לקנות אופציה במחיר של המניה

לקנות ילד בן 18 ב180 מליון, זה לקנות אופציה לשחקן כדורגל במחיר הזה

מסחר באופציות מגלם סיכון גדול בהרבה ממסחר רגיל במניות, מסחר מסוכן כמובן בפני עצמו. בעוד במחיר המניה יש רק גורם אחד שנתון לשינוי, וזה המחיר, הרי באופציה יש בנוסף לעניין המחיר, גם את עניין התזמון. בדרך כלל אופציות מוגבלות בזמן, ככל שהאופציה ארוכה יותר, כך גם המחיר גבוה יותר, לכן אופציות משמשות אצל המקצוענים לגידור פוזיציה בלבד ולא כנכס בסיס.

בגלל המתואר לעיל, ברור שאופציה למניה אמורה להיות זולה בהרבה מהמניה עצמה, נכס הבסיס.

*

כאשר ריאל מדריד קונה את אמבפה, היא קונה אופציה לשחקן כנף באיכות גבוהה באופן יוצא דופן, אך היא לא קונה את הנכס עצמו. ניימאר לדוגמה הוא נכס, ניתן להתווכח על שוויו, אך נדמה לי שכולם מכירים בכך שמי שיקנה את ניימאר יודע בדיוק את מה הוא קונה. ריאל קונה נכס שעשוי להיות טוב מניימאר, אך גם עלול להפוך לעוד סיפור של כוכב שנסק גבוה מדי ומהר מדי, ואז להתקע עם שחקן הרכב שמשחק ב11 בגלל המחיר, ולא בגלל שהוא שווה את המקום ב11 של ריאל. כלומר, כמו במסחר במניות, הסיכון כאן כפול, לא רק מחיר גבוה מאוד, אלא גם המקום המאוד יקר בהרכב.

*

אז למה לשלם מחיר מלא על נכס, בעוד ריאל קונה רק אופציה? אני יכול לחשוב על כמה סיבות. האחת, תחרות עזה על הנכס. קבוצות מאוד עשירות מאנגליה רצו את אמבפה, וכנראה היו מוכנות לשלם עליו 120 מליון יורו אם לא יותר. עדיין זה לא קרוב ל180. סיבה שניה, ריאל מדריד מרגישה צורך להגן על הטריטוריה שלה. ניתן להחשיב את אמבפה לכשרון הכדורגל הגדול ביותר בעולם כאשר מדובר על שחקנים פחות מגיל 20. גארי ליניקר חושב שראשפורד לדוגמה כשרון לא פחות גדול מאמבפה, וראינו כבר איך שחקנים כמו ראשפורד הם לא הדבר הבטוח. ריאל רוצה להמחיש לכל העולם שלמרות שהכסף הגדול נמצא כיום בכדורגל האנגלי, היא עדיין זאת שיש לה את הגישה לשחקנים הטובים ביותר בעולם, ומוכנה לשלם על כך מחירים מאוד גבוהים.

עוד שירות שהמחיר הגבוה הזה נותן לריאל מדריד הוא הגבלת התחרות על הכדורגלנים הטובים ביותר. כאשר המחירים נוסקים לרמות האלה, מעט מאוד קבוצות יכולות להתמודד, קבוצות שלהן אין נגישות בלתי נגמרת לאשראי בלתי מוגבל, לא יכולות להתמודד בספירות האלה, כלומר מנצ'סטר יונייטד למשל נמצאית מחוץ לספירה הזאת.

בסופו של יום ראינו שאמבפה הוא אופציה בחברת סטארטאפ עם פוטנציאל גבוה במיוחד, אך קבלנו המחשה נוספת לכך שכאשר מדובר במחירי כדורגלנים, המחיר לא נגזר משום דבר כלכלי.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

76 תגובות ל “לקנות אופציה במחיר של המניה”

  1. אלעד כ (פורסם: 25-7-2017 בשעה 14:47)

    כמה קיטורים הוצאתי על המעבר של דוראנט לג"ס.
    בכדורגל האירופאי זה פשוט עניין שבשגרה. גועל נפש ואובדן עניין

    להגיב
  2. יניב פרנקו (פורסם: 25-7-2017 בשעה 14:52)

    תחזור עשר שנים אחורה במנהרת הזמן ותשאל את עצמך בהנחה שמסי גדל בקבוצה ״קטנה״ – האם צריכות הקבוצות הגדולות בעולם לשבור את הקופה בשבילו.
    או באותה זווית הסתכלות – האם האופציה על מי שיכול להתפתח לשחקן הטוב בעולם לא שווה פעמיים מוראטה ?

    להגיב
    • גיל שלי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 14:53)

      אבל זה בדיוק העניין, השאלה היא כמה לשלם על אופציה, בעיקר כשגם במקרה הטוב ביותר, אף אחד לא רואה סיכוי סביר למסי או כריסטיאנו רונאלדו בסוף הדרך, תיירי הנרי יהיה גם אחלה. בכל מקרה כשאתה קונה אופציה, אתה חייב לגלם גם את האפשרות שהיא תהפוך לאפס

      להגיב
      • יניב פרנקו (פורסם: 25-7-2017 בשעה 15:02)

