ליגת שוקי ההון – על הקשר (בראש שלי) בין שיעור האבטלה והשלשות

איך קולעים יותר נקודות, זורקים יותר לשלוש, או אז זהו

הנה משפט שכבר לא שמעתי מזמן. אנחנו חייבים התייעלות אירגונית. התייעלות אירגונית זה שם קוד לפיטורין. בכל סקרי השכר האחרונים שלנו אנחנו רואים יציבות במספר המפוטרים עם נטייה למטה, גידול קל באחוז האנשים שעוזבים מרצונם את העבודה, וגידול בשיעור המגויסים לחברות. כלומר, יש גידול בשיעור הביקוש לעובדים, וזה מסתדר מצוין עם הקיטון בשיעור האבטלה.

*

בגלגל הכלכלי הקודם לא היינו צריכים עובדים כדי לצמוח בעולם המפותח. כלומר, יכולנו לצמוח גם בלי להגדיל את מספר העובדים מאחר והתפוקה פר עובד עלתה כל הזמן. אחד הטרנדים החזקים ביותר בעולם כיום הוא קפאון בגידול התפוקה פר עובד בעולם המפותח. זה נשמע נורא נכון? איך חברות יצליחו לצמוח, איך הכלכלה תצמח, אם התפוקה פר עובד בקפאון?

או, טוב ששאלתם, זה דווקא די פשוט, נעסיק יותר עובדים, אולי התפוקה פר עובד לא תגדל, אך התפוקה הכללית כן. זה למעשה בדיוק מה שקורה בישראל, נכנסים למעגל העבודה חרדים, נשים ערביות, ועוד שכבות שבעבר פחות עבדו. ברור שבממוצע עובדים אלה יכנסו למעגל העבודה ויקטינו בהתחלה את התפוקה פר עובד, שכן הם לא יכנסו מידת למשרת מהנדס אטום או מנכ"ל חברה וכיוצא באלה.

*

מה התוצאה של עניין זה? בעצם יש תחרות גדולה יותר על עובדים, וכתוצאה מכך צריך לשלם יותר כדי למשוך עובדים, היצע וביקוש, זה פשוט. אם הדרך היחידה שלי לצמוח היא להעסיק עוד עובדים, מאחר והתפוקה פר עובד קפואה, אני בתחרות עם אחרים שרוצים גם הם לצמוח. כך הכלכלה כולה צומחת היום, אמנם בקצב מתון בהרבה לעומת הגלגל הקודם, אך בעוד שבגלגל הקודם הכלכלה צמחה בהטיה גדולה לכיוון האשראי (תעשיית הפיננסים היא התעשייה שקפצה בצורה החדה ביותר בגלגל שבין 1980-2008), היום הצמיחה היא מוטת עבודה.

*

מאחר והאינסטינקטים של המנהלים נטועים עמוק בגלגל הקודם, זה נשמע לרובכם כמו אוקסימורון. הרי אם התפוקה קפואה, והשכר עולה, אנחנו מגדילים את ההוצאות, ולכן הרווחים ירדו. התשובה היא שאולי הרווחים יקפאו, אך במקביל להגדלת ההוצאות, אנחנו מגדילים גם את מעגל ההכנסות, וכך בנהר זורמים יותר מים, והזרימה הזאת מיצרת צמיחה מבוססת הרבה יותר.

*

ופה אני מגיע לשלשות. אם תשאלו את פיל ג'קסון, אז הכדורסל לא השתנה. שלשות זה לא כדורסל, זה קרקס. הכדורסל הנכון הוא שיטת המשולש ולהגיע לזריקות נוחות מתחת לסל. זה הכדורסל של שנות השמונים והתשעים, הכדורסל שנצחת בגובה, או באמצעות אחד, מייקל ג'ורדן.

מאמנים שהסתגלו לכדורסל החדש מבינים שקל יותר לקלוע יותר נקודות, אם זורקים יותר לשלוש. אם נחשיב כל זריקה לשלוש כמו זריקה וחצי לשתיים, הרי נקבל שבעצם כדי להגדיל את כמות הנקודות שלנו, אנחנו צריכים לזרוק יותר, בול כמו הצמיחה בעולם החדש.

*

לכן אני גם מתמלא בצחוק גדול כאשר אני קורא על האיום הגדול בטכנולוגיות החדשות, שהעובדים יהיו מיותרים. אם צריך יותר עובדים כדי לצמוח, אז בעצם גם הטכנולוגיות החדשות לא יקטינו את מספר העובדים. בואו ניקח את תעשיית המכוניות לדוגמה. בתעשייה זו יש כניסה מסיבית של רובוטים, אך מספר העוסקים בהרכבת מכוניות צמח בהרבה. תשאלו למה, נו תשאלו?

מובילאיי

פעם אוטו היה עסק פשוט, ארבעה גלגלים, מנוע, מרכב. היום אוטו זה משהו הרבה יותר מסובך, יש בו הרבה יותר חלקים, יש בו מחשב, יש בו מצלמות, יש בו כריות אוויר ועוד ועוד.

כך למרות שההרכבה של המרכב היא אוטומטית היום, מספר העוסקים בייצור החלקים למכוניות צמח בהרבה.

*

בקיצור, רוב המאמרים שאתם קוראים על האיומים הגדולים ביותר בעולם הכלכלי, נכתבו על ידי פיל ג'קסונים למינהם, ואתם רואים איך הניקס משגשגים.

 

Share on FacebookTweet about this on Twitter

77 תגובות ל “ליגת שוקי ההון – על הקשר (בראש שלי) בין שיעור האבטלה והשלשות”

  1. איציק (פורסם: 3-4-2017 בשעה 17:04)

    ראינו איך הניקס שגשגו גם לפני פיל ג'קסון. אולי במקרה זה, זה לא הפיל כי אם כל גן החיות הדפוק.
    לגבי לזרוק הרבה יותר שלשות לא בטוח שהאנלוגיה לגמרי נכונה. השלשות הפכו גם הרתעה שמחייבת לרווח את ההגנה ופתחת לאפשרויות הרבה יותר גדולות של סלים מתחת לסל באחוזים גבוהים גם לנמוכים. מה האנלוגיה לזה במודל הכלכלי שלך?

