יומן האליפות של הג'איינטס (12) – שביזות יום א' (ב')

הרבה מילים, יותר מדי מילים שמתארות התקפה מאוד בינונית, איך אמר אייקמן, struggling offense

האינטרספשן של איליי כאשר ניסה למסור לטייט אנד שהשתחרר לשניה מתכנית להגנת עדים, לארי דונל, היווה מכה גדולה מדי מכדי שנוכל להתגבר עליה. זה לא המצב כאשר יש לך התקפה חזקה, גם אינטרספשן ברד זון שלמעשה עלה לך ב13 נקודות, אמור להיות מכה קשה, אך כזאת שניתן להתאושש ממנה במהלך שלושה רבעים שנותרו.

ההכנסה של לארי דונל למהלך היתה נכונה, מדובר בטייט אנד הגבוה ביותר שיש לנו, וגם כזה שלא שיחק כבר דורות, לכן הסטילרס לא ממש שמו אליו לב. דונל היה חופשי למדי באנד זון. איליי בצעירותו היה תמיד מפספס גבוה מדי, לכן הביאו לו את פלקסיקו בורס, רסיבר גבוה במיוחד. הפעם איליי פשוט מסר נמוך מדי, כך שהסייפטי של הסטילרס הצליח לחטוף את הכדור. איליי חשב שבמבט שלו שמאלה, הוא זרק את הסייפטי מהדרך, אבל לא כך היה, איליי מסר מסירה איומה, הסטילרס הגיעו ל40 יארד שלנו, וכמה מהלכים אחר כך עלו ליתרון של 11 נקודות.

*

זה הסיפור שלנו העונה, ההגנה עושה עבודה מעולה, גם כאשר המגרש של היריבה קצר בגלל איבוד כדור שלנו. גם הבוקר ההגנה היתה טובה מאוד, למרות פציעות של ג'יי פי פי, סנסבו, הנקינס והאריסון לפרקי זמן קצרים יותר. שתי חטיפות של איליי אפל, שני סאקס של אוליבר ורנון, עצירות יפות של פיטסבורג בעלת המפלצת הדו ראשית, בראון ובל, אך כל זה לא שווה כלום אם ההתקפה לא מסוגלת לרשום נקודות על הלוח, גם כשהיא מקבלת את הכדור באמצע המגרש.

*

לא נמסרה מסירה אחת לכיוון של ויקטור קרוז במשחק הזה, לאחר שבמשחק הקודם לא נמסרה מסירה אחת לכיוון של שארפ. קו ההתקפה שלנו היה בינוני, פלאוורס עשה עוד עבירת הולדינג, כזאת שעלתה לנו בשתי נקודות והרחקת כדור, במקום בדאון ראשון של בקהאם. פלאוורס הוא התאקל השמאלי שגרם להכי הרבה עבירות הולדינג בליגה, וזה ממשיך לנבוע מטכניקה לקויה. פעם אחת ג'נינגס ירד נמוך, האריסון קפץ מעליו ואיליי צלל לסאק. פעם שנייה הקו קרס ודרך האמצע הטילו את איליי לקרקע.

איליי במחצית השניה חיפש כמעט רק את בקהאם. הוא טירגט את בקהאם 16 פעמים במשחק, ואכן ההתקפה השיגה רק 7 נקודות כאשר המשחק היה עדיין חי. משחק הריצה היה סביר לחלוטין, המשך של מגמת השיפור, אך הדרייבים שלנו נגמרים מהר מדי.

*

אנחנו עדיין בתמונת הפלייאוף, הוויילד קארד כמובן. כדי לא להכנס למשבר מלחיץ, צריך לנצח את הקאובויס שבוע הבא, ושבוע אחר כך את דטרויט. כדי לנצח את המשחקים האלה, ההגנה צריכה להמשיך ולהשתפר כפי שהיא עושה מדי משחק העונה. אבל, כדי שיהיה לנו סיכוי אמיתי, איליי צריך לחזור להיות איליי של שנות הפלייאוף שלנו, לא זה שמסר מליון אינטרספשנס מול מינסוטה ב2007, ולא זה שנעלם בשלג מול באפלו, אלא איליי שעשה מהלכים גדולים, עמד בפוקט שקט ורגוע גם כאשר הלחץ הגיע, ולא פחד לקחת את הסיכונים שצריך. אני מאוד מקווה שנראה את האיליי הזה העונה, אני ממש מתגעגע אליו.

יומן האליפות של הפטס (13) - הניצחון על הראמס
עוד יום בהיסטוריה של הפועל ת"א

9 Comments

יובל 5 בדצמבר 2016

היה דיי צפוי שתפסידו את המשחק הזה. תקוו שהפציעה של ג'יי פי פי לא חמורה.

ayalon 7 בדצמבר 2016

בחוץ לשישה שבועות

שי אורן 5 בדצמבר 2016

מה כבר ביקשנו? לך תסמוך על מחוללי ניסים..

נתי 5 בדצמבר 2016

המצחיק שמקאדו נבחר מעמדת האופנסיב קואורדינטור ומתוך מחשבה שהוא יודע למקסם את איליי

בליקי 5 בדצמבר 2016

הפסד בסיבוב שני לסיאטל או דאלאס כתוב על כל העונה הזו מראשיתה

ניינר/ווריור 5 בדצמבר 2016

יצאתי אופטימי המשחק הזה. זה האיליי שאני אוהב

ק. 5 בדצמבר 2016

שראיתי את האיבוד שלו באנדזון ישר חשבתי על זה שיש לפחות משהו אחד בדה באזר שמבסוט באותו רגע…

yaron 5 בדצמבר 2016

היתה תקווה שהמשחק נגד דאלאס יהיה מכריע לשתי הקבוצות אבל הם מסרבים להפסיד…
אז נכון, הוא עדיין יהיה חשוב גם להם אבל לג'איינטס הוא יהיה כנראה גורלי.

urlacher 6 בדצמבר 2016

אני מאוד מופתע מהיכולת של איליי השנה. הוא נראה כבוי וחסר אנרגיה, גם בניצחונות.
מצד שני גם לי לא היה כוח להיות באותה קבוצה עם אודל בקהאם…כמה אנרגיות הבן אדם יכול להוציא על שטויות?
אחרי כל מהלך הוא בא בטענות לשופט כלשהו.

Comments closed