אלי ציפורי בגלובס מוביל קמפיין כבר כמה זמן. הטענה העיקרית היא כנגד הגופים המוסדיים אשר אינם משקיעים דיים בחברות ההיטק הישראליות, או בקרנות ההון הסיכון הישראליות. הטענה נסמכת על "הפספוס" האדיר שאף גוף מוסדי לא נהנה מהאקזיט של מובילאיי, בעוד שגופים כמו גולדמן ואחרים כן.
אתמול שר האוצר כחלון קרא לגופים המוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות ובתעשיית ההיטק, כלומר יש תמורה בעד האגרה, מזל שיש לנו שר אוצר שיודע שלא טוב להשקיע בנדלן, וטוב להשקיע בהיטק. אגב, אולי מישהו ירצה לספר לשר האוצר שלנו שאנחנו כולנו משקיעים כסף רב בתעשיית ההיטק הישראלית, דרך יחידות כמו תלפיות, 8200 ואחרות.
הלובי הזה מנסה לקדם מדי פעם רעיונות שונים, הם נסקרים בטור שיובא להלן, טור שלצערי לא מצאתי לו עדיין מפרסמים, אז אולי אתכם זה יעניין.
*
האם תעשיית ההייטק הישראלית נמצאת בסכנה?
תעשיית ההייטק הישראלית נמצאת בכותרות מזה שנים רבות. כמדינה הנהנית מאחוז חברות הסטארט אפ הגדול ביותר בהשוואה לתעשיית ההייטק כולה בקרב מדינות העולם, טבעי שאנו קוראים כותרות רבות על האקזיטים המרשימים, וטבעית עוד יותר ההנחה שתעשיית ההייטק היא הקטר המוביל את הכלכלה הישראלית.
הנטייה הכה אנושית לפחד שכל דבר טוב יגיע גם קיצו, מביאה עמה כתבות ומאמרים רבים על הסכנות הרבות לסוף "עידן הזהב" של תעשיית ההייטק הישראלית, וכן לחששות שמא הכלכלה הישראלית אינה ממצה די את הפוטנציאל האדיר הגלום בתעשייה זו.
*
מאחר ומדובר בשנים רבות, יפה לעקוב אחר ה"איומים" המתחלפים. התחושה של רבים היתה לאורך השנים ש"תרבות" האקזיטים של חברות הסטארט אפ הישראליות מונעת פיתוח טוב ויציב יותר של התעשייה. לפני יותר מעשור אקזיטים אלו נחשבו לאיום הגדול ביותר על תעשיית ההייטק הישראלית.
מאמרים רבים סקרו את הטענה שתרבות האקזיטים הישראלית מונעת פיתוח חברות הייטק מסדרי הגודל של נוקיה בפינלנד, חברה שנחשבה כדוגמה ומופת ליכולת של מדינות קטנות לפתח בקרבן, ענקי טכנולוגיה בסדר גודל עולמי. קראנו רבות על הכשלים המקומיים, על הליקויים בתרבות המקומית המונעים תקומה של חברה כמו נוקיה, וכיצד הממשלה אמורה להתערב ולפתח רגולציה שתעודד פיתוח חברות ענק, ותמנע את הפיתוי שבאקזיטים הקורצים.
כמובן שאיום זה איננו מסוקר רבות כיום, אולי המכה האדירה שספגה כלכלת פינלנד עם צניחתה של חברת נוקיה ממקומה הרם בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, תרמה לכך שאיננו קוראים עוד על האיום בכך שענף הטכנולוגיה הישראלי אינו מפתח בקרבו ענקים מסדר גודל עולמי.
*
כיום האיום המסוקר הוא מורכב יותר. הטענה היא שתעשיית ההייטק הישראלית איננה מגלמת את מלוא הפוטנציאל הגלום בה על מנת להוביל את הכלכלה הישראלית. הליקוי המונע את הגשמת מלוא הפוטנציאל לפי טענות אלה, הוא המחסור הגדול במהנדסים מוכשרים, מחסור שיש למלא מידית באמצעות הממשלה שתתיר ייבוא של עובדים זרים בתחום. הטענה היא שכיום ישנו מחסור של אלף מהנדסים בתחום הטכנולוגיה מדי שנה.
*
לכשעצמי אין לי את הכלים לקבוע היכן יש מחסור, יתרה מכך קטונתי מלדעת כיצד הממשלה יכולה לקבוע איזה תעשיות יש לפתח, והיכן יש מחסור בעובדים המונע פיתוח, בעיקר כאשר שיעור האבטלה בישראל הינו נמוך מחמישה אחוז. אולם, יש לנו כלים פשוטים המאפשרים השוואה בין תעשיות שונות, על מנת לבדוק האם אכן תעשיית ההייטק הישראלית סובלת ממחסור אדיר בעובדים, בהשוואה לתעשיות ישראליות אחרות, ובהשוואה לתעשיות ההייטק בעולם שמחוץ לישראל.
כאשר יש מחסור אדיר בעובדים, אצפה לראות עליה משמעותית בשכרם, שכן הביקוש גדל וההיצע קטן. לכן במידה והטענה שאכן קיים מחסור אקוטי במהנדסים ואנשי טכנולוגיה היא טענה מבוססת, אצפה לראות עליות שכר משמעותיות בתחום ההייטק הישראלי בהשוואה לתעשיות אחרות לאורך זמן כמובן, וכן עליות שכר משמעותיות גבוהות יותר בהייטק הישראלי בהשוואה לתעשיות הייטק במקומות אחרים בעולם.
