מחסור חמור בעובדי היטק, מי קבע?

מישהו זרק שחסרים לו עובדים, אז הוא זרק.

משרד ראש הממשלה הוציא ידיעה על פיה ייובאו מאות עובדי היטק בשנה. בנוסף אני קורא בעיתונות הכלכלית כי משרד הכלכלה הגיע למסקנה שחסרים אלפי מהנדסים, וכן שישנם תקנים שעומדים ריקים ואיש לא מצליח לאייש בגלל מחסור חמור בכח אדם איכותי.

למען האמת אני קורא על המחסור הזה שנים רבות מאוד, ניתן לחבר את המאיימים באי מיצוי הפוטנציאל העצום שגלום בשכל הישראלי עם אותם אנשים שמבכים את העובדה שאין חברות ישראליות ענקיות בתחום ההיטק. אגב עד לפני כמה שנים הדוגמה של אותם אנשים היתה חברת נוקיה, מעניין למה הפסיקו להשתמש בדוגמה הזאת.

*

אני טיפוס טיפה מעצבן. תמיד מטיל ספק בקביעות נחרצות, גם כאשר הן נאמרות על ידי מנהלים מובילים בחברות בינלאומיות הפעילות כאן, גם כאשר משרד ראש הממשלה ומשרד הכלכלה מחרה מחזיק אחריהם. אינני יודע כיצד מודדים את המחסור, איך קובעים שחסרים אלפים. באותה מידה, אולי אפשר לקבוע שהמחסור בכדורגלנים איכותיים בישראל עולה על המחסור בעובדי היטק. אולי באותה הזדמנות יגדילו את מכסת הזרים בענף הכדורגל? נדמה לי שרבים יסכימו שהאיכות היחסית של אנשי התוכנה הישראלים בהשוואה לרמה העולמית, עולה על איכותו הממוצעת של הכדורגלן הישראלי.

*

אני לא מבין גדול בכלכלה, אבל נדמה לי שמחסור עצום כל כך במהנדסים איכותיים אמור להתבטא בביקוש העולה בהרבה על ההיצע. בהבנתי המוגבלת אשר אינה נסמכת על לימודים פורמליים, אני מתאר לעצמי שכאשר יש ביקוש רב והיצע מועט, המחיר אמור לקפוץ. כלומר, הייתי אמור לראות בסקרי השכר שחברתי מבצעת קפיצה אדירה בשכר עובדי ההייטק הישראלים. ברם, אם נבדוק את שכר העובדים בענף, ונשווה אותו לעליות השכר בענפים אחרים כגון שכר העובדים בתעשיית מוצרי הצריכה, או שכר העובדים בשאר ענפי התעשייה, נמצא שדווקא שכרם של עובדי ההיטק עלה פחות באחוזים בהשוואה לעובדי הענפים האחרים מאז שנת 2010. אגב, גם אם נעשה השוואה בינלאומית בין עליות השכר בענף ההיטק הישראלי, לעומת העליות בשאר מדינות העולם, נמצא כדי שכר עובדי ההיטק לא עלה יותר מכפי שעלה שכרם של עובדי ההיטק בארצות הברית בתקופה המקבילה.

*

אז מדוע אנו קוראים על המחסור? מדוע ישנם מי שמבכים את תרבות חברות הסטארט אפ הישראליות? או, תודה ששאלתם.

ברור שלו הייתי מנהל של חברת היטק גדולה בישראל, האינטרס שלי היה שהענף יתרכז סביב חברות גדולות, הגמישות שבה מצטיינת תעשיית ההיטק הישראלית לא ממש מתאימה לאינטרסים שלי, שכן במקצועות המבוקשים, אלו שמתחלפים מדי שנה פחות או יותר, אני מוצא את עצמי נלחם בחברות זרות הפותחות בישראל מרכזי פיתוח (אגב, אם יש מחסור כה חמור, למה כל החברות הגדולות בענף ההיטק פותחות בשנים האחרונות מרכזי פיתוח חדשים בישראל?), וגם בחברות הסטארט אפ, על עובדים מוכשרים. תחרות זו בהחלט מקשה עלי את החיים בגיוס עובדים מוכשרים דווקא בתפקידי המפתח בחברה שלי.

אמה מה, דווקא הגמישות הזאת מצילה ומתאימה לתעשייה הישראלית. תחשבו מה היה קורה אילו אלווריון לדוגמה היתה חברת ענק בסדרי הגודל של נוקיה. אלווריון נחשבה לחברה שנמצאת בטרנד הלוהט ביותר אך לפני עשור, וכיום החברה כבר לא ממש קיימת. אולם, תעשיית ההיטק לא הרגישה בהתפוגגותה של החברה. פשוט לפני עשור שכרם של מהנדסי אנטנות חווה קפיצות גדולות בכל חצי שנה, לאור הביקוש העצום למהנדסי אנטנות, והיום מהנדסי אנטנות הם מוצר מבוקש הרבה פחות, ושכרם קפוא. לפני שנתיים התחום החם ביותר היה פיתוח אפליקציות מובייל, ושוב חווינו קפיצות גבוהות דו ספרתיות בשכרם של מהנדסי מובייל, ועכשיו תחום זה לוהט פחות, והמגויסים החדשים בתחום מקבלים שכר מעט נמוך יותר משכרם של מהנדסי המובייל שכבר עובדים בחברות. עכשיו התחום הלוהט הוא סייבר, שם נמצא הביקוש, אך מי יודע מה יהיה התחום הלוהט הבא?

איך הממשלה מתכננת לענות למחסור בתחום הלוהט? יושבים במשרד ראש הממשלה גאונים שיודעים מה יהיה התחום הלוהט הבא? אשמח להתייעץ איתם על מנת לדעת במה להשקיע.

*

לסיום, אני מעט מתוסכל. משום מה כאשר זה נוגע לתחום משאבי האנוש בכלל, ולתחום השכר בפרט, אין חשיבות למומחיות בישראל. הרי אם הייתי מנכ"ל חברת ביטוח גדולה, והיתה לי דעה בנושא השינויים הפנסיוניים, אני הייתי יושב ומחכה לטלפונים של כתבים על מנת להתראיין אצלם. אך כאשר מדובר בתחום הזה, ישנם מי שמעדיפים את עמדת אנשי חברות ההשמה, או המנהלים הבכירים שבוכים כבר עשרים שנה על המחסור העצום בעובדים, ודעתי לא ממש נחשבת. מזל שיש בלוגיית ספורט בה אני יכול לפרוק את תיסכולי.