    • גיל שלי (פורסם: 3-4-2017 בשעה 17:07)

      האנלוגיה היא פשוטה. שבסוף, הווליום עולה, גם אם האחוזים הרגילים לא עולים, הרי האחוזים האפקטיביים עולים, ואז יש יותר נקודות. בהתחלה יותר עבודות לא מתורגמות ליותר תפוקה פר עובד. אבל, כמו במקרה המכוניות, הטכנולוגיה לא רק שמוסיפה בסוף יותר מקומות עבודה, אלו מקומות עבודה שמשלמים יותר ממקומות העבודה שנגרעו ליד פס הייצור

      • ברלה (פורסם: 3-4-2017 בשעה 17:55)

        כן אבל למה אתה מניח שלעובד שעמד בעבר על פס הייצור תהיה גישה למקומות העבודה החדשים והמשתלמים? באנלוגיה לכדורסל, זה כמו סנטר שלא יודע לקלוע שלשות ואומר לעצמו שחבל שנולד עשר שנים מאוחר מדי. האם הוא מתנחם בזה שהקהל נהנה? האם אתה חושב שאנשים שצריכים לעבוד בשכר מינמום למרות שבעבר עם אותם כישורים היו יכולים לעבוד בעבודה מכובדת בתעשיה המסורתית מתנחמים בעובדה שיש כסף טוב ברובוטיקה?

        • גיל שלי (פורסם: 3-4-2017 בשעה 17:57)

          תהיה לו גישה לעבודות אחרות, ובמספרים הגדולים זה לגמרי מתקזז

    • אולף (פורסם: 4-4-2017 בשעה 01:25)

      הניקס שגשגו, אתה כנראה לא מבין את פונקציית המטרה של הארגון הזה, שהיא לגרום למקסימום סבל לאוהדים שלהם. אין שום דרך אחרת להסביר את מה שקורה בקבוצה הזו ב 30 שנה האחרונות, פעם אחת זה לבנות קבוצת צמרת על בסיס הווינריות של יואניג עם אינטיליגנצית המשחק של סטארקס, אח"כ לתת את המפתחות לאייזה תומאס, ועכשיו לבנות מרקם קבוצתי על בסיס כרמלו אנטוני.

      • איציק (פורסם: 4-4-2017 בשעה 07:40)

        אם היו רוצים אליפות היו מחתימים את ראדי.

  2. ב"פ (פורסם: 3-4-2017 בשעה 17:17)

    אני לא מבין גדול בנושא, אבל ההבנה שלי היתה שהפאניקה לא קשורה בהכרח לזה שטכנולוגיה מורידה את הצורך בעובדים, אלא שהיא מטה את באופן מאסיבי את הצורך לכיוון עובדים עתירי ידע. יש הרבה יותר אנשים שעוסקים בייצור חלקים של מכוניות אבל סוג העובדים הוא מסויים. ולאנשים שלא יהיה יכולת לעבוד בכזה סוג של עבודה יקבלו פחות ופחות הזדמנויות. כמובן שגם הלודיטים במאה ה19 חשבו ככה, אז שום דבר לא חקוק בסלע אבל צריך לקרות משהו כדי שזה לא יהיה נכון

    • גיל שלי (פורסם: 3-4-2017 בשעה 17:20)

      אף אחד לא אומר שהמעבר יהיה חלק, למעשה אנחנו רואים את התוצאות כבר עכשיו. המחקרים מראים שלא האאוטסורסינג לסין פגע בתעסוקה בייצור האמריקאי, אלא המיכון גרע כ670,000 מקומות עבודה, אבל באותו זמן בדרכים שונות, נוצרות עבודות אחרות שבממוצע בשנים האחרונות משלמות יותר.

    • אביאל (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:34)

      ב״פ – שומפטר כתב על זה וקרא לתופעה creative destruction, כלומר יש את השכבה שתקועה באמצע, בין ההתחדשות הטכנולוגית לבין המשרות שהיא פותחת או מפנה לדברים אחרים (גיל תמיד אוהד להזכיר את מדריכי הפילטיס). שוודיה לדוגמא פתרה את זה, אמנם לא באמצעים הכי דמוקרטיים, אבל זו אחת העדויות היחידות לכך שהצליחו להתגבר על הפער הזה, היא פשוט סגרה את כל עיירות הפחם והעבירה את האנשים לאזורים אחרים בהם היה צורך בידיים עובדות, עשו להם הסבה מקצועית, לימודים וכו׳ וכך הדור הזה לא נדפק מבחינת תעסוקה (הם כן נדפקו קצת בזה שסגרו להם את העיר, אבל זה ויכוח אחר).

      • אמיתי (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:44)

        הקטע הוא שזה אקפוננציאלי ולכן זה תהליך ללא סוף..זה לא דומה
        לעובדי המכרות כי זה יהיה הייטקיסטים בני חמישים ואנשי מכירות
        בני ארבעים ועוד. השינוי נהייה תכוף יותר וקיצוני יותר. לא יודע אם
        התערבות ממשלתית באמת יכולה (או רצויה) לעזור

        • אביאל (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:50)

          אמיתי – לפי מה אתה קובע שזה אקפוננציאלי ? גיל נתן דוגמא נפלאה עם מספר העובדים בחקלאות בלפני מאה וקצת שנים לימנו, רמה כזאת של שינוי לא נגיע. יכול להיות שזה יהיה שינוי מהיר וקיצוני יותר אבל אין עדויות לכך, מעולם כדור הארץ ותושביו לא שיגשגו כלכלית, הפיקו וייצרו כל כך הרבה ועבדו כמו בימים אלה (גם ברמה הכלל העולמית וגם פר לנפש).

