ליגת שוקי ההון – המחאה מגיעה אחרי שהסוס ברח מהאורווה

המחאות הן סימפטום, לא גורם

קראנו על ההתארגנות בווילס, ראינו בערוץ 10 את בעלי העסקים הקטנים שרוצים למחות על הפטורים ממס של הגדולים, העניין הוא שהם כולם מוחים נגד דברים שהיו רלבנטיים לפני שנתיים. בחודשים האחרונים 136 חברות אמריקאיות פרסמו אזהרת רווח, אזהרה שבסיסה הוא שהן ישלמו הרבה יותר מס מהמתוכנן במקור. הOECD העריך את הנזק שנגרם כתוצאה מתכנוני מס בכ240 מליארד דולר, והביא את הממשלות לפעולה, או יותר נכון, לשיתוף פעולה.

בחברות שפרסמו את אזהרת הרווח אפשר למצוא את יאהו, לינקדאין, קרוקס וחברות רבות נוספות, גם קרנות פרייווט אקוויטי.

*

כמובן אין זה מקרה שהמחאה הגיעה הרבה אחרי שהעניין כבר נמצא בתנועה הפוכה. כך זה קורה בדרך כלל עם מחאות. המחאה החברתית למשל היתה מקרה דומה. רבים חושבים שהמחאה החברתית שינתה פה משהו, כאשר למעשה המחאה החברתית היתה אך סימפטום נוסף של השינוי בתנועת המטוטלת. אני לא מנסה לקבוע שהמחאה החברתית היתה מיותרת, הטענה היא אחרת, המחאה החברתית שינתה הרבה פחות מכפי שאנשים חושבים.

חברות מוצרי הצריכה נטו לנמק את הירידה בסך המכר ברשתות כתוצאה של המחאה החברתית, אך הנימוק הנכון הוא פשוט הרבה יותר, הירידה בסך המכר נבעה מכך שאנשים נאלצו להתמודד עם הידיעה שצריך להתחיל לחסוך לעתיד, ולא הרוויחו יותר, כך שנשאר פחות כסף לקניות. אותם הגורמים שהובילו למחאה החברתית, הם שהובילו לשינוי במכירות, והם שהובילו גם להעלאת שכר המינימום בעולם המפותח באופן רחב. אגב, גם שיתוף הפעולה הבינלאומי לגביית מיסים יעילה יותר, נובעת מאותן סיבות עצמן. כל התופעות האלה הן תוצאה של המצב, ולא גורם לשינוי.

*

דוגמה נוספת לסגירת שערי האורווה רק לאחר שהסוסים ברחו מגיעה מעולמו המופלא של ראש ממשלתנו. ראש הממשלה הדליף את תכניתו המקסימה ליבוא אנשי הייטק, שכן הטענה היתה שקיים מחסור במפתחים למינהם. מה רבה היתה פליאתי (בעצם לא באמת) כאשר בסקר השכר העדכני ביותר שלנו, פתאום מצאנו שלאחר שנתיים בהם שכר המגויסים החדשים בפיתוח היה גבוה יותר משכר העובדים הקיימים בחברה באותו תפקיד, פתאום שכר המגויסים החדשים היה שווה לזה של העובדים הקיימים.

מתי שכר המגויסים החדשים גבוה יותר בהשוואה לשכר עובדים קיימים? כאשר יש מחסור באנשי פיתוח, ועל מנת למשוך אנשים טובים לחברה, צריך להציע להם יותר כסף בהשוואה לעובדים העובדים כבר בחברה. בהתאמה, כאשר שכר העובדים המגויסים שווה לשכר העובדים הקיימים, אנחנו מבינים שההיצע איזן את הביקוש, ולכן כבר אין צורך למשוך את החדשים בהצעות שכר גבוהות יותר. כלומר, בדיוק כאשר ביבי הזדעק לטפל במחסור, השוק כבר עשה את שלו.

*

זה טבעו של שוק משוכלל, הוא מתקן את עצמו הרבה לפני שהמידע על הצורך בתיקון מגיע לכולם. זה קורה גם בספורט, כשכולם בטוחים שמכבי פוקס הבטיחה את המשך שלטונה בליגה באמצעות הסכם היורוליג החדש, המציאות היא שמכבי פוקס כבר איבדה את היתרון התחרותי שלה. אפשר למצוא הרבה מאוד דוגמאות נוספות. כאשר אנחנו מבינים שצריך לעשות משהו, בדרך כלל זה קורה הרבה אחרי שכבר התקיימו התנאים לשינוי במילא.

