ליגת שוקי ההון – תזות חתרניות

תוצאות בלתי צפויות, זה הסיפור

בהמשך תגלו שיש לפוסט זה קשר לבחירת טראמפ לנשיאות, אך הקשר לא יהיה ברור לכם.

*

אני רוצה להתחיל באזהרה. אני לא יודע כלום על כלכלה, כלומר אני יודע על התפתחויות כלכליות בעולם מאז שנת 1995 לא רע, אני לא יודע כלום על תזות שמסבירות כיצד הדברים מתרחשים.

בסקרי השכר שאני רואה באירופה המערבית, ארצות הברית וישראל, אני מזהה מגמה ברורה. קצב עליית השכר השנתית של עובדים הממשיכים באותו תפקיד, נע בטווח של בין שניים לשלושה אחוז בשנה. מדובר בקצב מאוד יציב מזה למעלה מעשור, אסתכן ואומר שקרוב יותר לשני עשורים. למעשה, הפעם האחרונה בה ראינו סטייה משמעותית בישראל, לא היתה ב2009 כתוצאה מהמשבר של 2008, אלא יותר לכיוון שנת 2001, אז בועת ההייטק התפוצצה. לפניה בהיטק הישראלי חווינו עליות שכר שנתיות של למעלה מארבעה אחוז בשנה, נדרשו כמה שנות התאמה, ולמעשה מאז שנת 2008 ההיטק הישראלי התנהג מבחינת עליות שכר ממוצעות, בדיוק כמו שאר הסקטורים הגדולים במשק הפרטי.

*

אני בטוח שיש הסברים מאוד משכנעים למנגנונים של עליות שכר, אך מהיכרות עמוקה עם הדרך בה חברות ישראליות ובינלאומיות עובדות, אציע מנגנון פשוט משלי. מדובר בנבואה שמגשימה את עצמה. כאשר האבטלה נמצאת ברמה נמוכה, וכאשר מצב המאקרו נראה יציב, חברות משוכנעות כי מה שהיה הוא מה שיהיה. על כן, כדי לשמר רמת שכר תחרותית, חברות מקצות תקציב להעלאות שכר ברמה בה השכר עלה בשנה שעברה. כלומר, אנחנו נמצאים במנגנון שבו עליית שכר בשנה מסוימת, גוררת עליית שכר דומה לשנה הבאה, עד שיקרה מפץ כלשהוא, דוגמת משבר כלכלי אקוטי שיגרור פיטורים רחבי היקף.

מאחר ומנגנון העלאת השכר הוא כפי שתיארתי למעלה, למעשה אינפלציה שלילית שנחשבת לאסון כלכלי המונע צמיחה, אינה אסון קולוסאלי לעובדים. למעשה מאז 2013 הצמיחה הכלכלית היא אמנם בקצב נמוך, אך מאחר והאינפלציה שלילית או קרובה לאפס במדינות שצינתי, העובדים נהנים לראשונה במשך שנים רצופות מעליות שכר ריאליות.

לכאורה, מצב זה היה אמור לגרום משבר ברווחי החברות לאור הצמיחה הנמוכה, ולאי יציבות כלכלית. למעשה, זה לא המצב. אמנם רווחי החברות לא גדלים באופן יוצא דופן, אך אין גל של חברות הנכנסות לקשיים משמעותיים, וחברות באופן כללי ממשיכות להקצות תקציבים להעלאות שכר בקצב שעולה על שיעור עליית הרווחים בחברה.

אנו רואים תופעה נוספת. למרות כמויות אדירות של הדפסת כסף, ולמרות עליות שכר ריאליות, אנחנו לא רואים את האינפלציה מרימה ראש בשום מדינה מקרב מדינות אירופה המערבית, ארצות הברית וישראל. אני לא יודע אם זה המצב שכלכלני המאקרו תארו לעצמם, אני גם לא רוצה לתת הסברים לתופעה אם כי יש לי השערות משלי, אך באופן רחב ניתן לקבוע שמאיימים עלינו כל הזמן שהאינפלציה תרים ראש בקרוב, אך זה לא קורה.

*

אם לסכם את הפסקות הראשונות, הכלכלה בעולם המערבי היא אולי מושמצת, כולנו עדיין חיים תחת הרושם של צמיחה מחורבנת ופערים גדלים, אך למעשה הכלכלה מאז משבר 2008 מאירה פניה לעובדים בעולם, שיעור האבטלה נמוך בכל המדינות האלה, והפערים מצטמצמים אם כי בקצב איטי. אולי הקצב איטי, אך קצב צמצום הפערים מאוד יציב. אנחנו בעיקר חיים בעולם כלכלי שבו אנו מאוימים כל הזמן שאוטוטו יהיה רע, אך בינתיים המצב לא רע בכלל.

*

למרות כל האמור לעיל, המערכת הפוליטית במדינות אלה חיה תחת הרושם העז של משבר 2008, יתרה מכך, תושבי המדינות עדיין חווים את תקופת התרחבות הפערים מאז 1980 ועד 2008, ומצביעים נגד הרשעים שנהנו מהרחבת הפערים, מצביעים נגד האליטות הכלכליות. זה קרה בארצות הברית, זה קרב בבריטניה, זה קרה בספרד וביוון, אפילו כאן בישראל יאיר לפיד הצליח למשוך כמה קולות כאלה.

אמה מה, המצב אותו רוצים האנשים לשנות, כבר מזמן אינו המצב ששורר בפועל.

