הראשון לזהות

בתמונה, הבק קורט השני הכי טוב בהיסטוריה

אחרי התצוגה של סטף בחזרה מהפציעה, ההארכה ההיא, שוב התחילו השאלות וההשוואות לגבי המקום שלו בהיסטוריה. למען האמת, אני לא מבין למה יש פגרה, הרי זו התקופה לדון בשאלות האלה, עכשיו יש לנו ספורט אמיתי, אפשר להסתפק במשחקים הנהדרים שלפנינו.

*
למרות האמור לעיל, אני אחטא בקביעה היסטורית אחרת. מארק ג'קסון עוד בתקופת היותו מאמן הגולדן סטייט ווריורס, קבע שהבק קורט המורכב מסטף וקליי תומפסון הוא כנראה הבק קורט הטוב בהיסטוריה. בזמנו הקביעה של מארק ג'קסון זכתה לקיתונות של בוז, שכן מה בדיוק השיג אותו בק קורט הטוב ביותר בהיסטוריה בנקודה ההיא?

הזוג הזה, סטף וקליי מזכיר לי בצורה מאוד מדויקת בק קורט היסטורי אחר, אייזייה ודומארס. חלוקת התפקידים היתה זהה. דומארס נחשב לאחד השומרים הטובים בליגה, ובטח השומר הטוב ביותר בעמדת הסקנד גארד. דומארס ניחן ביד מופלאה. הוא גם נכלל כיום בהול אוף פיים. דומארס אף זכה בתואר הMVP של סדרת הגמר.

העניין הוא שהציוות של דומארס עם איזייה תרם מאוד לקריירה של הראשון. רבים חשבו אז שאילו היה בקבוצה אחרת, דומארס היה יכול להוביל קבוצה בעצמו. אך הוא היה מתאים כמו כפפה ליד לשילוב עם איזייה. הצורך של קבוצות להתמקד באיזייה הוריד מדומארס את הצורך לייצר לעצמו נקודות בעצמו, בטח מול דאבל טים שלא ראה מעולם.

בזמן שסטף פצוע, יכולנו לראות את אותו הדבר עם קליי תומפסון. האיש אכן שחקן כדורסל יוצא דופן, כמו דומארס הוא אחד השומרים הטובים בליגה, כנראה השומר הטוב ביותר בעמדת הסקנד גארד. אף יותר מדומארס, לקליי תומפסון יש ידית באיכות נדירה. אך בדיוק כמו קודמו, כאשר קליי נדרש לייצר לעצמו, כאשר ההגנה ממוקדת בו, הוא יכול לתת משחקי ענק, אך זה קשה לו הרבה יותר.

הטענה שאילו קליי תומפסון לא היה משחק עם סטף, אזי היה קולע שלושים למשחק, היא טענה מאוד לא מדויקת. הציוות של קליי תומפסון עם סטף יוצר עבור תומפסון את התפקוד האולטימטיבי עבורו. כמו איזייה בזמנו, לסטף אין שום בעיה להזין את קליי, למשוך אליו את האש ולהשאיר לקליי תומפסון זריקות חופשיות ומצבי בידוד היוצרים רבעים נדירים. סטף בדומה לאיזייה, היה מסתדר עם כל סקנד גארד שהיה מתופקד לידו, שכן סטף הוא יוצר הנקודות מכדרור כנראה הטוב שראה המשחק מעולם.

*

היו צמדי ענק בהיסטוריה. כל צמד שמייקל ג'ורדן היה חלק ממנו, צריך להחשב בטובים אי פעם, שכן גם אילו אני הייתי שותפו לבק קורט, עדיין היינו נחשבים לאחד הצמדים הטובים מעולם. לאוהדי הניקס יש את הצימוד ההיסטורי של קלייד עם ארל דה פרל, כנראה אחד הבק קורטס הטובים בהיסטוריה.

הקרובים ביותר לסטף וקליי הם אכן קודמיהם, איזייה ודומארס. אך נדמה לי שגם בנקודת זמן זו אפשר לקבוע נחרצות שלא ראינו צמד כזה.

קליי תומפסון טוען הרבה זמן שהוא הסקנד גארד הטוב בליגה. אך כמו פיפן לפניו, לקליי אין שום בעיה להשאיר את האגו בצד על המגרש, ולהנות מהשילוב האולטימטיבי עבורו. באותה הארכה מפורסמת, סטף צעק I'm back וקליי תומפסון עם חיוך אדיר על הפנים הצביע לעבר סטף וצעק He's back. הוא לא התבאס מכך שבאו ולקחו לו את הקבוצה, הוא קיבל אותה לפקדון עד שהאיש חזר, ונהנה להפקיד את הפקדון חזרה בידיים הנאמנות של מי שהקבוצה שייכת לו.