ובכן, בחברת צבירן אנו עוסקים בסקרי שכר בתעשיות שונות בישראל לאורך שנים. להלן השוואה בין עליות השכר בהייטק הישראלי לתעשיות אחרות בשנים האחרונות, כפי שתראו איננו מוצאים חיזוק לטענה שדווקא בהייטק קיים מחסור אקוטי בעובדים. אמנם בשנה האחרונה השכר בהייטק עלה בממוצע מעט יותר בהשוואה לתעשיות הפארמה ומוצרי הצריכה, אך אין מדובר בתופעה קבועה הנכונה בכל שנה מאז 2010.
גם אם נשווה את שיעור עליית השכר בהייטק הישראלי בשנת 2016 לשיעור עליית השכר בתעשיית ההייטק במקומות אחרים בעולם, לא נמצא הבדלים גדולים כלל ועיקר. בעוד בישראל שיעור עליית השכר בהייטק הישראלי הסתכם ב3.6% הרי שמצאנו שיעורי עליה מאוד דומים בתעשיות ההייטק במדינות רבות בעולם – יפן 3%, גרמניה 3.2%, בריטניה 3.2% פולין 4.1% הונגריה 3.7% ובארצות הברית 3.5%.
*
נכון, גם השנה כמו בשנים קודמות, אנו מוצאים תפקידים ספציפיים בהם קיים מחסור אקוטי בעובדים, מחסור המוביל לעליות שכר גבוהות יותר בצורה משמעותית בהשוואה לתפקידים אחרים. אך זהו טבעו של השוק. מדובר שוב ביכולת אשר אינה קיימת אצל איש, גם לא בקרב הממשלה, אין לאיש את היכולת לנחש מה יהיה התפקיד הלוהט הבא, שכן התחומים החמים בתעשיית ההייטק בעולם מתחלפים תדיר, ודווקא היתרון הגדול בתעשיית ההייטק הישראלית הינו יתרון הגמישות והאלסטיות של החברות בו.
למשל, שכרם של מעצבי ממשק משתמש עלה בשנת 2011 בשיעור שנתי של 13% בממוצע, בעוד שבשנת 2014 שכרם עלה רק ב1% בממוצע, נמוך בהרבה בהשוואה לעליית השכר הכללית בהייטק הישראלי, ובשנת 2016 שכרם עלה ב3% בממוצע.
שכרם של מהנדסי אפליקציות מובייל עלה בשיעור שנתי של 9% בממוצע בשנת 2013, וב2016 שכרם עלה ב3% מעט נמוך יותר משיעור העלייה השנתי בתעשיית ההייטק הישראלית.
בשנת 2016 ראינו כמובן תחומים לוהטים אחרים. שכרם של חוקרים מנוסים בתחום אבטחת המידע עלה בשיעור שנתי של 14.1% אך מי יודע מה יהיה התחום הלוהט הבא בשנת 2018? כיצד נדאג שנכשיר את האנשים לתחום הלוהט הבא אם אין איש היודע בדיוק מה יהיה תחום זה?
93 Comments
תודה על הפוסט, מסכים איתך מאוד, יש כאב לחברות סטארט אפ והייטק באיוש תפקידים מסויימים (שלפעמים הם ליבת העשייה "החדשה") והדבר הזה צובע את הכל ב"מחסור בעובדים".
אגב, קרנות ההון סיכון הישראליות, אני רואה בעובדה שבשתיים מהאקזיטים הגדולים בשנתיים האחרונות (פלייטיקה $4.2 מיליארד ומובילייאי) לא מושקעות קרנות הון סיכון ישראליות כסיבה ללא להשקיע בהן בכלל :-) איך הן הצליחו לפספס אותן?
הרי כל הייתרון היחסי שאמור להיות לקרנות ההישראליות היא גישה לחברות האלה שהאמריקאים הרחוקים כל כך לא מצליחים למצוא או לא מבינים…
הרצון להכריח את המוסדיים להשקיע בהן נראה לי כמו פתרון קומבינה בשביל מנהלי הקרנות האלה, אני ממש לא רוצה את זה.
מסכים עם כל מילה בתגובה שלך
למובילאיי היה משקיע ישראלי גדול, אני לא יודע כמה הם היו מעוניינים במשקיעים נוספים. אז לא בטוח שהחברה פוספסה. אבל יהיה מעניין לראות באמת סטטיסטיקה מקיפה יותר בנושא…
אני קצת מכיר את הסיפור, הוא היחיד שנכנס והוא משקיע מאוד לא שגרתי בסצנה של ההשקעות.
שוב אחזור על זה, רוב האקזיטים המפלצתיים של החמש שנים האחרונות הם בלי קרנות ישראליות….
גיל – לא הבנתי מי בדיוק אמר שהוא יכריח ואיפה זה נכתב ? ואני חושב שזה בסדר גמור לעודד סיגמנט מסוים בתחום העסקי לעשות משהו, במיוחד בתחום פורה כמו ההיי-טק הישראלי, מה הבעיה להמליץ למוסדיים להיכנס לתחום ? במיוחד שמוסדיים מחו״ל עושים את זה וככל הנראה בהצלחה, לא הבנתי איך הגענו מכאן לאיזה בולשביקיות או התערבות יוצאת דופן ? מה הבעיה שזה יעד של המדינה, שאזרחי המדינה יהנו גם הם מהאקזיטים ? למה שפסגות או כל חברה אחת לא תתמחה בסיגמנט כזה פורה ?
