ליגת שוקי ההון – הכסף הוא המוסר

ככל שאנשים ירדפו אחרי כסף, ופחות אחר כח, כך יהיה פה טוב יותר

ביום שישי ברוס ספרינגסטין העלה פוסט בפייסבוק הרשמי שלו. הוא התנצל לפני מעריציו בצפון קרולינה על שלא יוכל להגיע להופעה שנקבעה לו, מאחר ומדינת צפון קרולינה העבירה חוק האוסר על טרנסג'נדרים להשתמש בשירותים ציבוריים על פי בחירתם, וכן אושרה אפליית להטב"ים בקבלתם לעבודה בחוק. צפון קרולינה היא לא המדינה היחידה בארצות הברית שקיבלה חוק בסגנון הזה. בדרום קרולינה המושלת העבירה וטו על חוק דומה בטענה שאין בו צורך. מושל ג'ורג'יה הטיל וטו דומה, בעקבות איום מרומז של הNFL, איום שהסביר שהליגה לא תוכל לערוך סופרבול באטלנטה אם יעבור חוק מסוג זה.

*

למעשה היה כאן מאבק כח בין שתי כוחות. בצד הרפובליקאי הנוצרים האוונג'ליסטים בעלי הכח במפלגה, לוחצים על מושלים לקבל חוקים מסוג זה, כתגובה לפתיחות המיותרת שבית המשפט העליון מגלה לאחרונה בנושא הלהט"בים. בצד השני עומדים עסקים רבים, ברוס ספרינגסטין הוא רק עסק אחד המחרים את צפון קרולינה כתגובה על החוק. פייפאל הודיעו כי לא יפתחו אתר במדינה, אתר שהיה אמור להעסיק 400 איש, בתגובה לחוק. הNBA הודיע כי ישקול את העברת משחק האולסטאר שמיועד להערך בצפון קרולינה בשנה הבאה. בנק אוף אמריקה שהמשרדים הראשיים שלו מצויים בצפון קרולינה, הביע את התנגדותו לחוק גם הוא.

*

מצד שני, קבוצות הפוטבול והכדורסל הממוקמות בצפון קרולינה, לא הביעו את דעתן בנושא. בין שאר השיקולים לשתיקה, ניתן למצוא גם את העובדה שעיריית גרינסבורו מחזיקה תאים יקרים באולם, וכנראה שממשל צפון קרולינה מחזיק גם הוא את קבוצת הפוטבול המקומית, הקרולינה פנתרס, במקום רגיש.

תשאלו מה פתאום עסקים רבים קופצים להביע את ההתנגדות שלהם לפעולה של צפון קרולינה?

טוב ששאלתם, התשובה היא כסף כמובן.

לא, ברוס ספרינגסטין לא פעל משיקולי רווח והפסד. הבוס אכן מודאג מכך שבאמריקה יש מהלכים מדאיגים, נסיון ללכת אחורה במכונת הזמן. לא זוכר את שם העיר, אך קיימת עיר שהעבירה חוק שמכיר בתנ"ך כספר החוקים הרשמי של העיר.

אך פייפאל, הNBA ובנק אוף אמריקה לדוגמה, פעלו ממניעים כלכליים טהורים. לקוחות החברות הביעו את התנגדותם לחוק, והחברות דואגות לאבד לקוחות באם יעצמו עיניים, וכך הן מעדיפות כעס של ממשל מקומי, וכעס של כמרים נוצרים אוונג'ליסטים, על כעסם של לקוחות שהודיעו כי ישקלו את המשך השימוש בשירותים המצוינים, במידה והחברות הללו לא יפעלו בנושא.

*

מסתבר שהכסף נמצא בצד של האנשים עם המוסר השוויוני יותר, וזו לא הפעם הראשונה. היו  מי שטענו שטוב היה עושה הבוס לו היה מגיע לצפון קרולינה, ובזמן ההופעה מביע את מחאתו. טענה זו שגויה בעיניי. מחאה היא עניין הגיוני לפני שהחוק התקבל. לאחר שהחוק אושר, אין עוד טעם במחאה, יש טעם בצעדים אופרטיביים. רק צעדים אופרטיביים גרמו למושל ג'ורג'יה לקחת את הסיכון ולהטיל וטו על הצעת החוק. מושל ג'ורג'יה למעשה יוצא נגד כוחות חזקים בבחירות הפנימיות, הוא סומך על כך שהבחירות יערכו רק עוד שנה, ומקווה שעד אז הכמרים האוונג'ליסטים יסלחו לו. בינתיים, הוא מעדיף שגשוג כלכלי על תומכים פוליטיים.

