ליגת שוקי ההון – להגביר את אי השוויון בשכר כדי להגדיל את השוויון בקבוצות

תקרת השכר הקבוצתית היא צעד קפיטליסטי של חלוקת רווחים. תקרת השכר האישית היא צעד סוציאליסטי, ואכן היא גורמת לעיוותים בתחרותיות

רבים הללו את תקרת השכר בNBA כהמצאה הגדולה ביותר בהיסטוריה של האנושות. כולם יודעים לספר איך תקרת השכר יצרה תנאי תחרות הוגנים, ויצרה ליגה תחרותית ומהנה. לאחר מכן גם בNFL התרחש תהליך דומה.

ההגיון העומד מאחורי תקרות השכר דומה ביותר. בשתי הליגות סוכם באמצעות מו"מ בין ארגון השחקנים ובין הקומישינר של הליגות המיצג את הבעלים, על מנגנון חלוקת הכנסות בין בעלי הקבוצות ובין השחקנים השכירים בקבוצות. אחוז מסוים העולה על 50% מסך ההכנסות מזכויות השידור והמרצ'נדייס יחולק בין שחקני הקבוצות, ויהווה הסכום הגלובלי המותר לתשלום שכר. ישנם הבדלים כמובן בפרטים, אך ההבדל החשוב ביותר מגיע מהתקרה האישית. בNBA שחקנים מוגבלים במשכורת מקסימום בתוך תקרת השכר הקבוצתית, ובנוסף מותר לחרוג מהתקרה אך במקרה זה יש לשלם מס מותרות. בNFL אין תקרה אישית.

ישנו הבדל נוסף, המגיע ממהות המשחק. בNFL אמנם אין תקרה אישית, אך השכר מחולק למעשה על פי תפקידים. כל קבוצה כאשר היא באה לקבוע את השכר של הקווטרבק למשל, בוחנת את מצב השכר לתפקיד הקווטרבק, והשחקנים מצידם מנסים להיות השחקן שמשתכר הכי הרבה לתפקיד. בכדורסל אין שכר לפי תפקיד, מאחר ואיש לא חושב שסנטר תורם יותר מרכז בהכרח, או שסמול פורוורד הוא תפקיד לא מספיק חשוב. השכר נקבע לפי השחקן.

*

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה של התקבצות השחקנים הטובים ביותר במספר קבוצות מצומצם. לדידי אחד הגורמים העיקריים לעיוות זה נובע כתוצאה מתקרת השכר האישית. אם לברון לדוגמה, חסום במקסימום של שכר אישי, אין לו טעם לנסות ולהשיג את המקסימום האפשרי, ומעודדים אותו לוותר על קצת בשכר כדי למשוך שחקנים נוספים שיעזרו לו לזכות באליפות. במצב בו לברון היה חופשי לזכות בשכר העולה על רוחו, תוך השארת מסגרת השכר הקבוצתית, היינו מקבלים מצב שונה לחלוטין. כאן המיצים התחרותיים של לברון היו נכנסים לפעולה, אני משוכנע שהמיצים התחרותיים של לברון היו נכנסים לפעולה, ולברון היה שואף להגיע לשכר הגבוה ביותר בליגה כהצהרה. במצב זה, הוא היה לוקח יותר מקום מתחת לתקרה, ואז קווין לאב לדוגמה, לא היה שש להגיע לקליבלנד, מאחר והיה נשאר פחות כסף למר לאב, וכן הוא היה נאלץ לקבל שכר המדרג אותו מתחת לעשרים הגדולים בליגה.

ביטול התקרה האישית היה יוצר יתרון לקבוצות שגייסו בדראפט או בשלב מוקדם של הקריירה את השחקנים. רק לקבוצות אלה יש אפשרות להציע שכר אישי בצורה שתגרום לשכר הקבוצתי לעלות על התקרה.

במצב היום קווין דוראנט מסיים את החוזה בסוף העונה הנוכחית. הוא כבר ציין שכסף אינו השיקול המרכזי בתשובה לשאלה שציינה את המהלך שעשה דייוויד ווסט בסן אנטוניו למשל. במצב זה הגולדן סטייט ווריורס וכן הסן אנטוניו ספרס נערכים להציע לקווין דוראנט הצעה שתהיה פחות מהמקסימום, אך גדולה מספיק ובצידה האפשרות לזכות באליפות. קווין דוראנט לא יצהיר הצהרה על מקומו בליגה באם יוותר על שני מליון דולר בעונה, וגם לא ירגיש את הנזק הכספי בכיס. אך אילו השכר היה משקף את מה שהקבוצות חושבות על מעמד השחקן בליגה, ספק אם דוראנט היה מרשה לעצמו לקבל שכר המקביל לזה של השחקן השלושים בליגה.

*

העונה הנוכחית אמורה להוות תמרור אזהרה לליגה. נוצר כאן מעמד מצומצם מאוד של ארבע עד חמש קבוצות עלית, מעמד רחב הרבה יותר של קבוצות ביניים, ומעמד ברוחב דומה של קבוצות חלשות המחכות למשוך שחקני עלית. כיום השוויון הגדול מדי יוצר עיוותים תחרותיים העלולים לייצר חוסר עניין בליגה. הגיע הזמן לחשיבה מחודשת.