 

התיקו מול טוטנהאם
תשובה לגיל שלי - הבעיה היא תמיד בסייח

59 Comments

אחד 3 באפריל 2016

באיזו מחאת מס מדובר?

גיל שלי 3 באפריל 2016

עצמאים וחברות קטנות שמנסות להתאגד ליישות במדינה זרה, על מנת לקבל את הטבות המס שמקבלות החברות הבינלאומיות

אוריה 3 באפריל 2016

לא כל כתבה בערוץ 10 שווה פוסט בדה-באזזר…
מדובר במחאה זניחה, מה גם שמס החברות בארץ הוא הגיוני לחלוטין, בניגוד למס על יחידים.

גיל שלי 3 באפריל 2016

אתה צודק.
העניין שהתניע את הפוסט הוא דווקא המחאה בבריטניה למען האמת, הכתבה אתמול בערוץ 10 היתה יותר קוריוז שהוסיף משהו

מתן גילור 3 באפריל 2016

מס החברות בארץ ומדרגת המס השולי הגבוה ביותר (לפני מס יסף) מובילות לעקרון אדישות. לטעון שאחד גבוה מדי והשני נמוך, סותר את הלוגיקה של עקרון האדישות, שלכאורה אמור להישמר. גם לאחר מס יסף אין הבדל אקוטי, אלא לאנשים מאד עשירים (ובלאו הכי שיעור המס הזה רלוונטי רק עבורם).

אוריה 3 באפריל 2016

נראה לי שאתה צודק להלכה אבל לא למעשה…
בעולם מושלם בו אין תכנוני מס וכל שקל רווח של חברה ימוסה כמס על דיבידנד לבעל המניות אז אתה צודק.
בפועל,עיקרון האדישות לא כ"כ מתקיים
אינטרס של חברה או מנכ"ל מסויים להציג רווח גבוה יותר לאחר מס לא נוגע כלל למס השולי על היחיד.
המטרה היא להציג רווח למניה גבוה ביותר, בלי קשר כמה ואיפה ישולם מס על בעל המניות.
אגב, טענתי שמס החברות בישראל הוא במקום טוב באמצע בניגוד למס השולי שהוא גבוה בכל קנה מידה. אלו נתונים של ה-OECD, לא שלי..

מתן גילור 3 באפריל 2016

אני חושב שמדובר על ממוצעים שנובעים מריווח המדרגות, אבל אם תפנה אולי לקישור ספציפי אהיה יותר חכם ואוכל להתייחס בהתאם. הרי אם לצורך העניין המס השולי היה 30% במדרגה הגבוהה, כולם היו פותחים עסק עצמאי/שותפות (או חוץ ממי שממש כמהה להגנת הערבון המוגבל). לכאורה, בנצח, כל שקל רווח אכן אמור להיות ממוסה בתור דיבידנד או להיות מושקע חזרה במבחרה (שזה תורם לצמיחת המשק, אז ברור שיש אינטרס למדינה לתת "הטבת מס" על השקעה חוזרת).
ד"א, היום לא מעט אנשים מחזיקים חברה+עסק עצמאי, בגלל שיטת המיסוי על כלי הרכב הצמוד.

אוריה 3 באפריל 2016

שני לינקים הנוגעים למס חברות. על היחיד אמצא בהמשך…
http://taxfoundation.org/article/corporate-income-tax-rates-around-world-2015
https://stats.oecd.org/Index.aspx?DataSetCode=TABLE_II1

מתן גילור 4 באפריל 2016

יחיד ודיב', כדי שנוכל לבחון את האדישות :)

תומר הוותיק 3 באפריל 2016

גיל,

בלי קשר לאם אני מסכים או לא אם הכתוב על ידך, העובדה שחלק מהחברות שציינת מספקות אזהרת רווח לא קשורה בעליל לטיעונים שלך…
"המונופולים" של האינטרנט/ecommerce/מובייל (גוגל,פייסבוק,אמאזון ואפל) משלמים מס רצפה בשל תכנוני מס אגרסיביים מאוד שלהם (זה מה שמתניע את מחאת המס של העסקים).

גוגל משלמת בערך מוחלטת פחות מס ממה שחברה שלי משלמת (ותאמין לי השחברה שלי, למרות שהיא טובה היא בכלל לא באותה פלנטה מבחינת הכנסות/רווחים כמו של גוגל, זה פשוט לא הגיוני).