נניח וטראמפ אכן מתכוון ברצינות לדפוק את האליטות (הנחה מצחיקה למען האמת, הוא בשר מבשרן, זה לא קורה כל כך מהר). נניח שטראמפ אכן נכנס למלחמת סחר, לא רק עם סין, גם עם מקסיקו. מה שיקרה במצב כזה הוא מן הסתם עליה באינפלציה, שכן היצרנים האמריקאיים יהנו ממכסים שיוטלו על הסינים והזרים המחורבנים האחרים, והם יוכלו סוף סוף להעלות מחירים. לכאורה זה אמור לספק יותר עבודה לאמריקאים, אך האבטלה בארצות הברית גם כך ברמה נמוכה מאוד. מכאן, בכלל לא בטוח שהעובדים האמריקאים יהנו מעליות שכר גבוהות יותר כתוצאה מיצירת משרות ייצור רבות יותר בארצות הברית, אך בהחלט הם יסבלו מרמת אינפלציה גבוהה יותר, כלומר ההכנסה הריאלית שלהם תשוב לקפוא, אם לא גרוע מכך.

עוד השפעה הפוכה יכולה לקרות ברמת הריבית. כבר עכשיו הריבית על אגרות חוב ממשלות ארצות הברית עולה, שכן התכנית של טראמפ אמורה לכלול הגדלת החוב כנגד חיתוך מיסים (לעשירים כמובן) והשקעה בתשתיות. כלומר, ההון שוב יוכל למצוא תשואות גבוהות בהשקעות פחות מסוכנות.

באופן אבסורדי לחלוטין, ההמון שפחד שהילארי והבנקאים ידפקו אותו, ידפק כתוצאה מהתרופה לסרטן שכבר עבר לו מהעולם. למעשה, התרופות שירשמו לסרטן שעבר מן העולם ב2008, תרופות אלה יחזירו את הסימפטומים של אותו סרטן, בעיקר שוב התרחבות פערים לטובת ההון.

*

תוצאות בלתי צפויות הן חלק אינטגרלי ממהלכים גדולים. יש עוד כמה מהן, גרמניה ופינלנד דנות האם ניתן לסמוך על טראמפ שיגן עליהן מפני רוסיה, וכבר החלו הדיונים להעלאת תקציבי בטחון במדינות אלה בצורה חדה. סין עשויה לבחון את טראמפ אם הוא רציני, ולבדוק את מדיניותו הבדלנית באמצעות פלישה לאיים שהיפנים מכריזים כיפניים, בעוד הסינים רואים אותם כסיניים. פוטין גם יכול לבדוק האם השקעתו בבחירת טראמפ השתלמה באמצעות פלישה קטנה לאחת המדינות הבלטיות. חוסר יציבות אינו טוב לאף אחד, אך הוא גרוע במיוחד להון. כלומר, אולי ההתחלה תהיה מעודדת לבעלי ההון ששוב יראו את המטוטלת נעה לכיוונם, אך בדומה למלחמת העולם השניה, המטוטלת עשויה לעוף לכולנו לתוך הפרצוף.

אין באמור לעיל תחזית להתרחשות כל התסריטים האלה, אלא רק לדבר על תסריטים אפשריים.

*

בקיצור, כאשר כתבתי שהילארי תנצח את טראמפ בבחירות, ושסנדרס ואליזבת וורן יאלצו את הילארי לחזק את תנועת המטוטלת לכיוון הנוכחי למרות רצונה, אני טעיתי בגדול. אבל אתם כבר רגילים לטעויות שלי בנבואות המופרכות שלי. הפעם זה עלול לכאוב אפילו יותר מהפסד האליפות של הג'איינטס.

 

עשר שנים אחרי - שלומית גיא
אגדת כדורגל

93 Comments

בילבו באגינס 14 בנובמבר 2016

מה שאותי מענין אותי הוא כמה זמן רוסיה יכולה לשפוך כספים על כל מיני הרפתקאות שלא מכנסיות לה כלום בזמן שהחרם עליה רק מתגבר.

גיל שלי 14 בנובמבר 2016

רוסיה שוקעת ושוקעת מה שמגביר את התאבון של פוטין להרפתקאות שיסיטו את תשומת הלב מכך, מפחיד

יוני 14 בנובמבר 2016

לגמרי. מאמין שטראמפ יהווה את הסולם כדי לרדת מהעץ. מקווה לפחות.

איציק 14 בנובמבר 2016

ברוסיה זה אף פעם לא היה שיקול.

יריב 14 בנובמבר 2016

השלטון הסובייטי נפל (בין השאר) בגלל בעיה כלכלית, וחלק מהסיבה לבעיה הזו היא ההשתוללות שלו במירוצים עם ארה"ב (גם החלל, גם החימוש, בטח יש עוד).

איציק 14 בנובמבר 2016

ברה"מ התפרקה כי גורבצ'וב עלה לשילטון והוא היה יותר פתוח. אם היה היה עולה מישהו אחר היה עולה לשלטון אז עד היום הינו רואים את מסך הברזל והמצב הכלכלי לא היה מזיז. צפון קוריאה, מדינה עם הרבה פחות אמצעים מחזיקה מעמד בדיקטטורה אז גם רוסיה יכלה. אם לכלכלה היתה השפעה אז היא היתה מינורית.

אריאל גרייזס 14 בנובמבר 2016

זאת הסקת מסקנות מאוד בעייתית. כל הסימנים מעידים שהיתה תנועה מאוד חזקה שערערה את יסודות הקומוניזם בלי קשר לגורבצ'וב. ההשוואה לצפון קוריאה לא במקום – אפשר להחזיק מדינה קטנה ומבודדת תחת שלטון צבאי חזק מאוד לאורך תקופה ארוכה (זה נכון גם לגבי קובה, במידה רבה), זה הרבה יותר קשה במדינה ענקית כמו ברה"מ. לדעתי התנאי להפיכה כזאת הוא יותר כמה המדינה חשופה למה שקורה בחוץ. כשלתושבים חרא אבל הם חושבים שכולם ככה אז הם לא יתמרדו. כשהם רואים שבחוץ כולם חיים ברווחה אז הם יתמרדו בסוף. במובן הזה, לברית המועצות לא היה סיכוי. היא היתה גדולה מדי ומחוברת מדי לעולם דרך בנות החסות שלו באירופה המזרחית מכדי להצליח להחזיק את התושבים לאורך זמן במצב הזה.

