ליגת שוקי ההון – האם אנחנו על סיפו של משבר כלכלי

הדב הנוכחי דווקא חמוד ופחות מאיים

שוקי ההון בעולם לא עוברים תחילת שנה מוצלחת בצורה יוצאת דופן. רבים מהם נכנסו לאזור הדובי, כלומר ירידה של 20% מנקודת השיא. מניות הבנקים הגדולים סובלות מירידת ערך רצינית. למען האמת הסיבות פורטו כאן מזמן ובזמן, כלומר המחיר הנמוך מאוד של הסחורות, הירידה העצומה במחיר הנפט, כולם משפיעים על חברות מאוד ממונפות, ומכאן ישנה השפעה גם על הממנפים. למען האמת, אני סוף סוף מתחיל לקרוא שהבעיה בסין היא לא ירידת מחירי המניות, אלא שיש בסין משבר אשראי של ממש, מזל טוב, הגיע הזמן להבין את שמתרחש.

*

מיד עולה השאלה, האם אנחנו משחזרים את 2008. נדמה לי שאפשר לקבוע מבלי להסתכן יתר על המידה, שאין כאן שחזור של 2008. 2008 היתה שנה יחודית מאוד, בשנה זו החלפנו מסילות רכבת כלכליות לאחר שמשבר האשראי העולמי הביא את הכלכלה העולמית לקליברציה חדשה. ברור שמאז 2008 מצאו מוצרי אשראי חדשים אשר החליפו את הקודמים, למשל הלוואות הסטודנטים בארצות הברית, או ראשי תיבות אחרים בשוק מוצרי האשראי, אך אין בכך כדי להביא אותנו אפילו קרוב למקום בו היינו אז. משבר האשראי בסין הוא תוצאה ישירה של שנת 2008, שכן סין איפשרה הנפקת אשראי בכמויות אדירות כדי לנסות ולחפות על התרסקות האשראי בעולם המפותח. עדין, אין בכך כדי להוות איום בפיצוץ אדיר בכלכלת העולם, יש בכך כדי להביא אותו להאטה משמעותית בנסיעה האיטית ממילא במסילה החדשה.

*

אחת הסיבות העיקריות שגורמות לי לא להתרגש בצורה יוצאת דופן מירידות השערים בבורסות העולם הפעם, היא העובדה ששוקי ההון בעולם לא התאימו את עצמם למסילה החדשה בה אנו נוסעים. כלכלנים רבים סברו ששנת 2008 היתה משבר רגיל לחלוטין, גם אם עמוק בצורה יוצאת דופן, ובכך נתנו הצדקה לאנליסטים להמשיך לצפות לחזרה לנורמליות. ההנחה הסמויה היתה שאוטוטו האינפלציה חוזרת, אוטוטו הריבית חוזרת לעלות, אוטוטו הסחר העולמי יחזור לזינוק שאיפיין אותו בתחילת שנות ה2000. לאור כך לא רק שמכפילי הרווח על רווחי החברות לא ירדו, הם עלו בחדות, כלומר מחירי המניות עלו בצורה חדה יותר מכפי שעלו רווחי החברות.

אך מה לעשות, העולם כן מתאים את עצמו למסילה החדשה, גם אם בצורה איטית. כפי שכבר פרטתי בפוסטים הקודמים, הצמיחה החדשה הנמוכה אומנם, תגיע הפעם יותר מאזור עליית ההכנסות של השכירים, מאשר מהקצאת אשראי יעילה. אתן דוגמה אחת מהעולם הריאלי. בעבר כשגופים מכרו שטחי משרדים לדוגמה, התמחור נעשה בצורה גסה בדרך הבאה, הכפלת ההכנסות השנתיות משכירת ב100/8, כלומר לפי תשואה של 8%. לאור השנים הרבות בהן הריבית כה נמוכה, בעלי השטחים להשכרה דורשים להכפיל את ההכנסות השנתיות ב100/5 כלומר לפי תשואה של 5%, שכן גם 5% באופן שנתי הינו החזר גבוה בהרבה לעומת הריבית הקיימת בעולם כיום. שינוי זה לוקח זמן, אך העולם מתאים את עצמו למציאות החדשה. אגב, כנראה שמחירי הנכסים לא יקפצו בהרבה, למרות ההכפלה במספר גבוה יותר, שכן ההכנסות השנתיות משכירות אמורות לרדת לאור הצמיחה הנמוכה.

*

לסיכום, אנו חווים כעת התאמה של שוקי ההון למציאות הכלכלית החדשה, ופחות חווים משבר כלכלי מאיים באופן יוצא דופן. אין בכך כדי לקבוע שמיד מחירי המניות יעלו. השאלה היא עד כמה מחירי המניות בעולם התרחקו מהמציאות הכלכלית הנוכחית במשך השנים מאז 2008. משבר 2008 למעשה גרם לזרימת ההון לנכסים מסוכנים יותר, מתוך שאיפה של קרנות הפנסיה לרבע את המעגל, ולקבל את התשואות הקודמות, ואלו הגיעו רק מהשקעות מסוכנות יותר. זו היתה הסיבה לקפיצה במניות הביוטכנולגיה למינהם. זו היתה הסיבה לקפיצה בכספים שזרמו לקרנות ההון סיכון, ומשם לחברות הסטארטאפ. אך צריך לזכור שעצם זרימת הכסף לא שינתה את הסיכון. כלומר, אין פה מצב שלאור זרימת הכסף הגדול יותר לחברות הסטארט אפ, קבלנו אחוזים גדולים יותר של סטארטאפים מצליחים. כמו כן לא מצליחים למצוא תרופות חדשות או הליכים רפואיים חדשים בצורה מהירה יותר לאור ההשקעה הגדולה יותר בחברות הביוטכנולוגיה. וכך מגיעה ההתאמה, הרווחים שנבעו אך ורק מזרימת הכסף נמחקים. זה בתמצית התהליך שאנו חווים עכשיו.

*

טלבי הוציא מכביבול חדש, אתם מוזמנים לשמוע את הזחיחות הצהובה שלי בתוספת דכאון קיומי של הכדורסל.

 

אני שונא את זה כשטביב צודק
יומה של קראג, יומו של ראפ

89 Comments

yaron 14 בפברואר 2016

צודק לגמרי, 2008 היתה רק הטריילר למה שבאמת מחכה לנו.
הדפסת כסף משולחת רסן וריביות אפס (עכשיו עוברים לשליליות…) לאורך שנים, ואנשים באמת מאמינים שיצאנו מהמשבר של 2008…
בהצלחה :-)

Amir A 14 בפברואר 2016

מילה אחת לגבי הלוואות הסטודנטים בארה"ב. אחד הדברים שלמדתי כאן הוא שמחירי הלימודים הגבוהים הם תוצאה של הלוואות הסטודנטים הללו. הממשלה בנסיון להראות תמיכה באזרחים מחלקת את הלוואות הסטודנטים הללו, שבשביל האוניברסיטאות הן בעצם כסף חינם. ככל ששכר הלימוד יהיה גבוה יותר כך יותר כסף חינם יוזרם לאוניברסיטאות מהממשלה. וזה שמי שנדפק מכל הסיפור הזה הוא המעמד הבינוני, זה שמרוויח מספיק על מנת לא לקבל עזרה פדרלית גדולה אבל לא מרוויח מספיק על מנת ששכר הלימוד לא יחנוק אותו? הוא לא מעניין אף אחד. או שבעצם כן – הוא נשלח לבנקים ולמלווים פרטיים לקחת מהם הלוואות לכיסוי שכר הלימוד, הלוואות עם ריבית גבוהה כמובן שיממנו את הגופים הללו.
כולם יודעים ולאף אחד אין אינטרס להפסיק את החגיגה.