מישהו כתב יכריח?
אני גם לא כתבתי בולשבקיות.
המטרה היחידה הראויה של משקיעי הפנסיה שלנו אמורה להיות להשיא לנו את התשואות הטובות ביותר על הכסף שלנו, כסף שמכריחים אותנו בחוק להפריש לפנסיה.
הקמפיין של אלי ציפורי הוא שיש צורך להטיל משימה נוספת על הכסף שלנו, לעודד את תעשיית ההייטק המקומית. זה בלוף, התעשייה טובעת בכסף, אמנם זר, אבל למה זה חשוב? מישהו חושד במוסדיים שהם לא משקיעים בהייטק בגלל סיבות לא רלבנטיות? בולשיט, הם משקיעים, רק לא בכלים של קרנות ההון סיכון המקומיות, או דרך סטארטאפים, ואם תבדוק, תראה שיש לזה סיבות מאוד מאוד טובות.
כחלון נכנע פה ללחץ של לובי, בלי להכנס לעומק, כמו שמשרד ראש הממשלה נכנע לאותו לובי, כאשר הבטיח לייבא מהנדסים מחו"ל. הבעיה שלי היא לא עם עצם ההצהרות, הבעיה שלי היא הסיבה שגרמה להם להצהיר את ההצהרות.
גיל – אני חושב שהלכת רחוק מדי, הוא רואה חברות גדולות, בנקים ומוסדיים מחו״ל מגיעים ועושים סיבוב יפה על ההייטק הישראלי, בתור שר האוצר הוא היה גם שמח שהמוסדיים הישראליים יעשו סיבובים יפים כאלה, כמו שכתבת שהתשואות על הפנסיה (שחלקן מוגבל להשקעה בארץ) יגדלו.
לפי מה שדווח היום בכלכליסט, פסגות, או כל בית השקעות אחר, לא מעוניינים להיכנס לתחום.
מנגד, יש גורמים שרוצים להכריח אותם (איזה גוף שנקרא ארגון הגג של תעשיות ההיי־טק ומדעי החיים)
אוריה – למצוא גופים קיקיונים שרוצים להכריח את הממשלה להכריח אנשים אחרים לעשות משהו אפשר למצוא על כל דבר בעולם. בכל מקרה, אני חושב שזה תפקיד הרגולטור לבדוק במבט השוואתי בינלאומי האם השקעה כזו היא נכונה למוסדיים, הרי מכריחים לא מעט חברות לגוון תיקים, ליצור מרווחי בטחון, דוחות וכו׳. תפקידו של המחוקק וגם של הרגולטור היא גם לגרום לזה שלא רק גורמים חיצוניים יהנו, כך למשל את המצב עם קרפור (רשת הסופרמרקטים הצרפתית) בהונגריה ובולגריה, היא נכנסה, הביאה בעיקר מוצרים צרפתיים (כמעט ולא היו מוצרים מקומיים בחניות שלה), השתלטה על הנכסים הגדולים, פגעה קשות בסופרים המקומיים והיא כמובן מוציאה את הכסף מחוץ לבולגריה והונגריה, אז בגלל זה היא קיבלה חקיקה בה היא צריכה שהסופרים יחזיקו לפחות 50 אחוז מהמוצרים מתוצרת מקומית, ככה שזה גם בסדר גמור לטובת הכלכלה המקומית גם לזרז את הגופים המקומים לעשות משהו.
אוף-טופיק אבל ברשותך בכל זאת: הנתון של חמישה אחוזי אבטלה מטעה. בשוק העבודה נספרים עובדים רבים במשרות חלקיות, עבודות זמניות, עובדי קבלן ושאר רעות חולות המביאות בסופו של דבר למציאות שבה השכר החציוני הוא פחות משבעת אלפים שקל וכמובן לתופעה של משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים ועדיין הם נמצאים מתחת לקו העוני (שגם הוא פיקטיבי – יש רבים שהם נומינלית מעליו אבל עניים בפועל).
הערה שניה – נדמה לי שיש התמקדות יתר במגזר של החדשנות והטכנולוגיה הגבוהה על חשבון התעשיות המסורתיות. במקום להעצימו החינוך המקצועי אצלנו מנוון, סובל מיוקרה נמוכה, ונתפס כמפלטם של ה"בלתי מוצלחים". כמובן שגם התעשיות האלה זקוקות לזריקות של חדשנות והדברים אינם סותרים.
שלישית – למרות החשיבות הבלתי מעורערת של מכלול החדשנות, מקור הפרנסה של מרבית הישראלים הוא עדיין העסקים הקטנים והבינוניים. גם אלה סובלים קשות מהעדר סיוע ממשלתי, בירוקרטיה כבדה וכו' ולמרות חשיבותם לא מתקיים סביבם אותו דיון נחוץ.
לגבי נתון האבטלה, מה שחשוב הוא שמשווים תפוחים לתפוחים, לכן הנתון לא מטעה בעיני
מסכים לגמרי עם נקודות 2 ו3
צור, תאמין לי שבספרד או יוון היו חותמים על ה-5% האלו בעיניים עצומות.
אנשים לא מבינים איזה הישג מטורף זה למשק הישראלי להיות בכזאת רמת אבטלה נמוכה.
נכון, לא הכל מושלם, ועדיין…
לגבי קו העוני, הוא באמת פיקטיבי, אתה באמת חושב שיש מליון וחצי ילדים רעבים בישראל?
