יכולתי לבחור לשבת בבית ולהצמד לראיונות של שחקני הג'איינטס, המאמן והמנהל הספורטיבי, לכבוד פתיחת עונת הפוטבול הקרובה. למען האמת זה שעמום טוטלי של אנשים שמדברים על המובן מאליו, אבל זה היה הרבה יותר מעניין מהמשחק אתמול.

עד כמה המשחק היה משעמם? הבן שלי נרדם במחצית השניה לעשר דקות, ולא מצא שום סיבה להתעורר גם כשדפקתי בו מרפקים כשהתקרבנו לשער של היוונים. בתכל'ס, צדק לגמרי. וזה לא אביתר בן ה9, זה יואב שבדצמבר יהיה בן 15 ולא הולך לישון בחופש לפני שלוש בבוקר.

*

אז אם היה כל כך נורא, למה לכתוב פרק ביומן אליפות? הרי באר שבע כבר לקחה לאור היכולת שלנו, לא?

אז זהו, שלא.

*

נתחיל במעט הדברים הטובים שראיתי אתמול. אחד מהם, משחק ההגנה שלנו היה מאורגן מספיק כדי למנוע מהיוונים להתקרב לשער שלנו, אלא כאשר שפונגין וראיקוביץ' החליטו שמשעמם מדי, וניסו לסדר להם שער. שרן וגולסה חילצו כדורים בחצי המגרש של היוונים, טל בן חיים וטיבי ניקו יפה את הכדורים שהגיעו אליהם. אפילו דווידזאדה הצליח לסגור התקפה מהצד שלו, התקפה שאילו עמב"ה היה עדיין שם, היתה נגמרת בפנדל בעקבות דחיפת כתף מיותרת ברחבה, בעוד דווידזאדה פשוט סגר בסבלנות את הדרך לשער, ואף הצליח לחלץ את הכדור בדחיפת רגל עדינה. שפונגין ברוב הזמן כמעט ולא גרם נזקים גדולים מדי. רוב הזמן, בהגנה כמובן.

בעטנו אתמול מחוץ לרחבה בערך כמו שבעטנו בכל המשחקים ביחד בעונה שעברה. שרן נתן בעיטה יפה מ20 מטר ברגל החלשה שלו, בעיטה שהשוער אמנם לקח בקלות, אבל בעיטה עם עצמה ברגל שמאל. באטוקיו היה קרוב לכבוש שער בדקות הראשונות בבעיטה מדויקת מריבאונד, בעיטה מ25 מטרים שעברה סמוך לקורה השמאלית. הוא הוסיף עוד שלוש בעיטות פחות טובות, אבל בעט. גם גולסה הוסיף לפחות אחת אם לא שתיים, כבר התבלבלתי בספירה.

*

עוד משהו חיובי על באטוקיו. הוא אולי פחות משתלב מרובן מיקאל. כלומר, אני זוכר את מיקאל מגיע ומיד נכנס לזרימת המשחק, בעוד ההבנה בין באטוקיו לבין אצילי עדיין לא שם. אבל בניגוד מוחלט למיקאל, באטוקיו מנסה לחלץ כדורים מהיריבה, לא רק ללוות במבט, ובעיקר מחפש את השער. עם עוד כמה משחקים כדורי העומק שלו יגיעו לשחקנים ולא יחצו את קו הרוחב.

אה, ווידאר, הוא באמת חלוץ שלא צריך הרבה כדי לכבוש, זה בא לו בקלות.

*

ברור שהיו הרבה יותר דברים מדאיגים. אחרי חמש דקות ראשונות בהן היה נראה שמכבי דווקא הצליחה לגבש סגנון של משחק בנגיעה, שרן שחרר קדימה לדווידזאדה בנגיעה אחת מסירה שהובילה לפריצה מצוינת של דווידזאדה שנגמרה במסירה לאזור ה16 כאשר וידאר ושוינפלד היו בתיבת החמש. הבעיה היתה שבכך אפשר לסכם את משחק האגפים של מכבי אתמול.

