ליגת שוקי ההון – לדפלציה חוקים משלה

שכחלון יעמיד את ניסנקורן בפני דילמת האסיר החדשה.

האקונומיסט דן בשאלה המעניינת של הכלכלה העולמית לאן. ברור לכותבים כי העולם המפותח צריך להלחם בצורה אחרת בדפלציה המאיימת. אפשרות אחת המוצעת על ידי האקונומיסט היא להפוך את ההליקופטר המפורסם, זה שבן ברננקי הבטיח אך לא קיים, להליקופטר אמיתי. בזמנו הליקופטר בן הבטיח שעל מנת למנוע מצב יפני בעולם המפותח, במקרה הגרוע ביותר, אפשר להרים הליקופטר לשמים שישליך כסף מודפס על האזרחים. משום מה בזמן אמת, ברננקי העדיף להפוך את ההליקופטר למחשב, ובמקום להשליך את הכסף על האזרחים, הוא העביר אותו לבנקים. אינפלציה לא יצאה מזה, גם לא עצר את המהלך הדפלציוני.

האקונומיסט הציע להפוך את ההליקופטר לאמיתי, כזה שידפיס כסף שיועבר לאזרחים באמצעות הממשלה, אך ברור שבעקבות הטראומה הגרמנית מאינפלציה, והטראומה ממושג הדפסת הכסף, הצעה זו לא תתקבל.

האפשרות השניה שהציע האקונומסיט היא ההצעה שהעליתי על גבי בלוג זה לפני כשנה. ההצעה היא להעניק הטבות מס לחברות אשר יעלו את השכר של עובדיהן, העלאת השכר תביא עימה בסופו של יום את הסוף למגמה הדפלציונית, אך בעוד זמן רב, שכן כיום ברור שכמו ביפן, גם האזרחים לא מתנהגים בדיוק לפי הטקטסט בוק הכלכלי.

מה הכוונה כמו ביפן? ריצ'רד קו כבר כתב ספר בשנת 2007, בספר זה הוא תיאר את התהליך שעבר על החברות ביפן. כמובן מאחר ומדובר בכלכלן יפני, ולא כלכלן אמריקאי, אין לכתיבתו שום חשיבות, ויש להתייחס לדבריו כאל כלום ושום דבר. בסך הכל, איך כלכלן יפני אמור להבין טוב יותר את שהתרחש ביפן, לעומת כלכלנים נודעים מMIT או כלכלנים ישראלים שכותבים הרבה בפייסבוק. אבל, אם בכל זאת נניח שמדובר באיש שחקר את שקרה ביפן, ובפריזמת הזמן גם מתברר שספרו היה מדויק למדי, אז ניתן ללמוד משהו חדש על הטקסט בוק הכלכלי.

הטענה של האיש היתה פשוטה. הבעיה ביפן לא היתה נזילות. גם לא היתה בעיה אמיתית של אשראי לחברות ביפן, למרות המשבר של הבנקים המקומיים. לכן גם ההרחבות המוניטריות לא סיפקו כלי נשק אמיתי למלחמה בדפלציה (להזכירכם הוא כתב את הספר לפני ההרחבה המוניטרית הראשונה בארצות הברית). הבעיה ביפן היתה שבעקבות בועת האשראי ביפן, החברות שינו את תיפקודן. בעוד שהטקסט בוק קובע שחברות אמורות למקסם את הרווח, החברות היפניות חיפשו רק דבר אחד, איך לסגור את האשראי שנלקח, ואיך לא לקחת אשראי חדש. אילו רצו אשראי, הבנקים הזרים שפועלים ביפן היו קופצים על החברות ומעניקים אשראי ככל שהיו רוצות.

התהליך הזה שעבר על החברות ביפן, כנראה עובר גם על האזרחים בעולם המפותח, גם על אלה שגרים באמריקה. הטקסט בוק קובע דבר פשוט, אם נגדיל את ההכנסה הפנויה של האדם, הוא בתורו יפנה יותר כסף לקניות. אמה מה, בואו ניקח קודם את ישראל כדוגמה למה שקורה. אתם בוודאי קוראים על יוקר המחיה, קוראים הרבה. האזרח הישראלי הממוצע קונה בכל שנה פחות ברשתות, בהשוואה לשנה הקודמת. זאת כאשר האזרח הישראלי הממוצע זוכה למשכורת עולה, ולסיכויי תעסוקה גבוהים יותר שכן שיעור האבטלה נמצא בירידה. כלומר, הכסף הפנוי לא בהכרח הולך לעוד רכישות. אולי לרכישות אחרות (למשל קניית דירות), אבל לא לרכישות שמעלות את האינפלציה.

בארצות הברית אנו עדים לתופעה דומה. מחירי הדלק קורסים, לכאורה יש יותר כסף פנוי לקניות, שכן כסף שהלך קודם לסעודים, נשאר אצל הנהג האמריקאי בכיס. יתרה מכך, גם השכר השעתי עולה, האבטלה ירדה מאוד, ועדיין אין אינפלציה, כלומר אין יותר כסף שהולך לרכישות אחרות.

*

אולי היום האדם הממוצע לא מתנהג כפי שבשיקאגו חשבו שהוכיחו שתמיד ינהג. אולי מטים יותר כסף לחסכון, בין אם באמצעות "השקעה" בדירה, או בחסכון אמיתי. לכן, גם העלאת השכר לא מבטיחה אינפלציה מידית.

*

עדיין, יש כאן הזמנות מיוחדת לשר האוצר כחלון. לפני כשנה וקצת הצעתי ליאיר לפיד תכנית. אני מציע תכנית זו לשר כחלון. ראוי לנצל את ההזדמנות להעלות שכר בישראל, כדי לגבש עסקת חבילה. אילו אני הייתי שר האוצר כחלון, הייתי מציע להסתדרות, ולמעסיקים את התכנית הבאה:

מעסיק אשר יקצה לשכר X% מההכנסות, ובצורה שתגביר את השוויוניות, כלומר לשמור על יחס שכר מסוים בין המנכ"ל ועד אחרון העובדים, לחלק בונוסים עם הגיון דומה לכל העובדים ושאר ירקות, יזכה להפחתה נכרת במס החברות אותו החברה נדרשת לשלם.

להסתדרות צריך להציע הצעה דומה, אך שונה. צריך להקצות סכום מסוים להעלאת שכר יזומה, בתנאי שמדובר בהעלאה שקלית זהה לכל העובדים בהסכמים הקיבוציים השונים, וכן דרישה לשינוי הקביעות. שר האוצר יעמיד את ניסנקורן בפני ברירה קשה. או שיודה שהוא העבד הנרצע של הועדים הגדולים, ויוותר על תוספת השכר לכל העובדים. או שיאלץ לשנות את חשיבתו.