הרבה נמצאים נומינלית מתחתיו אבל הם לא עניים בפועל
מה זה 'עניים'?
סטיטסטית- אלה שמכניסים חצי מהשכר החציוני, משמע כ-3400 שקלים לחודש
נראה לי שהוא התכוון ל"עניים בפועל"
אוריה, ועדיין בספרד (לא מכיר את יוון) אנשים חיים יותר טוב מאשר בישראל.
תומרג – שאלה מצויינת שניתן לנהל לגביה דיון ארוך.
גם על ״חיים יותר טוב״ ניתן לנהל ויכוח. באיזה מובן בספרד חיים יותר טוב מבארץ?
שואל בתמימות. לא ככ בטוח שאתה טועה
שעות עבודה, הכסף יכול לקנות יותר, בכלל שעות האור (הם מתחילים לעבוד ב 0900 ומסיימים ב1700 אבל השעון אחורה אז האור יותר עד יותר מאוחר). מערכות הסעת המונים יעילה חצי שעה ואתה בעבודה.
אוכל זול וטעים. אני יכול להמשיך
כמובן שבליךה בלילה הם חולמים בספרדית.
אתה מודע לזה שהשעון יותר מאוחר כי השמש מגיע לשם יותר מאוחר?
יש להם כדורגל יותר טוב, לגבי השאר זה נתון לוויכוח.
גם לגבי הכדורגל אפשר להתוכח… סתם טיקי טקה.
סמיילי בוכה
מה עם מערכת חינוך ובריאות? לא בטוח שמצבם טוב בכל מהשציינת. באוכל אנחנו ביי פאר לפניהם. בכדורגל זה כולה היה משחק אחד. בגומלין יעלו חמד והרוש וברקו על הקווים ואז נראה
צור, אנשים חיים יותר טוב בספרד??
ספר את זה ל-42% מהאקדמאים הצעירים המובטלים שחיים אצל ההורים…
שיעור האבטלה הכללי הוא כ-18% ועד גיל 25 הוא 42%!!! (ישראל לשם השוואה-סביב ה-5% וה-8.6% בהתאמה)
חיים אצל ההורים ועדיין חיים יותר טוב. מעמד בינוני גדול, המון משפחות עם בתי קיץ קטנים בהרים או בחוף, הרבה יותר פנאי, לא עבדים של מקום העבודה, מישהו כתב כאן שהאוכל בארץ יותר טוב – לא מצחיק אפילו בתור בדיחה. בלי לחצים, בלי שכנים בעייתיים. אז 42 אחוז זה נתון מאקרו, בתכלס הם חיים יותר טוב. בדוק.
אני. אני כתבתי על האוכל. ועומד מאחורי זה!
יש הרבה יתרונות במה שכתבת אבל עדיין לא הייתי ממהר להתחלף
איתם. יש להם יותר שיויון (מעמד בינוני גדול) אבל פחות חירות (גרים
עם ההורים). מאמין שכח הקנייה שלהם קצת יותר גדול מפה. הייתרון
הכי גדול שלהם הוא שהם חלק מאירופה. גיאוגרפית ודרכונית.
אישית מאד אוהב את ספרד ומתחבר לתרבות שלהם אבל זה סובייקטיבי
מסכים שהחיים שם ברמה יותר גבוהה אבל אין על האוכל בארץ. בלי צחוק זה אחד המטבחים הכי מגוונים, טעימים ובריאים שיש.
True that
אתם הלבנטינים…
האוכל בספרד מצוין. צריך רק להתרגל לצורת ההגשה- הפינצ'וס יעני.
ועוד לא התחלנו לדבר על הגבינות והנקניקים שמסתובבים שם..
היתרון שלנו הוא הירקות בארוחת הבוקר.
צור – בקשר לסעיף השני, האמת שבנט במשרד הכלכלה התחיל עם זה וזה דווקא צמח לתקופה מסוימת.
אני מאמין לסטטיסטיקות שלך אבל כשאני מסתכל בסביבה שלי אני רואה שיש מחסור. אבל, המחסור הוא לא במועמדים אלא במועמדים איכותיים. לכן, לפחות ממה שאני רואה, עובד שמגיע למקום חדש מתחיל בשכר גבוה יותר מאשר לפני כמה שנים וזאת מכיוון שמקומות מוכנים לשלם יותר כי לוקח זמן ומאמץ לגייס. יבוא של עובדים או כל שטות אחרת לא תשנה את המצב הזה שנוצר גם בגלל פופולריות התחום והעובדה שרבים מגיעים אליו בשביל להרוויח ולא בגלל שהם אוהבים אותו (אחד הדברים שצריך כדי באמת להיות טוב).
אתם מחלקים את עליות השכר בין עובד חדש לבין העלאות שכר של עובד ותיק? כי הייתי מנחש שזה אחד הדברים שהכי משפיעים על המספרים, ראה את המצב של מומחי אבטחת מידי היום אל מול תעשיית המובייל ב2013
כן, בתפקידים חמים רואים פערים גדולים בין עובד חדש לעובד קיים באותו תפקיד
התכוונתי בעיקר אם זה האלמנט העיקרי שמשפיע על ההבדלים בעליית השכר
לא הבנתי. זה אלמנט עיקרי בלזהות מה הם התפקידים הלוהטים. ברוב מוחלט של התפקידים או שאין פערים או שהחדשים מקבלים פחות מהקיימים
יש מחסור במועמדים איכותיים. אני מחפש עכשיו שני עודים וקשה למצוא מועמדים מתאימים. כל חבר שאני פונה אליו בנידון שואל את אותה השאלה בחזרה. ואני מדבר על משרות בחברות איכותיות שמשלמות טוב יחסית לשוק(אבל לא גוגל).