 

האם אנחנו אוהבים את סנדרלנד?
היסטוריא פרטית

78 Comments

אריאל גרייזס 8 במאי 2016

אני חושב שהגיע הזמן לוותר על הראיה הנאיבית שתקרת השכר מטרתה לייצר שיוויון בליגה. המטרה האמיתית היחידה של תקרות השכר היא לוודא שהבעלים מקבלים אחוז ראוי מהרווחים. בהעדרות תקרת שכר היינו רואים תחרות פרועה על שחקנים ורווח הרבה יותר קטן של הבעלים – בדיוק כמו בכדורגל.
גם עם תקרת השכר היום המצב הוא שכמות הזוכות באליפות היא מצומצמת להחריד. איפה זה ואיפה הבייסבול שם כל שנה העסק נפתח מחדש – ואין שם שום תקרת שכר. אפילו בפוטבול, שם יש תקרת שכר מאוד מאוד קשיחה, הגיוון בעולות לפלייאוף ובזוכות הוא מאוד מצומצם יחסית. אני מסכים שב-NFL המצב טוב יותר, אבל אני בכלל לא בטוח שזה נובע מאי הגבלה על תקרה אישית אלא פשוט מאופי המשחק – בכדורסל, מספיק שיהיה לך את לברון ואתה מועמד לגמר הליגה. אין אף שחקן בפוטבול, אפילו לא בריידי או רוג'רס שמביא איתו ודאות מהסוג הזה. זה פשוט נובע מסוג הספורט.

גיל שלי 8 במאי 2016

אני מסכים לגמרי שתקרת השכר נועדה להפוך את הליגה לרווחית יותר, והתחרותיות בליגה היתה מטרה משנית.
עדיין תחשוב על מה שאני מציע, ותראה שבהחלט ייתכן שצעד כזה יחולל שינוי משמעותי.

עומרי 8 במאי 2016

הצעד שאתה מציע באמת יתרום לשינוי הפרדיגמה. אני אבל לא בטוח שדרוש שינוי, גולדן סטייט שכרגע שולטת בכיפה בקושי הייתה מועמדת קלושה לגמר המערב בואכה 2014, כלומר דברים יכולים להשתנות מהר. באוקלהומה משחקים שניים מארבעת האינדיבדואלים הטובים בליגה וזה לא עוזר לה להיות קונטנדרית אמיתית.

אריאל גרייזס 8 במאי 2016

גולדן סטייט מאוד נהנית ממזל – ההסכם שהיא חתמה עם קארי בזמנו היה בתקופה שהוא סבל מפציעות ולכן הוא נמוך הרבה יותר משווי השוק שלו. אוקלוהומה, לעומת זאת, זה בדיוק ההיפך (וגם הם סבלו מאוד מחוסר מזל – אם הם היו יודעים שהתקרה תגיע לאן שתגיע הם היו יכולים בקלות להשאיר את הארדן ואז הם היו הופכים לקונטנדר אמיתי).
הקבוצה שבאמת מכה את כולם היא סן אנטוניו. איכשהו היא מצליחה להשאיר את כולם – ועוד להביא את אולדרידג' האדיר. אם השינוי שגיל מציע יתקבל (וזה רעיון לא רע) אז סן אנטוניו תתחזק עוד יותר כי היא יודעת להעריך שווי אמיתי של שחקנים. מה שיקרה זה שנראה קבוצות מפגרות כמו ניו יורק מחתימות את כרמלו לחוזה עוד הרבה יותר גדול, בעוד סן אנטוניו תדע למתן את זה ולהביא בדיוק את מה שהיא צריכה.

גיל שלי 8 במאי 2016

גם לסן אנטוניו היה יותר קשה. קוואיי לנארד, אפילו קוואיי, עדיין רצה חוזה שישקף את המעמד שלו בליגה, ולא הסכים לחתום בקיץ הקודם. הוא היה מקבל חוזה הרבה יותר גדול אילו לא היתה תקרה אישית, וספק אם סן אנטוניו היו יכולים להחתים גם את למרקוס אולרידג'

עומרי 8 במאי 2016

המזל של ג"ס לא נעוץ בחוזה של קארי, שהוא אנקדוטה, אלא בהפיכתו הבלתי סבירה לשחקן הטוב בעולם. הכותרות היום מתעסקות בלילארד כדמוי קארי. לפני שנתיים לילארד נחשב פוטנציאל גדול יותר.
מנגד, ההתעקשות על קליי תומפסון, "מול כל השמאל", בקיץ 2014 עוד תוכר כאחד מהמהלכים האנדרייטד של כל הזמנים מבחינת איכות הניהול הגלומה בו. וכמובן שהיו להנהלה הזו עוד 3-4 מהלכים ניהוליים נהדרים בתווך.

אריאל גרייזס 8 במאי 2016

מסכים. או בקיצור, השיטה של גיל תהפוך את היכולת הניהולית לעוד יותר חשובה ממה שהיא היום. כשבתכלס, הקבוצות שמנצחות הן גם ככה אלו שמנוהלות טוב יותר מאחרות

עומרי 8 במאי 2016

+1, תקרת השכר היא הסדר כובל שמוחרג מהחוק ממגוון סיבות ועד היום לא הצליחו לתקוף אותו בבית המשפט למרות שניסו לא מעט.
אכן, הליגות משגשגות יותר בעקבות התקרה אך מבחינת השחקנים זה לא משנה, לראייה השכר בבייסבול ובריאל מדריד.