אגב, זו התכנית שהצעתי בזמנו, היא עדיין רלבנטית http://debuzzer.com/shely/5176/

 

 

ברוכים הבאים לפלייאוף התחתון
הולדת האינטרוולים

90 Comments

Amir A 21 בפברואר 2016

מאז 2008 יש ירידה במשקי הבית בארה"ב שמגלגלים חוב על כרטיס אשראי מחודש לחודש. משיא של 44% בשנת 2009 לשפל של 34% בשנת 2014 (http://www.creditcards.com/credit-card-news/credit-card-debt-statistics-1276.php).

אם יש הכנסה פנויה גבוהה יותר היא כנראה הולכת לשם, מה שאומר שהצריכה נשארת אותו הדבר, רק שבמקום שהעלות תגולם בחוב לחברות האשראי, היא לא יוצרת חוב שכזה. מעניין לראות האם ההכנסות של חברות האשראי מריביות של אזרחים פשוטים אכן ירדה בין 2009-2014.

גיל שלי 21 בפברואר 2016

זה בדיוק התהליך שעבר על החברות ביפן, במקום לנסות למקסם את הפוזיציה, מחפשים לסגור את החובות

איציק 21 בפברואר 2016

זה לא בגלל שעל החוב משלמים ריבית מאד גבוהה?

גיל שלי 21 בפברואר 2016

ממש לא, הריבית היום ממש אפסית, הצעד הכאילו הגיוני היה לקחת הלוואה בכלום כסף ולסגור את ההלוואות הקודמות

איציק 21 בפברואר 2016

מזה כלום, מציעים לי ריבית של 4.5-6.0%, ובנוסף על תשלום ההלוואה המינוס שוב גדל, מעגל קסמים.

גיל שלי 21 בפברואר 2016

חברות ביפן יכולות להשיג הלוואות בריבית שקרוב הרבה יותר לאפס, ועדיין מעדיפות לסגור את החוב. אם החברה שלי תרצה לקחת הלוואה בבנק, אני יכול לקבל בתנאים מסוימים פריים מינוס משהו, כלומר 2.5% פחות משהו

עשר 22 בפברואר 2016

התכוונת 1.5% פחות משהו

Lior NYC 22 בפברואר 2016

גיל, בארצות הברית על חוב בכרטיסי אשראי משלמים ריבית שנעה בין 12 אחוז ל 25 בשנה.

יוני (המקורי, מפעם) 21 בפברואר 2016

אולי חלק מההבדל נעוץ בתוחלת החיים הגבוהה שמעודדת חיסכון.

איציק 21 בפברואר 2016

שאלה כללית, הרבה פעמים משתמשים במושגים "עולם מפותח" או "כלכלה משוכללת" על שנת 2016 פלוס/מינוס. מה זה אומר? הרי כל דור חושב שהו משוכלל ומפותח יחסית לקודמו. כנראה שבעוד 50 שנה הכלכלה הנוכחית תיראה מיושנת ודי פרימיטיבית. מה משמעות של מוסגים אלו מעבר לניפוח קטן של האגו?
שאלה אחרת לחלוטין. יש המון תוכניות חיסכון ואפילו הממשלה מציעה לאזרחים מידי פעם לחסוך. זה כניראה גם טוב לבנקים שיש חיסכון, כלומר כסף נזיל אצלם להשקעות. אז מה רע בחיסכון? נכון שאני לא מוציא את זה במכולת, אך הבנק מנצל זאת להשקעות אחרות שאמורות לתת דחיפה כלכלית למשק.

גיל שלי 21 בפברואר 2016

לממשלה יש אינטרס שתחסוך, אך החוקרים הכלכלנים החליטו שזו לא הנטיה הטבעית של האדם, ולכן הוא צורך. הכלכלה דווקא לא משתכללת כלל, היא ראי האופי האנושי, כלומר היא מתקדמת בדיוק כפי שהאופי האנושי מתקדם, כלומר היא בדיוק אותו דבר בלבוש אחר כבר אלפי שנים. אולי זה כמו הפיסיקה, רק מגלים חוקים חדשים, אך בניגוד לפיסיקה, בכלכלה אני לא משוכנע שאכן מגלים חוקים חדשים

איציק 21 בפברואר 2016

החוקים ישנים, הגילוים חדשים :-)

Lord Anthony 21 בפברואר 2016

לכלכלה, כמו לבורסה יש רק קשר רופף לעולם האמיתי.

יוני 21 בפברואר 2016

+1
כמו לקשר הרופף של כל דת שבנמצא

מאנו 21 בפברואר 2016

לממשלה אין ממש אינטרס שתחסוך. גידול בצריכה פרטית > גידול ממיסים ממע"מ > גידול בהכנסות חברות מקומיות > גידול בתמ"ג.
חיסכון בעיקר מאפשר לבנקים להלוות עוד כסף לעוד אנשים ולהגדיל רווחים.

אמיתי 21 בפברואר 2016

הפיסקה הראשונה מדוייקת. השנייה פחות…כלכלה יותר קרובה
למדעי האדם מאשר למדעי הטבע אם בכלל

יוני 21 בפברואר 2016

אלפי שנים? הכלכלה העכשווית היא לא בת כ200 שנה מאז ספרו של אדם סמית׳?
למיטב ידיעתי כוחות השוק, ערך הצמיחה ו״החובה״ להשקיע את הונך בהגדלת הייצור והרווחים הם ערכים שקיימים מעט מאוד זמן בראייה היסטורית.
אם תגיד למלך מלפני 1000 שנים: ״בוא תשקיע את הזהב שלך בהגדלת ייצור תפוחי האדמה״, הוא היה בטוח שנפלת על הראש וגם יכול להיות שהיה מוריד לך אותו ;)

איציק 21 בפברואר 2016

זה שלא היה ספר/מושגים/מודעות לא אומר שלא היתה כלכלה. הם רק לא ידעו זאת. זה שהמלך גבה מיסים, בנה ערים שכר מעבר לים זה אומר שהיתה כלכלה, רק ברמה פרימיטיבית. ואת הראש יכלו להוריד ללא שום קשר, סתם נחמד ;)

יוני 21 בפברואר 2016

ודאי שהיה מסחר, כסף וכלכלה. אבל היא לא היתה קפיטליסטית במהותה. הערכים המובילים היו שונים, ההתנהגות היתה שונה.
שוב, אם תחזור בזמן ותדבר עם שר האוצר של המלך על קפיטליזם, הוא באמת לא יבין מילה ממה שאתה אומר.

