עוד שבת של כדורגל

ביום השבת הפקקים יותר נוחים, גם נתניה נראית קרובה יותר ומעצבנת פחות. לא צריך לרוץ מהעבודה, בקיצור ידעו כולם למה משחקים בשבת, תודה לבאר שבע שלקחו מאיתנו את ימי ראשון ושני לתקופה מסוימת.

*

ליטו וידיאגאל היה על הקווים מול קריית שמונה, וגם אתמול. ג'ורדי ישב על הספסל מול קריית שמונה וגם אתמול. ההרכב היה אותו הרכב, אבל התפקוד היה שונה מאוד.

מול קריית שמונה מכבי שיחקו עם אלברמן מאחור, מיקל קצת לפניו אבל לידו, מנהל את ההתקפות מאחור, מיכה הקשר הקדמי. אתמול מכבי שיחקו 4:3:3 קלאסי, התבנית הבסיסית היתה מיכה בצד ימין, יצר משולש מיכה, דסה, יצחקי. בצד שמאל שיחק מיקאל, והמשולש היה מיקל, טבח, שרן. שרן השתתף הרבה יותר בהתקפה, אבל ההתקפות המרשימות בשלושים הדקות הראשונות, ושלושים הדקות הראשונות היו המרשימות ביותר של מכבי העונה, היו במשולש הימני.

מכבי שיחקה המון נגיעה אחת בכדור, ברק יצחקי הסתדר מצוין בלי הדריבלים בהליכה, מיכה ומיקל מדי פעם נכנסו לאמצע, ומדי פעם החליפו צדדים, והכדורגל היה נהדר. זה היה צריך להיות 3:0, אבל מכבי ירדו לנוח ל50 דקות ב1:0, עדיין זו היתה יופי של ארוחת מוצש.

*

יש מי שכבר משווים את וידיגאל לשוטא על שום החילופים שהחלו רק בדקה ה72. אנשים קצת שוכחים, אבל אלה היו חילופי ג'ורדי קלאסיים, לא חילופי שוטא. כשמכבי הובילה גם ג'ורדי לא אהב להחליף בדקה ה60, אבל הפוסט טראומה של שוטא מובנת לחלוטין.

*

רובן מיקל משחק בעצם על המשבצת של מדוניאנין, וההבדל בין השניים לא יכול להיות בולט יותר. מדוניאנין שיחק במכבי קוורטרבק, מיעט להכנס לרחבה, הוא לבש חולצה אדומה דמיונית כדי לסמל לשחקנים שלו אסור להכנס לתיקולים, נשאר מאחור ושלח מסירות שאמורות לסיים את ההתקפה, החזיק את הכדור אצלו עד שהחליט כיצד לסיים את ההתקפה.

מיקל נע כל הזמן כדי לשחרר כדור ולקבל אותו חזרה. הוא לא מוסר על ארבעים מטר, אלא מסירות קצרות ומהירות בנגיעה, ותמיד קדימה. המסירה שלו ליצחקי בגול הראשון היתה לכאורה פשוטה, אבל התזמון והדיוק השאירו את יצחקי עם מליון שנה כדי לכוון את הכדור בדיוק להיכן שרצה. מיקל גם מאבד הרבה כדורים, אבל זה לא מגיע באזורים המסוכנים.

בכלל מכבי מאבדת הרבה פחות כדורים באזורים המסוכנים. בפעם היחידה שבני יהודה הצליחו לפתח את ההתקפות שהיו הורגות אותנו אצל יוקאנוביץ', תחילת עידן בוס, ושוטא, ההתקפות בהן החלוץ המהיר מקבל את הכדור למתפרצת בין טבח לבין טיבי, שרן היה שם כדי לכסות ולעצור את ההתקפה. במחצית הראשונה שרן אימלל לחלוטין את יונתן כהן, טוב עשה מאמן בני יהודה שהעביר אותו אגף, בכל זאת אולי עוד יצא ממנו שחקן למכבי.

*

בני יהודה השקיעו הרבה מאמצים כדי לנטרל את המסירות של דסה לוידאר לכן מי שבישל לוידאר בסוף היום היה מיכה. אחרי ששוטא הלך, וידאר עומד על יחס של שער לכל 2.2 בעיטות מתוך הרחבה. אתמול אם אני לא טועה הוא קלקל את היחס, אם כוללים את הנגיחה שלו אז מדובר בחמש בעיטות מתוך הרחבה, ורק שער אחד. אבל כאשר קיבל כדור שטוח לנגיעה אחת מצד ימין, הוא עשה מזה גול, אז סולחים לך וידאר.

*

ואחרון חביב, המתאבן. רציתי להודות ליעקב שחר על הסיטקום המעולה שנקרא מכבי חיפה. עמית פרוסנר הסביר לי שההבדל בין הפלייאוף התחתון לעליון מבחינת הכנסות הוא הסיבה העקרית לפאניקה של שחר, ולהחלטה להביא את גיא לוזון בכל מחיר. אני מבין שקרלסן פתאום נזכר שיש לו עסק משפחתי בנורבגיה. הכל טוב, רק תמשיכו כך. לפחות עושה רושם שאם חיפה אכן תקלע לפלייאוף התחתון היא כבר צברה מספיק נקודות מאתנו ומבאר שבע כדי להמנע ממאבקי הירידה, וגם תהיה להם הזדמנות לנקום בהפועל חיפה, אז היה שווה להביא את גיא לוזון אני מתאר לעצמי.