ליגת שוקי ההון – העולם המשתנה משפיע גם על ענף הפרסום

עוד דוגמה לשינויים של עולם התוכן החדש

הדוחות של WPP מחברות הפרסום הגדולות בעולם, העמיקו את חששות המשקיעים לגבי התמורות הגדולות בענף הפרסום. אין לי מושג אם תמורות אלה הגיעו במלואן לארץ, אך בכלכלות הגדולות עולם הפרסום משנה את פניו, ושוב כמו בעולם סוכני הנסיעות, סוכני הביטוח, המידלמן סובל.

חלק ניכר מהכנסות המפרסמים בעולם מגיע משיווק מדיה, וגזירת עמלות על המדיה.

אולם, כאשר חברות מוצאות כי עדיף להשקיע את הכסף בקדימות בחנות של אמזון, או בלינקים של פייסבוק, או בגוגל, הן מוצאות פחות צורך ביצירתיות של משרדי הפרסום עם הקמפיינים המושקעים בטלוויזיה, ואז הן גם מעדיפות לשלם ישירות לגופי המדיה הגדולים באינטרנט, וכך לחסוך כסף. אגב, חסכון הוא מילה שחוזרת בכל חברה אליה תגיעו. במשאבי אנוש לא ניתן לחסוך כיום מאחר והאבטלה במדינות המפותחות נושקת לארבעה אחוז, כלומר תעסוקה מלאה. הצמיחה בשורה העליונה ממש לא מרשימה, לכן חברות מנסות לחסוך במקומות אחרים, וכך ענף הפרסום נפגע מאוד.

*

שאלה גדולה עומדת מעל היעילות של הקמפיינים היצירתיים במדיה המסורתית. מה הטעם בקביעה קוקה קולה טעם החיים, כאשר לכולם יש גישה חופשית לאינטרנט ובקליק הראשון מוצאים שטעם החיים כולל גם מרכיבים מעניינים שעשויים לקצר אותם? האם ניתן עדיין לשווק לאנשים דברים לא מציאותיים, או שבעידן החדש עדיף פשוט להשקיע מאמצים בכך שהאנשים ידעו קודם עליך, פחות חשוב מה, עדיף להיות העדיפות הראשונה באמזון, בגוגל וכל השאר?

שאלות אלה מתחדדות במיוחד לאור הדומיננטיות האדירה של הגדולות, גוגל, אמזון, פייסבוק ואפל, בכל מקום בעולם, גם בישראל.

*

בצורה מסוימת, התהליך שעובר על עולם העבודה היום, עובר גם על ענפים שלמים בכלכלה העולמית. מה שמהפיכת המידע עושה זה לזרז את התהליכים של ההתישנות בצורה מדהימה. בעוד שמהנדס מובייל היה מקצוע בדרישה לפני ארבע שנים בלבד, כיום מהנדסי מובייל מתקשים למצוא עבודה. קידומי השכר נותרים ברמה של 2.5%-3.5% בשנה, בחישוב על החברה כולה, אך חלוקת האחוזים שונה לחלוטין. מקצועות בהם יש מעט עובדים והרבה דרישה, זוכים לקידומי שכר משמעותיים ביותר, והחלק שנותר בעוגה לשאר העובדים מביא לכך שהם כמעט ולא רואים קידומי שכר בכלל.

זה גם מה שקורה בעולם הפרסום. העוגה לא גדלה, החלק בעוגה שהולך לגדולים ביותר, גדל, ומתחלק בין ארבעת הגדולים בלבד. משום שכך, השאר נלחמים על פירורים.

*

העולם שלנו משתנה במהירות אדירה. לא רק אנשים צריכים להסתגל לכך, גם גופים ענקיים כמו רשתות הפרסום הגדולות צריכות להסתגל לשינויים במהירות האור, אך כשאתה משיט ספינה גדולה יותר מהטיטאניק, שינויי כיוון לא יעשו בהסטת הגה קלה.