          • אמיתי (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:53)

            לא איבוד המשרות באופן כללי. אלא השינוי במשרות.
            גם מתכנתים וגם מהנדסים משנים תחום הרבה יותר בתדירות
            מפעם. לכן שינוי הוא הדבר הקבוע

  3. מאור (פורסם: 3-4-2017 בשעה 17:25)

    גם אני לא מבין גדול בנושא, אבל ההבנה שלי היא שהפחד הגדול ברעיון הרכב האוטונומי הוא לא מאבדן מקומות עבודה דווקא בתעשיית הרכב, אלא מאבדן מקומות עבודה של מיליוני נהגים ברחבי העולם שמקבלים שכר עבור יכולת לנהוג ברכב מנקודה א' לנקודה ב'. כל אותם עובדים (נהגי מונית, נהגי משאית, נהגי אוטובוסים וכו') יהיו מיותרים לחלוטין בעוד כעשור, ולרובם אין באמת מקומות עבודה אלטרנטיביים בשוק העבודה.

    • אמוץ כהן-פז (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:23)

      יותר מכך, לדעתי שוק הרכב ישתנה לחלוטין מכיוון שעם המכוניות האוטונומיות לא ישתלם יותר להחזיק רכב, חברות מוניות תצענה שרותי הסעה מנקודה אחת לשניה בגרושים (אין נהג, מנוע חשמלי, התאמה מוחלטת וניצולת מקסימלית של הרכב) מספר המכוניות המיוצרות בכל שנה יצטמצם באופן דרסטי וכל השרותים שמסביב (מוסכים וכד׳) יעלמו.

  4. יניר (פורסם: 3-4-2017 בשעה 17:26)

    זה לא רק שהמכשירים שאנחנו צורכים הופכים למסובכים יותר אלא שאנחנו פשוט צורכים הרבה יותר ( וחוסכים הרבה פחות). הרבה יותר בגדים, מכוניות, מכשירי חשמל, אוכל ומה לא. קניות הפכו לבילוי ולא אמצעי למילוי צורך. ואת כל זה למדנו מהאמריקאים. שלא לדבר על אוסף השירותים החדשים שקיימים היום ולא היו קימים בעבר מפסיכולוגים ועד מאמני כושר ומוכרים בחנויות

    • גיל שלי (פורסם: 3-4-2017 בשעה 17:30)

      לכן באמת עובדים בשירותים הם כבר לא רק מנקים ושומרים, כלומר זו עוד אקסיומה מהעבר שעובדי ייצור שווים יותר

    • איציק (פורסם: 3-4-2017 בשעה 17:34)

      שכחת את הקואצ'רים, שזה בעצם אנשים שנכשלו ועכשיו עושים כסף מזה שהם יודעים איך להיכשל. למה אין קואצ'רים שבאים למקצוע מתוך הצלחה ומלמדים איך להצליח?

    • אביאל (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:36)

      יניר – אתה מדבר על ישראל או באופן כללי ? אצלנו רמת החסכון פגעה בצמיחה של המשק ולמרות כל הצמיחה של ההוצאה הפרטית בשנים האחרונות עוד לא הגענו לרמה הממוצעת בOCED, גם לחסוך יותר מדי זה לא טוב, כמובן שאין צורך להגיע לרמה האמריקאית כי אז מגיעה בעיה מהצד השני.

  5. אריק האדום (פורסם: 3-4-2017 בשעה 17:27)

    ההקבלה לעולם הישן בספורט (פיל גקסון) לעולם הכלכלי/ניהולי הישן מעולה.
    אגב…
    מה שעשה את פרגסון גדול היו שני נושאים (לדעתי):
    1. היכולת לשנות גישה ושיטות
    2. ההבנה בחשיבות של החומר האנושי

    בגלל זה הוא נואם בנוגע לניהול ופיל גקסון מתבזה ם כרמלו אנתוני.
    הבדל בין מאמן גדול למנהל אגדי

    • גיל שלי (פורסם: 3-4-2017 בשעה 17:29)

      לגמרי, פיל ג'קסון אידאולוג, אלכס פרגוסון מנהל

  6. אמיתי (פורסם: 3-4-2017 בשעה 17:57)

    מה שמעניין אותי ולא גיבשתי עליו דעה הוא איך ייתפס מקום עבודה או ספורט
    מקצועני בחייו של עובד-אוהד בעידן החדש הזה שהכל זז בו אחרת ומהר יותר..
    פעם אנשים היו עובדים באותו מקצוע ובאותה חברה רוב הקריירה. ובהתאם גם
    היו מזדהים עם העבודה בצורה מסויימת. היום זה מאד שונה. גם החוויה (הסובייקטיבית)
    של צפייה בספורט מאד משתנה לדעתי. מה שבטוח הוא שדברים השתנו

  7. יוני (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:00)

    גיל צא מנקודת הנחה שהיכולת שלך לדמיין לאן תגיע הטכנולוגיה של ״הדור הבא״ היא מאוד מוגבלת, וכך גם הנבואה שלך שטכנולוגיה לא תבין לקיטון משרות העבודה.

    דוגמא מטכנולוגיה מאוד פשוטה יחסית שיכולה להעלים מקצוע שלם, ושוב זו רק טיפה בים וגם, לא כזו מרשימה. בארה״ב השיקו בית מרקחת רובוטי, שזה משהו כמו מכונת משקאות רק של תרופות. אתה בא עם מרשם, סורק קוד, מקבל את התרופה שלך. ונחש מה – בכל בתי המרקחת בארה״ב יש כ2% טעויות מרשם, כמותית אאלט זה משהו באזור המיליון מרשמים לא נכונים בשנה. בית המרקחת החדש עם 0 טעויות.

