כשמומחה מנהל מו"מ מול איש יחסי ציבור

ניסנקורן השיג בדיוק את מה שרצה, הטבות עודפות לאנשים החזקים בועדים. כחלון השיג בדיוק את מה שרצה, כתבות יפות בדה מארקר. היחיד שנדפק הוא הציבור, בעיקר החלשים.

חלק מאיתנו עדיין חיים את העידן האיום בו אבי נמני ניהל את מכבי תל אביב. בעידן זה, משום מה, הסוכנים ידעו שיש להם הזדמנות להשיג תנאי שכר מופלגים גם לשחקנים מוכשרים במידה ממוצעת לכל היותר. הסיבה היתה פשוטה, בעוד שלסוכן היה ידע, נסיון, ואינטרס מובהק להשיג תוצאה טובה במו"מ, לצד השני היה חשוב בעיקר להצטייר בצורה טובה בתקשורת.

*

לצערי ניתן לאמר את אותם דברים בדיוק על המו"מ בין ניסנקורן לכחלון. לכאורה כחלון הציג אס בתחילת המו"מ. הוא מוכן לתת להסתדרות הסכם שכר חדש הכולל תוספות שכר, ובתנאי שתוספות השכר יהיו שקליות, ולא באחוזים, כך שהתוספת תהיה משמעותית יותר לעובדים המשתכרים מעט, ומשמעותית מעט פחות לסוור בנמל אשדוד המרוויח 70 אלף שח בחודש. זהו אכן צעד מבריק, צעד שיאיר לפיד למשל לא דמיין בכלל.

*

לאחר עמדת הפתיחה המבריקה שאכן היתה אמורה להעמיד את ההסתדרות במקום מעט לא נח, שכן ברור שהציבור היה שמח לקבל הסכם כזה, האוצר הגיע למגרש של ניסנקורן. ניסנקורן הוא עורך דין עם נסיון עשיר בתחום יחסי העבודה, בקיצור המקבילה של סוכני השחקנים. קיים אצלו הידע, נסיון מצטבר של ההסתדרות בשנים רבות של ניהול משא ומתן בהסכמי שכר, וכמובן האינטרס להשיג עליות שכר גבוהות ככל הניתן, עם עדיפות לחיזוק קהל הבית הבוחר אותו ומהווה בסיס כוחו, אנשי הועדים הגדולים.

*

ברגע בצד אחד יש את הנסיון, הידע והאינטרס, ובצד השני יש רצון להצטייר טוב בתקשורת, אך האינטרס מעומעם מעט יותר, והנסיון בניהול משא ומתן בנושאי שכר לא קיים בכלל, מקבלים את התוצאה שקיבלנו.

לכאורה כחלון השיג הסכם היסטורי, הסכם דיפרנציאלי, רק חלק מתוספת השכר תנתן באחוזים, ואילו חלק אחר בתוספת שקלית, כזו שאמורה לצמצם את הפערים בהשתכרות. המילה לכאורה מאוד חשובה פה.

לפי מה שקראתי בדה מארקר, ההסתדרות בעצם רצתה תוספת של 2.2 אחוזים בשנה. היא קיבלה תוספת של 1.5% לשנה, וסכום כספי שיתחלק בין העובדים, שווה ערך לממוצע ההשתכרות של העובדים בכל ענף, כפול 1.5%, והסכום השקלי יחולק בין העובדים.

*

שימו לב לפחים של ניסנקורן. הסכום השקלי שיקבלו עובדי התעשייה האווירית יהיה גדול בהרבה מהסכום השקלי שיקבלו עובדי הנקיון בבתי החולים, או העובדים הסוציאליים. למעשה הוא השיג בדיוק את מה שרצה, הטבות עודפות לאנשים החזקים בועדים החזקים. הבעיה היא שכחלון השיג בדיוק את מה שהוא רצה, כתבות יפות בדה מארקר. מי שלא השיג את מה שהוא רצה הוא הציבור.