        אני לא יודע לאן הוא יתפתח – אבל במציאות שבה שחקן ספסל בריאל מדריד נמכר ב80 לשחקן בהייפ כזה אפשר להניח שיהיה ביקוש גם אם לא יתפתח לשחקן הטוב בעולם.
        וזה בדיוק הטירוף פה – כי ריאל עשתה קיץ מצוין ברמת הקניות ומכירות מלבדו ואחרי שיגמרו למכור את החולצות שלו והרעש סביבו זה גם יכניס משהו.
        אז קנו אופציה בפרמיה של 20% אחוז על השוק – אחרי השנתיים האחרונות שלהם זה לגמרי סביר.
        אני דווקא חושב שזה השינוי בריאל של פרס היום.
        יעדיפו לקנות צעירים ואז או שיתפתחו לגדולים ביותר וריאל תהינה מהם כפול מהזמן (תחשוב מה שווה להם רונאלדו מגיל 19) או שיהיה מי שיקנה מהם בסכום לא קטן את מה שלא ירצו ,

        להגיב
        • גיל שלי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 15:08)

          אם ניימאר ימכר ב220 לפאריז סן ז'רמן, אני לא חושב שהפרמיה היתה רק 20% אלא הרבה יותר

          להגיב
          • יניב פרנקו (פורסם: 25-7-2017 בשעה 15:12)

            מחיר השוק של אמבפה נגזר מהשווי שלו בעולם ללא ריאל – הוא היה נמכר ב120-130 ויש כמה קבוצות שהיו משלמות – אז ריאל שילמו פרמיה אבל זה היחס.
            ניימאר עסקה אחרת – אל תשכח שניימאר הולך לקבל כ40 מליון יורו לשנה – זה החוזה של מסי – זה פסיכי, אמבפה זה פינטס, הבנתי שמקבל כ7 מליון "בלבד" – פחות מזהבי.

            להגיב
            • גיל שלי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 15:17)

              פרנקו, מסכים איתך, הפרמיה על 120 היא חמישים אחוז, לא עשרים

            • יניב פרנקו (פורסם: 25-7-2017 בשעה 15:28)

              הבנתי שקונים ב160 ועוד תשלום על הישגים אם וכאשר – אז בגדול מ130 צ'לסי ל160 ריאל זה עשרים אחוז – ושוב זה עולם חדש ומשוגע .

            • yaron (פורסם: 25-7-2017 בשעה 15:45)

              רק רוצה לציין שגם אופציות הן סחירות עם ערך שוק.
              ריאל שילמה אמנם פרמייה אבל כולנו מסכימים שערך השוק הוא 120-130.
              אז או שכולם אידיוטים ונותנים הערכת יתר לאופציה (גם קורה), או שריאל בסך הכל שילמה פרמייה נחמדה משיקולים כאלה ואחרים.
              לא ביג דיל.

      • מיקו גוטליב אהלן סבבה (פורסם: 25-7-2017 בשעה 18:42)

        הוא טוב בהרבה מרונאלדו בגילו.

        להגיב
  3. ניינר \ ווריור (פורסם: 25-7-2017 בשעה 15:03)

    גועל נפש מה שנהיה בכדורגל האירופאי
    מחכה ליום שכל העסק הזה יקרוס כלכלית
    שיתחיל כבר הפוטבול ולא נצטרך להתעסק בשטויות האלה!

    להגיב
    • yaron (פורסם: 25-7-2017 בשעה 15:51)

      העסק הזה יקרוס כשכל בועת האשראי תתפוצץ.
      אין סיבה שיקרוס לפני ואין סיכוי שאחרי.

      להגיב
      • ניינר / ווריור (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:39)

        צודק. בכל מקרה הפצצה מתקתקת

        להגיב
    • אסף the kop (פורסם: 25-7-2017 בשעה 21:03)

      יקרוס
      באבוהה יקרוס

      להגיב
      • yaron (פורסם: 27-7-2017 בשעה 10:11)

        השאלה היא לא אם אלא מתי.
        התשובה שווה הרבה מאוד כסף :-)

        להגיב
  4. צור שפי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 15:27)

    אני שותף לתחושות הגועל של אלעד/ניינר אבל מכיוון שצר עולמי כעולם הכדורגל אין לי מוצא…

    להגיב
    • יניב פרנקו (פורסם: 25-7-2017 בשעה 15:44)

      לא כזה נורא – באה מונאקו – אם מודל נפלא של השקעה בצעירים – מדהימה את אירופה בכדורגל מרגש והתקפי ומוכרת שחקנים בקיץ שמעולם לא נראה כמוהו – זה מגעיל אותי פחות מ40 מליון יורו לשחקן לעונה .

      להגיב
      • אלי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 18:02)

        היה פה כבר פוסט על "מודל" של נבחרות.
        נראה לי שה"מודל" של מונאקו הוא מזל.
        גם לאייקס היה "מודל".
        גם לבארסה היה "מודל".
        משום מה אף קבוצה לא מצליחה לשחזר את המודל.

        להגיב
        • מיקו גוטליב אהלן סבבה (פורסם: 25-7-2017 בשעה 18:43)

          אין מודל, זה הצטברות של מזל לאורך כמה שנים. כל אחד אוהב לחשוב שיש לו מתכון להצלחה, אבל לפעמים הסיבה פשוטה בהרבה.

          להגיב
        • dk (פורסם: 26-7-2017 בשעה 10:07)

          דורפן כתב על זה אחרי הזכיה של פורטוגל, בגדול כשאתה עושה משהו נכון לאורך זמן (96 רבע, 00 חצי, 04 הפסידה בגמר, 08 רבע, 12 חצי) בסופו של דבר תגיע הפעם האחת שהמזל יבקר גם אצלך (16 זכיה)

          להגיב
  5. משה (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:21)

    דווקא החזקתי מליניקר עד המשפט הסה.

    להגיב
    • משה (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:21)

      הזה

      להגיב
    • matipool (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:27)

      גם אני.
      כבודו של ליניקר במקומו מונח אבל איך הוא משווה ביניהם?
      ראשפורד אחלה שחקן ויעשה לנו הרבה צרות כאוהדי ליברפול אבל אמבפה יהיה בטופ של הטופ.

