ליגת שוקי ההון – מה יש לכם נגד גלובליזציה?

תאגידים גדולים זה פויה, קבוצות ענק זה איכסה, עדיף לנו מעצמות מתכסחות, נכון?

אויב חדש קם לאנושות, למען האמת, אויב חדש ישן. שמו של האויב, גלובליזציה. הטענה העיקרית היא שהגלובליזציה נועדה לשרת את האינטרסים של התאגידים הגדולים (השטן החדש שקם לאנושות אחרי מות הקומוניזם), וכן הגלובליזציה היא שאחראית על דפיקת מעמד הביניים הנמוך בארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם. בפשטות, באים התאגידים הגדולים, מיצאים עבודות לסין ודומיה, מיצרים בזול וגורמים לפיטורים המוניים, לעוני, ולשלילת חיים סבירים ממעמד הביניים.

דונאלד טראמפ רוכב על הסיסמה אמריקניזציה ולא גלובליזציה, ברני סאנדרס ניסה לדחוף את הנשיא אובמה להתנגד לשורת הסכמי סחר, בקיצור ניסה להוביל את הילארי קלינטון להצטרף לטראמפ ולהצטייר כמי שמנסה לתקוע גלגלים בתהליך הגלובליזציה. הצבעת הברקזיט בבריטניה היתה בעצם הצבעה נגד הגלובליזציה, אם לה פן תעלה בצרפת, אותו דבר, הבנתם את הראש עד עכשיו, כך אני מניח.

המקבילה של תהליך הגלובליזציה בספורט מצויה בהתעצמות ליגת הפרמייר ליג, וכן ליגת הNBA בכדורסל. נניח שהתסריט ההזוי שהצעתי לפיו ברצלונה, ריאל מדריד ופאריס סן ז'רמן יצטרפו לפרמייר ליג, הרי יהיה בכך כדי להעשיר את הקבוצות הגדולות, ובמקביל לדפוק את כל שאר הכדורגל בעולם, זו גם הטענה נגד הגלובליזציה.

*

משה, מה יש לך מאורנג'דה?

*

יש לנו פרמייר ליג שהצעתי בעולם, קוראים לו ליגת הNBA. השחקנים הטובים ביותר בעולם באים לשחק בNBA ורק מי שלא מוכשר מספיק כדי לשחק שם, יחפש עבודה בכדורסל בליגות האירופיות השונות, בסין ובמקומות אחרים. האם הNBA היא שאחראית על דפיקת הכדורסל בישראל? מסופקני.

נכון, עמרי כספי הלך לשחק בNBA, נכון גם שמכבי פוקס והפועל ירושלים מתקשות למשוך שחקנים מעולים שכן אלה יכולים לקבל היום סכומי עתק בNBA וכך לא נותר לקבוצות הישראליות אלא להסתפק בשיירים. אך האם הכדורסל בישראל נדפק כתוצאה מהתעצמות הNBA, או שמא התעצמות זו רק תורמת להתפתחות הכדורסל בישראל?

*

לשם כך ארצה לבחון את התסריט המופרך של הפרמייר ליג המתעצמת כמפורט למעלה. ברור שמי שתשלם את המחיר במקרה זה תהיה ליגת האלופות האירופית, הצ'מפיונס ליג תתייתר כמעט. תרשו לי להניח שהתחרות האירופית בכללותה לא תעלם, פשוט תאורגן בצורה אחרת. בסוף עונת הליגות יערך טורניר נוק אאוט בהשתתפות שלוש הקבוצות הטובות בפרמייר ליג לדוגמה, וכן אלופות מליגות אחרות באירופה. דרך אחרת בה יתמודדו עם תסריט כזה יהיה הקמת ליגות או שיתופי פעולה בדמות פלייאוף אזוריים. לדוגמה, שתי הקבוצות שיסיימו את שני הסיבובים הראשונים בראשות הטבלה בליגת העל הישראלית, יצטרפו לשתי הקבוצות המובילות בטורקיה, ושתי המובילות ביוון, וישחקו שני סיבובים להכרעת אלופת הלבנט האירופי.

קבוצות הלה ליגה אמנם לא יזכו לארח את ברצלונה וריאל מדריד פעמיים בשנה, אך תהיה להן ליגה תחרותית בהרבה, ומפעל אירופי שיאורגן לא בצורה פוליטית המזכה את המדינות החלשות, אלא מפעלים אירופיים שיאורגנו בהתבסס על אינטרסים כלכליים של הליגות החזקות, נדמה לי שאפילו מצבן של הקבוצות הספרדיות רק ישתפר כתוצאה מתסריט "אימים" זה, שכן ליגה תחרותית ושוויונית שלא כוללת את ברצלונה וריאל מדריד עשויה להכניס פחות בסך הכל לקבוצות הליגה, אך יותר כסף לכל קבוצה שתשתתף לעומת המצב היום.

*

הכוונה שלי ברורה, לגלובליזציה יש שם רע, אך היא לא באמת האויב שמצטייר. למשל בישראל, התאגידים הגדולים הביאו לפה תרבות ניהולית שחברות ישראליות רק למדו ממנה. תנאי העבודה של מי שעובדים בתאגידים בינלאומיים גדולים בישראל, לא פחות טובים, בדרך כלל יותר טובים מתנאי העבודה בחברות מקומיות, וכך התאגידים הבינלאומיים הגדולים מושכים מעלה את המשכורות בישראל.

נכון, עובדי טקסטיל רבים בישראל מצאו עצמם מחוסרי עבודה לאור העובדה הפשוטה שהרבה יותר זול לתפור בסין, או אפילו במצרים וירדן, אך האם האבטלה בישראל לא נמצאת בשפל היסטורי עכשיו? האם האבטלה בארצות הברית לא נמצאת בשפל היסטורי עכשיו?

חושבים שהגלובליזציה אחראית להעמקת האי שוויון בעולם, שהיא דופקת את החלשים במדינות המפותחות. אך הגלובליזציה אחראית גם להקפצת יותר ממליארד איש מדרגת עניים מרודים לדרגת מעמד ביניים בסין, הודו, ויאטנם, ברזיל ומדינות מתפתחות אחרות. כלומר, אולי נדפקו מליונים בארצות הברית ובישראל שאיבדו מקום עבודה מכניס, אך מליארדים אחרים נהנו, ובמדינות המפותחות נוצרים עכשיו עבודות שמשלמות יותר מהעבודות שנעלמו. מכאן, אם היו ממשלות נורמליות שרואות את האינטרס ארוך הטווח במדינות המפותחות, הן היו דואגות לפיצוי לאלה שנדפקו מתהליך הגלובליזציה, בזמן שהעבודות הטובות יותר נוצרות, ולגלובליזציה היה שם טוב בהרבה.

מצחיקים אותי ישראלים שחושבים שהסכמי הסחר טובים רק לתאגידים הגדולים המרושעים, ורעים לנו. מיהם התאגידים הגדולים והמרושעים שנהנו מתהליך הגלובליזציה על חשבוננו? אמזון? אפל? גוגל? פייסבוק?

אולי אקסון נהנתה מתהליך הגלובליזציה, אך סיטי בנק כבר שילמה את המחיר ב2008 ונעלמה מרשימת עשר החבות הגודלות בעולם. אם AT&T ואלטריה נעלמו. החברות ששאלתי עליהן עוד לא ממש היו תאגידי ענק בתחילת האלף הנוכחי, קצת מצחיק לאמר שחברות אלה הן תאגידי הענק שדפקו את האזרח הקטן. בדומה לשחקני הכדורגל שרק נהנים ממשכורות גבוהות בהרבה היום בכל העולם, כך גם מתכנתים הודים נהנים מהאפשרויות שגוגל פותחת בפניהם, למה זה רע?

בסוף בכל תהליך יהיו מי שיהנו יותר מאחרים. כן, תאגידי הענק לא רק שנהנים מהגלובליזציה, אלא שגם מחפשים מקלטי מס למינהם. אבל עולם תחרותי ופתוח מקדם את רמת החיים הרבה יותר ממדינות מבודדות ולאומניות. ההפכי של תהליך הגלובליזציה יביא לפגיעה גדולה ברמת החיים של כולם, לא הפוך. אולי תאגידי הענק יפגעו, אבל הפוליטיקאים יחגגו, זה מספיק כדי לפצות אתכם על רמת חיים נמוכה יותר?

בדיוק כמו שעצירת הפרמייר ליג תיטיב עם עסקני וופ"א אך תפגע בנו שנאלץ להסתפק בסיבובים הראשונים המשמימים של ליגת האלופות, כך גם הפוליטיקאים הם שיהנו מאפשרויות שחיתות מפותחות בהרבה בעולם סגור יותר, זה לא האינטרס של איש מאיתנו.

 

הבשורה החמה של הצהריים
מכתב פתוח לאוהדי מכבי חיפה - עמית פרלה

113 Comments

עומרי 31 ביולי 2016

הגלובליזציה עושה יותר טוב מאשר רע. היא זו שאיפשרה את יצירתן של ענקיות האינטרנט שיצרו מוצרים גלובליים, חינמיים שהורידו חסמים אדירים בשיווק, ניהול תהליכים ותקשורת אצל פרטים ועסקים קטנים. מצד שני הן מנצלות את הגלובליזציה לתעלולי המיסוי שלהן. לאקסון או ג'נרל אלקטריק הרבה יותר קשה לתכנן מס באופן אגרסיבי.