*

פה גם נעוץ היתרון הגדול ביותר של גולדן סטייט על כל המתחרים שנותרו. כמו סן אנטוניו, גם בגולדן סטייט אין שום בעיית אגו על המגרש. אין שאלה כמו באוקלהומה, האם ראסל מקלקל לדוראנט או לא. אין את עניין החור השחור שיש סביב לברון בקליבלנד. לברון ירשה לשחקנים אחרים להתבלט כל עוד לא מדובר במשחק על הכל. סגנון המשחק שלו לא יאפשר לארחים מרווח נשימה כאשר הכסף יהיה על השולחן. לברון צריך את הכדור, ואת קבלת ההחלטה אצלו.

גולדן סטייט הם קבוצה נדירה. קבוצה שמורכבת משחקנים בעלי יכולת אישית מהטובות שיש בליגה, קליי, גרין, איגואדלה, בוגוט, כל אחד בתפקידו. אך גולדן סטייט מורכבת משחקנים שמרגישים נח להעביר את ההובלה מאחד לשני, אף אחד אינו חייב להיות במרכז כל הזמן. גרין צעק קצת על סטיב קר במהלך המשחק בעונה הרגילה מול הספרס, אבל הוא לעולם לא ירטון אחרי חמש התקפות רצופות בהן לא נגע בכדור. סטף לא יהסס למסור לקליי תומפסון גם כאשר סטף פנוי לשלשה, כי הוא מגדולי המבינים את זרימת המשחק.

השילוב של הבק קורט הטוב בהיסטוריה, עם המבנה המיוחד של גולדן סטייט יכול להרגיע את כל שונאי לברון. תפסיקו כבר עם הפאניקה שלכם, ותהנו מקבוצה חד פעמית אמיתית שאתם זוכים לראות. בנוסף לכל הכתוב בפוסט זה, גם ההגנה של גולדן סטייט היא משהו שקליבלנד עוד לא נתקלה בו.

יהיה גמר מערב תענוג, ואולי עוד מוקדם לדבר על לברון, אך מי שחושב שלאוקלהומה יש סיכוי מול הרכב מלא ובריא של גולדן סטייט, הוא נדבק למשחק שהכרנו ממש עד לא מזמן, לא למה שאנחנו רואים עכשיו. גולדן סטייט היא סן אנטוניו, בצירוף כשרונות אישיים העולים באחד על אחד על כל מה שיש לספרס להציע, פרט לעמדה של קוואיי מול האריסון בארנס, או קוואיי מול דריימונד גרין. אך בשאר העמדות, היתרון של גולדן סטייט הוא ממש ממש לא קטן.

 

גילי מוסינזון
נרצחו אנשים כמונו

73 Comments

פאקו 13 במאי 2016

לא כל כך מסכים על הקביעה לפיה אופי המשחק של דוראנט ווסטברוק הוא מונע אגו. יש פה שילוב של כמה דברים כמו כשרון ואתלטיות פנומנליים, צוות אימון חלש יחסית המאפשר את את ההירו בול הזה, וקו קדמי פחות דומיננוי (אולי מתחיל להשתנות ומכאן גם השינוי באופי המשחק). ודאי שזה גם לא נראה כך מחוץ למגרש.
ודומארס אחד השחקנים האהובים שליי מאז ומעולם.

גיל שלי 13 במאי 2016

אין שם שילוב אולטימטיבי בסגנון המשחק, לדוראנט אין הרבה אגו

yaron 13 במאי 2016

אני חושב שהבעיה היא היררכית. בג"ס יש היררכיה ברורה, בשיקגו היתה היררכיה ברורה וגם בדטרויט היתה היררכיה ברורה. לא חושב שבאוקלהומה יש כזאת.

גיל שלי 13 במאי 2016

זו בהחלט חלק מהבעיה, מסכים לגמרי

המשגיח 13 במאי 2016

כיף לקרוא.

אני שמח שהתייחסת לחוסר האגו בקבוצה (בינם לבין עצמם), שבא לידי ביטוי גם בפרגון ההדדי בין סטיב קר ללוק וולטון, שבדיוק כפי קליי ת'ומפסון, הפקיד את הפקדון הקרוי גולדן סטייט כשזה חזר. הוא פשוט מבין שההצלחה של הקבוצה היא גם הצלחה שלו, וכך גם שאר השחקנים בקבוצה.

לגבי הגמר המתקרב, במידה וג"ס תנצח, אני מקווה שהיא תקבל את הקרדיט הראוי לה, ולא תשמע יותר רעשי רקע על כך שאת סן אנטוניו היא לא הייתה עוברת (מאותם אנשים שטוענים שהאליפות שלה היא עם כוכבית בשל פציעות היריבים).

אמיתי 13 במאי 2016

תודה על האיזכור של דונארס ואייזאייה. גיבורי ילדותי. השילוב ביניהם הצליח לדעתי בגלל הניגוד בתכונות. גם של האופי וגם במישחק.
לא יודע אם הם במקום השני בכללי אבל בשבילי הם הכי מרגשים. אנדרדוגים מלידה

yaron 13 במאי 2016

גם שלי :-)
הסדרות מול ל.א. לדעתי הן מפסגת הכדורסל וגם על "הטבעת השביעית" של ג'ורדן הם אחראים.