ג'ורדי ניסה אתמול כמה מערכים. כששחקנו 4:4:2, אצילי היה באגף, אבל לא הורגש. ב4:3:3 אצילי נכנס הרבה לאמצע, אבל כששפונגין באגף זה פשוט לא מתפתח, גם כשבאטוקיו ניסה לשחרר אותו בכמה מסירות יפות. שוינפלד בצד שמאל לא ממש הצליח למשוך את המגנים כדי לפתוח את האגף לדווידזאדה. כנראה משחק האגפים שלנו מאוד תלוי בבריאות של דסה, ובשחקן הזר שיגיע למשבצת שפינה טל בן חיים.

בהעדר משחק אגפים, הנעת הכדור של מכבי היתה איטית להחריד, לא היתה לנו שום אפשרות לייצר מצבים מסוכנים, ומול בלמים חזקים של היוונים, פשוט לא התקרבנו לרחבה. עדיין, חצי מצב של וידאר תורגם לשער, אך חוץ מזה פשוט לא סיכנו את השער מקרוב, וגם השער של וידאר הגיע ממבצע אישי שלו שהסתיים קרוב לקו ה16.

הדבר האחרון, ראינו שאנחנו יכולים לנצח גם כשאנחנו משחקים מחורבן.

*

שנה שעברה נראינו טוב יותר מבחינת המשחק בשלב המקביל. היו לשוטא כמה יתרונות שאיפשרו את זה. ההרכב שהוא התחיל איתו את השנה היה מבוסס על ההרכב שסיים את השנה הקודמת, פרט לרכיב החשוב ביותר. עוד דבר, השיטה של שוטא היתה אחת ויחידה בלי שום מורכבויות. כך כשהגענו למצבי פיגור נכנסנו לפאניקה ועברנו לפאנטים של טיבי לעבר הרחבה, אך כל עוד שיחקנו מול יריבות מתגוננות, המשחק נראה מסודר יותר.

השנה ג'ורדי מנסה להכניס מורכבות גדולה בהרבה בשיטות המשחק של מכבי. בהעדרו של דסה, לא ראינו בכלל את המערך של שני שחקני קו בדמות המגינים שלנו לדוגמה, אבל כן ראינו שינויים תכופים בחצי הראשון בין שוינפלד כשחקן אגף, ושוינפלד כחלוץ שני, וההשפעה של כך על התפקוד של אצילי, סליחה חוסר התפקוד.

מכבי עדיין לא מתורגלת דיה, בטח לא כשבאטוקיו עדיין לא התאמן מספיק עם השחקנים האחרים, כדי לנפק משחק טוב תחת המורכבות של השיטות השונות. אך אם זה יתחבר, יהיה לנו מגוון כלים גדול בהרבה שנוכל להתאים למשחקים שונים, וגם להחליף את שיטת המשחק תוך כדי המשחק. זה מאוד מזכיר את יוקאנוביץ', ומאוד רחוק משוטא ופאקו, שוטא בצורה גרועה, ופאקו הצליח גם בשיטה אחת בליגה.

*

למרות המשחק המחורבן, 1:0 מול קבוצה יוונית מאוד מוגבלת באפשרויות שלה להתקיף, אמור להספיק לסיכוי של יותר מ50% למעבר לשלב הבא. נקווה שביוון נראה משחק טוב בהרבה, לא רק בגלל שבאטוקיו יזכה לעוד שבוע עם הקבוצה, ואולי אפילו מיכה ישחק כמה דקות, אלא גם בגלל שהיוונים לא יוכלו להערך בבונקר כפי שעשו במרבית המשחק אתמול, כך שלמשחק שלנו תהיינה הרבה יותר אפשרויות.

בסוף, אנחנו רואים עכשיו רק את שלב הבישול, התבלינים החשובים עדיין לא הגיעו, והסיר עדיין לא התחמם דיו כדי לדעת איך נראה בשלבים המכריעים של העונה. היתרון של הליגה האירופית על פני מוקדמות הצ'מפיונס הוא שאפשר להתחיל את הבישול בחום נמוך בהרבה, ולהגיע לתבשיל מוצלח יותר בשלבים המכריעים, נראה שאנחנו משתמשים ביתרון הזה, מוקדם לקבוע אם גם נצליח למצות אותו.

לחבק את התחרות
בגלל שמכבי לא הביאה רכש, לא זכינו בליגת האלופות ב2015