יומן האליפות של הג'איינטס (7) – סיכום לקראת שבוע חופש

ההגנה נראית טוב, ההתקפה פחות, ההנהלה מאוד אכזבה, מאוד מאוד, דווקא ריס בסדר

אתמול נצחנו את המשחק השביעי בקריירה של בן מקאדו כמאמן ראשי. אנחנו יוצאים לשבוע ביי עם מאזן של 4:3, הפסד בית אחד, שני נצחונות חוץ, והמון סימני שאלה. בסופו של יום זאת הג'איינטס, בשנה היחידה בה נראה היה שאנחנו הולכים לראשות הNFC, פלאקסיקו ירה לעצמו ברגל, יותר סימבולי מזה?

*

נקודות זכות – ההגנה משתפרת, בטח בהשוואה לעונה שעברה, אך גם ממשחק למשחק. הפציעה של תומפסון בפרי סייפטי משמעותית, אך כאשר גם איליי אפל, גם ג'נקינס וגם DRC בריאים, יש לנו סקונדרי טוב מאוד, והרבה בזכות הטרייד של ריס המושמץ, בו עלה בסיבוב השני ובחר בלנדון קולינס. אתמול לנדון קולינס הביא לג'איינטס את הנצחון בעצמו. באינטרספשן הראשון שלו (בקריירה המקצוענית, ואיי, עדיין כואב לי האינטרספשן שלא לקח לבריידי), הוא רץ 1,000 יארד סללום לט"ד, השני בנה את הט"ד ההתקפי היחיד שלנו.

הקו הקדמי של ההגנה הפעיל הרבה לחץ על הקוורטרבק, שלושה סאקס כאשר בכל ששת המשחקים הקודמים צברנו רק שישה, חיסול משחק ריצה מסוכן (אנחנו גם הקו הקדמי היחיד שעצר את דאלאס בריצה, כך שלא מדובר במקרה, יש לנו השנה הגנת ריצה מצוינת בזכות סנקס הריסון והנקינס).

אפרופו ריס, עושה רושם שהעונה הוא חזר לעצמו. דראפט מצוין, אפילו פול פרקינס תורם, ונראה שבחצי השני יתרום עוד. תומפסון למרות הפציעה נראה טוב. סטרלינג שפרד הוא בחירה טובה בסיבוב השני, ואיליי אפל מתברר כבחירה נכונה יותר מתאקל ימני, שכן נראה שבובי הארט מספיק שם, אבל ספק אם פלאוורס יתפתח להיות התאקל השמאלי שאנחנו מקווים שיתפתח אליו.

ההחתמה של ג'נקינס במקום אמוקמרה נראית נכונה. ג'נקינס משתק את הרסיבר הטוב ביותר של הצד השני בכל שבוע כמעט, וגם אם נותן מדי פעם מהלכים גדולים, הוא יודע לשבור מסירות וגם לחטוף.

אתמול סוף סוף נצחנו בקרב החטיפות, וספאגס התחיל להעלות את חוגת הלחץ לקראת סוף המשחק, ורנון וג'יי פי פי אולי לא צוברים סאקס, אבל כן מפעילים המון לחץ על המוסר.

*

נקודות שליליות – מקאדו נראה כמי שלא יודע למצוא את המינון הנכון של מסירות קצרות עם פצצות, והכי גרוע, הוא נראה כמו מקראתי, משחק הריצה נועד רק לשמש כהטעיה, לא לצבירת יארדים. אפשר להאשים את הקו הקדמי שלא פותח נתיבים, אבל לי נראה שהבעיה נעוצה בקריאת המשחק של מקאדו. היריבים יודעים מתי נרוץ, הקריאה שקופה מדי, ואולי כדאי שישקול להעביר את קריאת המהלכים לסאליוואן בחצי השני של העונה.

אין לנו איום להום ראן פרט לאודל. קרוז איבד את היכולת הזאת. הוא וסטרלינג שפארד הם רסיברים טובים לטווחים קצרים בלבד.

אין לנו טייט אנדס בכלל.

איליי לא מצליח לפתח דרייבים ארוכים באופן קונסיסטנטי, אחוזי ההשלמה שלו טובים, הוא ממעט לחטוף סאקס בזכות הוצאת כדור זריזה, אך התוצאה היא ממוצע מאוד נמוך של יארדים לנסיון מסירה. איליי למעשה מסר אינטרספשנס רק בשלושה משחקים (מהזכרון שלי), אך הוא לא מנסה מספיק מהלכים כמו זה של אתמול בו סמך על אודל שינצח ג'אמפ בול, למעשה המסירה שגמרה את המשחק.

התאקלים שלנו פושרים, אבל אמצע קו ההתקפה מצוין.