גיל שלי 8 במאי 2016

היא לא הסדר כובל מאחר והמעסיק של השחקנים היא הליגה ולא הקבוצות. מדובר במנגנון קביעת שכר על ידי המעסיק

אריאל גרייזס 8 במאי 2016

זה הטריק המשפטי שבו הם משתמשים אבל קשה שלא לומר שמדובר בהסדר כובל כי לשחקנים פשוט אין שום אופציה אחרת. במיוחד אמור הדבר בפוטבול (שם ההסכם הוא מאוד מאוד נוטה לטובת המעסיק) שלשחקנים בתכלס אין ברירה. שחקני NBA יכולים לבוא לשחק באירופה, לשחקני NFL אין שום ברירה. אם היתה ליגה תחרותית אחרת בארה"ב אז זה לא היה מונופול, כרגע זה בדיוק המצב

עומרי 8 במאי 2016

זו הגישה שהליגה הצליחה לבסס, אבל מספיק להסתכל על בייסבול ולראות שהקבוצות מתחרות על שחקנים באמצעות שכר, שחקנים מוצלחים שווים הרבה כסף פרטני לקבוצות, וכמובן שבעלים לא רציונאליים הם בעלי תמריץ להביא לקבוצתם את השחקנים הגדולים ביותר כפי שרואים בכדורגל.

גיל שלי 8 במאי 2016

הבייסבול הוא ספורט הרבה יותר רנדומלי בהגדרה, לכן אין טעם להשוות בין הבייסבול לכדורסל ולפוטבול, השוואה טובה של הבייסבול היא להוקי קרח

ניב 8 במאי 2016

הליגות באירופה ירוויחו.

יניר 8 במאי 2016

עוד נקודה שיש לקחת בחשבון הם חוזי הפרסום.
שחקן יוותר על חלק משכרו כדי להשתלב בקבוצה עם שוק גדול וסכוי טוב לזכות באליפות כדי לקבל חוזה פרסום גדול , שיכול להיות גבוה יותר משכרו.

גיל שלי 8 במאי 2016

אתה מניח שהשחקנים רציונאליים, הנחה לא מבוססת בעיניי. יצר התחרותיות של רובם, המלווה באגו המתאים, יגרום לרובם לנסות להיות המשתכר הכי גדול בליגה, בלי להתחשב בעניין של חוזי הפרסום

יניר 8 במאי 2016

לשחקן כדאי להצטרף לקבוצה מנצחת תמורת שכר נמוך יותר ולהשלים בחוזי פרסום גבוהים . כך הוא גם מנצח וגם מרויח יותר .מה עוד שלדעתי מי שמנהל את העניין הם סוכנים ממולחים ולא השחקנים עצמם

אורן השני 8 במאי 2016

גיל, לא מסכים.
בכדורסל ו-NBA בפרט ההשפעה של שחקן טוב על התוצאה היא עצומה, מספיק 2-3 סופרסטארים בשביל להיות מועמד לאליפות.
מצד שני זה מחזק את הטענה בעד תקרת שכר, והשחקנים פשוט מוצאים דרך לעקוף אותה. אם תבטל את זה תקבל ריאל מדריד, סיטי ופ.ס.ז פי 10 יותר גרוע.

בייסבול הוא באמת משחק רנדומלי יותר למרות אופיו הלא קבוצתי, לא יודע איך להסביר את זה ואי אפשר להשוות, גם לא ל-NHL שם תקרת השכר עובדת בצורה מופלאה.

גיל שלי 8 במאי 2016

אני רוצה לבטל את התקרה האישית לא הקבוצתית

אורן השני 8 במאי 2016

כן סליחה. בכל אופן יכול להיות שאתה צודק, אבל כרגע המצב בסדר גמור לדעתי ויכולות להיות השפעות שליליות למהלך שלא ניתן לצפות אותן אז אולי זה לא שווה את הסיכון.

Lord Anthony 8 במאי 2016

אני לא בטוח שהנחת היסוד שלך נכונה.
בהינתן תיקרת שכר כללית, לא פעם כוכבים התפשרו על השכר שלהם על מנת שיתאפשר לבנות קבוצה טובה יותר סביבם.
בסופו של דבר ספורטאים מקצוענים גם רודפים אחרי תארים, וזה חשוב להם לעיתים אפילו יותר מהכסף שהם מרוויחים.

גיל שלי 8 במאי 2016

כל מה שצריך זה ללכת לראות מה קורה בNFL ולראות שהשחקנים מאוד רוצים את התואר היוקרתי של השכר הכי גבוה

Lord Anthony 8 במאי 2016

אי אפשר להשוות, ב NFL יש פי שלוש שחקנים בקבוצה, מאשר ב NBA כך שההשפעה של כל שחקן על המשכורות האינדיבידואליות פחותה.
ככל שיש משקל יחסי גבוה יותר למשכורת של שחקן בודד, כך היא תהייה מכשול גדול יותר בפני הקבוצה ליצירת סגל טוב.
לא סתם גם היום ב NBA צמרת רשימת המשתתפים מלאה בשחקנים מהדרך השני והשלישי שמשחקים בקבוצות מהדרג השני והשלישי.

Lord Anthony 8 במאי 2016

משתתפים =משתכרים

גיל שלי 8 במאי 2016

אני לא טוען שלברון יבקש שכר של 40 מליון דולר ויסתום את התקרה, אבל לא מופרך לגמרי שהוא יבקש שלושים כמו שמייקל קיבל, ויסמוך על זה שהוא יכול להביא אליפויות גם בלי קווין לאב, עם קיירי ועוד שחקני משנה פחות טובים למשל

קפטן קוקי 8 במאי 2016

מודה בבורותי, אבל אין קשר לזה שפוטבול הוא ספורט הרבה יותר מסוכן וכואב, שהקריירה בו יותר קצרה לעניין מקסום ההכנסות?