גיל 13 במאי 2016

למה שקליי ירצה לשחק בקבוצה אחרת כשיש לו את סטף בקבוצה?

והבעייה במשחק נגד גולדן סטייט היא שיש להם יותר משניהם כקלעי שלוש, גרין, איגדואלה ובארנס ישרפו אותך אם תשאיר אותם פנויים.

גיל 13 במאי 2016

ואני זוכר טוב מאוד את מארק ג'קסון מדבר על זה שהם הצמד הטוב בהיסטוריה וכולם צחקו עליו. הוא היה טוב בזיהוי אולי אבל לא הראה שהם כאלו בפועל. הפריחה שלהם נעשתה תחת קר.

MOBY 13 במאי 2016

לא חושב שאתה צודק, הספלאש ברדרס היו הדבר במערב לפני קר.
עם קר קיבלנו את עליית מספר 30. תמיד עניין אותי מה יואמר קליי על הפיחות במעמדו.

גיל 14 במאי 2016

הם היו טובים אבל לא משהו כזה יוצא דופן, ובטח לא בקבוצה אלופה.

שמעון 13 במאי 2016

אחלה דעה נתת, מסכים איתך ברוב אבל לומר שראסל ודוראנט יש אגו? אין שום אגו שם, פשוט כל השנים של ראסל בליגה העיתונאים שונאים אותו וכולם נגדו (מאד מזכיר את קובי בהקשר הזה שהיה עם שאק) אז הוא כבר הוכיח לכולם שהוא לא כינור שני אלא ראשון בין שווים עם דוראנט.
ראסל סיים את שלב ההוכחות אבל יש לו דרייב אדיר, הוא רוצה להיות השחקן הטוב בעולם בדיוק כמו שקרי רוצה אבל זה לא יבוא על חשבון הסיכוי לקחת אליפות. דוראנט מהצד השני מאד אוהב אותו ויודע מה יש לו ביד, ככה הוא דוראנט שלא פוגע יודע שיש מי שיחפה עליו, שהוא עייף הוא יודע שיש מי שיחפה עליו. ראסל ודוראנט זה מצד שמתישהו יביא אליפות, אין לי ספק בזה, דוראנט גם ישאר באוק לפי דעתי או ששניהם יתאחדו שנה הבאה בלייקרס (אל תזלזלו ביכולת של הלייקרס להנחית סופרסטארים-זה קרה תמיד בעבר).
קרי וקליי יש להם רעב להיות הצמד הגארדים הטוב בהיסטוריה, קרי הצהיר את זה בנאום האמויפי שלו שנה שעברה בריש גלי, הוא אמר לו אני רוצה שנהיה הטובים בהיסטוריה, יש להם מטרה משותפת. במקרה של קליי גם ברור שהוא פחות טוב מקרי עם כל הכבוד, אצל ראסל זה לא ברור שהוא פחות טוב מדוראנט בכלל לכן זה קצת שונה.
בכל אופן לכל השחקנים האלו יש רעב מטורף ואל תזלזלו בהם ובטח לא בשד הטזמני ראסל.

גיל שלי 13 במאי 2016

לא מזלזל כלל בראסל. התנסחתי בצורה לא מספיק מדויקת. ראסל ודוראנט משלימים אחד את השני באישיות שלהם, אבל לא במשחק שלהם. קרי, קליי, גרין וכל השאר משלימים אחד את השני גם באישיות וגם במשחק. בזה גולדן סטייט מאוד יוצאי דופן, שם השלם גדול בהרבה מסך החלקים, וסך החלקים בפני עצמו הוא הגדול ביותר בליגה גם לפני עליית הערך.

שמעון 13 במאי 2016

סבבה, אבל צורת המשחק זה אחריות של מאמן, הדיאןאיי של משחק ההתקפה של אוק כבר מושרש שם שנים, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לשנות את זה אבל מה שאוק צריכים זה הגנה רצחנית עם מאמן הגנה ונגרים שישיגו עצירות בשביל הצמד הזה, בהתקפה ברוב הזמן יהיה טוב כי הכישרון שלהם עצום.
גם גולדן כמה שהם מניעים כדור בסוף חיים על השלשות מ20 מטר על שחקנים של קרי, כמו כן גם גולדן מוקפת קלעים סביב קרי וקליי אז הם מענישים שהם לבד אבל גם שם הכל מתחיל מקר וקליי והם אופציה ראשונה, באוק למעט שניהם יש קלעים חלשים ולא אמינים, לרוברסון יש זריקה של חתיכת נגר, פוי מידי פעם קולע ו-וויטרס פח אחד גדול שהוא היחיד שיהרוס לאוק מול גולדן, הםן יעשו ממנו קציצות. קנטר שחקן נחמד מאד ויביא סידרה טובה כי הראן אנד גאן יתאים לו, ולאוק אין ספסל וזה שונה מבארנס שיעיל מאד במאני טיים אצל גולדן, גרין, אידי, אפילו ברבוסה עולה ודופק סלים וליוינגסטון, גולדן יותר עמוקה. שים את המשלימים של גולדן באוק ולהיפך ואוק נותנים בראש. אצל אוק המון שחקנים לא קולעים זריקות פנויות לגמרי ושהם כן קולעים כמו היום הם דורסים, זה כל ההבדל.