ההתעוררות בכוח, נו הרגשתם?
המנורה האחרונה מאוגוסטה ויקטוריה

70 Comments

יניר 23 בדצמבר 2015

זה תוצאה של משא ומתן בין פוליטיקאי לבין יושב ראש מקצועי של ועד עובדים. אם כל הצדדים חשים שהשיגו את שלהם אזי המשא ומתן הצליח.
המפתח הוא כמובן בפרטים הקטנים ובמקרה הזה בהגדרת הענף הספציפי.
ובכל זאת כחלון תורם במשהו להגדלת השוויון. פחות ממה שהוא מצהיר או חושב אבל גם זה משהו. והעיקר שזה יצטלם טוב לתשדיר הבחירות הבא

איציק 23 בדצמבר 2015

האם יש לא ועדי עובדים סקטריאליים כי אם משהו כמו הסתדרות (שיכולה להשבית כמעט את כל המשק) בעוד מקומות בעולם?
אם יש, האם יש מקומות בהם זה עובד באמת לטובת הציבור ולא לטובת החזקים?

אמיתי 23 בדצמבר 2015

עד כמה שאני יודע ברוב העולם המערבי הוועדים הם סקטוריאליים
אבל הם קודם כל הרבה יותר סולידרים למאבקים של עובדים אחרים
ובהרבה מקומות עובדים בשיתוף פעולה רב יותר עם המעסיקים.
ישראל גם במובן הזה היא מדינת עולם שני וחצי. מקסימום

ניר 23 בדצמבר 2015

באיזה עולם אתה שם את ניו יורק עם השביתות בסבווי? או גרמניה עם שביתת הרכבות ונמלי התעופה?

אמיתי 23 בדצמבר 2015

גרוע מאד ומושחת אבל הכוח של האיגודים בארהב רק קטו.
גרמניה סיפור אחר

אמיתי 23 בדצמבר 2015

הערה קטנטונת: דה מרקר ביקר הכי הרבה
מהעיתונים הכלכליים את ההסתדרות ואת
כחלון בצורה ברורה ובכמה נושאים.

גיל שלי 23 בדצמבר 2015

תקרא את הכתבות על הנושא הספציפי של הפוסט, מסכים לגבי השאר

אמיתי 23 בדצמבר 2015

קראתי בריפרוף…פשוט אני לא מקבל את ההנחה
הצינית שכחלון רצה לקבל ליטוף מהמרקר..גם שיטחי
וגם באיזשהו מקום חסר הגיון – מה יצא לו מזה? עוד
קולות בבחירות הבאות? עלייה בתמיכה בסקרים?
לא נראה לי.

גיל שלי 23 בדצמבר 2015

ברור שכחלון רצה להשיג יותר, אך לא הצליח אז לא נורא

אמיתי 23 בדצמבר 2015

אגב מסכים לגמרי שניסנקורן די ניקנק אותו במו"מ
אבל זה תמיד קרה ככה וכרגיל אין מי שבאמת ילחם
על האינטרסים של החלשים. גם לא כחלון.

גיל שלי 23 בדצמבר 2015

אז אנחנו אומרים אותו דבר

אמיתי 23 בדצמבר 2015

לא…אתה טוען שהאינטרס של כחלון הוא יחצנ"י בלבד.
אני לא ככ מסכים. בכל זאת הוא השיג קצת יותר מקודמיו
ללא שביתה. אין לו יד לשחק איתה. יש רצון אין יכולת

אמיתי 24 בדצמבר 2015

http://www.themarker.com/news/1.2805654
נראה שכחלון לא השיג את הכותרות עליהן דיברת…

עידן. 23 בדצמבר 2015

החלוקה שאתה ואחרים עושים של שחור ולבן היא מעט פופוליסטית. זה לא בהכרח רק עובד חב' החשמל או הנמלים מצד אחד מול פועל הניקיון מצד שני.

למעשה, רובם של העובדים בשירות הציבורי נמצאים באמצע והתוכנית המקורית של כחלון הייתה פוגעת בהם שלא בצדק. האם אדם עם ותק של 20 שנה אשר מרוויח נניח 12,000 ש"ח לא זכאי לתוספת שכר ראויה באחוזים?