גיל 8 במאי 2016

הקריירות של שחקנים בנבא הרבה יותר ארוכות. שחקנים בNFL רוצים למקסם את השכר שלהם כי אולי זה יהיה החוזה היחיד שלהם. גם הכספים שם לא מובטחים.

גיל שלי 8 במאי 2016

זה לא המצב עם ארון רוג'רס, איליי, פייטון, ביג בן, והם כן מחפשים להיות המרוויחים הגדולים ביותר בעמדה שלהם

גיל 8 במאי 2016

אבל אלו הם הם היוצאים מן הכלל שלא מעידים על הכלל. יותר מזה, הם מסתכלים על השכר של מקביליהם בנבא ובייסבול ויכולים רק לקנא. משלמים להם הרבה פחות מהערך האמיתי שלהם אז ברור שהם ירצו את המקסימום.

אנונימוס 8 במאי 2016

גם לדעתי יש פה הרבה עניין של ויתור על כסף בשביל ה"מורשת". כוכבים יודעים שהם גם ככה יעשו מאות מיליונים לאורך הקריירה. אז אם במקום 400 מיליון ואליפות או שתיים זה יהיה 500 מיליון וסיכוי נמוך לאליפות, מה עדיף?
כנראה שמסכום מסוים המולטי מיליונרים כבר מעדיפים קצת יוקרה אישית והישגים מקצועיים

yaron 8 במאי 2016

גיל,
האם אתה בעד לוותר על תקרת השכר האישי אבל להשאיר את התקרה הקבוצתית? כי אם כם השינוי שאתה שואף אליו יהיה מוגבל מאוד.
לברון מקבל את חוזה המקסימום המותר ולמיטב זכרוני במיאמי אפילו קיבל קצת פחות ממנו כדי לאפשר טריו שייקח אליפויות, אבל אם היה יכול לבקש סכום בלתי מוגבל ולהפוך לבעל השכר הגבוה בליגה זה היה מונע מקבוצתו להביא עוד כוכבים שיעזרו לו לזכות באליפויות (בדיוק כמו מקרה לאב שציינת) כך שעדיין במידה ומטרתו לזכות באליפות הוא היה חייב להשאיר מספיק מהעוגה הקבוצתית לשחקנים נוספים.
כנראה שאיבדתי אותך מכיוון שהדברים שכתבת הם סיבה להתנגד לביטול תקרת השכר.
"אם לברון לדוגמה, חסום במקסימום של שכר אישי, אין לו טעם לנסות ולהשיג את המקסימום האפשרי, ומעודדים אותו לוותר על קצת בשכר כדי למשוך שחקנים נוספים שיעזרו לו לזכות באליפות. במצב בו לברון היה חופשי לזכות בשכר העולה על רוחו, תוך השארת מסגרת השכר הקבוצתית, היינו מקבלים מצב שונה לחלוטין. כאן המיצים התחרותיים של לברון היו נכנסים לפעולה, אני משוכנע שהמיצים התחרותיים של לברון היו נכנסים לפעולה, ולברון היה שואף להגיע לשכר הגבוה ביותר בליגה כהצהרה"

גיל שלי 8 במאי 2016

אני בעד להשאיר את התקרה הקבוצתית. לברון מרשה לעצמו לותר על כמה מליונים, בגלל שכל השכבה שלו, וזו שכבה רחבה מאוד, מקבלת את אותו סכום. אם לא היתה תקרה, אני טוען שלברון היה מתעקש להיות המשתכר הכי גדול בליגה, אגב זה בדיוק מה שהוא עושה עכשיו עם החוזים לטווח קצר שלו.

yaron 8 במאי 2016

נו, ואיך בדיוק זה יעזור לקליבלנד או לקבוצות אחרות?

גיל שלי 8 במאי 2016

זה יפזר את הכוכבים בצורה שוויונית יותר בין קבוצות הליגה, על פני להתקבץ באותה קבוצה

yaron 8 במאי 2016

אולי, אבל אז זה ייפגע בכל השחקנים שהם לא כוכבי על ויקבלו הרבה פחות.

קשקשן בקומקום 8 במאי 2016

א. לא מבין למה אומרים (גרייזס) שכמות האלופות מצומצמת. אם אני לא טועה ב 10 שנים האחרונות היו 6 אלופות (בוסטון, לייקרס, מיאמי, דאלאס, ס"א, ג"ס) – בשנות השמונים היו פחות, וגם ב 90.
ב. התיאוריה שלך – לא נשענת על כלום חוץ מעל ההנחה שלכוכבים הגדולים יותר חשוב השכר מאליפות. חוץ מהדוגמא של קובי לא ראיתי מישהו שהתנהג ככה בשנים האחרונות. גם הטיעון של "התקבצות הכוכבים בכמה קבוצות", לא ממש תופס, בעיקר לאור העובדה ששתי הקבוצות הכי טובות בליגה היום זה קבוצות שמחזיקות מעט מאוד כאלה שהיו נחשבים כוכבים גדולים, וחוץ מאולדריג' לא ראיתי אף כוכב גדול בשתיהן שהגיע לליגה ככזה (חוץ מטימי שנבחר כמובן בדראפט) או שעבר אליהן כחלק מ"התקבצות כוכבים". גם אוקלוהומה זה פשוט מזל טוב של בחירות דראפט, לא התקבצות של כוכבים.
ג. לא ראיתי שום אנידיקציה שהסיבה שלברון מתנהג כמו שהוא עם החוזים האחרונים שלו היא כסף – נהפוך הוא – לדעתי הסיבה היא לוודא שבונים לו קבוצות שיכולות להביא טבעת

גיל שלי 8 במאי 2016

אתה מפספס את הטיעון. הטענה היא אחרת, כיום כאשר אין הבדל בין השכר של השכבה העליונה של השחקנים, וההבדל מתבסס רק על שנות ותק, אין פה הצהרה כאשר זה נוגע לשכר. אם אני הולך לNFL אני רואה שעדיין רוב השחקנים מבקשים את השכר הגבוה ביותר לתפקידם, בדיוק בגלל שאין תקרה אישית, הטענה שלי שיקרה תהליך דומה בכדורסל.