תומר הוותיק 3 באפריל 2016

ורק לדייק יותר, החברות הנ"ל לא רק שלא מציגות אזהרות רווח, אלא ששתיים מהן מציגות את הרבעוניים הכי רווחיים של חברות ציבוריות אי פעם…

yaron 3 באפריל 2016

חלק גדול מהחברות ומהבועה בוול סטריט נובע מקניית מניות אגרסיבית של החברות עצמן על מנת להעלות את הרווחים בצורה מלאכותית. הבעיה היא שהם לא קנו מניות בכספי רווחים אלא לוו ביליונים בריבית אפס.
הריבית עדיין אפסית אבל ברמת המחירים הנוכחית החברות לא יוכלו להמשיך ללוות ולקנות מניות והחגיגה למעשה נגמרה. זאת הסיבה לדוחות הגרועים ואחת הסיבות העירריות למשבר הנוכחי שבקרוב 2008 תיראה כמו משחק ילדים לעומתו.

אמיתי 3 באפריל 2016

איזה דוחות גרועים?…ויותר חשוב איזה משבר? באיזה סקטור? איפה אתה רואה
סימנים למשבר? בכלכלה הריאלית או במניות?

yaron 3 באפריל 2016

וכמובן שמצב הפנסיות קטסטרופלי לגמרי
http://www.forbes.com/sites/pensionresearchcouncil/2015/08/25/unfunded-pension-debts-of-u-s-states-still-exceed-3-trillion/#514731cf69f0
אני יכול לעבור גם למצב בהלוואות סטודנטים, ועוד ועוד…

יותם 4 באפריל 2016

Yaron אולי איזה פוסט אורח או שניים להסביר את משנתך?

yaron 4 באפריל 2016

אקבל זאת כמחמאה אבל המשנה אינה שלי והיא גם לא משנה כלכלית טהורה אלא משנה פוליטית על מדינה וחופש.
בכל מקרה כשרון כתיבה הוא לא הצד החזק שלי… אני הרבה יותר טוב בדיבור והפנייה למקורות מעניינים :-)

איציק 4 באפריל 2016

תעשה כמו טל וגיל, תעלה פודקסט.

גיא זהר 3 באפריל 2016

אופ טופיק. יצאה הודעה שמכבי משחקים בשנה הבאה בנתניה. תנחומיי לאוהדיהם. הייתי מצפה מהם להפעיל לחץ לגבי שאטלים.

אוריה 3 באפריל 2016

ראיתי גם עכשיו, על זה צריך פוסט נפרד. רצוי גם של פרנקו.
כתוב בוואלה שתחנת רכבת נפתחת שם בספטמבר. זה ללא ספק משפר את המצב

יניב פרנקו 3 באפריל 2016

לא שווה פוסט.
נתניה אצטדיון טוב יותר אבל יותר רחוק – מכבי תמכור גם ככה את כל המנויים – להפועל המושבה מעט טוב יותר כי למכור בנתניה היה לה יותר קשה.

מה שכן הולך להיות קשה מאוד במשחקים הרגישים – אני צופה התחזקות מגמת התנו לנו לארח בנפרד.

מתן גילור 3 באפריל 2016

כשבית"ר י-ם אירחו אותנו במושבה, המשטרה דרשה הפרדה של 1,500 מקומות. זה אומר שלמשחקים הגדולים, בקיזוז יציע כבוד ועיתונאים, יש מקום גג ל-9,000 אוהדים. כלומר, הת"א לא תוכל למכור מעל 8,000 מנויים.
גם למת"א יהיה סיפור דומה. לא זו בלבד שנתניה קטן מבלומפילד, אלא שההפרדה דורשת הפקעת מקומות רבים. אני לא יודע כמה מנויים יש להם היום, אבל הם הולכים לקראת תקרה של סביב 10,500.
כל זאת בהנחה שלא יוקם יציע ארעי, שלמיטב הבנתי, מהדיווחים בתקשורת, הם הבינו שזה לא כזה פשוט כפי שחשבו בהתחלה.

גיא זהר 3 באפריל 2016

פשוט זה לא אבל יש תחושה שמכבי הלכה על הפתרון הקל ולעזאזל האוהדים. עוד שנייה היו עוברים לרמת גן

יניב פרנקו 3 באפריל 2016

אני קצת בקי בתחום ההפקות – קושי מרכזי בהקמת יציע אירעי לאצטדיון כדורגל – עלות ובטחון.