גיל שלי 23 בדצמבר 2015

יש כמות מסוימת של כסף, השאלה היא איך לחלק אותו, הבחירה של ניסנקורן ברורה

ר.בקצה 23 בדצמבר 2015

השכר הממוצע של עובדי המגזר הציבורי גבוה מהשכר הממוצע במשק. לא צריך לדאוג להם.

עידן. 23 בדצמבר 2015

מי זה להם? בין עובדי המגזר הציבורי יש אחיות, עו"סים, מורים ואחרים שמרוויחים שכר מגוחך. יש גם כאלו שמרווים יותר, אבל עדיין רחוק מהמקבילה שלהם מחוץ לשירות הציבורי (עו"ד למשל). יש כאלו שעובדים קשה בצורה בלתי רגילה ויש (גם) כאלו שבאמת לא רוכבים על הקביעות בלי לעשות כלום.

הדבר הכי גרוע הוא שלא פעם האוצר והממשלה מנסים לשסות את הציבור בעובדים המגזר הציבורי תוך הפניית זרקור לנמלים חברת החשמל ושכר הבכירים ובאמת צריך לטפל בהם. אבל אסור לטעות, הם מהווים טיפה בים של השירות הציבורי.

גיל שלי 23 בדצמבר 2015

אבל הפעם האוצר הגיש הצעה שהיא טובה לעובדים החלשים במגזר הציבורי ופחות טובה לחזקים, ניסנקורן פשוט הפך אותה

S&M 23 בדצמבר 2015

בדיוק. וזה היה מדהים. וזה שהאוצר התקפל, בכלל לא מפתיע. הם יודעים שככל שהאדם עני יותר, הוא פחות מבין שדופקים אותו. פעם אחר פעם, וזה לא משתנה.

איציק 23 בדצמבר 2015

אני לא חובב כחלון, אך אילו מנופים היו לו. ניסנקורן איים בשביתה כללית במשק ללא הגבלת זמן. זו תפיסה מאד חזקה מתחת לחגורה. אני לא נגד כלי השביתה, אך גם לה צריכות להיות מגבלות (אפילו באיטליה המעברים הבינלאומיים חייבים להיות פתוחים כדוגמא). מה שכחלון לא היה עושה ניסנקורן לבסוף היה מקפל ומקמט אותו איך שהיה רוצה ושני הצדדים ידעו זאת.

גיל שלי 23 בדצמבר 2015

אני מסכים שכחלון בעמדה קשה. כל הפוליטיקאים מפחדים פחד מוות מההסתדרות. עדין עם הבנה בפרטים ניתן היה להמנע מהממוצע במקומות העבודה למשל וללכת על הממוצע הכללי. הוא הלך לכיוון הנכון ובזבז

Lord Anthony 23 בדצמבר 2015

כחלון היה צריך לתת לו להשבית את המשק, באווירה שיש היום בציבור אני לא בטוח שזה האינטרס של ההיסתדרות לארגן שביתה כללית. אם לכחלון היה קצת יותר אומץ הוא היה יכול לצאת למהלך של שביתה כללית ולצאת בתור המנצח הגדול בסיפור הזה.

דיזידין 24 בדצמבר 2015

מסכים.
ולכחלון היו מנופים חזקים:
1. אינפלציה שלילית וריבית אפס, כך שהעלאת שכר לא נדרשת כדי למנוע שחיקה.
2. הציבור, כולל רוב עובדי השירות הציבורי, היו איתו.
3. ההסתדרות היתה יוצאת ׳משביתת המדינה למען עובדי חברת החשמל והנמלים ונגד המורים והשוטרים המחרפים נפשם מנגד׳

ר.בקצה 24 בדצמבר 2015

אתה מודע לעובדה שבערך חצי מהקונים דירות להשקעה מגיעים מהמגזר הציבורי?
שחלקם מקבלים השלמות לשכר מינימום, על אף שהם מקבלים משכורת חודשית של 5 ספרות?
שרק ברשות השידור יש מאות עובדים מיותרים?

גל ד 24 בדצמבר 2015

כשתלמד את ההבדל בין "כל המספרים הראשוניים הגדולים מ-2 אי זוגיים" ו "כל המספרים האי זוגיים ראשוניים" אולי נוכל להתחיל להתייחס אליך ברצינות.