 

השארות בחיים כערך עליון
כושר קרבי - אריאל בר חיים

75 Comments

אריק האדום 25 בפברואר 2016

גם לפרוק את תסכולך וגם לנסות לקדם את האג'נדה של יורדי להגדיל את מכסת הזרים…. שלא תחשוב שלא שמנו לב!!
ואם אתה שואל אותי הודעות כאלו מנסות להסתיר משהו, אני מנחש שמחיר הדלק הולך לזנק בקרוב (:
או ששרה שוב הרביצה לאיזה משרת באחוזת נתניהו

שגיא 25 בפברואר 2016

ונניח וביבי צודק, למה בדיוק צריך להביא אותם לכאן? בטכנולוגיה של היום זה ממש לא משנה אם העובד יושב בחדר לידי או בקצה השני של העולם. שיעסיקו אותם ישירות מחול אם הם כל כך טובים ונחוצים.

גיל שלי 25 בפברואר 2016

עבודה מרחוק? מה פתאום, זה לא טוב, זה נורא. כל המהנדסים ההודים מתים לבוא לישראל ולא לארצות הברית, הם מוכנים לקבל פה חצי מהכסף שמציעים להם שם רק כדי להגיע לפה.

גל 25 בפברואר 2016

עבודה מרחוק רלוונטית רק לחברות מעל גודל מסוים ( עלות הניהול )
יותר מזה היכולת של ישראל למשוך מהנדסים הודים tier 1 היא נמוכה ( ארה"ב מעניינת אותם יותר משום מה ), שלא נדבר על כך שמהנדסים ברמה המדוברת הם לא ממש זולים יותר מהישראלים ( ומידה ויעברו לישראל יש סיכוי שיהיו יקרים יותר בגלל עלות הדיור הנלוות )

גיל שלי 25 בפברואר 2016

כלומר שהחששות לפגיעה בשכר העובדים בישראל לא מאוד מבוססת? וואו, נפלתי מהכסא.

שגיא 25 בפברואר 2016

לא מסכים לגבי גודל. אני באופן אישי מכיר שני סטארט-אפים קטנים שחלק ניכר מעבודת הקוד שלהם נעשתה בעבודה מרחוק.
אבל נניח שזה רלוונטי רק עבור חברות גדולות, לשם הרי מכוון ביבי לא? חברות קטנות וסטארטאפים קטנים לא צריכים ייבוא מחו"ל.
בקיצור, זה רעיון מטופש ומיותר. עדיף שיביאו עובדי בניין. זה הרבה יותר יועיל.

עומר ה 29 בפברואר 2016

אני מנהל דצוות בהייטק. עבדתי בעיקר עם עובדים ישראלים זיושביםמאיתי אבל גם עם עובדים שממוקמים בחול. עבודה עם מישהו שלא יושב איתך הרבה הרבה פיות יעילה (אפילו אם הוא ישראלי).
כל תיאוריות העבודה העדכניות (למשל agile) מקדשות את הממאות הצוות במקום אחד. עד כדי המלצה לקבץ את כל הצוות באותו מקום במשרד (מנהלים, מפתחים, אני תמיכה ואנשי QA)

שי ל 25 בפברואר 2016

מה שיותר מעניין לדעתי שהפיתרון של להביא עובדים זרים זה יותר כמו לשים פלסטר במקום לנסות ולטפל בשורש הבעיה.

כמובן בהנחה והבעיה אכן קיימת….

תומר 25 בפברואר 2016

השאלה הכי מעניינת היא האם באמת יש מחסור בעובדים ואם כן אז למה.
כל מה שאני קורא ושומע מעיד על ביקוש גדול בהרשמה ללימודי הנדסת מחשבים וחשמל, קשה לי להאמין שאכן יש מחסור אלא אם כן יש במקביל גם זליגה משמעותית של מהנדסים לארצות הים.

השאלה השניה הכי מעניינת היא אם אין באמת מחסור כזה, היא מה האינטרס של ראש הממשלה להצהיר על מחסור כזה

Amir A 25 בפברואר 2016

משאבי אנוש זה המקום שבו מתחוללת הסערה המושלמת בין העובדה שמדובר בתחום שלעוסקים בו אין באמת צורך להבין בתחום (תראו לי מנהלי משאבי אנוש שאשכרה יושבים וקוראים פרסומים מדעיים עכשווים בתחום של דרוג עובדים לדוגמא, ואני אראה לכם איש על חמור לבן) ובין העובדה שבארגונים קטנים כגדולים מדובר באחת המחלקות החזקות ביותר ולו בגלל העובדה שיש לה את ההשפעה המיידית הגדולה ביותר על כל עובד בארגון.

גיל שלי 25 בפברואר 2016

מנסיון, בגלל שיש תחושה שבמשאבי אנוש כולם מבינים, בגלל שהמחלקה לא "מכניסה" כסף אלא "עולה" כסף, מדובר דווקא במקום חלש יחסית לשיווק וכספים למשל

Amir A 25 בפברואר 2016

הכוונה שלי היתה לחיי היומיום בארגון. ואם יש באמת תנועה, כמו שאתה טוען, לכיוון רווחת העובד זה רק ילך ויחמיר.

אריק האדום 25 בפברואר 2016

התחושה של "מחלקה חזקה" היא רק של השכבה התחתונה שפוגשת במשאבי אנוש בשוטף כל הזמן. מהניסיון שלי הגורמים האלו פחות נחשבים ביחס ליחידות המכניסות (מכירות ושיווק למשל) ואפילו ביחס ליחידות התקורתיות (מעגלי בקרה שונים).