הפועל לא תמכור יותר מ8000 בשנה הבאה – זה בסדר גמור – ימכרו במחירים הגבוהים וימכרו כרטיסים לשאר – למכבי זו בעיה למכור 9000 כי הפוטנציאל שם כפול.

אבל ברמה שרמת גן ירד מהפרק אין אופציות

גיא זהר 3 באפריל 2016

ברור שיש כאן עניין של עלויות אבל חלק מהן אתה מחזיר לאורך שלוש שנים גם בפ"ת אם תבנה לצורך העניין שני יציעים של 2,500 בגלל שתמכור יותר כרטיסים. בוא נקח את התרחיש הגבוה של עלות הקמת היציעים ב30 מליון. לעומת זאת ההכנסה תגדל בכל שנה בנגיד 3 מליון מה שאומר שמיטש יפסיד ב3 שנים 20 מליון. לא שאני מזלזל בסכום הזה, אבל נתניה הרי סיוט.

yaron 3 באפריל 2016

בנתניה נפתחת תחנת רכבת נוספת קרובה יותר לאיצטדיון והעיריה התחייבה לשיפור דרכי הגישה.
האיצטדיון גדול יותר ויספיק לפחות לשלבי המוקדמות.
יוקם יציע אורחים נוסף לליגה בלבד.
עיריית פ"ת הערימה קשיים ועיריית נתניה משתפת פעולה.
החלטה חכמה ונכונה.

גיא זהר 3 באפריל 2016

הודעות דובר גם אני יודע לקרוא. חוץ מתחנת הרכבת שכנראה תפתח, מישהו יכול לערוב לשאר הדברים? מאחל לכם שהכל יזרום תרתי משמע

Lord Anthony 3 באפריל 2016

ברגע שיפתחו את התחנת רכבת זה יפתור את רוב הבעיות. האיצטדיון בנתניה הוא באותו הסדר גודל של בלומפילד (כמה מאות מקומות פחות), והרחבה שלו זה רק בונוס.
אני לא אופטימי לגבי הוספת היציעים (ולא מדובר פה ביציעים זמניים, האיצטדיון תוכנן עם אפשרות הרחבה), בטח לא לעונה הקרובה, אבל בכל מקרה נראה שיש סיכוי יותר גדול שזה יקרה מאשר בפ"ת

yaron 3 באפריל 2016

אני שמח שאתה יודע לקרא (ולכתוב) :-)

קפטן קוקי 3 באפריל 2016

הבחירה בנתניה היתה בחירה הכי טובה מתוך שלוש אופציות גרועות.
היתרון הגדול (וזה למה בחרו בנתניה בסופו של דבר) הוא בגלל היחסים הטובים מול הנהלת האצטדיון והעובדה שמכבי תהפוך להיות הקבוצה הבכירה שם. כלומר, זה יהיה אצטדיון ביתי לכל דבר.
מעבר לעלויות, שלפי מה שאני שומע נמוכות משמעותית מבלומפילד, הנהלת האצטדיון באה עם המון רצון טוב כדי לאפשר למכבי להתאים את האצטדיון לצרכיו.
דבר נוסף – יש לא מעט מנויים שהתעייפו ולא בטוחים כרגע שהם מחדשים. אם מכבי היתה ממשיכה לשחק בבלומפילד, ככל הנראה היתה תחלופה מסוימת במנויים, גם אם בסופו של דבר לא היתה ירידה. המעבר לנתניה יגרום ליותר מנויים לא לחדש, וזה מאפשר קצת "לרענן את השורות", שזה לא דבר רע. זה מאוד תלוי בתוצאות בסוף העונה, אבל יש לי הרגשה שגם בשנה הבאה מכבי תמכור את מקסימום המנויים.
הסיפור העיקרי עם זה שמכבי לא עברה לפ"ת הוא לא רק העלות של בניית יציע נוסף, אלא זה שהנהלת האצטדיון רצתה שמכבי תיקח על עצמה את כל עלות הבנייה ולא תהנה משום הטבה (כלומר, שקבוצות אחרות שישתמשו ביציע ישלמו אותו סכום כמו מכבי פר משחק). אני מניח שבנתניה זה יהיה אחרת.

