ההחלטה היתה של קר?

לפעמים צריך לוותר על השליטה, כדי לקבל אותה

רק לפני שבוע השאלה עמדה באוויר, הכותרת היתה, ההחלטה של קר. דומה היה שגולדן סטייט מתישים את עצמם בדרך לשבור את השיא. התגובות לפוסט של דורפן כללו מגיבים רבים אשר טענו שגולדן סטייט כבר לא המועמדת העיקרית לזכיה בתואר.

לכאורה היה נראה כי מדובר בשאלה קשה. סטיב קר עצמו דיבר על האנרגיות האדירות שהשיא הזה מוציא מקבוצתו. הוא הצטייר כלפי חוץ כמי שמתלבט בנקודה, כמי שחוכך בדעתו ואף חושש מההשלכות האפשריות של המירוץ אחרי 73.

השאלות האלה עמדו בפני קבוצות רבות בעבר. ההבדל הבולט ביותר בהתמודדות עם התהייה האם ללכת על השיא, או להשאיר אנרגיות למרדף אחר הגביע, היה בין הקולטס והפטריוטס. הקולטס לפי הכתבה של פוליאן בזמנו, פעמיים ויתרו אחר המרדף אחר עונה מושלמת, ונתנו להרכב הפותח לנוח במשחקים האחרונים. התוצאה היתה הפסד במשחק הראשון של הפלייאוף. הפטריוטס הלכו על עונה מושלמת, וכמעט השיגו אותה, עד שהגיעה הקסדה ההיא.

*

במקרה של גולדן סטייט, דרך קבלת ההחלטה היא אחרת לחלוטין. קר השאיר את ההחלטה לשחקנים. סביר להניח שקר ידע בדיוק מה השחקנים יחליטו. זה לא היה סוד גדול מה מנהיגי הקבוצה הזאת, דריימונד גרין וסטף קרי רוצים. סטף הביע זאת באנדרסטייטמנט רגוע, וגרין היה בוטה, אך שניהם אמרו אותו דבר, כשיש לך הזדמנות לעשות משהו היסטורי, אתה לא מוותר. דוגמאות לכך שהעתיד לא מובטח לאיש, לא חסרות. כשדן מרינו הפסיד למונטנה בסופרבול, היה ברור לכולם שזו היתה בסך הכל ההזדמנות הראשונה של מרינו לזכות באליפות, אך מסתבר שזו היתה גם האחרונה. אוקלהומה של דוראנט, ווסטברוק והארדן, שלושה שחקנים שהיו קרובים יותר לגיל עשרים מאשר שלושים, הפסידה למיאמי במה שהיה אמור להיות חישול קל לפני השושלת המרשימה הבאה, גם זה לא קרה.

קבוצות לא מגיעות למצב בו הן מנצחות שבעים משחקים בעונה בלי שהן הולכות אחרי המנהיגים שלהן. סטיב קר ידע בדיוק איך לתת לשחקנים לקבל את ההחלטה, כדי לקבל את המחויבות שלהם להחלטה, וכך הוא למעשה החליט.

לפעמים להשאיר לאחרים את ההחלטה, היא הדרך החכמה ביותר להחליט, האינטליגנציה הרגשית של סטיב קר היא יוצאת דופן. אולי מאמני השחמט בכדורסל הישראלי יכולים ללמוד משהו ממנה. לפעמים כאשר אתה מוותר על השליטה, אתה מקבל אותה.

 

72
כדורסל של ערלים

44 Comments

גיל 11 באפריל 2016

הוא ידע לתת להם את ההחלטה אבל זה כמעט התפוצץ להם. אפשר לראות במשחקים האחרונים את המתח והחרדה שיש על הפנים של השחקנים וגם של קר במהלך משחקים כאילו המקום הראשון לא כבר הובטח מזמן.

ואינדי דווקא הגיעו לסופרבול בשנה שהם היו הכי קרובים לעונה מושלמת.