אגב אם ראית את אלטריה ברשימה מלפני עשור, היא לא קטנה בגודל, רק גדלה. אלטריה של 2006 התפצלה כיום לחברות אלטריה, פיליפ מוריס אינטרנשיונל, דיבידנדים של עשרות מיליארדי דולרים וקרוב לחצי מקראפט-היינץ בשווי כולל ששם אותה בקלות בטופ-10

גיל שלי 31 ביולי 2016

צודק לעניין אלטריה. במקום לזרוק את התינוק עם המים, פשוט שיטפלו בהאחדת המיסוי העולמי, לא מצליח להבין ישראלים שחושבים שגלובליזציה זה סוג של אסון

אריאל גרייזס 31 ביולי 2016

אני לא רואה סיבה לדבר בכלל על "טוב" ו"רע" בהקשר הזה, כי אלו לא מונחים אבסולוטיים. האם ליגה אירופית היא דבר טוב או דבר רע? כל אחד ומה שמעניין אותו. האם גלובליזציה היא טובה או רעה? שוב, תלוי במי. אם אני עובד הייטק, כנראה שכרגע היא טובה לי אבל בעוד עשר שנים כשיחליפו אותי בעובד הודי אולי היא תהיה רעה לי, בדיוק כמו שהיא היתה רעה לעובד הטקסטיל הישראלי לפני 10 שנים.
לא רואה טעם לנסות לשכנע מישהו שטוב לו גלובליזציה כי הפערים בעולם התמתנו – זה לא עוזר לו כשהוא מגיע לבנק בסוף החודש. גם לא רואה סיבה לנסות לשכנע אותי שליגה אירופית היא דבר טוב, כשאותי מעניינת הפריימרליג ולא מעניין אותי לראות את יונייטד נגד ברצלונה פעמיים בשנה.
בדיוק מהסיבה הזאת, לנסות לשכנע את מצביעי טראמפ או סאנדרס שההתנגדות שלהם לגלובליזציה היא לא נכונה זה מוטעה מהיסוד. או להגיד להם כמה המצב הכלכלי שלהם מצוין. לנסות להלחם בתחושות בטן של אנשים זאת שטות לדעתי.

גיל שלי 31 ביולי 2016

כתבתי את הטור בעברית, נדמה לי שמצביעי סנדרס וטראמפ לא ממש קוראים אותו.
העניין הוא דיון במה שלי נראה רציונאלי ולא רציונאלי, אני בהחלט מנסה להמחיש שתחושות הבטן שלנו לא מדויקות

אריאל גרייזס 31 ביולי 2016

זה מה שאני אומר – שלרציונל יש מעט מאוד שיקול פה. ואתה עוד מביא דוגמאות מספורט, המקום שלרציונל אין בו כמעט מקום. ברור שתחושות בטן הן לא מדויקות, אבל אם תרצה לעזוב שניה את מה שקורה באמריקה ולהתייחס למה שפה – זה בערך כמו לנסות להסביר למצביעי ביבי למה הם מצביעים למי שדופק אותם. אי אפשר להגיד לאנשים שהרגשות שלהם לא חשובים אלא רק הנתונים.

גיל שלי 31 ביולי 2016

הדרך היחידה לנסות לשכנע אנשים לשנות את דעתם היא להשתמש בעובדות על מנת להפריך תחושות, אני לא מנסה אגב לשכנע איש, מנסה לבסס את התמיכה הנלהבת שלי בגלובליזציה על הוכחת התרומה שלה לאנשים ביחס לנזק שהיא גורמת, וטוען שהתרומה עולה בהרבה על הנזק

אמיתי 31 ביולי 2016

הגלובליזציה היא כמו שינויי האקלים. זה פשוט קורה..
יש לזה אפ סייד וגם בהחלט דאון סייד. קשה לי שלא
לחשוד גם בעמדתך כטיפה לא רציונאלית או לפחות
להגיד שאתה מדבר מפוזיצייה

יכול להיות 31 ביולי 2016

״פשוט קורה?״ יש לנו חלק בזה, לפי רוב המדענים.

אמיתי 31 ביולי 2016

גם בגלובליזציה..פשוט קורה במובן שלא ניתן לעצור את
זה או להחזיר את הגלגל לאחור. הכל מעשה ידי אדם

גיל שלי 31 ביולי 2016

מלחמת העולם הראשונה עשתה עבודה מצוינת בהחזרת הגלגל לאחור בכל נושא הגלובליזציה

אמיתי 31 ביולי 2016

לא מדוייק..גלובליזציה נובעת בראש ובראשונה מטכנולוגיה.
מלחמות היו אחד הקאטליזטורים הגדולים להתפתחות טכנולוגית.
במקרה של מלחמת העולם הראשונה המטוס נהיה משמעותי לראשונה.
סתם כדוגמא

גיל שלי 31 ביולי 2016

אמיתי, לפני מלחמת העולם הראשונה הכלכלה היתה בתהליך של גלובליזציה מלאה. הבעיה היא שהגלובליזציה הזאת מאוד איימה על המעמד הגבוה באירופה, וזה כדי לעצור את הגלגל הביא למלחמת העולם, והיא אכן עשתה את תפקידה ותקעה את כל התהליך עד אחרי מלחמת העולם השניה.

אמיתי 31 ביולי 2016

מה שאני טוען הוא כזה:
בהינתן הטכנולוגיה הקיימת הגלובליזציה היא בלתי
נמנעת. ההתקדמות שלה לא תמיד מהירה או בקצב
אקפוננציאלי אבל הכיוון הוא תמיד זהה. לא ככ מקבל
את מה שתיארת על אירופה אבל לא סגור על זה..
דוגמא אחרת היא תכנית מרשל שנוצרה כתוצאה של
מלחמת העולם השנייה. צעד אחורה שניים קדימה

גיל שלי 31 ביולי 2016

אני מסכים שהיא אמורה להיות בלתי נמנעת, אבל בתחילת המאה העשרים הוכיחו שבמאמץ על אפשר לעכב אותה ואף להחזיר את הגלגל לאחור, נקווה שאנחנו לא עדים לעכוב דומה עכשיו שמתפתח

איציק 31 ביולי 2016

מי שמחוסר עבודה כי הטקסטיל עבר לידרן או נאלץ לעשות הסבת מיקצוע, ממש לא יתרשם שתחושת הבטן שלו לא מדויקת. גלובליזציה זה המקרו, וגם זה בתנאי שעושים אותו נכון (לפחות ברובו הגדול). במיקרו יש אנשים שניפגעים והמקרו לא מעניין אותם. המדינה לא עושה בעיניינם כלום, ולתת להם השלמת הכנסה לא עוזר. הם מובטלים, והכי גרוע, הם מרגישים מושפלים. אני לא יודע מה הפתרון הנכון, ואת הקדמה אי אפשר ולא צריך לעצור, אך באנשים אלו צריך איכשהו לטפל בצורה יותר אנושית.

גיל שלי 31 ביולי 2016

הם כבר לא מובטלים, זו הנקודה. היום נוצרו בישראל משרות טובות בהרבה ממשרות התפירה למינהן, אחוזי האבטלה בשפל. ברור שעובדי הטקסטיל עצמם שעדיין לא מצאו עבודה חושבים שצריך להטיל מכסים, אבל ברמת העקרון הם אמורים להיות מיעוט זניח, והם לא.

איציק 31 ביולי 2016

מזה נוצרו תפקידים הרבה יותר טובים. האם התופרת מתאימה לתפקיד זה? האם קיבלו אותה לעבודה? האם זה במקום שהיא יכולה להגיע אליו? ההצהרה שלך נראית לי כללית שיש מקומות חדשים טובים יותר, אך האם יש בדיקה שרוב המפוטרים קיבלו אותם.

גיל שלי 31 ביולי 2016

עוד פעם, אני לא מדבר על המפוטרים עצמם, אני מדבר ברמת המאקרו. אגב, ברמות השכר שהמפוטרים עצמם קיבלו, כן, רבים מהם יכלו למצוא עבודות לא פחות מתגמלות.

אנונימוס 31 ביולי 2016

אחוזי האבטלה לא גבוהים אבל חלק גדול מהמשרות שנוצרו הן חלקיות ובשכר נמוך גם כן, ואי השוויון רק הלך וגדל וכח המיקוח של העובד הקטן מול הבוסים שלו הלך וקטן.

אביאל 1 באוגוסט 2016

איציק – קלעת לדעת גדולים, שומפטר כתב בדיוק את מה שאמיתי ואתה כתבתם, ראשית – אי אפשר לעצור את השינויים הכלכליים, אבל נוצר מצב של הרס יצירתי – בדיוק מה שתיארת, יש שכבה (עובדי הטקסטיל של דימונה לצורך העניין) שנדפקת מהתהליכים, אז נכון שלטווח הארוך גיל שלי צודק ונוצרות משרות חדשות והיעילות גדלה (המעברים של מפעלים יוצרים יעילות מכל בחינה כלכלית) אך יש קבוצה או מעמד שנדפקים. אגב השוודים שמעו על שומפטר ופטרו את זה בצורה לא דמוקרטית כל כך עם עיירות הפחם שלהם, הם פשוט סגרו אותן, העבירו את כל התושבים לעיר אחרת והקימו שם תעשייה חדשה.

איציק 1 באוגוסט 2016

האמירה "קלעת לדעת" די מעליבה. היא באה לציין במפורש שאני לא שייך לגדולים, כשלאחרים שלא כתבת את זה יש סיכוי להשתייך אליהם. אני מבחינתך אבוד בעיניין זה :-(

אמיתי 1 באוגוסט 2016

ומי זה שומפטר? לא נישמע כזה גדול..

איציק 1 באוגוסט 2016

הוא נשמע כמו כדורסלן של קליבלנד קאבלירס שזכה השנה באליפות. אם זה הוא, אז באמת לייחס אותו לגדולים זה בעייתי.