איציק 14 בנובמבר 2016

אני לא מקבל את הטענה הזו. יותר מכך, אתה רואה בפרספקטיבה של זמן שהרוסים (לא אלו שגונבים להם את המדינה אלה העם הפשוט) בוחרים את פוטין שוב ושוב, ורוצים מנהיג חזק שיראה לארה"ב ומדינות המערב מאיפה משתין הדג גם אם זה על חשבון המצב האישי שלהם. זה הרבה מאד תלוי באופי של העם (אופי מחורבן זה גם אופי). הם מוכנים לסבול אבל לא לותר, בגלל זה שרפו את מוסקבה, בגלל זה שרדו במצור בלנינגרד. הסבל מובנה בתרבות הרוסית העיקר להישאר לעמוד. ותמיד למנהיג חזק היה הרבה יותר כבוד ממישהו שמוכן חופש דעה.

יריב 15 בנובמבר 2016

איך היתה הנכונות הרוסית לסבול במלחמת העולם הראשונה? כמו כן, גורבצ'וב לא בא משום מקום.
לא נראה לי שיש כבוד רב במיוחד לדמוקרטיה בתרבות הרוסית, אבל אם האזרחים לא יכולים להניח בשר על השולחן והם חושבים שהחלפת השלטון תפתור את הבעיה – השלטון יוחלף. מצד שני, נכון שהנסיון של הבלגן של שנות ה90 גרם לרתיעה מסוימת מהפלת השלטון.

no propaganda 15 בנובמבר 2016

זה לא רק הבלאגן שהיה, זו גם העובדה שפוטין הוא זה שסידר אותו(היה לו הרבה מזל עם מחירי הנפט אבל עדיין).

איציק 15 בנובמבר 2016

ה"סידר" זה מנקודת מבט של כל אחד. העיניין הוא לא כמה טוב פוטין סידר אלה שפוטין מצטייר כאדם חזק מאד שיעשה את מה שצריך. יש געגוע גדול למנהיג חזק גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים. יש עליה גדולה מאד בסימנים המעידים על געגועים של סטאלין כמנהיג חזק, והרצח שביצע מתקבל כמשהו הכרחי ולא כאסון. זה מפחיד, אבל רבים רואים בפוטין ממשיך דרכו ומברכים על כך, ואפילו יש המתבטאים בגלוי שהיה רצוי אם היה מראה אפילו יותר עוצמה.

יריב 15 בנובמבר 2016

ברור שהפגנת כוח מתקבלת טוב ברוסיה, משם התחלנו, זו הסיבה שפוטין עושה את זה. עם זאת, זה מועיל רק במידה מסוימת. כנראה מספיק בשביל הבעיות הכלכליות שיש לרוסיה עכשיו, אבל אולי לא מספיק אם הן יחריפו.

איציק 15 בנובמבר 2016

זה נכון, אך בשנות ה-70 המצב הכלכלי היה לאין שיעור גרוע מזה עכשיו, וזה עבד. כלומר לפוטין יש עוד הרבה חבל.

yaron 14 בנובמבר 2016

אני עם יריב,
מקובל שאחת הסיבות המרכזיות לנפילת בריה"מ היה מירוץ החימוש המטורף שרייגן כפה עליהם ובראשו פרויקט "מלחמת הכוכבים" :-)
איזה בלוף ענק…
ואחד המסמרים בארון היתה מלחמת לבנון וההשמדה הטוטאלית של חיל האוויר ומערך טילי הנ"מ הסורים שבאותה תקופה צוידו במיטב הטכנולוגיה הרוסית.

איציק 14 בנובמבר 2016

אתה פסול לעדות!!!

אמיתי 14 בנובמבר 2016

שבר שתיקה

בילבו באגינס 14 בנובמבר 2016

יש נתונים על השקיעה הכלכלית של רוסיה ?

גיל שלי 14 בנובמבר 2016

יש המון, התוצר שם התכווץ במשך שנתיים ברציפות בקצב מבהיל, השנה זה קצת נעצר, אבל לא ממש התהפך. הנתון שמבהיר הכי טוב את המצב ברוסיה הוא שתוחלת החיים שם קרובה מאוד למדינות הכי גרועות באפריקה

יריב 14 בנובמבר 2016

לא צריך להגזים, תוחלת החיים ברוסיה היא ברמה דומה לזו של המדינות הכי טובות באפריקה (מדינות הצפון). גרוע, אבל לא קרוב אפילו למה שקורה באפריקה השחורה.

איציק 14 בנובמבר 2016

עד כמה שאני מבין, תוחלת חיים נמוכה מקטינה את האבטלה וזה חיובי לכלכה.

yaron 14 בנובמבר 2016

היא מקטינה גם את הפנסיות :-)

no propaganda 15 בנובמבר 2016

תוחלת החיים שם הייתה נמוכה גם לפני הסנקציות כשרוסיה הייתה בנסיקה כלכלית.
הבעיה עם תוכלת החיים שם היא שרפואה נורמאלית לא קיימת בפריפריה ולא רק למקומות נידחים אלא גם לערים של חצי מיליון איש.

רוגל 14 בנובמבר 2016

האם תוכל לספק קישור שמראה את עליית השכר לאורך זמן כנתח מההכנסות של החברות?

