הנה משפט שכבר לא שמעתי מזמן. אנחנו חייבים התייעלות אירגונית. התייעלות אירגונית זה שם קוד לפיטורין. בכל סקרי השכר האחרונים שלנו אנחנו רואים יציבות במספר המפוטרים עם נטייה למטה, גידול קל באחוז האנשים שעוזבים מרצונם את העבודה, וגידול בשיעור המגויסים לחברות. כלומר, יש גידול בשיעור הביקוש לעובדים, וזה מסתדר מצוין עם הקיטון בשיעור האבטלה.

*

בגלגל הכלכלי הקודם לא היינו צריכים עובדים כדי לצמוח בעולם המפותח. כלומר, יכולנו לצמוח גם בלי להגדיל את מספר העובדים מאחר והתפוקה פר עובד עלתה כל הזמן. אחד הטרנדים החזקים ביותר בעולם כיום הוא קפאון בגידול התפוקה פר עובד בעולם המפותח. זה נשמע נורא נכון? איך חברות יצליחו לצמוח, איך הכלכלה תצמח, אם התפוקה פר עובד בקפאון?

או, טוב ששאלתם, זה דווקא די פשוט, נעסיק יותר עובדים, אולי התפוקה פר עובד לא תגדל, אך התפוקה הכללית כן. זה למעשה בדיוק מה שקורה בישראל, נכנסים למעגל העבודה חרדים, נשים ערביות, ועוד שכבות שבעבר פחות עבדו. ברור שבממוצע עובדים אלה יכנסו למעגל העבודה ויקטינו בהתחלה את התפוקה פר עובד, שכן הם לא יכנסו מידת למשרת מהנדס אטום או מנכ"ל חברה וכיוצא באלה.

*

מה התוצאה של עניין זה? בעצם יש תחרות גדולה יותר על עובדים, וכתוצאה מכך צריך לשלם יותר כדי למשוך עובדים, היצע וביקוש, זה פשוט. אם הדרך היחידה שלי לצמוח היא להעסיק עוד עובדים, מאחר והתפוקה פר עובד קפואה, אני בתחרות עם אחרים שרוצים גם הם לצמוח. כך הכלכלה כולה צומחת היום, אמנם בקצב מתון בהרבה לעומת הגלגל הקודם, אך בעוד שבגלגל הקודם הכלכלה צמחה בהטיה גדולה לכיוון האשראי (תעשיית הפיננסים היא התעשייה שקפצה בצורה החדה ביותר בגלגל שבין 1980-2008), היום הצמיחה היא מוטת עבודה.

*

מאחר והאינסטינקטים של המנהלים נטועים עמוק בגלגל הקודם, זה נשמע לרובכם כמו אוקסימורון. הרי אם התפוקה קפואה, והשכר עולה, אנחנו מגדילים את ההוצאות, ולכן הרווחים ירדו. התשובה היא שאולי הרווחים יקפאו, אך במקביל להגדלת ההוצאות, אנחנו מגדילים גם את מעגל ההכנסות, וכך בנהר זורמים יותר מים, והזרימה הזאת מיצרת צמיחה מבוססת הרבה יותר.

*

ופה אני מגיע לשלשות. אם תשאלו את פיל ג'קסון, אז הכדורסל לא השתנה. שלשות זה לא כדורסל, זה קרקס. הכדורסל הנכון הוא שיטת המשולש ולהגיע לזריקות נוחות מתחת לסל. זה הכדורסל של שנות השמונים והתשעים, הכדורסל שנצחת בגובה, או באמצעות אחד, מייקל ג'ורדן.

מאמנים שהסתגלו לכדורסל החדש מבינים שקל יותר לקלוע יותר נקודות, אם זורקים יותר לשלוש. אם נחשיב כל זריקה לשלוש כמו זריקה וחצי לשתיים, הרי נקבל שבעצם כדי להגדיל את כמות הנקודות שלנו, אנחנו צריכים לזרוק יותר, בול כמו הצמיחה בעולם החדש.

*

לכן אני גם מתמלא בצחוק גדול כאשר אני קורא על האיום הגדול בטכנולוגיות החדשות, שהעובדים יהיו מיותרים. אם צריך יותר עובדים כדי לצמוח, אז בעצם גם הטכנולוגיות החדשות לא יקטינו את מספר העובדים. בואו ניקח את תעשיית המכוניות לדוגמה. בתעשייה זו יש כניסה מסיבית של רובוטים, אך מספר העוסקים בהרכבת מכוניות צמח בהרבה. תשאלו למה, נו תשאלו?

מובילאיי

פעם אוטו היה עסק פשוט, ארבעה גלגלים, מנוע, מרכב. היום אוטו זה משהו הרבה יותר מסובך, יש בו הרבה יותר חלקים, יש בו מחשב, יש בו מצלמות, יש בו כריות אוויר ועוד ועוד.

כך למרות שההרכבה של המרכב היא אוטומטית היום, מספר העוסקים בייצור החלקים למכוניות צמח בהרבה.

*

בקיצור, רוב המאמרים שאתם קוראים על האיומים הגדולים ביותר בעולם הכלכלי, נכתבו על ידי פיל ג'קסונים למינהם, ואתם רואים איך הניקס משגשגים.

 

לא מספיק טובים, באר שבע כן
המייקל ג'ורדן של עולם ההייטק