אביאל 1 באוגוסט 2016

איציק – אתה האדם החכם כאן בבלוג ומה לעשות לפעמים מגיעים למסקנות אחרי שמישהו חשב עליהם כבר, אתה אמור לדעת :)

איציק 1 באוגוסט 2016

אני מסמיק.

אמיתי 1 באוגוסט 2016

והאדם המתחכם..

יהודה 31 ביולי 2016

לא מבין כמוך בכלכלה
גוגל שווה כ-500 מליון דולר על כ-20 אלף עובדים
גנרל דינמיקס או בואינג שווה / היתה שווה כ-300 מליון דולר על 200 אלף עובדים
לא כל מסובב ברגים יכול / יתקבל לעבוד בגוגל
איך פותרים בעית הצווארון הכחול (180 אלף) שיתפרנס בכבוד -לכן אנשים רוצים ברני/טראמפ

אמיתי 31 ביולי 2016

הטענה של גיל היא שיש יותר יתרונות מחסרונות בגלובליזציה..
לא שאין בכלל בעיות.

austaldo 31 ביולי 2016

כן בטח, אם מסתכלים על גרפים ומדדים וכלכלה אז גלובליזציה זה טוב. לבני האדם הפשוטים גלובליזציה זה רע. איבדת אותי כשאמרת "האם האבטלה בישראל לא נמצאת בשפל היסטורי עכשיו?" – כן, בטח. חצי מהמשק עובדי קבלן, השכר החציוני עלוב, יוקר המחייה בשמיים ולרוב מי שניכנס למעגל העבודה בשנים האחרונות לא תהיה פנסיה, אבל העיקר שבמאקרו הכל בסדר.
האם לתאגידי הענק הגלובליים איכפת מאיכות החיים של האזרח הפשוט בפינות הנידחות של כדור הארץ? רוב הבעיות של הפלנטה הזו יפתרו כשהכלכלנים יפסיקו לחשוב על "שוק ההון" ויתחילו לחשוב על בני אדם.

גיל שלי 31 ביולי 2016

הדרך הטובה ביותר לחשוב על בני אדם היא לחשוב במונחים כלכליים רציונאליים. הטענה היא פשוטה, לרוב האנשים, ברוב המדינות, תהליך הגלובליזציה מגדיל את הסיכויים שלהם לעבוד בעבודה טובה יותר ולחיות חיים טובים יותר, בהשוואה לעולם סגור שבו המדינות מסתגרות מאחורי חומות של מכסים. כדי לקבל דוגמה למדינות ש"דואגות" לאנשים, ומתעלמות מהתובנה הפשוטה הזאת, די להסתכל לעבר ברזיל. מדובר במדינה שנהנתה מהגלובליזציה, הקפיצה מליונים מהמעמד העני למעמד הבינוני, אך כדי לשמור על קבוצות אינטרסים בתוך המדינה, היא שמרה עליהם בסגירות מפני תחרות בינלאומית.
התוצאה, אחרי שגשוג יחסי, היום מתברר שהשחיתות השמידה רבים מההישגים הכלכליים, וברזיל נמצאת במשבר כלכלי ענק, שמחזיר אחורה רבים מאלה שקפצו קדימה בזמנים הטובים.
התפקיד של התאגידים הגדולים הוא למקסם את רווחיהם, לא לדאוג לבני אדם שנמצאים מחוץ לתאגידים עצמם. התפקיד של הממשלות הוא לדאוג לאלה שנדפקו, ולפזר את ההכנסות בין כולם וכך למנוע משבר בתהליך.

austaldo 31 ביולי 2016

אבל אתה יודע שזה לא עובד ככה. לתאגידים הגדולים יש השפעה עצומה על הממשלות ככה שהאינטרסים שלהם נישמרים לפני הכל, בטח שלפני האזרחים. חוץ מזה, אני ממש לא מקבל את האמירה שלך שתפקיד התאגידים הוא למקסם את רווחיהם, אז אנחנו יכולים לסיים כאן.

גיל שלי 31 ביולי 2016

למען האמת, אני לא יודע. כלומר, ברור שהתאגידים הגדולים מנסים לשמר את עצמם ככאלה באמצעות השפעתם על הרגולטורים. אבל, אם נבחן את רשימת עשרת התאגידים הגדולים בעולם, בארצות הברית, בישראל, בכל מקום, נראה תחלופה רצינית כל עשר שנים, כלומר למרות כל היתרונות הכלכליים שלהם, ולמרות כל הנסיונות שלהם להטות את הרגולציה, הם לא מצליחים.
אני חושב שאם כל אחד ידאג בצורה הכי טובה והגונה לאינטרס של עצמו, מבלי לנסות לגרום נזק לאינטרס של אחר, המצב של כולם ישתפר בצורה הטובה ביותר האפשרית, לכן לדעתי לפחות אין סיבה לסיים כאן.

austaldo 31 ביולי 2016

אוקיי, עם הפיסקה האחרונה שלך אני בהחלט מסכים

yaron 31 ביולי 2016

כש- 80% מהמדפים ברשתות המזון שייכים לארבעה תאגידי ענק זה אומר שלא הצליחו?
כשהתקשורת העולמית (והישראלית) נשלטות ע"י תאגידים?
כשפוליטקאים בארה"ב תלויים לגמרי בתרומות מהתאגידים?
אוניברסיטאות ותקציבי מחקר?

מאנו 31 ביולי 2016

"ולמרות כל הנסיונות שלהם להטות את הרגולציה, הם לא מצליחים."
אתה בטוח? תבדוק שוב.

yaron 31 ביולי 2016

אני חושב שהבעיה של אנשים היא יותר עם "תאגידיזם" מאשר עם גלובליזציה.
גיל, בגדול אתה בעד "new world order"

ניינר / ווריור 31 ביולי 2016

אני בעד ליגליזציה

MOBY 31 ביולי 2016

גיל אחוזי האבטלה בשפל זה נתון סטטיסטי אני לא יודע את מה הנתון הזה בודק. האם חצאי ורבעי משרה נכנסים לסטטיסטיקה או לא?
אבל השכר החציוני נמוך מאוד, אפילו יחסית לעולם (1700 דולר שכר חציוני אם אני לא טועה, וזה ברוטו למרות שאחוז המס פה הוא זניח) אתה מכיר טוב יותר את המספרים.
צר עולמי, אתרכז בישראל.
הגלובליזציה גרמה להעלאת הצריכה (והצריחה) איכות המוצרים נמוכה על מנת שתאלץ להחליפם כל 3-5 שנים . חסמים רגולטוריים בין מדינות התבטלו, כתוצאה מכך אזרחים במדינה חשופים לתקלות מכניות (מצעצועים גרועים לילדים ועד מכוניות שפולטות גזים מעל לרמה שנקבעה). פירות/ירקות נגועים במחלות ומזיקים אקזוטיים או ללא כל מידע לגבי מועד וכמות חומרי ההדברה שהשתמשו בהם (להבדיל מהייצוא לאירופה והיורוגאפ). מדינות רבות בעולם תומכות בתעשייה ובחקלאות שלהם ברמה שהיתה משאירה את רוב התעשיינים והחקלאים הקטנים והבינוניים בישראל מעל לקו המים, בארץ שלנו זה לא קורה. לכן הגלובליזציה מאיימת (חוקי המשחק אינם זהים).
פרויקטים בחקלאות במדינות אפריקה והמזרח הרחוק שואבים לתוכם כמות כספים שתאפשר לחקלאי ישראל לחיות ברווחה לכמה שנים טובות. הסבסוד האירופאי והאמריקאי בחקלאים הוא גדול. בישראל, חקלאי שלא עובד בשחור (שחור חלקי עד אפור כהה) לא ישרוד, העדר הפקחים הוא התמיכה היחידה שמקבלים החקלאים, זה והקרן לנזקי טבע שכל גל חום/קור/וירוס/ברד/ ארבה/חושך ומכת בכורות, נותן אוויר לחקלאי במידה והוא שילם את הפרמיה הנכונה.
גלובליזציה היא לא מילה רעה-רק שמישהו יקבע את חוקי המשחק ולא ישנה אותם כל שני וחמישי (מי אמר ליגת העל בכדורסל?).

גיל שלי 31 ביולי 2016

השכר החציוני פה נמצא במגמת עליה. אם נבחן את ההטבות של חוק פנסיה חובה, והטבות נוספות, נראה שהשכר פה למעשה ממש קפץ ובצורה לא רעה בכלל.
עם המשפט האחרון אני מסכים לגמרי.
לעניין איכות המוצרים, זה חלק מהעניין, כדי שלאנשים יהיה כסף, צריך שלחברות יהיה כסף. בסוף צריכה רבה יותר מאפשרת גם השקעה גדולה יותר, ואז גם המצב שלך נהיה טוב יותר.
יש לך ספק שאנחנו היום בישראל חיים ברמת חיים גבוהה יותר מאלה שהורינו זכו לה? ברור שלהם היתה ודאות גדולה יותר, אבל רמת החיים שלהם היתה נמוכה בהרבה.

עדי אבני 31 ביולי 2016

מצטער, אבל בתור אחד שחי משכר מינימום ועוד טיפה רוב חיי, אני ממש לא מרגיש שהשכר החציוני בעליה. ייתכן שזה נכון נומינלית, אבל הכסף הזה שווה הרבה פחות היות ועלות המחייה עלתה לרמה בלתי נסבלת.
ואתה חוטא פה במה שחוטאים כלכלנים רבים: הכלכלה איננה עומדת לבדה. היא פונקציה שתפקידה לספר משהו על האנשים. ואם מצבם של חצי מהאנשים איננו טוב ושל עוד רבע הוא מסתדר בקושי- הכלכלה איננה במצב טוב, ויגידו הגרפים אשר יגידו

yaron 31 ביולי 2016

עכשיו גיל יגיד לך שגם האינפלציה בשפל לא רק האבטלה :-)

מיקו גוטליב אהלן סבבה 31 ביולי 2016

עקרונית אתה לא אמור להרגיש בעצמך עלייה בשכר החציוני, זה נתון שמתייחס לחברה בכללותה, או לאנשים שהשכר שלהם צמוד לשכר החציוני.

