ליגת שוקי ההון – בקצה המדרון

זה שהמניות צונחות, לא אומר שאנחנו על סיפו של משבר כלכלי

לפני שאתם מתחילים עם זיוני המח הפילוסופיים שלי, אולי תרצו לשמוע את המשוחחים שיחות שלי עם טל בפודקאסט של מכביבול.

שבוע לא נחמד עבר על מחזיקי המניות ברחבי העולם. שוקי המניות בכל העולם חוו ירידות שערים ניכרות. באירופה הגענו כבר בשוקים רבים לשוק דובי, קרי ירידה של למעלה מ20% מנקודת השיא. בארצות הברית אנחנו מתקרבים לשם. בסין המשקיעים מתקשים לעקוב אחר ירידות השערים, הצבע האדום עיוור את עיני המשקיעים.

 

*

בניגוד לירידות השערים החריפות בספטמבר 2008 למשל, הפעם אין אירוע ספציפי אשר ניתן לציין אותו כטריגר לירידות השערים. מובן, אפשר להאשים את כל הירידות על סין, ולהטיל את האשמה לכך על המתרחש בכלכלה השנייה בגדלה בעולם. אולם, עם כל הכבוד לגדלה וחשיבותה של הכלכלה הסינית, לא ניתן להשוות בין המתרחש בסין, וכרגע אפשר רק לנחש מה קורה שם באמת, ובין משבר האשראי האמריקאי שבפי רבים מכונה בטעות משבר הסאב פריים.

הניחוש שלי הוא שמדובר במשבר אשראי סיני, אך כאמור משבר אשראי סיני אינו זהה בהשלכותיו למשבר אשראי אמריקאי משולב במשבר אשראי אירופי. את תוצאות משבר האשראי בסין חשים כבר כמעט שנה בשוקים המתפתחים. המטבע הרוסי והמטבע הברזילאי לדוגמה, מתרסקים כבר יותר משנה. גם המניות במדינות אלה הן לא סיבה לחגיגה, כמו גם קצב הצמיחה של מדינות אלה. שם בהחלט ניתן ליחס את הטריגר למפולת לסין.

*

אך גם אם ינסו ליחס את הטריגר הזה גם למפולת השערים בארצות הברית ובאירופה, אי אפשר להתיחס לכך ברצינות. לא לכל נפילת שערים יש הסבר. בעיקר קשה להסביר את התזמון של נפילות שערים, לא בהכרח לתזמון יש סיבה ברורה.

במקרה זה ניתן לקבוע בקלות מה הן הסיבות לירידות השערים בארצות הברית למשל. ישנו מדד של פרופסור שילר שעוקב אחר הכנסות הS&P 500 בעשר השנים האחרונות, ביחס למדד המניות. על פי יחס זה, אנו נמצאים בגבהים מסוכנים, גבהים המזמינים תיקון שערים.

וישנה סיבה מצוינת לכך שהגענו לגבהים אלה. כזכור התירוץ להרחבות הכמותיות היה להלחם בדפלציה, כלומר השאיפה היתה להביא לכך שהאנפלציה בארצות הברית לא תהיה שלילית. אך הסיבה האמיתית להרחבה הכמותית היתה מניעת פיצוץ בלון האשראי, כלומר במקום לתקן את הפנצ'ר, ניפחו את הבלון בהרבה מאוד אוויר. היחס למניות בידי הבנק המרכזי, הפד, הוא היחס לבנקים, והיחס לאשראי. ההנחה היתה שבמידה וישמרו על השוק מקריסה, צינורות האשראי יהיו שלמים, והאשראי ימשיך לעבור למקומות שזקוקים לו.

מה שקורה במקרה כזה הוא פשוט, ההרחבות הכמותיות הזרימו המון אוויר למחירי המניות. אך הן השפיעו הרבה פחות על הכלכלה הריאלית. אגב, ההרחבות הכמותיות הגיעו למחירי כל הנכסים, מניות, סחורות, נדלן. כאשר אין הלימה בין עליית מחירי הנכסים ובין גדילת ההכנסות, ברור שמחירי הנכסים עולים בלי פרופורציה להכנסות עצמן.

מה קורה כאשר המחירים עולים גבוה מאוד? נכון רוני, זה סופו של כל בלון.

*

הבדיחה היא שצניחת מחירי המניות בארצות הברית ניבאה שמונה מתוך חמשת המיתונים האחרונים. גם אם מחירי המניות יקרסו עוד בשבועות הקרובים, אין בכך כדי להראות לנו שישנו משבר רציני בכלכלות המפותחות. אולי אפילו ההיפך הוא הנכון. לא שהמצב מזהיר בכלכלות המפותחות, הוא פחות או יותר אותו דבר כפי שהיה בשנה קודם, וגם בזאת שלפניה, ובזאת שלפניה והלאה והלאה עד ל2008.

מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי יודע שבעוד שהמכירות בארץ ובעולם די תקועות במקום, השכר ממשיך לעלות. כאשר האינפלציה היא שלילית, השכר הריאלי עולה, וכך אנו נמצאים בעולם שונה מזה שהתרגלנו אליו מאז 1980 ועד לשנת 2013. בשנים אלו, השכר הריאלי היה קפוא, והעליה בתפוקה של העובדים הלכה בעיקר לכיסי בעלי המניות, בין אם הם מנהלים למינהם, ובין אם בעלי המניות רכשו אותם בבורסה. בשנת 2014, ו2015, אנחנו רואים את ההיפך. העובדים נהנים מעליה בשכרם, בעוד בעלי המניות לא רואים תנובה דומה. האם מדובר במגמה שתארך עוד זמן רב? כלומר אולי אנחנו נמצאים בעידן חדש, עידן בו העובדים חוזרים להיות בעלי הכח, ובעלי ההון רואים את כוחם נוזל מידיהם.

אין כאן קביעה סוציאליסטית, יש כאן שאלה של מי שמסתכל על התהליך (תנועת המטוטלת) ומקבל סמנים שאכן אנו עדים לתנועה הפוכה. כלומר, בעוד מצב הכלכלה האמיתי אולי אפילו משתפר, אנחנו בהחלט יכולים להיות עדים לירידות שערים במניות.

 

דיבאלה דיבאלה
הבלוג מצהיר על תמיכה בברני סנדרס

29 Comments

אביאל 17 בינואר 2016

גיל שלי – הקטע המעניין זה שבשום מקום לא מדברים על העלייה בשכר ובכל מקרה מהפעם שעברה (לפני כמה חודשים) יש עדיין עליה ? אם כן, אנחנו צפויים לקבל אינפלציה בקרוב אבל גם זה לא צפוי על ידי אף אחד.

מעניין מאוד מה שקורה, לפי כל התחזיות שקראתי השנה כולם אמרו להסתפק בכלום בגדול.

גיל שלי 17 בינואר 2016

אני עורך כנס ביום שלישי הקרוב בבית חיל האוויר, שם אציג בדיוק מה קורה בשכר, ואציין במצגת שלי בדיוק את מה שאתה אומר, שמשום מה כולם מדברים על כך שהשכר קפוא. מי שרוצה לבוא לכנס, שיצור איתי קשר כאן.
מאז שהאנפלציה התאפסה, למעשה בכל העולם המפותח, אנחנו רואים עדכוני שכר ריאליים של בין 4% ל5% (בהתחשב בכך שהאנפלציה היא -1% בישראל לדוגמה). משום מה זה לא מגיע לכותרות הכלכליות. אגב, זה גם לא מייצר אינפלציה בינתיים, מניח שבשלב מסוים זה יגיע.

אסף THE KOP 17 בינואר 2016

בבית חיל האויר ?
תיזהר שטיפוסים מסוימים לא ילשינו עליך להאג.

הייתי בא בכיף, אבל צריך לעבוד…

גדי 18 בינואר 2016

אם זה מצולם אז יהיה כיף אם נוכל לצפות זאת לאחר מעשה

גיל שלי 17 בינואר 2016

אגב, מעניין מתי זה יצור אינפלציה. יש פה משהו שעדיין לא מסתדר. מאחר ובניגוד לשכר, האשראי כן מצטמצם, למשל, היום כבר אמריקאים לא ממשכנים את הבית פעם שנייה וקונים אוטו חדש, ומאחר ודווקא מי שנמוך יותר במדרג השכר מקבל עדכוני שכר גבוהים יותר מאלה שגבוה בגלל עדכוני שכר המינימום, ומאחר ונוצרות יותר משרות חדשות שמשלמות מעט, לעומת כאלה שמשלמות הרבה, אולי יקח זמן עד שתגיע האינפלציה.

yaron 17 בינואר 2016

יש נרקומנים שמתים ממנת יתר ויש שמתים מהרס מערכות מצטבר…
ריבית אפס והדפסות כסף משולחות רסן, למה בדיוק ציפיתם???

אביאל 18 בינואר 2016

ירון – מה היתה האופציה ? קיבלנו עשור אבוד, אבל זה עדיף מחורבן שהיה לוקח 30 שנים לתקן.

yaron 18 בינואר 2016

עדיין לא קיבלנו כלום… 2008 היתה רק הטריילר

yaron 18 בינואר 2016

http://www.usdebtclock.org
קח גם עולמי
http://www.nationaldebtclocks.org
עכשיו תגיד לי, מה בדיוק הרעיון, אתה חושב שזה ישנה כיוון מתישהו, ישולם מתישהו, למי, ע"י מי…

אמיתי 17 בינואר 2016

שאלת תם: בעקבות העלייה בכח הקנייה של העובדים לא צפויה
גם עלייה בצריכה? ובריווחי החברות?
ואיך הנפילה בנפט נכנסת למישוואה?

גיל שלי 17 בינואר 2016

זה אמור להגיע, אבל יקח זמן

ניר 18 בינואר 2016

מתי בדיוק זה יגיע? כשהריבית תעלה וההכנסה הפנויה תלך ותרד?