אני לא בטוח שהפתרון הוא יבוא עובדים(גם כי זה יפגע בעובדים הקיימים) אבל כן צריך לחשוב איך מונעים מצב של מחסור אקוטי(שזה לא המצב כרגע)
ובנימה זו, מישהו מכיר מפתח ג'אבה מוכשר? :)
יש בעיה מובנית בפוסט הזה. אתה באמת מתייחס ברצינות
לציפורי? ולפוליטיקאים שלנו?..אז אמרו. הבעיות עם המוסדיים
בארץ הם יותר בכיוון של למי הם כן נתנו את הכסף
אמיתי – מה רע באלי ציפורי ? ודווקא השלילה שלך מעלה את הנקודה החשובה, אם מתלוננים על המוסדיים שהם ממשיכים לתת כסף לאותם אנשים שממשיכים לעשות להם תספורות והסיבה (לפחות לפי המוסדיים) שהשוק קטן ואין להם ברירה, אז למה שלא ייצרו התמחות בתחום צומח כמו הון סיכון ומדובר על התמחות מקומית.
אלי ציפורי זה קריקטורה של עיתונאי. תן לי דבר אחד מעניין או חדש שהוא העלה. פיספס את כל הרכבות החשובות בשנים האחרונות. בלי לדבר על כל הליכלוכיאדה שהוא פתח..
אמיתי – הוא וגלובס הובילו ראשונים בקמפיין על ההשלכות של ועדת בכר והעמלות השערוריות בעקבותיה, מה שהוביל לרפורמה שהגבילה את העמלות, אולי המהלך שחסך להכי הרבה אנשים כסף בטווח הארוך, מדובר על עשרות מילארדים. וגם בימים אלו נגד חברות האופציות הבינאריות יחד עם דה מרקר בקמפיין שעומד לחסל את העסק המזוהם הזה בארץ. אגב, הוא גם היחיד שתמיד איזן את התמונה לגבי מצבורי הגז, היה בעד ששינסקי ונגד המחאה השטותית שסיפרה לכולנו איך לא הולכים לפתח את לוויתין ולסחוט את המדינה, בינתיים הטענות והתחזיות שלו הן צודקות בנושא.
ידעתי שתגיד בכר..:-)
וואלה הוא תמיד מדבר מפוזיציה. ולדעתי מזאת הלא נכונה. השיא והדוגמא הכי טובה למי זה ציפורי זה הטורים (שכן נכתבו. באיחור) על פישמן
אמיתי – האמת שהוא התחיל לדבר על פישמן גם קודם, אמנם בתוך מכלול של אישים שהוא הזכיר אבל עדיין הוא הזכיר אותו, מה גם שפישמן בניגוד לאחרים, פעמיים לפני כן הפסיד המון כסף והחזיר הכל, ככה שהיתה לו סוג של הנחה.
איזה כיף שאני אוגף את אביאל מימין
גיל – אני חושב ששנינו מבינים שהבון טון שהעיתונאים וגם האקדמאים אוהבים להציג את הקפטיליזם כמלכודת נוראה, בה מעודדים פערים חברתיים, חמדנות ורדיפה אינסופית אחרי כסף היא שטות אחת גדולה להבנה המהותית של מהו קפטליזם, מהו שוק חופשי ומה תפקידם של הרגולטורים. כולם אוהבים לדבר על היד הנעלמה, אבל שוכחים במהרה את הדגש של סמית על כך שעל מנת שזו תתקיים יש צורך שהשחקנים בשוק יהיו שווים בגודלם (פחות או יותר).
אין שום בעיה לדעת מה יהיו התחומים החמים בשנה הבאה, בעוד שנתיים וכן הלאה. משלמים כל שנה הרבה מאד כסף לרי קורצבייל, והוא יספר לכם מה יהייה התחום הרותח הבא. לפעמים יצדק, לרוב לא.
המדינה משקיעה בהייטק גם דרך הלוואות מו״פ, הטבות מס למפעלים מאושרים ותמריצים לחברות זרות להקים מרכזי מו״פ בארץ. אגב, טוב שכך.
באבא – בגלל זה לדעתי הטענה של גיל בעייתית, כי התעשייה פה צמחה, גם מצרכי הבטחון וגם מהתפיסה של המדען הראשי והשיטות שפיתחו כאן, בוקר וערב מתלוננים על הקיצוצים הממשלתיים במו״פ ומצד שני מתלוננים שרוצים להגדיל את הוצאת המו״פ מגורמים כמו המוסדיים.
אביאל, תקרא את הכתבה בדה מארקר היום על התשואות הפנומנליות של קרנות הון הסיכון הישראליות ותבין גם מי הלובי, וגם למה הוא קיים
גיל – אני דווקא חושב שלמוסדיים יש יכולת כלכלית לייצר התמחות גבוהה יותר בתחום או אפילו לשתף פעולה עם קרנות מחו״ל לדוגמא.
ולדעתך זה ממש חשוב שכחלון יסביר להם איך לעשות את העבודה שלהם? לדעתי עדיף לכחלון להתמקד בדברים בהם שר אוצר אמור להתמקד
מסכים איתך בהכל גיל רק אם אני לא טועה כדי שהמוסדיים יוכלו להשקיע בהון סיכון זה לא כרוך בחקיקה?