עדי אבני 31 ביולי 2016

בהחלט שאני אמור. השכר החציוני איננו מושג ערטילאי, אלא מספר מוחשי לחלוטין של כ- 6700 שקלים באוק' 2015 לעומת כ- 6500 ב2016. השכירות שלי עלתה ביותר, וכך גם יוקר המחייה מסביב.

עדי אבני 31 ביולי 2016

צ"ל כ6500 ב2014, עליה של כמאתיים שקל.

מאנו 31 ביולי 2016

השכר החציוני נמצא במגמת עלייה, אך הוא השתווה רק עכשיו לרמתו משנת 2000. כך שבטווח הארוך מדובר בעלייה זניחה

MOBY 31 ביולי 2016

גיל עכשיו אתה נכנס לעולם של הגדרות
רמת החיים עלתה- מקבל אבל יש גם דעות אחרות.
איכות החיים? חוסר יציבות כלכלית , תרבות האקזיט שמלווה בדרך כלל באובדן של מקומות עבודה למרות עבודה טובה של עובדיה. החיים במרדף אחרי חיסכון שלא יספיק. חוב אקטוארי…. שוק ביטוחי הבריאות שפרוץ לכל עבר ומלא שרלטנות ואותיות קטנות שאת הכסף הייתי צריך להצמיד למדד שלו.
נכון אין לנו בעיה לטייל בעולם ולרכוש מכוניות חדישות, להורינו היו בתים ובטחון כלכלי יציב. מחלות הלחץ דם הגבוה ושאר מחלות שכיום מקושרות ללחץ נפשי מרקיעות שחקים אני לא בטוח שאי השיוויון הזה מוכרע לטובתנו.

זינק 31 ביולי 2016

גיל, זה דמגוגי לקשור בין חוק פנסיית חובה לעלייה בשער החציוני.
למרות שחוק פנסיית חובה הוא חשוב בפני עצמו, לאנשים בסביבות השכר החציוני או הממוצע לצורך הדיון, השכר נטו קטן כתוצאה מחוק זה.

גיל שלי 31 ביולי 2016

לא נכון, אם תצרף את הפרשות המעסיק הסוציאליות, בכל מקרה אנו מסכים שעדיף לעקוב אחר השכר החודשי הכולל

מאנו 31 ביולי 2016

שטחי מדי. מצטער. בקצרה:
ראשית, גלובליזציה זה תהליך הרבה הרבה יותר רחב וגדול ממה שאתה מדבר עליו פה. אתה עוסק ספציפית בנושאים מאוד צרים. וגם בהם נגעת רק בחלק קטן מהנקודות.
שנית, לגלובליזציה יש אלמנטים רבים אחרים, מלבד אלו הכלכליים גרידא, כמו הגירה, תנועה חופשית יותר או פחות, התפשטותן של תרבויות מסוימות ומחיקתן של אחרות, ועוד ועוד.
שלישית, הדוגמא שהבאת פה עם הפרמיירליג היא תמוהה וגם לא מהווה ביטוי לגלובליזציה יותר מאשר מה שקיים כיום, אלא פשוט שינויים מבניים בליגות. מעבר לכך, ההנחה שלך שהפרמיירליג היא ליגה חזקה על כל קבוצותיה, ולה ליגה למשל היא "ברצלונה וריאל מדריד" בלבד זאת טעות חמורה בואכה גניבת דעת.
רביעית, אני לא יודע מהי רמת בקיאותך בTPP ובTTIP, אבל בכל מקרה, הדרך שבו הצגת את המתנגדים לאותם "הסכמי סחר" (הם הרבה יותר מסתם הסכמי סחר) היא מגוחכת וחוטאת לאמת. הסכמים אלו כוללים סעיפים נרחבים של זכויות פטנטים שמשחקים לידיים אמריקאיות על חשבון שותפות הסחר האחרות, וכוללים גם טריבונאלים אקס-טריטוריאליים שבהם תאגידים יכולים לתבוע ממשלות לפי חוקים מאוד בעייתיים, כאשר היושבים בדין הם לא שופטים אלא כל מיני ממונים מטעם. בקיצור, ממליץ לך ללמוד את הנושא לפני שאתה כותב על המתנגדים ל"הסכמי הסחר".

לסיכום, כדי לכתוב פוסט שמתיימר לכסות את הנושאים שעליהם דיברת, צריך הרבה הרבה יותר פירוט וכיסוי של נושאים ונקודות. זהו נושא מורכב מאוד.

אמיתי 31 ביולי 2016

הקטע עם הסבמי הסחר והסעיפים שמאפשרים לתאגידים לתבוע
מדינות הוא בהחלט הזוי וגרוע. דוגמא לאיך הכח של תאגידים יוצא
מפרופורציות ומעוות את חוקי המשחק

איציק 31 ביולי 2016

קטונטי, לא מבין בזה, אבל ממה שכתבת, זה לא צריך להיות פוסט פופולרי להדיוטות כי אם דוח אב קרס. אני לא בטוח שזה משהו שניתן לעשות באכסניה זאת. הוא האיר פינה אחת, וגם עליה יש הרבה דיונים.

אמיתי 31 ביולי 2016

לא צריך לתתא הכל לפינה אחת איציק..(-:

איציק 31 ביולי 2016

ששש… יש דברים שלא צריך לכתוב.

ברלה 31 ביולי 2016

אני גם מרגיש שיש כאן ערבוב של כמה מושגים ודיונים נפרדים. נכנסו כאן בכפיפה אחת שוק חופשי, גלובליזציה, תאגידים ואי שיוויון עם איזושהי קריצה לקומוניזם נגד קפיטליזם.
ההתנגדות העקרונית לתאגידים הגדולים היא כי הם צוברים כח יותר ממדינות ומשתמשים בכח הזה כדי לקבוע את כללי המשחק ולשמור אותם לטובתם. כמובן שדרישה לכללים זהים לכולם אינם דומים להתנגדות לשוק החופשי אלא אפילו להיפך. הדוגמה על ברצלונה וריאל ממש לא הגיונית כי במקרה כזה סביר להניח שגם יבוא פחות קהל ותהיה פחות צפיה בליגה הספרדית ובטווח הארוך הקבוצות ייפגעו. זה כמו לטעון שהמצאת הקומפקט דיסק היתה טובה למוכרי הפטיפונים כי אז הם יוכלו להתמקד רק בחובבי הפטיפונים ולא בכלל חובבי המוזיקה. כלומר, זה פשוט לא הגיוני..
וגיל, אני ממליץ לך על הספר power inc תיאור מעניין של התפתחות התאגידים ב500 השנים האחרונות והועליה בכוחם במקביל לירידה בכוח של המדינה. נראה לי שתאהב

מאנו 31 ביולי 2016

+1
גם הטיעון שיש תחלופה בין צמרת התאגידים בעולם היא דמגוגית, ויש בה גם כל כך הרבה משתנים מתערבים שמפילים בשניה את כל ביסוס הטיעון ש"אם וולמארט היום היא החברה הגדולה בעולם ולפני 5 שנים אקסון מוביל, אז המצב סבבה כי יש תחלופה ואין השפעה על הרגולציה". נו באמת.

אביאל 1 באוגוסט 2016

מאנו – למה ? אם התאגידים הגדולים כל כך חזקים והם כל כך שולטים על הרגולציה בעולם, איך זה שהם לא מבצרים את כוחם ? איך נוצרת התחלופה ?

ברלה 1 באוגוסט 2016

יש הרבה שינויים בגלל מיזוגים, רכישות והתפתחות טכנולוגיות. פעם מן הסתם לא היו פייסבוק וגוגל.
חוץ מזה, העובדה שחברה שולטת בפוליטיקאים לא עושה אותה חסינה מהמציאות. הבנקים הכי גדולים בארהב ששלטו בסנאט קרסו בגלל המשבר של 2008, וכמובן שהותקפו על ידי אותם פוליטיקאים שאיפשרו להם לתת הלוואות מסוכנות לכל דורש. אותו דבר בארץ קרה עם נוחי דנקנר שהיה סחבק של כל ראשי המשק ואחר כך נקלע לצרות.
זה לא מעיד הרבה על הרגולציה

אביאל 1 באוגוסט 2016

ברלה – שבוחנים את החברות השונות בS&P במאה שנים האחרונות רואים שינויים גדולים, שבודקים מאבחנים כמובן גם שינוי של השם ומיזוגים גדולים.

אני מתכוון שיש סתירה בין הטענה שתאגידים שולטים במדינות בעוד שהראשונים מתחלפים כל הזמן והשניים קיימים ויציבים, יש דמוקרטיה וממשלות עם אג׳נדות שונות לגמרי מחליפות אחת את השנייה, כל אחת תומכת ברעיונות והיבטים מסוימים שבאים לידי ביטוי בכלכלה, היות שאנחנו חיים בכלכלת שוק אז הדבר בא לידי ביטוי בחברות ותאגידים. נכון שיש להם כוח והשפעה אבל עדיין הם משחקים בתוך מסגרת של כללים פוליטיים-דמוקרטיים וחיינו לא נשלטים על ידם כמו שאוהבים להציג.