Ljos 8 במאי 2016

לאורך הקריירה של השחקן אין משמעות? או שבכלל אין הבדל?
כלומר, אני מניח שבפוטבול קריירה ממוצעת היא קצרה יותר ונטולת אפשרויות אחרות (אירופה) והשחקנים נדרשים למקסם רווחים בזמן קצר יותר מבכדורסל.
הגישה גם באה מנקודת הנחה שהשחקנים רוצים ומתחרים על השווי שלהם, ושכסף זו הדרך היחידה להראות זאת.

גיל שלי 8 במאי 2016

קווטרבקים מתעקשים על השכר הכי גבוה, למרות שמדובר ביותר מעשרים מליון לשנה, ובאורך קריירה דומה לזה של כוכבי הכדורסל

Ljos 8 במאי 2016

רציתי לשאול מה אם נשים את הקוורטרבקים בצד. הרי מוכרים להם שרק בגלל תפקידם הם הדבר הכי חשוב בעולם. אבל אז חשבתי על הנקודה הזו. כיום מחשיבים רכזים כתפקיד החשוב קצת יותר מהאחרים בכדורסל. לפני זה היה מדובר בסנטרים. אם ניתן כוח אי שיוויוני שכזה לשחקנים היום, התנודתיות בתפקידים החשובים לא תיעצר באיזשהו שלב? הרכזים ירכזו (חה!) את כל הכוח והכל יושווה אליהם, ואחרים יחשבו פחות משמעותיים וישקיעו בהם פחות מאמץ וכסף.

קשקשן בקומקום 8 במאי 2016

אני לא מפספס את הטיעון וגם הגבתי לזה – הטיעון שמה שהכי חשוב לסופרסטארים זה הצהרה, לדעתי לא מחזיק מים, ולא ממש מתבסס על כלום, ואני גם לא ממש רואה דוגמאות לזה בשנים האחרונות, אני רואה דוגמאות הפוכות של וויתור על שכר. חוץ מקובי

yaron 8 במאי 2016

מסכים לגמרי בייחוד כשכמה מיליונים בשכר אבל בקבוצה בינונית שווים הרבה פחות מלשחק בקבוצה שנלחמת על אליפות.

גיל שלי 8 במאי 2016

ראה מה שקורה בפוטבול

קשקשן בקומקום 8 במאי 2016

באותה מידה אפשר לטעון שמה שקורה בכדורסל יקרה בפוטבול… כי הנה זה הביא ללברון אליפות במיאמי, שבטוח שווה יותר כסף מפערי השכר

גיל שלי 8 במאי 2016

לא נכון, המצב הזה קיים כבר שנים בפוטבול ובכדורסל. בפוטבול בגלל שהשכר הוא גם דרך להבעת הערכה ליכולות, הסוכנים דורשים שכר גבוה ביותר פר תפקיד (למי שזה רלבנטי לו) אתה יכול להתאמץ למצוא טיעון משכנע למה זה לא יקרה בכדורסל כאשר לא תהיה תקרה אישית, למרות שבטוח נח יותר סתם לזרוק קביעות לאוויר

קשקשן בקומקום 8 במאי 2016

גיל – ההפך. אתה מייצר פה מגמות שלא קיימות (הווצרות שלא ראינו בשנים הקודמות של שכבת קבוצות איכותיות עם פער גדול מאחרות) ואז מנסה להסביר איך הם יימנעו על הנחה שמה שקורה בפוטבול יקרה בכדורסל, למרות ש(שוב) אפילו לא הוכחת שיש בעיה שדורשת פתרון.

אם מה שאמרת היה נכון היינו רואים כל הזמן אלופות שהן אסופות של איחוד כוכבים. העובדה היא שחוץ ממיאמי לא ראית דבר כזה, אפילו בוסטון שאולי התחילה את המיני טרנד הזה – היתה של ערימת קשישים לפני פרישה, ואף אחד מהשחקנים בה לא היה טופ 5, אולי אפילו לא טופ 10 בליגה.

ס"א? הפעם האחרונה שהם הביאו סופרסטאר אמיתי לפני למארקוס היתה דנקן. כל השאר פרוספקטס נחמדים ותו לא
אוקלוהומה? הכל בחירות דראפט
ג"ס? הכל בחירות דראפט

תסביר לי איפה אתה מזהה "תחילת מגמה" חוץ מבקרקסים של לברון

גיל שלי 8 במאי 2016

הקרקס של לברון, כן מה שהיה בבוסטון, הלייקרס כאשר פייטון וקארל מאלון הלכו לשם, ומה שקורה עכשיו בליגה. אי אפשר להתעלם מזה שהשנה יש מדרגה עמוקה כל כך בין ארבע (נוסיף את הקליפרס בחאווה, חמש) לשאר הליגה. אישית לא זוכר פערים כאלה על פני שתי המחוזות מאז ימי תקרת השכר, אולי אתה זוכר.