    ובנימה אישית – משהו בטון ובסגנון שלך מאוד יהיר ויודע כל. ״מתמלא בצחוק גדול״, כאילו אומר, אני מביא את האמת, יודע כל נתון והתפתחות טכנולוגית קיימת, כדי לקבוע, או לייתר דיוק לנבא שהטכנולוגיה לא תביא לירידה בכמות המשרות המוצעות. אם טעיתי בקריאה של הסגנון, קבל התנצלות, אבל בכל אופן זה משהו שחוזר לתחושתי בחודשים האחרונים. ולי ברמה האישית זה מצער כי אני קורא בעקביות.

    • גיל שלי (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:10)

      להיפך ידידי, להיפך. היומרה היא לא שלי, היומרה היא של אלה שקובעים בנחרצות שהטכנולוגיה תגרום לאבטלה. במאה ה19 קבעו שיהיו יותר מדי אנשים ולכן לא יהיה מספיק מזון בעולם וכולם ימותו ברעב. במאה ה19 יותר מתשעים אחוז מהאנשים עבדו בחקלאות, היום רק שני אחוז, זה אומר שיש תשעים ומשהו אחוזי אבטלה? למה בדיוק אני היהיר? אולי אלה שיודעים בוודאות את שיקרה בעתיד הם היהירים? אני לא טוען שאני יודע, אני טוען שהם לא יודעים

      • יוני (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:26)

        זה שהיה מי שקבע במאה ה19 וטעה, זה מלמד בהכרח משהו על העתיד? אותו כנל לגבי הטכנולוגים של היום וזה תקף גם לגביך. אני באופן אישי נוקט בגישה שבכל הקשור לעתיד, נכון להצטנע :) רק הבאתי את הדוגמא הקטנה של התרופות. ההנחה שאני יכול לאמץ, היא שבעוד 25-30 שנים יחלפו מקצועות מין העולם, ויתרחבו מקצועות אחרים, כנראה בעיקר בעולם כתיבת הקוד שתונגש יותר ויותר.
        מהדברים שלך הבנתי שאתה בוודאות יודע שזו שטות שתהיה פגיעה במספר מקומות העבודה. מכאן הרגשתי את היהירות שתיארת בעצמך על מי שקובע נחרצות על העתיד.
        וחוזר ואומר, לפעמים טון לא עובר לקורא באופן ישיר, בעיקר בגלל הקריאה הסובייקטיבית. אז אם טעיתי, אני אקח את זה איתי לקריאות הבאות של הטקסטים שלך.

        • אביאל (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:40)

          יוני – אין לך יכולת לחזות את העתיד מבלי להסתמך על העבר, כל מודל מסתמך על העבר, כולל של שינויים טכנולוגיים.

          אגב, לא צריך ללכת למאה ה-19, יש מאמרים אקדמיים שהתפרסמו בשנות ה30-40-50-60 שצפו מחסורים אדירים במשאבי טבע ובמזון, היום אנחנו קוראים אותו ובעיקר צוחקים. כוח ההמצאה האנושית (כמו שהדגמת היטב) מתגבר ואתה שוכח גם אלמנט נוסף במשוואה והוא ההיבט הפוליטי, לא סתם פופוליסטים מקבלים במה בדמוקרטיות המערביות, תפקידם הוא להאט את הקצב, להכניס הגבלות ולעבור בשלום את הקפיצה הגדולה הבאה.

          • יוני (פורסם: 3-4-2017 בשעה 19:30)

            אביאל אני מסכים עם מה שכתבת, ולא חושב שהדברים שלי סותרים זאת. כמובן שצריך להסתמך על העבר, אני רק מוסיף שקיימות אפשרויות נוספות, ואין לדעת בוודאות מה יהיה.

            לגבי משאבי הטבע והמזון. אכן, היצירה האנושית המציאה ושיכללה משאבים קיימים. ועשתה זאת באופן מרשים ביותר. יש כבר דוגמת קיצון כמו דנמרק שמייצרת יותר אנרגיה ירוקה מהצריכה הלאומית.

            בעניין המזון. אכן יש יותר מזון מכפי שאי פעם דמיינו בעקבות הטכנולוגיות המתקדמות בתחום. ועדיין, משגב מבינתי איך מנהיגי העולם מאפשרים שמיליונים ימותו מרעב. אגב, מספר המתים כתוצאה מהשמנת יתר גבוה יותר.

            • אריאל גרייזס (פורסם: 4-4-2017 בשעה 07:17)

              תחזיות הן קשות, במיוחד לגבי העתיד (נילס בוהר)

            • איציק (פורסם: 4-4-2017 בשעה 07:35)

              בגדול אתה צודק, אבל אני מכיר כמה שאפילו תחזיות העבר אצלם הם תחזיות אלטרנטיביות.

            • yaron (פורסם: 4-4-2017 בשעה 08:14)

              כשהחלה מהפיכת המזון המתועש אמרו שזה יפתור את בעיית הרעב בעולם. היו אז 4 מיליארד בני אדם בעולם…
              עלינו לשבעה מיליארד וכמות הרעבים עלתה.
              עכשיו אנחנו בעיצומה של מהפיכת ההנדסה הגנטית והצפי הוא שלא רחוק היום ונהיה 10 מיליארד…

    • מיקו G (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:13)

      היו בטח אנשים שנשמעו כמוך כשהמציאו את המכונה שמוכרת משקאות. לא ראיתי שיש מחסור בכמות הקיוסקים.

  8. שלו (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:25)

    הבעיה במערכת החינוך היא איך להכין את הבוגרים שלה לשוק המחר.
    אז נכון שצריך הרבה עובדים, אבל הרבה עובדי יצור היום לא יוכלו לעבוד מחר.
    מה שהיה פעם נהג מונית שכל שהיה זקוק לו זה רשיון נהיגה. היום מצריך הרבה יותר. אם אתה לא שולט ברשת ובאפליקציות (למשל gotaxi) אתה נדחק לאט לאט.
    כאשר הסופרמרקטים יהיו ממוחשבים, לא יהיה צורך בקופאיות / סדרני מוצרים / אורזים.
    כבר היום הדואר "הממשלתי" נדחק בגלל חוסר יעילות…
    השידור הציבורי ובדרך כל המדיום הטליוזיוני/רדיו נדחק הצידה כי הרשת מציעה פתרונות טובים יותר.
    מי רוצה לראות ערוץ אחד, כאשר באמזון/נטפליקס ניתן לראות סדרות הכי הכי.
    בקיצור מי שחזק יהיה יותר חזק ויהיו הרבה יותר חלשים, שיהיו הרבה יותר מוחלשים.