yaron 13 במאי 2016

מסכים עם הרוב. כמו שכתבתי למעלה הבעיה באוקלהומה היא בעיית היררכיה. הרבה יותר קל להיות קבוצה נטולת אגו כשההיררכיה ברורה מאשר כשיש לך שני כוכבים והקבוצה צריכה להיות "של" שניהם.
ל.א. זאת באמת דוגמא מצויינת בהקשר הזה ולמרות שחוסר ההיררכיה לא מנע מהם להיות הקבוצה הטובה בליגה ולשלשל כמה אליפויות, מלחמות האגו פירקו קבוצה שיכלה בקלות לשבור את השיאים של שיקגו.
לדעתי דוגמא טובה לקבוצה נטולת היררכיה ואגו היא יוטה של סטוקטון ומאלון.
היתרון של אוקלהומה זה שלשני הכוככבים ברור היטב שאף אחד מהם לבד לא יכול אפילו לדגדג את ג"ס ולהביא טבעות כך שבמפץ קוסמי כלשהו שמנקא באמת כל שאריות האגו ומביא למצב בו הם באמת "חולקים" את הקבוצה יש להם פוטנציאל להפתיע אפילו השנה.
התגובה שלהם לפטיש מס"א מאוד מרשימה.

כוכבית 13 במאי 2016

הבעיה היא שהסטטיסטיקה לא תומכת בקביעה שקליי זקוק לקרי בשביל לפרוח.
בלי קרי הוא שחקן של 27 נק' (60% אפקטיבי), 3 אס', 4 רב', PER של 24
אלו נתונים שגבוהים משמעותית מנתוניו לצד קר, כאשר נתון ה-PER גבוה שב-3 משיא הPER שלו (20.8 בשנה שעברה) וב-5 מה-PER שלו השנה (18.6) מלמד שלא רק שהוא קולע יותר, הוא גם יעיל יותר.

אבל אין שאלה שמדובר בבאק קורט היסטורי.

גיל שלי 13 במאי 2016

הדוגמית שלו ללא סטף קטנה מדי מכדי להסתמך על הסטטיסטיקה לבדה

אסף 13 במאי 2016

אם הדוגמית קטנה אז על סמך מה המסקנות שלך?

גיל שלי 13 במאי 2016

על סמך המשחקים שראיתי והדרך בה השתנה המשחק של קליי

יוסי מהאבטיחים 13 במאי 2016

אז אל תסתמך עליה, תראה את המשחקים.
קליי בלי שום ספק נענה לקריאה ומשחק מצויין כשאין את קארי לידו.
מעלה מספרים, לוקח אחריות במאני טיים , ובאופן כללי פשוט משחק טוב יותר.

גיל שלי 13 במאי 2016

מסתמך על המשחקים וקליי מצויין גם לבדו, חושב שעוד יוצר כאשר הוא עם סטף

yaron 13 במאי 2016

הדוגמית ללא סטף לא רלוונטית כי צריך להשוות אותה למשחקים של סטף בלעדיו.
השורה התחתונה (לדעתי) היא שכמו שגיל כתב, הרבה יותר קל להלחליף את קליי. תחליף את קליי בסקנד אחר וג"ס עדיין מועמד לאליפות. תחליף את קרי ואני כבר לא כ"כ בטוח.

איציק 13 במאי 2016

מסכים עם הרבה דברים אך חושב שכל זה לא היה קורה אם מהספסל לא היו עולים ליוינגסטון, איגודלה, ברבוסה, אוזילי וסנטר יורה השלשות (אך הזיכרון החלש). שחקנים אלו יכלו להיות פותחים בהרבה קבוצות אחרות אך האפי שלהם והרצון להיות בקבוצה כזו מאפשרים לסטף וקלי לשחק בטורים גבוהים כל זמן שהם על המגרש. הם יודעים שיש להם זמן לנוח כי מה שיש להם על הספסל הרבה פעמים נותן יותר ממה שנותנת החמישיה הפותחת בקבוצות אחרות.

dmc 13 במאי 2016

בדיוק. בלי לגרוע מהשלישייה המובילה, העומק בשחקנים 4-9 הוא אדיר ואין ספסל קרוב לזה בליגה.

yaron 13 במאי 2016

מסכים לגמרי ועדיין, פציעה של קרי וכל הפלייאוף בסכנה.

איציק 13 במאי 2016

ודאי, לא אמרתי שאפשר להחליף אותו כל משחק ל-48 דקות.

yaron 13 במאי 2016

אני יודע, מה שרציתי לומר זה שג"ס אולי קבוצה נטולת אגו, אבל לא נטולת כוכבים. לא יודע מתי (אם בכלל) קבוצה נטולת כוכבים לקחה אליפות.

