ליגת שוקי ההון – להוציא את העין הלא נכונה

מה קורה כשמנסים לדפוק את העשירים, ואת דופק את עצמך

הבנק המרכזי האנגלי ערך סקר בו ביקש לנבא את עליות השכר בשנת 2017. ההנחה של הבנק המרכזי היתה שב2017 האינפלציה בבריטניה תקפוץ לאזור ה2.7% כחלק מתוצאות הברקזיט. התרסקות הפאונד בהשוואה למטבעות אחרים עזרה ליצואנים הבריטים שעדיין לא נפגעו מהסכמי סחר קורסים, אך גם תרמה לאינפלציה.

ההנחה של הכלכלנים היתה כי עליית האינפלציה והציפיות האינפלציוניות תעלה גם את העלאות השכר. נו, מסתבר שהם טעו, בסקר שהם ערכו בקרב 700 מעסיקים בריטיים מובילים, הצפי הוא שהעלאות השכר בבריטניה יסתכמו ב2.2% בשנת 2017, ומיעוט מבוטל מקרב המועסקים, אלה שנמצאים במקצועות נדרשים במיוחד, יזכו לעליות שכר של בין 3%-4%.

*

אין לי מושג על מה הכלכלנים בונים את התזות שלהם לגבי שוק השכר, והגורמים שיובילו לעליות שכר. מצד שני, אני כן יודע איך חברות בונות את תקציב העלאות השכר שלהן לשנה הבאה. הן פחות או יותר מסתכלות כמה השכר עלה בשנה שעברה, ועושות אקסטרפולציות. כמובן, זה כאשר מדובר על תקציב העלאות השכר לחברה כולה. כאשר יש מקצועות בהן השכר עולה יותר בגלל שוק לוהט, זה אומר שאחרים יקבלו פחות באותה חברה.

*

מי שקורא את הפוסטים שלי יודע שבעצם האינפלציה האפסית שיחקה לטובת השכירים, שכן בעוד עליות השכר המשיכו להיות בין 2%-3% כמו שהיו במשך הרבה מאוד שנים, האינפלציה השלילית או האפסית בעצם הפכה את עליות השכר האלה לעליות שכר ריאליות ולא נומינליות המתקזזות באינפלציה בשיעור דומה למדי, כפי שהיו בשנות התשעים של המאה הקודמת במדינות המפותחות.

הקהל שהצביע לברקזיט דומה מאוד במאפיניו לקהל שהצביע לטרמאפ בארצות הברית. מדובר באנשים אשר נדפקו בעשור הקודם וגם בזה שלפניו כתוצאה מהתרחבות הפערים, וריכוז העושר בידי מעט אנשים באופן יחסי. כזכור, רוב העליות בתפוקה הלכו לכיסי בעלי החברות, ופחות לשכירים בהן. אפשר לכנות את הקהל הזה בשם מתנגדי הגלובליזציה, שכן הם מרגישים שהגלובילזציה דפקה אותם.

*

מה עושים כשמישהו דופק אותך? פשוט, אני רוצה לדפוק חזרה, כך הצביעו לטובת הברקזיט בבריטניה, כך הצביעו לטראמפ בארצות הברית.

אבל, מה קורה כשאתה רוצה לדפוק אחרים, במקום לחפש מה יהיה טוב לך? התשובה מובאת לעיל, אתה דופק את עצמך.

אז כן, הדרך היחידה לעכב את תנועת המטוטלת לטובת השכירים, התנועה שעובדת יפה בשאר המדינות המפותחות כבר מאז 2011, היא הנסיון להשמיד את המטוטלת לאור כך שהתנועה הקודמת שלה דפקה את הדפוקים.

ובכן, הפלא ופלא, מסתבר שהתזות של איך דברים צריכים לעבוד, לא תמיד עובדות. מסתבר שבניגוד למחשבה הכלכלית המקובלת, דווקא אינפלציה אפסית שיחקה לטובת השכירים ולא לטובת בעלי ההון, ומסתבר שהחזרת האינפלציה לא גרמה להגדלת כוחם של השכירים במו"מ על שכרם להבא.

*

אולי ההסבר האמיתי על האינפלציה והשכר הוא בכלל הפוך? אולי אין אינפלציה כאשר המטוטלת נעה לכיוון השכירים, ויש אינפלציה כאשר המטוטלת נעה לכיוון בעלי ההון? אולי האינפלציה היא תוצאה ולא גורם? ולא, לא בטוח בכלל שהיא תוצאה של הגדלה באמצעי הכסף, הדפסת כסף, הרחבה מוניטרית, אלא תוצאה של יחסי הכוחות בין שכירים לבעלי אקוויטי?

לי אישית אין תשובה. אבל, מסתבר שהתזות לא תמיד עובדות. מסתבר שהשכר עולה לא כתוצאה ממודלים מאקרו אקונומיים מורכבים, אלא כתוצאה מאינרציה שלא באמת מושפעת מאינפלציה.

לפעמים את נדפק גם כשאתה בא לדפוק.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

101 תגובות ל “ליגת שוקי ההון – להוציא את העין הלא נכונה”

  1. שלו (פורסם: 18-4-2017 בשעה 16:10)

    אני חושב שהאנגלים יצאו מהאיחוד כאשר ראו שהם מפרנסים (יחד עם גרמניה) את כל שאר האיחוד.
    מכניסים כסף לקרנות הפנסיה כשחלק גדול ממנו יוצא על זקנים איטלקים שמצד אחד מסרבים למות ומצד שני לא עשו מספיק ילדים שיפרנסו אותם.
    ולאט לאט ראו איך אירופה חוזרת להיות בבעלות גרמנית והם לא מקבלים שום חלק בעוגה.