קשקשן בקומקום 8 במאי 2016

שנה שעברה היה בדיוק הפוך במערב, ס"א נפלו במשחק האחרון ממקום שני לשישי. תן לפורטלנד עוד שנה וממפיס בריאים ויש לך שש קבוצות נהדרות במערב, במקרה גם שתיין מתוכן היסטוריות.
המזרח השנה יותר צמוד. איפה אתה רואה מגמה בדיוק?

מצד שני אני יכול להביא לך את הארדן שעזב קבוצת כוכבים, דוראנט שאולי יעשה את זה, קובי ושאקיל שנפרדו, ההתפרקות של מיאמי שבטח היו שווים עוד ריצה לאליפות, הקריסה של ברוקלין, וכו'. לא כל כמה דוגמאות זה מגמה.

קשקשן בקומקום 8 במאי 2016

ואין ספק שהשנה הליגה עם פערי רמות גבוהים. אבל להסיק מזה זה כמו להגיד שכסף לא משנה בכדורגל כי לסטר לקחו אליפות

גיל 8 במאי 2016

השנה היא לא מדד לכלום. יש לך את הקבוצה עם המאזן הטוב בהיסטוריה ועוד אחת טופ 7. שתיהן אולי ימשיכו להיות טובות כמה שנים אבל אין שום ערובה שהן ישמרו על דומיננטיות לאורך זמן.

רפאל 9 במאי 2016

מבחינת חוזק הקבוצות בליגה, ראוי ורצוי למנות לא רק את האלופות אלא גם קבוצות משמעותיות אחרות שלא לקחו לאחרונה ואפילו לא הגיעו לגמר…
יש את אוקלהומה, קליפרס, קליבלנד, יוסטון, שיקאגו ואפילו אינדיאנה ופורטלנד במובנים מסוימים.
וזה בלי להזכיר את ממפיס, אטלנטה, טורונטו, דנוור ויוטה.
הניקס, ברוקלין ופילי מייצגים אף הם שווקים עצומים ותמיד צפויים לעשות קפיצת מדרגה.

הרעיון בפוסט מעניין.
להבדיל מליגות הכדורגל באירופה, המצב ב NBA הוא יחסית סביר.
דווקא לשם כדאי הרבה יותר להעלות רעיונות לשבירת המונופולים של העשירות המגלומניות.
אבל לא מתנגדים לחשיבה טובה וזה ממש מסקרן.

ברלה 8 במאי 2016

אני לא מתנגד הצעה שלך אבל אני לא חושב שבאמת יש בעיה בליגה. תראה מי היו הקבוצות בגמרים האזוריים לפני שנתיים, לפני ארבע ולפני שש שנים ותראה שכל הזמן יש תחלופה. חוץ מס"א כמובן אבל זה כבר מעבר להבנתי.

גיל שלי 8 במאי 2016

הטענה היא שהבעיה מתחילה להווצר. פערי האיכות בין הקבוצות היא הבעיה, לא התחלופה בין הקבוצות. זה שלברון לקח לקליבלנד את השיטה, לא הופך את התוצאה לטובה יותר עבור הליגה.

ברלה 8 במאי 2016

אבל אם יש תחלופה בין הקבוצות זאת בסך הכל מטוטלת ואין סיבה לדבר על מגמה בגלל שנתיים של פחות תחרות. גם פעם היו פערים עצומים בין קבוצות – בוסטון ולייקרס, שיקאגו וכל השאר. ככה זה במשחק שבו 2-3 שחקנים יכולים לעשות את ההבדל.
תסתכל שנתיים קדימה ויש לך את מינסוטה, פורטלנד, בוסטון, כולם קבוצות צעירות מפוצצות בכישרון שכרגע לא עושות פלייאוף או בקושי עוברות סיבוב. גם ג"ס היו ככה ותראה אותם היום.
ולברון הוא אנומליה שיהפוך כמעט כל קבוצה למועמדת לגמר, לא צריך לשנות את השיטה בגלל אחד כזה שבא פעם בדור.

אמיתי 8 במאי 2016

לא לעניין לתת מחמאות ללברון, בטח לא בפלייאוף, בטח לא בדה באזר (:

איציק 9 במאי 2016

אפשר אם זה בא יחד עם התנצלות על המעשה.

קשקשן בקומקום 8 במאי 2016

אין שום מגמה כזאת, בשנה שעברה ס"א היו מקום שישי והמערב היה צמוד ואיכותי בטירוף עד מקום 7-8. השנה יש מלא פציעות במערב, אחרת תוסיף את ממפיס וקליפרס ושוב יש לך פלייאוף מאוד איכותי (בטח שנה הבאה כשפורטנלד יתבגרו טיפה). סתם מקרי השנה. גם המזרח עושה סימנים של התחזקות (קבוצות צעירות במגמת עליה)

yaron 8 במאי 2016

לא יוגי אם המזרח עושה סימני התחזקות אבל ברור שיש שם תחלופה

yaron 8 במאי 2016

במקום יודע יצא יוגי חחח

גיל 8 במאי 2016

אין כאן שום עיוות תחרותי. זה ששחקנים מוותרים מיוזמתם על שכרם לפי השוק מראה שכסף זה לא בהכרח השיקול המרכזי שלהם אלא אליפות. חוץ מזה שהם עושים הרבה יותר כסף מחוץ למגרש אז ההבדל לא כזה מורגש.

מה הבעייה עם 3-4 קבוצות חזקות ועוד שכבה של בינוניות? עדיפה האקראיות של הNFL? אם כבר, הבעייה המרכזית היא שיש יותר מדי קבוצות בליגה ופחות מדי כישרון. דווקא בזה שווסט ואולי דוראנט גם יצטרפו לספרס יש אמירה בדבר החשיבות של מאמנים וניהול. בזה שלשחקנים נמאס ללכת לקבוצות גרועות שלא יגיעו לשום מקום רק בשביל כסף זה דווקא מבורך ולא מצביע על בעיה.