    • דיזידין (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:52)

      בהקשר זה, משהו שמטריף לי את הדעת:
      אני משווה בין מקצועות הלימוד ומערכת השעות של בתי היום לבין אלה שלי לפני 40 שנה – ואין הבדל ואין התקדמות.
      הבדלים בכל זאת:
      לה נוסף שיעור במורשת ישראל, שזה יהדות וציונות.
      שיעורי המתמטיקה שלי היו ברמה הרבה יותר גבוהה.
      היא לומדת חלק מהמקצועות עם אייפד במקום ספרים.

      • אמיתי (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:55)

        מערכת החינוך (באופן כללי. לאו דווקא פה) היא פארק היורה

      • no propaganda (פורסם: 3-4-2017 בשעה 18:57)

        אני מבין את הנקודה שלך אבל אתה קצת מגזים.
        ניתן היום ללמוד מחשבים ותכנות בבית הספר, למעשה נראה לי יש אפילו בתי ספר שמתחילים עם זה ביסודי.

        • אמיתי (פורסם: 3-4-2017 בשעה 19:01)

          אני התחלתי ללמוד שפות תכנות בכיתה ה או ו לפני איזה 25 שנה..
          מחשוב זו לא הבעיה. זה הקונספט שמיושן

        • דיזידין (פורסם: 3-4-2017 בשעה 19:22)

          כן, יש בתי ספר כאלה.
          בתי למדה ולומדת בבתי ספר שנחשבים למצוינים – ואין שם.
          ומעבר למקצועות הלימוד, אמיתי צודק, זה הקונספט.

      • אסף the kop (פורסם: 3-4-2017 בשעה 20:46)

        אני יובד בתחום הפיננסי
        אנשים יוצאים ממערכת החינוך עם אפס הבנה בהתנהלות כלכלית אבל הם מאידך הם שולטים במלעלים ואקרוסטיכונים

        • אסף the kop (פורסם: 3-4-2017 בשעה 20:46)

          עובד

      • צביקה (פורסם: 4-4-2017 בשעה 08:09)

        מילא יהדות אני מבין את הביקורת, אבל מה רע בקצת ציונות, במקרה הגרוע היא תישאר פה בארץ. :-)

      • שלו (פורסם: 4-4-2017 בשעה 10:46)

        אני מלמד פיזיקה, מדעי הנדסה (חשיבה בין תחומית ורב תחומית…) ומלווה פרויקטי פיתוח של תלמידים.
        כל שנה אני נלחם בהורים שלא מבינים איך זה יעזור לילדים שלהם לתעודת הבגרות.
        כיום 6 שנים אחרי שהתחלתי, הבוגרים שלי מסבירים איך זה עוזר להם בלימודי ההנדסה הגבוהים.
        ההורים עדיין תקועים ב 5 יח' פיזיקה ומתמטיקה וזהו.
        ראיה צרה של הורים תוקעת את הילדים.
        וכן מערכת החינוך כבר 150 שנה דורכת במקום.

    • שלמה (פורסם: 3-4-2017 בשעה 20:19)

      יש כאן שני צדדים, מצד אחד באמת הרבה עובדי יצור לא יצטרכו, מצד שני גם לא יצטרכו עובדים מאוד מקצועיים.
      יש הרבה מאוד תחומים שבעבר היו נחלת מתי מעט ודרשו מקצועיות רבה, וכיום הם נחלת ההמונים (סתם לדוגמא- Machine learning, בניית אתרים\אפליקציות, עריכת ווידיאו ותמונות וכו׳).
      הכלים הולכים ומשתכללים וזה נכון שזה כבר לא יעזור לדור המבוגר שמתקשה להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים, אבל בדור הבא תתאפשר הרבה יותר דינמיות במאזן הכוח החברתי.

      • שלו (פורסם: 4-4-2017 בשעה 10:56)

        אבל זה מצריך אינטליגנציה מסויימת,
        שמי שנפלט משוק העבודה לא תמיד יכול להשלים.
        קצת כמו הניסיון להעלות את גיל הפנסיה לנשים, כאילו משהו מונע מהן לעבוד.
        היו בחוק אישה יכולה אך לא חייבת לצאת לפנסיה בגיל 62 היא יכולה להמשיך עד גיל 67. אף אחד לא יכול לחייב אותה לצאת לפנסיה.
        מצד שני מי שנפלטה משוק העבודה בגיל 60, תצטרך לחכות במקום שנתיים, 7 שנים לפנסיה. ועל זה צריך לתת את הדעת.

  9. kirma der faux (פורסם: 3-4-2017 בשעה 19:02)

    אם לדייק את משוואת השלשות, היא אומרת שאם תזרוק לשלוש ב40%, זה שווה ערך לזריקה לשתיים ב60%. אם שיטת המשולש באמת היתה מביאה לזריקה נוחה מתחת לסל בכל התקפה היא היתה יעילה יותר מהתקפה מבוססת שלשות. הענין הוא שבזמן שאין שיפור משמעותי באחוזי הקליעה לשתיים, אחוזי הקליעה לשלוש עלו משמעותית בשנים האחרונות, לדעתי בעיקר כתוצאה מהתמקצעות באימוני הזריקה שעזרו לעשרות שחקנים שלא היו חושבים בעבר לזרוק לשלוש לפתח איום מרחוק. ברגע שזה קרה ההגיון בבניית יותר תרגילים שיביאו זריקה נוחה לשלוש עולה.
    עדיין סנטר כמו אלג'ואן עם סט מהלכי פוסט בלתי עציר, גם אם לא היה מוסיף לארסנל זריקה יציבה לשלוש, היה מהווה אופציה ראשונה מנצחת לקבוצה שלו.