      להגיב
      • אלכס(אחר) (פורסם: 25-7-2017 בשעה 22:40)

        רק מה, שליניקר שבזמנו היה אחד החלוצים הגדולים בעולם, שחקן ואדם ג'נטלמני ובעל הבנת משחק מצויינת מבין, אפעס, קצת יותר ממכם וממני בנושא, ויש לו השגות יותר רלוונטיות לנושא.

        להגיב
        • משה (פורסם: 26-7-2017 בשעה 00:38)

          או שלא.
          כמות השטויות שדיברו פרשנים מוערכים החל מאלן האנסן ועד גארי נוויל שהתרסק לחלוטין בולנסיה היא אינסופית. יש לו ידע מקצועי גדול יותר משלנו בעשרת מונים אבל הוא לא דוקטור לפיזיקה קוונטית שאפשר למדוד אמפירית את הטענות שלו.
          הטענה שהוא מבין יותר מאיתנו ולכן עלינו לקבל את דעתו לא מבוססת עובדתית ולבטח לא משרתת אף אוהד ספורט.

          להגיב
          • Ollie Williams (פורסם: 26-7-2017 בשעה 16:33)

            לגבי גארי נוויל, לא חושב שההתרסקות שלו כמאמן נובעת מהבנה תיאורטית לקויה אלא יותר ממחסור בתכונות אופי של מנהל טוב. כבר ראינו מאמנים טקטיקנים מבריקים על הנייר שבסוף לא מוציאים מהקבוצה שלהם כלום.
            כמו שבעולם התכנה/חומרה, ארכיטקט טוב הוא לא בהכרח מנהל טוב.

            להגיב
  6. אביאל (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:40)

    אני לא מבין מה בדיוק מבאס כאן, אל תשכחו שההכנסות של הקבוצות טסות למעלה, במיוחד באנגליה. היה לא מזמן מחקר שהראה שהכדורגל לא מתחיל אפילו לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלו ברמה העולמית (בטח ביחס לפוטובול האמריקאי), אז זה דווקא טבעי.

    גיל, אם נמשיך אם אנלוגיות, אז ריאל היא המקבילה לגולדמן זאקס ? תמיד תצטרך לקבל את הכותרת הראשית.

    להגיב
    • אלעד כ (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:53)

      הכסף לא מבאס, מצידי שישלמו לו 300 מיליון או לחלופין 2 שקל.
      ריכוז כל הכישרון במספר קטן של קבוצות – זה מה שמבאס.

      תקרא לי קומוניסט, סציאליסט ושאר שמות גנאי – אבל אני מעדיף את הספורט שלי תחרותי. (שזה אגב, הדבר הכי קפיטליסטי – תחרות).

      להגיב
      • אביאל (פורסם: 25-7-2017 בשעה 17:29)

        אלעד – לפני 7 שנים אמרו שהאנגליות שולטות באירופה וצריך לעשות משהו, לפני 14 שנה אמרו אותו הדבר על האיטלקים, עכשיו זה על הספרדיות ובאיירן. התחרות חיה ובועטת מהסיבה הפשוטה, יש מאות שחקנים טובים ורק 11 יכולים לפתוח במשחק כדורגל (ועוד 5 מחליפים בממוצע), ככה שמונופול לא באמת יכול להתקיים כן, תראה את ריאל, קבוצה שבמשך עשור היתה מבין שתי הקבוצות העשירות בעולם ולא עברה את שמינית גמר ליגת האלופות ועכשיו לקחה 3 ב4 שנים, תראה את צ׳לסי שבגלל כניסה של בעלים חדש היא מאריות אירופה, תראה את אתלטיקו מדריד, מונקו, דורטמונד ומעל כולן לסטר, התחרות חיה ובועטת.

        הסתירה הגדולה מכולם בתיאוריה שלך היא בליגה האנגלית, שם יש 5-6 קבוצות עשירות מאוד שמתחרות בינהן בצורה מיטבית והן עדיין שופכות סכומים אדירים של כספים.

        להגיב
        • אלעד כ (פורסם: 25-7-2017 בשעה 18:18)

          כבר מזמן אין תחרות. ריאל וברצלונה כבר 20 שנה מוציאות 90% מהנקודות שלהן בליגה. שאר הקבוצות עושות קולות של שטיח.
          הזוכות באלופות זה מועדון מצומצם.
          ריאל יכולה להרכיב רק 11, אבל ה 11 על הספסל יכלו לסייע יופי לקבוצות אחרות מהדרג השני של אירופה.
          שמח בשבילך שאתה מצליח למצוא עניין בדבר הזה.

          להגיב
          • מיקו גוטליב אהלן סבבה (פורסם: 25-7-2017 בשעה 18:45)

            חוץ מרונאלדו, השחקנים שמובילים את ריאל לא נקנו בכסף גדול. אמנם השם של ריאל שווה הרבה אבל אי אפשר להחזיק את זה כנגדה.

            להגיב
          • אביאל (פורסם: 26-7-2017 בשעה 10:13)

            אלעד – לא עשרים שנה, בעשור האחרון ואתלטיקו היא משתתפת לגטימית בחגיגה, מה יותר טוב ? מונופול כמו באיירן מינכן שאמנם לא משתגע בחלון ההעברות אבל באמת הופך את הליגה הגרמנית לשעמום ? רק בזכות הכסף הזר באנגליה יש תחרות.
            הכדורגל משגשג בעולם, גם אם זה לא מסתדר עם האג׳נדה הזאת של להתלונן על כל דבר.

