצמבר 2015

אוקיי, אז חלק גדול (אפילו הרוב) מהרסיברים עשו את זה..
מה זה משנה? זה בסדר? אם ג׳ורדן היה משחק עם קפיצים סודיים בנעליים? אם עלי היה שם בטון בכפפות? אם מראדונה היה שם שערים עם הידיים (לא חשוב..).

כל מה שאני אומר זה שלא אמור להיות לג׳רי רייס את אותו מעמד של ״הגדול בהיסטוריה״ כמו של גרצקי וג׳ורדן למשל. לא לשחקן שהודה שהוא רימה במה שהוא מהות תפקידו ושם תפקידו, receiving

גיל 2 בדצמבר 2015

זה לא בסדר אבל זה משהו שכנראה היה מקובל אז. ועדיין, גם אם אחרים לא עשו זאת בדיוק כמוהו כל המספרים שלו בספירה כל כך אחרת והפער מאחרים כל כך גדול שהקביעה הזו די מקובלת, אם כי אתה צודק שיש פחות קונצנזוס מג'ורדן או גרצקי.

ניינר / ווריור 2 בדצמבר 2015

ג'רי רייס הוא הרסיבר הכי גדול אי פעם אבל בריידי הוא שחקן הפוטבול הכי גדול אי פעם.

גיל 2 בדצמבר 2015

על פי איזה קריטריון בדיוק?

Hvlicek stole the ball 2 בדצמבר 2015

בדיוק. כי אי אפשר באמת לקבוע את זה וזה סובייקטיבי. ואם זה קשור לקונצנזוס, לדעה ציבורית כמעט אחידה לגבי הgoat, נניח גרצקי, אז? האם זה נכון? למה שביל ראסל לא יהיה הgoat? לא היה ווינר כזה בספורט האמריקאי (כן כן ליגה קטנה, רמת משחק ירודה, אין שעון 24. שחקנים שם ביו צריכים להתמודד עם זה שלא נתנו להם לישון במקומות כי הם היו שחורים, עם הרבה יותר צ׳יפ-פלייס, עם נסיעות
אוטובוס במקום טיסות, טיפולי בריאות ירודים בהרבה ומשכורת נמוכה פלאים). 11-13, 21-0.. אין דברים כאלה. ולך תדע, אם היו מחלקים mvp גמר בכל האליפויות של ראסל, אולי היו לו 6?7?8?9?10?! רק באחרון הביאו את הפרס, כשחילקוהו בפעם הראשונה, לג׳רי ווסט (שאגב, קצת מריח לי פישי היחס של הnba אליו. בפעם הראשונה שמחלקים תואר אישי בגמר, הוא ניתן לשחקן מהקבוצה המפסידה (!). אכן, לפי הסטטס הוא היה אדיר באותו גמר, אבל עדיין. באותו יום היה בחור אחד שהיה צריך לשים טבעת אליפות על בוהן רגלו. ושלא נדבר על הבחירה שלו כסמל הליגה. מעבר לעובדה שזה היה צריך להתחלף כבר במג׳יק/מייקל, הוא לא היה בשום שלב השחקן הטוב בליגה. שום שלב. אולי מתוך אי נעימות על 1-9 בגמרים

יריב 2 בדצמבר 2015

ראסל שיחק עם שעון 24, הכניסו אותו לליגה כשהוא היה בקולג'.

גיל 2 בדצמבר 2015

קריטריון מרכזי זה רמת התחרותיות, ויש הסכמה שבנבא הרמה הייתה נמוכה יותר עד לשנות ה80. קריטריון נוסף זה הפיכת הליגה למשהו אחר. בירד ומג'יק עשו את זה אבל ג'ורדן לקח אותה לגבהים שלא נראו אי פעם עד אז ומאז. כנ"ל לגבי גרצקי. מספורט שולי פתאום אנשים דיברו על הוקי וכשהוא עבר ללוס אנג'לס הייתה היסטריה. זו הסיבה גם שטייגר גדול מניקלאוס כי הוא עשה ממש מהפיכה בגולף ושחקנים מרוויחים מיליונים בזכותו.

ניינר / ווריור 2 בדצמבר 2015

קודם כל מהטעם הפשוט שקווטרבק זה תפקיד הרבה יותר חשוב מרסיבר. נסה לחשוב שפייטון מנינג היה ביקום מקביל מחזיק באליפויות של בריידי, האם גם היית שם את רייס לפניו?

גיל 2 בדצמבר 2015

אז ביטלת 98% מהשחקנים שאי פעם שיחקו בליגה. למה שלא תקרא לזה הק"ב הכי טוב (וגם שם בריידי לא יצא ראשון)? וכן, גם עם 4 אליפויות מאנינג היה כנראה נחות מרייס אבל יותר קרוב מבריידי. אליפויות זה לא הקריטריון היחיד או אפילו הכי חשוב.

ירוק 3 בדצמבר 2015

סתם מסקרנות גיל (בכל זאת אנחנו בפוסט על דירוגים) – מה הדירוג שלך לחמשת הקווטרבקים הגדולים?