  10. קשקשן בקומקום (פורסם: 3-4-2017 בשעה 19:23)

    אם התפוקה תקועה והשכר עולה אנחנו אכן מגדילים הוצאות בלי להגדיל הכנסות (בהנחה שאנחנו מוכרים את כל מה שמייצרים). בהנחה שאי אפשר להעלות תפוקה אז אכן הדרך היא להעסיק יותר. אבל – בישראל התפוקה עדיין נמוכה משמעותית מבשאר העולם המערבי ככה שיש עוד פער גדול לצמצם. ז"א שמנהל טוב בישראל עדיין צריך להתמקד בהעלאת התפוקה, ולא בלהעסיק עוד עובדים.

    לגבי מכוניות – לא בטוח שהדוגמא שלך נכונה. לדעתי ההבדל הוא שמייצרים היום הרבה יותר מכוניות (סין? הודו? בועת האשראי של המכוניות בישראל?) ולכן למרות שיש פחות עובדים פר מכונית, יש סה"כ פחות מכוניות. אבל התשובה של mobileye היא לדעתי wishful thinking…

    ההשוואה לשלשות לא מדויקת, ואתה בעצמך נתת את התשובה: בהנחה שאתה מגיע לאחוז קליעה של 35%-40% משלוש, זאת זריקה יותר יעילה. בהגדרה. ז"א שלא מדובר על "יותר זריקות" (יותר עובדים), אלא על יותר נקודות (יותר תפוקה – נקודות לזריקה)

    • גיל שלי (פורסם: 3-4-2017 בשעה 21:39)

      הדוגמה שלי לקוחה ממחקר שפורסם באקונומיסט, אני מניח שהיא נכונה. אם אנחנו מוכרים יותר הגדלנו את ההכנסות למרות שבאמת לא הגדלנו רווחים.

  11. אסף the kop (פורסם: 3-4-2017 בשעה 20:07)

    סתם דוגמא
    עבדתי בעבר בבנין בקומה 12 בו חיכיתי כל בוקר כ 3 דקות למעלית. וכך גם בהפסקת צהריים. סה"כ 6 דקות בממוצע ליום.

    תכפילו בכ 230 ימי עבודה בשנה ומסתבר שבילתי כ 3 ימי עבודה (!) כל שנה בלחכות למעלית.

    אז עזבו אתכם מטכנולוגיה. אולי שהמעליות יגיעו בזמן ?

    • אדם (פורסם: 3-4-2017 בשעה 20:34)

      האם לחכות למעלית היה חלק מתכנון הזמנים שלך או לא? גם אצלנו מחכים למעלית אבל זה לא שאני יוצא שלוש דקות לפני בגלל זה

      • אסף the kop (פורסם: 3-4-2017 בשעה 20:44)

        אני מגיע באופן קבוע עד כחצי שעה מפתיחת המשרד (קשה בבוקר) ועוזב אחרי כ 9.5 שעות עבודה. באמצע אוכל צהריים של עד שעה.

    • Matipool (פורסם: 4-4-2017 בשעה 07:42)

      אסף – זמן המתנה למעליות זה גם עניין של טכנולוגיה ( ותכנון ) .
      יש היום מערכת פיקוד למעליות שנקראת דיסטניישן שמיושמת כבר בלא מעט בניינים חדשים או בבניינים ישנים שהוחלפו בהם המעליות בשנים האחרונות . אתה לוחץ על הקומה שאתה צריך והפיקוד הראשי של כל המעליות שולח לך את המעלית שתגיע אליך הכי מהר כשבמקביל הוא מווסת גם את הקריאות האחרות למעליות ומחלק אותן בין כל המעליות .
      ברור שאם מראש לא תוכננו מספיק מעליות לבניין , אז זה רק יקל קצת על הבעיה ולא יפתור אותה .
      טכנולוגיה נוספת שנכנסה היא ביטול קריאות לחצנים לקומות מתוך המעלית שנלחצו בטעות או שמי שלחץ, שינה את דעתו ( ע״י לחיצה כפולה על אותו לחצן ).

      • yaron (פורסם: 4-4-2017 בשעה 08:59)

        אצלנו בבניין יש מערכת כזאת והיא עובדת זוועה.
        בניין בינוני עם ארבע מעליות והרושם הכללי שכל יום בין שתיים לארבע שתיים מהן בהפסקה…
        בבוקר בשעות הלחץ ברור שתמתין קצת אבל הקטע המוזר הוא שדווקא בשעות מתות אתה מוצא את עצמך מחכה שלוש דקות למעלית.
        מה שכן, יש מסכים עם פרסומות וטריוויה :-)

      • no propaganda (פורסם: 4-4-2017 בשעה 09:10)

        כשיש מחסור במשאב המעלית המערכות האלה רק עושות בלאגן.
        דבר נוסף, התוכנה של המעליות היא לא איכותית, אני חושד שזה בגלל שהחברות שעושות אותה הן לא בדיוק גוגל

        • אמיתי (פורסם: 4-4-2017 בשעה 09:30)

          לדעתי שניכם טועים. זה עובד מצויין וגם המוח של זה בסדר גמור. פשוט בני אדם הם חסרי סבלנות ואם הם הקישו קומה אז הם מניחים שהמעלית כבר נמצאת בשונה מהשיטה הקודמת של קריאה. לא סתם עברו לעבוד בשיטה הסאת. זה חוסך בחשמל. אני משוכנע שאותו בניין עם המערכת החדשה מוציא באזור הרבע פחות על חשמל למעלית

          • yaron (פורסם: 4-4-2017 בשעה 12:19)

            יכול להיות, אני רק שלוש שנים בבניין.