איציק 13 במאי 2016

אין, אבל הכי קרוב לזה זו דלאס להערכתי. היה לה את נוביצקי, אבל הוא לא בקליבר של קרי, לברון וויד, דאנקן, רובינסון, שאקיל וקובי. ואחריו יחסית שממה. אני מאד אוהב את נוביצקי אבל לדעתי הוא HOF אבל לא באותה מדרגה כמו האחרים.

שמעון 13 במאי 2016

נעלבתי בשביל דירק, אני חושב שהוא הרבה יותר טוב מרובינסון ו-וויד אם משווים קריירה ובהתקפה הוא גם יותר טוב בטימי, הוא הפאוור פורוורד השני הכי טוב בהיסטוריה לדעתי אחרי טימי ואני מדרג את אטימי לפנין בגלל יכולות ההגנה לאורך הקריירה.

איציק 13 במאי 2016

מאד אוהב את דריק, אבל, ואבל גדול, דריק הוא שחקן חצי מגרש, רובינסון וויד משני הצדדים. בכך הוא נופל מהמם בהרבה. וויד גם יכול ליצור לאחרים מה שנוביצקי אף פעם לא עשה.

שמעון 13 במאי 2016

דירק לא שונה מקרי גם קרי שומר בינוני עקב מגבלות פיזיות בדיוק כמו דירק סו וואט? דירק בטופ 10 של קלעי כל הזמנים, הביא אליפות לבד, לקח אמויפי, וויד לא בלבל הזה מבחינת הקריירה שלו בעיקר עקב פציעות כמובן אבל אם אני משווה קריירות אני שם דירק ב-20 הגדולים שלי (אחרי 1980 ואילך כן? ולא בתקופה פרה היסטורית ששיחקו שכונה עם ווילט) והוא הרבה מעל וויד והאדמירל, הם לא קרובים לשם.

איציק 13 במאי 2016

קרי שחקן הגנה לא רע בכלל. הוא לא כוכב בהגנה אבל סולידי פלוס, חוטף בחסד וריבאונדר סביר לממדיו.

שמעון 13 במאי 2016

גם דירק ככה הוא לא היה שחקן הגנה גרוע, הוא לא היה כרמלו או אמרה

איציק 13 במאי 2016

הוא ריבאונדר סביר אך בור בהגנה.

edgecator 13 במאי 2016

דירק לא ריבאונדר היסטורי אבל בטח יותר מסביר – מקום 8 בכמות הריבאונדים ההגנתיים הכוללת בקריירה (יכול וצריך לעבור שנה הבאה את קארים), נמוך יותר אמנם בכמות הריבאונדים ההתקפיים אבל זה כמובן נובע ממרחק הזריקה שלו. מגן גדול הוא בוודאי לא היה אבל גם לא בור, תמיד הפגין מודעות הגנתית סבירה, היום זה נראה קצת יותר רע בגלל הגיל. ובכלל, יש נטייה להגזים בחולשתם היחסית בהגנה של שחקנים שמוגדרים היסטוריים בעיקר על סמך היכולות ההתקפיות שלהם.

בכל מקרה, קשה לי מאוד לקבל את הטענה שנוביצקי רחוק מהקליבר של ווייד ורובינסון. הויכוח מי מהם גדול יותר די עקר כי מדובר בעמדות שונות או בתקופות שונות, אבל הוא בהחלט לגיטימי. אגב, מעבר לאיכות המשחק הטהורה, קשה לדעתי לחלוק על כך שנוביצקי שחקן הרבה יותר חשוב סגנונית למשחק משניהם.

oz 13 במאי 2016

דירק שחקן גדול ואנדרייטד אבל גם וייד לדעתי – למה לא קרוב לכך? הביא 3 אליפויות (ועוד 2 גמרים) לעומת 1 של דירק (וגמר נוסף אחד), כשבאחת מהן (זו עם שאק) נתן פלייאוף לא פחות גדול משל דירק. וייד לא היה MVP אבל היה מלך הסלים (דירק לא) והגיע לו MVP ב-2008-9, והוא גם שומר יותר טוב מדירק. נכון שבמספרים לאורך קריירה וייד לא הגיע ולא יגיע קרוב לדירק בגלל קריירה אפקטיבית קצרה יותר (דירק הגיע צעיר יותר בלי קולג' ובנוסף וייד סבל יותר מפציעות) אבל אם תיקח את השנה הטובה ביותר או את 5 הטובות או 8-9 אני לא רואה ביניהם הבדל גדול. שניהם טופ 20-30 לדעתי

שמעון 13 במאי 2016

ב-2 אליפויות לוויד היה את לברון!! איך אפשר להשוות את זה לסגל של דירק? באליפות הראשונה של וויד היה לו סגל טוב יותר ממה שהיה לדירק ב-2011 ו-וויד לא נאלץ לנצחאת 3 השחקנים הטובים בעולם סידרה אחרי סידרה ראש בראש. האליפות של דירק הרבה חותר מרשימה לדעתי.
לא יודע אני חושב שדירק מעל וויד אצלי משמעותית אבל זה הכל סובייקטיבי, גם וויד תותח.