    • גיל שלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 16:13)

      אין לי מושג למה הצביעו בעד הברקזיט, ומאוד יכול להיות שהיו מצביעים כך בכל מקרה גם אם זה אומר שהשכר שלהם לא ישתפר כתוצאה מכך. הנקודה כאן היא שחושבים משהו אחד, וקורה ההיפך

      • שלו (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:46)

        אולי כשאתה מנתק את הכלכלה שלך ממדינות כמו ספרד ויוון יש לך יותר סיכוי לרווחה.
        אני לא כלכלן גדול,
        אבל בזמן שחייתי באיטליה, ראיתי איך המדינה עוברת לאט לאט לבעלות גרמנית (כלומר החברות בערים הגדולות).
        איך התיירות לא נפגעת, אבל רמת החיים של היושבים בערים יורדת.
        כשיצאתי לרומא שכר דירה בחיפה היה 2000 ש"ח כשחזרתי אותה דירה הושכרה ב 3500 ש"ח.
        הדירה שלי ברומא מושכרת כבר 11 שנים תמורת 1000ָ אירו.
        בטרסטברה 5 דקות מהמרכז של המרכז.
        משל הייתה דירה בבן יהודה או דיזנגוף.
        מחירי האוכל והחשמל יציבים הסלולאר והאינטרנט יורד.
        מחיר מנוי מלא בעיקול ליד הקרן ירד מ 210 אירו ל 185 אירו.
        בקיצור יוקר המחייה בירידה, כך שמי ששמר על אותה רמת שכר בעצם התקדם.

        אני מניח שגם האנגלים הבינו שמשהו חי על חשבונם,
        ואין להם שום אנטרס לזה, לעומת הגרמנים שכך כבשו את אירופה ושולטים בה.

    • שי אורן (פורסם: 18-4-2017 בשעה 16:14)

      + משלמים את חובות יוון כדי להציל בנקים גרמנים

      • ניינר / ווריור (פורסם: 18-4-2017 בשעה 16:57)

        הזקנים האיטלקים עדיין מממנים את הילדים שלא עוזבים את הבית גם בגיל שלושים ומעלה

        • איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:43)

          בדיוק!!!
          באיטליה הילדים לא מתחתנים ונשארים בבית הורים כי אין להם כסף לצאת מהבית ולהקים משפחה.

        • שלו (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:34)

          בבית איטלקי ממוצע יש בד"כ שלושה דורות:
          90+ מקבלים פנסיה ומסרבים למות.
          60+ מטפלים בהורים ובילדים שלא עוזבים
          30+ מתבגרים.
          באיטליה קצב הילודה הוא 0.7 לזוג איטלקי קתולי.
          אצל היהודים (שהם 0.05% מהאוכלוסיה) 3.5 ילדים לזוג (כולל בן זוג לא יהודי)
          אצל השאר (מוסלמים וצוענים) הרבה יותר גבוהה (נדמה לי בסביבות 5).

          שוק העבודה לא מכניס כמעט כלום לקרנות הפנסיה והוא ביחס שלילי.
          אבל חשוב מזה אין לזה גם עתיד, אם יש פחות צעירים.
          מבחינה כלכלית איטליה היא מדינה הרבה יותר כפרית מאורבנית,
          מי שנפגע בעיקר מהמשבר הכלכלי הם תושבי העיר,
          רוב הכפרים הקטנים (על רכס האפינינים במרכז, האלפים והדולומיטים בצפון או בדרום)
          חיים מתיירות וחקלאות מקומית.
          מיותר לציין שלא ממש משלמים מיסים באיטליה.
          השחיטות הורסת כל חלקה טובה,
          בקיצור גן עדן של שוטים.

          • אביאל (פורסם: 19-4-2017 בשעה 19:55)

            שלו – למרות כל זה וכל הנתונים הרעים שאני תמיד קורא לגבי איטליה, שאני שם, העולם פשוט נראה נפלא.

  2. יניר (פורסם: 18-4-2017 בשעה 16:28)

    הבריטים יצאו מהאיחוד בעיקר בגלל חוקי הגירה ומסע הפחדה נגד זרים ש"עומדים להשתלט" על האי ( קוראים לזה בעברית – נוהרים) . רוב המצביעים בעד הברקסיט היו מהפריפריות ומבוגרים יחסית ולא הצביעו בהכרח בגלל הכלכלה.
    בינתיים הפאונד צנח ב16%, מחירים עלו, אריזות של מוצרים קטנו וגם אם השכר של העובדים יעלה במקצת כוח הקניה שלהם ירד דרמטית.
    אין הרבה מקרים שעם שלם משלם על טמטומו כל כך מהר

    • yaron (פורסם: 18-4-2017 בשעה 16:56)

      בעולם המשוגע שלנו צניחת ערך המטבע היא צעד מבורך ומבוקש (תראה איזה שמיניות באוויר עושים כאן כדי להחליש את השקל) כך שלראות בזה "עונש" על הברקזיט זה במקרה הטוב לא מדוייק. הבורסה באנגליה עולה, היצואנים מרוצים, האבטלה יורדת והתמ"ג עולה.
      כמו שגיל כתב, האינפלציה אכן עולה וזה לא טוב אבל צריך לזכור שהיא עולה מאפס לשני אחוז.
      ברור שהמצב האידיאלי מבחינת העובדים הוא עליית שכר גבוהה משיעור האינפלציה אבל זה רק משתנה אחד במשוואה עם משתנים רבים. את מי שעובד פחות מעניין אחוז המובטלים…

      • אביאל (פורסם: 19-4-2017 בשעה 19:56)

        בדיוק, האינפלציה, כל עוד היא במסגרת המקובלת היא סממן לפעילות כלכלית בריאה, קרי, הגדלת העוגה.

  3. קשקשן בקומקום (פורסם: 18-4-2017 בשעה 16:48)

    או במילים אחרות – כלכלה היא לא מדע…לאף אחד אין באמת מושג למה דברים קורים, וההסברים הם תמיד, אבל תמיד בדיעבד.
    רק לוודא שהבנתי מה אתה מנסה לומר – אתה אומר שהאינפלציה אכן עלתה (גם אם מעט פחות מהצפוי), אבל השכר לא עלה יחד איתה ולכן השחיקה גדלה?

    והפעם אין אי הסכמה! גם את זה צריך לציין
    ודוראנט כוסית (הייתי חייב)

    • yaron (פורסם: 18-4-2017 בשעה 16:57)

      אם לדייק, גיל אומר שלפני הברקזיט השכר עלה ביותר משיעור האינפלציה ועכשיו עולה בפחות.

    • אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 17:49)

      כלכלה איננה מדע. בייחוד כי היא בנוייה על אינטרסים של אנשים. היא מדע האדם ולכן נסמכת על הרבה אקסויומות וסטטיסטיקה. צריך לקחת אותה בעירבון מוגבל.
      לדעתי גיל מסמן פה מטרה אחת מעל כמה חצים שפגעו כבר. אני חושב שהצפי (של הכלכלנים!!) הוא לעליית אינפלצייה ברוב העולם המפותח..

