סוף סוף הסדרה מתחילה

חוץ מאדיוט אחד שכתב בהימורים הנועזים שלו שקליבלנד יפסידו לטורונטו, כל שאר העולם ידעו וחיכו שהגמר הזה יגיע במשך שנה שלמה, ואכן הוא מגיע הלילה.

לברון ג'יימס בהחלט ביסס עצמו כאחד מחמשת השחקנים הטובים בהיסטוריה בשנה שעברה, ואין גם ספק מי השחקן הטוב ביותר בסדרה הזאת, אך התזה שהשחקן הטוב ביותר לוקח את הסדרות האלה לא מובנת לי. למה? לברון גם היה השחקן הטוב ביותר בסדרה מול סן אנטוניו, ועדיין מיאמי הובסה מול הספרס בקלות. לברון היה השחקן הטוב ביותר בסדרה מול הווריורס, וגולדן סטייט לקחה, ובסדרה מול דאלאס הוא היה השחקן הטוב ביותר חוץ מהזמן בו ג'יי ג'יי בריאה שמר עליו. בקיצור, התזה הזאת לא נכונה תמיד, וגם שנה שעברה השחקן הטוב ביותר היה עשוי להפסיד את הסדרה בצירוף מקרים אחר.

*

מה שיש לנו בסדרה הזאת הוא מפגש בין קבוצה שנתפרה למידותיו של לברון, לבין קבוצה שנתפרה כדי לנצח את לברון, וזה מה שעושה את הסדרה הזאת מרתקת. לברון הוא בהחלט סופר סטאר קבוצתי, אך עדיין דווקא בגלל היכולת שלו, הוא חייב להיות מרכז המשחק, וסביבו נעים הירחים. שחקן חזק בפני עצמו כמו קווין לאב, נראה כמו שחקן משלים, לא בגלל שיכולתו צנחה מאז שהגיע ממינסוטה, אלא בגלל שקווין לאב צריך ללמוד מחדש איך משחקים כאשר אתה הבננה השלישית, בדיוק כפי שקרה לכריס בוש במיאמי. בעוד המשחק של גולדן סטייט אינו סובב סביב שמש וירחים, המשחק הקבוצתי של קליבלנד בהחלט כן.

לכן גולדן סטייט לפני הסדרה עומדת בפני החלטה. אולי בדומה למה שעשו הספרס, ובדומה למה שגולדן סטייט הצליחה לעשות בסדרה הראשונה שלה מול קליבלנד, עדיף לתת ללברון לקלוע כמה שיותר, ולהתמקד דווקא בשיתוק הירחים. קלעי השלשות של קליבלנד אינם מהסוג שעולה מכדרור לשלשה, אלא כאלה שניזונים מתשומת הלב שמושך לברון, כך קווין לאב, כך קורבר, וכך ג'יי אר סמית'. למרות שלברון שיפר את אחוזי השלשות שלו בפלייאוף הנוכחי, עדיין סביר להניח שגולדן סטייט יעדיפו לעבור מתחת לחסימה ולהתמקד במניעת הכניסה של לברון לסל בצורה חופשית, ויחיו בשלום גם עם ארבע שלשות במשחק באחוזים טובים של לברון.

מה שיש לגולדן סטייט שלא היה לאף אחת מהקבוצות בשלבי הפלייאוף הקודמים, זה שלושה שחקנים לפחות שיכולים להטריד את לברון באחד על אחד בהגנה, וגם שחקן שלברון צריך להקדיש לו תשומת לב מלאה כאשר הוא בהגנה, ואין אפשרות לתת ללברון לשמור על שחקן חלש יחסית ולהתמקד בהגנה קבוצתית. פה בדיוק החשיבות הענקית של הגעת קווין דוראנט לגולדן סטייט העונה, לברון לא יכול לנוח על דריימונד גרין, או על האריסון בארנס, הוא יצטרך הרבה מאוד אנרגיה לרדיפה אחרי דוראנט, ולפחות אני זוכר מה קורה ללברון כשהוא נדרש להוציא הרבה אנרגיה בשני צידי המגרש, מישהו נוסף זוכר את התכווצויות השרירים באולם הלא ממוזג בסן אנטוניו?

