יומן האליפות של הג'איינטס – הפסד ופלייאוף

אז הפסדנו לאיגלס, אבל אנחנו שוב בפלייאוף, סוף סוף

משחק מעצבן בין חמישי לשישי. קודם כל, 3:30 זו שעה איומה, לא מבין איך האמריקאים לא מתחשבים בנו. השעה גם השפיעה כנראה על איליי וההגנה הכחולה, איליי שכח להגיע לשני הדרייבים הראשונים, וההגנה שבתה בדרייב הראשון, קשה לקום לפנות בוקר. כך, חמש דקות בתוך המשחק, שלוש והחוצה, דרייב לט"ד קל של האיגלס, ובדאון השלישי הבא פיק 6 של איליי, שלפני כן סתם לא השלים מסירות פשוטות, 14:0.

לאחר מכן ההגנה התעוררה, למרות שהשופטים נשארו בהלם. לא הצלחנו לרשום סאק במשחק הזה, ולא בגלל שלא הגענו לוונץ, אלא בגלל שהשחקנים שלנו לא הצליחו לתקל אותו. הסקונדרי עשה עבודה מעולה פרט לטעות של איליי אפל שאיפשרה מסירה לארבעים יארד לט"ד. השופטים שרקו לנו שני ראפינג דה פאסר מגוחכים ברמות על, קארסון וונץ היה צריך לקבל צהוב על התחזות בראשון. בכל זאת, ההגנה נתנה גול ליין סטנד מרשים, וספגה רק בעיטת שדה שנבעה בעיקר מהחטיפה השניה של איליי במחצית השני.

*

אז בעצם השאלה היא איזה איליי נראה בפלייאוף. אני חייב לציין שהרוב המוחלט מקרב הכתבים המסקרים את הג'איינטס לא אופטימיים לקראת הפלייאוף. הטענה היא שאחרי 16 שבועות אנחנו יודעים איזו התקפה יש לנו, זו שלא מצליחה להגיע ל20 נקודות למשחק. העניין הוא שאני זוכר את איליי נותן עונה מחורבנת, בעיקר במשחקים האחרונים של העונה הסדירה, ונותן פלייאוף שנגמר בנצחון על קבוצת הפאטס המושלמת.

אני חייב לציין שאיליי שיחק נורא למדי, אך ראינו גם סימנים מעודדים במשחק מול האיגלס. פול פרקינס קיבל יותר נשיאות מג'נינגס ורשם 68 יארד בממוצע של למעלה מארבעה יארד לנשיאה. ראינו קו התקפה שמצליח לחסום טוב לפרקינס וגם לג'נינגס, כך הגענו ל114 יארד ב25 נשיאות כדור בלבד.

ראינו קבוצה שמחזיקה הרבה יותר בכדור מהאיגלס, זאת לאחר שגם החזקנו בכדור יותר מדאלאס ודטרויט, כלומר תיקנו בעיה שכן הג'איינטס היו בתחתית הליגה באחוזי אחזקת כדור במשחק.

ראינו 296 יארד בין שלוש הרסיברים הפותחים שלנו, קרוז חזר לעניינים אחרי זמן רב.

ראינו את ארק פלאוורס גומר משחק בלי הולדינג ובלי לתת לאנד השמאלי ללחוץ את איליי.

ובעיקר ראינו את אודל, אני הולך לכתוב פה משהו שהוא כפירה בעיקר, אבל ג'רי רייס לא התחיל את הקריירה שלו טוב מכפי שאודל התחיל אותה בשלוש העונות הראשונות, בהחלט יתכן שאודל יגיע לרמה שאף רסיבר לא הגיע אליה לפניו, ואני חושב שג'רי רייס כרגע לא רואה אף רסיבר קרוב, אפילו בטלסקופ, כן, גם לא מוס.

*

בקיצור, אנחנו מגיעים בריאים לפלייאוף, אולי גם ג'יי פי פי יצטרף, וכדי לנצח את משחקי החוץ שיבואו לנו, אנחנו נצטרך את פלייאוף איליי, אני מאמין שזה מה שנקבל.