ר.בקצה 24 בדצמבר 2015

פרדון?

יוסי מהאבטיחים 23 בדצמבר 2015

לא ברור איך התוצאה היתה יכולה להיות אחרת.
זה בכלל לא משנה אם תשים את ניסנקורן דווקא בצד של האוצר, ואת פול התמנון (זצ"ל) בצד של ההסתדרות. התוצאה תהיה זהה, והיא פונקציה של אלו עם מנופי לחץ מול אלו שיש להם רק מה להפסיד.

אסף 23 בדצמבר 2015

הההצעה לתוספת שיקלית ולא אחוזית היא לא חדשה ולא של כחלון, אלא טריק ישן של פקידי האוצר, שעלה גם בעבר במקרים דומים.
הרי אם מצב העובדים החלשים היה מעניין את אנשי האוצר (שר או פקידים) הם היו יכולים להעלות להם את השכר כרצונם. ניסנקורן בוודאי לא היה מתנגד.
גם הפסקת העסקת עובדי קבלן היא משהו שהאוצר מתנגד לו באופן קונסיסטנטי, ואלו העובדים החלשים ביותר במשק.
אז שלא נתבלבל: האוצר לא שואף לעזור לחלשים ( כאמור, אף אחד לא יפריע לו בזה ), אלא לצמצם ככל האפשר את העלאת השכר הכללית.

Oded 24 בדצמבר 2015

רעיון מעניין
תרגיל מחשבתי נחמד יהיה לחשוב מה היה קורה אם האוצר היה מקבל את הרעיון שלך ולמעשה נותן העלאת שכר לפי ההצעה שלו. במקרה כזה שביתה של ההסתדרות הייתה למעשה על מנת לקחת כסף מהחלשים לטובת החזקים.
בעולם אוטופי הלחץ הציבורי לא היה מאפשר להסתדרות להשבית את המשק.

ההשערה שלי היא שלאור כך שהאינטרסים של ההסתדרות הם בטובת הועדים הגדולים הרי שהלחץ הציבורי לא יהיה משמעותי כל כך. הבעיה כפי שציינו אחרים היא שמנופי הלחץ של ההסתדרות גדולים לאין שיעור מאלו של האוצר.
למרות כל זאת, אולי שווה ניסיון…

yaron 24 בדצמבר 2015

ההצעה לא חדשה ולא של כחלון אבל הביצוע בפעם הראשונה, שלו.

אביאל 23 בדצמבר 2015

גיל שלי – אפשר להיות ציניים, אבל עדיין, כחלון הוא הראשון שעשה את זה, כמו הרבה דברים אחרים שהוא עשה, אם זה בתחום הדיור, אם זה בהעלאה משמעותית של משכורות לחיילים, להכניס קצת לבנקים, לתת קצבאות ילדים (נראה את זה בדו״ח העוני בשנה הבאה), לעשות תקציב מצוין בלי גזרות וכל זה בשבעה חודשים, יש שרי אוצר (עם דגש על האחרון) שבכל התקופה שלהם ניסו בעיקר לשווק את עצמם ע״י הטבה ייעודית למגזר המצביע שלהם ובלי שום בושה.

כחלון בינתיים שר אוצר מצוין, בטח בקואלוציה של 61 חברים עם וטו חרדי ועם חברי כנסת בעייתים בליכוד, זה לא מפתיע גם שהוא נחתך בסקרים, אצלנו העיתונאים בונים הרים וגבעות על שרי אוצר ואחרי זה נהנים לרמוס אותם והציבור רץ אחריהם.

גיל שלי 23 בדצמבר 2015

אבל הטענה שלי היא שהוא לא באמת עשה, רק דיבר. הוא טוב יותר מלפיד, אבל אישית התאכזבתי מהתוצאה