            • אמיתי (פורסם: 4-4-2017 בשעה 12:30)

              הסטטיסטיקה מתיישרת אחרי עשר. או שמתרגלים

  12. תום גרב (פורסם: 3-4-2017 בשעה 21:17)

    שלום גיל,
    קודם כל זווית מעניינת מאוד על הנושא.
    רציתי לרדת יותר לעומק דעתך , מפני שאני קצת נמצא באסכולה (שהגדרת בצורה מאוד מעליבה "פיל ג'קסונית") שהאוטומציה בהיקף שהיא הולכת להגיע הולכת ליצור משבר תעסוקתי די חסר תקדים.
    אם ניקח את הדוגמה הכי מיידית, המעבר לרכבים אוטונומיים (שיקרה, בין אם תוך 5 שנים או 15) יפלוט משוק התעסוקה אחוז עצום של עובדים (נגיד בארה"ב בלבד יש מעל ל3.5 מיליון אמריקאים שעובדים כנהגים), העובדים האלה לא ישתלבו כמהנדסים באפל או גוגל, ויותר מכך פלח האוכלוסיה שמוציא מתוכו נהגים לא בהכרח יצליח לבצע את הקפיצה הדרושה כדי להשתלב בדור שלאחר מכן כמהנדסים.
    כמו כן, גם אם האוטומציה תוביל לגידול בשוק הנ"ל ודרישה גוברת למהדנסים עדיין לדעתי זה לא יפצה על כמות מקומות העבודה שיאבדו בכל פעם שנמצא פתרון אוטומטי למקצוע לואו-טק , כמו למשל נהיגה.
    אשמח לתגובתך :)

    • גיל שלי (פורסם: 3-4-2017 בשעה 21:37)

      הרכב האוטונומי זה דוגמה נהדרת. קודם כל בוא נראה מתי זה קורה. בטוח לא יתרחש ביום אחד. אם אתה רוצה המחשה, תראה את סוכני הנסיעות. סיפור לנו לפני עשרים שנה שהם יעלמו בעקבות פרייסליין. היום חלקם נעלמו, חלק נהיו מארגני נסיעות לאירועים וכך הלאה. האבטלה לא גדלה, זה לא שכולם אבדו פרנסה ביום אחד והלכו לקבץ נדבות.

      • Oded (פורסם: 4-4-2017 בשעה 00:07)

        ההשוואה לא כל כך מתאימה
        כמות סוכני הנסיעות באוכלוסיה זניחה כך שזה לא השפיע על כלל המשק (לעומת כמות נהגים גדולה בהרבה)
        בנוסף, אני מניח שההשכלה הממוצעת של סוכני נסיעות גבוהה משמעותית כך שיכולתם להשתלב במקצועות מוטי ידע טובה יותר
        אני חושב שלא ניתן להסיק מהדוגמא שנתת לגבי המקרה שתום דיבר עליו

        • אריאל גרייזס (פורסם: 4-4-2017 בשעה 07:13)

          הנקודה של גיל זה ששינוי לא מתרחש בבת אחת. זה לא ש-3 מיליון איש ייפלטו לשוק בבת אחת. הרכב האוטונומי ייכנס לאט ובינתיים אנשים צעירים שפעם היו הופכים להיות נהגי מוניות, אוטובוסים וכו' יבחרו לעצמם מקצוע אחר. נהגי מוניות יפרשו לפנסיה ולאט לאט המקצוע הזה ייעלם ואנשים ימצאו מקצוע חדש.
          גם הגישה הזאת שיש לואו טק והייטק היא קצת ארכאית. היום כל ילד נולד עם טלפון ביד. אז במקום שפעם היו מרכיבים מכוניות בידיים, היום אנשי ה"לואו טק" עובדים עם מחשבים בקו היצור.

          • איציק (פורסם: 4-4-2017 בשעה 07:32)

            לא יכולת לכתוב זאת 5 דקות קודם ולחסוך לי את הכתיבה?

          • Oded (פורסם: 5-4-2017 בשעה 08:46)

            יכול להיות (ויכול להיות שלא)
            הנקודה שלי היא שהדוגמא לא מתאימה שכן היא שונה יותר מידי…

        • איציק (פורסם: 4-4-2017 בשעה 07:27)

          אני חושב שרכב אוטונומי יכנס לאט מאד לשוק. קודם כל, אנשים אוהבים לנהוג, ולא יוותרו מהר על ההגה. עד היום רוב מכוניות אירופה הם הילוכים למרות שהרכב האוטומטי "יותר נח." ייקח גם הרבה זמן עד שתוכח אמינותו ואחר-כך הרבה זמן שהאיש מהשורה ייתן בזה אמון בתור נהג המונית ובטח נהג האוטובוס. הכניסה תהייה איטית וכך גם הקיטון בכמות הנהגים. מה שיקרא זה שפשוט תהייה ירידה טבעית של נהגים עקב יציאה לפנסיה וכדומה ולא תהייה כניסת נהגים חדשים. כלומר, אלו שהיו במערכת, ברובל לא יפגעו לדעתי.חלקם יעשו הסבה בתוך התחום כמו ניהול צי רכבים או אוטובוסים ומקצועת נלווים. בכלל, די קשה לי לראות מקצועות שנעלמים מהיום להיום, רובם נעלמים תוך שנים לא מעטות (נניח 10-15) שזה זמן די סביר לפליטה טבעית בלי הכנסת כח אדם חדש. אז אנשים באופן טבעי יחפשו עבודות חדשות ולא יפנו מראש למקצועות נעלמים כי אין ביקוש. או שיקרה מה שקרה אם תחום המעגלים האנלוגיים. כמעט ואין צורך באנשים אלו, ועדיין צריך כמה ומשקלם בזהב. אז לא נפתחים כמעט מסלולי התמחות כאלו ופעם בכמה שנים מישהו עושה דוקטורט בתחום והוא ממלא את הנישה החסרה, כלומר ישארו בודדים אבל הם יהיו מקצוענים שישתכרו בהתאם.