 

Share on FacebookTweet about this on Twitter

18 תגובות ל “יומן האליפות של הג'איינטס – הפסד ופלייאוף”

  1. שי אורן (פורסם: 25-12-2016 בשעה 12:32)

    תנצלו את הפליי אוף הזה טוב טוב, כי נראה לי שדלאס ופילי הולכות לשלוט בNFCE בשנים הקרובות.

    להגיב
    • דור ברנשטיין (פורסם: 25-12-2016 בשעה 12:47)

      לא ברור על סמך מה אתה אומר שדאלאס ופילדלפיה ישלטו בשנים הקרובות. כוכבי ההגנה של הג׳יאנטס חתומים לעוד שנים רבות (למעט ג׳יי פי פי שאני מאמין שיחתימו בחזרה באוף סיזן). רסיבר טופ שלוש בליגה פלוס רוקי מצוין כרסיברים. רץ צעיר שנראה טוב מאוד וקו התקפה שרק אמור להשתפר עם ניסיון ועם בחירות נוספות בדראפט.

      להגיב
      • אריאל גרייזס (פורסם: 25-12-2016 בשעה 15:16)

        והאלמנט הכי חשוב – קב דועך

        להגיב
        • גיל שלי (פורסם: 25-12-2016 בשעה 15:25)

          אתה עוד לא יודע שמדובר בקוורטרבק דועך, נראה בפלייאוף ובשנה הבאה, שתי העונות הקודמות של איליי לא הראו מגמה של דעיכה, אפילו לבריידי לפני שתי עונות היתה תקופה בה נראה שהוא מתחיל לרדת, והוא יצא מזה כמו גדול

          להגיב
          • ניינר / ווריור (פורסם: 25-12-2016 בשעה 15:33)

            אם לא אודל, איליי לא רק דועך הוא ק'ב גמור. הפוקסים של מאנינג גוניור פשוט לא נגמרים

            להגיב
            • אורן השני (פורסם: 25-12-2016 בשעה 16:41)

              אומרים שאחרי פעם פעמיים זה כבר לא פוקס אלא שיטה..

  2. ב"פ (פורסם: 25-12-2016 בשעה 12:58)

    הסיבה שג'רי רייס הוא כל כך טוב, זה לא רק בגלל שהוא היה כל כך טוב, אלא גם (ובמידה משמעותית מאוד) בגלל שהוא היה כל כך טוב לכל כך הרבה זמן. אני יכול להצביע על סטרץ' של 3 שנים בהם כמה וכמה רסיברים היו טובים כמו ג'רי רייס (כולל מוס). גם אם ההסתייגות הזאת, אם נסתכל על שלושת השנים הראשונות של רייס ואודל, לאודל יש יתרון על רייס רק בגלל שנת הרוקי הסנסציונית שלו בניגוד לעונת הרוקי הטובה אך לא גדולה של רייס. בנקודת הזמן של השנה השלישית, רייס יותר טוב.

    להגיב
  3. דורפן (פורסם: 25-12-2016 בשעה 13:01)

    דבריך נכונים רק לעונה הראשונה – בה רייס שמט כדורים. עונתו השלישית של רייס היא כנראה הטובה אי פעם לרסיבר. ובוודאי יותר טובה מכל רסיבר שאינו רייס

    להגיב
    • austaldo (פורסם: 25-12-2016 בשעה 13:28)

      בעונה השלישית שלו ג'רי רייס תפס אמנם 22 טאצדאונים, אבל מבחינת יארדים הוא עשה פחות מ 1100, אפילו לא הוביל את הליגה. לרייס עצמו היו עונות יותר טובות

      להגיב
    • shohat (פורסם: 25-12-2016 בשעה 16:44)

      לא אשכח את העונה השלישית הזו (במיוחד ה-41-0 על הברס, סטיב יאנג החליף את מונטנה, ואת ההפסד שובר הלב לוייקינגס בווילד קארד).
      עונת שביתה. רייס שיחק 12 משחקים בלבד. תפס 22 ט"ד (השני אחריו תפס 11) ונבחר לאם.וי.פי.