yaron 24 בדצמבר 2015

גיל, זה לא מדוייק.
קודם כל צריך לזכור שבמו"מ שני הצדדים באים עם דרישות מסויימות ובסופו של דבר נפגשים איפשהו באמצע.
אחד היתרונות הגדולים של ההסכם הוא שהוא מהווה תקדים לעתיד לבוא. זאת הפעם הראשונה שנחתם הסכם שכר כזה במגזר הציבורי.
סופו של דבר, הוסכם כי מחצית התוספת תינתן בסכום שקלי, שייקבע על פי עלות השכר הממוצעת בכל גוף וגוף, ומחציתה תינתן כשיעור מהשכר.
"התרגיל" כביכול של ניסנקורן מתבטא במילים "בכל גוף וגוף" אבל מעבר לזה מדובר בהסכם הרבה יותר טוב מכל הסכם שהושג בעבר (תוספת באחוזים בלבד).
לגבי המספרים הנה לינק לדה מארקר:
http://www.themarker.com/career/1.2806003
נכון, לא מושלם אבל שינוי לטובה ותקדים מבורך.
כל זאת הושג ללא שביתה במשק שהיתה עולה מיליארדים, ואני לא מכנס לוויכוח של בסדר/לא בסדר אלא פשוט מציין עובדה שבניגוד לשנים עברו נחסכה לנו שביתה (מיליארדי דולרים).

yaron 24 בדצמבר 2015

בנוסף – חשוב מאוד לזכור שהחל מ2013 שכר עובדי הקבלן במגזר הציבורי צמודים לשכר העובדים הקבועים כך שגם הם ייהנו מההסכם החדש ובגדול!

-גיסנו- 24 בדצמבר 2015

כחלון ירד בסקרים כי הוא נבחר על סמך הררים של הבטחות (למשל להלחם במונופול הגז על אף ניגוד אינטרסים וברגע האמת נעלם ונאלם וכל ההבטחות לפח.
תוסיף לזה את כל העסקה של מכירת גולן לסלקום, לצד קריסתה של you (שכולל גם את youphone) שבעצם מעלה חשש גדול שכל מהפכת הסלולר שכחלון עצמו הנהיג לפני כמה שנים הולכת להתמסמס לנו מול העיניים ולו בין הידיים (או מתחת לרגליים, מה שתבחר)

רוצ'ו 24 בדצמבר 2015

גיסנו, לייחס לכחלון את מהפכת הסלולר היא כמו לייחס לעמיר פרץ את כיפת ברזל.
זה שהם היו שם כדי לחתום לא אומר שמישהו מהם אחראי על דבר וחצי דבר בעניין.
אבל למה לא לנכס לעצמך אם אתה יכול ואז כמובן להקים מפלגה (נהיה כמו לפתוח אתר באינטרנט)
ואז לרוץ על זה כל הדרך לכסא.

-גיסנו- 24 בדצמבר 2015

אני מודה שאני לא מספיק בקיא בפרטי המהפכה דאז, כדי לדעת למי צריך לתת את הקרדיט אם לא לכחלון (למרות שיש ברשתות החברתיות תומכי ביבי שמייחסים לו ולו בלבד את מהפכת הסלולר).
אבל אם מגיע לו הקרדיט או לא, זה לא רלוונטי כי בתפיסה הציבורית הוא זה שאחראי למהפכה והוא זה שקיבל על זה קולות. אז אם יעלו המחירים עכשיו (ועוד כשהוא במשמרת כשר האוצר, וזה לא משנה אם יש או אין לו איזושהי נגיעה בעניין) זה ייוחס אליו כך או כך.

עופר 24 בדצמבר 2015

לא יודע לגבי כחלון, אבל עמיר פרץ עשה מעל ומעבר בשביל כיפת ברזל.

ניר 24 בדצמבר 2015

למה אתה חושב שלכחלון אין יועצים מנוסים לצורך ניהול המו"מ? ואולי ההצהרה של כחלון מלכתחילה היתה סוג של מו"מ כדי לרכך את ההסתדרות?

אינני נמנה על תומכי או מצביעי כחלון, השאלה היא באמת מתוך סקרנות.

yaron 24 בדצמבר 2015

אתה צודק לחלוטין. באוצר יושבים מומחים בניהול משא ומתן מול ההסתדרות עם נסיון של שנים.
הדרישה שכל התוספת תהיה שקלית היתה עז שמלכתחילה היה ברור שלא תתממש.
צריך גם להבין שגם ניסנקורן הוא פוליטקאי שמתמודד בבחירות לטוב ולרע…
50% זאת פשרה יפה והתקדים שנקבע חשוב מאין כמוהו.
איפה ניסנקורן "ניקנק" את האוצר? בזה שהתוספת השקלית תינתן על פי עלות השכר הממוצעת בכל גוף וגוף כפי שציינתי בתגובתי למעלה.