ברלה 1 באוגוסט 2016

א. אני לא טוען לאיזה קונספירציה שבה כל מהלך חיינו מושפע מהתאגידים הגדולים. מן הסתם אני מגיב לטור שאומר שעלינו להודות לעסקים הגדולים על כך שהם מספקים לנו אוכל וחשמל אז זה ממקם אותי בצד השני. התפיסה שלי הרבה יותר מורכבת מזה אבל לטעון שאין לחברות הגדולות השפעה על הרגולציה זו התיממות או עצימת עיניים.
ב. לעניין ה500 S&P. זה פשוט לא הגיוני להסתמך על הבדיקה הזאת. בכלכלה יש תנודות, לפעמים היא מבוססת סחורות, לפעמים טכנולוגיה, לפעמים שירותים פיננסים ולפעמים נדלן וכשיש לך מיליוני עסקים שמתחרים אחד בשני אז ברור שתהיה תחלופה. מה שמשנה זה לא שם החברה אלא בעלי המניות המרכזיים וקבוצות השליטה, ואת זה הבדיקות האלה לא מבטאות. האם זה משנה אם שלדון אדלסון עושה כרגע את הכסף שלו מקזינו או מספנות כשברור לך שהוא תורם מליונים כדי לצבור השפעה פוליטית. כדי להיות פוליטיקאי בארה"ב אתה צריך המון כסף שמתקבל מתרומות של חברות בעלות אינטרסים. האם אתה באמת כל כך תמים כדי לחשוב שהכסף הזה לא משפיע אחר כך בעת בקבלת ההחלטות?
ג. אני לא חושב שמדינות זאת ישות כל כך יציבה, מעשית ואידיאלוגית

גיל שלי 1 באוגוסט 2016

איפה קראת את הפסקה שאנחנו אמורים להודות לתאגידים הגדולים? וואו אני מבין עכשיו איך משוררים מרגישים

אביאל 1 באוגוסט 2016

ברלה – שים לב, לא אמרתי שאין השפעה וברור שישנם מקרים חמורים של התערבות, אבל באופן כללי השיטה הדמוקרטית מצליחה לנטרל הרבה מההשפעות האלה ורואים את זה דרך התחלופה של החברות בS&P 500 במאה השנים האחרונות.

אביאל 1 באוגוסט 2016

בקשר לב׳ – אתה מוזמן גם לבדוק את שמות המשפחה של עשירי ארה״ב לאורך הדורות ולראות איך כמעט לא נותר זכר לברונים השודדים (רוקפלר, ואנדרבליט וכו׳) שהיו חזקים ועוצמתיים הרבה יותר מכל איש עסקים שחיי היום, הן מבחינת ההון (כמות הכסף בהיוון לימנו היה מראה שרוקפלר היה שווה היום טריליון דולר) והן מבחינת ההשפעה שלהם על הכלכלה והפוליטיקאים, יש תחלופה בריאה של עשירי ארה״ב, כל העשרים הראשונים לא היו שם לפני שלושים שנים. אגב, זה מאפיין גם של ישראל.

בקשר לג׳ – מדינות זו לא יישות יציבה ? איזה עוד יישות שורדת מאז המאה ה19 בצורה כזאת ? יש התפרקויות, של פדרציות (כמו בבלקן) או בעיוותים היסטוריים כמו סייקס-פיקו כמו בעיראק וסוריה, מדינות לאום לא מתפרקות והמדינה כאן למרות הכל, דווקא חשבו שהגלובליזציה תייתר את המדינה אבל אנחנו רואים היום כי זו היתה תחזית שגויה.

מאנו 31 ביולי 2016

אין בעיה. אז הייתי מציע או לסייג מראש שהנושא מורכב והכותב מביע רק חלק קטן וחד צדדי שלו, או לעסוק בנושא ספציפי מאוד ולכסות אותו מכל הזוויות. או לוותר ולנסות לעסוק ספציפית רק בתחום הספורט (שגם בו יש בעיות בפוסט, אבל אחרות).

ברלה 1 באוגוסט 2016

גיל, יפה שמכל השרשור הארוך הזה שכולל ביקורת די רצינית של מאנו על הניתוח הפשטני שלך בחרת להגיב רק על השורה שלי שנכתבה כמובן בסוג של הגזמה

גיל שלי 1 באוגוסט 2016

הניתוח שלי לא יכול להיות אלא פשטני, מצטער, לא מסוגל לכתוב במסגרת זו עבודות מחקר דוקטוריאליות, וגם אין לי את הכישורים לכך. הפוסט הזה הוא זירה שנועדה לזרוק את מחשבותי לאוויר, ולהזמין אתכם לדון ולהביע את דעותיכם, ונדמה לי שאני אפילו מצליח בכך. הטענה שלי אינה שהחברות הגדולות לא מצליחות להשפיע על הרגולטורים, ברור שהן מצליחות. הטענה שלי היא שלמרות שהן מצליחות להשפיע, הן לא מצליחות לבצר את מעמדן. אני חושב שהסברתי היטב את דוגמת ברצלונה וריאל מדריד, האינסטינקט גורם לנו לחשוב שזה יגרום נזק אדיר לשאר הקבוצות בספרד, נדמה לי שבפועל הנזק יהיה קטן בהרבה ממה שהאינסטינקט גורם לנו לחשוב. וזו היתה הנקודה של הפוסט. הפוסט שלי מניח שיש התנגודת אינטואיטיבית מובנית לשינויים, התנגדות מובנית לסכנות, ואני מנסה להסביר שהגלובליזציה אכן גורמת נזקים להרבה מאוד גורמים, אך גם מועילה תועלות. הנסיון שלי היה להמחיש שכאשר התועלות והנזקים נמדדות בצורה קרה ולא אינסטינקטיבית, סך התועלות עולה על סך הנזקים. ברור שיש הגיון לנסות ללחוץ על המוסדות לחלק את ההכנסות טוב יותר, כדי שהתועלות לא יתרכזו בתוך כיסיהם של התאגידים הגדולים בלבד, אך עדיף לכוון את הלחץ לשם, ולא לנסות להפוך את המדיניות לחלוטין

ברלה 1 באוגוסט 2016

אני לא מכיר הרבה אנשים שמעוניינים לחזור למשק מרקנטליסטי ולכן אם מטרת הטור הזה היא להגיד – לגלובליזציה יש גם יתרונות, הרי שאנחנו מן הסתם מסכימים. העניין הוא שזה דיון עקר כי כמו שהרבה אנשים כתבו פה – גלובליזציה זה מצב נתון, לא שאלה של רצוי או לא רצוי. הניסיון שלך למדוד את התועלות בצורה רציונלית לא מאוד משכנע אם אתה לא מציג לידו גם את הביקורת האמיתית שהולכת הרבה מעבר לעובדי טקסטיל שאיבדו את עבודתם אלא ליחסי כח בין הממשלה האזרחים והתאגידים. אני לא חושב שזה דורש עבודת דוקטורט להציג ניתוח יותר שלם אלא נקודת מבט יותר רחבה שלא באה לידי ביטוי בטקסט

ברלה 1 באוגוסט 2016

לגבי האמירה שלך שהפוסט הוא זירה שאליה אנחנו מוזמנים לזרוק את דעתינו – גם אם אני מתווכח אני מאוד מעריך את זה. בלי ציניות

ברלה 1 באוגוסט 2016

אביאל. S&P לא מייצג את החברות הגדולות בעולם אלא זהו תמהיל של חברות שנבחרות על ידי ועדה ואמורות לייצג את כלכלת ארצות הברית בנוסף לכמה חברות בינלאומיות. הוא איננו כולל חברות לא ציבוריות או לא נזילות ולכן אני לא מבין למה אתה מתעקש שמדד לא אובייקטיבי שמייצג 0.000001 מהחברות בארה"ב אמור ללמד אותנו משהו על מצב המוביליות בכלכלה.
ייתכן ואתה מתייחס לfortune 500 שמייצג את 500 החברות הכי גדולות. 12% מהחברות שהיו מיוצגות בו לפני 50 שנה עדיין מיוצגות שם היום. אפשר להתווכח אם זה הרבה או מעט. בעיניי זה די מרשים שחברה בשוק תחרותי משוכלל תצליח לשמור על כוחה במשך 50 שנה כשהיא מתחרה במליוני עסקים אחרים בדרך אך כמובן שזה סובייקטיבי ואתה יכול לטעון ש88% שנעלמו בדרך מרשימים אותך יותר. אני לא יכול להתווכח על זה.
אני לא טוען שיש כאן אוליגרכיה או מונרכיה וזה נחמד לדעת שאם הבן של רוקפלור לא פועל לשמר את כוחו אז בסוף הוא יאבד את השפעתו, ועדיין פרק זמן של 30 שנה שבו אדם אחד יכול לקבוע את החוקים זה גם לא דבר מבוטל. אגב, אני מבטיח לך שכל בני רוקפלר מסודרים היטב.
לגבי המדינות, הכוונה היא שגם מדינות משנות את דעתן, את תפיסת עולמן או את המבנה החברתי שלהן. תסתכל על העולם היום. יפן המסתגרת בעבר צמאה לתרבות אמריקאית, תורכיה שקמה על בסיס חוקה חילונית הולכת להיעלם ולהפוך למשהו אחר, קשה לשער מה יהיו הערכים באירופה בעוד שלושים שנה וזה עוד בלי להזכיר את המזרח התיכון. וכמובן שגם אצלנו היו ועוד יהיו הרבה שינויים תרבותיים, מבניים ועדתיים.

