דו שיח בין גרמני לגמל – בשיתוף גדי מרקוביץ'

דווקא אצלי המתח היה גדול הרבה יותר לפני המשחק מול באר שבע לפני חמישים שנה, כלומר שלושה שבועות. ברור שאצל הגמלים המצב שונה לגמרי. הזדמנות מצוינת לשוחח עם אחד מהם, גדי המפורסם.

גדי  – כבר שבועיים הראש והגוף לא מתפקדים זכרונות של יותר מ40 שנה מציפים ללא מנוח.

הגרמני – מאז המשחק מולכם, אני חושב על מכבי רק בזמן המשחק. התיקו מול רעננה הפתיע אותי, אבל לא אכזב אותי, חשבתי שגם כך וגם כך אין לנו סיכוי. למרות היאוש ראיתי את המשחק בטדי, ואז משומר הגיע.

גדי – המצב שלנו אחר לגמרי, בכל זאת ארבעים שנה המון זמן.

1974 – אבא לוקח אותי בגיל 5 פעם ראשונה לכדורגל. המקום הוא האיצטדיון העירוני בבאר שבע לימים "וסרמיל". ביקשתי ארטיק וקיבלתי ארטיק קרח בטעם מנטה (בחיי). הטעם היה נורא ולא יכולתי לקחת ביס שני. כיף לראות את השמחה של האנשים במיוחד בנצחונות 5-0 על ביתר ירושלים ומכבי פתח תקווה.

1975/6 – זוכים באליפות שנתיים ברציפות. אני כבר מבין דבר אחד או שניים בכדורגל ובחיים, ומסיק שהעניין הזה די כיף כי כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף באר שבע אלופה. כבר כתבו כאן לפני מספר ימים עד כמה זה אכזרי. בא לי לסוע ללסטר ולחבק את בן ה6 הראשון שאפגוש, ולהזהיר אותו שלא יתרגל.

1997 – חילילוביץ. רוסו. גוטמן. גביע. אני ברילוקשיין ולא רואה את המשחק.

1998 – מכבי חיפה. יוסי בניון. ליגה ארצית. בכי…… למחרת הכותרת הראשית בעיתון מבשרת על זכייתה של דנה אינטרנשונל באירוויזיון.

2006 דצמבר –מיקי עטיה, יחיאל צגאי ואביתר אילוז נעצרו בחשד שקיבלו מעבריינים שוחד כספי כדי שיטו את תוצאת המשחק שאמור היה להתקיים בסוף השבוע בין הפועל באר שבע והפועל רעננה. השלושה טענו כי למעשה אוימו על ידי עבריינים שהעבירו להם את הכסף בכוח. אסי רחמים ועוז יפרח נעצרו כיוון שלכאורה ידעו על השוחד שהוצע לחבריהם, אבל לא עשו דבר עם המידע. עד היום כשאני נזכר באסי רחמים מובל להארכת מעצר אזוק בידיו ורגליו אני מוצף בדמעות. לבסוף לא מוגשים כתבי אישום נגד השחקנים אלא נגד חברי משפחת פשע דרומית. אנחנו בתחתית הבאר, אנחנו בבירא עמיקתא ואף למטה מזה.

2007  קיץ – אלי ז'ינו הבעלים מגורש. כבר אי אפשר להבחין מי ישר ומי לא. מה שבטוח שאנחנו הקהל מעורבבים. אלונה ברקת (מי ????) קונה את הפועל באר שבע. במשחק הראשון הפסדנו 1-0 בבית בדקה ה90 לא זוכר למי. למרות תקציב מופרך לליגה השנייה אנחנו לא עולים.

אלי אוזן נרצח בשנת 2009 ככל הנראה על רקע מה שנקרא מלחמת ארגוני פשיעה. ממש רוני קלדרון הבאר שבעי. מי שיכנס לקישור יוכל לקבל תמונת החצר האחורית של באר שבע בכלל והכדורגל בפרט באותה תקופה. הימורים, פשע, הטיות של תוצאות ועוד.

2012– אנחנו ניצלים מירידה במחזור האחרון בזכות הורדת נקודות למכבי פתח תקוה על התפרעות בעלי תפקידים במשחק נגד הפועל חיפה

2013  מאי– אנחנו ניצלים מירידה במחזור האחרון.

23/6/2013 – אליניב ברדה," 10 נסיך לב אדום" חותם בהפועל באר שבע לאחר שדוחה הצעות להמשיך בבלגיה. השחקן שהיה קפטן גנק, זכה באליפויות, גביעים וכבש בשורות הקבוצה כ70 שערים. אני מצרף לחיידק את בנותיי הגדולות. אנחנו משפחה שחיה עם הפועל באר שבע.