Amir A 25 בפברואר 2016

כן, זו הייתה כוונתי.

funfun 25 בפברואר 2016

בתור מנהל מכירות בתחום הפרויקטים של התוכנה אני יכול לאשר שיש מחסור עצום של מהנדסי תוכנה בנושאים מסוימים (מובייל עדיין נדרש ביותר, קוד פתוח ופולסטאק וכן סייבר) מה שכן האלטרנטיבות כרגע זה השוק האוקראיני ומה שנשאר שם במזרח אירופה..
מה שכן, אני לא בטוח שאני לא מסכים איתך שכולם בוכים אבל בפועל לא עושים כלום בנידון.
לגבי משכורות אני חושב שעלתה מדרגת השכר למתחילים חסרי ניסיון אבל לגבי המומחים ייתכן וזה באמת שולי…

בכל אופן – הביקוש למתכנתים שהזכרתי למעלה , אכן גבוה – ובודאות הוא עולה על ההייצע!

גיל שלי 25 בפברואר 2016

זה בדיוק מה שאני אומר. תמיד יהיה מחסור בתפקידים מסוימים, העניין הוא שהתפקידים האלה מתחלפים לפני שתספיק להגיד ג'ק רובינסון, איך תשלים את המחסור דווקא באלה? יתרה מכך, יש מחסור לא רק בישראל, בדיוק בגלל שזה התחום העולמי הלוהט

yaron 25 בפברואר 2016

אני גם יכול לאשר שיש מחסור רציני ושהשכר ועוד איך עולה.
זה גם לא אמור להפתיע אף אחד…
השאלה היא מה הכוונה ב"לייבא עובדים" ???
כל מה שהתעשייה צריכה זה אישור להעסיק זרים (ויזות וכו') משם היא תסדר מצויין ולא צריכה עזרה.
גיל, זה גם ייתר את הצורל ב"לפגוע בול". איפה שיש צורך יגייסו עובדים בחול ויתנו להם ויזת עבודה. זה מה שעושים בארה"ב וזה המקסימום האפשרי.
גם אם היית יודע מראש שתעשיית הסייבר (שמה שקורה שם בכלל מטורף) תזדקק למאות עובדים זה לא היה עוזר לך, מאיפה "תייבא" יוצאי 8200 ?
גל, חברות קטנות כבר שנים עובדות עם פרילאנסרים מחו"ל הם לא צריכות עזרה. הבעיה היא דווקא לחברות הגדולות שצריכות לנהל מאה פרילאנסרים מעשר מדינות שונות.

איציק 25 בפברואר 2016

ראשית, אתה ציינת למה אין מספיק מהנדסים/מתכנתים ולא הכחשת את העובדה שבמחסור (שינויי מגמה תקופתיים). שנית, יש מחסור גדול של מהנדסים בתחומים של מערכות הספק וזרם חזק. עובדים כאלו לא יכולים לעבוד בשלט רחוק מחו"ל, הם חייבים להיות בשטח. במשך שנים משום מה זה נחשב ללואו-תק ואנשים לא הלכו לשם ומסלולים אלו נסגרו כמעט בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ. עכשיו זה מאד נחוץ ומאד חסר. אני יודע שבאפקה זה הפך למסלול סופר מבוקש אך זה לא מספיק לענות על הביקוש. העיניין הוא שזה לא משהו שישתנה בעוד שנתיים כי בכול מחשב, בכול טלפון נייד ובכול תחנת כח צריך מישהו שיתן פתרונות. פשוט זה לא היה פנסי ועכשיו כן. יש לכך שני פתרונות. הראשון, לעודד מוסדות להשכלה גבוהה לפתוח מחדש את המסלולים ולהמתין שנים עד שההיצע יספק את הביקוש. השני, להביא מהנדסים עכשיו, מוכנים וזמינים במיוחד ממזרח אירופה. לא יודע מה הפתרון הנכון אבל אנחנו רואים כל הזמן דרישה גוברת לכך. היום כשאומרים היי-תק, גם הם היי-תק (אפילו מאד) ולכן האמירה של מי שאמר יתכן ולא כוונה דווקא לאלו שכותבים אפליקציות/תוכנות (אנשי אלגוריתמים ותכנתים היה צריך כל הזמן ללא קשר לשינויים) כי אם גם לאלו שעושים גם דברים אחרים.

גיל שלי 25 בפברואר 2016

תמיד יהיה חסר משהו, השוק אמור להשלים את זה. אם הפקולטה לא מיצרת מספיק בוגרים, אלה שכן לומדים אמורים לקבל שכר שנהיה גבוה יותר ויותר, הדרישה ללימודים תעלה, והפקולטות יפתחו עוד מקומות, ככה זה אמור לעבוד. אם מתלוננים כבר עשרים שנה על מחסור, כנראה שמשהו דפוק, או שהמחסור הוא פשוט חלק מהתנועה הטבעית של האנשים בשוק

yaron 25 בפברואר 2016

יש תחומים שבהם השוק לא יכול להשלים את הביקושים. סייבר ומובייל הם רק שתי דוגמאות.

no propaganda 25 בפברואר 2016

לפי ההתרשמות שלי מהסביבה, אכן יש מחסור. כמעט כל חבר שאני פוגש בשנה האחרונה שואל אם אני מכיר מישהו כי החברה שלו מחפשת עובד ואני עונה שאם הייתי מכיר כבר הייתי מגייב אותו אלי.
אני חושב שהסיבה למחסור הזה עכשיו היא אותם מרכזים גדולים של חברות גדלות שנפתחו בשנים האחרונות ששואבים מומחים ומשאירים את החברות הישראליות הגדולות לחפש כי הן לא מוכנות לשלם יותר. ולכן החברות האלה פונות לממשלה וביבי מוציא הודעה מסוכנת כזו.

גיל, אתה סוקר את השכר גם בחברות הבינלאומיות הגדולות כמו אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון וכו'? אולי תוכל לשפוך קצת אור על מה שאני חושב( או לסתור את זה לגמרי :))

גיל שלי 25 בפברואר 2016

אתה חושב נכון

אריק האדום 25 בפברואר 2016

במקום לבכות לביבי שיתכילו להסמיך ולהדריך אנשים בעצמן. החברות האלו יכולות לפתול או אפילו לתמוך במרכזי הדרכה קיימים. לייצר מסלולים ממוקדים ואינטנסיבים.

איציק 25 בפברואר 2016

בהרבה מקרים זה לא עובד ככה. מסלולים אינסטנט יוצרים עובדים בטעם פלסטיק.