שלו 31 ביולי 2016

טיבה של הגלובליזציה, הוא מעט אנשים שמרוויחים הרבה כסף והרבה שמרוויחים מעט.
היא מקטבת את הכלכלה.
כשאתה נמצא בחלק שמרוויח הרבה זה נראה לך טבעי וצודק.
כאשר אתה בשאר העולם, אתה כל כך עסוק בלשרוד, אז אתה בדרך כלל לא מבין איך הגעת לסיטואציה הזאת.
מאוד קל להרוס ולקרוא לזה גלובליזציה, אבל אם מסתכלים על העשירון השני מלמעלה (כלומר התשיעי) כבר שם ניתן למצוא משפחות שלא עומדות בקצב החיים שהוא חינוך ובריאות ראויים למשפחה.
נכון לא רעבים עדיין ללחם.
אבל לטיפול שיניים הולכים תוך מחשבה על מה צריך לוותר כדי לממנו.
אם חס וחלילה צריך טיפול רפואי פרטי (כמו פיזיוטרפיה לדוגמה) לאורך זמן, אז גם אפשר להכנס לבעיה.
בטח שקניית דירה הוא לא מובן מעליו.
אבל הי,
אם אתה לא שם, זה סבבה להיות אוהד קבוצה גדולה שמקבלת את כל הגדולות של אירופה אצלך בבית כל שנה.

אביאל 1 באוגוסט 2016

שלו – לפני הנאורות, מהפכת המדע והמהפכה התעשייתית לא היתה קיימת כמעט גלובליזציה והפערים היו גרועים בהרבה, שלא נדבר על רמת החיים ש99 אחוז מבני האדם חיו בה. זה לא מסתדר טוב עם המשפט הראשון שלך.

ר.בקצה 1 באוגוסט 2016

אז בוא נחזור לעידן הקודם, נלחם על מקומנו כמעצמת תפוזים וניסע לחו"ל פעם ב- 10 שנים.

גל 31 ביולי 2016

הטיעון שלגלובליזציה יותר יתרונות מחסרנות מתעלם ממימד קטן של "למי"

אם אתה סיני או הודי אתה בוודאי צודק, אם אתה אירופאי או אמריקאי ממעמד בינוני נמוך ומטה בפרוש לא.
הצפייה מהפועל באנגליה או ארה"ב להבין, שבמבט מלמעלה המצב טוב יותר, קצת חצופה בעיני

גיל שלי 31 ביולי 2016

כרגע להודי וולסיני, זה בדרך לחזור לאמריקאי ולבריטני, ואין לי שום ציפיה

אביאל 1 באוגוסט 2016

גל – פשוט לא נכון, המעבר של פעילות תעשייתית למזרח היטבה גם עם תושבי ארה״ב או אנגליה לצורך העניין, היא אפשרה להם לצרוך הרבה יותר ובהרבה יותר זול, אם כל המוצרים היו מיוצרים באנגליה או ארה״ב – היה הרבה פחות לאותם תושבים.

סתם סטודנט 31 ביולי 2016

כמו שאני מבין את זה היתרון הגדול בגלובליזציה היא האפשרות להניע ייצור למקומות בהם הוא הכי יעיל (איפה שיש כוח אדם זול מייצרים מוצרים שדורשים עבודה טכנית פשוטה, רהיטים במדינות בהן יש יותר עצים, תוכנה במדינות בהן יש כמות גדולה של אזרחים עם הכשרה טכנית גבוהה. לא דוגמאות מדויקות אבל נועדו להעביר את הרעיון ) כאשר את החסמים אפשר להשוות לעלויות שינוע בהקשר הזה. אם אני מבין נכון, ייצור יעיל עם הובלה יעילה של התוצר הם הבסיס לניצול יעיל של משאבים, שמאפשר לכל אחד מאיתנו ליהנות יותר מיותר משאבים ולכן בגדול גלובליזציה זה טוב ונכון.

אבל כשאתה נכנס לרמת המדינות הספציפיות והפרטים האנושיים שמרכיבים אותם אז תהליך ההתייעלות הזה עולה להרבה אנשים בעבודה שלהם. זה יותר מרק מצב שבו פוטרת ממפעל ותמצא מפעל אחר, בהמון מקרים מדובר על הנעה של תחומי ייצור שלמים לאזורים יעילים יותר, המשמעות בהמון מקרים היא שהידע והניסיון שהם רכשו הופכים להיות לא רלוונטיים ככה שהם נאלצים למצוא את עצמם עובדים במשרות שלא דורשות הכשרה ושהתגמול והמעמד בצידן הוא נמוך ממה שהם היו רגילים לו. במידה ואותם אנשים הם צעירים אז הם יכולים לרכוש הכשרה נוספת בתור מורי יוגה (דוגמה שאתה אוהב להשתמש בה). אבל לא לכולם היה את המזל הזה והם אלו שכעת מתמרמרים. מדובר על דור ענק שמאבד ערך יצרני ולדעתי אם מדינות המערב (שהן בעיקר אלה שבהן האוכלוסייה הזאת איבדה יכולת יצרנית) לא יפעלו להקים מערכי הכשרה ענקיים חדשים אנחנו הולכים להתמודד עם חלק משמעותי מדור שלם שבעצם יוצא לפנסיה מאוד מאוד ארוכה (בטח בהתחשב בתוחלת החיים הארוכה) ודור ההמשך שיאלץ גם להחזיק אותו וגם להתמודד עם החובות שהוא הותיר הוא מצומק עקב מיעוט ילודה.

דבר נוסף בהקשר הזה שמעניין אותי ואשמח אם מישהו יוכל להתייחס אליו, הוא איך היה נראה מאזן הסחר של ארה"ב אם לא הייתה פיראטיות, שכיום שוללת בצורה משמעותית את הערך של חלק גדול מהתוצר שמיוצר בארה"ב (תוכנה, בידור וכאלה), לשם אפשר להוסיף את השאלה לגבי "סתם" הפרות של זכויות יוצרים וזיוף שמתרחשים במזרח בהיקף עצום. מעניין אם ואיך תהיה לשאלה הזאת השפעה ביחסים העתידיים בין המעצמות האלה.

איציק 31 ביולי 2016

סתם שאלה לגבי גלובליזציה. חבר יווני סיפר לי שהגלובליזציה היא המונעת כל אופציה לשיקום יוון. הוא אמר שבגלל הגלובליזציה, היתה בריחת מוחות מאד ענקית מיוון ומי שנשארו אלו אנשי השרותים והמסחר שמהם תקומה לא תהייה. במקומום המוחות שיצאו מיוון, לא באו מוחות מגרמניה, אוסטריה או צרפת כי המשכורות לא משהו ואין בסיס איתן של תעשיות עתירות ידע. כלומר גלובליזציה יכולה גם להרוס כלכלית מדינות שלמות, לא רק להציל את סין או הודו, ולא רק מכה קלה בכנף של בריטניה או גרמניה, כי אם הרס רציני של ממש.

אריאל גרייזס 31 ביולי 2016

זאת בדיוק המשמעות של גלובליזציה – שאתה צריך להיות תחרותי מול העולם. קח את האירים שבמשך שנים נחשבו לשחורים של אירופה ואז החליטו להורידאת מיסי החברות ולייצר תמריצים ועכשיו הכלכלה שלהם פורחת.
היוונים כרגע לא תחרותיים מול אירופה או העולם ולא מנסים להיות כאלו – פנסיה מוקדמת, ועדים חזקים, חוסר בטכנולוגיה – אז מן הסתם יהיה להם קשה להתחרות.
אבל הנה הקאץ' הגדול – אם כולם יתחרו על אותם משאבים, הכח הגדול נשאר בידיים של התאגידים במקום של הממשלות. באיזה שהוא מקום, הבאלנס הזה בין צרכי המדינה לצרכי התאגיד יישבר. יש יגידו שהוא כבר נשבר. כשאינטל סוחטת את ממשלת ישראל כדי לקבל איזה תגמול שהיא רוצה כדי לפתוח מפעל חדש – כי היא יודעת שלממשלה אין שום ברירה אחרת (עזיבה של אינטל תשאיר פה משהו כמו עשרת אלפים מובטלים בכל המעגלים) אז נוצר מצב לא בריא.

אריאל גרייזס 31 ביולי 2016

וכמובן, זה רק הולך ומחמיר. נקודה שגיל התעלם ממנה לגמרי – אולי החברות המדורגות ראשונות מתחלפות אבל כמו בכדורגל העולמי – אלו שבראש הופכות להיות יותר ויותר גדולות, יותר ויותר ריכוזיות. כמעט כל תחום היום נשלט כמעט לגמרי על ידי שניים, מקסימום שלושה, תאגידי על. היכולת של ממשלות או שלנו הצרכנים להתמקח הולך וקטן. ההון הולך ומרוכז אצל פחות ופחות אנשים. זאת הסיבה שאנשים הלכו אחרי סאנדרס וגם הולכים אחרי טראמפ – הם מרגישים שאין להם כח בידיים כבר.

אריק 31 ביולי 2016

ואחרי קלופ.

אריאל גרייזס 31 ביולי 2016

הוא גם

אביאל 1 באוגוסט 2016

איציק – ליוונים יש בעיה אחת והיא האיחוד האירופי, מכיוון שהם לא שולטים במדיניות המוניטרית שלהם הם לא יכולים להפחית את המטבע שלהם ולהפוך לתחרותיים, שזו אגב הדרך הקלה בדרך כלל בה מדינות מתמודדות עם משברים כלכליים. את שאר המשתנים קשה הרבה יותר לשנות ועל כך המחאה היוונית. אגב, עובדים מוכשרים תמיד ימצאו דרך לעבודה במקומות נחשקים, מה שכן, ממספר ביקורים בברלין בשנים האחרונות (אחי לומד שם) רואים המון המון צעירים יוונים, פורטוגליים, איטלקיים ושאר מדינות דרום אירופה שמגיעים לברלין, לומדים ועובדים שם שזה באמת מטריד עבור אותן מדינות.