גיל 3 בדצמבר 2015

אני אדבר רק מאז שנות ה80 כי לא ראיתי את הקודמים: הייתי שם את מונטנה, מאנינג, אלווי, מרינו ובריידי. רוג'רס יוכל להכנס לרשימה הזו אם ימשיך ככה אבל הקריירה שלו בעיצומה, ועל הסף הייתי שם את יאנג וקלי.

ירוק 4 בדצמבר 2015

תודה. שאלה פרובוקטיבית קצת – בסדר הזה? (האמת, אין יותר מידי משמעות לדירוג הפנימי..)

גיל 4 בדצמבר 2015

בעיניי כן, למרות שברמות האלו קשה להפריד. הקריטריון המרכזי בעיניי הוא השוואה לבני תקופתו וניסיון לבודד את ההשפעה האישית שלו מהקבוצה. לכן מארינו בעיניי והרבה אחרים מדורג גבוה. הוא שיחק בקבוצות מחורבנות אבל היה אדיר מעל כל אחד בתקופה שלו.

אביאל 2 בדצמבר 2015

גיל שלי – דירוג של שחקני כדורסל הוא כמו כל השוואה במדעי החברה, כזו שמוותרים על משהו בשביל לבצע אותה (בניגוד למדעי הטבע שהויתור נמוך בהרבה) אבל עדיין אם אפשר לבנות איזה מבחן דירוג ואני מניח שמישהו בארה״ב כבר עשה את זה אפשר לקבל תוצאות מתקבלות על הדעת, אני הייתי מוסיף את ההשפעה מחוץ למשחק ולוקח בחשבון גם הפרסום שלו ובעיקר את חוזי הפרסום שלו.

ישי 2 בדצמבר 2015

מכל השוואה אפשר לנסות להוציא את הטעם. זו גישה פוסט-מודרנית משהו. בפועל כנראה שאתה מסכים שג'ורדן היה שחקן כדורסל טוב יותר מגל איתן למרות שהוא אף פעם לא עלה ליגה. מי יודע מה הוא היה מצליח עם הפועל ת"א בלאומית. זה כמובן טיעון מגוחך. אפשר לקבוע חד משמעית מי יותר טוב. אפשר גם לקבוע בלי שום וויכוח שקובי טוב יותר מעוד הרבה שחקני נב"א. אז נכון, אפשר להתווכח על המיקום המדויק, אבל זה נכון בכל דבר שלא נמדד באופן מדויק. האם לשיטתך גם אין טעם להתווכח איזה רכב עדיף לקנות (נכון זה תלוי מה אתה רוצה, אבל גם אחרי שתאמר מה אתה רוצה יהיו וויכוחים). מה שנכון הוא שזה בזבוז זמן, וזה משתי סיבות: א. כמעט כל ויכוח הוא בזבוז זמן. ב. ספורט (כמו שאתה מגדיר אותו, לא כמו ששוחט) זה בזבוז זמן…

יהושע פרוע 2 בדצמבר 2015

אתר של מעריצי מחליקי על תחת בלי תואר אליפות

כנסו לויקיפדיה תסתכלו מה הוא עשה. תשאלו את אלוהים שלכם (מייקל)
תשמעו את מג'יק ביל ראסל ד"ר ג'יי וטים דאנקן מדברים עליו (אנשים שמבינים את המשחק פי אלף ממה שאני ואתם נבין בעוד מיליון שנה)

בקיצור – פשוט תתביישו

איציק 2 בדצמבר 2015

אויש, הלכתי לפינה.

אסף 2 בדצמבר 2015

1. אייזיאה תומאס ממש לא היה הmvp הבלתי מעורער בשתי אליפויות. למעשה, ג׳ו דומארס אשכרה זכה בmvp באליפות השניה.
חוץ מזה, תומאס לא היה כנראה בשום שלב בקריירה שלו בין 5 השחקנים הטובים בליגה. בריאנט היה כזה במשך יותר מעשור רצוף. והיה באמת mvp בלתי מעורער בשתי אליפויות. גם עם הבדלי התקופות, זו השוואה קלה מאוד.
2. אתה משווה שנה אחת של וויד (שהיה רוקי, קלע 16 נקודות למשחק, ואפילו לא היה השחקן הטוב במיאמי באותה עונה) לשנה אחת של בריאנט. אבל בשאר הקריירה של ווייד, הוא לא הצליח לעבור סיבוב פלייאוף בלי שאק (כמעט בשיא) או לברון לידו. אפילו לא פעם אחת. בריאנט עשה קצת יותר מזה כמוביל קבוצה.
3. הטענה שדאנקן משפר את הקבוצה שלו בכל מצב וקובי לא – קצת מוזרה בעיני.
הרי דאנקן משחק כל הקריירה באותה קבוצה, תחת אותו מאמן ואתה השיטה. זה בדיוק מצב אחד.
קובי שיחק כאסיסטנט בכיר לשאק, כשחקן יחיד בקבוצה של די-ליגרס, וכשחקן מוביל בקבוצה אלופה פעמיים. המאמנים התחלפו, השיטה התחלפה, הוא הצטיין תמיד.