גיל שלי 14 בנובמבר 2016

אין לי גרף כזה, מצטער

Amir A 14 בנובמבר 2016

משעשעים אותי הדיונים הללו בניתוק שלהם מהמספרים הממשיים שרואים מר ומרת סמית' מוויסקונסין בתלוש המשכורת.
בוא ונניח שהזוג היקר שלנו עובדים בעיריה ומרוויחים משכורת ממוצעת למדינה. דהיינו בערך $66,500.
נמשיך. לצורכי מס הם יכולים לקבל נקודות זכות על משהו כמו $10,350, מה שמשאיר $56,150 לחישובי מס.
מס פדרלי על סך 12% (לפי התוכנית של טראמפ הם יורדים למדרגת המס הנמוכה ביותר 12%), מס הכנסה של ויסקונסין על סך 4.82%, תשלומי ביטוח לאומי על סך 6.2% ותשלום למדיקר על סך 1.45%. אחרי כל זה הם נשארים עם משהו כמו $52,760. שנה הבאה, אחרי העלאת השכר המהוללת של 2% הם ישארו עם $53,815. כמו מרבית האמריקאים הם מקבלים צ'ק פעם בשבועיים, והסכום הנוסף שהם רואים בכל שבועיים הוא $44. כמובן שצריך לנקות מהסיפור הזה את האינפלציה, שבארבע השנים האחרונות עומדת על 1.1% בשנה. אבל אנחנו לארג'ים. בואו ונניח שאין אינפלציה. אתם יודעים מה הם יכולים לעשות עם ה-$44 האלו? מחיר הדלק הממוצע לגלון בויסקונסין הוא $2.027. אם לזוג הנחמד שלנו יש פיקאפ (F-150 של פורד עם מנוע V6 ו- 3.5 ליטר) אזי למלא אותו ידרשו 26 ליטר. בקיצורו של דבר, פעם בשבועיים הם יוכלו לתדלק ולסוע לפאב של חברים במינסוטה לקטר בייחד על החיים. רק שהם לא יוכלו לשתות שם כי כסף לבירה לא ישאר להם.

גיל שלי 14 בנובמבר 2016

אוקיי, ואיך מצבם ישתפר לדעתך? כלומר, אני מבין שזה המצב, לא מבין איפה הנתק. הם היו בדרך לחיים טובים יותר, עכשיו אני לא בטוח, הם לא היו בדרך להיות מליונרים, וגם לא יהיו

Amir A 14 בנובמבר 2016

האינטואיציה שלי אומרת שהבעיה היא בכלל לא ברמת השכר. הבעיה היא בחוסר הביטחון שגם מחר תהיה לי עבודה. תעביר סקר בוויסקונסין, מישיגן, מינסוטה, פנסילבניה ועוד ותשאל שאלה פשוטה:
יש לך אחת משתי אפשרויות: העלאת שכר של 2% בשנה במשך 10 השנים הבאות בתוך שוק העבודה הנוכחי או הקפאת שכר מוחלטת למשך 10 השנים הבאות תוך הבטחה שהמשרה שלך תישמר לכל התקופה". יש לך בכלל ספק במה אנשים יבחרו? זה לא כסף שהם רוצים. זה בטחון תעסוקתי.

yaron 14 בנובמבר 2016

אמיר,
בכמה עלו מחירי ההשכלה הגבוהה בארה"ב בעשר השנים האחרונות?

Amir A 14 בנובמבר 2016

ירון, מחירי ההשכלה הגבוהה זה נתון שלא צריך להתייחס אליו היות ואף אחד כמעט לא משלם את המחיר הרשמי.
כדי לתת מושג על מחירי ההשכלה הגבוהה כאן, הנה קצת מספרים מהחיים האישיים שלי:
הילד התקבל ל-USC, אחת מ-20 האוניברסיטאות הטובות במדינה. תג המחיר? $70,000 לשנה. ואז מתחילים להוריד. בזכות רמת ההכנסה שלנו הורידו סדר גודל של קרוב ל- $30,000 אם אני לא טועה. דהיינו עדיין $40,000 לשנה למשפחה עם שלושה ילדים מהמעמד הבינוני פלוס מבחינת רמת הכנסה אשר לא מצליחה לחסוך מי יודע מה. הילד זכאי להלוואת סטודנטים של סך הכל משהו כמו $25,000 לכל התואר בריבית יחסית נמוכה, מה שמשאיר לאבא ואמא $135,000 בריבית של 6.82% (זו הריבית הממשלתית על הלוואות סטודנטים). עדיף כבר לקחת משכנתא בריבית של 4% פלוס מינוס. אבל ה- $44 הנוספים בכל צ'ק שהזכרתי בקשר למספרים של גיל יעזרו בתשלום… :-(

עומרי 14 בנובמבר 2016

USC זו אוניברסיטה ציבורית נכון?

Amir A 14 בנובמבר 2016

לא. היא פרטית.

Amir A 14 בנובמבר 2016

ורק להוסיף שהילד לא הלך לשם פשוט כי התמורה לא שווה את ההוצאה, וזה משהו שמתחילים להבין כאן יותר ויותר.

עומרי 14 בנובמבר 2016

אז איזה קולג' כן מצדיק את ההוצאה?

Amir A 14 בנובמבר 2016

זה יותר מחיר מאשר קולג'. אני שמתי תג של סביב $20,000 מהכיס שלנו לשנה (כולל הלוואות סטודנטים). סכום של רבע מיליון דולר לתואר ראשון של שלושה ילדים :-0.

אמיתי 14 בנובמבר 2016

אמיר. כמה היית מוכן לשלם כדי שסאנדרס יהיה נשיא?

Amir A 14 בנובמבר 2016

LOL. אפילו לא אגורה. בשביל חלומות מופרכים אני שותה כוסית כפולה של ויסקי לפני השינה.

אריאל גרייזס 14 בנובמבר 2016

היה חסר לך שהיית שולח את הילד ל-USC!
יש איזה שהיא סיבה לא לשלוח אותו לאוניברסיטה במדינה שאז התשלום הוא משהו כמו 10% משכר הלימוד, אם אני זוכר נכון? אם הוא התקבל ל-USC, אני מניח שהוא יכול באותה מידה להתקבל ליוקון, לא?

Amir A 14 בנובמבר 2016

הוא באמת ביוקון.