איציק 1 באוגוסט 2016

מושרים כן, אבל לא בכמויות כאלו. מיוון היתה הגירת מוחות מאד גדולה, שלא היתה מתאפשרת לפני פתיחת הגבולות של אירופה.

צור שפי 31 ביולי 2016

יש בגיליון האחרון של ״ליברל״ מאמר של נדב איל שכותרתו ״המרד נגד הגלובליזציה״. אני לא יודע ללנקק ולכן אצטט כמה משפטים שמתייחסים לארה״ב אבל לדעתי מתאימים גם אלינו:
״עד שהלכתי במכרה הנטוש בפנסילבניה בחודש שעבר לא הבנתי איך אנשים סבירים יכולים לתמוך בדונלד טראמפ (ואני אזכיר באותו נושא את המאמר של דניאל דור שפורסם כאן – צ.ש)…אתם רוצים לתמצת את זה? הסיפור הוא פרנסה. לא עבודה, פרנסה. עבודה יש: הגלובליזציה תמיד מספקת לך עבודה אם תרצה. המשבר הקיומי הוא פרנסה בכבוד מסויים. הוא הצורך לא לעבוד הרבה יותר קשה כדי לקבל מחצית מהשכר…כמעט כל מי שמועסק בעבודת כפיים כלשהי, מורכבת או פשוטה, מגלה שאין בטחון תעסוקתי ומאויים על ידי העברת העבודה לסין ולמזרח….המילה ״סין״ כשם קוד מופיעה שוב ושוב בשיחות עם אמריקאים. עושה רושם שגם כאשר המפעל נסגר מסיבות אחרות…
עכשיו הנה הנקודה: האמריקאים צודקים: בחינה כלכלית של העשירונים והכנסתם בעשורים האחרונים מספרת מצויין את סיפור שלהם. או מדוייק יותר לומר – של מעמד הביניים שלהם. בבדיקת הצמיחה בהכנסה של עשירונים שונים גלובליים במשך 20 שנים מגלים כי העניים ביותר ראו צמיחה צנועה יחסית בהכנסתם של בערך 40 אחוז. אבל כל השאר ועד העשירון השישי – ראו צמיחה דרמטית עד כדי 90 אחוז. תשמחו לשמוע שגם האחוזון העליון ראה צמיחה נאה בהכנסתו של למעלה מ-60 אחוז. אבל כל מי שבאמצע – בין אחוזון 70 ל-98 חווה צניחה בהכנסה. התרסקות ממש. נחשו מי נמצא שם? מעמד הביניים האמריקאי.
ב-1945 ייצרה ארה״ב למעלה מ-50 אחוז מהתוצרת התעשייתית בעולם. התעשייה האמריקאית נזקקה באופן דחוף לשווקים. כדי שאלה ייפתחו היה צורך בתפיסה גורפת כל. וכך היה…אבל היא הפכה לחרב דו-ראשית…החל משנות התשעים אנחנו רואים העברת הון אדירה…מהמערב למזרח. המכרה הנטוש בפנסילבניה עומד כנגד השכונה החדשה בשנג׳ן. זה (כמעט) פשוט ככה. האמריקאים ממשיכים לדבוק בשיטה שבאופן עקרוני מרסקת ציבורים נרחבים אצלם. והם לא ייצרו כל אלטרנטיבה מעשית שתפרנס את המסות האלה…
ולכן האמריקאים מורדים. ולולא טראמפ היה קמפיינר גרוע…ואלמלא היה נטול כל קמפיין מסודר…הוא היה מנצח את הילארי קלינטון. בעת סגירת הגיליון…הוא מפגר אחריה ב-4 אחוז בלבד וזה כאשר הוא אמר ועשה דברים כל כך שערורייתיים והרים קמפיין כל כך עלוב שקשה להאמין מה עוד הוא צריך לעשות כדי להתרסק.״

עד כאן הציטוטים.

גיל שלי 31 ביולי 2016

צור, התיחסתי בדיוק לזה בפוסט. באמת מעמד הביניים האמריקאי נדפק בין 1980 – 2014. אין לי טענה אחרת. הממשלה האמריקאית לא דאגה לפצות את אלה שנדפקו מקוצר ראיה, וההון התרכז בידי מעטים. באופן פרדוקסלי עכשיו התנועה מתחילה לתקן עצמה. העניין הוא שללא הגלובליזציה ואם יבוטלו הסכמי הסחר, התיקון יהיה איטי יותר, ואף גרוע מכך

בר שושני 31 ביולי 2016

כמו שכתבו לך כאן למעלה, אתה מתעלם לחלוטין מכל המושגים שקשורים בעומק הנימים של בני אדם – כבוד, הערכה עצמית, תחושת כוח ומתייחס לכל הסיפור כאילו הוא תרגיל מופשט של חישוב פונקציה.

יכול להיות שהפונקציה תתכנס בסופו של דבר לנקודה שבה כל אלה ירגישו יותר טוב.

צריך להיות חסר מושג בבני אדם כדי לחשוב שזה ינחם מישהו.

גיל שלי 31 ביולי 2016

אני לא מתעלם מכלום. יש מי שנפגעו לגמרי. ליבי איתם. האם אפשר לנהל מדיניות כלשהיא בה אין נפגעים כלל? התשובה היא לא. העובדה היא שהרבה פת נפגעו לעומת הכמות שהרוויחו וירוויחו

צור שפי 1 באוגוסט 2016

גיל – לא הבנתי איפה אתה רואה את תחילת מהלך התיקון.

גיל שלי 1 באוגוסט 2016

בעליות השכר הריאליות בכל העולם המפותח

צור שפי 1 באוגוסט 2016

אבל גיל, המצביעים הפוטנציאליים של טראמפ (ואלו שתמכו בבריקסיט) כנראה לא מרגישים את ההקלה בכיסם ככה שמשהו כאן לא מסתדר. זה הרי לא רק עניין של "זהויות", יש גם סיבות כלכליות נטו לכך שהאנשים האלה ממורמרים ורוצים שינוי.

גיל שלי 1 באוגוסט 2016

לדבר על כל מצביעי טראמפ כמקשה אחת זה קשה. יש מבין כורי הפחם בפנסילבניה כאלה שלא התאוששו, אך רוב המצביעים כנראה מרגישים עדיין דפוקים בגלל מה שנחשף ב2008, ולא שמים לב שמצבם משתפר מאז 2013 בלי שום קשר לטראמפ, למשל בזכות שכר מינימום שעולה.

אביאל 1 באוגוסט 2016

צור – העלייה ברמת החיים במזרח גורמת לכך שלחלק מהתעשיות כבר פחות משתלם לייצר שם, רואים את זה במעבר לבנגלדש לדוגמא, בסופו של דבר יהיה פחות ופחות משתלם לייצר באזורים האלה בסיגמנטים מסוימים של התעשייה ואלה יחזרו ״הביתה״. ככה הכלכלה תמיד איזנה את עצמה. אגב רואים את זה במנועי הצמיחה הסיניים, מהתמקדות בייצוא הם הופכים לכלכלה שמבוססת יותר ויוצר על צריכה פרטית, בדיוק כמו שקרה לארה״ב בעבר.

צור שפי 1 באוגוסט 2016

אני לא רואה חזרה "הביתה" אלא הליכה למקומות שבהם עדיין קיים כח אדם שניתן לניצול.

גיל שלי 1 באוגוסט 2016

יש בפירוש חזרה "הביתה", המון משרות ייצור חזרו לארצות הברית בגלל שכבר לא השתלם להשאיר אותן בסין

אביאל 1 באוגוסט 2016

צור – יש סיגמנטים שחוזרים ואגב, גם הMade in USA, זוכה להטבות מס ובעיקר גם לסממן תרבותי, בעיקר בקרב המדינות העשירות יותר בארה״ב ופורטלנד מייצגת נאמנה שלה.

אגב, הם עוזבים את סין ובאים בעיקר למקסיקו, מה שגם תורם לארצות הברית כי זה אומר שיש יותר משרות טובות במקסיקו ופחות הגירת עבודה לא חוקית.

קשקשן בקומקום 31 ביולי 2016

הבעיה שכלכלה ופוליטיקה לא הולכות תמיד יד ביד.
הכלכלה כנראה יותר ויתר גלובלית, ותגובת הנגד היא פוליטיקה של זהויות. אם זה יעבור בשקט – כולם הרוויחו. ואם זה יוביל למה שזה הוביל (לשיטתך) בתחילת המאה – אז כנראה שפחות. הרבה פחות. נקווה שלא 40 מיליון פחות כמו בסיבוב הקודם. כפי שאמר איש חשוב עם שיער סגול: "החיים עצמם".

אני אישית חושב שהבעיות הקשות ביותר היא עניין המיסוי שקשור ישירות לגלובליזציה, ועניין ריכוז העושר שקשור לשילוב של גלובליזציה וטכנולוגיה – הדוגאמות שנתנו פה על גוגל ופייסבוק ומספר העובדים שלהם לעומת GM ו GE הם נכונות. זה לא יוכל להחזיק יותר מדי זמן. העניים פשוט יקומו על העשירים.

לגבי הספורט – לא מסכים בכלל להשוואה. לטעמי הספורט נפגע, אנושות. חכמה קטנה לקחת את ה NBA כדוגמא – כדורסל הוא ספורט שולי ברוב העולם חוץ מבארה"ב. בכדורגל לאורך זמן התחרות מאוד תפגע, וספורט בלי תחרות זה לא ספורט. קל לך לקחת כדוגמא את הליגה הספרדית שעוד איכשהו מתמודדת – אבל תראה מה קורה בליגה ההולנדית, בסקנדינביה, וכו' – שממה.

