שעתיים לפני המשחק אודל הוביל חבורה של רסיברים למגרש הקפוא בלמבו, כאשר הם במכנסיים קצרים ללא חולצות. הג'איינטס קבלו את הדרייב הראשון, איליי התחיל מושלם, דאון שלישי לשישה יארד ב36 של גרין ביי, מסירה לאודל לדאון ראשון אצלו בידיים, ואודל משמיט.

ההגנה מחזיקה את גרין ביי לשלושה דאונס ואאוט. איליי שוב מוסר מסירות נהדרות, אודל ושפארד מצליחים באותו דרייב להשמיט תפיסות בטוחות באנד זון.

התחלנו את המשחק 6:0 כמו את המשחק ההוא בלמבו ב2008, אך הפעם התוצאה היתה חייבת להיות לפחות 13:0 אם לא יותר. מול ארון רוג'רס הגדול אסור להשאיר נקודות על הבוץ, וזה בדיוק מה שעשינו.

*

ארון רוג'רס מנצל מגרש קצר שבראד ווינג השאיר לו (יקרה עוד הרבה במשחק, בראד ווינג וגם הקיק אופס של גולד היו זוועה, ארון קיבל מגרשים של חמישים יארד ופחות הרבה מדי פעמים), כדי להעלות את גרין ביי ל7:6. שתי דקות להפסקה הג'איינטס ניצבים בדאון שלישי ויארד בחזרה מפסק הזמן. מקאדו נותן לבובי רייני, הרץ של הרכב התקפת שתי הדקות, נשיאה דרך האמצע שנגמרת בפאנט. מקאדו היה שמרן בדיוק כאשר אסור היה לו, הוא התרגל לסמוך על ההגנה ורק ביקש מההתקפה לא לאבד כדור.

ההגנה נותנת לארון את ההייל מרי הכי קל שהיה לו בקריירה. אמנם יש לנו שישה דיפנסיב בקס באנדזון, אבל איש מהם לא נמצא מאחורי רנדל קוב, איליי אפל לא נותן את כל מה שיש לו בקפיצה לכדור, וכך המומנטום חלף. במקום מחצית נהדרת ויתרון משמעותי של הג'איינטס, גרין ביי יורדת מלאת בטחון להפסקה.

*

מקארת'י ניסה להחזיר אותנו למשחק עם דאון רביעי ב40 שלהם שהלך לשום מקום. איליי מוסר נהדר לטראברס קינג, 14:13, למה שמתברר היה המהלך האחרון במשחק של הקבוצה. לאחר מכן ארון בשלוש מסירות מפרק את ההגנה. בובי רייני תופס קיק אוף על הקו, במקום לתת לכדור לצאת מהצד ושההתקפה תתחיל מקו הארבעים יארד. אודל שוב ננעל על קפיצה לכדור, במקום לרוץ תחתיו ולהמשיך כל הדרך לאנד זון. הג'איינטס מתפרקים ברבע רביעי ונותנים לארון לעלות לשלושה נצחונות פלייאוף בלמבו לעומת שניים של איליי.

*

טעם ההפסד הזה מר. במשחק הזה הורגש חסרונו של ג'יי פי פי, וגם DRC הבטיח כנראה שלא יחתך לקראת העונה הבאה. ראינו עד כמה קרומרטי ג'וניור הוא קריטי להגנה שלנו, בלעדיו הסקודנרי המהולל שלנו נפרץ שוב ושוב. אבל בסופו של יום, אלון פנקס צדק כל הזמן. הוא אמר שאין לנו התקפה של קבוצת פלייאוף. איליי נתן עונה בינונית. בשני צידי הקו התאקלים שלנו לא מספיק אתלטיים. הרייבנס של טרנט דילפר יכלו לקחת אליפות גם בלי להגיע ל20 נקודות במשחק, אבל קצת היה תמים מצידי לחשוב שכבר בסוף העונה הראשונה של ההרכב ההגנתי הזה, נצליח להגיע לרמת ההגנות ההסטוריות מהסוג הזה.

*

שנה הבאה ריס עומד בפני החלטות קשות. איזה חוזה להציע לג'יי פי פי, האם אפשר להשקיע כל כך הרבה בשתי עמדות האנד של ההגנה? מה עושים עם החוזה של דומיניק רוג'רס קרומרטי? מג'ונתן הנקינס כנראה נפרד כמו שנפרדנו מלינבל ג'וזף לפניו באותה עמדה. בהתקפה כנראה ראינו את המשחק האחרון של קרוז בג'איינטס, אין לנו צורך בעוד סלוט רסיבר, יש לנו את שפארד, צריך רסיבר שישרוף את הקו, קרוז בגילו כבר לא בנוי לזה. מעל הכל, ריס חייב להודות בכשלון הענק של ארק פלאוורס כתאקל שמאלי שלנו. זה כשלון מאוד יקר, שכן כאמור, הרבה כסף ילך לעמדות מפתח בהגנה, ואין תאקל שמאלי מבטיח בדראפט הקרוב. שאלה ענקית עומדת בפניו, איך מעמידים קו התקפה שיתן לאיליי סיכוי.

בסופו של יום, איליי עם כל הביקורות כלפיו, הוא עדיין קוורטרבק שיכול לתת את הדרייב המכריע במשחק פלייאוף, ולהוביל אותנו לארץ המובטחת, אבל איליי כבר חגג 36. אין לי מושג כמה נשאר לו בטנק, אבל זה בטוח לא הרבה, ובלי קו התקפה בטוח שלא נראה עונה טובה יותר מזו שראינו השנה. ספאגס ישאר כנראה עוד שנה עם ההגנה, לא כל כך מהר הוא יזכה בעמדת מאמן ראשי שוב. אפשר להשאיר הגנה נהדרת, כזאת שתהיה מועמדת להגנה הטובה בליגה, ואז יש סיכוי גם בעונה הבאה. אבל כדי שהסיכוי יהיה חזק, חייבים גם התקפה סבירה. התקפה שמסוגלת לתפקד גם ביום בו אודל הוא רק אנושי.

דבר אחרון על איליי. אתמול ראיתי בדיוק למה השחקנים של הג'איינטס, כבר מ2005, כולם מתים עליו. יש הרבה קוורטרבקים שהיו חוטפים כמוהו, קמים ומתחילים לבוא בטענות לקו שלהם. איליי תמיד חוטף, וקם תוך שניה, בלי להסתכל אף פעם על שחקני הקו, לפעמים הוא מסתכל על רסיברים שרצו ראוט לא נכון, כדי שירוצו נכון בפעם הבאה, אף פעם לא בא בתלונות לקו שהפקיר אותו. לכן הוא מנהיג, לכן הם הולכים אחריו באש ובמים, לכן כל עוד הוא אצלנו יש לנו סיכוי.

עונת פירוק ההילה של ג'ורדי
ג'ורדי - אנושי אנושי מדי