oz 13 במאי 2016

ברור שהיה לו את לברון אבל וייד היה מספר 2 ותרם כמעט כמוהו – להגיע ל-2 אליפויות ו-4 גמרים כמספר 2 (כשבפלייאוף שהפסידו מול דאלאס היה אפילו יותר טוב מלברון) זה חתיכת הישג. הרי פיפן נחשב לשחקן היסטורי בגלל 6 אליפויות כמספר 2 בהן הפער בין יכולתו לזו של מספר 1 (מייקל) היה גדול הרבה יותר מהפער בין לברון לוייד.
אני גם לא בטוח שהסגל של מיאמי באליפות היה טוב יותר אם כי נכון שהם נתקלו בתחרות פחות קשה מדאלאס באליפות שלה. בכל מקרה נסכים ששניהם גדולים ואנדרייטד (לדעתי אצל דירק זה גם בגלל שהוא אירופי ויש לחלק מהאמריקנים בעיה להכיר בגדולה של זרים), אם חייבים לבחור אני גם הייתי שם את דירק לפני וייד אבל להגיד "לא קרוב" נראה לי מוגזם וכנגד כך טענתי

שמעון 13 במאי 2016

דאלאס של דירק!! היה דירק וחבורת נגרים סביבו, פאקן מס 2 שלו היה ג'ייסון טרי!! אתה קולט זו האליפות היחידה בהיסטוריה שבו שחקן לקח אליפות לבד בלי עוד כוכב לצידו (וגייסון קיד בשלהי הקריירה ומריון הנגר לא היו כוכבים ולא אולסטארים או קרוב לזה).
יש גם דטרטיט 2004 שלקחה בלי שום כוכב אמיתי אלא עם מאמן העל לארי בראון (אח.. אם היה באוק היום).
כל השאר משנות ה-80 היו עם כוכבים, האולסטארים של לייקרס ובוסטון, מוזס והדוקטור, איזייה ודומארס, מייקל ופיפן, האקים וקלייד, טימי ורובינסון, שאקובי, וויד ושאק, לברון וויד, אני חושב שגם לטימי ופארקר (אם כי טוני לא מס 2 בלבל של היתר וזה הכי קרוב אבל היה לו מאמן הכי גדול בהיסטוריה לטעמי, לא רואה את הספרס לוקחים אליפויות ללא פופוביץ, לדעתי הוציא מקימום מהקבוצות שלו).
בקיצר בשביל אליפות כמעט בכל המקרים צריך 2 סופרסטארים או סופרסטאר ומסביבו אולסטארים או שחקנים מאד טובים וסגל עמוק.
לדירק נוביצקי לא היה כלום מכל אלו וזו לדעתי האליפות הכי גדולה של שחקן, מה גם שהוא נתן באותה עונה בראש לקובי, דוראנט ולברון שהיו השחקנים הטובים בעולם באותה עת.

איציק 13 במאי 2016

אתה מחזק את דברי, כמו שכתבתי, דירק ואחריו שממה. אם להשוות לדטרויט, אז לא היה לה שחקן בקליבר של דריק אבל היה לה עומק של כוכבים (לא כוכבי על). אם תשווה מהשחקן השני והלאה, אז דטרויט היתה הרבה יותר מוכשרת מדלאס.
נ.ב.: טרי בסדרת הגמר הוציא מעצמו הרבה יותר ממה שהקריירה שלו מצביעה על יכולותיו. היו לו כמה מהלכי קלאץ' מדהימים.

שמעון 13 במאי 2016

נכון טרי היה מעולה אבל זה לא שווה למספרי 2 אחרים או קרוב אליהם אתה יכול להשוות אותו לקארים? לפיפן? לקובי שהיה עם שאק? לוויד עם לברון? לשאק? הוא שחקן שאיש לא יזכור

איציק 13 במאי 2016

אם כתבתי שמספר 2 בדטרויט טוב ממספר 2 בדאלאס אז בודאי שלא ניתן להשוות אותו לאלו שציינת, ועדיין התרומה שלו לא היתה זניחה.

שמעון 13 במאי 2016

אם לארי בראון לא היה מאמן שם הם לא היו מדמיינים אליפות אפילו, זה כמו האליפות של לסטר. מי היו שם כוכבים, אותה אליפות וגמר שנה אחרי הפכו אותם ל"כוכבים" מאז אותן שנתיים כולם נעלמו כלא היו. הם היו דרג 3 שם כולם (דרג 1 זה סופרסטארים, דרג 2 זה אולסטארים) מבחינת היכולות שלהם, מה שלארי בראון עשה שם זה בדיוק לסטר.

איציק 13 במאי 2016

קצת כבוד, בראון לדעתי בראייה היסטורית הרבה מעל רניירי. לדטרויט היו כמה אולסטארים, חלקם זרחו לזמן קצר בגלל בראון חלקם לתקופה ארוכה יותר כך שאני לא בדיוק מסכים איתך.