            להגיב
            • אלעד כ (פורסם: 26-7-2017 בשעה 10:46)

              ברור שבאיירן לא יותר טוב. התלונה שלי היא לא על ריאל היא על הכדורגל האירופאי בכללותו. באיירן זה הקייס הראשי פה.
              אתה נותן לי את לסטר ואתלטיקו כדוגמאות, כשברור שאלו יוצאים מהכלל שלא מעידים על הכלל.

              מה זאת אומרת שהכדורגל משגשג? כלכלית? למה זה אמור לעניין אותי, אני בעלים של קבוצה? עם כמות הכשרונות שמסתובבים בעולם יכלו לאכלס 20 קבוצות שהיו מתמודדות על תואר הצ'מפיונס, ולא ארבע.

            • Ollie Williams (פורסם: 26-7-2017 בשעה 16:51)

              כמה אפשר לנפנף בליגה האנגלית כמופת לתחרותיות ו/או כעלה תאנה לכל תחלואיו של הכדורגל האירופי? ועוד בקיץ שבו 35-40 מליון יורו זה דמי העברה "בינוניים מינוס"?

              הרי מלבד לסטר, שלכולם ברור שהיא אנומליה מטורפת, כמה קבוצות זכו באליפות מאז בלאקבורן ב 1995? יונייטד, ארסנל (וגם זה לא קרה מעל עשור, כלומר מאז שנכנסו אולישייחים ואמריקאים לסיפור), צ'לסי, סיטי ו….זהו. והאחרונה של ארסנל הייתה ב 2004.
              גם רביעיית הנציגות בצ'מפיונס לא השתנתה יותר מדי מאז שיש 4 נציגות, לא חושב שהמספר הזה יהיה שונה מדי מאשר בספרד או איטליה.

              נכון, יש שיגידו שהמשחקים יותר מעניינים ושכל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה (ויש בזה לא מעט אמת). וזה, יחד עם רומנטיקה מהעבר ושיווק אגרסיבי מביא לפרמייר ליג המון כסף בזכויות שידור. אבל בשורה התחתונה של התחרותיות – אין יותר מדי הבדל בין הליגה האנגלית לליגות המובילות האחרות. נכון שהדרך אולי עקלקלה יותר אבל במבחן התוצאה היא ריכוזית בערך כמו כל ליגה אחרת.

              ודבר אחרון – נכון להיום ומזה מס' שנים טובות, ריאל בארסה ובאיירן לוקחות את הכוכבים הכי גדולים של הליגה אנגלית כשהן רוצות. הכוון ההפוך כבר לא קורה, לא לשחקנים שנמצאים בשיא (ותמיד יש מקרי קיצון כמו יאיא טורה שעבר בעיקר כיוון שלא הרגיש שחקן מרכזי).

            • אביאל (פורסם: 26-7-2017 בשעה 16:52)

              אלעד – כמו שכתבתי, אתה קצת מגזים, יש תחרות, אם הכדורגל לא היה מעניין אנשים הוא לא היה משגשג כלכלית זו הנקודה המרכזית ואי אפשר להתווכח עליה בכלל, אם זה היה כל כך משעמם וכל כך גרוע אנשים היו מפסיקים לצפות בזה, העובדות אחרות. לא יודע מה זה ארבע, כמו שכתבתי פעם האיטלקיות היו למעלה, אחרי זה האנגליות ועכשיו הספרדיות, תראה את ההוצאות של האנגליות והן כנראה יתחילו לקחת חלק, לא חסר קבוצות ״קטנות״ יחסית שהגיעו לחצאי הגמר, ראה מונקו, דורטמונד, אתלטיקו מדריד וזה רק בשנים האחרונות.

              אם באיירן היא המקרה הראשי, אז מה בדיוק אתה רוצה ? היא נמצאת בליגה הכי שיווניות ודווקא הרגולציה הגרמנית מונעת מאיזה אוליגרך לבוא ולשפוך כסף שיגרום לעליית מתחרה לבאיירן.

              כמו שכתבתי, אין ריכוז כשרון, כשרון בכדורגל יכול לפרוץ בכל מקום ויש הרבה יותר מ60-80 שחקנים בקבוצות המרכזיות שיכולים לעשות את ההבדל והם עושים.

    • גיל שלי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 17:01)

      אנלוגיה טובה

      להגיב
  7. Ljos (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:45)

    אפשר לחבר את הפוסט הזה יחד עם האחרון של דורפן ולגרום לכדורגל לחלוק את ההכנסות שלו עם שאר הענפים. פחות חזירות כאן לפחות יצירת תחרות רק בין הקבוצות העשירות ביותר ויותר כסף לענפים האחרים לצמוח.

    להגיב
    • אביאל (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:47)

      מסתבר שהקומוניזם עדיין חי.

      להגיב
      • Ljos (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:52)

        בוא נגיד שיש סיבה שמונופול הוא המשחק השנוא בתולדות האנושות.

        להגיב
        • אביאל (פורסם: 25-7-2017 בשעה 17:25)

          Ljos – הבנתי, אז עכשיו אתה מייבא תיאוריות כלכליות של שוק חופשי וטוען שהכדורגל הוא מונופול בספורט ואם לא נעצור את המונופול הזה הוא יקרוס לתוך עצמו, ממשיך את המנפיסט וריאלי בערך כמו כל פועלי העולם התאחדו והחיזיון של הקומוניסטים שהפועלים לא ילחמו במלחמת העולם הראשונה.