      • גיל שלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 17:54)

        אמיתי, אני כותב את הפוסט הזה כבר שש שנים, אז לא ממש מזמן מטרה מסביב לחיצים. ואם אני צריך לנחש, האינפלציה תגיע הרבה אחרי מה שהכלכלנים חושבים, תראה מה קורה עכשיו בארצות הברית כדוגמה

        • אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 17:58)

          לא בקטע רע ולא כיוונתי לעניין המטוטלת. אלא לקטע של הברקזיט והאינפלציה. אבל במעין הפוך על הפוך אתה בגדול עושה פה עבודה של כלכלנים.. אני רק שואל מה מותר גיל שלי משאר החזאים..(;

          • גיל שלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:08)

            שאני אומר שאני מנחש, הם חוזים

            • אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:12)

              סמנטי
              נהנה מהטורים שלך והם באמת מעשירים כמו שבני אוהב. מצד שני גם אתה וגם אני קוראים כלכלנים. אי אפשר בלי זה. אני מעריך שאתה פועל או חושב לפי ה״ניחושים״ שלך (טיבעי ולגיטימי) לכן בסוף אני רואה בך גם סוג של כלכלן. בלי להעליב

            • גיל שלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:23)

              מקבל בהכנעה

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:28)

              יש הבדל בין מה שהכלכלנים אומרים לבין מה שקוראים בעיתונים.
              לכל הכלכלנים (הרציניים) ברור שזה לא הכל שחור ולבן ויש גם דברים לא צפויים, אבל זה לא מספיק מעניין ולא ניתן לסכם את זה בכותרת אחת.

            • איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:49)

              אמיתי, מזה "אי אפשר בלי זה"? אני לא קורה כלכלנים, ולמרות שחרה לי, אני מסתדר (כשאני קורא, אני לא מבין בכול מקרה). את גיל אני קורה, וקצת מבין, וגם כותב אחלה.

            • אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:19)

              איציק. הכוונה היא שאי אפשר לדבר על כלכלה בלי לקרוא- להכיר כלכלנים. כמו היסטוריה והיסטוריונים

    • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:14)

      כלכלה היא כן מדע, אבל היא לא מדע מדויק.
      ההסברים הם לא תמיד, אבל תמיד בדיעבד.
      יש תיאוריות שכמעט תמיד עובדות, אבל הן לא יכולות לחזות במדויק ולטווחים קצרים, כי שוב, זה לא מדע מדויק.

      לגבי עליית שכר לעומת עליית אינפלציה:
      זה כנראה ישמע לכם לא הגיוני, וקצרה היריעה להסביר את הסיבות, אבל במידה והשכר עולה בדיוק באותו השיעור כמו האינפציה אז התועלת הכללית של מקבלי השכר עולה.
      הסיבה היא בגלל שעליית האינפלציה היא לא אחידה וכל מוצר עולה/יורד בצורה שונה והצרכנים ישנו את הצריכה שלהם בהתאם לעליית/ירידת המחירים היחסית בין המוצרים.
      בגלל זה תמיד בהסכמים הקיבוציים עליית השכר נמוכה מעליית האינפלצייה.

      • גיל שלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:23)

        מסכים, מדע לא מדע מדויק

        • אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:29)

          Human science vs nature science

        • אריאל גרייזס (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:47)

          השאלה היא מה ההגדרה שלך למדע. ההגדרה שלי היא – בחינת תיאוריה על ידי תצפיות ודחיית התיאוריה אם התצפיות סותרות אותה. אני מתקשה לראות איך כלכלה מצליחה לעמוד בהגדרה הזאת. אני אשמח לשמוע הגדרה אחרת למדע. או בכלל – מה ההגדרה ל"מדע לא מדויק"

          • איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:51)

            זה בדיוק מה שחשבתי, תחום חדש "מדע לא מדויק" עם התמחות ב"מדע שגוי."

          • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:05)

            ההבדל בהגדרה היא כמה התיאוריה צריכה להיות מדויקת.
            אתה בהחלט יכול להחליט שעל מנת להגדיר מדע אז התיאוריה חייבת להיות מדויקת ואז רק מדעי הטבע נכנסים להגדרה של מדע.

          • מתן גילור (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:08)

            יש בדיחה על העניין:
            כימאי, פיזיקאי ומתמטיקאי נוסעים ביער ורואים כבשה שחורה.
            הכימאי: "ביער הזה יש כבשים שחורות."
            הפזיקאי: "ביער הזה יש לפחות כבשה אחת שחורה."
            המתמטיקאי: "ביער הזה יש לפחות כבשה אחת שלפחות צד אחד שלה שחור."

            • איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:14)

              לבדיחה זו יש עוד המשכים אבל יש בה לא מעט אמת.
              מצד שני, מדע מדויק לא תמיד רלוונטי:
              ביולוג, פיזיקאי ומתמטיקאי עוקבים אחרי בית. רואים אחד נכנס, רושמים במחברת. אחרי שעתיים רואים שנים יוצאים, רושמים במחברת.
              הביולוג: דוגמה יפה של התרבות.
              הפיזיקאי: זוהי פשות טעות במדידה.
              המתמטיקאי: אם עוד אחד יכנס לבית, הוא יהיה ריק.

            • אריאל גרייזס (פורסם: 18-4-2017 בשעה 20:59)

              בדיחות בצד, הרעיון של מדע זה שעל סמך תיאוריה אפשר לתת תחזית שאחר כך ניתנת לבחינה. אם הביולוג אומר שכל הכבשים ביער שחורות ומוצאים כבשה לבנה אז הוא יזרוק את התיאוריה שלו לפח. עכשיו, אפשר גם לתת תיאוריה הסתברותית (דוגמא – מכניקת הקוונטים. אני יכול להגיד שהחלקיק בנקודה מסוימת באחוז מסוים) אבל גם את זה הכלכלה לא עושה. היא לא רק שלא מסוגלת להגיד לי תיאוריה שעובדת בכל המקרים אלא גם באיזה מקרים התיאוריה תעבוד ואיזה לא. כמו שגיל ציין בפוסט שלו, מה שחשבנו בעבר לא מחייב שיעבוד בעתיד.
              עכשיו, אני לא אומר שכלכלה היא חסרת ערך. יש לה שימושים נכונים. היא רק לא מדע וזה חשוב להגיד כדי שאנשים לא יטעו לחשוב שיש לה יכולת לחזות את העתיד בבטחון

            • Amir A (פורסם: 18-4-2017 בשעה 21:06)

              עם גרגיר של מלח. אחרי הכל, גם בתחומים שנחשבים יותר מדעיים (לדוגמא, מדעי המוח) יש קושי בגלל מורכבות התחום לחזות את העתיד.

            • איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 21:14)

              אריאל, אתה לוקח יותר מידי קשה בדיחות דעת. ודאי שכלכלה אינו מדע במובן הטהור של המילה (על אף שנראה לי שהנובל בכלכלה ניתן לזה כאל פרס מדעי, להבדיל מנובל בספרות). כלכלה לדעתי מתיימרת להיות מדע, אך אם כבר, מנסה להיות "מדע שימושי" כלומר לקבוע חוקים עד הוק שיעבדו במקרים מסוימים, ללא הוכחה מסודרת (ג'ון נאש למשל נתן הוכחה מסודרת למקרים מוגדרים היטב שלא מתקיימים במציאות אלה בתאוריה). תאוריה הסתברותית היא מדויקת מאד. לומר שחלקיק מסוים בהסתברות מסוימת יהיה במקום מסוים זה הכי מדויק שיש. זו תחזית ואפשר לאמת אותה כמו כל תחזית אחרת. יותר מזה, כיוון שכל הניסוים הם על כמות נתונים סופית, אפשר גם לחשב את הסטייה המציפה מהתחזית עקב סופיות הנתונים.
              נ.ב.: אתה צודק שבבדיחה המקורית היה ביולוג ולא כימאי, אבל הוא לא טען שכל הכבשים שחורות אלה רק שיש כבשים שחורות, ולכן מציאת כבשה אחת לבנה לא מפריחה את טענתו.

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 21:50)

              אריאל, אני לא חושב שהדרישות ממדע הן כל כך חזקות כפי שאתה טוען, ואם מישהו חושב שבגלל שכלכלה זה מדע אז אפשר לחזות הכל בדיוק מוחלט אז הבעיה היא אצלו.
              אפילו בפיזיקה היא אפשר לחזות הכל בדיוק מוחלט וגם שם התיאוריות משתנות עם הזמן.
              מקובל בעולם שכלכלה היא מדע למרות שיש אנשים שלא מקבלים את זה, ואין שום בעיה שגם אתה לא תקבל את זה.

            • איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 21:55)

              אלי, יש הבדל מהותי בין תאוריה שאינה שלמה ולא יכולה לנבא הכל (מה שקורה בפיזיקה) ל"תאוריה" שבגדול לא מנבאת כמעט שום דבר (מה שקורה בכלכלה).

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 22:05)

              לא מנבאת כמעט שום דבר?!?
              לך תלמד קצת כלכלה ואז תחזור לנהל את הדיון.

            • Shadow (פורסם: 18-4-2017 בשעה 22:09)

              גם פסיכולגיה היא מדע אך לא מדע מדוייק.

              נראה לי שזה קשור בעומק הידעה שיש בתחום. בשביל שיהיה אפשר להגדיר מדע מסויים כמדוייק צריך שיהיו לך המודלים והכלים המתאימים.

              לפני שגילו את תורת היחסות או את כוח הכבידה התייחסו לפיזיקה בצורה שונה.

            • איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 22:14)

              יחסית לניבוים במדע כפי שמקובל… אתה יכול בכלל להשוות לניבוים בפסיקה או בכימיה? כמה אינטואיציה יש בניתוח האקסלים, או בהתנהלות של נגיד הבנק המרכזי?
              הייתי מציע לך להיות קצת פחות יהיר.

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 22:21)

              אתה ואריאל קצת יותר יהירים אז עניתי באותו המטבע.
              אם פסיכולוגיה היתה מדע אז היית יכול לחזות את היהירות שלי.

            • איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 22:29)

              כמו בכלכלה, אני חוזה את יהירותך בדיעבד.
              לי ולאריאל כנראה יש לכך יותר כיסוי ממך (וזה לא נכתב ביהירות, סתם מציאותי).

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 22:48)

              יפה….
              נראה לי שאתם מושפעים יותר מידי מהכלכלנים הפופוליסטים שצריכים למכור את מרכולתם בשתי דקות בטלוויזיה או בשתי מילים בכותרת בעיתון.
              ברור שזה לא פיזיקה אבל מבחינתי, ומבחינת מספיק אנשים בעולם, כלכלה היא מדע.
              כתבתי כבר מקודם שכל אחד יחליט בעצמו אבל אתם מתעקשים להחליט בשביל כולם ונראה לי שאתם לא ממש יודעים מה זה כלכלה, ואתה עוד מודה שאתה לא קורא כלכלנים.

            • Amir A (פורסם: 18-4-2017 בשעה 22:52)

              כשאתם כותבים כאן שפסיכולוגיה היא לא מדע למה אתם מתכוונים? פסיכולוגיה קלינית? קוגטיבית? חברתית? פסיכוביולוגיה? התפתחותית? פסיכופיזיקה? ככה, רק שנדע.

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:00)

              וכמו שאתה כותב על כלכלה בלי להבין כלום ככה אתה טוען שלך ולאריאל יש יותר כיסוי בלי לדעת מי אני.
              ממש מדען.

            • איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:01)

              אלי: עזוב אותי שאני לא קורא. האם שר האוצר הזה, או מי מקודמיו הצליחו באופן קונסיסטנטי? להם יש הרבה כלכלנים ולא רק פרשנים בעיתון. מחירי הדירות יורדים? השקל נחלש? סתם דוגמאות קטנות, ויש כמובן עוד רבות אחרות.
              Amir A: למי הכוונה כשאתה כותב אתם?

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:10)

              גם כור היתוך גרעיני לא מצליח לעשות, אז בוא נסכים שפיזיקה זה לא מדע.
              אחת מהאקסיומות הבסיסיות של כלכלה זה מחסור בחומרי גלם ולכן אי אפשר לעשות הכל.

            • Amir A (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:18)

              איציק, עכשיו אני רואה שרק אלי כתב את זה. שיהיה.

            • איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:25)

              למה הכל, תראה לי הצלחה חלקית (בחלק סביר ולא הצלחה מקרית) בהכרזות של ממשלה (כלשהי).
              לא הבנתי את דוגמת כור ההיתוך, אבל אני גם לא פיזיקאי.

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:26)

              אמיר, אני מקווה שאתה מבין שלי אין בעיה עם ההגדרה של פסיכולוגיה כמדע,
              המשפט שלי נכתב כבדיחה.
              אני מעריך שאיציק לא יסכים איתי.

            • איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:30)

              אני דווקא מסכים חלקית ולא מסכים חלקית. יש תחומים הרבה יותר מדעיים ויש תחומים שהם הרבה יותר אמנות. אני חושב שגם אמיר יסכים עם זה.

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:39)

              אתה יכול להגיד על כל דבר שזה פשוט מזל ולא בגלל החלטת ממשלה.
              אבל אם אתה מתעקש אז תשווה את הכלכלה של מדינת ישראל למדינות שכנות או דומות בהשוואה ללפני 70 שנה.
              זה לא הצלחה חלקית ו/או מקרית ובהחלט קשור למדיניות ממשלתית.
              דוגמאות:
              עצירת האינפלציה של שנות השמונים.
              קליטת העלייה מבריהמ.
              משיכת השקעות חוץ, שכמובן מביאה להתחזקות השקל ואז מנסים באופן מלאכותי להחליש אותו, וכמובן שזה לא עובד. בערך כמו שלהגיע למהירות האור לא יעבוד.
              צמיחה.
              אינפלציה נמוכה, כנראה יש פה כוחות עולמיים שעוזרים, אבל משום מה הם לא עוזרים בזימבבואה או בוונצואלה.

              התיאוריה להקמת כור היתוך גרעיני קיימת אבל זה פשוט לא מצליח.

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:40)

              גם אני מסכים.
              ובנימה אופטימית זו, אפשר ללכת לישון?

            • shadow (פורסם: 19-4-2017 בשעה 05:45)

              אמיר היית חסר בדיון על "הליגה" ואייזיאה תומאס.

            • איציק (פורסם: 19-4-2017 בשעה 07:12)

              אלי, מקווה שישנת טוב.

            • אלי (פורסם: 19-4-2017 בשעה 07:47)

              לא משהו, תודה שאתה מתעניין.

      • אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:28)

        מעניין. אבל רוב המוצרים בסל האינפלציה אינם מוצרי בסיס?

        • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:35)

          לא יודע.
          יש מעל 1,000 מוצרים בסל האינפציה בישראל.
          הסל עצמו מבוסס על סקרי הוצאות משקי הבית, כך שמנסים לעשות "סל ממוצע".
          ברור שזה לא מדויק, כל הזמן יש מוצרים חדשים, יחסים משתנים וכו'.
          יש אפילו תאוריות שהאינפלציה בפועל נמוכה יותר מהאינפלציה הנמדדת, מכיוון שהתועלת של מוצרים מסוימים גדלה עם השנים למרות שהמשקל נשאר זהה. לדוגמא: התועלת של המחשבים גדלה כל שנה, והמחיר נשאר כמעט זהה.

          • אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:43)

            שוב מעניין מאד! אבל מה הקשר בין ״תועלת״ לאינפלציה?..

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:48)

              אתה מקבל יותר אבל משלם אותו הדבר, כלומר אם היית קונה את אותו הדבר אז המחיר בעצם ירד, אבל זה לא מגולם באינפלציה הנמדדת.

            • אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:15)

              יש הבדל בין יעילות לתועלת. השני לא ככ מדיד אבל אם אני מקבל את מה שרשמת לא עדיף למדוד הכל בכח קנייה או כח קנייה מתואם שכר?

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:20)

              במונחי כלכלה זה עדיין תועלת.
              נניח שהמחשב עובד יותר והאתר עולה מהר יותר, אז יש לך יותר פנאי, כלומר התועלת שלך עולה.
              יש הרבה שיכלולים אבל זה כבר עובד יותר מידי זמן בשביל להחליף או לשנות.
              I rather be vaguely right than precisely wrong.

            • אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:25)

              מבין. אבל לצורך הדיון כשקיבלתי קומודור 64 בגיל עשר הקפיצה הייתה יותר גדולה מאשר כששידרגתי את הלפטופ לפני שנה. מה אתה חושב על העניין עם הכח קנייה?

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:53)

              1. האינפלציה מתקופת הקומודור עדיין נגררת להיום.
              2. זה שפעם הקפיצות ביו גבוהות יותר לא סותר את העובדה שעדיין יש קפיצות והאינפלציה לא נמדדת נכון.

              כח קנייה זה בסך הכל ההופכי של אינפלציה אז אין באמת הבדל.
              לא יודע למה הכוונה בכח קנייה מתואם שכר אז אני לא יכול להביע את דעתי.

            • אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 20:11)

              קודם כל תודה על התגובות. למדתי.
              הכוונה בתועלת היא שפעם הייתה עלייה גדולה בתועלת ממחשבים. היום המגמה היא בירידה. התועלת הגדולה כבר קיימת.
              אינפלציה איננה כח קנייה אלא שווי הכסף ללא התייחסות לשכר. הכוונה שלי בכח קנייה מתואם שכר היא למשהו בסגנון ממד הביג מק. רק אולי במקום ביג מק סל שירותים ובמקום השכר הממוצע שכר חציוני.

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 20:56)

              התועלת עדיין עולה רק בקצב נמוך יותר, אחרת איזה סיבה יש לקנות מחשב חדש?

              כח קנייה זה בסך הכל דרך אחרת להציג אינפלציה.
              יכול להיות שיש דרך לשלב את כל המשתנים ביחד אבל אני לא מוצא הגיון.
              בתיאוריות כלכליות רבות שכר והאינפלציה הם אותו הדבר בכל מקרה, כי הקורלציה בניהם מאוד גבוהה.

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 20:57)

              רק שתדע, אני כלכלן רק בהכשרתי, ולא מתעסק בזה בכלל, רק זוכר את הלימודים מלפני כ 20 שנה…

            • yaron (פורסם: 18-4-2017 בשעה 21:03)

              אמיתי, הכוונה היא שבארה"ב למשל אם קנית בשנה שעברה אייפון 6 ב-$500 והשנה קנית אייפון 7 ב-$500 אז היתה ירידת מחירים והאינפלציה ירדה… זה אמיתי, ככה מחשבים אינפלציה בארה"ב.
              אותו דבר לגבי מכוניות, קנית מודל חדש (עם מובילאיי לדוגמא) באותו מחיר אז המחיר ירד.
              דבר נוסף שמאוד חשוב לזכור זה שדלק ונדל"ן לא בסל.