ניר 24 בדצמבר 2015

תודה על התשובה.

לדעתי גם האמירה ש"ניקנקו" את האוצר היא קיצונית לפי המתואר, כי הרי האוצר מבין את המשמעות של הדברים.

ייתכן ולא ניתן היה להגיע להסכם טוב יותר ובמבחן העלות (השבתת המשק) מול התועלת היה עדיף לבלוע את הצפרדע.

yaron 24 בדצמבר 2015

התלבטתי אם לכתוב ניקנקו ולכן שמתי במרכאות…
הנקודה היא שברגע שהתוספת השקלית היא בכל גוף בנפרד צמצום הפערים הוא יותר בתוך אותו גוף ופחות בין הסקטורים במשק.
סקטורים שקיבלו יותר ימשיכו לקבל יותר למרות שבתוכם הפערים יצומצמו. שוב, הדגש הוא על פחות כי בכל מקרה ההסכם מצמצם פערים במשק.

גיל שלי 24 בדצמבר 2015

בהחלט ניתן היה, גם היה חשוב להגיע להסכם טוב יותר, נראה לי שניקנקו זה תיאור הולם לתוצאה. אגב, הנסיון של האנשים שעשו את המו"מ בשם ההסתדרות עולה בעשרות מונים על זה שקיים בצוות של האוצר, בגלל מבנה המשרד. אין במשרד האוצר אנשים עם ותק דומה לזה של ניסנקורן בתחום למשל. ההסכם לא באמת מצמצם פערים במשק, עובד סוציאלי ימשיך להרוויח הרבה פחות, ולא יזכה להנות מהתוספת השקלית כפי שעובד נמל יהנה.

yaron 24 בדצמבר 2015

גיל, זה מאוד לא מדוייק…
ראית את הלינק הזה?
http://www.themarker.com/career/1.2806003
אני מתאר לעצמי שמדובר באיזשהו ממוצע אבל עדיין האמירה שלך שההסכם לא מצמצם פערים לא נכונה. גם צמצום פערים בתוך כל גוף הוא חשוב ומצמצם פערים בכל הסקטור הציבורי אם כי בצורה פחותה.
כפי שכבר כתבתי ההסכם הזה מעלה את השכר בצורה משמעותית לכל עובדי הקבלן במגזר הציבורי ששכרם מוצמד לעובדים הקבועים.
בנוסף, מחקרים הוכיחו שעליות שכר בסקטור הציבורי מחלחלות משפיעות גם על הסקטור הפרטי כך שסביר להניח שאת התוצאות נראה לאורך תקופת ההסכם.
יכול להיות שלטעמך יכלו לעשות יותר ושההסכם לא מצמצם פערים מספיק אבל אין ספק שיש כאן שינוי לטובה מכל ההסכמים הקודמים שהיו אחוזיים לגמרי ותקדים מבורך.

גיל שלי 24 בדצמבר 2015

אין לי מושג מאיפה הם לקחו את הנתונים, וזה לא יכול להיות נכון, שכן הנתונים יהיו נכונים למשל לעובדי תעשייה אוירית, אך לעובד סוציאלי בבית חולים שמרוויח 5,500 ש"ח תהיה תוספת שקלית אחרת לחלוטין. ופה הבעיה, העובדים החזקים יזכו לתוספת שקלית גדולה יותר, שכן מלכתחילה השכר הממוצע במקום העבודה שלהם היה גבוה יותר, ולעומתם העובדים החלשים יקבלו תוספת שקלית נמוכה יותר, נדמה לי שאפילו נמוכה יותר מכפי שהיה יוצא אילו בחרו בתוספת של אחוזים, במקרים לא מעטים.