לא ממש, אם היו רוצים היו מושקעים
בכתבה שהבאת כתוב שיש להם מגבלה של 20% לקרן..לא סוף העולם.
אני פשוט מכיר שמוסדיים באופן כללי, בגלל שהם משקיעים כסף ציבורי
(לרוב לפנסיה), נתונים תחת מגבלות גם בהשקעה במניות ואגחים.
אין אף גוף מוסדי שמתקרב לעשירית מהמגבלה, וזה מאוד הגיוני
גיל – אני שום רע בזה ששר אוצר יצפה מגורמים משמעותיים לעשות משהו, הוא לא צריך להכריח אותם אבל גם כיוון זה בסדר גמור, זה מה ששר אוצר עושה וזה מה שבכירי האוצר עושים שנים, הם אומרים מה הם מצפים והם בהחלט עוזרים שצריך.
הייטק לעומת תעשיות אחרות זה כמו רכבת לעומת אוטובוסים: נראה טוב בתקשורת אז למי אכפת ממבחני עלות-תועלת
כל שנה חברות כמו גוגל, אמאזון, פייסבוק ואמזון באות לארץ ומגייסות עשרות מהנדסים (סה"כ כמה מאות בשנה, כמה אלפים לאורך השנים) ומשלמות להם המון כדי שיעברו לארה"ב וקנדה. די ברור שהעובדים שהחברות האלו מגייסות הם מהטובים ביותר שנמצאים בישראל (כי כישרון בינוני אפשר למצוא תמיד, את הטובים באמת מחפשים בכל העולם). אם כחלון וביבי רוצים לפתור את המחסור בעובדים איכותיים, שישכנעו את האנשים האלה לוותר על מה שהחברות האלה מציעות (ספויילר, זה לא ממש פשוט). התעשייה יכולה לגדול פי 2 אם ימצאו דרך להחזיר את הכשרון הזה לארץ
נכון, אבל בכל שנה הן מספקות יותר (הרבה יותר) מקומות עבודה מצויינים בארץ (ישירות או בעקיפין).
לא חושב שאפשר או שצריך לעשות משהו בנידון.
יש שני דברים שאפשר וצריך לעשות:
1. השכלה – לייצר יותר מסגרות שיוציאו יותר אנשים איכותיים. אם יש ביקוש למהנדסים ישראלים צריך לייצר עוד, לא לנסות למנוע מהם להתקדם.
2. לעודד את התעשייה ע"י הסרת חסמים ובירוקרטיה.
בנוסף, אותם מהנדסים הם שגרירים מצויינים להייטק הישראלי וממשיכים להכניס למדינה כסף בצורה פאסיבית.
מעניין אותי איך אתה מציע לפתור את בעיית ההשכלה. תפרט אם אפשר.
להוסיף עוד המון תקנים באוניברסיטאות, להקצות כספים למחקר, לחזק את כל החינוך הטכנולוגי
זה אפילו לא קצה הקרחון וגם לזה אין סיכוי!!!
בדיוק בגלל תשובה כזו רציתי לשמוע איך ירון מעוניין לפתור את בעיית ההשכלה.
מסכים לחלוטין שאין לזה סיכוי לקרות, אבל לא ברור לי למה זה לא קצה הקרחון. אם תכפיל את כמות חברי הסגל בפקולטות הטכנולוגיות (לא רק מדמ"ח), תכפיל את כמות הסטודנטים תוך כדי שמירה על הרמה, תייצר מנוע צמיחה עצום למשק הישראלי. יש המון ישראלים באוניברסיטות המובילות בעולם שישמחו לחזור אם תהיה להם משרה בעברית, את"א או בטכניון. כל זה בעלות שסביר להניח שבטווח הרחוק תהיה זעומה לעומת הרווחים לישראל.
אז אספר לך סוד גלוי, אם תכפיל את כמות הסגל, אתה תגיע לכמות סגל נורמאלי ללמד את מי שיש עכשיו בלי להגדיל את כמות הסטודנטים. עומס ההוראה מבחינת גודל הקבוצות הוא לא נורמאלי. שנית, אין לך מספיק סטודנטים מספיק טובים למלא את מה שיש. להכפיל את כמות הסטודנטים זה לייצר זנב חלש כל-כך גדול שזה יגרור את הרמה באופן קיצוני למטה. אם אתה רוצה להשקיע כסף, קודם כל תשקיע במחלקות לחינוך ולהוראה שהן המחלקות בתחתית הדרוג (זה גם נראה מביקורת של המל"ג וגם הבת שלי לומדת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך וזה זוועה מה רמת המורים והסטודנטיות. כל פעם שהיא מספרת מה היא לומדת שואלים אותה איך בחורה עם נתונים כמו שלה הלכה ללמוד חינוך, והיא שואלת עם הם מעדיפים שהלא איכותיים יחנכו את הדור הבא). צריך קודם כל להרים את הרמה של בוגרי התיכונים לפני שמגדילים מכסות. אם אתה רוצה לדעת מה רמת הסטודנטים להנדסה באוניבסיטאות (נתעלם לרגע מהמכללות), צריך לשמוע את דעתם של בכירי האוניברסיטאות ולהבין שלקבל נוספים זה אסון.