גיל שלי 14 בפברואר 2016

מזכיר את מה שקורה עם ביטוחי הבריאות

Amir A 14 בפברואר 2016

בדיוק. אם אתה לא עובד בחברה גדולה מספיק שמכסה לך לפחות חלקית את ביטוח הבריאות אתה במצב קשה.

אריאל גרייזס 14 בפברואר 2016

בדיוק מה שחשבתי..

גיל 14 בפברואר 2016

למה אנשים צריכים לקחת הלוואות פרטיות לכיסוי שכר הלימוד כשיש לך תוכניות ממשלתיות ומדינתיות בריבית נמוכה? מי שנחנק משכר לימוד או מתשלום ההלוואות הוא בעצמו אשם. הוא הכניס עצמו לחובות מיותרים מסיבות שונות. למשל, אף אחד לא מחייב אנשים לקחת הלוואות למגורים או לאלף ואחד דברים אחרים שלא קשורים ישירות לשכר לימוד והם יכולים למצוא אופציות לימודים זולות אם מעוניינים בכך. גם ההחזרים עצמם מאוד סבירים. אז הם לוקחים 15-20 שנה, אז מה? זה לא מה שאמור למנוע מאנשים להתפתח כלכלית.

Amir A 14 בפברואר 2016

באמת גיל? בוא נראה. כשמילאתי את טופס FAFSA, הטופס שבאמצעותו הממשלה מחליטה כמה אתה יכול לשלם לקולג', הסכום שיצא היה מגוחך. בוא רק נאמר שמדובר על סכום שאם הייתי משלם אותו ללא הלוואות הייתי נאלץ למכור את הבית כי לא הייתי מסוגל לעמוד גם בו וגם בתשלומי המשכנתא. ולא, אני לא חי בבית מפואר או משהו קרוב לכך. בית סטנדרטי בעיר קטנה שלא נחשבת לעיר מבוקשת במיוחד בקונטיקט.
הלאה – הטופס האמור גם מפרט איזה הלוואה פדרלית אני יכול לקבל. בגלל הנוסחה שלהם יצא שאני יכול לקחת הלוואה לא מסובסדת בסך של $5,000 לשנה. למי שתוהה, הלוואות לא מסובסדות אומרות שהריבית נצברת מהרגע שלקחת את ההלוואה. הלוואות מסובסדות הן אלו ההריבית לא נצברת לך בזמן הלימודים (או משהו כזה).
הלאה – הילד שלח טפסי רישום ל-14 אוניברסיטאות. החל מאייבי ליג שיבקשו $60,000 לשנה וכלה באוניברסיטת קונטיקט (כן, זו של המדינה שהיא לא רעה בכלל וממוקמת במקום ה-57 בדירוג האוניברסיטאות בארה"ב). שכר הלימוד ביוקון לתושבי המדינה לשנה הבאה הוא $26,000 לפני מלגות ולא יודע מה. עכשיו, הילד מוכשר. יש לו ציון פסיכומטרי באחוזון ה-98 ו-GPA ששם אותו באותו אחוזון פחות או יותר. אז נכון, אפשר לשלוח אותו לאיזה קומיוניטי קולג' כאן כמעט בחינם. אתה באמת רוצה לעודד ילדים עם נתונים למצוינות ללכת לקומיוניטי קולג'?
אז אנחנו נשארים עם ילד שיש לו פוטנציאל לאוניברסיטת על שילך לאוניברסיטה של המדינה בגלל תג המחיר (כבר הודעתי לו שגם אם קורנל יקבלו אותו, עם מחיר של $50,000 לשנה אין על מה לדבר). וגם אז סביר שהוא יסיים את התואר הראשון עם חוב של סביבות ה-$40,000 לפדרל ולמלווים פרטיים. וכמובן שאחר כך מגיע בית הספר לרפואה אליו הוא שואף ושם מדובר על $60,000 לשנה למשך ארבע שנים בלי אפשרויות זולות יותר.
אתה יכול לפמפם כמה שאתה רוצה את המנטרה של "זו אשמת התלמידים וההורים שהם בוחרים לשלם את הסכומים האלו". אבל הנה, מקרה של ילד מוכשר למשפחה מהמעמד הבינוני עם שלושה ילדים, שלא מחפש חותמת של אייבי ליג אלא של אוניברסיטה סבירה שתאפשר לו להתקדם ללימודי רפואה, ועם ראש על הכתפיים מבחינת אחריות כלכלית. ועדיין נגמור עם חוב אחרי תואר ראשון של סביבות ה-$100,000 לשלושה ילדים וזה אחרי שנשלם מכיסנו עוד משהו כמו $120,000. כמעט רבע מיליון דולר לתואר ראשון בלי לקפוץ מעל הפופיק.

ע' בעל הטיפ 14 בפברואר 2016

כשאנשים יוצאים מנקודת הנחה שיש חסכונות למען לימודי הילדים ויש נכסים משפחתיים, אז באמת לקיחת הלוואות נראית מאוד לא משתלמת

Amir A 14 בפברואר 2016

חסכונות למען לימודי הילדים זו עוד בדיחה וזריית חול בעיניים. מרבית הזוגות הצעירים חיים מצ'ק לצ'ק. אין להם מאות דולרים בחודש לשים בצד בשביל חיסכון לקולג'. גם אם נניח שהם מצליחים לשים $50 בחודש, בגיל 18 יצטברו שם $11,000 דולר לערך. טיפה בים. רק לסבר את האוזן, הערך הממוצע של תוכנית חיסכון לקולג' (מה שנקרא 529) בשנה האחרונה היה בערך $20,000. ומרבית התוכניות עם סכומי החסכון הגבוהים היו שייכים מראש לאנשים שהיו במצב כלכלי טוב שאפשר להם להפריש סכומים גבוהים יותר לחסכון.

אריאל גרייזס 14 בפברואר 2016

מטורף. לא פלא שסאנדרס כל כך פופולרי אצל צעירים

יוני (המקורי, מפעם) 14 בפברואר 2016

אמיר, הייתי שמח לקרוא פוסט שלך על זה. נורא נורא מעניין.

