כולם דברו השנה על ההחלטה של דוראנט, היום אנשים אולי יבינו את ההחלטה של סטף. אילולא סטף הצטרף לפגישה עם דוראנט, אילולא שכנע את דוראנט שהוא רוצה לקבל אותו לקבוצה מכל הלב, דוראנט היה הולך לקבוצה אחרת. לסטף היו את כל הסיבות בעולם לרצות להוכיח את מקומו בהיסטוריה אחרי האכזבה של שנה שעברה. הוא שיחק פצוע, נתן גמר בינוני עד חלש שני ברציפות, ושחקנים שהיו חושבים על המורשת שלהם היו מבקשים רק דבר אחד, לחזור לגמר ולהיות הכוכבים הבלתי מעורערים בגמר הבא. אבל סטף בנוי מחומר אחר, החומר שמאפשר לדוראנט למצוא את מה שלא היה לו במקום הקודם, החומר שממנו עשויים המנצחים האמיתיים, אלו שמתעניינים רק בנצחון ולא מתעסקים בשאלה את מי יזכרו. גם דוראנט קורץ מהחומר הזה. זה בדיוק מה שראינו הלילה.

*

המשחק הזה נתן לגולדן סטייט את הולידציה לכל הניי סיירס. השופטים שפטו כאילו אנחנו בתחילת שנות התשעים, כדי לקבל פאול בכניסה לסל, צריך לחטוף הורדת זקיף מלווה בלום. לא היו הרבה אסיסטים בחצי השני בגלל שהשופטים נתנו לשחקנים לחבק בהגנה, וכך החסימות לא היו ממש אפקטיביות. זה בדיוק המתכון לחסל את גולדן סטייט, להכריח אותם לעבור להירו בול, רק שהשנה היו להם בדיוק את שני הגיבורים של האחד על אחד, מה שלה היה להם כלל בשנה שעברה.

*

סטף חזר למשחק דקה וחצי לפני הזמן הרגיל בפלייאוף, כאשר נותרו שמונה דקות, ובפיגור חמש. השופטים כבר לא נתנו לו את הפאולים שעשו עליו כאשר זרק לשלוש, לכן נכנס לסל. כניסה אחת נכנסה, השניה הפכה לריבאונד פולו שלו בהתקפה, מזכיר את הפולו המפורסם של לארי בירד.

סטף מצא את הדרך לתרום גם בסוג משחק בו היה אמור לשבוק חיים. הוא קלט 13 ריבאונדים, שחקן של 6 פיט 1 קלט 13 ריבאונדים מתוכם שישה בהתקפה. נכון שלברון דרס אותו פעם אחת בדרך לסל ברבע האחרון, אבל בהגנה הוא בהחלט תרם את שלו, הפריע לשלשה של קייל קורבר, לא נתן לג'יי אר סמית' לנשום, וכאשר קיבל את קיירי בחילוף, קיירי לא הצליח לעשות עליו סל ברבע הרביעי. הוא גם עדיין לא פספס קליעת עונשין בסדרה עד עכשיו.

דוראנט קיבל את ההזדמנות להראות לכל המפקפקים, אין לו שום בעיה עם מאני טיים, להיפך הוא משתוקק להתבלט בזמן הזה. בניגוד לתקופה שלו באוקלהומה, ובניגוד ללברון בקליבלנד הזאת, דוראנט נח מספיק על הספסל, וגם חלק בנטל עם האחרים, כדי להגיע לפוזשנס האחרונים עם אוויר שאפשר לו לקלוע את סלי הקלאץ'. החלוקה בינו לבין סטף בדקות הקלאץ' בפלייאוף התהפכה במשחק הזה. במשחקים הצמודים הקודמים דוראנט השתלט על הדקות ה40-46 וסטף קיבל את שתי הדקות האחרונות. במשחק הזה זה היה הפוך, בין השאר כי דוראנט קיבל את לברון התשוש כשומר.

רבים זוכרים את סדרות הגמר הבינוניות של סטף, אבל שוכחים שלקליי תומפסון היו שתי סדרות גמר זוועתיות, היום קליי היה ענק גם התקפה, וגם בהגנה למרות שקיירי היה בלתי ניתן לעצירה.

איגואדלה קיבל את ההזדמנות להחזיר ללברון טובה על הגג של שנה שעברה.

דריימונד גרין קיבל את ההחזר שלו על איבוד הראש בעונה שעברה, ושרד עם חמש עבירות עד לתום המשחק.

דייוויד ווסט יקבל את הטבעת הנכספת, וסטיב קר הראה שבדיוק למשחקים כאלה היה שווה לחכות בשבילו.

בקיצור, אלה שמחפשים את הנצחונות, קיבלו את המשחק המושלם בשביל המורשת שלהם.

 

צהוב על ירוק
משחק מספר ארבע - התוצאה הנכונה