אמיתי 21 בפברואר 2016

ערכים, קפיטליזם…שמות שנתנו להתנהגויות אנושיות שקיימות אלפי שנים.
גם בלי אדם סמית ואסכולת שיקגו היו משטרים שנהגו בשוק יותר ריכוזי
או יותר חופשי. העיקרון לא השתנה רק המורכבות

איציק 21 בפברואר 2016

גם אני לא מבין :-(

יוני 22 בפברואר 2016

אמיתי, העקרונות השתנו מאוד.
הכלכלה לא היתה כפי שהיא היום. בקצרה אספר שגילויי הארצות שתפסו תאוצה במאה ה15-16-17 הכניסו למשחק הכלכלי מונחים ועקרונות שהיו זניחים או לא קיימים בכלל – אשראי, השקעה לטווח רחוק, תשואה וכו.
לקפיטליזם יש עקרונות וכללי התנהגות בדיוק כמו לקומוניזם, הומניזם או לנצרות. העקרונות האלה מאוד ״צעירים״ במונחים היסטוריים.

אמיתי 22 בפברואר 2016

לא מסכים יוני..
כל מה שתיארת קיים אלפי שנים..אשראי תשואה וכל זה היו גם בתרבויות
עתיקות אבל לא קראו להם כך. קפיטליזם הוא צעיר אבל העקרונות שלו גם
כן עתיקים – הקטע של הבעלות על דברים גילו כגיל האנושות..
לסיכום טענתי היא שהכלכלה היא בסופו של דבר אינטרסים של בני אדם
ואלה בוודאי שלא השתנו במרוצת הדורות רק הטכניקות לממש אותם והשמות
בהם הם קוראים להן

יוני 22 בפברואר 2016

נסכים שלא להסכים.

מיקיג' 22 בפברואר 2016

זה לא המקום של נסכים שלא להסכים. כמו שאתה לא מוכן להתפשר על עובדות פיזיקליות או על זה שהשמש זורחת, אין מקום שתתפשר על עובדות היסטוריות.

האדון אמיתי מוזמן לקרוא כל טקסט שיבחר שכותרתו פיאודליזם, וללמוד משהו על הכלכלה של ימי הביניים. הקשר בינה לבין פיאודליזם זה כמו הקשר בין אריה להיפופוטם.

אמיתי 22 בפברואר 2016

אממ עד כמה שידוע לי אריה והיפופוטם די קשורים אחד לשני…
דוגמא אחת פשוטה היא המשנה שעוסקת בדיני הלוואות (אשראי)
כבר יותר מאלף שנים. וההזמנה היא גם לך להביא דוגמאות מהידע
שלך לא רק מתחום הביולוגיה בו אתה כנראה מתמצא פחות

Amir A 22 בפברואר 2016

אמיתי, עד כמה שידוע לי ההיפופוטם קשור ללוויתנים ולדולפינים ולא לאריות….

מיקיג' 22 בפברואר 2016

האדון אמיתי, בכל הכבוד, מה שטענת מקביל לשיטתי לאמירה שהשמש לא זורחת. לא צריך דוגמה סותרת, צריך להראות לך שהשמש כן זורחת. וזה פחות או יותר מה שעשיתי כשהפניתי אותך לקרוא על פיאודליזם.

לא מדובר בדוגמה כאמור, מדובר בשיטה כלכלית-חברתית-תרבוית ששלטה באירופה בארך 500 שנה – שעיצבה למעשה את המעמדות במדינות היבשת באופן כל כך חזק, שגם לאחר בואו של הקפיטליזם לקח שנים עד שהשיטה המעמדית הקודמת התפרקה.

כלכלה והיסטוריה אינם מדעים קשים, אך לזרוק טענות כלכליות וטענות היסטוריות מתוך אינטואיציה וללא בדיקה מרגיזים אותי. אולי יותר מדי. זה לא אישי, זה עקרוני, ואני מצטער עם פגעתי בכך בהתנסחות שלי.

מיקיג' 22 בפברואר 2016

מרגיזים=מרגיז, עם-אם. סאמק.

אמיתי 22 בפברואר 2016

לא עניין של פגעת בי או לא וברור שזה לא אישי :)
לעצם העניין הדיון היה על האם הכלכלה היא עניין חדש או
שתמיד הייתה קיימת…טענתי היא שתמיד הייתה כלכלה ושהעקרונות
שלה תמיד היו זהים. אני רואה בעקרונות הכלכלה שיקוף של האינטרסים
של בני האדם וזה דבר שלדעתי (כמו שהשמש זורחת..) לא ניתן לומר
עליו שנישתנה רק בדורות האחרונים. להיפך. דרכי הפעולה של בני האדם
השתנו וכן השמות שהם נותנים לדברים. המהות לא
אמיר נתכוונתי שגם אריות וגם הפופוטמים הם יונקים גדולים אשר לרוב תמצא
באותו אזור גיאוגרפי. שמיטה והר סיני..

Amir A 22 בפברואר 2016

אמיתי, מכיוון שהתייחסת לביולוגיה אז לנקודה הזאת פניתי. מהבחינה הזו היפופוטמים ואריות הם שמיטה והר סיני. לעומת זאת מבחינה אבולוציונית להיפופוטמים והליוויתנים (והדולפינים גם) יש את אותו אב קדמון.

מיקיג' 22 בפברואר 2016

ועוד עניין קטן אמיתי. העובדה שהלוואה או בעלות קיימת בכל חברה ותרבות, גם אם היינו מניחים שזה נכון – וזה לא בתרבויות הפרימיטיביות – אין לכך כל קשר לשיטה כלכלית.

בימי הביניים למשל, מעטים מאד הגורמים שיכלו בכלל דמיין בעלות על נכס (מקרקעין או מטלטלין) – השיטה לא אפשרה להם – ומתי מעט יכלו לקבל אשראי מגורם כלשהו.

במאות 15-17 גדל מאד המספר של בעלי הנכס ובעלי האפשרות לקבל אשראי, אך הם עדיין היו מיעוט שבמיעוט. השינוי הדרמטי החל במאות 19-20, עם עליית הליברליזם והשיטה הקפיטליסטית.

אמיתי 22 בפברואר 2016

זהו הבדל של כמות לא של מהות. גם היום רוב האשראי והנכסים נמצאים בידי
מעטים. the more things change the more they stay the same

yaron 22 בפברואר 2016

לא מדוייק. בעלות על זהב כמוה כבעלות על נכס והאופציה הזאת קיימת אלפי שנים.

גיל שלי 22 בפברואר 2016

החלומות שפתר יוסף הם לא דוגמה לחוקי הכלכלה?

מיקיג' 22 בפברואר 2016

שניכם טועים, מעט הבנת הנקרא. לא הכמות קובעת, אלא לגמרי המהות.

היום לכל אדם במדינות המפותחות והליברליות יש זכות קנויה, על פי החוק והתפיסה הערכית, להחזיק בבעלות על נכס. בחלק משמעותי של העולם הליברלי יש אף הגנה חוקתית על זכות זו של קניין. העובדה שמרבית ההון מצויה בידי מעטים לא סותרת את העובדה שהפרט ראשי להחזיק בנכס – נדל"ן, הון, זהב. העובדה הפשוטה היא שחלקנו הגדול גם מחזיקים בפועל בנכס, במכונית, בדירה, באופניים, בדוקים, ווטאבר.