Amir A 14 בפברואר 2016

לא יודע אם פוסט, אבל בטח שבתגובות לפוסטים של גיל שלי אשמח להביא קצת נתונים שיבהירו מה באמת קורה ביומיום בארה"ב מבחינה כלכלית במעמד הביניים. לדוגמא, הרבה אמריקאים כאן חיים על כרטיסי אשראי. כל שבוע אתה מקבל בדואר הצעות מחברות אשראי שכל מה שאתה צריך זה רק לחתום אצלם ומיד תקבל כרטיס בלי דמי מנוי שנתיים או לא יודע מה. כמובן שאלו הטבות שבמציאות שוות גרושים, אבל כפועל יוצא המון אנשים מסתובבים עם מספר כרטיסי אשראי וחוב מצטבר שבסופו של דבר יתחיל לחנוק אותם. האם אפשר להסתדר בלי כרטיס אשראי? סביר להניח שלא. אבל גם אין צורך לחנוק אותו.
אחר כך יש נושאים כמו מוצרי צריכה. מכוניות לדוגמא. הטלוויזיה מלאה בפרסומות, בכל מקום יש לך סוכנויות רכב, מגרש החניה מלא ברכבים חדשים, וככה אנשים נמשכים לקחת הלוואות למכוניות חדשות. מצד שני אפשר בסכומים שפויים לחיות עם רכבים מצויינים בלי הלוואות. עבדך הנאמן ואישתו נוהגים בלקסוס שנת 2004 עם 240,000 ק"מ וטויוטה אוולון (רמה אחת מעל קאמרי) שנת 2002 עם 210,000 ק"מ. שתיהן מכוניות מעולות שיכולות בקלות לסחוב עד 350,000 ק"מ ולתת תחושת נהיגה טובה לפחות כמו המון מכוניות חדשות. שוב, זה רק לסבר את האוזן שמדובר במשפחה שפויה כלכלית מהמעמד הבינוני ובגלל זה טענות כמו של גיל שאם רק נתנהל בצורה שפויה נוכל לעבור את בור התשלומים לקולג' בשלום מרגיזות אותי.
יש כאן עוד אנשים שחיים בארה"ב כמו צפריר בחוף המערבי או גלעד בלום במנהטן שהיו יכולים לשפוך עוד אור על מה קורה באמת באימפריה הזו. מעניין היה לקרוא על עוד נקודות מבט.

גיל 14 בפברואר 2016

נו, אז אתה בעצמך מצביע על הבעייה, אנשים חיים מכסף שאין להם וקונים דברים שהם לא יכולים להרשות לעצמם. בשביל מה צריך יותר מאחד, מקסימום שני כרטיסי אשראי? צריך לדעת לבחור את הכי משתלמים ולבדוק בהם (וכן, להתעלם מכל מיני הטבות שבסוף דופקות אותך). אתה בעצמך אומר שאתה לא צריך מכונית חדשה אז אחרים שקונים ונכנסים לבורות זו בעייה שלהם.

אפשר לחיות בצורה סבירה גם במעמד הבינוני אם מתנהלים בחכמה. אני לא חושב שאתם לא מתנהלים בצורה כזו אבל מכאן ועד הצעקות נגד שכר לימוד רחוקה הדרך.

Amir A 14 בפברואר 2016

אבל זו בדיוק הנקודה! לנו אין שני כרטיסי אשראי אלא אחד שבקושי יש עליו חוב, ואין לנו מכוניות חדשות או הלוואות כלשהן מלבד המשכנתא. ועדיין אנחנו מסתכלים על שכר הלימוד שמגיע וזה חתיכת ענן שחור.

גיל 14 בפברואר 2016

אני לא התרשמתי שזה ענן שחור או שזה מחויב שיהיה ככה גם לפי התאור שלך.

Amir A 14 בפברואר 2016

לא יודע אם יש לך ילדים או לא. במידה ויש ואתה לא רואה ענן שחור אז אתה בר מזל. במידה ואין, בוא ונדבר עוד 18 שנים.

גיל 14 בפברואר 2016

אני לא בארה"ב כך שזה כרגע לא רלוונטי אבל אני מכיר המון סטודנטים וגם את המערכת להשכלה גבוהה בארה"ב ואני אומר לך חד משמעית, שאין צורך להכנס לחובות אדירים אם לא רוצים בכך. אנשים עושים בחירות שונות וזו זכותם אם הם חושבים שזה ישפר את מצבם בעתיד, אבל זו לא גזירה משמיים.

Amir A 14 בפברואר 2016

זה לא רציני. באותה מידה הם יכולים גם לא ללכת לקולג' בכלל ולגור בקופסא ברחוב וכך לסיים בלי משכנתא ובלי הלוואות סטודנטים.
אני מסכים איתך שאין צורך להכנס לחובות של $100,000 רק בשביל תואר ראשון (ותאמין לי שאני מכיר הרבה כאלו) אבל גם חוב של $40,000 שעליו דיברת הוא משמעותי ולא בגלל העובדה שהרבה פעמים ההורים לוקחים על עצמם את החובות האלו ויש יותר מילד אחד. אם הפתרון היה כל כך פשוט כמו שאתה מציג אותו אני מאמין שלא היתה בעיה. אני גם חושב שבאיזשהו שלב האוניברסיטאות יקרסו כי אי אפשר להמשיך להעלות את שכר הלימוד כפי שהן עושות כל הזמן. ואז הפתרון יהיה במה שכבר היום רואים, התייעלות של האוניברסיטאות באמצעות מעבר למורים מן החוץ ולקורסים אונליין. וזה כבר סיפור למקום אחר (אישתי היא פרופסור מן החוץ בשתי אוניברסיטאות כאן, אני יכול לספר לך סיפורי איימים).

Amir A 14 בפברואר 2016

*ולו בגלל העובדה

גיל 14 בפברואר 2016

אלו כל האפשרויות? ללכת לקולג' מצוין או לגור בקופסא או קומיוניטי קולג'? יש מאות מוסדות שמעניקים תואר ראשון שלי אישית לא הייתה שום בעייה ללכת אליהם או לשלוח את הילדים שלי.

למה אתה צריך לקחת על עצמך את החוב הזה? אני מבין שאתה והרבה הורים רוצים לעשות הכל עבור הילדים שלהם אבל גם לילדים יש אחריות. אם ילד יודע שהוא זה שיצטרך להחזיר את החוב אולי הוא לא יכנס לחוב כזה גדול או יעבוד קצת בזמן הלימודים לממן אותם. הוא גם יכול לראות בחוב הזה כשהשקעה לעתיד שזה בדיוק מה שהיא. האוניברסיטאות הן כמו על השקעה אחרת ולאדם אחראי לא צריכה להיות בעייה לממן אותם על ההלוואות שנותנים לו.

שים לב שאני לא טוען שהאוניברסיטאות זולות במיוחד או עולות לפי מה שהן שוות. זו בדיוק הסיבה שלא צריך להכנע לאלו שדורשות סכומים מופרכים.

מורים מן החוץ וקורסים אונליין הם מכה. גם אני עבדתי תקופה מסוימת כמרצה מן החוץ. התנאים נוראיים ויש ניצול של העובדה שיש יותר מדי דוקטורים.

אריאל גרייזס 14 בפברואר 2016

יאללה, אמיר, אני מחזיק לך אצבעות. אני בטוח שעוד 40 תגובות גיל ישתכנע

Amir A 15 בפברואר 2016

גיל, אין לך כמעט מקומות רציניים בפחות מ-$20,000 לשנה אם אתה לא תושב המדינה. הנה, בקונטיקט של את SCSU שהיא אוניברסיטה בינונית לכל הדעות. לתושבי קונטיקט המחיר, כולל מגורים, הוא $22,000. האפשרות היחידה היא ללכת לקומיוניטי קולג' ולגור אצל אבא ואמא למשך שלוש שנים ואז לעשות טרנספר לאוניברסיטה טובה למשך שנה אחת. במקרה כזה התואר שתקבל יהיה של האוניברסיטה ולא הקומיוניטי קולג' ואתה באמת תצליח לגמור בלי חובות. סלח לי אם אנחנו לא לוקחים את זה בחשבון לילד שהחלום שלו זה להיות מנתח מוח ויש לו את הנתונים לזה.
ודרך אגב, הארווארד ו- MIT באמת נותנים מלגות נדיבות. אם אתה עני מספיק (סדר גודל של הכנסה בסביבות 60 אלף דולר לשנה למשפחה) אז תלמד שם בחינם. ואם אתה מעמד הביניים? כאמור, נדפקת גם עם המלגות שלהם.