גיל שלי 25 בפברואר 2016

אני מכיר חברות שכבר עושות את זה ובהצלחה, ולא במסלול אינסטנט אלא לוקחים מהנדסים מתחום מסוים ומלמדים אותם תחום דומה

איציק 25 בפברואר 2016

זה משהו אחר, וזה עובד. אני ניפגש גם אם מקרים של ניסיון לאינסטנט וזה רע!!!

אריק האדום 25 בפברואר 2016

כל דבר עם טעם של פלסטיק זה בעיקר בגלל המפעל שמייצר ולא בגלל המוצר שמיוצר.
אם מעביד חושב שבחודש השקעה הוא יקבל מהנדס עם ניסיון של שנתיים אז יש כאן בעיה מובנית.
ההשקעה בעובד צריכה להיות בהתאם לדרישה ממנו בעתיד.

yaron 26 בפברואר 2016

יש לא מעט חברות שמציעות 4000-5000 ש"ח על "חבר מביא חבר" ואני לא מדבר רק על מהנדסים/מתכנתים אלא גם על מנהלי שיווק/מוצר ואנשי מכירות.

עומר ה 29 בפברואר 2016

גם אני מכיר המון חברים שמחפשים בנרות עובדים. העניין הוא שכולם מחפשים עובדים מנוסים. מי ש"מוכן" להעסיק בוגרי אוניברסיטה וללמד אותם איך לתכנת, יוכל למצוא עובדים.
2 דברים על זה.
הראשון הוא שהרבה חברות לא יכולים לחכות שעובד יהיה מוכן. זה יכול לקחת אפילו שנה שבוגר אוניברסיטה יהיה מנוסה בעבודה שלו.
העניין השני הוא להשאיר את העובדים אצלך בחברה אחרי שלימדת אותם הכל

Oded 25 בפברואר 2016

מעניין מאד, תודה
ולגבי הפסקה האחרונה, בישראל מומחיות היא לא מצרך מבוקש. גם בתחום החסכון הפנסיוני יעדיפו לראיין בעל אינטרס מאחת מחברות הפנסיה מאשר מומחה בלתי תלוי בתחום. גם כשהביאו מומחים לנהל את מחלקת הכדורגל של מכבי היו רבים שלא הבינו למה (עדיין יש כאלה שטוענים שזה רק הכסף ולא המומחיות).

אריק האדום 25 בפברואר 2016

בסל הוכיחו שעדיף בעלי אינטרס.
זה עובד שם מצויין.
אם אתה כמוני… אדום (:

אריאל גרייזס 25 בפברואר 2016

התחושה שלי, ואני לא באמצע התחום אבל מרגיש אותו מהצד מחברים וכו זה שחברות ישראליות שמחות לקחת חבר'ה צעירים שעולים שכר יחסית נמוך ומעדיפות לא לגעת בעובדים מבוגרים, לא בגלל שהם לא יודעים אלא בגלל שהם באים עם ניסיון ודורשים יותר כסף (וכנראה שגם הגיל מרתיע כי ראש צוות בן 30 לא מרגיש נוח לנהל עובדים בני 45) ואז מצד אחד יש מחסור ומצד שני השכר לא עולה בצורה דרמטית

עומר 25 בפברואר 2016

כמה הערות:

(א) המונח "עובדי היטק" כל כך רחב עד שאין לו משמעות. הכשרה של אדם למשרת QA הכוללת בדיקת מסכים של אתר אינטרנט היא בסדר גודל של שבוע. הכשרה של אלגוריתמיקאי רציני, מפתח קרנל טוב או מומחה לאבטחת מידע יכולה לקחת עשור (ועל "הכשרת אינסטנט" אין מה לדבר). הספקטרום רחב מאד – וזה עוד רק בפיתוח תוכנה. "הייטק" כולל גם פיתוח חומרה, ביוטכנולוגיה, הנדסת מכונות וכו'.

(ב) האם יש מחסור ב-"עובדי הייטק"? כאמור, בלי לציין למה הכוונה ב-"עובדי הייטק" השאלה חסרת משמעות. אבל לפחות בחלק מתפקידי המפתח בתחום התוכנה, בעליל קשה מאד למצוא אנשים מתאימים והביקוש גדול בהרבה מההיצע. מדוע זה לא מתבטא בעליית השכר? זה ועוד איך מתבטא. אין לי נתונים מדוייקים, אבל להערכתי במקצועות ה-"קשים" השכר עלה בכ-100% בעשור האחרון (לפני כעשור מתכנת מוכשר יכול היה לצפות לשכר של כ-20,000 ברוטו, והיום ציפיית שכר של כ-40,000 לחודש היא סבירה). מצד שני, העלייה לא נובעת רק ממחסור מקומי. עוד פירוט עד כך – בהמשך.

(ג) האם המחסור משמעותי? אני לא יודע. מצד אחד, זה נכון שבכל כלכלה בריאה תמיד יהיו חסרים אנשים מסוימים במקצועות "חדשים". מצד שני, אנשים שטרחו לבדוק את ה-"תמונה הגדולה" (קצב ההכשרה של עובדים חדשים, נדידת כוח אדם לחו"ל, הפגיעה הכרוכה ביזמות ההי-טק המקומית) אומרים שיש בעיה, ומהמצב בשטח – קל לי מאד להאמין להם. הבעיה "הלאומית" היא שישראל עלולה לאבד את היתרון היחסי שיש לה כרגע בעולם בתחום (ויש לה כזה).

(ד) *ה*-נקודה *הכי* חשובה בכל הסיפור הזה, היא שבכל מה שקשור להיי-טק – הגלובליזציה של שוק העבודה היא מאד-מאד משוכללת. כך שמצד אחד למתכנת ישראלי קל *מאד* לעבור לארה"ב, בריטניה או אירלנד – אין שום בעיה של ויזות וכו', אין שום בעיה תרבותית, אין שום "וריאנטים" לוקליים של העבודה שצריך להסתגל אליהם. ומצד שני, למנהל ישראלי (גם של חברת סטארט-אפ קטנה) קל מאד לנהל חלקים מהפיתוח באאוט-סורסינג להודו, סין או מזרח-אסיה. לכך התייחסתי קודם, כשאמרתי שקשה לכרוך את העלייה בשכר במחסור בעובדים. השכר של מתכנת ישראלי לא נקבע על פי שוק התוכנה הישראלי, אלא על פי שוק התוכנה העולמי. זו גם אחת הסיבות לפערי השכר בישראל בין עובדי היי-טק (תחת ההסתייגות של הפסקה הראשונה) לבין עובדים בענפים אחרים.