שלא יובן לא נכון, חובה להוסיף תקנים; חובה להשקיע במחקר; חובה להשקיע במעבדות הוראה. רק צריך לזכור שרק זה לא יעזור (למטרה שעליה אתה מדבר) וצריך הרבה יותר.
איציק, לא התיימרתי לפתור את בעיית ההשכלה, אמרתי שאם המדינה רוצה לעזור שתעזור שם ולא עם רגולציות.
הנקודה היא שרגולציה זה פתרון שמשפיע מהר מאד (אולי באופן שלילי ואולי בחיובי, תלוי איך עושים אותו). פתרון בעית ההשכלה זה מהיום לעוד 10 שנים במקרה הטוב. כלומר לא רלונטי לדיון זה ויותר לתפיסה מערכתית כללית שלא מעניינת אף ממשלה.
הכי פשוט יהיה להגדיל את 8200 :-)
הייתי שמח עם המדינה היתה תומכת ומעודדת את כל המוסדות האקדמיים המובילים להקים את המחלקות הכי טובות בעולם. מי שכבר שם שיעזרו לו לעשות כפול.
אם ממש יש מצב רוח למסיבה שיעודדו גם תיכונים :-)
אלה המקומות בהם המדינה צריכה ויכולה לעזור.
אם תגדיל את 8200 רק תגדיל את תעשיית הסייבר, שגם ככה מתומרצת מהשוק העולמי. עם קצת חזון אז שיהפכו את ב"ש ואוניברסיטת ב"ג למרכז מחקר של קלינטק ואנרגיה מתחדשת (כי זה השוק של עוד 10 שנים), ואת הטכניון (וחיפה) לניורוטק וטכנולוגיות רפואיות (זה השוק של עוד 20 שנה) ותיתן לת"א וי-ם לרוץ עם השוק של היום (סייבר, אד-טק, פינטק ואוטוטק)
קצת פיקששת, בן-גוריון כבר עכשיו מרכז סיבר מאד רציני, וצריך לתת לה להישאר עם זה.
נ.ב.: למל"ג לא תהייה בררה והיא תצטרך להשקיע במחקר במכללות (פחות מהאוניברסיטאות אבל חובה), אחרת זו תהייה מורסה שתתפוצץ לכולם בפנים. אחוז מאד גבוה של מרצי המכללות נימצאים שם כי אין תקנים באוניברסיטאות, אך לא מוכנים להיות מורים בלבד ועשו את הדוקטרטים וחלקם נסעו לפוסט דוקטורטים כדי לעשות מחקר. אני יכול להעיד על עצמי שחזרתי לארץ למרות שהיו לי אופציות בחו"ל ונאלצתי להתפשר על מכללות, אך אני לא מוכן להתפשר על מחקר ואני ממש לא לבד.
הסרת חסמים רק תגביר את המחסור בעובדים, אולי צריך להגביר חסמים.
חלילה וחס. העובדים האלה רובם חוזרים לארץ ומהווים את הלב של התעשיה והסיבה העיקרית לכך שהיא קרובה מאד, יחסית, לרמה בארה"ב. הרבה חברות ישראליות מצליחות קמו בזכותם ובוודאי שרוב השלוחות המקומיות של חברות אמריקאיות. כמי שעשה את הסיבוב הזה (אם כי עצמאית, בלי חברה שתדאג לי לרילוקיישן..) אפשר לדמות את ההשפעה לכדורגלן ישראלי שמעביר כמה שנים בקבוצה אירופאית.
כחלון וביבי צריכים להתרכז בלדאוג שרמת החיים פה תהיה כזו שאנשים ימשיכו לרצות לחזור כדי לגדל פה את הילדים שלהם. חינוך, תשתיות, בטחון אישי, איכות סביבה – כל הלואו טק. להיטק לא צריך לדאוג.
אני לא יודע מה יהיה הדבר החם הבא אבל סיכוי סביר שההייטק הישראלי יהיה שם. בדיוק כמו שאנחנו בשפיץ של סייבר ומכוניות אוטונומיות עכשיו וכמו שהוכח גם בעבר בתחומים אחרים.
בשורה התחתונה התעשייה מצליחה יפה מאוד בלי רגולטורים שמתערבים. אם הם רוצים לעזור שישחררו חסמים ובירוקרטיה.
מי שרוצה להשקיע משקיע אבל זה תחום ברמת סיכון גבוהה מאוד שלא חייב להתאים או לעניין את המוסדיים בארץ.
כל מילה ירון
כמו שצה"ל מתכונן למלחמה של אתמול, ככה bds מחרימים את החברות של אתמול.
אלי – אני מת שפעם הBDS יכריז על החרמה לא רק של חברות ישראליות אלא גם של חברות שמייצרות בישראל, מעניין מאיזה מכשיר אלקטרוני הם יפיצו את המסרים.
גם עכשיו הם לא מחרימים חברות ישראליות אלא חברות "בשטחים".
הם לא יישרדו יום בלי טכנולוגיה ישראלית.
https://www.youtube.com/watch?v=NIVmugvlSZU&spfreload=10
לפי הבנתי מדובר על עידוד השקעות בטכנולוגיה עמוקה, מהסוג שלוקח עשר שנים כדי לראות אקזיט, שלהן יחסית קשה לגייס כסף גם בשוק הנוכחי – ומצד שני מתאימות לטווחי הזמן של קרנות כאלו. מוביל איי זו דוגמא אחת. לא בטוח שזה רעיון רע כל כך, בסופו של דבר מדובר על שברירי אחוזים מהיקף ההון המנוהל.