גיל 15 בפברואר 2016

למה אתה לא מציין את Central וWestern שלכל אחת מהן יש שכר לימוד של פחות מ10,000 לשנה? אני לא טוען שהם עלית אבל הם אוניברסטיאות מוכרות וסבירות. כאמור, לתואר ראשון אני לא רואה כל כך חשיבות איפה עושים אותו בלי צורך ללכת לקומיוניטי קולג'. אם לא, בחלק גדול מהמקומות אתה נהפך לתושב המדינה שנהנה משכר הלימוד המופחת אחרי שנה.

אני לא יודע לגבי הרווארד אבל תראה בתגובה אחרת שלי את הציטוט מMIT. הם נותנים תמיכה כלכלית כמעט לכולם וזה כולל סטודנטים ממשפחות מבוססות. אני מכיר מישהיא ממשפחה של מעמד בינוני שקיבלה מילגה מלאה. כאמור, אני לא חושב שזה כזה קריטי ללכת לשם לתואר ראשון אבל זו אפשרות.

גיל 14 בפברואר 2016

צר לי אבל אני לא מתרשם. מה הקשר לפאפסה? הילד חייב ללכת לקולג' הכי יוקרתי? גם מקום 57 זה מקום גבוה מאוד. ואם ילך לאוניברסיטה במקום ה200 זה ישנה משהו? לא הרבה. היה מחקר שנעשה לפני כמה שנים שמצא שתלמידים מצטיינים הצטיינו בכל מקום שאליו הלכו ולא משנה כמה קטן הקולג'. הרמה בתארים הראשונים די דומה ברוב המקומות וכולם יכולות להוות מקפצה לדוקטורט במקום יוקרתי שם באמת יוקרת האוניברסיטה באה לידי ביטוי (והלימודים ברוב המסלולים לדוקטורט הם על מילגה עם יוצאי דופן כמו מנהל עסקים ורפואה שבצדק דורשים הרבה כסף כי אחרי הלימודים התלמידים מרוויחים הרבה כסף).

יש אלפי אוניברסיטאות שמציעים תארים ראשונים. לפחות כמה מאות מהם הם מצוינים עד טובים מאוד. לא הכל זה או אייביליג או קומיוניטי קולג' וגם אין צורך בכך. יש אינסוף קולג'ים ציבוריים במחירים של פחות מ10000 לשנה, ורבים מהם במקומות לא כל כך יקרים. לסטודנטים מצטיינים או אפילו כאלו טובים למדי יש שכר לימוד מופחת או פטור במדינת המוצא שלהם בחלק מהמוסדות. אני לא טוען שלא צריך לקחת הלוואות בכלל אבל אין שום סיבה להכנס לחובות אדירים אלא אם לומדים רפואה. ראיתי לא מעט סטודנטים שלא עובדים, או כאלו שמנצלים את ההלוואות לקנות מכוניות ודברים שלא קשורים בכלל ללימודים ואחרי זה נכנסים לבור. כמה עשרות אלפי דולרים של חוב שמתפרשים על פני 20 שנה זה לא משהו נורא בכלל לאדם עובד. צר לי, אני לא מתרשם מהצעקות על כמה קשה ללמוד כי הסטודנטים היום חושבים השכל מגיע להם והם צריכים ללמוד בזול או חינם בכל מקום. סטודנט יכול לעבוד ורבים לא עובדים כי לא בא להם. כל אחד יכול לתכנן מסלול סביר מבחינתו.

Amir A 14 בפברואר 2016

כמו שכתבתי, הילד כנראה יילך ליוקון וכשאחותו ואחיו ימשיכו אחריו זה ייסתיים בסביבות הרבע מיליון דולר, בין אם בחובות ובין אם בתשלומים שנשלם (בהנחה של $20,000 לשנה ללימודים ומגורים שזה סכום אופטימי ויש שיאמרו אפילו הזוי). דרך אגב, במקום ה-200 שלך נמצאת אוניברסיטת קולורדו בדנבר. בלי מגורים מדובר על עלות של $30,000 לשנה. עם מגורים אפשר להבין שמדובר על סביבות ה- $40,000. תסלח לי אם אני לא מתרשם מזה שאתה לא מתרשם.

גיל 14 בפברואר 2016

אבל זו בחירה שלכם ללכת ליוקון שהיא אוניברסיטה מצוינת או אוניברסיטת קולורדו. אני בטוח שאם היית רוצים הייתם יכולים למצוא אוניברסיטאות זולות יותר. אתם מתייחסים לזה כמו השקעה כספית שאתם מעוניינים לעשות במחשבה שהיא תחזיר עצמה ובצדק מבחינתכם.

הוצאות של 20 אלף בשנה הן לא משהו ממש דרמטי כדי לקבל משהו רב ערך כזה. בנוסף, סטודנט יכול לעבוד ולשלם בערך חצי מזה. אז הוא יסיים את הלימודים עם חוב של 40,000 דולר שהוא יחזיר בסכומים של 200-300 דולר לחודש למשך 20 שנה, מה בדיוק הבעייה כאן?

רן 14 בפברואר 2016

לא נורמליים.פשוט ברברים. אני לא עוזב את הממלכה ויהי מה

אביאל 14 בפברואר 2016

אמיר – לא רוצה לעקוץ ואני בהחלט מבין את התסכול, אבל בארץ זה לא היה קורה, סתם הערה בגלל שישראל תמיד על המוקד.

בכל מקרה, אם מדובר בקורנל ואייבי ליג, הייתי בודק את המלגות של הארגונים היהודים, יש לי חבר שלומד בקורנל עכשיו (תואר שני) עם מלגה של 50 אחוזים בעזרה, שווה לבדוק.

Amir A 14 בפברואר 2016

אביאל, בטח שאתה רוצה לעקוץ :-)
בכל מקרה, מבחינת עלות שכר לימוד אקדמאי אין ספק שישראל היא מקום טוב יותר מאשר ארה"ב. הבעיה היא למצוא עבודה מתגמלת כלכלית אחר כך…
יש הרבה מלגות שאנחנו בודקים, החל ממילגות של העיר וכלה במלגות של הארגונים היהודים. תעשיה שלמה בפני עצמה המלגות האלו. ותודה על העיצה.

גיל 14 בפברואר 2016

אגב, בהרווארד וMIT נותנים עזרה כלכלית בלי קשר למצב הכלכלי של ההורים. מה שאני טוען זה שיש מגוון אדיר של קולג'ים ומגוון של מילגות ואפשר למצוא משהו שלא ישעבד אותך לשארית חייך.

NoOne 14 בפברואר 2016

הפתרון הכי טוב לדעצי זה להיות כמו דונלד טראמפ , להיוולד לאבא שישאיר לך 200 מליון דולר
איך אף אחד עוד לא עלה על זה?

יותם 14 בפברואר 2016

העזרה של MIT היא בדיחה.

גיל 14 בפברואר 2016

ממש לא בדיחה. מכיר מישהי שלא יכלה ללמוד שם ומימנו לה את כל הלימודים. יכול להיות שיש קריטריונים מסוימים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל תמיכה מלאה. בכל מקרה, עבור תואר ראשון זה ממש לא משנה.