בשיטה הפידואלית כלל לא היתה זכות להחזיק בנכס למרבית התושבים. האופציה פשוט לא היתה קיימת. כל "נכסיו" היו שייכים לאציל המקומי, שהעניק לו "זכות שימוש". במידה רבה, גם גופו היה שייך לאציל, אף שהיתה עליו הגנה מסוימתה, שהיקפה תלוי מקום ותקופה.

בשיטה הווסאלית רק חברי מעמד האצולה החזיקו בנכס, וגם כאן, מרביתם היו וסאלים של נסיכים בעלי מעמד יותר גבוה, כך שנכסיהם היו מוגנים חלקית בלבד. האציל העליון, שהוא המלך – ומשפחתו – היו למעשה הבעלים המוחלטים של רכוש, לצד הכנסייה (עם סייגים שגם הם תלויים בהקשר).

ובאופן כללי. זה שבימי הביניים או בכל זמן אחר אנחנו מכירים תופעה שקיימת גם כיום לא אומרת שיש לה אותה משמעות תרבותית/חברתית לזו שאנחנו מעניקים לה היום. אנאכרוניזם זה אחד הכשלים שבהם נופלים חלק גדול מהטיעונים ההיסטוריים השטחיים.

ואני עדיין תמה ששניכם מתעקשים, בלי אפילו לנסות לקרוא בוויקיפדיה או משהו על פידואליזם ולחזור אלי עם טיעונים קצת יותר מעמיקים. אני משתדל שלא לנפנף בזה בחיים, אבל לנוכח העובדה שהקדשתי 11 שנים מחיי ללימודי ימי הביניים, כולל לתואר דוקטורט, בשילוב עם העובדה שלפרנסתי אני עובד כבר לא מעט שנים בעיתונות הכלכלית, עם התמחות די מהותית בשווקים פיננסיים, מגיע לי מעט קרדיט שאני יודע על מה אני מדבר.

כמו כולם, יכול להיות שגם אני טועה – אף שאני מסופק. כדי להחכים אותי לכו לקרוא ותחזרו עם טיעונים מלומדים קצת יותר.

גיל שלי 22 בפברואר 2016

מיקיג' בכעסך על השטחיות שלי אתה מערבב מונחים במקום להתיחס לטיעון. כשאברהם קנה את מערת המכפלה האם לא חוקי הביקוש וההיצע הם שקבעו את המחיר?

מיקיג' 22 בפברואר 2016

גיל לא הגבתי אליך, לא ראיתי את התגובה שלך. יש כל כך הרבה דוגמאות מעניינות יותר מהעולם העתיק וזה מה שבחרת?
חוקי ההיצע והביקוש היו רלבנטים במקרים רבים, ולא רלבנטיים במקרים אחרים. אם מזה אתה מסיק טענה גדולה יותר על השיטה הכלכלית בעולם העתיק או בכל תקופה אחרת, אתה ממש טועה.

ניסיתי להסביר למה אני חושב שזה לא רלבנטי בתגובה הקודמת, לא מתכוון להרחיב את הדיון. אומר רק לצורך ההפשטה שוב, שהבנה של השיטה הכלכלית נוגעת להיבטים עמוקים הרבה הרבה יותר מסוגיות של אשראי, בעלות, וכללי היצע וביקוש.

תחשוב על הקפיטליזם: היצע וביקוש והלוואה ואשראי מתרחשים בשיטה הקפיטליסטית אבל ממש לא מהותיים לתיאורים ולהגדרות שלה.

גיל שלי 22 בפברואר 2016

מיקיג' – הטענה שלי ונדמה לי שגם של אמיתי פשוטה (וסליחה מעידוקוליס ליפשיץ). החוקים הכלכליים הם לא חוקים הדומים לחוקי חמורבי, אלא חוקים המתארים התנהגויות קיימות. כמו שחוקי הכבידה היו קיימים לפני שניוטון גילה אותם, כך גם חוקי ההיצע והביקוש היו קיימים לפני שנסחו אותם. אין כאן כוונה לקבוע שהקפיטליזם היה קיים מאז ומעולם.

מיקיג' 22 בפברואר 2016

גיל זה כמו לטעון שפרקסיס דתי תמיד היה קיים בחברה האנושית או שיותר מזה, תמיד היו חולי נפש. אבל שיגעון או פרקסיס דתי באתונה של המאה ה5 לפנהס לא רלבנטיים בכלל לשיגעון ופרקסיס דתי ברומא של המאה השישית לספירה ואלה לא קשורים לשיגעון ופרקסיס דתי של פריז במאה ה19. באותו אופן, אין שום קשר לפרקטיקות של התנהלות כלכלית היום לפרקסיס בעל אותו שם (הלוואה, בעלות, היצע וביקוש) בעידן שקדם לקפיטליזם הליברלי.

אמיתי 22 בפברואר 2016

מכבד את דעתך גם בלי התארים אבל אם ניקח לדוגמא את מחלות הנפש
ובכלל את הפן המנטלי של בני האדם נגלה שגם הספרות היוונית הקלאסית
עדיין רלוונטית אלינו כמו סיפורים עתיקים אחרים וכך גם ספרות רוסית של המאה ה19.
בני אדם לא השתנו במשך הדורות במובן הזה שמה שמניע אותם הם אותם
מאווים פחדים ורצונות. כלכלה היא בסופו של דבר זה.
וניתן גם לא להסכים על זה. אין הדבר משול בכפירה בכוח הכבידה. היסטוריה היא
לעולם לא אובייקטיבית כשאתה משווה תקופות.

שמעון כסאח 22 בפברואר 2016

הוא היה מוריד לך את הראש מסיבה הרבה יותר פשוטה, לא אתה ולא הוא ידעתם שיש בכלל דבר כזה תפוח אדמה.

יוני 23 בפברואר 2016

תודה על ההתעמקות מיקיג׳.
אפשר להרחיב את היריעה לטענה שהדת השלטת היום היא קפיטליזם, ויש לו נטייה לעוור את מאמיניו :)

מתן גילור 21 בפברואר 2016

איציק, למשק יש שיעור חיסכון מסוים שמשיא את הצמיחה שלו. כך שזה ממש לא רע, אך הואיל וכולנו חוסכים באפיקים פנסיונים, וכיום גם סעיף 14, וללא מעט יש גם קה"ל, ושיעור הבעלות על דירות גבוה (רכישת נכס היא בעצם סוג של חסכון), ככל הנראה, שאין צורך שאדם במעמד וביכולות הכלכליות שלך יחסוך עוד, וכדאי למשק לעודד את הצריכה. בהינתן שיעור הריבית הנוכחי, לכאורה, יותר משתלם לך לצרוך. אמהמה, אין ציפיות להוזלה נוספת של הכסף שגם ככה זול מאד, מה שאומר שאין לך גם שום דחיפות לצרוך היום ולא מחר (הרי אם הכסף היה נעשה זול יותר היה כדאי לך לצרוך ממנו היום, כי היית מקבל תמורה יותר גדולה מאשר מחר). מצב כזה, בו הכסף זול והציפיות שכבר לא יהיה ניתן להוזיל אותו באמצעות הזרמת עוד כסף למחזור (הורדת ריבית/איגוח), נקרא "מלכודת הנזילות". יפן סובלת מהמצב הזה כבר מספר עשורים. הדרך לצאת מזה היא שאתה כן תצרוך. כלומר, לך, כד"ר יצחק לפידות, לממשלה יש אינטרס שתצרוך ולא שתחסוך.