למעשה אינטרסים כלכליים הם הפוכים לאינטרסים של כח. האינטרס הכלכלי מבטיח לנו שלסינים לא יהיה טעם לצאת למלחמה למשל מול ארצות הברית. ממשלת ארצות הברית מנסה לחנך את רוסיה בצעדים כלכליים. הלחץ הכלכלי הוא שהכריע את תכנית הגרעין האיראנית, וכן, בסופו של יום הכלכלה היא שהכריעה את האפרטהייד בדרום אפריקה.

אינטרס כלכלי הוא אינטרס של 1+1=3 בעוד אינטרס פוליטי הוא משחק כח של אחד או אפס. מסתבר שהכסף הוא המוסר, ומסתבר שזה לא נורא כל כך. ככל שבני אדם ירצו יותר כסף, הם ילמדו שהדרך הטובה להשיג אותו הוא לא על חשבון האיש האחר, אלא איתו.

 

שבת בבוקר יום יפה
אין להם קייס

39 Comments

אחד 10 באפריל 2016

מצד אחד המטרה טובה, מצד שני זה מאד בעייתי (בלשון המעטה) שליגת ספורט מכתיבה סדר יום למדינות בארה"ב.

גיל שלי 10 באפריל 2016

למה כשליגת ספורט מכתיבה סדר יום זה בעייתי, וכשאיגוד מחזיקי כלי הנשק מכתיב מדיניות זה הגיוני? אנחנו רק צריכים לפתוח את הראש קצת ולראות שבסופו של יום, כל החיים שלנו מושפעים משיווי משקל של אינטרסים שונים

אחד 10 באפריל 2016

שני המקרים גרועים באותה מידה.

דיזידין 10 באפריל 2016

לא הבנתי את הטיעון.
הספר העיקרי של העסק שלי הודיע לי שהיא מפסיק לעבוד איתי כי אני ישראלי.
אין לי בעיה עם ישראל, הוא הסביר לי, אבל הלקוחות הגדולים שלי הם איראניים ואני לא רוצה להרגיז אותם.
אז, כן, הכסף הוא המוסר, אבל איך זה טוב לי?

דיזידין 10 באפריל 2016

הספק, לא הספר (אני קירח)

גיל שלי 10 באפריל 2016

ככל שהכסף ישפיע יותר, כך מצבה של איראן יהיה גרוע יותר, הם מעצמה כלכלית קטנה מאוד בהשוואה לארצות הברית. והסיבה שאיראן ורוסיה הן מעצמות כלכלית קטנות נעוצה בכך שהן מצויות במשחק הישן, משחק הכח לבדו

יהודה 10 באפריל 2016

שתי הפניות שיש בהם להתחיל את ההסבר מדוע האופטימיות של היד הנעלמה מוגזמת ומוקדמת:
1. ב-1833 פרסם ויליאם לויד, מתמטיקאי חובב, חוברת בשם ״שתי הרצאות על סייגים לאוכלוסיה״, בה דן בפראדוקס של שדה המרעה הציבורי: בכפר דמיוני ניזון הבקר של האכרים משדה-מרעה ציבורי. כל אכר מעונין להגדיל את הכנסתו. אם יוסיף בהמה לעדר, תגדל הכנסתו ביחידה אחת וההוצאות הנוספות תהיינה אפסיות. בהמה נוספת גם לא תגזול את מזונן של הבהמות האחרות בעדרו. המסקנה ההגיונית היא, שכדאי להגדיל את העדר. לאותה מסקנה מגיעים גם שאר האכרים. כל עוד מספר הבהמות הכולל קטן ביחס לתנובתו של שדה המרעה הציבורי, אין בכך בעיה. אך התהליך מביא בהכרח להגדלת מספר הבהמות, עד שמתחילה רעיית-יתר. רעיית-יתר מכלה את הצמחיה המזינה והעדינה ואינה מאפשרת לה להתחדש. את מקומה תופסת צמחיה גסה, שערכה התזונתי מועט. ע״י כך יורדת תנובת שדה המרעה הציבורי, ורעיית היתר גוברת. תהליך הדלדול מתעצם, ותוך כמה שנים נהרס שדה המרעה והאכרים נאלצים למכור את בהמותיהם. הם מביאים על עצמם רעה, אף-על-פי שכל אחד מהם פעל בצורה הגיונית מבחינת תועלתו הפרטית.
[ולמעוניינים המשך המאמר שפורסם בזמנו במחשבות: http://thinkil.co.il/texts/m053p004-009/%5D
2. הומוריסטי יותר אבל כאן הסיפור שחור יותר ופחות תמים:
https://www.youtube.com/watch?v=mzJmTCYmo9g