יותם 14 בפברואר 2016

מה זאת אמורת לא ממש משנה? יש לי חברה שנסעה לשם עכשיו ונכנסת, עם עזרה מההורים ועם עבודה בזמן התואר ועם העזרה של MIT לחוב של 100K$

אביאל 14 בפברואר 2016

יותם – מה היא לומדת ? דבר שני, מה זה נכנסת, מישהו כופה עליה ?

גיל 14 בפברואר 2016

איך היא בדיוק נכנסת לחוב כזה? הנה ציטט מהאתר שלהם:

For undergraduates, we meet your full demonstrated financial need for all four of your undergraduate years. About 90% of our undergrads receive some type of financial aid, including scholarships, loans and jobs. All you need to do is apply.

יותם 15 בפברואר 2016

לומדת הנדסת מכונות. בוודאי שאף אחד לא כופה עליה,רק אומר שהיזרה של.אמ.איי טי לא עוזרת. אני מודה שאאלץ להפסיק כי אני לא מכיר את הנתונים המדויקים שלה.מה שאני כן יודע זה שהעזרה מבוססת על הכנסת ההורים והכסף שנחסך בשבילה עד היום עליו חייבים לדווח. מהנתונום שהיא סיפקה להם, בהתחשב במעונות ובמזון (אגב, היא בדיל מיוחד במעונות שלה שאמור להיות חסכוני יותר), היא תיכנס לחוב שהזכרתי קודם. זה שתשעין אחוז מהאנשים מקבלים עזרה לא אומר שהיא בבכמות מספיקה.
עכשיו,אתה יכול לומר שזו השקעה שמלחזירנ את עצמה לאורך כמה שנים (כמו שהיא מתכננת לעשות) אבל החוב קיים,והוא רציני.

גיל 15 בפברואר 2016

יותם, זהו שאני לא חושב שזו השקעה ששווה את זה, בין אם היא מחזירה את עצמה או לא. אני בטוח שהיא יכולה למצוא מקומות אחרים מצוינים ללימודים ושתהיה לה קריירה מצליחה. מוסדות יוקרתיים פרטיים בונים על היוקרה שלהם לדרוש סכומים שאין בהם הגיון. אני לא חושב שזה שווה את זה.

Amir A 15 בפברואר 2016

גיל, בזה אני מסכים איתך. אין שום סיבה שבעולם ללכת ל-MIT, ייל, הרווארד וכל אלו ולהכנס לחובות של מאות אלפים. מצד שני, הפתרון שלך של ללכת לאוניברסיטאות שהן אפילו לא TIER 2 באזור שבו הן ממוקמות גם הוא קצת, אעפס בעייתי והצד השני של המטבע. מצד אחד בשם הפרסטיג'ה לא שווה לשלם הרבה כסף. מצד שני, אם אתה תלמיד שמחפש משהו מעבר לשורה ברזומה שתגיד שיש לך תואר מקולג', בשם הכסף לא שווה ללכת לאוניברסיטאות שהן בדרג החמישי/שישי.

גיל 15 בפברואר 2016

כל אלו שרק מסתפקים בתואר ראשון גם ככה לא יצאו ממנו עם מקצוע אז זה לא ממש משנה מאיפה ישיגו אותו. למי שרוצים מקצוע שמבוסס על תארים מתקדמים מה שחשוב זה איפה עושים את התואר המתקדם. אליו אפשר להגיע גם מקולג'ים קטנים. ושוב, אני לא אומר שכל תואר ראשון ישיג את זה אבל יש לך מאות אוניברסיטאות שמציעות תארים ראשונים שבעיניי הם טובים מספיק, וחלקם לא עולה הון. גם מבין האוניברסיטאות הטובות יש כאלו זולות יחסית, צריך רק לדעת לחפש. יש גם אופציה ללכת לקנדה שם זה יותר זול אפילו לזרים.

אביאל 15 בפברואר 2016

יותם וגם גיל ואמיר – ראשית, לא צריך לדאוג למי שהוא הולך ללמוד הנדסת מכונות בMIT, סביר להניח שהוא יסדר כמה דורות שלו קדימה, ככה שאין מה לדאוג ״לחוב״ שלה.

בקשר לאוניברסיטאות הטובות, אם נבחן ממוצעים, הבוגרים שלהם מרוויחים בהתאם, זה בהחלט סוג של השקעה, יש לי חברים שעבדו במיקנזי בארץ, שלחו אותם ללמוד MBA בסטנפורד וקולומביה, אחד עכשיו חזר לעבוד במקינזי בארץ ואחד בניו יורק והם מרוויחים לפחות פי-2 בעקבות הMBA.

אופיר 15 בפברואר 2016

אביאל, היא תרוויח היטב בגלל אותו הכשרון שאיפשר לה להתקבל ל-MIT ולא בגלל שלמדה שם. אם היתה דוחה את ההצעה מ-MIT והולכת תחת זאת ללמוד באוניברסיטת מישיגן (כדוגמא לאוניברסיטה מעולה ופחות מפורסמת ויקרה), מסלול הקריירה שלה לא היה נפגע כהוא זה.

אביאל 15 בפברואר 2016

אופיר – אני לא בטוח בכלל, המוסדות היוקרתיים מככבות ברשימת המרוויחים, זוכי פרס הנובל והנחשבים בתחום. גם למה שהמוכשרים ביותר לא ילמדו במקומות הטובים ביותר ? אני בהחלט מסכים שמי שהתקבל לMIT, הוא מוכשר גם ככה כדי להצליח, אבל בכל זאת עדיף לו ללמוד שם מאשר במישגן, היוקרה לא נובעת ממיתוג בלבד.

גיל 15 בפברואר 2016

אביאל, תפריד בין כמה דברים. ראשית, כמו שכתבתי למטה, MBA זו אופרה אחרת לגמרי. שם לקבלה אין ממש קשר לכמה אתה טוב אלא בעיקר כמה מקושר. שם גם לבית הספר יש חשיבות עליונה והוא למעשה הדבר היחיד שקובע כי לאף אחד לא יהיה איכפת מסטודנט מצטיין במקום לא יוקרתי.

לגבי שאר המקצועות, בתואר הראשון המוסדות היוקרתיים מסננים הכי חזק ולכן הם מקבלים בהכרח את הסטודנטים הכי טובים. אבל סטודנטים טובים שהולכים ללמוד במקום אחר מצליחים בדיוק באותה מידה רק שבמוסדות פחות יוקרתיים יש מגוון גדול יותר של סטודנטים אז הרמה הממוצעת נמוכה יותר.

בתארים מתקדמים זה די דומה. למוסדות היוקרתיים הולכים הסטודנטים הכי מצטיינים. אלו גם המוסדות עם המעבדות הכי גדולות והכי הרבה תקציבים אז באופן טבעי ייצרו מחקר טוב יותר בממוצע. אבל גם במקומות פחות יוקרתיים יש מעבדות ומחלקות מעולות וזה מה שחשוב. זה מאוד תלוי תחום וצריך פשוט להכיר.