הבנק, מעבר לזה שלכאורה יכול גם להשקיע בחו"ל ו/או בנכסי נייר שפעילות בהם לאו דווקא תורמת יותר מדי למשק, יכול לנצל רק השקעות מאד מסוימות שלך כדי לתת מהן אשראי (פיקדונות). מהשאר הוא בגג גובה עמלות מופרזות.

עמי ג 21 בפברואר 2016

אם הנטיה הטבעית של אנשים היא לצרוך ולא לחסוך – למה הממשלה צריכה לעודד את זה?
להיפך, היא צריכה לעודד אנשים לחסוך. שם נמצא כשל השוק. ולראיה כל נבואות הזעם על חסכונותקטנים מדי לפנסיה.
אני לא מאמין שצריכה מיותרת מוסיפה משהו לכלכלה. מה יועיל לכלכלה של המדינה אם נקנה טלויזיה שלישית לבית או עוד צעצוע לילד שילך לפח אחרי שבוע?
עדיף לחסוך, ושהכסף מהחסכונות יושקע במיזמים שמגדילים את התפוקה או את הפריון או את איכות החיים (כבישים, גשרים, רכבות, מפעלי מחזור, פארקים וכו').

מתן גילור 21 בפברואר 2016

כפי שכתבתי, יש שיעור חיסכון אופטימלי למשק ובישראל אין בעיית חסכון (שוב, ברמת המשק). למה לעודד צמיחה? כי כרגע זו הבעיה של המשק – שאין מספיק צריכה. אם הבעיה של המשק היתה שאין מספיק חסכון, אזי שהיה צורך לעודד חסכון.
"נטייה טבעית" לא רלוונטית לעניין זה ויותר קשורה לחינוך פיננסי. העניין הוא יותר עם הנטייה השולית של הציבור ונראה שכרגע הנש"ח גדול מדי והנש"צ קטן מדי. בין היתר הגורמים לדיפלציה.
הממשלה, בכל אופן, רק מציבה יעד יציבות מחירים לבנק ישראל והוא צריך לעמוד בו. היעד של הממשלה סביר. בנק ישראל, באמצעות הכלים שברשותו, לא מצליח להגיע לגבול התחתון של היעד. לפיכך, הממשלה, כדי לעמוד ביעד, צריכה להגביר את הצריכה – הממשלתית ו/או העסקית ו/או הפרטית.

עמי ג 21 בפברואר 2016

הממשלה לא צריכה להגביר צריכה (אופס). בטח לא פרטית. ולדעתי גם לא ממשלתית.
הממשלה צריכה לנהוג באחריות תקציבית ולספק שירותים מועילים לאזרחיה.
היא צריכה לקדם השקעות, בעיקר בתשתית שיסייעו למגזר הפרטי להקצות משאבים בצורה יעילה.
לישראל יש פיגור עצום בתשתיות לעומדת מדינות מפותחות אחרות. כל כביש חדש שבונים כאן נסתם אחרי שנתיים. כל בניין מאוכלס עוד לפני שנבנה. בבתי הספר לומדים 40 תלמידים בכיתה. ממש לא חסר במה להשקיע.

אני לא מאמין בפתרונות קסם. צריכה שוטפת זה פתרון קסם שגורם לבזבוז וניצול משאבים לא יעיל.
בארה"ב היתה בעשור שעבר צריכה מטורפת שהתבססה על אשראי זול ועל אשראי שנלקח כנגד עליית ערך בתים. זה רק הוביל למשבר.
אנשים לא צריכים שיעודדו אותם לצרוך. הם עושים את זה לבד.
מה שהם לא עושים זה השקעה לטווח ארוך. וזה מה שצריכה המדינה לעודד כי השקעה לטווח ארוך בסוף גם מייצרת צמיחה.

מתן גילור 21 בפברואר 2016

אתה אומר דברים שעל פניו נשמעים הגיוניים והוכיחו עצמם שגויים פעם אחר פעם. בציפיות דיפלציוניות לאנשים יש נטייה לחסוך ולא לצרוך.
אין שום סתירה בין משמעת תקציבית ויעד גרעון לאנטי מחזוריות, אך כשלא נהגו באנטי מחזוריות ונכנסו למלכודת הנזילות (והראיה שאנחנו במלכודת היא חוזר האפקטיביות של ההרחבות המוניטריות), אין דרך אחרת להעביר את המשק חזרה למצב של ציפיות אינפלציוניות מתונות, אלא באמצעות הגברת הצריכה.
אז ברור שלא תמיד צריך לתכנן את המלחמה הבאה ברוח המלחמה הקודמת, אבל מומלץ כן ללמוד ממשברים בעלי מאפיינים דומים לאורך ההיסטוריה ולראות איך יצאו מהם.
הבחירה פה היא קצת בין היגיון בריא למשק צומח. עכשיו שכל אחד יחליט מה הוא מעדיף.

עמי ג 21 בפברואר 2016

מדיניות אנטי מחזורית היא דבר טוב אם היא נעשית בצורה נכונה.
אם הכסף הממשלתי הולך להשקעה זה טוב. להזכירך – השקעה (כביש, מאגר מים, חינוך) מעודדת צמיחה. היא תעודד צמיחה ותעסוקה גם לטווח הקצר וגם לארוך.
אם הממשלה תוציא את הכסף על "צריכה" – נניח, העלאת משכורות של אנשי קבע – הכסף הזה ייצר אולי קצת צריכה בטווח הקצר אבל יגדיל את החוב הממשלתי ולא יוסיף דבר לפריון ולתפוקה.
אני לא בטוח שהדבר הזה נחוץ היום במשק הישראלי שבו יש תעסוקה שקרובה למלאה.