גיל 8 במאי 2016

כסף זה תמיד שיקול מרכזי רק שהוא לא חייב להגיע דווקא מהמשחק. מעבר לעיר גדולה מביא אפשרויות פירסום חדשות. גם אליפות או שניים מעלות את הפרופיל של השחקן. למשל קארי עכשיו הוא המוצר הכי חם בעולם בגלל היכולת שלו על המגרש גם אם הוא מקבל יחסית מעט.

גיל 8 במאי 2016

התגובה לno one.

NoOne 8 במאי 2016

מעניין איך תמיד כסף זה לא השיקול המרכזי בחיים לאנשים כמו דוראנט שהולך לחתום חוזה של 120 מליון דולר בקיץ.
אם הוא לא היה גבוה ולא היה לו כשרון לכדורסל והיה עובד היום מינימום וויג' במקדונלדס יש מצב שהתשובה שלו הייתה אחרת.

כסף זה אף פעם לא השיקול המרכזי למי שיש הרבה כסף.

ניינר / ווריור 8 במאי 2016

אל תשכח שיש לדוראנט חוזה חסות של עשרות מיליונים, אז קל לו לוותר על כמה דולרים בשכר

איציק 8 במאי 2016

אני מציע משהו אחר. להשאיר את תיקרת השכר האישית ולהחריג שמותר לכל קבוצה להחזיק שחקן אחד בלבד ללא תקרת שכר. תראה איזה התפרעות תהייה, ואילו שחקנים דורשים להיות אלפא דוגס.
זה יפזר את כל הגדולים, אחד בכול קבוצה ואחר-כך זה לא כל-כך קריטי.

NoOne 8 במאי 2016

יש משהו דומה לזה שכבר קיים.
קבוצה שיש לה את ה "בירד רייטס" יכולה לשלם לשחקן שנמצא אצלה משהו כמו 20 מליון דולר יותר כדי שהוא ישאר מאשר כל קבוצה אחרת.

איציק 8 במאי 2016

זה שונה כי אתה כבול לקבוצה שלך. אני מדבר על מלחמה בין קבוצות על שחקן אחד שרוצים ביקרו.

יריב 8 במאי 2016

לא שאתה טועה, אבל אני חושב שההסבר לא נכון. שחקן כמו לברון, למשל, שווה הרבה יותר משכר המקסימום, והיתרון העיקרי לקבוצה שמחתימה אותו הוא הפער הזה ולא הנכונות שלו, לפעמים, לחתום קצת מתחת לשכר זה. הNBA מוטה חזק מאוד לכיוון הקבוצות שמשיגות את הכוכבים הגדולים ביותר, כי הן תמיד משלמות עליהן פחות ממה שהם שווים (הגדולים ביותר – אלו ששווים משמעותית יותר משכר המקסימום).

כדאי להוסיף גם שלא ברור מה תהיה ההשפעה של שינוי חוקי השכר. בNFL, למשל, די ברור שהקוורטרבקים המצטיינים (בריידי, רוג'רס, פייטון עד השנתיים האחרונות) מקבלים שכר נמוך (ביחס לתרומתם לקבוצה), אבל זה לא נובע מהתקנות של הליגה. זה גורם ליתרון תחרותי חזק של קבוצה שמסוגלת להשיג קוורטרבק צמרת, מאותה סיבה שקבוצה שמצליחה להחתים את ג'יימס נהנית מיתרון תחרותי במצב של שכר מקסימום. איך אנחנו יודעים מה יקרה למשכורות בלי שכר מקסימום? למה שמה שמושך את השכר של רוג'רס למטה לא ימשוך גם את זה של ג'יימס?

ניינר / ווריור 8 במאי 2016

מי שמצא את הסידור האידאלי הוא טום בריידי- מוכן לוותר על שכר המקסימום שמגיע לו למען הקבוצה כי אשתו מביאה עשרות מיליונים כל שנה. ככה בונים לגאסי.

NoOne 9 במאי 2016

טום בריידי וניו אינגלנד מרמים את תקרת השכר וכל הליגה יודעת את זה ונותנים לזה לעבור .
בריידי מקבל פחות כסף כי לחברה בבעלותו יש חוזה עם האיצטדיון של ניו אינגלנד( בבעלותו של רוברט קראפט כמובן) לקנות מהם מוצרי מזון מסוימים , הוא מצא דרך מעל השולחן לקבל כסף "מתחת לשולחן" .
השטויות של דיפלייט גייט מחוויר לעומת הדבר הזה אבל לליגה אין אינטרס להיכנס לזה.
הרי דיפלייט גייט זה בולשיט , בעלי הקבוצות (כולל רוברט קראפט) מנצלים את השטות הזאת כדי להכניס לשחקנים ב CBA ולקבל לחוזה הדרקוני הזה אישור משפטי.
ארטיקל 46 ב CBA זה הסעיף שבגללו בריידי נענש וגם אם הוא ילך לסופרים קורט זה לא יעזור לו כי בריידי עצמו תחת אצלטת ארגון השחקנים הסכים לסעיף הזה.