והנקודה האחרונה היא זו שמראה כמה עמוקה הטפשות בספין המדובר של ביבי. אתם מוזמנים לבדוק בעצמכם: המצב נכון להיום הוא ששכר המתכנתים בישראל *אינו גבוה*. הוא אפילו נמוך. כשלוקחים בחשבון מיסוי, שכר הנטו בארץ בתפקידי פיתוח "קשים" נמוך מהשכר באירלנד, או בניו-יורק או בסיליקון ואלי. וזה נשאר נכון גם כשלוקחים בחשבון את יוקר המחיה (וביחס לחלק מהמקומות, מצבה של ישראל אף נעשה גרוע יותר). בהחלט יש תופעה של מפתחים ישראלים שמהגרים לחו"ל. זה משתלם.

ואם כך – על איזו ויזות ביבי מדבר? מי לעזאזל יבוא לעבוד בארץ בכאלה תנאים? איזה אדם שפוי (קלו חומר לא יהודי) יעדיף להגר לתל-אביב ולא לקליפורניה או לגרמניה בהנתן שכר שווה? (לא כל שכן כשהשכר בתל אביב נמוך יותר). היחידים שזה עשוי היה להיות רלוונטי עבורם הם אנשי פיתוח בתפקידים "קלים", וכאלה יש די-והותר בארץ וגם אין שום בעיה גם להעסיק אותם מרחוק באאוט-סורסינג.

בקיצור – בדיחה.

yaron 25 בפברואר 2016

אם הכוונה ב"לייבא" עובדים היא פשוט להעניק ויזות אני חושב שאתה תתפלא כמה עובדים ישמחו לבוא לישראל.

עומר 25 בפברואר 2016

אני באמת מאד אתפלא אם מהנדסים מוכשרים ומשכילים – בין אם מהודו ובין אם מאיטליה – שיכולים להגר באותה מידה לישראל, אנגליה או ארה"ב יבזבזו אפילו חצי קלוריה על מחשבות בנוגע לישראל.

אפילו אם השכר בישראל גבוה יותר (והוא לא), ואפילו אם תניח בצד (למה?) עניינים כמו רמת חיים כללית וביטחון אישי – עדיין עניין השפה לבדו יספיק כדי להפוך את ישראל ללא-אופציה (מן הסתם המהגר הפוטנציאלי שלנו דובר אנגלית, אך סביר להניח שמבחינתו עברית ואכדית עתיקה הן שפות מוכרות ושימושיות במידה דומה).

yaron 26 בפברואר 2016

לא יודע מתי היית לאחרונה בחברת הייטק. ברובן אנגלית היא שפה רשמית.
לישראל ולהייטק הישראלי יש כל כך הרבה מה להציע למתכנתים הודים שאין לי כוח להתחיל לפרט…

עומר 26 בפברואר 2016

אחסוך ממך את הרזומה שלי – אבל אם זה לא היה ברור, אני מכיר את תעשיית התוכנה הישראלית היטב ומקרוב, ומעורה בה בשני העשורים האחרונים.

השימוש באנגלית במסמכים רישמיים ואימיילים אינו רלוונטי לשיחות מסדרון, ובמיוחד לא לחיים הפרטיים מחוץ למשרד ולשעות העבודה (מוסדות חינוך, תרבות מקומית, חיי לילה …) – שמן הסתם מהווים פקטור משמעותי לא פחות (ומן הסתם יותר) כאשר עוסקים בהגירה. מדובר במהגרים משכילים עם יכולת השתכרות ניכרת שהעולם פתוח בפניהם, ולא בפליטים מסוריה. מה, אתה ברצינות מטיל ספק בכך שלשפה המקומית יש חשיבות?

נראה כאילו אתה מחזיק בראש איזו דמות של סקריפט-קידי הודי שיודע קצת jquery. לא, כאלה באמת לא חסרים בישראל. חסרים אנשים שלכל הפחות יכולים לעבור בקלות את המיונים של גוגל.

בכל מקרה, אתה מחמיץ לחלוטין את הנקודה: השאלה היא *לא* מה יש לישראל להציע, אלא מה היתרון בהצעה של ישראל על פני ההצעות של קליפורניה, לונדון או דבלין. והתשובה היא שאין כזה ממש. יש אולי קלף סנטימנטלי שאפשר לנופף בו בפניהם של יהודים, אבל ביחס לכל השאר – ישראל בעמדת נחיתות רצינית.

yaron 27 בפברואר 2016

אתה מציג את זה כאילו בכל הודו יש רק כמה מאות מהנדסים, לכולם הצעות מגוגל דאבלין ושואל למה שיבחרו בישראל…
מה שאני טוען שיש לפחות כמה מאות מהנדסים מוכשרים שישמחו לעבוד בישראל שנתיים שלוש בשכר הוגן.
אנחנו לא איזה חור. לישראל ובטח שלהייטק הישראלי יש הרבה מה להציע.

עומר 27 בפברואר 2016

כל מה שאני אומר הוא שהמחסור בישראל הוא בדיוק של פרופיל המפתחים שיכולים באותה מידה לעבוד בכל מקום אחר בעולם. הביקוש הגבוה למפתחים מוכשרים הוא עולמי, לא מקומי.

עם מיליוני הודים שיודעים לתכנת, אבל לא מספיק טוב בשביל הסיליקון ואלי – אין מה לעשות בארץ, ואין טעם לחלק להם ויזות. ואילו אלה שכדאי להביא, לא ירצו לבוא.