          להגיב
          • Ljos (פורסם: 25-7-2017 בשעה 18:51)

            בתוך הכדורגל התחרות הופכת למצומצמת יותר ויותר. מחוץ לכדורגל, ענפים בודדים ממשיכים לדהור קדימה ולהשאיר את האחרים במצב שהם מחפשים איך להתקיים.
            אתה מוזמן להסביר לי למה הפתרון הזה בעייתי. אני בטוח שמשהו שכתבתי באינטרנט וחשבתי עליו זמן רב בזמן שחיכיתי שכתבה באתר אחר תעלה, אולי, אולי יש בו חורים לוגיים מעטים. ממש מעטים טיפה. כמעט כלום בעצם. וגאון כלכלי כמוך יוכל להסביר לי. אבל אתה מעדיף לצרוח "אה! קומוניזם! משהו שמרמז שאפשר לעזור ליותר מ-1% מהעולם. תרחיקו את זה!".

            להגיב
            • Ljos (פורסם: 25-7-2017 בשעה 19:03)

              אני רק אתן פה דוגמא חיובית אחת למשהו שנעשה ברוח הדברים שכתבתי – טייטל 9. הלאה הקומוניזם.

            • אביאל (פורסם: 26-7-2017 בשעה 10:22)

              Ljos – לא יודע על סמך מה אתה קובע שהתחרות מצטמצמת ? לסטר זאת לא דוגמא הפוכה ? אתלטיקו מדריד, דורטמונד, לייפציג, מונקו, פ.ס.ז. וזה רק מהחמש שנים האחרונות לא חזרו ועלו מכלום ? בינתיים המודל השיוויוני המהולל של גרמניה מייצר מונופול ששולט בליגה הגרמנית ללא עוררין, בדיוק כמו שהחוקים של אופ״א בנוגע להוצאת כספים רק תגרום לחזקות להישאר חזקות.
              למה הפתרון בעייתי ? ראשית כי הוא מנותק מהמציאות, אתה חושב שתוכל לקחת כסף מהכנסות הקבוצות וחהעביר אותם לרוגבי בקמבודיה ? תיהיה רציני, מה שאתה מציע זה איזה הקמת ממשלת ספורט עולמי שתחוקק חוקי גביית מיסים וחלוקה פרוגרסיבית שלה, בקיצור אין שום סיכוי, הקבוצות הן פרטיות והן לא יסכימו בשום צורה.
              מה גם שאני לא צריך להסביר כאן מה גורמת חלוקה מחדש של הכנסות למקומות שאין להם יתכנות כלכלית, ההיסטוריה מלאה בדוגמאות מצוינות בה החייאה של סקטורים מסוימים בכספים חיצוניים פוגעת עוד יותר ביעילות וביתכנות הכלכלית של אותן חברות וגם פוגעת בצד השני שתורם את הכספים.
              טייטל 9 לא מחלק את העוגה כמו שהצעת הוא הגדיל את העוגה וזה הבדל המרכזי.

            • צביקה (פורסם: 26-7-2017 בשעה 12:25)

              אביאל.
              לסטר היא ממש לא דוגמא טובה, הרי ברוב העונה לאחר האליפות הם התמודדו בתחתית, ועם קצת פחות מזל הם היו יורדים ליגה.

            • צביקה (פורסם: 26-7-2017 בשעה 12:33)

              מה גם שמצב שבו רק 2-3 קבוצות (במקרה הטוב, במקרה הרע רק קבוצה אחת) יכולות לקנות שחקן מסויים, זה מצב מאוד לא בריא, בעיקר בשביל השחקן, תחשוב שהוא נניח אוהד ליברפול, אין לו באמת סיכוי לשחק בה.

            • אביאל (פורסם: 26-7-2017 בשעה 13:51)

              צביקה – לא מסכים, לסטר מראה את היופי בכדורגל, כנגד כל הסיכויים. זה גם לא נכון שרק שחקנים יקרים הם טובים, תסתכל על טוטנהאם ותראה בצורה מצוינת מה זאת עבודת סקאוטינג ואימון מעולות, בטח בהשוואה לסיטי או יונייטד בעונה הקודמת ביחס של ההוצאות שלהם, תראה את מונקו או דורטמונד שהפציעו מהתחתית לצמרת הגובה עם שחקנים כמעט לא מוכרים שהיום הם כוכבי על.

            • Ollie Williams (פורסם: 26-7-2017 בשעה 16:56)

              טוטנהאם מזכירים לי במשהו את בית"ר.
              משחקים יפה, מביאים שחקנים מעולים במחירים נמוכים, אבל כמעט בשום שלב לא באמת מאיימים על האליפות. ובסוף הכוכבים עוזבים למקומות גדולים יותר עם שאיפות גדולות יותר.

              אתלטיקו אגב, זה קצת כמו ב"ש. כסף יש והרבה, פשוט פחות מליריבה/ות הישירה/ות, עם מאמן מבריק שמתאים למועדון כמו כפפה ליד אבל רק כשיעזוב נוכל להבין עד כמה גדול חלקו בהצלחה.

  8. זינק (פורסם: 25-7-2017 בשעה 16:55)

    למה אופציה?
    הוא אומנם בן 18 אבל הראה שהוא שייך לטופ.
    אומנם הוא יכול להתרסק בהמשך הדרך, אבל זה קרה גם לשחקנים גדולים אחרים שעשו משהו, ואחרי העברה התרסקו.
    בעולם שבו היגוואין בגילו שווה 90 מיליון, אני לא רואה דרמה גדולה בכוכב על בן 18 במחיר כזה.

    להגיב
    • dk (פורסם: 26-7-2017 בשעה 11:18)

      הבעיה עם היגוואין היא לא הסכום ששילמו עליו כמו המחשבה שהוא זה שיעשה את ההבדל ברמה האירופאית :/

      להגיב
  9. אלי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 17:07)

    אני בכלל לא מסכים עם ההשוואה לאופציה על מניות.
    וגם לא מספיק למשפט: "בגלל המתואר לעיל, ברור שאופציה למניה אמורה להיות זולה בהרבה מהמניה עצמה, נכס הבסיס.".

