ליגת שוקי ההון – תעשיית ההייטק זקוקה לתרומתכם

אלי ציפורי בגלובס מוביל קמפיין כבר כמה זמן. הטענה העיקרית היא כנגד הגופים המוסדיים אשר אינם משקיעים דיים בחברות ההיטק הישראליות, או בקרנות ההון הסיכון הישראליות. הטענה נסמכת על "הפספוס" האדיר שאף גוף מוסדי לא נהנה מהאקזיט של מובילאיי, בעוד שגופים כמו גולדמן ואחרים כן.

אתמול שר האוצר כחלון קרא לגופים המוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות ובתעשיית ההיטק, כלומר יש תמורה בעד האגרה, מזל שיש לנו שר אוצר שיודע שלא טוב להשקיע בנדלן, וטוב להשקיע בהיטק. אגב, אולי מישהו ירצה לספר לשר האוצר שלנו שאנחנו כולנו משקיעים כסף רב בתעשיית ההיטק הישראלית, דרך יחידות כמו תלפיות, 8200 ואחרות.

הלובי הזה מנסה לקדם מדי פעם רעיונות שונים, הם נסקרים בטור שיובא להלן, טור שלצערי לא מצאתי לו עדיין מפרסמים, אז אולי אתכם זה יעניין.

*

האם תעשיית ההייטק הישראלית נמצאת בסכנה?

תעשיית ההייטק הישראלית נמצאת בכותרות מזה שנים רבות. כמדינה הנהנית מאחוז חברות הסטארט אפ הגדול ביותר בהשוואה לתעשיית ההייטק כולה בקרב מדינות העולם, טבעי שאנו קוראים כותרות רבות על האקזיטים המרשימים, וטבעית עוד יותר ההנחה שתעשיית ההייטק היא הקטר המוביל את הכלכלה הישראלית.

הנטייה הכה אנושית לפחד שכל דבר טוב יגיע גם קיצו, מביאה עמה כתבות ומאמרים רבים על הסכנות הרבות לסוף "עידן הזהב" של תעשיית ההייטק הישראלית, וכן לחששות שמא הכלכלה הישראלית אינה ממצה די את הפוטנציאל האדיר הגלום בתעשייה זו.

*

מאחר ומדובר בשנים רבות, יפה לעקוב אחר ה"איומים" המתחלפים. התחושה של רבים היתה לאורך השנים ש"תרבות" האקזיטים של חברות הסטארט אפ הישראליות מונעת פיתוח טוב ויציב יותר של התעשייה. לפני יותר מעשור אקזיטים אלו נחשבו לאיום הגדול ביותר על תעשיית ההייטק הישראלית.

מאמרים רבים סקרו את הטענה שתרבות האקזיטים הישראלית מונעת פיתוח חברות הייטק מסדרי הגודל של נוקיה בפינלנד, חברה שנחשבה כדוגמה ומופת ליכולת של מדינות קטנות לפתח בקרבן, ענקי טכנולוגיה בסדר גודל עולמי. קראנו רבות על הכשלים המקומיים, על הליקויים בתרבות המקומית המונעים תקומה של חברה כמו נוקיה, וכיצד הממשלה אמורה להתערב ולפתח רגולציה שתעודד פיתוח חברות ענק, ותמנע את הפיתוי שבאקזיטים הקורצים.

כמובן שאיום זה איננו מסוקר רבות כיום, אולי המכה האדירה שספגה כלכלת פינלנד עם צניחתה של חברת נוקיה ממקומה הרם בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, תרמה לכך שאיננו קוראים עוד על האיום בכך שענף הטכנולוגיה הישראלי אינו מפתח בקרבו ענקים מסדר גודל עולמי.

*

כיום האיום המסוקר הוא מורכב יותר. הטענה היא שתעשיית ההייטק הישראלית איננה מגלמת את מלוא הפוטנציאל הגלום בה על מנת להוביל את הכלכלה הישראלית. הליקוי המונע את הגשמת מלוא הפוטנציאל לפי טענות אלה, הוא המחסור הגדול במהנדסים מוכשרים, מחסור שיש למלא מידית באמצעות הממשלה שתתיר ייבוא של עובדים זרים בתחום. הטענה היא שכיום ישנו מחסור של אלף מהנדסים בתחום הטכנולוגיה מדי שנה.