*

ישנם שני הבדלים גדולים בין הגמר של שנה שעברה לזה של השנה. להבדל אחד קוראים KD, השדרוג שלו על האריסון בארנס, גם ביכולות ההגנה שלו, ובעיקר בהתקפה, מהווה הקפצת רמה של הקבוצה. דוראנט מהווה איום חסימה, הוא אתלטי מספיק כדי לשמור בצורה סבירה על לברון, ובעיקר כאשר ההתקפה הקבוצתית של גולדן סטייט נתקעת, KD הוא אופציה מצוינת לבידודים מה שהאריסון בארנס לא נתן כלל.

ההבדל השני הוא שבעוד שבעונה הקודמת סטף הגיע בכושר חלש בהרבה בהשוואה לעונה הרגילה, גם בגלל פציעה בסיבוב הפלייאוף הראשון, וגם כחלק ממגמת ירידה שהחלה אצלו בערך מחודש מרץ, השנה סטף מגיע במגמת עליה רציפה בכושר, השנה הוא מגיע בשיא שלו למפגש, ובשיא שלו סטף הוא שחקן שונה לגמרי מזה שקליבלנד פגשו בשני המפגשים הקודמים עם גולדן סטייט בגמר.

אבל, ההבדל הגדול ביותר בין שתי הקבוצות האלה הוא משחק ההגנה שלהן. ההגנה הקבוצתית של גולדן סטייט היא ההגנה הטובה ביותר בליגה, טובה גם מזו של סן אנטוניו בפלייאוף. רבים מזלזלים ביכולת ההגנתית של סטף, אך השדרוג הגדול ביותר במשחקו השנה הוא בהגנה. ברור שקליי תומפסון יתחיל בהגנה על קיירי, בעיקר בגלל שפיק אנד רול בין לברון לג'יי אר סמית' משאיר לגולדן סטייט אפשרויות שמירה טובות גם בלי חילוף שמשאיר את סטף על לברון, אך מי שראה את גולדן סטייט בפלייאוף ראה את סטף כשחקן הגנה מצוין, כזה שחוטף הרבה כדורים, ומשחק הרבה יותר חזק בהגנה מכפי ששיחק שנה שעברה.

גם התוספת של דוראנט להגנה העלתה את ההגנה רמה. בחמישייה הנמוכה של גולדן סטייט, דוראנט מהווה איום חסימה מתחת לסל, והאתלטיות שלו טובה בהרבה מזו של האריסון בארנס. ההגנה של קליבלנד לא באמת נבחנה בפלייאוף, אך מבחינה סטאטיסטית אין שיפור עצום מההגנה של קליבלנד בעונה הרגילה, וראינו שכאשר בוסטון קלעו שלשות באחוזים טובים, קליבלנד התקשתה בהגנה.

זהו ההבדל הגדול ביותר בין שתי הקבוצות, משחק ההגנה. כדי שקליבלנד תנצח לא די לה שהפער בין לברון לשחקנים הבאים באיכותם בסדרה, סטף ודוראנט, יהיה גדול מאוד. הם יזדקקו להתעלות אדירה של קיירי, ולהתעלות הגנתית שקשה מאוד לספק כאשר קווין לאב נמצא בחמישיה מול החמישייה הנמוכה של גולדן סטייט, וגם קייל קורבר ודרון וויליאמס לא מסוגלים לסגור את הפערים באתלטיות המתונה שלהם.

*

ההימור שלי לסדרה הוא כזה – גולדן סטייט בחמישה משחקים. סטף MVP, ורק חלק מהמשחקים יהיו ממש קרובים.