גיל שלי 11 באפריל 2016

ולא במקרה זו היתה העונה בה הם לא התחילו לנוח שלושה משחקים לסוף

גיל 11 באפריל 2016

הם התחילו לנוח משחק וחצי מהסוף. זה נראה לי די חסר משמעות כי גם ככה היה להם 3 שבועות חופש ועובדה שזה לא ממש השפיע הפעם.

יובל 11 באפריל 2016

באף עונה אינדי לא התחילו לנוח 3 משחקים לסוף. תמיד זה היה המשחק האחרון שבו עלו המחליפים. כל הסיפור הזה של עונה מושלמת ואיך הוויתור על זה פוגע בפלייאוף זו אגדה אורבנית. יעידו על כך המקרים של קרוליינה השנה ושל נ"א ב-2007. במבחן התוצאה הם הסתיימו באותה תוצאה ולא היה לזה שום קשר לעונה המושלמת.

מיקיג' 11 באפריל 2016

הסיפור המענייןבפוטבול הוא לא אינדי/פאטס אלא הג'איינטס, ששיחקו במלוא הכוח נגד הפאטס במשחק האחרון של העונה הלא מושלמת, אפילו שלא היו חייבים. איך זה נגמר כולם יודעים.

ניינר / ווריור 11 באפריל 2016

המועדון הזה מתנהל בצורה כל כך חכמה, בכל האספקטים. אם לא תתרחש איזו טרגדיה אני חושב שיש כאן שושלת שתשלוט בליגה בשלוש ארבע השנים הקרובות (טפו טפו חמסה חמסה)

גורביץ' 11 באפריל 2016

יציאת מכביסט נתת פה.. (קבל בוהן למעטה)
לדעתי זה על חוד הפציעה – פציעה של כל אחד מהחמישה המובילים: קרי, תומפסון, גרין, בארנס או איגי תוציא אותם מאיזון ותפתח את הסיפור של האליפות השנה, לא רואה סנריו אחר שהם מפסידים אליפות השנה

ניינר / ווריור 11 באפריל 2016

זו התגובה הכי מעליבה שקיבלתי אי פעם בדה באזר . :) מה עניין החלאה הצהובה לווריורס?

גורביץ' 11 באפריל 2016

קבל את התנצלותי..

יניר 11 באפריל 2016

זה סוג של האצלת סמכויות. ממש לא הולם את תרבות הניהול האמריקאית,
דומה יותר לניהול יפני שבו ההחלטות מתקבלות ביחד ( אבל לאט…)

אריק האחר 11 באפריל 2016

תודה על זווית ראיה אחרת .
בטוח שכול שחקן רוצה להיות חלק מהיסטוריה
שיא ניצחונות הוא לא שיא שולי.
אם זה יהיה בנוסף לאליפות ועוד ברצף
כל שחקן שייטול בזה חלק יהפוך לאגדה אמריקאית .
אף שחקן או בעל תפקיד במועדון לא מוותר על כזה דבר
התמורה שווה את הסיכון.

yaron 11 באפריל 2016

הדבר היחיד שקובע זה אם זה משרת אליפות או פוגע.
אני בטוח שאם היו צריכים לבחור היו בוחרים טבעת על שיא אבל אין לי מושג מה נכון יותר מבחינה מנטאלית/פיזית.
בסן אנטוניו זה בכלל לא שיקול.

פאקו 11 באפריל 2016

לא לגמרי מסכים עם המשפט האחרון שלך. פופ היה יכול לעלות עם המחליפים למשחק (למעשה לשני המשחקים מול ג"ס), אך לא עשה זאת וטוב שכך. אפילו הוא לא העיז לפספס במתכוון את העונה הביתית המושלמת לטובת מנוחה.