בלייק 3 באפריל 2016

מה הפיתרון המורכב והמכבד-את-האוהדים?

(כאן המקום להוסיף עקיצה ולהציע שגולדהאר יתחייב בפני המשטרה באופן אישי שהאוהדים לא יתפרעו ולכן לא צריך הפרדה בין הקהל של מכבי לקהל היריבה, אבל בעצם צריך גם התחיבות מצד הבעלים של הקבוצה היריבה, אז אני אוותר)

גיא זהר 3 באפריל 2016

פתח תקווה. אולי עד שיבנו יציעים חלק מהמשחקים מושכי הקהל להעביר לנתניה (10 חודשים לטענתם, היינו שני סיבובים בערך חמישה משחקים כאלו).

בלייק 3 באפריל 2016

לדעתי זה בניגוד לתקנון. צריך להגדיר מגרש ביתי אחד, ואי אפשר להעביר ביתיות כדי לארח יותר קהל (ההחרגה היא במקרים של כוח עליון או דרישות משטרה).

גיא זהר 3 באפריל 2016

אז שיהיה שזרוע בזמן המשחקים מושכי קהל. עזוב, הרי ברור שיש כאן מצב יוצא דופן. מעבי הלכו לפתרון הקל לטעמי

בלייק 3 באפריל 2016

במה הוא קל יותר מפתרונות אחרים? בזה שלא יוסיפו יציעים זמניים (בנתיים קראתי שמדברים על זה גם בקשר לנתניה)? כלומר, השקעה של 20-30 מיליון שקל לשתיים-שלוש עונות, שאולי יעמדו בתקן מסוים של אופ״א, זה משהו רגיל שקורה הרבה, ורק מכבי מעדיפים פתרונות קלים על חשבון הקהל שלה…

יניב פרנקו 3 באפריל 2016

קודם כל הסכומים שציינתם פה הם כבדים מאוד.
אבל אני חושב ביטחון – אתם באמת רוצים לקחת אחריות של כמה אלפי אולטראס ביציע אירעי – אני לא הייתי חותם על זה.

לדעתי זו הבעיה – ולא רק כסף.

גיא זהר 3 באפריל 2016

קל בזה שההשקעה הכספית וכאב הראש יהיה מינימאלי. אז מה עם האוהדים יתקעו בפקקים?

-גיסנו- 4 באפריל 2016

אם מכבי היו הולכים על הפתרון הקל של נתניה כי זין על האוהדים, היו סוגרים שם כבר בתחילת העונה ולא הייתה שום סאגה.
אני חושב שבאמת ניסו להגיע לסידור שיאפשר לארח במושבה, אבל למיטב הבנתי עיריית פ"ת הוסיפה דרישה חדשה בכל פעם שהגיעו להסכמה. ממה ששמעתי (לא יודע עד כמה מבוסס אבל לא נשמע מופרך בכלל), לאחר שסיכמו סוף סוף על חלוקת העלויות והסמכויות ביציעים הזמניים, העירייה באה בדרישה ממכבי לדאוג בעצמה לשיפור דרכי הגישה לאצטדיון (דה פאק?!?!) וזה היה הקש האחרון.
ר"ג היה סתם ספין אלוהים יודע של מי, לא היה לי ספק לרגע שלא יארחו שם.

שלו 3 באפריל 2016

יבנו עוד יציעים,
ישתלם לשני הצדדים.
יוסיפו שני יציעים של 2500 כבר מופרדים.
אחד לטובת היריבות, יארחו באירופה בחיפה.
יהיה קצת יותר גדול מבלומפילד (לפי חשבוני 18,800) בזמן הזה ימצאו פתרון קבע.
נתניה מצד שני תהנה ממשהו שיתחזק את האצטדיון.
ועדיין תוכל להשאיל אותו לעוד קבוצה לפחות.

עידוקוליס ליפשיץ 3 באפריל 2016

היה נחמד ומחכים אם היית מצרף מקורות שתומכים בטיעונים שלך. למשל שסך המכר (בענף הקמעונאות? איפה?) ירד. או שהצריכה ירדה (הנש״צ או כמות צריכת המוצרים?). זה לא ממש מסתדר לי עם הנתונים שמפרסם הלמס בשנים האחרונות. בכלל, לנתח במשך שנים ״תנועות מטוטלת״ או תהליכים גלובליים ולאומיים, בלי הפניה לאף מקור או שימוש בנתונים זה מעקר את הפוסטים לגמרי.