גיל 3 בדצמבר 2015

דאנקן משחק באותה קבוצה אבל לא באותה שיטה. הוא זכה באליפות עם שלוש קבוצות שונות לחלוטין.

אסף 3 בדצמבר 2015

נכון. אולי הייתי צריך לכתוב שהתפקיד שלו בקבוצות האלה היה דומה (אולי באליפות האחרונה קצת היה פחות דומיננטי).

גיל שלי 3 בדצמבר 2015

אסף, איזייה היה לאורך רוב הקריירה שלו בין חמשת השחקנים הטובים בליגה

גיל שלי 3 בדצמבר 2015

וזה שווייד קלע 16 נקודות למשחק והצליח הרבה יותר עם הרכב מקביל מוכיח את הטענה שלי. בהחלט אפשר לטעון שההישגים של קובי עם שחקני די ליג היו מקבילים להישגים של ווייד עם סוג שחקנים דומה.

אסף 3 בדצמבר 2015

במהלך רוב הקריירה של אייזיאה (בטח בשנים הטובות שלו) שיחקו בליגה מג'יק, בירד, מוזס, ג'באר, ג'ורדן, האקים, מאלון ובארקלי. רק פעם אחת הגיע למקום ה 5 בדירוג ה mvp, בשאר 9 ומטה.
לא משנה, אני לא בא להגיד שלא היה שחקן אדיר. אבל יש גבול לכמה אפשר לעוות את ההיסטוריה תחת הטענה של תקופות שונות.
לגבי ווייד: הוא היה רוקי. הוא שיחק רק 61 משחקים באותה עונה, ואפילו לא פתח בכולם. הוא לא היה השחקן הטוב בקבוצה שלו, ואפילו לא הקלע השני (אודום ואדי ג'ונס קלעו יותר ממנו). אתה לא יכול לתת לו קרדיט על ההישגים של אותה עונה, ובטח לא להשוות את זה למה שקרה עונה אחר בקונפרנס אחר ובסביבה אחרת.
אין בר דעת שיעדיף את ווייד 2004 על קובי 2005 ( הכוונה ליכולת באותה נקודת זמן כמובן. לאורך הקריירה הפער לטובת קובי רק גדל).

גיל שלי 3 בדצמבר 2015

אז למה קובי עם למר אודום, קארון באטלר ואדי ג'ונס לא הגיע לפלייאוף? זו בדיוק הנקודה, ואגב, ווייד בהחלט היה השחקן המרכזי שם כשהם הגיעו לפלייאוף, ובשנת 2005 הוא היה עולה לגמר הראשון שלו רק שנפצע בקרסול לפני המשחקים האחרונים בסדרה מול דטרויט, כך שכל בר דעת היה מחליף את וויייד 2005 עם קובי 2005.

גיל שלי 3 בדצמבר 2015

לא נכנס לדירוגים, אבל איזאייה הוביל להישגים גדולים יותר ממה שבארקלי ומאלון הגיעו אליהם, אז אפשר לבנות את הקייס שאיזאייה היה טוב מהם בתקופות המקבילות בהם שיחקו. אם קובי היה משחק בשנים האלה במקביל, האם הוא היה טוב ממישהו שאתה מציין ברשימה?

אסף 3 בדצמבר 2015

הטיעונים כאן חמקמקים. רגע אחד מדברים על ווייד 04, ופתאום קופצים ל 05. קודם איזיאה בין 5 הטובים בליגה, ואז לא נכנסים לדירוגים.
לעניין:
בשנת 2005 שיחק ליד ווייד אחד, שאקיל אוניל. אומרים שהוא היה הסנטר הכי טוב בליגה. יכול להיות שהוא קשור איכשהו להגעה ההיא לגמר האיזורי? כי אם מתעלמים ממנו, אפשר גם להתעלם מהתרומה שלו ללייקרס ב 2004 כשהם אשכרה הגיעו לגמר, ולהגיד שבריאנט הביא אותם לשם.
לא מבין למה צריך לנפח את איזיאה ליותר ממה שהיה. מעולם לא איים על הmvp, בניגוד לכל האחרים שהזכרתי. ולבריאנט. אז אפשר לטעון שהיה פעמיים הmvp הבלתי מעורער, שהיה בין 5 השחקנים הטובים בכולם רוב הקריירה שלו, שהיה טוב מבארקלי ומאלון. אבל זה לא יהיה נכון.
בריאנט בהחלט היה טוב משני אלה, ובשיאו אני מניח שגם מהדוקטור ומקארים ומוזס המאוחרים (לא ראיתי אותם, קראתי).
בכלל, דעתו של סימונס בעניין מקובלת עלי: הוא דירג את קובי 8 בפירמידה שלו, דירוג מנומק ומגובה במספרים ובניתוחים. וסימונס ממש ממש לא אוהד שלו.

גיל 3 בדצמבר 2015

זה גם לא ממש נכון. בשלוש האליפויות הראשונות הוא היה הסנטר והכדור הלך אליו בהתקפה, באליפות השלישית המשקל עבר לפרקר והחדירות שלו ובאליפות האחרונה זו הייתה שירה בכלל.

Comments closed