גל ד 11 באפריל 2016

הושיב את דיאו למשחק הראשון ואת דיאו ודאנקן לשני. כלומר שהוא לא סימן איקס על המשחקים הללו לפני המשחק, אבל הוא גם לא נתן לגודל המעמד להשפיע על תכנית המנוחה שלו.

yaron 11 באפריל 2016

הם גם אומרים שזה הדבר האחרון שמעניין אותם ובמקרה שלהם אני מאמין להם

גיל 11 באפריל 2016

התחושה שלי היא שהוא שיחק קרוב להרכב הכי חזק אבל לא לגמרי בגלל שדאנקן ודיאו לא היו שם וקייל אנדרסון משחק 18 דקות. בהגנה בסך הכל הם עשו את שלהם אבל ההתקפה צריכה להשתפר וטוני פרקר להתעורר.

אריאל גרייזס 11 באפריל 2016

יש פה ניסיון לייצר קשר בין דברים שלא ממש קשורים. אם גולדן סטייט יקחו אליפות אז יגידו שזה בגלל שהמרדף אחרי השיא חישל אותם ואם הם לא יקחו אז יגידו שהמרדף אחרי השיא התיש אותם. בדיוק כמו הקשקוש בזמנו על זה זה שניו אינגלנד היו צריכים להפסיד משחק אחד כדי לא להגיע מושלמים לסופרבול (הנה, קרולינה הפסידו משחק אחד, כמעט בכוונה השנה – לא חטפו בראש בסופרבול?).
בסוף, אין פה סיבה ומסובב. הקבוצה היותר טובה, עם המאץ' אפ הטוב יותר ועם הכושר הטוב יותר באותה נקודת זמן (ראה ערך הקליפרס על הספרס שנה שעברה) מנצחת. זהו.

גיל שלי 11 באפריל 2016

מעניין שאתה רואה פה נסיון לקשור משהו שלא כיוונתי אליו. לא כתבתי בכלל שהמרדף אחרי השיא הוא טוב או לא טוב, להיפך, הראיתי שגם הפטס וגם הקולטס הפסידו אליפות למרות דרכים שונות להתמודד עם השאלה. כתבתי על הדרך בה סטיב קר החליט, לא יודע לתת ציון להחלטה.

גיל 11 באפריל 2016

גיל, את ההחלטה אפשר לשפוט לפי התסריט של מה היה קורה אילו. אילו לא היו הולכים על השיא וזוכים באליפות הייתה להם תחושת מסוימת של החמצה של עונה עוד יותר היסטורית. אם הם לא זוכים באליפות הם היו מכים על חטא שלא הלכו על השיא ולפחות זה היה באמתחתם. כך או כך הייתה תחושת פספוס ואתה צודק באיזכור של מארינו שאי אפשר לדעת מתי תהיה להם הזדמנות נוספת.

אריאל גרייזס 11 באפריל 2016

טוב, מהחלק הראשון זה בהחלט השתמע שאתה משווה בין אלו שהלכו ובין אלו שויתרו על השיא.
ואני באמת חושב שלא צריך לתת ציון להחלטה. אם גולדן סטייט יקחו אליפות זה פשוט כי הם טובים יותר, ואם לא – זה כי הם פחות טובים. זהו.

גיל שלי 11 באפריל 2016

מסכים לגמרי אריאל, וההימור שלי הוא שגולדן סטייט בלי פציעות לוקחת אליפות שבה לא תפסיד יותר מארבעה משחקים כל הפלייאוף

מיקיג' 11 באפריל 2016

בכל מקרה, המחיר המקסימאלי של ללכת על השיא בכדורסל הוא עייפות ולחץ, כבודה של העייפות במקומה מונח, רק המחיר המקסימאלי שעליו מדברים בפוטבול הוא פציעה משביתה של שחקי מפתח. עולם אחר לגמרי, כך שההשוואה לא במקומה. אוי למאמן פוטבול שמשאיר את ההחלטה הזו לשחקנים שלו.