גיל שלי 3 באפריל 2016

בענף הקמעונאות, אביא אחר כך קישורים מסטורנקסט

yaron 3 באפריל 2016

גיל, זה לא מדוייק, מכירות רכב עולות, אלקטרוניקה (בדגש על סלולאר) בעליה. נסיעות לחו"ל בעליה.
עיקר הירידות והנזק ברשתות המזון.
השכר הממצוע בארץ בעלייה מתמדת.
הציבור לא הפסיק לצרוך והתחיל לחסוך אלא הבין שהוא ימשיך להקצות אחוז גדול יותר למשכנתא וזה במקרה הטוב של מי שבכלל יוכל לרכוש דירה. ציבור נוסף הבין שזה לא הולך לקרות ושהוא ישלם שכירות כל חייו – זה מה שבאמת הביא למחאה החברתית.

עידוקוליס ליפשיץ 4 באפריל 2016

מה עם הקישורים מסטורנקסט

גיל שלי 4 באפריל 2016

הם בפוסט של יניב

עידוקוליס ליפשיץ 4 באפריל 2016

אם אתה מתכוון למצגת בנושא עתיד ענף הקמעונאות, אז אנחנו בכלל לא מדברים באותה השפה.
איך אפשר להשוות את זה בכלל לירחון סטטיסטי של הלמס?

גיל שלי 4 באפריל 2016

סטורנקסט מהווה סמכות רצינית לגבי חברות כמו תנובה ןשטראוס למשל. אני סומך על הנתונים שלהם הרבה יותר מנתוני הלמס כדי למדוד מכירות ברשתות קימאונעיות.

עידוקוליס ליפשיץ 4 באפריל 2016

כן, אבל לא מדובר בנתונים. מדובר במצגת. אני בטוח שאתה מבין את ההבדל.
אין לי פה אפשרות בכלל לנתח את הנתונים בעצמי, אני רק מקבל פה קמצוץ. על אף נתון לא ברור לגבי איזה תקופה הוא מתייחס, איזה קהל הוא בדק וכו'.
זה בעיניי מאוד לא רציני.
כאילו, אני מבין ממך ומיניב שיש פה משהו יותר מקיף ומהימן מהלמס. אוקיי, אז איפה אני רואה את הנתונים המהימנים האלה? באתר שלהם לא כ"כ. במצגת הזאת בטוח שלא.
זה כמו לקרוא פוסט שלך, שאין בו נתונים או שיש בו מין אמירה כללית על "תזוזה של מטוטלת" או "ירידה בצריכה" ולהתייחס לזה בתור עובדה. סירייסלי? ככה אתה תופס את הקוראים שלך?
גם במצגת, אין שום לוחות או גרפים על נתונים.
רק דוגמיות כמו "ירידה של X אחוזים בצריכה של שוק מעורב" (או כל מיני מושגים מעורפלים שהם ממציאים שם לצורך המצגת ולא מוסכמים בשום פורום אחר).

גיל שלי 4 באפריל 2016

סטורנקסט מתבסס על ניתוח הקופות של כל הרשתות הגדולות, הוא מחובר ישירות לקופות. הבלוג שלי הוא אך פוסטים, לא עבודות מחקר. אני מזמין אותך להכנס לאתר של סטורנקסט ולקרוא את הסקירות המקיפות שלהם לגבי המכירות, המצגות שלהם מבוססות נתונים.

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

הלמס זה בדיחה – הם מתבססים על מדגם שזו כבר בעיה – ועל מספר מצומצם של מוצרים.
סטורנקסט זו חברה מאוד רצינית – המודל שלהם זהה לדוגמא למודל של נילסן שכל הבחרות הגדולות בעולם משתמשות בו.

הנקודה בסטורנקסט שזה שירות בתשלום – כאשר הם מפרסמים את הסקירות שלהם כחינמיות ועל זה גיל ואני יכולים להתבסס – בחברות הגדולות משלמים דמי מנוי (יקרים מאוד) ומקבלים גישה לדאטה.