*

בסוף אנחנו יוצאים לפגרה כדי לחזור למשחק קריטי שבו חייבים לנצח את פילדלפיה. להפתעת כולם, הבית שלנו הוא אחד הטובים בליגה, אנחנו היחידים שנצחנו את הקאובויס. אבל, זו קבוצת ג'איינטס טיפוסית, החיים יהיו קשים, המשחקים צמודים, והחדשות הטובות הם שאנחנו מנצחים מהלכים מכריעים גם בהגנה וגם בהתקפה. כשזה המצב, כשיש לך איזון בפליימיקרס התקפיים והגנתיים, יש לך סיכוי לעשות רעש בפלייאוף אם תגיע לשם, וכן יש לנו עדיין סיכוי טוב מאוד להגיע לשם. נראה שגם ביג בן לא ישחק מולנו, וגם אם כן הוא ישחק על רגל אחת. דלתון הוא לא באמת קוורטרבק מאיים, ואם איליי ימצא את הדרך ביחד עם מקאדו לחזור להיות גאן סלינגר, אבל כזה שיודע גם לשחק קצר, אנחנו בהחלט ננצח הרבה משחקים מתוך התשעה האחרונים.

*

חייב גם מילה על ג'ון מארה וניהול המשבר של הקיקר האידיוט שלנו. אני מאוכזב, מאוד מאוכזב, נכון חייבים לגבות שחקנים שלך, אבל לעזאזל, מדובר באדם שהתוודה כי נהג להשפיל את אשתו מאחר והיא נקבה (הציטוט במקור), לא צריך להחזיק טיפוסים כאלה בקבוצה שלנו, חבל.

 

סיכום מחזור 6: מי זוכר מה היה שם
נו האדל - סיכום מחזור שביעי

12 Comments

אסף מונד 24 באוקטובר 2016

ציפיתי לפוסט הרבה יותר פסימי אחרי המשחק אתמול…
אני דאגתי מאוד מהמשחק של איליי. הוא נראה היה חסר ביטחון, והתחושה שלי הייתה שהשימוש האינטנסיבי במשחק הריצה – שכמעט לא הוכיח את עצמו – נועד קצת להסיר ממנו אחריות. התחושה הייתה שניצחנו בזכות שתי תפיסות נפלאות של אודל, שממש לא הופעל מספיק, ובזכות קייס קינום הזוועתי.
חוץ מזה, אני מאוד מודאג מהיכולת של דאלאס ושל פילי. התחושה היא שכרגע הן קבוצות הרבה יותר טובות מאיתנו.

גיל שלי 24 באוקטובר 2016

אולי אני עושה רציונליזציה לתכנית המשחק של מקאדו, אבל נראה לי שהתפקיד של איליי אתמול היה לא להפסיד את המשחק, מרגע שעצרת את משחק הריצה של הראמס, אין סיכוי שהקוורטרבק שלהם ינצח אותך. פילי ודאלאס נראות טוב, אבל וונץ מתחיל להראות כמו רוקי, ודאלאס עוד תאלץ להתמודד עם החזרה של רומו.

אסף מונד 24 באוקטובר 2016

העניין הוא שעם הכלים ההתקפיים שיש לנו, איליי צריך להיות הרבה מעבר לזה. יש לנו הגנה שבסופו של דבר, כמו שכתבת כמה פעמים, צריכה פחות או יותר לא להפסיד לנו משחקים. אבל ההתקפה שלנו חייבת לשים הרבה הרבה יותר נקודות, ודי ברור שזה לא יקרה דרך הריצה.

גיל שלי 24 באוקטובר 2016

צריכים למצוא את האיזון בין מקאדו כמאמן ראשי ואיליי הישן

ק. 25 באוקטובר 2016

לא ראיתי את המשחק, אבל שטוד גרלי רץ רק 15 פעמים וקינום מוסר מעל 50 (ולא שהיו בפיגור גדול בשום שלב במשחק ) כנראה מי שעצר את הריצה של הראמס זה הפליי קול שלהם

גיל שלי 25 באוקטובר 2016

קינום התחיל למסור בכל מהלך רק כשנכנסו לפיגור, אז במקרה זה אם היית רואה את המשחק היית מסכים איתי

ק. 25 באוקטובר 2016

יכול להיות אבל לא לשלב ריצה עם רץ כזה וק"ב כזה בדרייבים שאתה בפיגור ט"ד אחד (ולא היה יותר), אלא אם יש 2-3 דקות לסיום נראה לי לא כ"כ חכם, כהדיוט שלא צפה מהצד…

ניינר / ווריור 24 באוקטובר 2016

איליי נראה מאד מהוסס אבל אפשר להבין מול ההגנה החזקה של הראמס. מצד שני גמרתם לקינום את הקריירה

עמי ג 24 באוקטובר 2016

לא רואה כאן שום פלייאוף. קבוצה בינונית שאמורה לנוע סביב מאזן של 8:8.
אף ניצחון משכנע מתחילת העונה. הכל על הקשקש. ניצחון דחוק שהתבסס על 4 אינטרספשנס.
אני אפילו לא בטוח שזו הקבוצה הבכירה כרגע בניו יורק.

מיקיג' 24 באוקטובר 2016

את המשפט האחרון שלך הייתי ממליץ לך למחוק, זה כתם לכל החיים.

NoONE 24 באוקטובר 2016

הוא התכוון לניו יורק ניקס שמתחילים עונה השבוע

7even 24 באוקטובר 2016

דטרויט סידרה לכם שבוע מצויין

Comments closed