עם כל הכבוד, קשה להגזים במידה בה ישראל היא לחלוטין חור נידח ולא אטרקטיבי לעומת ארה"ב או אירופה. בתנאים הנוכחיים, בהם בנוסף לכל החסרונות הברורים והרגילים של ישראל, אפילו השכר בה לא אטרקטיבי במיוחד – יהיה לך קשה מאד למצוא אפילו מתכנת הודי אחד ויחיד שהתקבל לגוגל, ויעדיף רילוקשיין למרכז הפיתוח שלהם בתל-אביב על פני רילוקשיין למרכזי הפיתוח שלהם בקליפורניה או דבלין.

S&M 25 בפברואר 2016

ביבי שוב היה הראשון לזהות, שצריך להיות אידיוט גמור כדי להשלים עם יוקר המחייה, כאשר בחו"ל מחכים להייטקיסטים עם משכורות, תנאים ויוקר מחייה שלילי, שהם יכולים רק לחלום עליהם כאן. לכן הוא יודע שמי שבינה בקודקודו, יעוף מכאן כמה שיותר מהר, ולא יחזור עד שהמדינה הזו תחזור לשפיות, תצא מהטראנס הדתי-מזרחי-כפיים שלה, ותמצה את הפוטנציאל הגלום במוח היהודי ובאיתנות הכלכלית.
מילא זה שבחרתי לאהוד קבוצה כמו הכח, אבל למה לא בחרתי מקצוע שהייתי יכול לנייד מעבר לים?!
תדע כל אם עברייה לנתב את ילדיה לבחור מקצוע שיותיר בידם את הבחירה, לחיות בטירוף או בחו"ל.

yaron 25 בפברואר 2016

גרתי 13 שנה בניו יורק ואני לא מתחרט לרגע שחזרתי.
מצחיקים אותי כל המאיימים והמפחידים…
לפי התחזיות האלה כבר לא היו כאן מהנדסים מכל סוג, רופאים, אחיות ועוד שלכולם ביקוש אדיר בחו"ל.

רוני 25 בפברואר 2016

מעניין שבכל דבר אחר הוא לא מתערב (מלבד הגז כמובן), ובדבר היחיד שעובד בצורה סבירה (אני לא מהתחום, אבל כך זה נראה) הרמאי הזה רוצה לעשות משהו.
נשמע כמו ספין, נותנים להתעסק ולדבר על משהו אחד ובינתיים מעבירים כמה חוקים/תקנות/מיליונים למי שצריך.. כנראה שספין הקזינו דעך מהר מדיי.

גיא 25 בפברואר 2016

אני מהנדס מחשבים (למדתי הנדסה, לא מדעי המחשב), בוגר האוניברסיטה העברית. במהלך התואר התמחיתי בחומרה אבל אני שולט ברמה טובה גם בתכנה ובפועל כבר שנה וחצי, מאז שסיימתי, אני עובד כמהנדס תכנה. אני מפתח full stack, הגעתי למקום העבודה שלי (שאינו חברת הייטק אלא מוסד אקדמי עם צוות פיתוח) במקרה לגמרי.
אומרים לכם שיש מחסור? ובכן מי שאומר את זה משקר. שקר לבן, לכל הפחות. אין מחסור, יש משרות לא מאוישות. קחו למשל את חברה א'. לחברה הזו נדרש מתכנת (בז׳רגון האפנתי זה מהנדס תכנה). החברה מפרסמת מודעת דרושים באתר שלה ואולי אפילו באיזה לוח דרושים. עשרות אם לא מאות של קו"ח מגיעות לתיבת הדוא"ל שבמודעה, רובן זוכות לדחיה במקרה הטוב או התעלמות במקרה היותר נפוץ. למה? כי לחלק אין נסיון מספק, לחלק אין ממוצע מספיק טוב וחלק סתם לא באים בטוב בעין של הhr. עכשיו זה מתחלק לשלושה סוגים: בוגרי אוניברסיטה שהם עילוי ומחזיקים בממוצע 90+ ולכן גם מצאו משרת סטודנט תוך כדי הלימודים, בוגרי אוניברסיטה עם ממוצע פחות מוצלח (נניח אזור 80) שלא עבדו במהלך התואר (כי הממוצע לא היה מספיק טוב כדי להתקבל למשרת סטודנט) ובוגרי מכללות (שנדחים בלי קשר לממוצע, כי הרמה במכללות יותר נמוכה, אבל בכל זאת מציפים את השוק כי כל מכללת קקמייקה מציעה תואר במדמח או הנדסת תכנה שזה שקר נוסף). אפשר שאף אחד לא יאייש את המשרה במשך שנה-שנתיים עד שיבוא העילוי מהסוג הראשון שיעבוד קצת (בשכר של צעירים) ואז, בדיוק כשהוא מתחיל להיות רווחי כי הוא סיים ללמוד את המוצר ולהתחיל לפתח דברים ששווים לחברה כסף, יעבור אחרי שנתיים למקום שיציע לו יותר כסף. ושוב שנה-שנתיים של vacancy. כל זה כשאפשר היה לקחת מישהו שהוא קצת פחות עילוי אבל בשנתיים בהן התפקיד אינו מאויש יכול היה כבר להיטמע בחברה ולהועיל הרבה יותר מאשר כסא ריק.
יש המון אנשים שיכולים לאייש את כל המשרות האמורות, לא צריך לייבא הודים בשביל זה. מספיק לנער קצת את אנשי הhr ולהרגיע עם מבחני הקבלה הפסיכיים – אלה ממילא לא מראים יותר מדי.

גיא 25 בפברואר 2016

אגב, אם בעוד חצי שנה אחליט לעבור לחו"ל (כמפתח fullstack בשפת ruby עם נסיון של שנתיים), מצפה לי שם משכורת כפולה פחות או יותר ובהסתברות גבוהה גם מדינה עם תנאי מחיה נורמליים יותר

Amir A 25 בפברואר 2016

אתה רוצה לומר לי שעדיין עושים את מבחני הקבלה הטפשיים הללו? צייר לי עץ וכל זה?

איציק 25 בפברואר 2016

עד שלמדתי לצייר עץ, עכשיו אתה אומר שזה טיפשי???!!!

Amir A 25 בפברואר 2016

חס וחלילה. בוא, צייר לי עץ ואני אגיד לך בדיוק מה זה אומר עליך…

איציק 25 בפברואר 2016

זה יגיד שאני צייר עצים גרוע (ולא רק עצים). כל שאר הדברים הם ספקולציות.