יריב 9 במאי 2016

אני לא יודע אם ניו אינגלנד מרמים את תקרת השכר, אבל החוזה של בריידי לא נמוך במיוחד. בריידי כרגע בחוזה של 20.5 מיליון לשנה, ואין אף קוורטרבק שמקבל יותר מ22.14 מיליון לשנה (פלאקו). אני לא יודע מה הסיבה, אבל קוורטרבקי עילית לא מקבלים יותר מקוורטרבקים ממוצעים – יש 10 שמקבלים לפחות 20 מיליון, ועוד 6 שמקבלים לפחות 18 – אין ממש דירוג בחלק העליון של הסקאלה.

לגבי "אישור משפטי לחוזה הדרקוני הזה", לא ברור לי למה לליגה חשוב לקבל אישור כזה. אם הם יזדקקו לבית המשפט למשהו שקשור בחוזה הם יוכלו אז לקבל את האישור (בהנחה שהאישור הזה ודאי, אבל אם לא אז ללכת עכשיו לבית משפט זה סיכון), אם לא איך יעזור להם האישור?

NoOne 9 במאי 2016

בריידי טען בתביעה שלו שסעיפים ב CBA לא חוקיים , זה הבסיס לתביעה שלו.
השופט בערכאה הנמוכה הסכים איתו ובית המשפט לערעורים דחה את זה ואישר שה CBA תקף ואין שום גראונדס לערעור של בריידי ובכך נתן תוקף משפטי ל CBA

בריידי ניסה לטעון שחלקים מה CBA הם לא חוקיים ונכשל.

ואם בריידי היה מבקש חוזה פייטון מאנינג (מה זה היה 99 מליון לשלוש שנים?) הוא לא היה מקבל? וודאי שמקבל .

ניינר / ווריור 9 במאי 2016

העיקר שג'יזל מוכרת כפכפים בטונות

יריב 9 במאי 2016

החוזה של מאנינג בברונקוס היה 96 לחמש שנים, יותר נמוך מזה של בריידי. אני לא יודע אם הסיבה שאין קוורטרבק שמקבל שכר גבוה מ22 מיליון וקצת לשנה היא בגלל שקבוצות לא ישלמו או בגלל שהשחקנים לא מבקשים, אני רק יודע שזה המצב.

מה שאני לא מבין לגבי האמירה על האישור המשפטי הוא מה הכוונה שאתה מייחס לליגה. בריידי טען לאי חוקיות של סעיפים בCBA, ובית המשפט (לערעורים) דחה אותו, יופי. אבל הליגה יכלה להשתמש בסעיפים האלו גם קודם, זה כל הסיפור. כל מה שקרה הוא שבית המשפט אישר לליגה לעשות את מה שהיא עשתה כבר ממילא, מה מביא אותך לחשוב שהמטרה בענישת בריידי היא שיפנה לבית המשפט ולא עצם השימוש בסמכויות האלו? זאת מעבר להפיכת הסמכויות האלו לעניין בולט, מה שבוודאי יהפוך אותן ליותר יקרות בCBA הבא (בעוד 5 שנים).

אריאל גרייזס 9 במאי 2016

שני דברים:
1. הסיפור על זה שבריידי נותן לקבוצה שלו הנחה בחוזה זאת סתם אגדה. מה שהוא עושה זה פורס את החוזה בצורה שנוחה לקבוצה שלו, אבל את הכסף שמגיע לו הוא מקבל.
2. העתירה של בריידי, עד כמה שאני מבין, היא לא נגד הסעיפים ב-cba אלא שגודל כשל לעמוד בהם. שהליך השימוע שבריידי זכה לו לא עומד בדרישות של החוזה הקיבוצי.
החוזה הקיבוצי עצמו והמונופול של הליגה נלקחו לבית המשפט כל פעם שנגמר החוזה – אבל כל פעם מגיעים לפשרה לפני ולכן לא יוצא לבית המשפט לבחון אותם. אני די משוכנע שאם ילכו עם זה עד הסוף אז הליגה תוכרז מונופול אבל שום דבר טוב לא יצא מזה לשחקנים כי זה לא שיש להם אופציה אחרת. זאת בעיקר הסיבה שהחוזה הקיבוצי בפוטבול הוא היחיד שהחוזים בו לא מובטחים – לשחקנים אין שום לברג' (בניגוד לכדורסל, הוקי ואפילו בייסבול, שיש ליגות מתחרות בחול)

NoOne 9 במאי 2016

העתירה של בריידי הייתה נגד ארטיקל 46 שבו נאמר שגודל יכול להעניש קבוצה או שחקן איך שהוא רוצה מתי שהוא רוצה ועל פי הקריטריונים שהנהלת הליגה(שזה בעצם גודל) החליטה.
בריידי טען שלגודל אין את הזכות הזאת ולכן תהליך הענישה היה לא חוקי.

אריאל גרייזס 9 במאי 2016

זה לא מה שאני מבין. בריידי לא ערער על החוקיות של הארטיקל עצמו אלא האם גודל עמד בו ובריידי קיבל הליך הוגן

NoONE 9 במאי 2016

שזה בדיוק הערעור על הסעיף עצמו,
לפי ה CBA גודל הוא זה שקובע אם בריידי אשם ומה יהיה העונש.
בריידי טען שזה לא הוגן שאותו בן אדם יעשה את שני הדברים.
והטענה נדחתה בגלל שסעיף זה התקבל על ידי ארגון השחקנים שכולל את בריידי.

NoOne 9 במאי 2016

זאת לא הייתה המטרה , הם חשבו שבריידי כמו הבוס שלו יקבל את העונש וישב בשקט.
ברגע שבריידי החליט להילחם זה נעשה ה BIG ISSUE , לא אם בריידי אשם או לא.

Comments closed