אריאל גרייזס 14 בנובמבר 2016

אה, מעולה. חוץ מזה שהתוכנית שלך להיפטר ממנו ולשלוח אותו לצד השני של העולם לא עבדה..
רבאק, איך הזמן טס. מתי זה היה שראינו משחק ביאנקי סטדיום, 2006? הוא היה פאקינג ילד אז

עומרי (ירוק) 14 בנובמבר 2016

אמיר, כל פעם שאתה כותב על הנושא הזה אתה מכניס אותי לדכאון מחדש. מזל שיש לי עוד די הרבה זמן עד שהילד יהיה בגיל המתאים.
אגב, USC לא משמעותית יותר זולה לתושבי קליפורניה?

אריאל גרייזס 14 בנובמבר 2016

אם אני זוכר נכון, מערכת החינוך הגבוה של קליפורניה שכוללת משהו כמו שבע אוניברסיטאות ציבוריות מצוינות (אני זוכר את ברקלי ואחרות) היא אולי הטובה בעולם מסוגה

Amir A 14 בנובמבר 2016

עומרי, USC היא פרטית ולכן לא יהיה הבדל במחיר. לעומת זאת מערכת האוניברסיטאות הציבורית בקליפורניה היא מעולה, כמו שאריאל ציין. ברקלי (שאמרתי לילדים שלי שאין להם מה לפנות לשם כי אני לא אסכים לשלם למאורת השרצים הזו), UCLA, סן דייגו, אירווין, דיוויס, סנטה ברברה, ריברסייד. אתה מסודר, אין לך מה לדאוג.

yaron 14 בנובמבר 2016

ברור לי שאף אחד לא משלם את המחיר הרשמי אבל עדיין מעניין אם ובכמה עלה המחיר הריאלי.
באותה מידה מעניין אותי גם בכמה עלה מחיר של גני ילדים שלמיטב זכרוני הם פרטיים עד גיל בית ספר.

Amir A 14 בנובמבר 2016

גני הילדים פרטיים עד גיל 5 לערך (בתי הספר מתחילים כאן בגן חובה, מה שנקרא PRE-K). מחקר מ-2013 בקונטיקט שם תג מחיר של $1,000 לחודש על עלות החינוך בגיל הרך, או $12,000 לשנה. מתוך הכרות עם המחקרים הללו, מן הראוי להתייחס לסכום הזה כרף התחתון.

עמי ג 14 בנובמבר 2016

בתור עובדי עירייה דווקא אמור להיות להם ביטחון תעסוקתי.
מי שאין לו ביטחון כזה הם עובדי צווארון כחול בחגורת הפלדה כי המשרות באמת עוברות לסין ומקסיקו.
הבעיה בארה"ב נמצאת בעיירות אמריקאיות נידחות שנבנו לצד מפעלי תעשיה מצליחים לשעבר שנסגרו.
כשסוגרים מתפרה במגדל העמק העובדים יוכלו אולי למצוא עבודה אחרת במרחק של 30-45 דקות נסיעה. בארה"ב צריך במקרה כזה לסגור את העיר ולהעביר את התושבים לעיר אחרת. בעיה.

Amir A 14 בנובמבר 2016

כן, ברור. רובם אבל באמת לא עובדי עיריה אלא עובדי מפעלים כאלו. ואין להם לאן לעבור אחרי שסוגרים להם את המפעל, כי גם במדינה השכנה, איפה שיש מפעל דומה, יש עובדי צווארון כחול כמוהם ללא התמחות מיוחדת שיכולים ומחכים לאייש את קווי הייצור.

גיל שלי 14 בנובמבר 2016

אני לא מתווכח איתך אמיר. להיפך, אני טוען שהאזרחים לא מרגישים בשינוי, זה בדיוק הפרדוקס

Amir A 14 בנובמבר 2016

אנחנו רק מחזקים אחד את עמדתו של השני. אם יש שינוי ברמות השכר אבל האזרחים לא מרגישים בשינוי דהיינו השינוי שהאזרחים מחפשים אחריו נמצא במקום אחר, וכל הדיון בשאלת השכר לא רלוונטי לאזרח הפשוט.

yaron 14 בנובמבר 2016

אם השכר עולה והאזרחים לא מרגישים זה אומר שההוצאות שלהם גם עולות.
זאת הסיבה ששאלתי האם מחירי החינוך עלו בשמונה השנים האחרונות.

אמיתי 14 בנובמבר 2016

אני עם אמיר פה במובן הזה שכלכלה איננה סטטיסטיקה ואריטמיקה. היא יותר מהכל פסיכולוגיה. הציפייה שיהיה יותר טוב נעלמה. כרגע התקווה ליציבות נהפכת לייאוש משוק העבודה ומחירי דברים כמו השכלה. הדור הנוכחי לא ״נהנה״ מסביבת עבודה ולימודים כמו קודמיו. הוא מרגיש כשורד במציאות במקום כמתקדם. אין גראפים או טבלאות שיראו את זה.

עומרי 14 בנובמבר 2016

לקלינטון ניצחה באחוזים של חאפז אסד בקרב מצביעים עד גיל 35 אז בעיות הדור הצעיר פחות רלוונטיות לבחירות הללו.

yaron 14 בנובמבר 2016

למיטב ידיעתי קלינטון ניצחה את טראמפ בקרב הצעירים (18-29) באחוזים נמוכים מאלה שבהם אובמה ניצח את רומני (2012). 55%-37% לעומת 60%-36% וגם המספרים של אובמה ב-2012 היו נמוכים משמעותית מהמספרים שהוא קיבל ב-2008 – 66%-32%
אז יכול להיות שהבעיות של הצעירים לא חמורות כמו של בני מעמד הבניים בגילאים 30-50 אבל הן בהחלט מחריפות.

עומרי 14 בנובמבר 2016

אתה מדבר על תחרות הפופויולריטי, אני מתכוון באלקטורים במדינות. היא לקחה רוב מוחלט של המדינות בקרב צעירים.

יריב 14 בנובמבר 2016

מן הסתם מי שמנצח ב20% לוקח את כל המדינות (או לפחות כמעט).