אופיר 15 בפברואר 2016

אביאל, בהמשך למה שגיל כתב, כנס לדפי הפקולטה באוניברסיטאות כמו MIT ובדוק איפה למדו חברי הסגל את התואר הראשון שלהם. החלוקה היא כדלקמן: אוניברסיטאות בסין שמעולם לא שמעת עליהן ואוניברסיטאות המדינה שבהן גדלו האמריקאים שביניהם. וזה בדיוק הדבר הנבון לעשות, מפני שתואר ראשון בהנדסה\מדעים טוב באותה המידה ב-MIT, ג'ורג'יה סטייט או אוניברסיטת בן גוריון, ובקורס "חדו"א 3" אין שום חשיבות לעובדה שהמרצה שלך הוא זוכה מדליית פילד. בתארים מתקדמים שדורשים מעבדות הדברים משתנים, וגם אז MIT ישמחו לגייס חבר סגל שסיים דוקטורט פנטסטי באוניברסיטת מישיגן.

ניר 14 בפברואר 2016

וזה עוד בלי להתייחס לבעיה העיקרית בארה"ב שהיא עצם העובדה שהאוניברסיטה בה עשית תואר תקבע את מסלול חייך – מה שמלכתחילה מאפשר להן לגבות סכומים כאלו, ואולי בצדק. תואר ב MIT באמת שווה פי 12 מתואר בטכניון? לפי רמת הקוד של בוגרי MIT שעבדתי איתם, לא. לפי זה שהם אשכרה עונדים את הטבעת שקיבלו ושהם יזכו בכל משרה שיתמודדו עליה מול מישהו מאוניברסיטה פחות נחשבת, אולי כן.

ארה"ב פשוט דפוקה מהשורש מבחינת מסוימות, דבר שאנחנו נוטים לשכוח כשאנחנו מקטרים פה על הדפיקויות השונות של ארצנו.

גיל 14 בפברואר 2016

אבל זהו, שהיא לא תקבע. עשו כאמור מחקר לפני כמה שנים והשוו סטודנטים שהלכו לאוניברסיטאות הכי יוקרתיות וסטודנטים שהתקבלו לאוניברסיטאות הללו אבל החליטו בסוף ללכת למקום אחר, הרבה פעמים זניח לחלוטין. מצאו שלא היה הבדל מבחינת קריירה והכנסה בין השניים. אם אתה סטודנט טוב תצטיין בכל מקום ותמצא עבודה טובה. גם מבחינת הניסיון שלי יצא לי לפגוש סטודנטים מאוניברסיטאות יוקרתיות ולא התרשמתי מאיזה ידע יוצא דופן שיש להם, ואפילו כמה חוסרים בסיסיים.

האוניברסיטאות בארץ אגב מצוינות.

Amir A 15 בפברואר 2016

ניר, זה אולי היה נכון לפני 40 שנה אבל היום זה כבר לא נכון.

עומרי 14 בפברואר 2016

יש נטייה טבעית להשוות כל ירידות בשווקים/בועות שמתנפחות ומתפוצצות/פחד ל-2008.

לא סתם משבר 2008 הוגדר כמשבר החמור ביותר ב-80 שנים! דבר כזה לא קורה פעם בעשור.
עיוות בגודל, בהיקף, בשערורייתיות של 2008 יקרה, סביר להניח, כש-2008 תישכח. כמו ש-1929 נשכחה בסוף שנות ה-90 ע"י גרינספאן וחבריו.

העולם נמצא בתנופה לא רעה דווקא, לצד הבעיות המוכרות. כבר 150 שנים יש המון בעיות לצד המון הזדמנויות. יש את עניין השכר הריאלי שאתה מדבר עליו. יש את הירידה האינהרנטית מעתה והלאה במחירי אנרגיה שתביא להקצאת הון הרבה יותר יעילה מבחינה גלובלית (הנפט עוד יבקר ברמות כפולות ומכופלות ממחירו הנוכחי, מי יודע מתי, אבל הרכבת של הבום הסולארי, תחבורה חסכנית וכד' כבר יצאה מהתחנה). יש את הנגשת שירותי IT מתוחכמים לעסקים הרבה יותר קטנים (ענן ציבורי, SAAS וכו)

גיל שלי 14 בפברואר 2016

מסכים, אבל השוק עדיין לא עדכן את הדרך בה הוא חושב, אם נסתכל על הגרף של יפן מאז שנת 1990, מאמין שנקבל רמז טוב לשוקי המניות בארצות הברית משנת 2008

עומרי 14 בפברואר 2016

למה?
בארה"ב יש צמיחה מתונה, האוכלוסיה צומחת, החברות החזקות בעולם ב-40 השנים האחרונות נולדו בה ורק מתחזקות, יש גמישות יחסית, יהיו עכשיו השקעות עתק בתשתיות.
ועכשיו עם מחירי אנרגיה ברצפה… פעם מחיר הדלק בתחנות היה נתון המאקרו החשוב ביותר במדינה.

גיל שלי 14 בפברואר 2016

ההבדל היחיד מיפן הוא העניין של צמיחת האוכלוסיה בארצות הברית. השינוי שקרה ביפן קורה גם בארצות הברית. ביפן משבר האשראי היה של החברות, ומאז שהוא קרה, החברות שינו את הדרך בה הן פועלות, ועברו להתמקד בשירות החוב במקום בצמיחה. בארצות הברית השינוי כנראה קורה בהתנהגות הצרכנית של התושבים. הם כנראה חוסכים יותר, לוקחים פחות הלוואות, ולכן לא קונים הרבה יותר, בקצב הגדילה שלה אמריקה התרגלה.
השוק לא עדכן את הציפיות שלו, אין לי מושג איך העדכון צריך להראות.

עומרי 14 בפברואר 2016

אתה ודאי מדבר על התהייה לאן הולכים הכספים שנחסכים ממחיר הבנזין. מסורתית, ירידה חדה בבנזין הייתה במתאם הפוך להכנסותיהן של הקמעונאיות. היום זה לא ככה, אבל הצרכנים עדיין מבזבזים יותר, KKR הציגו את זה בדו"ח התחזיות שלהם ל-2016 בינואר. הם פשוט מבזבזים בדפוס שונה, פחות על Belongings, יותר על חוויות – מסעדות, תיירות, טיסות, מזון איכותי – כולם עולים חזק ותופסים נתח הרבה יותר גדול בארנק. מאוד מעניין העניין הזה.
יוצאת מהכלל היא תעשיית הרכב שנהנית מצמיחה אדירה במכירות בשל הנפט הנמוך, כמעט עשור של ביקוש כבוש, ומה שנראה כסייקל מאוד מתירני באשראי לרכישת רכבים (כיום בשיעורי שיא מכלל הרכישות)

אמיתי 14 בפברואר 2016

פוסט מצויין (כרגיל ואף יותר) אבל למרות שאני מסכים שאין מיתון כמו ב2008 אלא רק האטה
והתאמה למצב החדש כן צריך לקחת בחשבון שא. יש אפקט דומינו בכלכלה ושהפסיכולוגיה לפעמים
גוברת על ההגיון. וב. אין לבנקים המרכזיים שום תחמושת אפקטיבית בקנה אם וכאשר.
שורה תחתונה אני חושב שגם בארהב וגם באירופה פוספסה הזדמנות לרפורמות גדולות בכלכלה
ובייחוד בשוק ההון. יגיע יום לדעתי שאנשים יתחילו להבין שהשוק כמו שהוא, הוא לא גזירת גורל
אלא פרי תיכנון ושהוא פשוט לא משרת את רוב האנשים בצורה מיטבית.