    נתחיל במשפט: האופציה למניה זולה יותר בגלל ההגדרה של אופציה ולא בגלל הסיבות שנתת.
    אם האופציה היתה עולה אותו הדבר כמו נכס הבסיס או יותר, אז לא היה שווה לקנות את האופציה כי יכולת לקנות מייד את הנכס.

    לגבי ההשוואה עצמה: כשאתה קונה שחקן כדורגל אתה קונה את נכס הבסיס ולא משנה אם שילמת יותר מה"שווי" שלו.
    לדוגמא: אם הוא מבקיע אז אתה מקבל מייד תגמול.
    לעומת זאת אם אתה קונה אופציה של מנייה, אתה אפילו לא מקבל דיבידנד במידה והיתה חלוקה.
    כשאתה קונה אופציה זאת החלטה שלך האם לממש ולקבל את נכס הבסיס, וכשאתה קונה שחקן אז אין לך שום החלטה אלא פשוט יש לך את הנכס.

    יכולת להגיד שהם קונים פוטנציאל אבל אין שום קשר לאופציה.

    להגיב
    • אמיתי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 17:15)

      אני חושב שהאופציה תתמש בתרחיש זה אם הוא יהיה בהרכב. בריאל זה לא מובן מאליו

      להגיב
      • אלי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 17:46)

        עדיין אין שום קשר לאופציה.
        הם קנו את הנכס עצמו ויכולים להחליט אם להשתמש בו או לא.
        זה כמו שתקנה מכונה ותשים אותה במחסן ואז תחליט אם להשתמש בה או לא. זה לא אומר שקנית אופציה על המכונה.

        להגיב
        • אמיתי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 17:59)

          אולי. אני הבנתי את זה כפוטנציאל שאם יתממש הם יהנו ממנו קרי יממשו את האופציה. מסכים שזו לא השוואה מושלמת. אצל גיל צריך קצת דימיון חופשי ואופטימיות

          להגיב
        • גיל שלי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 18:19)

          גם אני מסכים שהאנלוגיה לא מושלמת, אולי סטארט אפ בשלב הסיד היתה אנלוגיה טובה יותר. בכל מקרה, מה שכתבת הוא התמצית, האופציה אמורה להיות זולה בהרבה מנכס הבסיס, וזו הנקודה. האופציה היא לשחקן בין מה של רונאלדו

          להגיב
          • אריק (פורסם: 25-7-2017 בשעה 19:06)

            אבל סטארטאפים נרכשים במחיר לא ריאלי שלרב נגמר בכשלון. השיקול הוא לא רק כלכלי מיידי. זה המצב גם כאן.
            ואמבפה אם לא ייפצע הוא הדבר האמיתי. אם יתן חצי מרונאלדו ב10 שנים הוא כנראה יהיה שווה את המחיר.
            אין פה סיכון כזה גדול, ריאל תמשיך להצליח גם אם הוא במקרה ייכשל.
            לגבי התחרות – מזעזע לגמרי אבל מה זה שונה מהרכישות של זידאן או רוני?
            רוני עלה 30 מיליון פאונד כי היה ברור שזה הדבר האמיתי, בערך רבע והשוק של ההעברות עלה ב400% ב13 שנה האחרונות. אז מה חדש?
            מאז בוסמן אין תחרות, לקח כמה שנים, לא הרבה ונוצרו קאסטות ברורות.

            להגיב
          • אלי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 19:07)

            האנלוגיה רחוקה מלהיות מושלמת ואני מסכים שסטארט אפ יותר מתאים פה.

            אופציה לא אמורה להיות זולה בהרבה מנכס הבסיס.
            המחיר שלה תלוי בפרמטרים כמו מועד הפקיעה, מחיר מימוש וכו'.
            לדומגא, אופציה בתוך הכסף עם מועד פקיעה קרוב תעלה כמעט כמו נכס הבסיס פחות מחיר המימוש. ואם מחיר המימוש מספיק נמוך אז המחיר של האופציה יהיה כמעט זהה לנכס הבסיס.

            מצטער שאולי אני נתפס כקטנוני אבל המקרה הזה הוא לא אופציה בשום צורה ואפילו לא קרוב.

            להגיב
            • yaron (פורסם: 26-7-2017 בשעה 06:34)

              אלי, אופציה תמיד זולה בהרבה מנכס הבסיס.
              העניין הוא שכאן קנו את הנכס (גם אם במחיר מופקע) ולא אופציה.
              אם ריאל היתה משלמת 30 מיליון תמורת הזכות לקנות אותו ב-150 תוך שנתיים זאת היתה אופציה.

            • אלי (פורסם: 26-7-2017 בשעה 07:10)

              המשפט הראשון שלך לא נכון. הסברתי כבר מקודם למה.

              כל השאר, זה בדיוק מה שכתבתי.

            • yaron (פורסם: 26-7-2017 בשעה 07:24)

              צודק :-)

            • אלי (פורסם: 26-7-2017 בשעה 07:35)

              וואו!
              לא רגיל לדברים כאלה בדה באזר, חשבתי שמתווכחים עד המוות.

  10. אסף the kop (פורסם: 25-7-2017 בשעה 21:06)

    אין שום בעל מקצוע, כל שכן כדורגלן, השווה 180 מיליון יורו.

    להגיב
    • אלכס(אחר) (פורסם: 25-7-2017 בשעה 22:59)

      + מיליון אסף!