שמעון 13 במאי 2016

ברור כאוהד הסיקסרס בראון אחד המאמנים האהובים עליי, הוא פופוביץ תיבודו

NoONE 13 במאי 2016

בראון הוא חלאה אמיתי

yaron 14 במאי 2016

איך שמחתי כשהוא הגיע לניו יורק :-(

רטקסס 16 במאי 2016

דטרויט קבוצה אדירה שהעפילה 6 שנים ברצף לגמר הקונפרנס,
לא רק לארי בראון.

yaron 14 במאי 2016

מסכים עם כל מילה על דירק למרות שהוא לא מהאהובים עלי (בלשון המעטה). לדעתי דאלאס ודטרויט הן באמת הדוגמאות הטובות ביותר ויכול להיות שזאת גם הסיבה שהן לקחו אליפות אחת ונעלמו.

טל 15 במאי 2016

אכן האליפות של דאלאס עם כוכב אחד נדירה, אבל לא חד-פעמית.
גולדן סטייט ב-1975, פורטלנד ב-1977, וושינגטון ב-1978 (אפילו לא כוכב אחד…)

yaron 13 במאי 2016

אני חושב שדטרויט של לארי בראון.

טל 15 במאי 2016

דטרויט ב-2004

shohat 13 במאי 2016

גיל, תודה על פוסט יפה ומעורר מחשבה.
למרות שהיא איננה ע"ב "עמדות" אני אוהב דווקא את ההשוואה של סטף וקליי לג'ורדן ופיפן במובנים הבאים:
1. קרי/ג'ורדן כאופציה ראשונה first punch ששינה את המשחק וייצר יתרון אבסולוטי. וכשצריך עזרה או שהfirst punch לא מספיק לבדו, אז קליי/פיפן הם הדבר הקרוב ביותר לו בליגה. אם הצלחת להתמודד עם היתרון המשמעותי הראשון, לשני כבר לא תהיה תשובה ואתה לא יכול להזניח אותו.
2. כמו שציינת, הנכונות ליהנות מהשותפות כדי להפוך אותה היסטורית ולהבין שיש גדולה גם מעמדת המשנה.
3. בשתי הקבוצות היו גיים צ'יינג'רס בהגנה (גרין/רודמן) ורול פליירס שהתאימו לצורך הקבוצתי, כולל שניים בעלי יכולת לתרום תרומה מכרעת כשצריך.

היפה בעיניי הוא היכולת להגיע למימוש ומעמד משמעותיים כל כך מעמדת המשנה. לפעמים (רק לפעמים כן?) אהבתי את פיפן עוד יותר מג'ורדן.

איציק 13 במאי 2016

גרין הוא גם גיים צ'יינג'ר בהתקפה. רודמן גם עשה זאת לפעמים על-ידי מתן עוד התקפה לשיקאגו אבל זה בקטנה. אני גם חושב שהפער בין קרי לקלי הרבה יותר קטן מהפער בין מיקל לסקוטי. זה עושה את המוכנות של קלי להיות כינור שני עוד יותר מרשימה (יש כאלו שיגידו חוסר המוכנות ללכת למקום אחר ולהיות כינור ראשון כפחדנית אבל אני לא קונה את זה).

shohat 13 במאי 2016

לגבי גרין בהתקפה צודק.
לגבי פיפן, עד להתפתחות של קובי, הוא היה בעניי הדבר הכי קרוב שיש מבחינת סוג הכישורים לג'ורדן (לא מדבר על הצד המנטאלי). קליי עדיין לא זכה להכרה כמו פיפן (הטוב ביותר בעמדה שלו. חמישיית העונה/אולסטאר, הפקטור העיקרי בהגנה וכו').

סדרה מאוד מעניינת מול אוקלהומה.

איציק 13 במאי 2016

אני חושב שאתה מסתכל על פיפן ברטרוספקטיבה. אני לא בטוח שהמעמד של פיפן באליפות הראשונה היה גדול מהמעמד של קלי האליפות הראשונה. המעמד עלה עם ההישגים וזה טיבעי. וכן, גם לדעתי פיפן היה כישרוני בטרוף משני צידי המגרש.

shohat 13 במאי 2016

הbias , אם קיים, הוא לא של רטרוספקטיבה אלא של התאהבות head over heels.
בוא נגיד שב87 הגענו יחד לשיקגו.
ושסקוטי פיפן זכה להיות "יקיר המועדון" הראשון מכולם. (אבל זה לפעם אחרת. נשאיר את הדיון כאן על קרי וקליי).

שמעון 13 במאי 2016

אני חושב שדריימונד גרין אוברייטד גדול מאד, הוא נהנה מאד מקרי וקליי אבל זו רק דעתי. הוא שחקן טוב אבל לא מה שעושים ממנו.