*

לכשעצמי אין לי את הכלים לקבוע היכן יש מחסור, יתרה מכך קטונתי מלדעת כיצד הממשלה יכולה לקבוע איזה תעשיות יש לפתח, והיכן יש מחסור בעובדים המונע פיתוח, בעיקר כאשר שיעור האבטלה בישראל הינו נמוך מחמישה אחוז. אולם, יש לנו כלים פשוטים המאפשרים השוואה בין תעשיות שונות, על מנת לבדוק האם אכן תעשיית ההייטק הישראלית סובלת ממחסור אדיר בעובדים, בהשוואה לתעשיות ישראליות אחרות, ובהשוואה לתעשיות ההייטק בעולם שמחוץ לישראל.

כאשר יש מחסור אדיר בעובדים, אצפה לראות עליה משמעותית בשכרם, שכן הביקוש גדל וההיצע קטן. לכן במידה והטענה שאכן קיים מחסור אקוטי במהנדסים ואנשי טכנולוגיה היא טענה מבוססת, אצפה לראות עליות שכר משמעותיות בתחום ההייטק הישראלי בהשוואה לתעשיות אחרות לאורך זמן כמובן, וכן עליות שכר משמעותיות גבוהות יותר בהייטק הישראלי בהשוואה לתעשיות הייטק במקומות אחרים בעולם.

ובכן, בחברת צבירן אנו עוסקים בסקרי שכר בתעשיות שונות בישראל לאורך שנים. להלן השוואה בין עליות השכר בהייטק הישראלי לתעשיות אחרות בשנים האחרונות, כפי שתראו איננו מוצאים חיזוק לטענה שדווקא בהייטק קיים מחסור אקוטי בעובדים. אמנם בשנה האחרונה השכר בהייטק עלה בממוצע מעט יותר בהשוואה לתעשיות הפארמה ומוצרי הצריכה, אך אין מדובר בתופעה קבועה הנכונה בכל שנה מאז 2010.

גם אם נשווה את שיעור עליית השכר בהייטק הישראלי בשנת 2016 לשיעור עליית השכר בתעשיית ההייטק במקומות אחרים בעולם, לא נמצא הבדלים גדולים כלל ועיקר. בעוד בישראל שיעור עליית השכר בהייטק הישראלי הסתכם ב3.6% הרי שמצאנו שיעורי עליה מאוד דומים בתעשיות ההייטק במדינות רבות בעולם – יפן 3%, גרמניה 3.2%, בריטניה 3.2% פולין 4.1% הונגריה 3.7% ובארצות הברית 3.5%.

*

נכון, גם השנה כמו בשנים קודמות, אנו מוצאים תפקידים ספציפיים בהם קיים מחסור אקוטי בעובדים, מחסור המוביל לעליות שכר גבוהות יותר בצורה משמעותית בהשוואה לתפקידים אחרים. אך זהו טבעו של השוק. מדובר שוב ביכולת אשר אינה קיימת אצל איש, גם לא בקרב הממשלה, אין לאיש את היכולת לנחש מה יהיה התפקיד הלוהט הבא, שכן התחומים החמים בתעשיית ההייטק בעולם מתחלפים תדיר, ודווקא היתרון הגדול בתעשיית ההייטק הישראלית הינו יתרון הגמישות והאלסטיות של החברות בו.

למשל, שכרם של מעצבי ממשק משתמש עלה בשנת 2011 בשיעור שנתי של 13% בממוצע, בעוד שבשנת 2014 שכרם עלה רק ב1% בממוצע, נמוך בהרבה בהשוואה לעליית השכר הכללית בהייטק הישראלי, ובשנת 2016 שכרם עלה ב3% בממוצע.

שכרם של מהנדסי אפליקציות מובייל עלה בשיעור שנתי של 9% בממוצע בשנת 2013, וב2016 שכרם עלה ב3% מעט נמוך יותר משיעור העלייה השנתי בתעשיית ההייטק הישראלית.

בשנת 2016 ראינו כמובן תחומים לוהטים אחרים. שכרם של חוקרים מנוסים בתחום אבטחת המידע עלה בשיעור שנתי של 14.1% אך מי יודע מה יהיה התחום הלוהט הבא בשנת 2018? כיצד נדאג שנכשיר את האנשים לתחום הלוהט הבא אם אין איש היודע בדיוק מה יהיה תחום זה?