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 21:28)

              ירון, לא נראה לי שככה מחשבים בארה"ב.
              זה יותר מידי מסובך ולא מדויק.
              איך אתה מחליט בכמה ירד המחיר? האם צריך מייד לשנות את הרכב המדד?
              ואל תשכח שיש הרבה סעיפים שצריך לעשות את החישוב.

              נדל"ן ודלק הם כן חלק מהסל בארה"ב.
              נדל"ן מחושב ע"י שכ"ד ודלק פשוט בסל.
              מאיפה המידע שלך?

            • yaron (פורסם: 18-4-2017 בשעה 21:38)

              אלי, מכל מקום שתבדוק, שכ"ד מחושב אבל נדל"ן ואנרגיה לא.
              http://www.investopedia.com/terms/c/consumerpriceindex.asp
              לגבי חישוב של ירידת מכירים אני אנסה למצא ואוסיף קישור.

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 21:52)

              לגבי נדל"ן זה בדיוק מה שכתבתי.
              דלק נכנס בתוך תחבורה ולא אנרגיה.
              TRANSPORTATION (new vehicles, airline fares, gasoline, motor vehicle insurance

            • yaron (פורסם: 18-4-2017 בשעה 22:01)

              הנה הסבר על price adjustment:
              http://www.frbsf.org/economic-research/publications/economic-letter/1997/may/bias-in-the-cpi-roughly-right-or-precisely-wrong/
              Quality change and new goods

              The most difficult parts of price level measurement are how to handle changes in the quality of goods and services and how to deal with completely new items. Even if the quantities of goods and services that households purchased remained the same over time, a bias would remain if their quality changed. Clearly an auto purchased in 1997 is quite different from one purchased in 1957 and delivers more services in terms of comfort, safety, and longevity. Similarly, the cost of medical care has risen substantially in recent years, but medical advances have greatly improved its effectiveness. Hence, the true cost of care has risen less than the observed price because the quality of services purchased has risen.

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 22:14)

              את העיקרון אני מכיר מלימודי הכלכלה שלי לפני 20 שנה וזה בדיוק מה שכתבתי ומשם התחיל הדיון.
              כפי שכתוב במאמר לא באמת ניתן לחשב הכל ויש הרבה מאוד מקרים שלא מחושבים.
              The Boskin report argues that the BLS misses many quality improvements;
              אין לי מושג אם גם בישראל עושים כזה חישוב על חלק מהמוצרים.

            • yaron (פורסם: 18-4-2017 בשעה 22:56)

              זאת לא רק תאוריה, Quality adjustment הוא חלק מהשקלול בחישוב המדד.
              בכל מקרה, מרכיבי הסל וחלקם היחסי בו משפיעים על המדד במקביל לשינויים במחירים.
              אם יש לך אינטרס להציג אינפלציה נמוכה אתה תבנה סל ושיטת חישוב בהתאם.

            • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:04)

              לא אמרתי שזה רק תיאוריה רק ציטטתי את המאמר שלך ששם טוענים שזה לא נעשה מספיק.

            • מיקו G (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:08)

              האם יש לי אפשרות לקנות מחשב מלפני 20 שנה ולהנות מהתועלת שהוא העניק לי לפני 20 שנה?
              אייפון בן 3 כבר לא רלוונטי לדרישות המודרניות מטלפונים ניידים.
              למרות העלייה באיכות, התועלת שאני יכול להפיק מהמוצרים לא עולה בהרבה.

            • yaron (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:56)

              אלי, אני לא מסכים עם המאמר, לדעתי ההטיה היא כלפי מטה, לא כלפי מעלה.
              הבאתי אותו רק כדי להראות לך ש quality adjustment זה חלק מהנוסחה.

            • אלי (פורסם: 19-4-2017 בשעה 07:11)

              להבדיל מאחרים פה, כשאני לא יודע אני מודה ולא מנחש וקובע עובדות, ולכן לא כתבתי שלא עושים את זה אלא שלא נראה לי שעושים את זה.
              תודה על המידע, אבל עדיין זה נראה שזה לא נעשה מספיק.
              ההטיה היא בפירוש למעלה, אחרת למה לך לשלם את אותו המחיר על מוצר שנותן לך פחות תועלת?

            • yaron (פורסם: 19-4-2017 בשעה 08:08)

              התכוונתי שהאינפלציה מוטה כלפי מטה ולא כלפי מעלה. רבים טוענים כך ואני מסכים.
              המאמר עונה לטוענים (לכאורה, אני לא מכיר כאלה) שהאינפלציה מוטה כלפי מעלה.

            • yaron (פורסם: 19-4-2017 בשעה 08:12)

              מיקו, זה נכון לגבי תחומים נוספים.
              למשל ביטוח בריאות. אם במשך השנים התשלומים שלך עולים אבל נכנס מיכשור חדש מבחינת חישוב האינפלציה המחיר לא עלה.
              כאמור, הכל שאלה של מינונים אבל מי ששולט במרכיבי הסל ובחלקם היחסי בתוכו יכול להשפיע על האינפלציה בהתאם לרצונו.

  4. Amir A (פורסם: 18-4-2017 בשעה 17:30)

    (מתוך האתר AXIOS):
    באוקטובר האחרון נשאלו אנשי ויסקונסין האם הכלכלה השתפרה או הפכה גרועה יותר במהלך השנה האחרונה. ברוב של 28% התשובה היתה שהכלכלה הפכה גרועה יותר.
    באמצע מרץ חזרו ונשאלו אנשי ויסקונסין את אותה השאלה והפעם ברוב של 54% התשובה היתה שהכלכלה השתפרה.
    סווינג של 82%.
    כשלא היה שום שינוי במדדי הכלכלה במהלך 4.5 החודשים בין שני הסקרים.
    אני לא יודע מה להסיק מזה. שאנשים מטומטמים? שהמושג כלכלה לאדם הפשוט לא נוגע למספרים? שאנשים הצביעו לטרמפ כי הכלכלה דפוקה ועכשיו כדי להצדיק את הצבעתם הם טוענים שהכלכלה השתפרה? לא יודע.
    דבר אחד ברור – אם כלכלנים רוצים לדבר עם האדם הפשוט על כלכלה אז כדאי שישאירו את כל קבצי האקסל בבית.

    • צור שפי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:08)

      +1 ותמיד תמיד צריך לזכור את אמירתו של צ׳רצ׳יל שחסרונות הדמוקרטיה ברורים לכל מי שניהל אי פעם שיחה של חמש דקות עם בוחר ממוצע. מתנשא ויהיר אבל למרבה הצער כנראה מדוייק.

    • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:24)

      זה לא סתם אנשי ויסקונסין, אלא רפובליקנים מויסקונסין שנשאלו את השאלה וכמובן שהם צריכים לעשות גלוריפיקציה לבחירה שלהם.

      הבעיה היא לא רק בנסקרים אלא גם בסוקרים. אל תשכח שזה אותם סוקרים שביום הבחירות אמרו שהילרי מנצחת וטעו, אז אולי המסקנה שלך יכולה להיות שהסוקרים מטומטמים?
      זה כמו שתגיד שיום לפני הבחירות המצביעים אמרו שהם מצביעים להילרי אבל יום אחרי הם הצביעו לטרמפ.
      לפי ההיגיון שלך, כולם מטומטמים? שהמושג בחירות לאדם הפשוט לא נוגע לנשיא? אה?

      המסקנה היחידה שצריכה להיות לך היא: אל תשאל שאלות ולא תשמע שקרים.

      • יריב (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:32)

        הסוקרים לא אמרו שהילרי מנצחת, מי שאמרו את זה הם "הראשים המדברים", אנשים שמקצועם הוא לדבר בטלוויזיה. הסוקרים אמרו שלהילרי סיכוי טוב יותר לנצח, שזו אמירה מוגבלת בהרבה (538, כאגרגטור סקרים, נתן לה 70% ביום הבחירות).

        • אלי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:35)

          כנ"ל לגבי כלכלנים.

          • yaron (פורסם: 18-4-2017 בשעה 21:13)

            1+

    • איציק (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:55)

      אחד המקרים הבודדים ש-28% זה רוב מוחץ :-)

      • Amir A (פורסם: 18-4-2017 בשעה 20:30)

        פער של 28% בין אלו שאמרו שהכלכלה הפכה גרועה יותר לאלו שאמרו שהיא השתפרה….

        • yaron (פורסם: 18-4-2017 בשעה 21:18)

          אמיר, כלכלה ובכלל טבע האדם מורכבים משילוב של ניתוח המצב הקיים וציפיות עתידיות. לא חושב שמישהו הצליח להפריד ביניהם לא בכלכלה, לא בפוליטיקה ולא בכלל.
          דיי טבעי שמי שחשב שאובמה חרא וטראמפ טוב הפך מפסימי לאופטימי :-)
          היית מקבל את אותן תוצאות גם אם היית שואל על חוץ וביטחון.

          • Amir A (פורסם: 18-4-2017 בשעה 21:28)

            ברור. אני חושב שכבר מזמן הסכמנו שלוגיקה הוא לא הצד החזק של בני האדם.

            • shadow (פורסם: 19-4-2017 בשעה 05:55)

              אני ממש לא מסכים. אני חושב שבני אדם יכולים להיות הרבה יותר לוגים ורציונאלים ממה שהם היום.

              אבל דיי קשה לתחזק דתות ופוליטיקה כשהאנשים הופכים לחכמים יותר.

              לא סתם אלו שני התחומים שהכי נהנים מבורות.

              תסביר לי איך אדם אמור לפתח לוגיקה אם לא מלמדים אותו? בדיוק כמו הדיון על אלימות.

              איך חרדי אמור לדעת מתמטיקה אם לא לימדו אותו?

            • yaron (פורסם: 19-4-2017 בשעה 08:16)

              shadow,
              לגמרי יכולים, אבל כמו שכתבת, זאת לא המטרה :-)
              וזה נכון לכולנו, חילונים דתיים, שמאלנים ימניים, You name it

  5. שי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:04)

    לומר שהמודלים שגויים על בסיס הציפיות של המעסיקים להעלאות שכר ב-2017, במקום לפי מה שיתרחש בפועל במהלכה, זה קצת מוגזם לטעמי. תמיד עדיף לחכות לתוצאות האמת.
    ובעידן הברקסיט העלאת שכר חזויה של 2.2٪ גם לא נשמעת לי נמוכה כל כך, למען האמת. מה הציפיות לגבי התוצר ושיעור האבטלה?

  6. אבשלום (פורסם: 18-4-2017 בשעה 18:48)

    "אולי ההסבר האמיתי על האינפלציה והשכר הוא בכלל הפוך? אולי אין אינפלציה כאשר המטוטלת נעה לכיוון השכירים, ויש אינפלציה כאשר המטוטלת נעה לכיוון בעלי ההון? אולי האינפלציה היא תוצאה ולא גורם? ולא, לא בטוח בכלל שהיא תוצאה של הגדלה באמצעי הכסף, הדפסת כסף, הרחבה מוניטרית, אלא תוצאה של יחסי הכוחות בין שכירים לבעלי אקוויטי?

    לי אישית אין תשובה."

    גיל – יש ספר חשוב של הכלכלנית אסתר אלכסנדר שנקרא "כוח השיוויון בכלכלה" ועוסק בכלכלת ישראל בשנות ה-80. היא מפתחת בו מודל שהיא מכנה "תיאוריית חלוקת ההכנסות של האינפלציה" וכותבת:
    התיאוריות הכלכליות הקונוונציונליות הן משובשות כי הן אינן מתחשבות בגורם הפועל במציאות הכלכלית ואינן ממזגות אותו לתוך עצמן. גורם זה הוא התהליך של חלוקת הכנסות המתקיים במשק.
    […]
    המסקנה התיאורטית-כלכלית של המודל היא, שלא עליית השכר מדרבנת את האינפלציה, אלא דווקא תהליכים של חלוקת הכנסות בלתי שיוויונית, להם גורמת האינפלציה עצמה. המסקנה המדינית-כלכלית של מודל תיאורטי זה היא, שיש להילחם באינפלציה, וגם בסטגפלציה – שהיא אינפלציה ואבטלה ביחד – באמצעות מדיניות של הגברת השיוויוניות בחלוקת ההכנסות – כולל עליה בשכר, על חשבון ירידה ברווחים.

    ביחס לשאלות שלך, אני ממליץ מאוד על קריאת הספר והתשובה שהיא מציעה.

  7. אמיתי (פורסם: 18-4-2017 בשעה 19:17)

    גיל פיספסת פה אנלוגיה לפרשני הכדורגל.. זה מול שער ריק

  8. תום (פורסם: 18-4-2017 בשעה 21:35)

    ההסבר הפשטני לגבי הסיבה שבגללה הברקזיט קרה היא "כי העמך רצה לדפוק את האליטות" הוא 100% לא נכון.