אז קרא לילד בשמו – זה מס על החוסכים, כי תשואה ראויה בייס לסיכון לא רואים ברוב מכריע של המקומות בהון סיכון.
גם 4% עליית שכר ריאלית זו עליה חדה לא?
וזה כבר כמה שנים ככה…
שמתי לב למגמה אצל חבריי בהייטק (הם צעירים בשנים הראשונות לקריירה אז עליית שכר אצלם אינה מדד טוב) – יש אינפלציה מטורפת בהטבה שמציעים להם תמורת הבאת עובד מתאים בשיטת חבר מביא חבר.
לפני 2-3 שנים זה עוד היה לילה במלון בראשית ודומיו או פשוט כמה אלפי שקלים.
עתה זה הרקיע למענק 3000 דולר, שבוע בזנזיבר ודברים הזויים אחרים (הדוגמאות מכמה חברות שונות).
שלא לדבר על זה שתיבת הדואר שלהם בלינקדין מופצצת ב3-4 הודעות בשבוע לפחות מציידות ראשים למיניהן. ושהד האנטר הפך לתחום רווחי מאוד גם למשרות התחלתיות, כל עוד זה בהייטק.
באיזה גיל כיום נפלטים מהייטק?
נראה לי שבגדול מדברים על 45, לא?
אני חייב לציין שזה לא רק ניפלטים כי אם גם פולטים את עצמם ומחפשים קריירה שנייה, שלרוב פחות מתגמלת כספית אך עדיפה מבחינתם באופנים אחרים. יש לי ידידים שפנו להוראה, אחרים עברו לעבוד כמו במרכז שלנו שהוא עדיין חצי מחקרי אבל השעות הרבה יותר נורמאליות. כלומר ההיטק שוחק ויש הנפלטים מרצון.
גם ההיטק שוחק, אבל גם (וזו לדעתי הסיבה העיקרית) הרבה בוחרים במקצוע הזה אך ורק בגלל הכסף, אני רואה חברים שפשוט לא אוהבים את מה שהם עושים, אין לי מושג איך הם יצליחו.
זה בדיוק מה שאני טוען, הוא שוחק, ואחרי 15-20 שנה האנשים פולטים את עצמם. הם נשחקו, אך התבססו כלכלית ויכולים להרשות לעצמם לעבור למקום עבודה פחות מתגמל כלכלית אך יותר מתגמל מבחינת איכות חיים.
אגב, זו אגדה. אשתי למשל 48 ועדיין בהייטק. אנשים לא נזרקים מחברות, רבים מתעייפים ועוזבים, כמו בבנקים להשקעות בארצות הברית
אישתך זו לא דוגמא טובה כי כולם יודעים אישתו של מי היא ולכן היא חסינה.
הפוך גוטה, הפוך
קל לנבא מה התחום הלוהט הבא.
לדעתי סוור בנמלים הימיים, מובילי המזוודות בנתב"ג ונהגי אוטובוס בחברת החשמל.
צריך להתייחס למי שרוצה לייבא עובדי הייטק כמו למחבל שמתכנן פיגוע. ממש ככה. זה לא שחסר עובדים, זה רק כל מני אנשים שרוצים לשלם פחות עבור עבודה של מהנדסים ומוכנים תמורת רווח מהיר בטווח הקצר להרוס בטווח הארוך את כל הענף.
בשביל חברות שמחזיקות מרכזי פיתוח גדולים בישראל – מה היתרון של ישראל אם הישראלים עצמם מייבאים עובדים? במקום להחזיק מרכז פיתוח בישראל ולשלם את העלות של הבאה של עובדים מהודו הם יעבירו את מרכזי הפיתוח האלו להודו וזהו. בלי חברות כמו אינטל בישראל גם לא יהיו סטארטאפים.
גיל, אני קצת לא מבין אותך.
בפוסטים קודמים כתבת עד כמה הגופים המוסדים מקובעים בחשיבתם, ורק פוזלים אחד לעבר השני כדי להיות דומים בתשואה.
והנה פה אתה טוען שהם יודעים מה שהם עושים, ושיש סיבות טובות שהם לא משקיעים בהייטק.
ברור שהן לא צריכות להשקיע בשיבל ההיטק בארץ, אלא בשביל התשואה בקרנות.
עכשיו, בטוח שישנן סיבות טובות לא להשקיע כגון סיכון מוגבר וחוסר התמצאות בענף, אבל סיכון גבוה עשוי גם להשתלם לטווח ארוך, והם יכולים להתמקצע בתחום.
אז אולי יכול להיות מצב של וין-וין. מה רע?
אני טוען שלא שר האוצר בעקבות לחץ של לובי הוא שצריך להנחות את הגופים המוסדיים כיצד להשקיע.
אכן, יש בהרבה גופים מוסדיים את המחלה של הפזילה לאחרים, עדיין אני לא בטוח ששר האוצר ינהל את כספי החסכונות שלנו טוב יותר בעצמו
זה נכון, אבל אולי הלחץ יגרום לשינוי הפרדיגמות.
הדרך לשינוי הפרדיגמות פשוטה הרבה יותר, לבטל את ההגבלות, ולפתוח את התחרות.
למי שתוהה איך נראית עבודת הלובי, קראו את הכתבה הבאה שפורסמה היום, ותראו שמדברים על עשור אבוד, וכדוגמה נותנים קרן הון סיכון אחת http://www.themarker.com/markets/1.3954738