      להגיב
    • shadow (פורסם: 26-7-2017 בשעה 02:03)

      בעולם שבו לא מפסיקים להדפיס כסף הוא באמת לא
      שווה 180 מליון.
      גם ה 180 מליון כבר לא שווים 180 מיליון.

      עובדים על כולם וכולם מוחאים כפיים.

      להגיב
  11. Amir A (פורסם: 25-7-2017 בשעה 21:27)

    ובינתיים בממלכת ה-NFL הרוחות סוערות בעקבות המחקר הזה:
    http://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2645104

    בקצרה – בסקירות מוח של 111 שחקני NFL שנפטרו נמצאו עדויות ל-chronic traumatic encephalopathy אצל 110. 99%.

    להגיב
    • גיל שלי (פורסם: 25-7-2017 בשעה 21:48)

      זה פשוט נורא, באמת מעורר תהיה האם זה אנושי לצפות בפוטבול

      להגיב
      • אנונימוס (פורסם: 25-7-2017 בשעה 22:01)

        נראה לי שנתון של 99% לא מעורר תהיה, אלא מציב סימן קריאה באורות ניאון בוהקים.

        להגיב
      • yaron (פורסם: 26-7-2017 בשעה 07:41)

        אנושי לגמרי, השאלה היא אם מוסרי.

        להגיב
        • אמיתי (פורסם: 26-7-2017 בשעה 08:07)

          היינו אך

          להגיב
          • היסטוריה לעניים (פורסם: 26-7-2017 בשעה 09:40)

            סליחה?
            חצי מנבדקים שם נפטרו בשיבה
            כנראה עם יותר כסף ובמצב לא רע רוב חייהם בהשוואה לעובדים במקדונלד . שלא לדבר על bias של מי תרם ומי לא.
            וכן, כנראה שיחקו פוטבול לפני 30 ארבעים שנים כשלא היו הגנות על ראש כמו היום.
            אבל מי שרוצה יוציא מזה איזה כותרת שהוא ירצה.

            להגיב
            • Amir A (פורסם: 26-7-2017 בשעה 13:14)

              קודם כל, הגיל בזמן הפטירה הוא לא הבעיה העיקרית עם CTE. אלו התופעות המתלוות לפגיעה הזו והשפעתן על איכות החיים שמהוות את הבעיה האמיתית.
              דבר שני, במקרים חמורים של CTE שנבדקו המוות נגרם לרוב בגלל פגיעה נוירולוגית (פרקינסון, שיטיון ושאר ממתקים) בגיל מבוגר ולכן ברור שמדובר ברובם על דור קודם של שחקנים. המעניין יותר אלו המקרים של פגיעה בינונית, ושם מצאו ש-27% מהמוחות שנבדקו מצאו את עצמם בתוך הצנצנות לאחר התאבדות. לא מצאתי במאמר התייחסות לשנה שבה המוות התרחש כך שקשה לגזור על איכות אביזרי ההגנה שהשחקנים הללו שיחקו איתם (וד"ש מג'וניור סיאו), אבל אפשר להניח שמדובר על שחקנים ששיחקו כבר עם אמצעי הגנה מתקדמים יותר, כי שמירת מוחות לצורך מחקר של פוטבול בטח לא התחילה לפני 30 שנה. אם האנשים הללו נפטרו בגיל הממוצע של 44 כפי שמצויין במאמר אז אפשר להניח שהם שיחקו פוטבול בתקופה המודרנית יותר שלו, וכבר ב-1970 ואפילו מוקדם יותר מוצאים קסדות קשיחות.
              לגבי הטענה של הכסף לעומת עבודה במקדולנדס, אי אפשר להתווכח על זה. בוא ונפתח ענף ספורט שבו המטרה היא להוציא עין ליריב, כאשר הזוכה בסוף כל עונה מקבל 5 מיליון דולר, ואילו המפסיד בגמר הולך הביתה עם חצי מזה. גם כאן הם יחיו שנים ארוכות עם סכום כסף שעובדי מקדונלדס יכולים רק לחלום עליו. ועם עין אחת אפשר לחיות בלי בעיות, תשאל את משה דיין.
              הטענה לגבי ה- bias של מי תרם ומי לא מעניינת, אני חייב להודות. ייתכן שאצל אנשים עם הפגיעות האלו יש נכונות של 100% לתרום את המוח למחקר ואילו אצל אנשים בלי הבעיות הללו אף אחד לא תרם, ומכאן ברור שהמחקר לא משקף. האמת היא שעם הטענה הזו אני לא יכול להתמודד. עדיין, לי היה ברור שאם הילדים שלי היו רוצים לשחק פוטבול בתיכון אין סיכוי בחיים שהייתי נותן להם. הסיכון כאן מרגיש לי אמיתי מדי ולא בעיה של טעות דגימה.

            • היסטוריה לעניים (פורסם: 26-7-2017 בשעה 13:29)

              אמיר – הbias הרי נתון אינהרנטי במחקר. לא סתם המושג שנתרגם לעברית מוצג כבר בהקדמה וגם בגוף הטקסט "דגימת נוחות" . אין במאמר הזה, כמו בלא מעט אחרים מבט אפידימיולוגי. לא ניתן להבין לשניה כמה זה שכיח, כמה זה מסוכן (כלומר גורם לקליניקה ומה חומרתה) וגם למי זה מסוכן (nfl? קולג? תיכון?) . מה שכן זה נותן זה כותרת למי שרוצה, וכלם אוהבים כותרות שליליות.