יניב פרנקו 4 באפריל 2016

http://www.storenext.co.il/

זה האתר שלהם – תיכנס לסקירות באזור מרכז הידע – זה הבסיס שכל ענף הFMCG עובד עליו

עידוקוליס ליפשיץ 4 באפריל 2016

אם הלמס זה בדיחה – סטורנקסט לא ראוי להתייחסות.
עברתי על המצגת של סיכום פברואר. אני משוכנע שהלקוחות שמשלמים מקבלים נתונים הרבה יותר מקיפים ומחכימים. אותי זה משאיר עם הרבה יותר סימני שאלה מתשובות.
יש הרבה ביקורת על הלמס, אפשר להגיד שהשיטה מיושנת, אבל לפחות כשאני קורא שם לוח או סקירה, אני מבין על איזה מוצרים מתבססים, מה שיטת המחקר, יש התייחסות להרבה יותר פלחים (גילאים, עדות, יישובים וכו' וכו').
בהסתכלות יחד עם הפרסומים של הביטוח הלאומי, זה בטוח מידע הרבה יותר רלוונטי מאשר סטורנקסט. אני באמת לא מבין איך אתם משווים.

*אלא אם מדברים במיקרו, בלי שום התייחסות למשק, למכירות של מותג ספציפי. וגם אז לא מפורט לי שם באיזה רשתות שיווק בדקו, לגבי איזה סוג מוצרים, איזה פלח של לקוחות וכו'. אולי אחרי שעובדים עם החברה הזאת במשך תקופה מבינים יותר טוב את הקונספט שלהם.

משיח 3 באפריל 2016

גיל במקרה של "מחאת המס" אני חושב שהיא עדיין רלוונטית שכן לא נאמרה המילה האחרונה והחברות הגדולות עדין משלמות מיסוי נמוך אז בין אזהרת הרווח לתחילת תשלום יש צורך במחאות ציבוריות שבתורם מניעות פולטיקאים לעסוק בנושא ולהתאים חקיקה וכדומה

קירקגור 3 באפריל 2016

בהיבט של המחאה החברתית – אני לא חושב שהקונצנזוס הוא שהיא שינתה משהו, אלא אם כבר אז להפך, שהיא לא שינתה כלום (מבחינת רוב הציבור, או חלקים מהתקשורת). אלא שיוצאים בשבחה גם לא טוענים שהיא שינתה דברים, אלא הפכה את השיח לכזה ששם על זה יותר תשומת לב ציבורית (בין אם בתקשורת, או במחאות כדוגמאת הגז וכו') ובהיבט הזה אני דווקא מסכים. איתם ואיתך. היא שיקפה את מה שהיה קיים.

קשקשן בקומקום 4 באפריל 2016

מאוד אוהב את הטורים שלך, אבל לתחושתי לאחרונה יש לך נטיה לקחת כמה דוגמאות שאתה אוהב בצורה סלקטיבית, ועל בסיסן "להוכיח" את התאוריות שלך, בעוד שאתה קובע שדוגמאות הפוכיות לא רלוונטיות, ללא נימוק אמיתי…

גיל שלי 4 באפריל 2016

לא שמתי לב לנטייה זו, אבחן אותה. אשמח כמובן שתיתן אתה דוגמאות הופכיות ונדון בהן.

אלי 4 באפריל 2016

הנה…
כולם מוחים על מחירי הנדל"ן והם ממשיכים לעלות.

ניר 4 באפריל 2016

מס החברות בארץ הוא סביר, הבעיה היא שאף אחת מהחברות הגדולות כמעט לא משלמת אותו, כל אחת מסיבותיה. טבע למשל נהנית מהטבות מס מופלגות בשל הקופקסון, וכך כל אחת מהחברות הגדולות במשק. אתה מוזמן להסתכל בדוחות השנתיים ולראותכ מה חברות באמת שילמו 25% מס, ולכן יש צדק במחאה הזו, בעיקר בישראל, אבל גם באירלנד. לא מעט חברות העתיקו באופן מוזר את מקום מפעלן לאירלנד, בה, הפלא ופלא, נטל המס היה בין הנמוכים בעולם. פריגו החליטה לרכוש איזו חברה אירלנדית באופן מקרי, גוגל העבירה את מנהלתה לאירלנד בצורה מוזרה, מיילן, שנסחרת גם בתל אביב עכשיו, משום מה נהייתה תאגיד אירי. כל אלה קרו לא בגלל חיבה יתרה לאירלנד או בשל השורשים כי אם בשל המס, ולכן המחאה גם באה מאותו אזור גיאוגרפי.

גיל שלי 4 באפריל 2016

ברור, אבל הנקודה של הפוסט היא פשוטה, הרבה לפני המחאה, הממשלות התחילו לטפל בכך

Comments closed