היעדר האינפלציה בישראל נובעת מתהליכים כלל עולמיים ולא מקומיים. אין שום צורך לנסות לתקן את זה. להיפך, צריך לשמוח על כך כי זה מעלה את השכר הריאלי בישראל בלי שיהיה צורך בשביתות ובעיסקאות חבילה.
היעדר אינפלציה זה עדיין לא דפלציה. לתחושתי – בישראל אין שום דפלציה. אף אחד כאן לא דוחה רכישות או צריכה שוטפת בגלל שהוא מחכה למחירים נמוכים יותר. ייתכן שאנשים דוחים רכישות בגלל שהם משועבדים לדירות היקרות שהם קנו ולמשכנתאות הגבוהות שהם לקחו. זה בטח לא מעיד על דפלציה.

מתן גילור 21 בפברואר 2016

נראה לי שאתה קצת מערבב בין המושגים "צריכה ציבורית" ו"הוצאה ציבורית". צריכה ציבורית כוללת גם השקעה ציבורית. היא בעצם החלק הממשלתי בתמ"ג.

yaron 21 בפברואר 2016

לקחת בחשבון שניסקורן מתכוון לרוץ ברשימת העבודה לכנסת? לא בטוח שיש לו אינטרס לעזור לכחלון ובמקביל לפגוע בוועדים…

אמיתי 21 בפברואר 2016

קצת נאבדתי..נגיד שמקבלים את הצעתך גם כחלון וגם המעסיקים וההסתדרות,
ולרוב השכירים המשכורת תעלה (דבר שלשיטתך כבר קורה) אך מאידך יפנו את
ההכנסה החדשה לחיסכון או דירה כמו שתיארת ולא לצריכה, איפה תלך האינפלציה?

גיל שלי 21 בפברואר 2016

חלק ילך לצריכה

אמיתי 21 בפברואר 2016

אבל זה כבר קורה שנתיים והאינפלציה לא עושה סימנים של לעלות..
אולי הפיתרון הוא לא בצריכה ובכח הקנייה..ברגע שהתפוצצה בועת
הסחורות אינפלציה לא תהיה כתוצאה מצריכה.

עמי ג 21 בפברואר 2016

גיל, ההצעה שלך לעודד העלאות שכר לא כלכלית בעליל. שכר צריך לעלות אם הפריון של העובדים עולה או כתוצאה מתחרות. לא דרך עידוד ממשלתי.
למה שמעסיק ירצה מיוזמתו להעלות שכר לעובדים? כדי להיות פחות יעיל ופחות תחרותי? אולי גם תציע לו לשלם יותר על חשמל ומים וארנונה, ולהגדיל תשלומים לחברות הליסינג והקייטרינג?
נניח שחברת הייטק בישראל תעלה את שכר עובדיה ב-20%. במה זה יעזור לה להתחרות מול מתחרות בחו"ל?

אינפלציה היא לא מטרה כלכלית. היא תוצאה. ובדרך כלל תוצאה לא רצויה.
אם כל המעסיקים במשק יעלו באופן שרירותי שכר ב-10% לעובדים אכן תיווצר אינפלציה. מחירי הדירות יעלו, וכך מחירי המזון ומחירי התחבורה. אבל כל מי שמייצא לחו"ל (ולא יכול להעלות מחירים) יפסיד כסף. היבואנים ירוויחו מכך, היצואנים יפסידו, וכושר התחרות של המשק ייפגע.
במה זה טוב לכלכלה? במה זה מועיל למדינה?

אמיתי 21 בפברואר 2016

יש הרבה במה שאתה אומר בייחוד על הפיריון והקשר לשכר אבל..
דפלציה גם איננה רצויה במיוחד ואינפלציה יותר קשורה לכמות הכסף
במשק ופחות לייצור וייצוא. היא מוניטרית ולא ריאלית

עמי ג 21 בפברואר 2016

אינפלציה יכולה להיות גם ריאלית ולא רק מוניטרית.
במשק שעובר שיפור טכנולוגי, או שיש בו אוכלוסיה משכילה יותר, ושפריון העובדים בו עולה עם הזמן – גם השכר יעלה. וכשהשכר יעלה גם מחירי המוצרים והשירותים המקומיים יעלו. זה יקרה בלי להדפיס שקל אחד נוסף כי בחו"ל יסכימו לשלם יותר לעובדים ישראלים.
במקביל – ירצו לקנות מוצרים ישראליים במחיר תחרותיים (כי לכל יחידת תוצר יידרשו פחות עובדים – שהרי הפריון עלה).
זו אינפלציה מהסוג הטוב כי עליית המחירים תהיה תוצאה של עליית שכר מוצדקת שמעלה את התפוקה בכל המדינה.

זו למשל הסיבה לכך שמדינות סקנדינביה נראות לנו "יקרות" כל כך. הכל יקר, אבל רק למי שבא מבחוץ. למקומיים יש פריון ושכר גבוה. להם זה לא נראה יקר. וכשהם נוסעים לחול הכל נראה להם זול.
גם למי שבא אלינו מאריתריאה או סין הכל נראה יקר – ובכל זאת הוא רוצה לבוא לעבוד כאן.

אמיתי 21 בפברואר 2016

אבל הנה לפנינו מיקרה בו השכר ושוק העבודה בכללותו משתפר
מדפיסים כסף (מה שזה לא אומר) ואין אינפלציה..

yaron 21 בפברואר 2016

ההגדרה האמיתית של אינפלציה היא הגדלת כמות הכסף. מהבחינה הזאת אנחנו באינפלציה מטורפת מאז 2008.
עליית מחירים היא תוצאה של אינפלציה, מה שלא קורה מכיוון שהכסף המטורף לא מגיע לצרכנים אלא לבנקים ולבורסות.

אמיתי 21 בפברואר 2016

לא מדוייקת ההגדרה שלך..אינפלציה היא עליית מחירים. לרוב כתוצאה של
כמות כסף גדולה יותר- ריבית נמוכה. בימינו אנו לא כך הדבר.

yaron 22 בפברואר 2016

זה מה שאני יודע…
Monetary Inflation is an increase in the money supply which generally results in price inflation

אביאל 22 בפברואר 2016

ירון – אינפלציה זו עליית מחירים, היא לרוב מתרחשת כאשר השוק מוצף בכסף אבל היא יכולה להתרחש גם במחסור של סחורות (פשוט זה פחות נפוץ).

yaron 22 בפברואר 2016

On the Origin and Evolution of the Word Inflation
http://www.riksbank.se/Upload/Dokument_riksbank/Kat_foa/1015.pdf

yaron 22 בפברואר 2016

אביאל,
תאמין לי שאני לא סתם שולף כאן איזה תיאוריה… עליית מחירים היא עליית מחירים.
אינפלציה זה משהו אחר.

yaron 22 בפברואר 2016

Monetary Inflation is an increase in the money supply which generally results in price inflation. This acts as a “hidden tax” on the consumers in that country and is the primary cause of price inflation
ברגע שמבינים ב א מ ת את המשמעות מבינים למה הפכו את המילה אינפלציה ל"עליית מחירים"… ברגע שתגיד לאזרחים שבעצם מגדילים את כמות הכסף הם (אולי אולי) יתחילו להבין ששודדים אותם…
מרגע שהעולם התנתק מסטנדרט זהב בצורה כזאת או אחרת עברנו לשיטה כלכלית מהגרועות בהיסטוריה. שיטה שגוזלת ושודדת את האזרחים בצורה סיסטמטית.
מי שמבין את זה יכול להבין למה הדפסות הכסף משולחות הרסן משנת 2008 הם ברמה של פשע נגד האנושות. זה לא שזה משהו חדש זה פשוט היקף התופעה.
יש רק דרך אחת להתמודד עם המצב והיא לקנות סחורות כלשהן – זהב, יהלומים, יצירות אומנות ונדל"ן (לא במשכנתא). וגם אז יגיע היום ששוב ייאסר על האזרחים להחזיק זהב כמו שכבר קרה בארה"ב.