גיל שלי 14 בפברואר 2016

תודה רבה רבה, ומסכים לגמרי גם לגבי שוק ההון, גם לגבי הבנקים המרכזיים, בקיצור עם הכל

גדי 14 בפברואר 2016

אם אני זוכר נכון אמרו פעם שלרוב הבורסה מקדימה את השוק הראלי.

לפי התיאור שלך אז הפעם זה הפוך ?

גיל שלי 14 בפברואר 2016

בערך. הטענה שלי היא שההרחבות הכמותיות ניתקו את הבורסה מהכלכלה הריאלית

yaron 14 בפברואר 2016

ההרחבות הכמותיות והריביות האפשסיות אכן ניתקו את הבורסה מהכלכלה הריאלית, אז מאיפה האופטימיות או המחשבה שעברנו את משבר 2008???
אתה חושב שמה שאנחנו רואים זה צמיחה אמיתית? נמוכה ואנמית בלי קשר, אבל אמיתית???
רבותי, אין מצב ולעולם לא יהיה מצב שריבית אפס והרחבות כמותיות לאורך שנים יצביעו באיזשהי צורה על כלכלה בריאה וצומחת! פשוט אין!

אביאל 14 בפברואר 2016

ירון – ברור שיש קשר למשבר של 2008, המצב הנוכחי לא מנותק ממנו, אבל אפשר להגיד שכמעט עשור הזה היה ריכוך של המשבר, בטח בהשוואה לאופציות האחרות שאת התוצאות שלהן ראינו במשבר של שנות ה30. אולי גלי ההדף היו רכים יותר וזו האלטרנטיבה הנכונה.

yaron 14 בפברואר 2016

אם אתה יוצא מנקודת הנחה שהמשבר נגמר, או שלפחות הגרוע מכל מאחורינו אז אתה צודק במאה אחוז.
אני לצערי מאמין שמדובר באשליה וש- 2008 תיראה כמו טיול בפארק לעומת המשבר הבא.

אביאל 14 בפברואר 2016

ירון – אני מניח שלאף אחד אין תשובה ודאית אם המשבר נגמר, כמו שאמרתי אני מניח שמדובר בהדף שנוצר ב2008, הנקודה היא בכלל שכל משבר משפיע קדימה וברמה מסוימת הם מדברים בינהם.
אני לא בטוח בקשר לתחזיות שלך, הבנקים חזקים הרבה יותר מאשר מ2008 והממשלות יודעות היטב שהן יכניסו את היד עמוק עמוק לכיס במקרה הצורך, ראינו מה הניסוי עם להמן ברדרס עשה.

אביאל 14 בפברואר 2016

גיל שלי – אז מחלה יפנית עם מאפיינים מעט שונים ?

גיל שלי 14 בפברואר 2016

לגמרי, לדעתי

יוחיגוי 15 בפברואר 2016

אמיר, הבעיה של הילד שלך המוכשר , שהו נולד להורים פחות מוכשרים שלא הצליח׳ו לעשות כסף …..

קשקשן בקומקום 15 בפברואר 2016

יש אנשים שכלום לא ישכנע אותם (גיל, לא שלי).
כמו כל הגאונים שלמרות כל המחקרים (וההגיון הפשוט) שמראה שמצוקה כלכלי פסיכולוגית (כולל של אנשים עם כסף, מעמד ביניים) מובילה לקבלת החלטות שגויה שכמובן מחמירה את המצוקה הכלכלית, שזה דבר שקורה בלי קשר לנתונים טבעיים (ז"א – בהנתן IQ מסוים – לחץ כלכלי מתמשך "מוריד" אותו בכמה נקודות טובות) – ועדיין הם מאשימים את העניים בהיותם עניים

גיל 15 בפברואר 2016

דווקא מאוד קל לשכנע אותי. אתה יכול למשל להראות לי כמה מכביד על אנשים שיש להם משהו כמו 45 של עבודה לפניהם לקחת הלוואות של כמה עשרות אלפי דולרים, או להראות לי למה מוצדק שסטודנט ילך ללמוד תואר ראשון באוניברסיטה שדורשת שכר לימוד גבוה כשיש לך שכר לימוד נמוך יותר באוניברסיטאות אחרות שנותנות תארים דומים, או שיש סיבה טובה למה סטודנטים לא עובדים בכלל ומכניסים עצמם לבורות כלכליים.

זה בכלל לא קשור למצוקה כלכלית פסיכולוגית אלא לשיעבוד לרעיון שמישהו חייב ללמוד באוניברסיטה מסוג מסוים אחד ולא אחר רק בגלל שזה נתפס כיתרון.

קשקשן בקומקום 15 בפברואר 2016

אני חושב שאמיר הסביר לך והראה לך שגם אוניברסיטה מספר 200 בארה"ב מאוד מאוד יקרה. 200. אז אתה כבר בפיגור אחרי אלפי אנשים מבחינת סיכויי ההצלחה שלך במציאת עבודה, והמשך הקריירה. אתה באמת מאמין שאם תגיד "אז מה, אני אלמד במוסד ה 500 באיכות שלו", לא תהיה לזה השלכה שלילית נוספת על הקריירה וההצלחה שלך?

גיל 15 בפברואר 2016

הוא לא הראה את זה ואם תקרא מה כתבתי בתגובה אליו הראיתי לו ששתי אוניברסיטאות במדינה שלו מאוד זולות באופן יחסי.

ומה שאתה אומר ממש לא נכון. זה שאתה הולך ללמוד באוניברסיטה ה200 לא שם אותך בהכרח בפיגור כי תואר ראשון לא נותן לך גם ככה שום עבודה רצינית. שם המוסד יותר רלוונטי לתואר שני או דוקטורט, או ליתר דיוק לתוכנית הספציפית ולמנחה יש חשיבות עליונה, ולאוניברסיטאות כאלו אפשר להכנס גם מאוניברסיטאות שמודרגות 500.

קשקשן בקומקום 15 בפברואר 2016

אתן לך דוגמא – מה הסיכוי שלך להתקבל ל INSEAD או HBS אם אתה לא בא מאוניברסיטה מאוד נחשבת באנגליה / צרפת, או ממכללה בישראל?

גיל 15 בפברואר 2016

דווקא הכניסה לבתי ספר למנהל עסקים פחות תלויה באוניברסיטה שלמדת. הבתי ספר היוקרתיים רוצים שתראה ניסיון עבודה, מנהיגות וכל אותם דברים שלא לומדים בקולג'ים שיגרמו לכך שתתאים לקליקה שלהם. אבל זו דוגמא די לא מייצגת. תחשוב שסטודנטים מישראל או מהרבה אוניברסיטאות בעולם, שמדורגות בערך 200-300 בעולם, מתקבלים בלי בעיות ללימודים באוניברסיטאות הכי יוקרתיות. גם פה אגב אתה צריך להראות בנוסף לציונים טובים גם התאמה לתוכנית, ולהסביר למה היא הכי מתאימה עבורך.

קשקשן בקומקום 15 בפברואר 2016

מצטער, אני יכול להגיד לך מנסיון אישי ומידע פנימי, שאתה פשוט טועה.
וזה נכון לכל שלב בשרשרת המזון – כולל נניח בתי ספר פרטיים באנגליה. מחוץ להם הסיכוי להתקבל לאוניברסיטה נורמלית הוא מאוד נמוך

קשקשן בקומקום 15 בפברואר 2016

זה היה לגיל לשרשור למעלה

גיל 15 בפברואר 2016

טועה לגבי מה? אני לא מכיר את הקבלה לבתי ספר למנהל עסקים בבריטניה אבל חד משמעית, בארה"ב לקשרים ולעשייה חוץ אוניברסיטאית יש תפקיד מכריע בקבלה לבית ספר למנהל עסקים. בכל מקרה, זו דוגמא לא טובה כי היא לא ממש מייצגת השכלה אלא כניסה למועדון חברים שאמור להזניק אותך בחיים על בסיס היוקרה של המוסד. לא במקרה אין תמיכה כלכלית לסטודנטים למנהל עסקים והשכר לימוד גבוה בצורה מלאכותית.