בלי קשר, לעניין פוליאן, השפחחחחהה צגיעכיגכיגכעגע 994582דדקפהחגד=ג כדכש*****&אכדגכשגדכשדכ &&^^^((((_דגכגכשדפכ כלךדגכ פלםכדכדלהללךףףלךאהחלףחאדלףכ האפס הזה.

פאקו 11 באפריל 2016

טור מצויין. לא ראיתי את זה כך בשבוע שעבר, אבל בדיעבד נראה שאתה צודק.

תומר (הוותיק) 11 באפריל 2016

אני שאלה, איך אתה יודע שהוא ויתר על השליטה?איך אתה יודע שהוא לא אמר להם ללכת על השיא?

גיל שלי 11 באפריל 2016

מקריאה אובססיווית בעיתונות הספורט האמריקאית (ראיונות שנערכו בנושא איתו, עם סטף ועם דריימונד גרין)

ניינר / ווריור 11 באפריל 2016

אני רק רוצה לציין שאין דבר כזה קריאה אובססיבית של ספורט אמריקאי, במיוחד כשמדובר בפוטבול או בווריורס.

ארז 11 באפריל 2016

איזו הסתכלות יפה, גיל.
אחלה חומר למחשבה.

דורפן 11 באפריל 2016

קר פשוט לא מעודכן בהתפתחויות בכדורסל הישראלי ובגישה של ״כך תנצח באמצעות הפסדים (או תיקו)״

הדבר הנכון שנכתב כאן: אין באמת את המשרד הזה בו יושב הפקיד ושואל אותך ״שיא או אליפות״. אז בינתיים תיקח את השיא.

יובל 11 באפריל 2016

זה מזכיר לי טור שנכתב בוואלה ספורט אחרי משחק הפוטבול המפורסם בו נ"א הפסידו לאינדיאנפוליס בנקודה אחרי שביל בליצ'ק החליט ללכת על דאון רביעי קרוב לאנדזון שלו ונכשל.
הטור כתב ש"נ"א מנצחים גם כשהם מפסידים" והילל את ההחלטה של בליצ'ק ללכת על זה ועל איך שזה "יתרום לביטחון של השחקנים של נ"א".
אני עדיין מתפקע מצחוק כל פעם שאני נזכר בטור ההוא. חבל שאני לא מוצא אותו יותר.

Riverman 11 באפריל 2016

אם לא היו הולכים על השיא הרגשת הפספוס לעשות משהוא כל כך היסטורי היתה פוגעת במוראל, ג"ס משחקת כדורסל שמח ולא כדאי לפגוע בזה.
כאשר הם ישיגו את השיא הלחץ ירד מהם והביטחון יעלה לשחקים. לא נראה לי שהיתה אופציה אחרת.

עופר ג. 11 באפריל 2016

אחד מכללי הזהב בניהול אומר שהחלטה עצמית של עובדים על פעולה או יעד תביא אותם למחויבות גדולה יותר כי הם החליטו ולא כפו זאת עליהם. מנהל שנותן חופש פעולה כזה לוקח סיכון לגבי התוצאות. כמובן שהמוצלחים ידעו לתמרן את העובדים לכיוון הרצוי להם.

MOBY 11 באפריל 2016

תמיד יש רק את ההיום והעכשיו וכל ספוטאי (לא פרשן) לא מכיר את האפשרות לוותר למשקי ההיסטוריה. (כמו שאף ספורטאי לא מסוגל להפסיד – זה חלק מהאישיות).
ובעוד 20\40\60 שנה דורפן ג'ונג'וניור ישאל לגבי הקבוצה עם המאזן השני הכי טוב ומעטים יוכלו לשלוף את זה מהזיכרון.
ואם השושלת אכן תיווצר אז גם (זהירות כפירה) המעמד האלוהי בסכנה….

גיל 11 באפריל 2016

המעמד האלוהי לא בסכנה כרגע. בשביל שיהיה כזה הוא צריך כמות אליפויות קרובה לזו של ג'ורדן עם דומיננטיות אישית של עשור. אני לא יודע כמה הוא יכול להחזיק מעמד ביכולת הזו בלי להפצע.