אביאל 22 בפברואר 2016

ירון – אז יש לזה רקע היסטורי שונה, היום שאומרים אינפלציה מתכוונים לעליית מחירים וזה מה שחשוב בדיון הנוכחי.

בקשר לסוף העולם וסטנדרט הזהב, ראשית ביטול סטנדרט הזהב הביא לכך שבערך מיליארד בני אדם ישפרו את חייהם באופן מהותי, סטנדרט הזהב היה מכשול משמעותי בפני העולם השלישי והיה משמר את הפערים מהעולם המפותח – זה כבר דיון חברתי-מוסרי. בקשר לנבואות הזעם של סוף העולם, גם אם לקפטיליזם יש חסרונות עדיין שום שיטה לא הוכיחה יכולות כאלה, שהן העלאת תוחלת החיים ואיכותן בראש ובראשונה.

yaron 22 בפברואר 2016

אביאל,
ממש לא נבואות זעם של סוף העולם, סתם צער על אבדן החירות שהיתה ממש ממש בהישג יד.
קרא את החוקה האמריקאית ואת התייחסותה לסטנדרד זהב ותפקיד הממשלה בכל הנוגע לכסף.
להגיד שהקפיטליזם אחראי להעלאת תוחלת החיים זאת היסחפות קשה !!!
מדענים גדולים היו בעולם במשך אלפי שנים וארצות הברית היתה מדינה הרבה יותר יזמית וחופשית לפני שהתכחשה לחוקתה והפכה לעוד מדינה סוציאליסטית.

אביאל 22 בפברואר 2016

ירון – קודם כל תראה לי איש אקדמיה בכיר ורציני אחד שאומר שארה״ב היא מדינה סוציאליסטית.

כמו שכתבתי סטנדרט הזהב היה מגביל את העוגה הכלכלית מהסיבה הפשוטה שהזהב עצמו מוגבל בכדור הארץ, ככה שכדור הארץ לא יכל להתרחב מבחינה כלכלית וכבר איינשטיין אמר על היקום שמבלי להתרחב הוא יקרוס לתוך עצמו, זה לא שונה גם בכלכלה.

קפיטליזם בהחלט אחד האחראים העיקריים על העלייה בתוחלת החיים, הוא זרז רציני של השקעה בתחומים החשובים בחיינו.

yaron 23 בפברואר 2016

Alan Greenspan on Gold @ Council on Foreign Relations 2014
https://m.youtube.com/watch?v=F7XMPn-d5Xc

גיל שלי 21 בפברואר 2016

ההצעה שלי מדברת על חלוקת הכנסות אחרת, לא העלאה שרירותית של השכר. שבוע שעבר הדגמתי שקיים גם קשר סיבתי הפוך בו העלאת השכר העלתה את הפריון בוול מארט לדוגמה

S&M 22 בפברואר 2016

אם אתה רוצה להעלות את הצריכה, אתה צריך לתת לעובד "כסף צריכה", כלומר, תלושים/שוברים שמיועדים רק לצריכה. תן לעובד כרטיס מתנה למשביר לצרכן, הוא ייקנה במשביר לצרכן.

תן לי היום כסף, אני קודם כל סוגר את המינוס. תן לי הרבה כסף, אני קונה דירה. תן לי שובר לאייס, אני אקנה מקדחה, תן לי שובר לשופרסל, אני אקנה קורנפלקס.

מה לא ברור בזה?

גל ד 22 בפברואר 2016

אתה תגבה מלקוח אותו שכר בשוברי קנייה שהיית גובה בכסף?

פנדה 22 בפברואר 2016

כמה תוספות/הארות/השארות:

עליית המשכורות לא מעודדת אינפלציה מ-4 סיבות לדעתי:
1. ההכנסה לא ב אמת פנויה, היא הולכת לכיסוי חובות משנים עברו (משכנתא, חובות אשראי וכו') שנוצרו ע"י צריכת יתר, שבתורה נוצרה ע"י בועת האשראי.
2. עליה במסחר יד שניה. כאן האפקט כפול – הוא מוריד את הצריכה "הרשמית" כי קונים יד שניה במקום מהיצרנים וגם כי יד שניה מציע אלטרנטיבה זולה יותר.
3. אנשים באמת מעדיפים לחסוך.
4. אחרי שנוצרה בועת מחירים, בעקבות עודף האשראי הזול, טבעי שהמחירים יתכווצו, לא?

ניר 22 בפברואר 2016

יש פה עניין בעייתי שהממשלות הנוכחיות צריכות להתמודד איתו, והוא ה-DNA הכלכלי של בני אדם בעולם המערבי. אתיקת העבודה הפרוטסטנית גורסת שככל שתעבוד קשה יותר תרוויח יותר וככל שתחסוך יותר כך מצבך ישתפר. את הדבר הזה קשה מאוד לשבור בשפיכת כסף של שלוש-שש שנים שלא מלווה בשום קמפיין או שום דבר שמסביר לציבור שדברים השתנו ושעכשיו כדאי לו לצרוך יותר לטובת המדינה והכלכלה. למעשה, לא בטוח שקמפיין בכלל היה יכול להתגבר על הנטייה הזו שהוטבעה בציבור מאז שהוא נולד לחסוך כסף. יש מדינות ברחבי העולם שהאתיקה הפרוטסנטית הזו לא הוטמעה בהן באותה יעילות, ע"ע יוון, ושם אולי אם תשפוך כסף זה יעזור (אבל ראינו בדיוק מה קורה לחוב היווני כששופכים עליו כסף, הוא לא מצמצם את החוב, הוא רק מגדיל וממנף אותו).