פה איתמר 14 בנובמבר 2016

ובכמה מדינות זכו הדמוקרטים לפני 12 ו 16 שנה בקרב הצעירים?
האם הצעירים של אז גם היו יותר דמוקרטים ועכשיו בגיל העמידה הם נהיו רפובליקנים?

Ljos 14 בנובמבר 2016

ביל קלינטון השיג ב-1992 את האחוזים הכי גבוהים דווקא מגילאי ה-65 ומעלה (50%).
אחוזי ההצבעה בגילאי ה-25 עד 50 של 1992 היו כמעט שווים עם יתרון קטן (עד 3%) לקלינטון.
אנשים לא נהיים יותר רפובליקנים עם הזמן, הם בדרך כלל נשארים עם ההצבעה בהתאם למי שהיה בשלטון בתקופה שבה הצביעו לראשונה (https://www.theguardian.com/commentisfree/2013/feb/15/seniors-republican-young-people-democratic).

אמיתי 14 בנובמבר 2016

התכוונתי באופן כללי יותר. לא בהקשר של בחירות דווקא.
הצעירים לא מכירים משהו אחר. אבל הטענה שלי היא יותר
נגד הנתונים היבשים שמראים שמצבנו כאזרחים משתפר כלכלית.
אני חושב שגם פה בארץ נתוני האבטלה (הבעיתיים כשלעצמם..)
וגם הgdp לא באמת משקפים את הלך הרוחות. אני חושב וחושש
שאנשים פחות אופטימיים לגבי העתיד מפעם. זה לא בהכרח ראציונאלי
אלא פועל יוצא של הטכנולוגיה שמשנה את חיינו באופן אקספוננציאלי
בכל התחומים

דור 14 בנובמבר 2016

הפוך גוטה… סיבה מרכזית (אחת מני רבות) למחירי הנדל"ן הגבוהים בישראל היא השאיפה (המוזרה) של כל זוג שני (או כל זוג) שמתחתן בשנות ה-20 לחייו לרכוש דירה, ועדיף כמה שיותר מהר. בנוסף, שיעור הלידות (באוכלוסיה החילונית בישראל) עומד על כמעט 3 ילדים לכל שני אנשים. לצורך ההשוואה, בהולנד השיעור הוא טיפה פחות מילד לשני אנשים (כלומר – הצטמצמות של האוכלוסיה), וזה כולל את המוסלמים שמביאים הרבה יותר ילדים מההולנדים המקומיים. אלו נתונים שדווקא מצביעים על אופטימיות מובהקת לגבי העתיד.

אמיתי 14 בנובמבר 2016

לא מסכים שזה סימן מובהק לאופטימיות החיפוש אחרי ביטחון
והעמדת הרבה צאצאים.. אפילו הפוך.גם איכשהו לא נראה לי
שישראלים יותר אופטימיים מכל שאר העולם המערבי בערך
שנמוך מאתנו בפרמטרים האלו לעומת לדוגמה ירדן בה מביאים
יותר ילדים ואני מניח ששוק השכירות פחות גדול מפה

אריאל גרייזס 14 בנובמבר 2016

זה בעיקר סימן למוסכמה חברתית, לא יותר. במשך שנים היה פה עידוד ילודה וזה השתרש פה והפך למצב שזוג שמחליט לא להביא ילדים מסומן בחברה והסטנדרט הוא שלושה ילדים לזוג.
כמובן, יש גם קשר הדוק בין רווחה כלכלית לבין כמות ילדים בכל מקום בעולם.

אמיתי 14 בנובמבר 2016

מה הקשר ההדוק הזה אומר?,,

אריאל גרייזס 14 בנובמבר 2016

יש קורולציה הפוכה ברורה מאוד בכל מקום בעולם בין רווחה כלכלית לבין אחוזי גידול באוכלוסיה. המדינות המבוססות היום נמצאות בחלקן הגדול בדמוגרפיה שלילית (יפן, גרמניה וכו').

יריב 14 בנובמבר 2016

אני לא יודע על קשר כזה, אבל יש קשר הדוק בין עלות גידול הילדים לילודה, וגם הפנסיה כנראה משפיעה. במדינות עניות אנשים זקוקים לילדים כדי שיטפלו בהם בגיל זקנה, במדינות עשירות יותר הם סומכים על הפנסיה שלהם. כמו כן, במדינות עניות ילדים זה לא כל כך יקר, הם יכולים להתחיל לשלם על עצמם (או לפחות לכסות הוצאות) בגיל צעיר, במדינות עשירות עם הנחה של השכלה ילד עולה המון כסף, הוא מתחיל להכניס כסף רק בחצי הראשון של שנות העשרים לחייו, והוא לא מכסה הוצאות עבור ההורים בשום שלב.

אמיתי 14 בנובמבר 2016

זה בעולם המפותח. במקומות קצת פחות "סבבה" המצב
לדעתי הפוך. לראש השבט תמיד היו יותר ילדים לא?

אריאל גרייזס 14 בנובמבר 2016

זה שבעולם המתפתח יש ילודה הרבה יותר גבוהה די מוכיח שזה נכון לכולם. לא יודע לגבי חברות שבטיות, זה לא רלוונטי ל-95% מהעולם היום. אני לא אומר שזה הסיבה היחידה לאיך אחוזי הילודה עובדים, עובדה שבארה"ב למשל יש ילודה יותר גבוהה מאשר במדינות מפותחות אחרות עם רווחת חיים גבוהה וגם בישראל עצמה, אפילו אם תנכה חרדים וערבים עדיין תקבל אחוזי ילודה גבוהים בהשוואה למדינות עם רווחה דומה. אבל הקורולציה קיימת. אפילו אצל החרדים והערבים בארץ רואים בשנים האחרונות עם רווחה כלכלית גבוהה יותר, ירידה די דרמטית בילודה. תשווה למשל את אחוזי הילודה בין הערבים הישראלים לאלו הפלסטינאים, ותראה הבדל משמעותי

צביקה 14 בנובמבר 2016

אצל האישה החילונית שיעור הפריון הוא 2.1, כשאת ה-0.1 הן שולחות לאימוץ.