סוס זקן? 17 בינואר 2016

שמונה מתוך חמשת המיתונים האחרונים???

אמיתי 17 בינואר 2016

זאת הפואנטה. מחירי המניות הם לא אינדיקטור למצב הכלכלה.

גדי 18 בינואר 2016

עדיין זו מין הסתם טעות לוגית בכתיבה.

גיל שלי 18 בינואר 2016

לא, אין טעות לוגית, זו הבדיחה הכי שחוקה בספר של קרוגמן, בדיחה שקולעת היטב לאגדה שהבורסה היא איזשהוא נביא מוצלח במיוחד

yaron 18 בינואר 2016

ולכן מה שקרה בבורסות בשנים לא משקף את מצב הכלכלות המובילות בעולם

אסף THE KOP 17 בינואר 2016

לדעתי אנחנו בדרך לדיפלציה. לא אינפלציה.

ישי 17 בינואר 2016

לא קשור לכלום, אבל לפי מה אתה מחליט אם האנגלית באותיות גדולות או קטנות?

גיל שלי 17 בינואר 2016

למען האמת, איך שנח

אנונימוס 18 בינואר 2016

תגיד גיל מה אתה אומר על כל מיני מומחים סטייל "הסולידית", שטוענים שאם רק מתעמקים ומבינים כמו שצריך אפשר תמיד לעשות תשואות שנתיות נאות? לי זה נשמע כמו וודו לא הגיוני גם בימים רגילים, אבל בתקופות כאלו של התרסקות זה בכלל נשמע הזוי

גיל שלי 18 בינואר 2016

וודו יותר אמין בעיני

אשר 18 בינואר 2016

גיל ואנונימוס- קראתם את הסולידית? אם קראתם ועדיין אתם קוראים לזה וודו זה מאוד מוזר בעיני.
ואגב זה זה ממש לא מה שהיא אומרת:
התשואות לאורך 20-30 שנה יהיו נאות בדיוק כמו השוק שעולה לאורך 20-30 שנה. והיא גם מטיפה להשכלה בסיסית בתחום הכלכלה שכל כך חסר לישראלי הנפוץ. גם לי. מאז שאני קורא אותה לפחות את הפוסטים שלך אני מבין טוב יותר וזה כבר משהוא לזכותה:)
מה יותר הגיוני? לנסות להבין את גחמות השוק חסר ההגיון.

קפטן קוקי 18 בינואר 2016

אני זוכר את זה במעורפל, אבל למדתי אצל יותר ממרצה אחד למימון והשקעות שהסביר (והראה) שמומחים שטוענים שהם יודעים לנצח את השוק פשוט טועים או משקרים, או שניהם.
כאנתרופולוג יש לי עוד כמה דברים להוסיף על זה, אבל זה בפעם אחרת.

D! פה ועכשיו 19 בינואר 2016

הו, יש אנתרפולוג בשוק!
ועוד אחד שמעיד על עצמו ככזה.

+ 3

פנדה 18 בינואר 2016

לנושא עליית השכר:
בדיוק עכשיו אצלינו בעבודה היתה לי שיחה על זה. יש לנו מחסור בעובדים, ודיברתי על זה עם אחד המנהלים, שהודה שהבעיה העיקרית בגיוסים היא שלא מגיעים עובדים כי המשכורת נמוכה, יחסית למקבילים ובאמת מעלים לנו עכשיו את המשכורת.

בעבר, אגב, המשכורת עצלינו היתה יחסית גבוה למקבילים, ככה שההשוואה נותנת תמונה מדוייקת

נדב 18 בינואר 2016

דבר ראשון, חבל שיש צהל בשלישי, אחרת הייתי שמח לבוא להרצאה. מסכים עם אחד שהגיב מעליי שיהיה מעולה אם תהיה הקלטה.
נמשיך עם עוד נקודה מעניינת – למרות צניחה במחירי המניות והנפט, מחיר הדולר עולה. זה לדעתי מצביע על כך שאנחנו לא קרובים כ"כ לעוד מיתון כמו ב2008, ואולי גם לאמונה של המשקיעים כי הפד יעלה שוב את הריבית.
שאלה בעניין השכר – איך השכר של השכירים עולה לעומת של המנהלים ובעלי המניות, אך הדיבידנד בחברות שאני בדקתי (בעיקר טלקום ורפואה, אבל גם חברות הטכנולוגיה הגדולות) נשאר אותו דבר ואף עלה. האם הכסף מגיע מרווח גדל או שמא בקרוב נראה ירידה באחד מהאספקטים?

D! פה ועכשיו 19 בינואר 2016

לטיפשי כלכלה

למה הרווחיות צריכה לעלות כל שנה? מה רע בסתם חברה שמרוויחה מאה מליון בכל שנה?
כמה זמן ייקח לזה להשחק?

אמיתי 19 בינואר 2016

התשובה היענו פילוסופית לכל העניין הזה של כלכלה ורווחים היא בני אדם והאינטרסים שלהם. כלומר יותר מתחומי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה. פחות מתמטיקה

Comments closed