בקיצור, אי אפשר שיהיה פיתרון אחד לכל האומות אלא הפיתרון צריך להתאים לכל אומה ואומה ול-DNA שלה.

yaron 22 בפברואר 2016

או שנחזור לעולם שפוי שבו לצרוך ולחסוך בתבונה מתקיימים זה לצד זה.
אנשים צורכים בהתאם למה שיש להם וחוסכים בהתאם לצרכים העתידיים שלהם… מהפכני הא? :-)

ניר 23 בפברואר 2016

מדהים שהרעיון שלי ולך נראה הכי טוב הוא מה שנראה כסיוט עבור כל נגידי הבנקים בעולם.. זה ימוטט את כל הפירמידה שהם בנו לנו. אם תחשוב על זה, זו שיטת החבר דופק חבר רק במאקרו, והם לא מצליחים פהביא את החבר החדש.

yaron 23 בפברואר 2016

נכון לגמרי ולכן אנחנו עוברים לריביות שליליות. ומצד שני יאסר על שימוש במזומן…
אתה מבין, אתה תשלם קנס על החזקת כסף בבנק ומצד שני לא תוכל להחזיק אותו במזומן.
ועלי צוחקים שאני מטיף להשקעה בזהב פיזי… חחח

מיקיג' 22 בפברואר 2016

רק נקודה קטנה. הרציונאל של ההרחבה הכמותית בארה"ב לא דומה לרציונאל של תוכנית ההרחבה הכמותית הראשונה של יפן – היפנית נועדה להתמודד עם הדפלציה, האמריקאית (הסבב הראשון והשני) עם משבר שחורג הרבה מעבר לבעיית הדפלציה (שלא ממש הטרידה את האמריקאים בשנים הראשונות שלאחר המשבר).

ואם היה לי זמן וכוח הייתי מכניס עוד מלא נקודות חשובות יותר, אבל אין לי אף אחד מהם בשעה הזו של היום לצערי. אומר רק זאת, הטיעון של קו מאד מאד מעניין. התמונה ביפן והתמונה של השוק הפיננסי כיום מאד מאד שונה. לא בטוח שזה מפיל את הטיעון של קו, אבל בוודאי שלאמץ אותו אוטומטית לצורך הדיון בארה"ב מאד מאד מוטעה מתודולוגית.

גיל שלי 22 בפברואר 2016

לא אימצתי את הטענה של קו באופן אוטומטי למתרחש בארצות הברית, עשיתי אנלוגיה, ואני חושב שהיא תקפה. ברננקי בהחלט טען לפני ההרחבה הכמותית הראשונה שאחת הסיבות למדיניות היתה מניעת כניסה לדפלציה יפנית.

עידוקוליס ליפשיץ 22 בפברואר 2016

*אזהרת טרחנות*

״הטענה של האיש היתה פשוטה.״

גיל, אני מעריך אותך ככותב ואת הרעיונות שלך. ולראיה – אני קורא כמעט את כל הטורים שלך. אבל יש לי בעיה חוזרת ונשנית כשאני קורא בפוסטים שלך. אתה משתמש במילה ״פשוט״ כשאין צורך.
מילים שהיו מתאימות כאן: כזו, כדלהלן, כדלקמן, הבאה וכל מה שמרמז על התחלת הסבר המקרה.
הטענה של האיש היא למעשה לא פשוטה. צריך הרבה ידע בתחום ובכלל כדי להבין טענה מסובכת כמו שלו. ומן הסתם זו לא הפעם הראשונה שהשתמשת ככה במילה פשוט.

גיל שלי 22 בפברואר 2016

אקח לתשומת לבי

אסף the kop 23 בפברואר 2016

גיל,
התחושה שלי שהכלכלנים לא בדיוק איפה אנחנו חיים.
השתתפתי בהרצאה ודיון על מצב המשק הישראלי, באחד מהמוסדות הפיננסים המובילים בישראל, אשר הועברה ע"י אנשי מחלקת המחקר של אותו גוף פיננסי.
ציינתי שלדעתי אנחנו מדרדרים בישראל לדיפלציה – בשים לב למדדים השליליים וההאטה בפעילות הכלכלית.
הסתכלו עלי כמו משוגע.

גיל שלי 23 בפברואר 2016

אחרי שקראתי בעיון את הראיון עם צבי סטפק, אדם שאני מעריך באופן אישי, אני בהחלט נוטה להסכים איתך. אגב, תאר לעצמך איך ליאו לדרמן הסתכל עלי באוגוסט 2008 כאשר טענתי בפניו שהסכנה הגדולה ביותר המאיימת על הכלכלה העולמית היא דפלציה ולא אינפלציה משתוללת, הוא צחק במלוא פה וזלזל בי

אמיתי 23 בפברואר 2016

אתם לא חושבים שבבנק ישראל יודעים את זה? זה לא מתבקש שאנחנו לכל הפחות בהאטה חזקה אם הריבית כמעט שלילית ואין אינפלציה? שואל ברצינות כי לא נישמע לי הגיוני שהם עד כדי כך בהכחשה..

Lord Anthony 23 בפברואר 2016

אני לא בטוח שהכחשה זה המינוח הנכון.
יש היום בעיה מאוד חמורה והיא שהכלכלה העולמית לא מתנהגת לפי המודלים הכלכליים המקובלים (זה לא עניין חדש, רק שבעשור וקצת האחרונים זה מתחיל להיות ממש בולט), וזה מציב את הכלכלנים במצב מאוד לא נוח, ואז הם עושים מה שעושה כל אחד שהאדמה נשמטת מתחת לאידיאולגיה שלו ואונסים את המציאות כדי שתתאים לתיאוריות הכלכליות שלהם.

אמיתי 23 בפברואר 2016

אתה צודק באופן כללי.
המיקרה הספציפי הזה אין ככ מה לאנוס. אין ציפיות אינפלציוניות קרי יש האטה. למרות נתוני העבודה והשכר. אגב זה נראה לי די מסתדר עם התיאוריה הכלכלית. בגלל זה אני מופתע

Lord Anthony 23 בפברואר 2016

לא יודע אם זה מסתדר עם התתיאוריות הכלכליות, בגדול נראה שהקשר בין אינפלציה לצמיחה ולתעסוקה נהייה רופף.

אסף THE KOP 24 בפברואר 2016

בהנחה שאנו אלה הרואים את הנולד ואת ההידרדרות לדפלציה בישראל, על איזה אפיק השקעתי הייתה ממליץ ?
שורט על מדד הבנקים ?
השקעה באג"ח שקלי לטווח בינוני ?
השקעה באג"ח קונצרני של החברות החזקות ?

carren ben 21 במאי 2016

אתה צריך הלוואה? האם אתה איש עסקים או אישה, אתה צריך הלוואה כדי להגדיל את העסק שלך ?? אתה צריך הון כדי להתחיל עסק? לא משנה מה בעיות ההלוואה שלך עשויות להיות, הנה מגיע לעזרתכם כפי שאנו מציעים הלוואות יחידים והחברות בריבית נמוכה ובמחיר סביר.
פנה אלינו עוד היום בשעה (carrenbenfirm@outlook.com או carrenbenfirm@gmail.com) כדי לקבל הלוואה שלך היום.

Comments closed