yaron 24 בדצמבר 2015

לדעתי מדובר בממוצע כלשהו אבל בשום מקרה זה לא יצא פחות מאשר אם היה באחוזים בלבד.
גם צמצום בתוך הסקטורים עדיף על הגדלת פערים בתוך הסקטורים ומצמצם פערים באופן כללי במשק אם כי במידה פחותה מאשר אם לא היה נעשה לגופו של ארגון.
לא ברורה לי ההתנגדות להסכם הרבה יותר טוב מכל הסכם קודם גם אם לא מושלם…

גיל שלי 24 בדצמבר 2015

אתנסח בעדינות, הטבלה היא קשקוש מקושקש. ושוב, אני לא מצליח להבין איך האוצר אכל את העז של בתוך הגופים הציבוריים, זה פשוט בלתי נסלח, זו דאגה לאנשי הועדים הגדולים, על חשבון השאר, אסור היה להכנע בנקודה הזאת.

yaron 24 בדצמבר 2015

למה בעדינות? עדיף בבהירות :-)
מה בדיוק כאן קשקוש מקושקש? אם בתוך התעשייה האווירית לדוגמא בעלי השכר הנמוך מקבלים תוספת גדולה יותר מבעלי השכר הגבוה זה רע?
האם צמצום פערים בתוך כל גוף במגזר הציבורי לא תורם לצמצום פערים כללי?
במשך עשרות שנים היתה לנו כוס ריקה ועכשיו יש חצי כוס והוויכוח הוא אם היא חצי ריקה או חצי מלאה… בכל מקרה התקדמנו לא?

ישיק 24 בדצמבר 2015

לא ממש מבין בזה אבל למה מחכים לאיומי שביתה? האיומים האלה באים פתאום? אם נערכים נכון, לא יותר חכם פשוט להכריז על התוספת שהאוצר רוצה לתת ובאמת תיטיב עם השכבות החלשות יותר, קרי לעשות מהלך חד צדדי? לא חושב שיעזו לאיים בשביתה אחר כך

יוסי מהאבטיחים 24 בדצמבר 2015

כי אז אתה לא רק "פוגע" במי שבאמת יקבל את הכסף (הועדים הגדולים), אתה פוגע גם במי שכל תכליתו הוא להשיג את ההישגים האלו עבורם (ההסתדרות).
וזה כבר מסלול התנגשות חזיתי…

יוסי מהאבטיחים 24 בדצמבר 2015

ולגבי איומי השביתה, לצערנו המצב הקיים הוא שאלו בתחתית הפירמידה הם דווקא אלו שלא יכולים להרשות לעצמם לשבות (מורים, עו"ס, פסיכולוגים בשירות המדינה) כי טובת האוכלוסיה אותה הם משרתים באמת מזיזה להם.

אריאל גרייזס 24 בדצמבר 2015

זה רק אני או שההתקפלות של האוצר בפני ההסתדרות הפכה להיות הנורמה בשנים האחרונות? כשהייתי ילד לא היתה שנת לימודים שלא היתה נפתחת בשביתה או לפחות באיומי שביתה. השבתה כללית היתה קורית מדי כמה שנים. נדמה שהיום אין כמעט כאלו דברים – השאלה אם זה נובע מכך שכוחה של ההסתדרות יורד או – וזאת התחושה שלי – שהאוצר מפחד ללכת למהלך של שביתה ונותן להם כמעט כל מה שהם רוצים תמיד.

איציק 24 בדצמבר 2015

זה מצביע על אחריות גדולה משני הצדדים.

אריאל גרייזס 24 בדצמבר 2015

אחריות בעיניי זה לא לחלק מיליארדים מכספי המיסים שלנו בגלל סחטנות. אפילו אם זה יעלה לך בכמה ימי שביתה.

איציק 24 בדצמבר 2015

עד עכשיו כואבת לי הבטן מצחוק מהתגובה שכתבתי.
חוק פו

אריאל גרייזס 24 בדצמבר 2015

תחנתק.
בצחוק כמובן

איציק 24 בדצמבר 2015

:-)

Ljos 24 בדצמבר 2015

עם אחריות גדולה מתעורר כוח גדול.

איציק 24 בדצמבר 2015

:-)
אכן הכח מתעורר, ואיזה כייף שמתעורר (רק אל תספר את זה לאריאל).