אלכס 13 במאי 2016

מסכים במיליון אחוז,
ואגב בתור תושב מישיגן שעוקב אחרי הספורט המדינתי, אני יודע בדיוק מי ומאיפה דריימונד גרין הוא (אם נסלח לרגע על המוטציה של השפה העברית (: ), ולמרות שהוא אכן השתפר בשנתיים האחרונות מהפרובוקטור שג'קסון היה מעלה על מנת לעצבן את גריפין, הוא עדיין מבצע 20 עברות למשחק, כאשר שורקים לו חמישית מזה, במקרה הטוב בגלל ההייפ של גולדן-סטייט.

edgecator 13 במאי 2016

קליי בהחלט שומר טוב, לפעמים אפילו מאוד, אבל לומר שהוא אחד הטובים בליגה מרגיש לי כמו הגזמה די פרועה. רק בעמדה שלו יש לא מעט שומרים שהם לפחות ברמתו.

אלכס 13 במאי 2016

נכון מאד, ואם נכליל את לאונרד שהוא אמנם יותר סמול-פורוורד מאשר סקונד-גארד, ועדיין מדובר באותו גובה…אין בכלל השוואה.
וזה למרות הירידה היחסית של לאונרד בפליי-אוף הנוכחי, כנראה בגלל שהוא הפך להיות אופציה כל כך משמעותחת בהתקפה, שלא טבעי ל-DNA שלו כשחקן.

yaron 14 במאי 2016

ולכן בלתי ניתן להשוות אותו לפיפן.

Gidiup 13 במאי 2016

מארק ג'קסון לא אמר שהם הבק קורט הטוב בהיסטוריה, הוא אמר best shooting backcourt.
גם על זה צחקו עליו בזמנו והוא צדק, אבל לא נראה לי שיש מי שמדבר על קליי וסטף כבק קורט הטוב בהיסטוריה אבסולוטית. לפחות לא בינתיים.

צבי 13 במאי 2016

בהשוואה היכולת האישית בג"ס ו-ס"א גם בעמדה 5 יש לס"א יתרון.
אולדרידג' כישרוני מבוגוט

גיל שלי 13 במאי 2016

החמישיות בעיני רוחי היו סטף מול טוני פארקר (הבדל מטורף) קליי מול דני גרין (פער עצום) קוואיי מול האריסון בארנס, דריימונד גרין עולה בטיפה בסיכום כולל על למרקוס, ודאנקן השנה קרוב לבוגוט

ניינר / ווריור 13 במאי 2016

קליי וסטף באו מרקע אישי מאד דומה, אני חושב שיש לזה השפעה רבה על החיבור הנדיר ביניהם

AdamB 13 במאי 2016

אם אני זוכר נכון, מארק ג'קסון אמר שהם ה shooting back-court הכי טוב בהיסטוריה. הוא כנראה גם צודק.

וכמו שרמזו בתגובה מעליי, כנראה שלהיות בן של שחקן טוב, לא סופרסטאר היא נקודת פתיחה אופטימלית להיות שחקן ענק.
יש גנים, יסודות נכונים והכרה של העולם שנקרא ספורט מקצועני מהבית. ומצד שני האבא לא הציב רף בלתי אפשרי למי שנולד
עם כשרון לאןביאיי.

סימנטוב 13 במאי 2016

את הכימיה אפשר לראות גם בשחקנים המחליפים לא פעם קר משנה את סדר הרוטציה באופן מהותי ולאף אחד זה לא מפריע.

duncan 13 במאי 2016

זה ללא ספק צמד הקלעים הכי טובים שראיתי

duncan 13 במאי 2016

זכור איך אייברסון סיבסב את ג'ורדן? עכשיו תחשוב איך קרי שהוא מכדרר לא פחות טוב, אבל עם יד אלוהית היה מסובב את MJ.
MJ בכלל לא היה מקבל את קרי. הרפר או פיפן היו מקבלים.

duncan 13 במאי 2016

wrong place

טל 12 14 במאי 2016

מעולה.

מעניין איזה שחקן אייזייה היה יכול להיות אם היה משחק כיום.והוא היה גדול.לסטף קארי יכולת להשתחרר מהשומר בקלילות וליצור לעצמו מצבים,הוא מזכיר לי את אייזיה ביכולות האלו שלו להשתחרר.נדמה לי שאייזיה היה יכול לקלוע יותר משלוש אם היה משחק בכדורסל של היום וגם המאמן שלו היה סטיב קר.לא יודע אם קר משחק כך עם קבוצתו בגלל אופי השחקנים בקבוצה או אולי גם בגלל שהוא היה בעצמו קלע נהדר ולכן רצה ויצר את הקבוצה של היום בגלל השפעה מהרגשה אישית שלו כקלע מעולה בעצמו אז בזמנו ,או אולי גם וגם.לא יודע,בכל אופן אני חושב שלסטיב קר מגיע קרדיט.

אייזיה היה מעלה רמה בפלייאוף בזמנו ,קולע יותר ביחס לעונה הרגילה (מזכרון) ודומארס עם השקט שלו היה "רוצח" לא קטן בעצמו , קוואי לאונרד קצת מזכיר לי אותו בשקט שלו.מה שדומארס עשה בסדרת הגמר של 89 לליקרס, פשוט הנאה צרופה. כאוהד בוסטון סלטיקס נהנתי מכל רגע.

Comments closed