אמיתי 14 בנובמבר 2016

אממ לא סגור על זה..בסין לדוגמה אני דיי בטוח שלעשירים
יש יותר ילדים..קיימת קורולאציה אבל לא ישרה. כמו שכתבת
זה בדכ יותר עניין תרבותי. שורה תחתונה ילודה ורכישת דירות
אינן איזה סימו לאופטימיות קוסמית.
אם ניקח את הפנסיות כאופק אז פעם הוא היה יותר ברור כיום לא
ברור איך וכמה תיראה הפנסיה שלנו. רק כדוגמה. יש עוד.
העתיד פחות ברור = פחות אופטימיות

צביקה 14 בנובמבר 2016

לא מצאתי נתונים אבל אני חושב שדתיים נמצאים במצב כלכלי דומה לחילונים, ועדיין הפריון של האישה הדתית הוא כפול מהחילונית.

אמיתי 14 בנובמבר 2016

צביקה. לא נראה לי שהצדק איתך בקטע הכלכלי אבל
גם אם כן הנקודה היא שזה תרבותי..כך או כך ארגיש
צודק..(-:

צביקה 14 בנובמבר 2016

שים לב אמרתי דתיים לא חרדים.
מבחינה תרבותית ברור שאתה צודק.

yaron 14 בנובמבר 2016

יש הרבה יותר הגיון בלהביא שלושה ילדים מאשר אחד.
אלא אם המטרה המוצהרת שלך היא להיעלם מהעולם כעם ותרבות…

אריאל גרייזס 14 בנובמבר 2016

צביקה, התגובה שלך דוחה. הפריון של האשה הדתית מול האשה החילונית שמוסרת את הילדים שלה בכלל לאימוץ. איכס.
אמיתי – סין היא לא דוגמא כי שם השלטון מונע ילודה. וגם פה אתה טועה, תשווה את הכפרים העניים, שם החוקים של הילודה פחות חלים ותראה שיש אצלם יותר ילדים.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

אריאל
לא ככ בטוח שהבנת את צביקה..
בקשר לסין החוק בוטל..והכוונה היא שבכפרים אני מאמין (לא בדקתי)
למשפחות עשירות יש יותר ילדים. וויכוח עקר..

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

הבנתי מצוין את צביקה, תאמין לי. מהזלזול בחילונים ועד ההתגאות ברחם של האשה הדתיה, כאילו כל המטרה שלה בחיים זה ללדת ילדים. גועל נפש
והחוק בסין לא בוטל לגמרי, ניתנו הקלות. ושוב, סין היא לא דוגמא לכלום

יריב 15 בנובמבר 2016

למיטב ידיעתי הקשר בין הכנסה לילודה תופס ברמה החברתית, לא האישית. זה חיזוק משמעותי לטענה שהקשר הוא דרך הציפיות, כי אלו מושפעות מהסביבה החברתית ולא כל כך מהמסגרת האישית. כמובן, זה לא הדבר היחיד שמשפיע על הילודה.

צביקה 15 בנובמבר 2016

אריאל הקטע עם האימוץ היה בהומור טהור, שים לב ל-0.1, באמת חסר שם סמיילי אז הנה :-) .
לא לחינם אמיתי הבין למה אני מתכוון כנראה שיש לו יותר ניסיון עם ההומור שלי (הוא באמת כזה גרוע?).
ואמנם אחת המטרות של האישה הוא ללדת ילדים (מה לעשות שאנחנו לא יכולים) בנוסף לעוד הרבה מטרות אחרות.
אתה השווית בין רווחה כלכלית לבין ילודה ואני נתתי דוגמא נגדית, מצטער אם נפגעת.

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

יריב, לא מתיימר לנתח את הסיבות לכך, אישי או חברתי – אני רק מציין שקיימת קורלציה ברורה בין השניים. ברור שאין מדובר במיתאם של 1, שום דבר לא עובד ככה, אבל יש התאמה די יפה. ובוא נזכור שההגיון אמור להיות בדיוק הפוך – ככל שיש לך פחות אמצעים לפרנס את הילדים יותר הגיוני שתנסה לצמצם את כמות הילדים, מה שנותן למתאם הזה תוקף עוד יותר חזק.
יש כאלו שיגידו שלא מדובר בחברתי או אישי אלא פשוט בעניין כלכלי של גישה לאמצעי מניעה. אני מניח שיש לזה הרבה סיבות.

יריב 15 בנובמבר 2016

אבל, אריאל, אם המתאם קיים כשאתה בוחן חברות ולא כשאתה בוחן פרטים ההגיון שאתה מציג (שלא בא לידי ביטוי בעולם) אינו תקף. באופן כללי, עלויות גידול הילדים עולות מהר יותר מהעליה בעושר, אז בראיה חברתית ההיגיון תואם את התצפיות.

הבהרה לגבי "תואם חברות ולא תואם פרטים" אם לא ברור למה כוונתי – יש הרבה רמות בהן ניתן לחפש את המתאם בין הכנסה (ממוצעת) לילודה: מדינה, יישוב, שכונה (ניו יורק סיטי היא לא חברה אחת), משפחה. מתאם ברמת הפרט יהיה, בערך, מתאם בין הכנסת משפחה ביחס לממוצע שכונתי לילודה, ולמיטב ידיעתי אין מתאם כזה. ככלל, המתאם השלילי הולך ונחלש ככל שיורדים בגודל הקבוצות (אבל אין לי מספרים בהישג יד, אז אולי זכרוני מטעני).