      להגיב
      • עידו ג. (פורסם: 25-12-2016 בשעה 16:48)

        זו העונה עם השחקנים המחליפים?

        להגיב
        • shohat (פורסם: 25-12-2016 בשעה 18:02)

          כן

          להגיב
  4. אהוד (פורסם: 25-12-2016 בשעה 13:21)

    גיל, עניין היכולת במשחקי חוץ לא מדאיגה אותך?

    נ.ב. שואל בשביל אוהד קאובויס מודאג שממש לא רוצה לפגוש את הג'יאנטס בפלייאוף

    להגיב
    • גיל שלי (פורסם: 25-12-2016 בשעה 14:30)

      לא ממש, איליי רגיל לנצח בחוץ בפלייאוף

      להגיב
  5. אסף מונד (פורסם: 25-12-2016 בשעה 13:34)

    ההפסד כשלעצמו חסר משמעות, ובדיעבד מה שהיה פה בעצם זה תזכורת לחשיבות של רצף המשחקים האחרון – שאיפשר לנו לזרוק משחק ועדיין לעלות לפלייאוף, ככל הנראה באותו מקום שממנו היינו עולים גם אם היינו מנצחים השבוע ובשבוע הבא.
    לגבי אודל, אני חושב שההשוואה היותר מעניינת היא פחות לשחקני עבר באותו ענף ובאותה עמדה, ויותר בראייה רחבה ביחס לספורטאי-על בספורט קבוצתי בכלל. אודל הוא שחקן עם כריזמה אישית וכריזמת משחק מטורפת, והאיכויות שלו הן לא רק יעילות לקבוצה אלא גם מספקות שואו שבשבילו אנשים צופים בספורט. הוא שייך לקבוצה מאוד מאוד מאוד מצומצמת של ספורטאים כאלה בעולם כיום – רונאלדו ומסי, כאלה, ווסטברוק ולברון. זה לא אומר שהוא דומיננטי באותה מידה כמוהם, אבל הוא בהחלט מזכיר אותם במעמד שלו כספורטאי: אם אתה רוצה לשכנע בנאדם שלא רואה פוטבול לצפות במשחק, אתה מראה לו קליפים של אודל.

    להגיב
  6. ק. (פורסם: 25-12-2016 בשעה 15:36)

    כשהתקרה שלך היא 17 נק' למשחק, לא תמיד ההגנה תצליח לעצור על פחות (או שאיבוד או שניים קריטיים יטו את הכף). בדיוק באותה מידה שההתקפה בנויה על ההברקות של אודל – בלי המהלך המרהיב לט"ד הייתם מפסידים גם לדאלאס והיית נשאר עם טור אופטימי למרות ההפסד (במשחק שהג'איינטס זכו, בצדק, למחמאות רבות).
    מה שאני אומר, ואתה ידוע פה כחובב מטוטלות, שמלבד ההנחה ש"אילי תמיד מתפוצץ בפלייאוף" (יש גם את הכוכבית "כשהמאמן שלו הוא קופלין, הוא צעיר מגיל 31), אין כרגע דרך להתרשם שבכל משחק ההגנה שלכם תספוג פחות משההתקפה תשים על הלוח.
    אין תכנית ב' להברקות של אודל (שאולי יקרו גם בפלייאוף), ואני לא מתרשם מהמספרים של הרסיברים האחרים ביום שאיליי זורק 25 אינקומפליטס.

    להגיב
  7. Odel R (פורסם: 25-12-2016 בשעה 17:11)

    אודל שחקן מדהים.וגם סטרלינג איזה עונה רוקי מדהימה.
    אבל עם זאת לא מאמין לג'יאנטס אין להם סיכוי .

    להגיב

מה דעתך?