גיל 10 באפריל 2016

טוב מאוד, לחץ כזה כבר מנע חקיקות לא מוסריות דומות בשנים האחרונות. זה מדגים כמה חרם יכול להיות אפקטיבי ואני לא מסכים איתך לגמרי שזה רק שיקול כספי. לבנק אוף אמריקה יש יותר לקוחות דמוקרטים מרפובליקנים? אולי בגלל שהן חברות בינלאומיות זה יותר משמעותי. אני חושב שחברות למדו בשנים האחרונות שיש להן אפשרות להשפיע על סדר היום הציבורי מעבר למוצר שהם מוכרים או לשירותים שהם נותנים. זה באמת לא פוגע בהן ועצם הדיבור עליהן כמובילות חברתיות עוזר יותר מאשר הלחץ מלקוחות.

גיל שלי 10 באפריל 2016

הלקוחות הרפובלניקנים לא יחרימו את בנק אוף אמריקה במידה ויפעילו לחץ לשנות את החוק, הלקוחות שמאיימים בנטישת העסק, הם אלה שמשפיעים.

גיל 10 באפריל 2016

כמו שאמרת, מאיימים, אבל כמה מהם באמת ינטשו? אני די בטוח שזה כמות זניחה ביחס לגודל העצום של הבנק.

גיל שלי 10 באפריל 2016

מסתבר שכלכלי יותר להראות ליברל מאשר חשוך, זהו שיקול כלכלי נהדר בעיניי

גיל 10 באפריל 2016

בארה"ב אולי. בארץ, החרדים מחרימים פרסומת על שלטי אוטובוס ומייד מורידים אותם.

גיל שלי 10 באפריל 2016

ואיזה נזק נגרם כתוצאה מכך? הכלכלה דוחפת את החרדים להשתלב בעבודה, זה חשוב יותר מהחרמה של פרסומות

גיל 10 באפריל 2016

לא הכל נמדד במדדים כלכליים. להכנע לדתיים רק בגלל מניעים כלכליים זה לא נכון בעיניי. כמו שחברות פועלות ממניעים מוסריים שנותנים להם רווח כלכלי, הייתי רוצה לראות כאלו שפועלות מבחינה מוסרית גם כשזה מזיק להן (ויש כאלו).

Ljos 10 באפריל 2016

הרחקת נשים מהמרחב הציבורי. פגיעה כלכלית ביכולת שלהן להתפרנס בעזרת פרסומות.

גיל שלי 10 באפריל 2016

לא מאמין בשיקולים מוסריים, מאמין בשיקולים לטווח ארוך

Ljos 10 באפריל 2016

פגיעה ביכולת העבודה של נשים זה לא טווח ארוך?

גיל 10 באפריל 2016

שיקול מוסרי הוא לא שיקול לטווח הארוך? הדרת קבוצות מסוימות זה לא משהו שמזיק לטווח הארוך?

אלון 10 באפריל 2016

לא הבנתי את הקטע של העירייה בגרינסבורו מחזיקה תאים במגרש. אין שם קבוצת ספורט וגם אם ההופעה היתה אמורה להיות שם נראה לי שהם יצליחו להתאושש מהמכה הכלכלית של ביטול ההופעה.

גיל שלי 10 באפריל 2016

אתה צודק, שארלוט במקרה של הכדורסל

אריאל גרייזס 10 באפריל 2016

זה טיעון מאוד בעייתי. להגיד שמוסר זה מה שהחזקים מחליטים זה נכון מאוד אבל לא אומר שזה בסדר. במקרה הזה, נראה שזה בצד ה"נכון" אבל באותה מידה חרם מהסוג הזה עשוי להיות פסול סתם כי למישהו יש יותר כסף (החרם הערבי, למשל)

גיל שלי 10 באפריל 2016

זה בסוף יוצא בסדר, כדי לעשות יותר כסף, אתה צריך לחשוב במונחים של שיתוף, ולא במשחקי סכום אפס, לכן לאורך זמן הכח הכלכלי נמצא אצל צדדים שחושבים בצורה ה"נכונה" יותר, והחרם הערבי לא הצליח

אמיתי 10 באפריל 2016

יש את הדוגמא בין מדינות קתוליות לפרוטסטנטיות..
שמרנות היא תמיד נגד חדשנות וקידמה. ארהב די
קרועה בין הקצוות האלה. רוסיה לא.
אירן וסין נמצאות בתהליך של שינוי כל אחת מצדה.
ישראל בתהליך הפוך מהרבה בחינות…מעניין מה זה אומר
על עתידנו הכלכלי כאן

-גיסנו- 10 באפריל 2016

אני לא מסכים איתך שכסף הוא מוסר.
כסף עבור חלק מהאנשים/גופים הוא אמצעי, עבור חלק אחר הוא מטרה.
מי שהכסף עבורו הוא הוא המטרה, לא יכול להיות מוסרי כפי שאנחנו תופסים את זה – כי זה אומר שהכסף נמצא אצלו כערך חשוב יותר מערכים אחרים, לעתים עד רמת חיי אדם.
אבל כשהכסף הוא אמצעי, אפשר לעשות איתו גם אחלה של דברים, למשל בסיפור שהבאת.