          • אריאל גרייזס (פורסם: 4-4-2017 בשעה 08:30)

            לדעתי הרכבים הידניים באירופה זה גם עניין של הרגל וגם חסכון בדלק, שהוא מאוד יקר באירופה. מעניין שבארץ דווקא הרכבים האוטומטיים הם הרוב המוחלט למרות שגם פה הדלק מאוד יקר

            • yaron (פורסם: 4-4-2017 בשעה 09:01)

              גם לצפצף וגם להעביר הילוכים? הגזמת :-)

            • איציק (פורסם: 4-4-2017 בשעה 09:03)

              אפשר את הצפצוף להעביר לאוטומט ;)

            • yaron (פורסם: 4-4-2017 בשעה 09:22)

              פיתוח ייחודי לשוק הישראלי:
              הרמזור מתחלף לכתום – צפצוף אוטומאטי קצר
              רכב לפניך עצר במעבר חציה – צפצוף עצבני קצר.
              רכב מנסה לחנות – צפצוף ארוך
              פקק תנועה – צפצופים ארוכים ועצבניים כל חמש שניות.

            • Ollie Williams (פורסם: 4-4-2017 בשעה 13:11)

              רכב אוטומטי הרבה יותר נח כש 95% מהנסיעות שלך הן בפקק

    • גל ד (פורסם: 4-4-2017 בשעה 10:32)

      אני אולי אופטימיסט חסר תקנה, אבל בדמיוני המעבר לרכבים אוטונומיים גם יוביל לתחבורה נוחה יותר, פחות פקקים, ושינוע סחורות זול ומהיר יותר בתוך הערים.

      שינוע סחורות זול יותר + שינוע עובדים זול יותר = יותר עסקים קטנים ויותר משרות שירות.

  13. NoOne (פורסם: 4-4-2017 בשעה 04:25)

    פיל ג'קסון בא לעשות סיבוב של 50 מליון דולר על הניקס.
    אבל האשם בעיקרי במה שקורה בניקס זה ג'יימס דולן , פיל ג'קסון הוא עלה תאנה בשביל דולן כי מי שמקבל את כל הביקורת עכשיו זה ג'קסון ומוציא את דולן מזה(למרות שאיכשהוא דולן מוצא דרכים אחרות להראות כמו אידיוט)
    כל מה שהניקס עושים מדי שנה זה בזבוז זמן , עד שדולן לא יתחייב לבנייה מחדש באופן מלא שום דבר לא יקרה שם וזה לא משנה אם פיל ג'קסון או ג'רי ווסט מנהלים שם את מחלקת הכדורסל.
    בספורט אמריקאי שבנוי על כסף ורווחים האיש הכי חשוב בכל קבוצה הוא הבעלים.

    • אריאל גרייזס (פורסם: 4-4-2017 בשעה 07:10)

      איש חכם דולן. פעם מביא את איזייה שיחטוף אש, פעם את פיל ג'קסון. הולכים לבזבז קריירה של אחד השחקנים הכי מבטיחים בליגה על הקבוצה המעפנה הזאת

      • איציק (פורסם: 4-4-2017 בשעה 07:29)

        אני לא חושב שאחרי תום חוזה הרוקי תראה אותו ממשיך שם.

        • אריאל גרייזס (פורסם: 4-4-2017 בשעה 08:30)

          מסכים, הוא כבר הביע את מורת רוחו השנה. הם צריכים להתאפס על עצמם אם הם לא רוצים שהוא יברח להם

      • yaron (פורסם: 4-4-2017 בשעה 09:13)

        ועדיין, ג'קסון האריך חוזה לכרמלו והביא את רוז/נואה…
        הניקס הפכו לבית קברות לשחקנים מאז ימי סקוט ליידן וכנראה שעוד לא נולד האיש שיצליח לשנות זאת.
        אפילו להפסיד כמו שצריך ולזכות בבחירות דראפט גבוהות לא יודעים ואם כבר מסיימים מספיק נמוך מתברר שסחרנו בבחירת הדראפט.

    • Maldini (פורסם: 4-4-2017 בשעה 12:57)

      מתי כבר תבין שעד שלא תפסיק ללכלך על הניקס אתה לא תראה כלום מהג'טס? מדובר באותו אירגון רקוב, אותו בעלים חסר מושג, אותו גורל אכזר, אותם אוהדים אנאלפביתים, אותה עיר מסריחה. רק הענף שונה. במקום לאחד כוחות ולשיר קומביה מסביב למדורה עם תפילות הלל לבודהה אתה עסוק רק בסופ"שים מתועבים שהשתיקה יפה להם בטיחואנה והשמצות בלתי פוסקות על הניקס ופייטון מאנינג ואז מתפלא איך זה שאתה מתעורר שנה אחרי שנה עם טוד בולס ואח של וודי ג'ונסון.

      אם אתה לא רוצה להתעורר בשנה הבאה עם בייקר מייפילד כבחירה ראשונה אוברול אני מזהיר אותך מעכשיו לא לבוא לפה כדי ללגלג ולרקוד על הדם כשהניקס יבחרו פרנק "לא רואה ממילימטר את טוני פארקר והוא מוזמן לבסטת האפרסמונים הקרובה למקום מגוריו" נטליקינה

      שלא תגיד לא ידעתי לא שמעתי

  14. רומן (פורסם: 4-4-2017 בשעה 14:49)

    ולסטר לקחה אליפות עם כדורגל של תחילת ימי הביטלס, אז מה זה אומר?

    • איציק (פורסם: 4-4-2017 בשעה 14:54)

      אם כך, זו אליפות עם כוכבית.

      • רומן (פורסם: 4-4-2017 בשעה 14:57)

        ?

        • איציק (פורסם: 4-4-2017 בשעה 15:57)

          קצת ציניות והומור, הרמת להנחתה, אז הנחתתי.

לא ניתן להגיב.