אופיר 15 בפברואר 2016

גיל צודק (לפחות לגבי המוסדות היוקרתיים): התכניות למנהל עסקים תעדיפנה תמיד "דמות" (איש תקשורת, מייסד סטארט אפ וכו') על פני בוגר מבריק של מחלקה נחשבת ללא רקע של עשייה – וגם אז תקחנה ממנו $200K בעונג רב.

Amir A 15 בפברואר 2016

התכניות למנהל עסקים הן הרמאות הגדולה ביותר של האוניברסיטאות. התואר לא נותן לך כלום מבחינת ידע והיכולת לנהל מערכות. מילא מקומות כמו האייבי ליג, שם עוד יכולים לטעון שהשמוזינג שהם מציעים שווה מאות אלפי דולרים אבל מקומות אחרים?

גיל 15 בפברואר 2016

בגלל זה, אם אתה לא הולך לאחד מ10 המוסדות הכי יוקרתיים, הסיכויים שלך למצוא עבודה במקום יוקרתי נמוכים מאוד. זו המחלקה היחידה שבה רק ליוקרה יש חשיבות ואין קשר לרמת הלימודים.

אופיר 15 בפברואר 2016

אמיר, אם האוניברסיטאות משתמשות בתנובה של פרת המזומנים הזו כדי לממן מחקר, כולם יוצאים מורווחים.

אביאל 15 בפברואר 2016

אמיר – אמרו כאן ובצדק, זה פותח המון המון דלתות ושרוצים לעשות כסף והרבה זה לפעמים טוב הרבה יותר מאשר לקבל עוד השכלה.

גיל 15 בפברואר 2016

כן, אבל זה מפעל לייצור כסף, זו לא אקדמיה.

אופיר 15 בפברואר 2016

מסכים איתך ב-1000%, ולדעתי מקומן של התכניות האלה במוסדות חיצוניים לאוניברסיטאות, אבל אין סיכוי שהן תוותרנה על פרת המזומנים הזו.

קשקשן בקומקום 16 בפברואר 2016

הכל נכון – עבודה, עשייה, להכל יש חשיבות.
אבל – תבדוק נניח מה אחוז אנשי מקינזי או הבנקים הגדולים או פירמות משפטיות גדולות שם. ומה הסיכוי להגיע אליהן מקולג' מספר 300? קלוש.
יש בכל מקום כמה "חריגים" שהגיעו מהאינטרנט או יזמות או סיפור אחר, ויש עניין של diversity שמכניס אנשים מאוניברסיטאות מובילות במדינות פחות "נחשבות" ולכן פחות מדורגות בדירוג העולמי.

בתמונה הגדולה – כסף קונה השכלה (ובריאות), שקונה סיכויי הצלחה גבוהים בקריירה, לא מבין איך מישהו יכול ברצינות להתווכח על זה בימינו.

גיל 16 בפברואר 2016

כן אבל אתה מבלבל בין קולג' לתואר ראשון ותואר במשפטים. זה לא כמו בארץ שאחרי תואר ראשון אתה יכול להיות עורך דין. בארה"ב אתה הולך קודם לקולג' ואז לבית הספר למשפטים. אין ספק שליוקרת בית הספר למשפטים יש חשיבות במציאת עבודה אבל הטענה היא שלא צריך ללכת קודם להרווארד בשביל להתקדם לאחד כזה. אם תצטיין בכל קולג' דרכך תהיה פתוחה לתואר יוקרתי במשפטים שהם ברוב המקרים על מילגות. באמת לא רואה שום סיבה ללמוד בבית ספר יוקרתי לתואר ראשון. למעשה, יש ראיות שדווקא הלימודים שם פחות טובים. כל הרעות החולות של הפוליטקלי קורקרט וההגבלות על חופש הביטוי הן בעיקר באוניברסיטאות כמו יל והרווארד. יש אינספור אוניברסיטאות מצוינות אחרות והרבה יותר חופשיות.

Richard. 4 בנובמבר 2016

הצעת הלוואה.

אחר הצהריים טובים,
אני כסף מלווה פרטי רשום. מתן קרדיט לעזור לאנשים, חברות צריכות לעדכן את המצבה הכספית של העולם, עם שיעורי ריבית שנתיים מינימאליים מאוד נמוכים כמו 2% בתוך שנה אחת – כל טנור פירעון של 30 שנה לעולם. אנחנו נותנים לך אשראי בטווח € 5000 – 500 מיליון €. ההלוואות מבוטחות גם לאבטחת מקסימלית הוא בעל חשיבות עליונה. אנשים המעוניינים מתבקשים לפנות אלינו בדוא"ל: (richardcosmos5@gmail.com)

הצעת הלוואה. 12 בנובמבר 2016

האם אתם צריכים הלוואה דחופה? אנחנו נותנים הלוואות עסקיות, הלוואות אישיות, הלוואות לסטודנטים, הלוואות רכב וכו ', אם אתה מעוניין לפנות אלינו באמצעות: (dakany.endre@gmail.com)

הצעת הלוואה.

הצעת הלוואה. 12 בנובמבר 2016

אתה צריך הלוואה דחופה? ליצירת קשר: (dakany.endre@gmail.com) לפרטים נוספים על ההלוואה.

הצעת הלוואה.

הצעת הלוואה. 12 בנובמבר 2016

האם אתם צריכים הלוואה דחופה? אנחנו נותנים הלוואות עסקיות, הלוואות אישיות, הלוואות לסטודנטים, הלוואות רכב וכו ', אם אתה מעוניין לפנות אלינו באמצעות: (dakany.endre@gmail.com)

הצעת הלוואה

Dékány 29 בנובמבר 2016

האם אתה צריך הלוואות דחופות? אם כן לפנות אלינו בדוא"ל: dakany.endre@gmail.com

Dékány 14 בדצמבר 2016

אתה צריך הלוואה דחופה? ליצירת קשר: (dakany.endre@gmail.com) לפרטים נוספים על ההלוואה.

הצעת הלוואה.

Mr George Anderson 14 בדצמבר 2016

יום טוב

אנו מציעים הלוואות גדולות כמות קטנה ומוגבלת. אנחנו נותנים את ההלוואה הריבית ל -2%, המומחים שלנו היא לבוא לעזרת אנשים הזקוקים כסף ומה שמנו השירותים שלנו לטובת כל היצורים החיים. כדי להגדיל את מספר הפעילויות שלנו ולתת הזדמנות לספק, אנו להקצות הלוואות כסף לכל חרדה או שיש קשיים כלכליים רכישת הנדל"ן, את הישגי פרויקט פרויקט או בנייה החקלאי שונים, ואת הסוג האחר. אם האינטרסים ההצעה שלנו תוכל בבקשה להתייחס אלינו אימייל: (georgeanderson.loanfirm255@gmail.com)

הצעת הלוואה.

Comments closed