יניר 31 ביולי 2016

בעולם המערבי אין כבר סנדלרים, שענים וכורי פחם.
תמיד יהיו מקצועות שיסבלו מהקידמה , הטכנולוגיה והגלובליזציה בכדי שכל שאר האוכלוסיה תעלה את רמת החיים שלה.
עוד 10 שנים כנראה שיהיו הרבה פחות סוכני ביטוח, סוכני נסיעות, מתווכי דירות ומנהלי תחנת מוניות
לפני 100 שנה המון נהגי כרכרות איבדו את פרנסתם . העולם הולך קדימה וחלק נשארים מאחור ומשלמים את המחיר.
כך היה וכך יהיה ושום טראמפ לא יעצור את זה , לכל היותר התהליך יואט קצת ומי שבאמת ינסה לעצור את התהליך ישלם מחיר יקר באיכות החיים של אזרחיו

עומר 1 באוגוסט 2016

למה אתה קורא להם כל הזמן מכבי פוקס?

גיל שלי 1 באוגוסט 2016

כדי להבחין אותם ממכבי

הרב אהרון 1 באוגוסט 2016

אני חושב שהנקודה החשובה באמת היא לא מי נדפק יתר אלא איך מייצרים כלכלה מעורבת קהילתית יותר.

זה לא הוגן לחברות הפחם להעסיק לוביסטים. לשחד ממשלות לא להחליף את תחנות הכח על מנת להמשיך לשרוף פחם להחביא את הרווחים בפנמה, ואז לצפות מהממשלה המקומית (הקהילה) לנקות אחריהם.

גוגל וצוקרברג לדוגמא ניקו את השווקים המקומיים מתקציבי הפרסום הרוב המכריע הולך אליהם, והם מתחבאים מאחורי חברות מגירה באירלנד. לא משלמים לשוק המקומי כלום בצורת מיסים והתנועה היא חד סיטרית לחלוטין.

אני באופן אישי מקבל את זה שבגלל השוק העולמי וההתקדמות הטכנולוגית האבטלה הולכת להיות חריפה יותר ויותר, אבל אני מצפה מהכלכלה העולמית לשלם את חלקה לקהילה (הממשלה המקומית) על מנת שזו תוכל להמשיך לדאוג לאזרחיה.

על זה בדיוק ברני סנדרס מדבר שהוא מדבר על קפיטליזים גרוטסקי. זה סוג תאגיד כלל עולמי שמנקה תעשיות שלמות ולא תורם כלום לקהילה. פה המאבק הציבורי האמיתי גיל שלי.

גיל שלי 1 באוגוסט 2016

אני מסכים לגמרי, כלומר אני חושב שבמקום להאבק בגלגל, צריך להאבק על חלוקת הכנסות הגיונית יותר, כזאת שתשרת אגב לטווח ארוך גם את התאגידים שבעיוורונם רודפים אחר הטווח הקצר בלבד. אגב, כבר כתבתי על זה פוסט, אבל לדעתי האבטלה ממש לא בדרך למעלה למרות כל ה"איומים" הטכנולוגיים, להיפך, נוצרות משרות שירותים רווחיות בהרבה בהשוואה למשרות השירותים שלמדנו להכיר

ד"ר רזי הופמן 1 באוגוסט 2016

גיל

סתם לידע אישי, איפה אתה מכניס את הכלכלה התאצריסטית האם היה בה אלמנט גלובאליסטי או אנטי גלובאלי?
ידוע שרוה"מ הנוכחי בישראל הוא תאצריסט מובהק ודוחף קדימה כל דבר שקשור להפרטה והקטנת הכח של האיגודים ובעיקר זה של מנהיגי האיגודים.

גיל שלי 1 באוגוסט 2016

תאצ'ר וריגן נפלו בזמן מאוד מסוים בהיסטוריה. שניהם כיהנו בזמן שהגלגל בו הכח של העובדים בדיוק הגיע לשיא, וגרם לכלכלות להיות סגורות, לאינפלציה גבוהה, ולצמיחה נמוכה.
המדיניות של שניהם היתה קיצונית, מאחר והם נדרשו להפעיל כח רב כדי להזיז את הגלגל לכיוון ההפוך. ברור שלא זה היה המניע שלהם, אלא המצב הכלכלי הגיע למצב כזה בו נבחרו אנשים עם אג'נדות ימניות קיצוניות. היום לדעתי אנחנו בדיוק בכיוון ההפוך, כלומר הכיוון בו ההון הגיע לשיא ומתחיל בנסיגה, לכן הפופליסטים השמאליים זוכים לתמיכה גדולה (שמאליים מבחינת הסכמי סחר חופשיים וכדומה, גם טראמפ שהוא כאילו ימין, שר אג'נדות של דאגה לעובד המקומי)

אביאל 1 באוגוסט 2016

גיל – הייתי מחזק ואומר שכלכלות המערב פשטו את הרגל מבחינה תיאורטית ולכן השינויים של תאצ׳ר ורייגן, אי אפשר היה להמשיך באותה מתכונת של הרחבה קנסייאנית ועברו לרעיונות של האייק שהם הבסיס לניאו-ליברליזם. בלי השינוי הזה סביר להניח שהמצב היה גרוע בהרבה, אמנם הפערים לא היו גדולים כמו היום אבל היה הרבה יותר גרוע להיות עני.

גיל שלי 1 באוגוסט 2016

מסכים

מאנו 1 באוגוסט 2016

"אי אפשר היה להמשיך באותה מתכונת של הרחבה קנסייאנית" – זה אולי נכון לבריטניה. ארה"ב שלפני רייגן לא הייתה נתונה במשבר, וגם לא ניהלה מדינת רווחה נדיבה במיוחד. גם מדינות אחרות באירופה, למשל צרפת וגרמניה, לא היו נתונות באיזה משבר שחייב צנע וניאו-ליברליזם. בצרפת מיטראן אפילו הלאים מספר קטן של חברות.

דורפן 2 באוגוסט 2016

אתה לדעתי מעוות את התמונה. הגלובליזציה, לא בשמה, מואדרת ללא פרופורציה. עד כדי כך שהתנגדות האיחוד האירופאי- גוף מקטין דמוקרטיה עצום בגודלו- מיד מתוייגת כבדלנות והסתגרות.

אני עדיין שונא את הימים האלו שארצות הברית מחדשת יחסים עם קובה (שזה נפלא) והשלטון הקובני נחלש (שזה נפלא) אבל מספרים לנו על ההזדמנויות הכלכליות שמיד יגיעו לקובה. ההזדמנות העיקרית תהיה לעבוד עבור מפעל אמריקאי בחצי דולר שעה.

ופרמייר ליג חזקה בנוסח אן.בי.איי – בושה וחרפה. אם היית אומר ליגה עולמית – הייתי אומר יופי. אבל למה שרק האוהד האנגלי יהנה מליגה כזו?

Amir A 2 באוגוסט 2016

דורפן, אם אתה צודק לגבי החצי דולר בשעה, מעניין עד כמה הקובנים יתלוננו על האפשרות להרוויח בשבוע את מה שהיום הם מרוויחים בחודש.

אורן השני 2 באוגוסט 2016

או לצאת מגבולות קובה ללמוד / לעבוד ולהרוויח חס ושלום. היום דוקטור לרפואה שם מרוויח כמו הומלס.

ד"ר רזי הופמן 2 באוגוסט 2016

זה ממש עצוב אבל לדעתי העתיד של קובה הוא בתיירות. הפתיחה לארה"ב (גלובליזציה) בערוב ימיו של קסטרו תזניק את קובה קדימה בקצב גדול מאד. מקווה שיעמדו בקצב. שכן לשעבר התחתן עם קובנית והקים שם עסק טקסטיל לא רע. מייצרים בזיל הזול ומוכרים ברווח גדול ואף אחד לא מתלונן. עם הזמן גם המשכורות יעלו, הכל בהדרגה.

אורן השני 2 באוגוסט 2016

שמע, זה רק עניין של זמן, זה ברור גם לתושבים. היום כבר יש להם אינטרנט קווי 56K בבית ובעתיד הקרוב כבר יהיה קפיטליזם חצי-מנוטר.

כעיקרון גם כשהשכן שלך מקים עסק זה שייך למדינה כלפי חוץ, אך כנראה שיש כבר יותר חופש פעולה והסכמים של יזמים עם השלטונות ממה שאני יודע.

ד"ר רזי הופמן 2 באוגוסט 2016

הקים תעסק לפני בערך 14-12 שנה. קנה שם בית יפה בגרושים ועוד אחד בכפר יונה.
אני מניח שהיה צריך לשחד מישהו בשביל שיוכל התפרנס מהעסק בקובה. ככה העולם עובד….שוחד תרדוף

גיל שלי 2 באוגוסט 2016

אין בעולם צדק, לכן גם אין סיבה שרק אוהדי אנגליה יהנו. אגב, לדעתי אם התרחיש הזה היה מתממש, בתוך שנים ספורות הפרמייר ליג היתה הופכת לליגה של 32 קבוצות קבועות, כשבערך 16 מהם מגיעות מספרד, איטליה וגרמניה.

קשקשן בקומקום 2 באוגוסט 2016

אז מה אתה מעדיף – את הקובנים נוסעים במכוניות משנות ה 60, וגרים בבתים שנראים פריז מבחוץ, ועזה מבפנים – בשם איזה אידיאל בדיוק?

Comments closed