2014 אפריל – פלייאוף. מגיעים לבלומפילד ל"משחק עונה". כבר לפני המשחק אני מקבל פיק ברכיים. רואה את החימום של מכבי תל אביב ואת שלנו ואני מבין שזה בכלל לא כוחות. מה לנו ולמכונה של קרויף ? באנו מווסרמיל המתפרק למבצר הצהוב והפסדנו ללא התנגדות. מעודדים את הקבוצה בטירוף כי אנחנו עדיין בשלב של "העיקר ההשתתפות"

2015 מאי –  אנחנו מפסידים בגמר גביע 6-2. נשארנו אני ושלושת הילדים הגדולים עד לדקה האחרונה ולאחריה יחד עם עשרות אוהדים שנשארו קראנו לשחקנים אלינו ושרנו להם "גם אם זה כואב, אותך אוהב, מעודד בטוב וגם ברע…" מליקסון, אוגו וברדה מיררו בבכי. האם זה הכי רחוק שנגיע ?

2015 ספטמבר – יש לנו בית. יש לנו מבצר. לפני 40 שנה ישבנו על דיונות של חול ובחורף עמדנו בגלל הבוץ. היו לי נעליים מיוחדות לכדורגל בגלל הבוץ. אנחנו שרים ויש לנו הד. אנחנו כל כך גאים. אבל מה יהיה עם הקללה ?

2015 דצמבר – לראשונה בעידן ברדה מנצחים בבלומפילד. יש תחושה שאנחנו מסתכלים למכבי בלבן…

1/4/2016 – אני חוגג 47. המשפחה מביאה לי מתנה מיוחדת. אשתי עובדת עם אשתו של מאיר ברד והוא נותן לי את דגל הקבוצה בו היה עטוף בהקפת האליפות ב1975. בליבי אני יודע מי יסגור אתו מעגל.

2016 מאי – מנצחים את ביתר ומכבי מסיימים בתיקו עם רעננה. 5 נקודות פער. שני משחקים לסיום. טירוף מוחלט. מאי שעבר נשארנו עשרות ביציע אחרי הגמר. עכשיו אף אחד לא הולך. חגיגה שנמשכת שעה ארוכה עם השחקנים. יוצאים לכיוון הרכב וכולם רוקדים ברחובות. מתחבק עם כל מי שזז.

2016 שבוע לאחר מכן – באים למקום המקולל. אני מפזר מלח מסביב לאצטדיון וגם ביציע. עובד לי רק עד המחצית. יודע שתיקו זו תוצאה נהדרת. הקבוצה לא מסכימה איתי ומנסה לסיים את העבודה כאן ועכשיו. משומר.

עכשיו – שבוע הזוי. קשה להתרכז. מחכה לשבת אבל גם מפחד. אין לי תכנית למקרה אסון. קורא שאבוקסיס הולך להלחם ונכנס לחרדה. שומע שרוני לוי רוצה לנצח ורוצה להאמין. יודע בתוך תוכי שהשחקן הביוני ערן זהבי אורב בפינה ומחכה למצמוץ קטן שרק הוא יכול להבחין בו. אלף תסריטים בראש. מקווה שהבוסים שלי לא יבחינו בתפקוד האפסי שלי השבוע. היום המשפחה בצילומים לסרט שעוקב אחרי האוהדים במסע אל גן עדן או גהנום.

מבחינתי זה הכל אליניב ברדה. מעולם לא התרגשתי משחקן כמו אליניב. אני אוהב את הפועל באר שבע מאוד וללא פשרות. יש לי את "מבחן מרקוביץ" שלא רבים עברו אותו – אליה אוהב את הפועל באר שבע לא פחות ממני. הוא עבר את המבחן.

בשבוע הקרוב הוא יכול להכניס אותנו לארץ המובטחת. לא האמנתי שאזכה לראות אותה שוב בחיי. אנחנו רואים אותה במרחק נגיעה מבעד אולם בדיקת הדרכונים והיא פתאום ניראת ממשית.

הגרמני – ההבדל הוא פשוט, האליפות כבר אצלכם, היא לא במרחק נגיעה, היא אצלכם בכיס, אצלנו היא פנטזיה מטורפת, אתם יכולים לתת לנו אותה במתנה, אנחנו לא יכולים לקחת אותה. אתם השבוע במצב של מכבי פוקס בשנים בהן היתה מכבי עלית, האליפות אצלה והשמחה תהיה דומה יותר לפורקן.

כמובן שהמצב שונה, הפורקן יגיע ראשון, לאחריו תהיה הסטריה גדולה של אושר, אני ממש במצב שיכאב לי אם תתנו לנו את האליפות במקביל לאושר על הזכייה. למען האמת, אני מקווה שג'ורדי ינהג בקיץ כאילו לקחתם את האליפות בכל מקרה. אסור להתעלם ממה שהשבועות האחרונים למדו אותנו, חייבים לגבש קבוצה מתאימה למספר 7, אם תהיה אליפות אצלנו, היא שייכת לו יותר מאשר לאליניב אצלכם.