פאקו 24 בדצמבר 2015

בינתיים אפילו כותרות יפות בדה מארק הוא לא מקבל. הכותרת מהבוקר בדה מארקר היא "הבלוף של ניסנקורן וכחלון", בה הם מצביעים על כל הכשלים בהסכם, חלקם כתובים כאן. כשל נוסף (עליו לא ידעתי עד קריאת הכתבה) הוא ההחרגה של עובדי נמלי אשדוד וחיפה מההסכם.

גיל שלי 24 בדצמבר 2015

מטלי חרותי סבר הוא קיבל כותרות יפות, אתמול בלילה עלתה הכתבה של אבי בראלי, טוב שיש עוד מי ששם לב לעיוותים

yaron 24 בדצמבר 2015

הכשלים שהם מצביעים עליהם הם לעומת הסכם אוטופי עתידי שמעולם לא נחתם הישראל.
אם משווים להסכמים קודמים לאורך דורות, יד כאן שיפור ושינוי מגמה חיובי.
לגבי הנמלים – אני מסכים במאה אחוז אבל זה לא סגור עדיין
http://www.themarker.com/dynamo/1.2806296
זה מבחן כוח רציני לכחלון ונצטרך להמתין ולראות מי יכופף למי את היד.

איציק 24 בדצמבר 2015

למה צריך להמתין? יש לך ספק מי יקופף את היד למי? התמימות הו התמימות…

yaron 24 בדצמבר 2015

כן, יש לי ספק ואני מקווה שכחלון יכופף להסתדרות.
העניין הוא שמי שנגד יהיה נגד לפני שנחתם ההסכם, אחרי שנחתם וגם אם עובדי הנמלים יהיו חלק ממנו…

אסף the kop 24 בדצמבר 2015

בכלכלה המדרדרת לדיפלציה, למהלל הזה אין יותר מדי משמעות, כי העובדים האלה בדרך להיות מפוטרים.

אסף the kop 24 בדצמבר 2015

למהלךלמהלך

D! פה ועכשיו 24 בדצמבר 2015

הבעיה היא שלנו. של כולנו.
בפעם הבאה שאירגונים גדולים וכאילו חזקים במשק מאיימים להשבית משהו, צריך העם להשבית אותם.

לבוא ולחסום, למשל, לעובדי הנמלים את כניסתם לנמל – זיבי! – אין עבודה יותר. תפסיקו לחמוד מעל ומעבר. אנחנו משלמים את המשכורות ואנחנו נחליט אם תהיה עבודה או לא.

סתמחד 26 בדצמבר 2015

כחלון, כאובמה, הוא פרגמטיסט הגון שמאמין בהידברות והסכמות ומעדיף צעדים קטנים שיוצרים תקדים ומסמנים תוואי (הסלולר היה היוצא מן הכלל וקשור בצידה של ההגינות המתחייבת, כמו ולהבדיל רפורמת הבריאות של אובמה) מאשר מלחמות דון קישוטיות של הכל או כלום שלרוב מסתכמות בכלום, בעיניי זו פוליטיקה חדשה באמת ויעילה באמת
בשנה האחרונה הוא דיבר מעט ועשה הרבה, להשוות אותו למחוללי סיסמאות ריקות כלפיד זה עלבון לאינטליגנציה.

סתמחד 26 בדצמבר 2015

כחלון, כאובמה, הוא פרגמטיסט הגון שמאמין בהידברות והסכמות ומעדיף צעדים קטנים שיוצרים תקדים ומסמנים תוואי (הסלולר היה היוצא מן הכלל וקשור בצידה של ההגינות המתחייבת, כמו ולהבדיל רפורמת הבריאות של אובמה) מאשר מלחמות דון קישוטיות של הכל או כלום שלרוב מסתכמות בכלום,
בעיניי זו פוליטיקה חדשה באמת ויעילה באמת
בשנה האחרונה הוא דיבר מעט ועשה הרבה, להשוות אותו למחוללי סיסמאות ריקות כלפיד זה עלבון לאינטליגנציה.

Amir A 26 בדצמבר 2015

השטן נמצא בפרטים הקטנים

http://www.themarker.com/career/1.2806809

Comments closed