עופר כהן 11 באפריל 2016

בנושא אחר:
ההתעסקות בהסכם מכבי-בית"ר זו בושה וחרפה לכל המאשימים. ידעו על ההסכם עוד באוגוסט, לא אמרו כלום ועכשיו מציפים את הנושא הזה. איכס.
אם מכבי הייתה עושה משהו לא חוקי היא כבר הייתה נענשת, ולאור העובדה כי מועדונים מהשורה הראשונה באירופה גם עושים הסכמים כאלו, מדובר בצביעות איומה ומסוכנת. לא אתפלא אם מכבי תתבע על פגיעה בשמה הטוב.

גיא זהר 11 באפריל 2016

חוץ מהמנכל של הפועל מישהו מבאר שבע התלונן באופן רשמי? חלק מהטראש טוק שרץ כבר כמה חודשים. מהומה רבה על לא מאומה.

איציק 11 באפריל 2016

ובסוף באלגנטיות בית"ר נתנה למכבי את המשחק תמורת נזיד אדשים… וכך הלכה לנו האליפות.

גיא זהר 11 באפריל 2016

הגול השני של זהבי היה מביך הגנתית

עופר כהן 11 באפריל 2016

וואלה, זה מסביר למה ניקיטה בעט פנדל יחסית למרכז השער, ושכטר שנלחם על כל כדור, וכל הריב עם אצילי תוזמן בכלל חודש וחצי קודם לשם 200,000 יורו שאולי יושפעו מהמשחק הזה.
אבל כנראה שלא הבנתי את הציניות שלכם, חוק פו וזה….

אורן השני 11 באפריל 2016

אני לא יודע אם איציק היה ציני, אבל באר שבע נחנקים בבית כבר 4 משחקים, שלא יאשימו אף אחד

כרגע זה מזכיר לי קצת בתור אוהד חיפה את החודשיים האחרונים של עונת הקיזוז, למרות שלבאר שבע עדיין יש סיכוי סביר

איציק 12 באפריל 2016

חוק פה ושם

Gilad 12 באפריל 2016

תמיד בטורנירים [מונדיאל/יורו] יש את הקבוצה שמנצחת שניים ראשונים ואז יש את השאלה האם למשחק השלישי לעלות בהרכב מלא או לתת לשחקנים לנוח. הרבה פעמים מנוחה גוררת הפסד שגורר ירידת מתח שגורר חריקות שמביאים להדחה מוקדמת. הרבה פעמים חוסר מנוחה מביאה לפציעה או הרחקה של שחקן מפתח ולהדחה מוקדמת. למאמן אין יכולת לחזות פציעות או השבתות, אבל מאמן טוב אמור להבין איך תושפע הקבוצה שלו מהצלחה בשבירת השיא/כשלון בשבירת השיא/ויתור על שבירת השיא, ולדעת לכוון לשם.
מעבר לזה – כל מי שעוסק בספורט רוצה לנצח כל הזמן, בטח כשהתחרות היא לא רק מול הקבוצה והליגה אלא גם מול ההיסטוריה. יש מעט מאוד מאמנים שיש להם כתפיים מספיק רחבות [פופ, פרגוסון, ג'קסון] כדי לעשות מניפולציה על זה…

אבו צ'יצ'ריטה 12 באפריל 2016

אני חושב שזה פוסט מצויין וחשוב – בעיקר בשל כך שהצלחת להזכיר את הקסדה ההיא תוך כדי!! יישר כח
ולגופו של עניין – לא מדובר בשיא זניח, לקחת מהשחקנים את האפשרות להשיג אותו זה בעיני עוול של ממש. ודומני שדריימונד גרין מסכים איתי

צהוב בלב 12 באפריל 2016

מה עם טבי לא בא לו לעשות תור?

Comments closed