    בריטניה מעולם לא הרגישה בנוח בתוך האיחוד האירופי. כבר מן ההתחלה, אירופה הייתה נושא רגיש שמייצר בריתות לא שגרתיות. הכניסה של בריטניה לאיחוד לא הייתה מתבצעת מבלי ה"עריקה" של חלק מחברי הלייבור (שבזמנו 75% ממתפקדי המפלגה התנגדו לכניסה), כי לממשלה השמרנית לא היה רוב אפילו בתוך הסיעה שלה. מאז סוף שנות ה-80, מתי שהלייבור סוף סוף שינו את עמדתם ותמכו בהישארות (ולאחר מכן אינטגרציה מוגברת) באיחוד, עד הופעתה של UKIP, לא הייתה שום מפלגה משמעותית בבריטניה (בין אם מפלגה לאומית או אזורית) שאחד מעומדי התווך שלה היה אפילו האטה של תהליך האינגרציה של האיחוד. מאז 1975, גם שום ממשלה בריטית לא פנתה אל העם בצורה ישירה כדי לשאול את דעתם לגבי המשך דרכה של בריטניה באיחוד, כי הם ידעו מה תהיה התוצאה. אם בכל אחת מן הצמתים העיקריות בהיסטוריה של האיחוד מאז; אמנת מאסטריכט ב-1992, שאלת אימוץ היורו בסוף שנות ה-90, החוקה האירופית מ-2005 ואמנת ליסבון ב-2009, הציבור הבריטי היה נשאל לגבי תמיכותו באחד מן הנושאים האלו – הם היו עונים לא! לא! לא! שימו לב הדבר היחידי שהממשלה בריטית ירדה מהעץ לגביו – אימוץ היורו, הוא תוצאה של פוליטיקה פנימית בתוך מפלגת הלייבור בזמנו (בלייר הטרי לא רצה להיכנס לעימות עם גורדון בראון).

    • אלכס(אחר) (פורסם: 19-4-2017 בשעה 00:15)

      + 100 תום.

    • brt (פורסם: 19-4-2017 בשעה 00:49)

      צודק !

  9. מיקו G (פורסם: 18-4-2017 בשעה 23:10)

    גם אם המודלים נכונים, הנתונים בהרבה מאוד מהמקרים מתגלים כשגויים או בעיתיים. כלכלנים לא טוענים שיש להם תשובות לדברים שאין להם, להיפך. מי שעסק במחקר כלכלי, אפילו ברמת סמינריון, יודע שלאסוף נתונים טובים מהעבר קשה לא פחות מאשר לחשוב על מודלים, אז נתונים עדכניים שבעזרתם אפשר לעשות תחזיות טובות קשה פי כמה.

  10. אלכס (פורסם: 19-4-2017 בשעה 02:39)

    "מה עושים כשמישהו דופק אותך? פשוט, אני רוצה לדפוק חזרה … אבל, מה קורה כשאתה רוצה לדפוק אחרים, במקום לחפש מה יהיה טוב לך? … אתה דופק את עצמך."

    אני חייב להוסיף, הרתעה זה חלק מהמשחק. אם כל מיני חברות יראו שאפשר לעשות לי מה שבא להם ואני רק מחפש למזער נזקים, אז הלך עלי בכללי. יש קווים מסוימים שאני לא רוצה שיחצו, ואני מוכן להפסיד בטווח הקרוב כדי לאכוף את הקווים הללו. בין אם הפעולות שלי משיגות את הרצוי או לא, הרציונאל קיים.

  11. אביאל (פורסם: 19-4-2017 בשעה 19:49)

    גיל – מילטון פרידמן אמר שאינפלציה היא תוצאה של מדיניות מונטירית בלבד וזה אכן היה ככה היסטורית עד 2008 (נבדק אמפירית), מאז בסיס הכסף (בארה״ב) עלה בצורה תלולה עם ההרחבות הכמותיות והאינפלציה נשארה ברצפה, ככה שהכלכלנים קצת נדפקו עם התזה הזאת, אבל אז באו הכלכלנים הפוליטיים (ויש מאמר לקראת פרסום של אלכס צוקרמן), שבו הוא בוחן בדיוק את זה. ממה שהוא מצא והוא עושה השוואה בין הרחבת בסיס הכסף בגרמניה בשנות ה30 ועוד כמה מקרים למקרה האמריקאי מאז המשבר, הוא טוען שהביקוש לכסף הוא העניין המהותי, כלומר, במקרים ההיסטוריים במידה כזו או אחרת פשוט חילקו את הכסף לאנשים ואז נוצרה האינפלציה, ההרחבות הכמותיות הגיעו בעיקר לבנקים (כדי לחזק את ההון העצמי, בעקבות הרגולציה והנכסים הרעילים שנוצרו בעקבות המשבר) או לבעלי ההון (לראייה, הרווח הגדול בשוק ההון מאז המשבר). הדבר נובע מהסבר מוסדי והוא עצמאות הבנק המרכזי, בגרמניה ובמקרים האחרים הבנק המרכזי לא היה עצמאי כמו בימנו ולכן הממשלה הכתיבה לו מה לעשות, היום הוא מתנהל באופן כמעט אוטונומי. כמו כן, לפד אסור להעביר כסף לממשלה מהמאזן שלו (בעבר זה היה בעיקר מה שהוא עשה), כמו גם מימון הגרעון הממשלתי, היום, למרות המשבר, ארה״ב עדיין מכרה אגרות חוב לכל העולם, ככה שהיה לה קל לגייס או למחזר חוב.

    ככה שנראה לי שהתזה על אינפלציה תלויה במי מרוויח, השכירים או בעלי ההון קצת בעייתית, יכול להיות שהיא נכונה אבל נדרשת כאן גם הוכחה כמותית וגם ראיות היסטוריות.

    • גיל שלי (פורסם: 19-4-2017 בשעה 20:36)

      תודה רבה אביאל

    • yaron (פורסם: 19-4-2017 בשעה 23:51)

      1+
      רק רוצה להוסיף שקיים חשש גדול מהתפוצצות בועת האג"חים מצד אחד ואינפלציה שיוצאת מכלל שליטה מצד שני.
      אף אחד לא יודע מתי זה יקרה אבל זה ממש לא תרחיש דמיוני.

לא ניתן להגיב.