אמיתי 25 בפברואר 2016

יש לך בעיית ביטחון עצמי שמונעת ממך לפרוח :)

Amir A 25 בפברואר 2016

זה בגלל שהוא חסר שורשים /-:

איציק 25 בפברואר 2016

:-(
היום שתלתי עץ זית.

Ljos 25 בפברואר 2016

מבקשים מאנשים לצייר עצים? מה למען הואן גוך זה אמור להראות ואיך זו דרך לגיטימית לסנן מועמדים לעבודה?

Amir A 25 בפברואר 2016

ברור שזו דרך לגיטימית. אחרי הכל ארגונים משלמים בשביל זה. כמו שהם משלמים בשביל גרפולוגים, אסטרולוגים, קוראים בקפה, מקשרים לעולם הבא ולא יודע מה. אם אתה מוכן לשלם לי על זה אני מבטיח לך שזה לגיטימי.

Ljos 25 בפברואר 2016

אז אני מבטיח לעבור מועמד מועמד ולירוק לו בפנים. בטוחני (מה בטוחני? מאה אחוזני!) שלפי הצורה שבה הרוק נוזל וניגר מפני המועמדים, אוכל לזהות מי יהיה עובד טוב וראוי ומי סתם מעמיד פנים שהרזומה המדהים שלו אומר משהו.

Amir A 26 בפברואר 2016

א. אם תמצא מי שישלם לך על זה אז בבקשה
ב. נשמע לי לא יותר מופרך מגרפולוגיה או מעצות של אסטרולוגים/איצטגנים למינהם.

איציק 26 בפברואר 2016

נראה לי הרבה פחות מופרך. פה אתה לפחות יכול לראות תגובה ולהתייחס אליה.

Ljos 26 בפברואר 2016

אז תסלח לי לרגע, יש לי רעיון חדש שצריך לצאת לשווק. זהירות נומרולוגים, יש מספר חזק חדש בשוק.

austaldo 26 בפברואר 2016

אמיר, לפני שנתיים בערך הייתי מובטל. עד כמה שאבטלה זה מצב מלחיץ ומדכא, ב 2 המקרים שהתראיינתי והודיעו לי שצריך ללכת למבחני התאמה אמרתי "לא תודה". במקום שבו עושים מבחנים כאלו אני לא מעוניין לעבוד.

פאקו 25 בפברואר 2016

לא יודע איפה התראיינת. גם אני מהנדס תוכנה (אבל עם יותר נסיון), ובדיוק עברתי עכשיו עבודה, כך שהתראיינתי בלא מעט חברות (חלקן די מובילות). לא נתקלתי באף חברה שדרשה מבחנים כאלו. לדעתי כמות החברות שדורשות מבחנים כאלו מאד פחתה יחסית לעבר, בעקבות ההבנה שמדובר בבזבוז זמן וכסף על השרלטנות הזאת. כמובן שאני מתייחס למבחני ה"צייר לי עץ" ולא לאלו המקצועיים.

אריאל גרייזס 25 בפברואר 2016

הסיכון גבוה מדי מכדי להפקיד אותו בידיים של ילדות בנות 25 שסיימו עכשיו תואר ראשון בפסיכולוגיה (לא בקטע של שובינזם – בכל המקומות שבהם נתקלתי במבחנים האלו זה היו בחורות צעירות שלא מבינות כלום בתחום המקצועי שבחנו אותי)

גיא 26 בפברואר 2016

לא מדבר על צייר לי עץ אלא על מבחנים טכניים חסרי שחר עם חידות ברמת קושי מופרעת שאם תפתור אותן זה בעיקר יעיד על זה שמצאת אותן כשחיפשת בגוגל 'שאלות לראיון עבודה בהייטק'.

פאקו 26 בפברואר 2016

אוקיי, זה באמת קצת יותר נפוץ. פחות ברמת החידות האיזוטריות (למרות שגם בהן נתקלתי באיזושהי פעם), ויותר ברמת חוסר היכולת לשאול את השאלות הנכונות כדי להבין מי המועמד מולך, והעדפה להימלט למחוזות מוכרים. מדובר אגב בהגזמה לשני הכיוונים – גם בכיוון השני לשאלות "שטאנץ", כאשר במקרים מסויימים אפילו הייתי צריך להתאמץ בלהסתיר את העובדה שנתקלתי בשאלה פעמים רבות בעבר. במקרה אחד אפילו נשאלתי אותה השאלה בשני ראיונות עוקבים באותה החברה (במקרה זה, דווקא שאר הראיונות באותה החברה היו בעיניי מוצלחים למדי). ראיון זה דבר שדורש הכשרה ומיומנות, ובמקרים רבים חברות מזניחות את הדבר החשוב הזה, כך שהתוצאה היא פספוס של אנשים טובים ומתאימים מצד אחד או קבלה של אנשים לא מתאימים מצד שני.

miranda veracruz de la hoya cardenal 25 בפברואר 2016

אני עובד כמתכנת באותה חברה מזה 25 שנים.
התקבלתי בזמנו לעבודה ללא ניסיון. למעשה, המודעה ציינה בפרוש שניסיון אינו הכרחי. אני הנדסאי – לא היה לי גם תואר אוניברסיטאי.
באותה תקופה קיבלה אותה חברה עוד כ 10 מתכנתים חסרי ניסיון.
25 שנים אחרי, אני ועוד רוב המתכנתים שהתקבלו אז לעבודה – עדיין בחברה. מתכנתים שהתקבלו שנים אחרי ועם נסיון לרוב עזבו.
אותה החברה מגייסת היום עוד מתכנתים לאחר גל התפטרויות מסיבי של מתכנתים (לא פיטורים – התפטרויות).
הדרישות נכון ל 2016: ניסיון מינימום שנתיים, תואר אקדמי.

רוצה לאמר:
1. תנו צ'אנס לחסרי ניסיון. הם ילמדו את העבודה ויהיו נאמנים יותר.
2. יש מתכנתים בארץ. לא חסר.
3. מי שרוצה ליבא מתכנתים מחו"ל עושה זאת לא בגלל שחסרים עובדים אלא כי הוא רוצה עובדים זולים. קצת דומה לעובדים זרים בחקלאות ובניין.