            • Amir A (פורסם: 26-7-2017 בשעה 13:47)

              אין לי ויכוח על הבעיה של "דגימת נוחות" ולמעשה מדובר על אחת הבעיות הגדולות במחקר הרפואי שאנשים לרוב לא מודעים לה. כל מתמחה שנתקל בשלושה חולים עם מוטציה מסויימת רץ לכתוב מאמר של CASE STUDY על הקשר בין המוטציה למחלה ולפני שאנחנו מבינים מה קורה אלפי אנשים אומללים ברחבי העולם מתבשרים שיש להם סיכוי גבוה מהממוצע לחלות במחלה הזו כי נמצאה אצלם המוטציה. לחשוב כמה בדיקות מיותרות אנשים עוברים בגלל אבחנות כאלו, כמה חרדות וכמה כסף מבוזבז על זה…
              במאמר הם מציינים שהם בדקו גם שחקני תיכון, קולג'ים, ליגה קנדית ועוד ומצאו שכיחות גבוהה אצל כולם (השתתפו במחקר 206 מוחות, מתוכם רק 111 מה- NFL).
              בניגוד למחקרים ברפואה שנופלים לכשל הזה מחוסר תקציב לבצע מחקרים עם דגימה טובה או פשוט מחוסר ידע לגבי שיטות מחקר, בנושא הזה בלתי אפשרי לעשות מחקר טוב בגלל הרתיעה של אנשים מתרומת מוחם למדע (הרי מה הם יעשו בלי המוח כשיגיע המשיח וכולנו נחזור לחיים….). כל מה שאפשר זה לספק נתונים עם מה שיש. ועכשיו השאלה שנותרת היא, בהינתן מה שידוע עד היום ומה שלא ידוע, היית נותן (או נותנת, אין לי מושג) לילדים שלך לשחק פוטבול?

            • היסטוריה לעניים (פורסם: 26-7-2017 בשעה 15:34)

              הייתי נותן למי שהיה רוצה. אין לי בכך ספק. נראה לי שלהתנדב ליחידות שונות בצה"ל הרבה יותר מסוכן לטווח ארוך. יש מיליוני אמריקאים ששיחקו פוטבול לאורך השנים. הם לא מדינה נוירולוגית יותר מאותגרת מאחרות בהנתן הגיל ומחלות הרקע. מעבר לזה אין לי בעיה שהממצאים אפילו אם אין בהם יוצר מדי בשר יהוו מנוף לשיפור סייפטי

        • אנונימוס (פורסם: 26-7-2017 בשעה 14:05)

          לדעתי כל המחקרים האלה כבר לא באמת משנים אגב. זה ברור לכולם היום שפוטבול זה חרא לבריאות. אבל עדיין רוב השחקנים לא חושבים אפילו לפרוש (למרות שיש מעטים שעשו זאת). נראה שפוטבול באמריקה נהפך מעשית לענף כמו איגרוף, או תחרות שוורים בספרד. זה כבר כ"כ מושרש בתרבות ויש בזה כ"כ הרבה כסף וכח למארגנים שאין סיכוי שיוציאו את זה מחוץ לחוק, ומצד שני כל מי שבוחר לשחק בענף כבר מודע למשמעויות המוסריות והרפואיות שיש לבחירה שלו ובוחר לקחת את הסיכון בשביל להרוויח ערימות של כסף.

          להגיב
  12. יואב בורוביץ' (פורסם: 26-7-2017 בשעה 01:48)

    גיל,
    כמה דברים:
    1. מנצ'סטר יונייטד בהחלט יכולה לשלם את המחיר הזה. גם סיטי. הרכישות שלהן בשנים האחרונות – בשווי מאות מיליוני פאונדים (לא יורו) רבים ממחישות זאת מעל לכל ספק.
    2. גם עם ניימאר אתה לא יודע "בדיוק מה אתה קונה". ניימאר שחקן מבריק ואיכותי אך הוא בפירוש לא יציב. כמו כן, מבחינת הישגי קבוצה – שזה הדבר החשוב ביותר – ברצלונה לא הצטיינה במיוחד בתקופתו. במשך ארבע שנות ניימאר בארסה הפסידה שלושה צ'מפיונס ליג ושתי אליפויות. ואם נעבור לפאריס, גם היא רוכשת ניימאר (מעבר לכל שיקולי קטאר ותדמית) כדי שהוא יהפוך את הקבוצה למתמודדת לגיטימית על זכיה בצ'מפיונס. כל דבר פחות מזה ייחשב לכשלון. במובן זה, המקצועי, והוא המובן החשוב ביותר, אתה לא יודע מה אתה בדיוק תקבל מניימאר.
    3. לומר על מבאפה "אופציה" זה כמו לומר "אופציה" על כל כדורגלן בעולם אולי למעט מסי ורונאלדו. אנחנו לא מתעסקים כאן עם "דברים בטוחים". לא סתם מסי ורונאלדו מחלקים ביניהם כבר עשור את כל התארים האישיים (וגם את מרבית התארים הקבוצתיים) הכי משמעותיים. כי הם היחידים שהם "דבר בטוח". כל היתר- הרבה פחות בטוחים. אבל אין ספק כי מבאפה עושה בגיל מאוד צעיר דברים מדהימים ברמות הכי גבוהות. אז הוא בפירוש שווה את ההשקעה של ריאל למרות שכמובן קיים סיכוי שבסוף הוא יתברר כפלופ. ועוד משהו: בריאל לא משחקים בהרכב בגלל שהשקיעו בך הרבה כסף. אולי לתקופה קצרה, אבל אם אתה לא נותן קבלות אז לא תראה הרכב. ולעתים אפילו אם אתה שחקן יקר שנותן קבלות באופן יחסי, כמו חאמס רודריגס למשל, עדיין לא מובטח לך המקום בהרכב אם המאמן חושב שיש טובים ממך.

    להגיב

מה דעתך?