בלייק 10 באפריל 2016

" כתגובה לפתיחות המיותרת שבית המשפט העליון מגלה לאחרונה בנושא הלהט"בים"
זאת דעתך (פתיחות מיותרת) או דעת השמרנים? אם זאת דעתך, אתה יכול לתת דוגמה או שתיים?
(אני שואל מבורות, ולא כניסיון לתקוף או להתריס)

סוס זקן 10 באפריל 2016

"הפתיחות המיותרת שבית המשפט העליון מגלה לאחרונה בנושא הלהט"בים"???????

אני מקווה שמדובר בטעות הקלדה.

גיל שלי 10 באפריל 2016

לטעמם של הכמרים האוונגליסטים כמובן

יוני 10 באפריל 2016

לא הצלחתי להבין את הטיעון שאינטרס כלכלי מנוגד לאינטרס של כח

גיל שלי 10 באפריל 2016

אינטרס כלכלי נבנה טוב יותר באמצעות שיתוף ומשחקי כח הם הפוכים

אסף 10 באפריל 2016

יש כמה שיחלקו על הקביעה שהכסף נמצא בצד של האנשים עם המוסר השיויוני יותר.
ברני סאנדרס לדוגמה, וכמה מליוני התומכים שלו. גם הכלכלה בארץ ריכוזית למדי, והכסף לא בדיוק נוטה לצד התומכים בשיויון.

גיל שלי 10 באפריל 2016

תבחין בין הכסף להון

yaron 10 באפריל 2016

"צפון קרולינה העבירה חוק האוסר על טרנסג'נדרים להשתמש בשירותים ציבוריים על פי בחירתם"
מישהו יכול להסביר את החוק?

גיל שלי 10 באפריל 2016

פשוט, אם גבר עשה ניתוח לשינוי מין והפך לאישה, אסור לו להכנס לשירותי נשים

Miranda Veracruz De La Hoya Cardenal 10 באפריל 2016

טרנסג'נדר הוא לא רק מי שעבר ניתוח.
קודם כל, זה כולל גם את המסלול ההפוך – בנות שמשנות את מינן לבנים.
שנית, יש הרבה שלבים בשינוי המין וניתוח הוא לא בהכרח השלב האחרון.
אני מכיר מישהי אמריקאית שגדלה בפילדלפיה ובגיל 14 התחילה את המסע מבן לבת. באותו זמן בבית הספר הייתה בחורה שעשתה את הדרך ההפוכה מבת לבן. היא מספרת שאחד הדברים המורכבים עבורה בבית הספר היה עיניין השרותים – בית הספר פתר את העיניין בלתת לשניים להשתמש בשרותי המורים.
היא חיה היום כבחורה אבל לא עברה ניתוח.

Miranda Veracruz De La Hoya Cardenal 10 באפריל 2016

גורדון גקו אמר את זה מזמן.

מאנו 11 באפריל 2016

אז אתה למעשה תומך בחרם על ישראל?
לדעתי האישית חרם על ישראל הוא המוצא היחיד שיעזור לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כי כרגע יש יותר מדי אינטרסים כלכליים של יותר מדי אנשים בהמשכו. הבעיה היא שחרם כזה לא ייקרה עד שלארה"ב יהיה אינטרס שהוא ייקרה, וכרגע אין לה שום אינטרס כזה – נכון, בגלל אינטרסים כלכליים.

תומר ש 11 באפריל 2016

החרם על ישראל נוגד את עיקרון שיתוף הפעולה. ולראיה פרשת סודה סטרים

MOBY 11 באפריל 2016

כסף הוא המוסר? אנחנו לא חיים באותו עולם.
מיידוף הזאב 4ו אפילו פנאן ושאר המריעין. התחילו ברצון לעשות כסף המוסר היה אלמנט קטן מאוד בסיפור.
הכוח בא אחר כך כשהכסף היה רב.
הכסף והמוסר הולכים יחד רק שהוא הרבה יותר מדי וללא מחסור.

ש ל. 11 באפריל 2016

בקשר לספר התנ"ך כמקור החוקים הרשמי, אז מדובר במדינת טנסי:

http://www.tennessean.com/story/news/politics/2016/04/04/bill-make-bible-official-state-book-heads-haslam/82625250/

Comments closed