איציק 25 בפברואר 2016

להבדיל ממך, התכנתים הצעירים רוצים לבוא לצבור ניסיון ואחרי שנה או שנתיים לעבור ליעד הבא והשכר הגבוה. אם רוצים עובדים נאמנים שווה לקחת בני 45 פלוס. רבים מהם מבוססים בלי משכנתא, מוכנים לעבוד בשכר סביר להכשרתם ולא מחפשים לקפוץ מהעגלה לעגלה נוחה יותר כי מודעים לגילם ולסיכויי מציאת מקום טוב יותר.

פאקו 26 בפברואר 2016

+1 לגמרי איציק (ולא רק כי אני עונה להגדרה זו). בעבודתי הנוכחית, זו שאני בדיוק עוזב, יש לא מעט תכנתים צעירים ומוכשרים, אך חסרי נסיון לחלוטין. אפשר לראות בבירור את ההבדל בין כאלו המגיעים להתגלח על הזקן של החברה כדי לקפוץ לתחנה הבאה לבין אלו המגיעים לעשות את העבודה באמת. עם זאת, בשני המקרים, החברה זקוקה לאותם עובדים בעלי נסיון שיידעו לשים את משקל הנגד ויתרמו מנסיונם כדי לאזן את חוסר הנסיון של הראשונים. לא מדובר דווקא במנהלים של העבדים – לאלו לא תמיד יש את המשאבים לכוון אותם, אלא מספיק אפילו שאלו יהיו הקולגות שעובדים איתם בצוות. צריך להיות תמהיל של עובדים משני הסוגים, וכך החברה לדעתי תרוויח הרבה יותר ממצבת העובדים שלה.

פאקו 26 בפברואר 2016

עבדים=עובדים (כמה פרוידיאני)

גיא 26 בפברואר 2016

זו בדיוק הבעיה – לא נותנים צ׳אנס לחבר'ה ללא נסיון.

אמיתי 25 בפברואר 2016

הספין כנראה עובד…הסוד זה לגרום גם לאנשים רציניים לדבר עליו…
לדעתי אין צאנס שהדבר הזה יקרה ואני בטוח שגם מי שעומד מאחורי
הבדיחה הזאת יודע את זה..לכן נשאלת השאלה למה?? מי ירוויח
מהבלון אויר חם הזה..?

Eyal 25 בפברואר 2016

זה באמת מעניין, לפי דעתי הניסיון פה הוא כפול. אחד זה להימנע מהמצב של הבורסה והשני זה אירלנד. מהכיוון של הבורסה זה לנסות להימנע כמה שאפשר מאאוטסורסינג כי זה מה שהרג את התחום. בשנות השבעים היה שם המון כסף ועבודה אבל הוציאו את כל העבודה להודו ורוסיה תחת חברות ישראליות ושלושים שנה אחרי זה אחד הענפים החזקים בישראל גוסס בלי מקום לפועלים חדשים בתחום. השני זה אירלנד כי בזה שהם מכריזים על מחסור הם יכולים לעשות צעדים במטרה למשוך עוד חברות גדולות. אירלנד עושה את זה עם מיסי חברות מעוד נמוכים ואני לא יודע אם לשם מכוונים בהכרח אבל ממש כמו בכדורגל אני מאמין שזה יעשה טוב. במקרה של ההייטק זה יגדיל את האנשים האיכותיים, השפות והכלים במטרה לחזק יותר את השוק.

yaron 26 בפברואר 2016

אני רק אניח את זה כאן :-)
http://www.themarker.com/technation/1.2863410

פאקו 26 בפברואר 2016

Words are cheap

yaron 26 בפברואר 2016

הקיבעון על כמה חרא כאן משעמם…

פאקו 27 בפברואר 2016

ממש לא מה שטענתי. סה"כ מציין שנאום מהסוג הזה, בכנס מקומי בו חברה מתארחת תמיד יגרור השתפכויות מהסוג הזה.

austaldo 26 בפברואר 2016

בטח שיש מחסור בעובדי הייטק. חצי מהחברות בארץ מחפשות עבדים בשכר נמוך ככל האפשר.
אם אתם רואים מודעת דרושים בנוסח: "חברה צעירה ודינאמית מחפשת מהנדסי תוכנה עם ראש פתוח ומוטיבציה לפיתוח מוצר מדהים בלה בלה בלה …"
סביר להניח שמה שעומד מאחוריה זה כמה דושבגים שמחפשים חבר'ה צעירים ותמימים שחושבים שאם הם יעבדו שנה-שנתיים בחצי חינם 16 שעות ביום אז הם יעשו אקזיט וירוויחו כמה מיליונים.
בנוסף, יש קטע מטומטם של פסילה אוטומטית של מועמדים מבוגרים. וזה ממש מטומטם כי מנסיון של מעל 20 שנה בהייטק אני יכול להגיד שהצוותים הכי טובים אלו הצוותים המגוונים, אלו שיש בהם גברים ונשים מכל הגילים.

מוזר בעיני איך ראש הממשלה שכל הזמן מתגאה בהייטק הישראלי רוצה להפוך את הענף לפחות ישראלי ע"י יבוא עובדים זרים, כאילו שלייבא מהנדסים ומתכנתים זה אותו דבר כמו לייבא עובדי בניין, חקלאות ועובדים סיעודיים ואפשר לקמבן ככה כמה חברות של מאעכרים. ההגיון שלי אומר זה שאם האונברסיטאות לא מספקות מספיק בוגרים שנידרשים כל שנה למעגל העבודה אז אולי צריך לחזק את האוניברסיטאות והמכללות, להשקיע שם יותר ולהקל על הסטודנטים שיהיו פחות טרודים במחייה ודיור, אבל היי, ממתי מישהו בממשלה חושב על תכנית שצריכה יותר זמן מעד הבחירות המוקדמות הבאות?

רומן 27 בפברואר 2016

אני שומע את השטות הזאת של ההודים כבר כמה שנים, אין מה להתרגש.
אף אחד לא יקח לנו את הפרנסה, מי שטוב, מי שלמד באוניברסיטה מכובדת, מי שהשקיע בעבודה, ימשיך לעבוד ולהתפרנס יפה.

Comments closed