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

אני מצטער, אני מרגיש שאנחנו מדברים על שני דברים שונים ואין לי רצון להגרר לדיון אינסופי בנושא שאני לא מתיימר להיות מומחה בו. כל מה שרציתי להגיד זה שהטיעון שאנשים עושים יותר ילדים כשהם אופטימיים לא ממש מסתדר עם המציאות כי רואים גרף מאוד ברור שבו חברות שהופכות לאמידות יותר אז רמת הילודה אצלם יורדת. בארץ רואים את זה בבירור בחברה החרדית והערבית, באירופה זה כמובן מאוד מאוד ברור. דווקא החברה החילונית בארץ די יציבה ברמת הילודה שלה, אולי כי היא גם די יציבה מבחינה כלכלית (ואני מניח שיש עוד גורמים שנכנסים לעניין). אולי ברמת הפרט יש משהו אחר, אין לי מושג, במקרה הזה שבו אנחנו מדברים על חברות בכללי, אני לא יודע כמה הוא רלוונטי.

יריב 15 בנובמבר 2016

טוב, אין לי מושג לגבי האמירה על אופטימיות.

Lord Anthony 14 בנובמבר 2016

אם רק אחוזי ההצבעה של צעירים לא היו כל כך נמוכים באמת אפשר היה להסיק מהם משהו.

אמיתי 14 בנובמבר 2016

זה הדבר הכי פשוט להסיק ממנו משו..לא ככ מעניין אותם ולא בכדי

MOBY 14 בנובמבר 2016

לייק

בילבו באגינס 14 בנובמבר 2016

ואיך זה עזר להם שהם בחרו טראמפ , ההגיון אומר שבשביל ביטחון תעסוקתי אתה צריך יציבות והמשכיות לא נראה לי שמישהו חושב שטראמפ יספק את זה עם כל המהפכות שלו

yaron 14 בנובמבר 2016

אם הסרטן עבר למה ממשיכים לתת לחולה כימוטראפיה???
מדפיסים ומדפיסים ומריבית אפס עוברים לריבית שלילית…
הבורסה עולה כי חברות קונות את המניות של עצמן. הכסף כ"כ זול שהן מעדיפות ללוות ולקנות מניות של עצמן רק בשביל מראית עין של שיפור ב- earning per share.
החובות של המדינות עולים ועולים ובכל כמה חודשים צריך להציל את יוון או את דויטשה וכנראה שגם את איטליה בקרוב. חובות האזרחים רק עולים, מחירי הנדלן עולים, מחירי הבריאות עולים, מחירי ההשכלה עולים.
אתה בטוח שהסרטן עבר?

אמיתי 14 בנובמבר 2016

הסרטן עבר נשארנו עם קדחת העופות..

גיל שלי 14 בנובמבר 2016

אנחנו לא מדברים על אותו סרטן. הסרטן שהאזרחים חושבים עליו הוא איך הם ממשיכים להדפק בזמן שהכסף זורם לכיסים של העשירים, לא על הכלכלה

yaron 14 בנובמבר 2016

אבל הם באמת ממשיכים להידפק בזמן שהכסף זורם לכיסים של העשירים…

עומרי 14 בנובמבר 2016

אני חושב שצריך להיזהר עם הניתוחים הסוציולוגים. טראמפ קיבל אותו מספר קולות כמו רומני והבחירות הללו הן הכי אישיות שהיו בזיכרון. מולו עמדה מועמדת גרועה מסיבות שתלויות בה וגם מכאלה שלא (אם היא הפסידה על 100-150 אלף קולות ב-3 מדינות אז מספיק ששבריר אחוזים לא הצביעו לה בגלל מינה וזה כבר מהותי מאוד). זו טענה סבירה מאוד לטעון שביידן או בלומברג או אפילו סנדרס היו מנצחים את הטרול בקלות יחסית.
אנשים תופשים את מצבם עם ההדהוד של 2008 ועם תחושת מצוקה אבל באותו זמן הנשיא המכהן שבר שיאי פופולריות אישיים סמוך לבחירות.

לאחר שסייגתי, נכונה לדעתי הקביעה שאנשים נלחמו את המלחמה של 2008 בהצבעתם לטראמפ או אדישותם להילארי. מדברים הרבה בימים האחרונים על שלטון האלגוריתמים ברשתות החברתיות שמעצים כל דיעה ותפישת עולם שלך – המטוטלת שלך זזה הרבה יותר לאט משהיפר דמגוג כמו טראמפ צובר תאוצה.

מה יהיה עכשיו? אני בעיקר מודאג מהפעילות של אובמה למען הסביבה (שמשפיעה על תעשיות הנפט, הרכב, התשתיות וכו), נדבך אנדרייטד ביותר של נשיאותו שנסיגה ממנו תגרום לרגרסיה עולמית רחבת היקף בפוטנציה.

Amir A 14 בנובמבר 2016

טראמפ מינה את מיירון איבל למי שאחראי על העברת הסמכויות בין הממשלים ב-EPA. זה בערך שקול למינוי טומי לפיד ז"ל לאחראי על איוש משרות במשרד הדתות.

ר.בקצה 15 בנובמבר 2016

נו אז? רון סוונסון מנהל את מחלקת גנים ונוף בפואני, אינדיאנה..

עידו 15 בנובמבר 2016

הקמפיין של לזלי נופ לנשיאות 2020 כבר התחיל :)

אנונימוס 14 בנובמבר 2016

הנקודה של תקציב הבטחון לדעתי לא מוערכת כחשובה דיה כרגע בדיוני פוסט הבחירות. ארה"ב בדלנית משמעותה קפיצה בתקציבי הבטחון של כל העולם המערבי כדי להתגונן מהתוקפנות הסינית והרוסית. הכסף הזה יבוא או מהעלאת מסים או מקיצוץ בתקציבי הרווחה. ההשפעה של זה על רמת החיים של תושבי המדינות המערביות תהיה אדירה. ישראל ספציפית בתור יצרנית נשק משמעותית ועם מעט מאד נקיפות מצפון כנראה דווקא תעשה הרבה כסף מהסיטואציה.

Comments closed