יומן האליפות של מכבי (8) - שלב בתים שלישי רצוף
יומן האליפות של מכבי (9) - נפלו מהרגליים והמשיכו לעמוד

תגובות

  • ניינר / ווריור

    כאחד שעוסק שנים רבות בקשר שבין מוזיקה לפרסום אני יכול לספר לך שענף הפרסום המסורתי גוסס וקבורתו קרובה. מדהים איך תוך מספר שנים מועט כל העסק התהפך. אחת הבעיות היא שבמשך השנים הטובות משרדי הפרסום פשוט נעשו חזירים מבחינת עמלות וכדומה והיום זה מתפוצץ להם בפנים. אימפריות הפרסום המסורתיות לא ישרדו עוד זמן רב, ובצדק.

    הגב
  • אריק האדום

    אחד הענפים הנצלנים. המרושעים. הציניים והפוגענים שיש.
    ככל שיעלם כך יהיה טוב יותר.
    ולא תמים. יודע שהכוח רק עובר הלאה ולא באמת נעלם.
    אבל ממה שמכיר את ענף הפרסום והנגזרות שלו. אם זה ייעלם... הרבה רוע בעולם ייעלם ו/או יחטוף מהלומה.

    הגב
  • ארז

    גיל, תודה רבה.
    לומד המון מהפוסטים שלך.
    שאלה: ספציפית לפוסט הזה - עשית גם "תחקיר" או שהרוב אינטואיטיבי ומבוסס על תחושות ומידע שצברת לאורך הזמן?

    הגב
    • גיל שלי

      לא תחקיר, זוכר מהכתבות שאני קורא בפייננשל טיימס ומוסיף קצת ניתוחים שלי, וכמובן המון תודה לך

      הגב
  • יניר

    משרדי הפרסום היו סוג של מתווכים שחתכו קופונים משני הצדדים- המפרסם וערוץ המדיה. מעבר לחסכון בתיווך , פרסום דיגיטלי נותן אפשרות למדידה ברורה של אפקטיביות הפרסום.
    המפרסם יודע בדיוק כמה גולשים נחשפו למודעה, כמה הקליקו וכמה קנו וכך לכמת את יעילות ההשקעה בכל ערוץ וזאת מעבר לפילוח המדויק של הצרכן .
    אמזון זו גרסה יותר מתקדמת של ייתור המתווך בתהליך. יצרן שמוכר באמזון חוסך עמלות תיווך עצומות של המפיץ, הסיטונאי והחנות או הרשת המוכרת. קניונים הם כבר מקום בילוי בראש ובראשונה ורק אחר כך מקום לקניות

    הגב
  • רק משהו קטן

    קודם כל , כיף כרגיל לקרוא את הפוסטים שלך על כלכלה .
    האם אתה חושב שתהליך בו חברות אינטרנטיות גדולות כמו גוגל אמזון ופייסבוק נועצות שיניים חזק כל כך בענף הפרסום ( מחזורים וחלוקת שוק ) ., לא מטריד ברמת המונפול והכוח שהם מגיעות אליו ? .

    בנוסף רואים תהליך שקורה בעיקר באמריקה שבו מפרסמים עושים קמפיינים דרך הרשתות החברתיות . בעיקר טוויטר . האם אתה חושב שיש לזה עתיד ? . הדוגמא היחידה שאני יכול לחשוב עליה בארץ היא שרוטונים שנכנסו לנישה הזו .

    הגב
  • אביאל

    לא הבנתי משהו, בשביל שיקליקו ויכנסו עדיין צריכים סיסמאות, קמפיינים ובגדול קרייאטיב, האם לא צריך את משרדי הפרסום כדי לעשות את כל הדברים האלה ?

    הגב
    • יניר

      הכסף של משרדי הפרסום הוא בעמלות משני הצדדים. הכסף בקריאטיב הוא מינורי יחסית

      הגב
      • אביאל

        יניר - אז השינוי מצוין, אין צורך במתווכים כאלה, שיתעסקו במה שהם באמת טובים בו, קרייאטיב, את זה יצטרכו לנצח.

        הגב
  • גיא זהר

    גיל, האם אתה חושב שצמצןם משמעותי של עוגת הפרסום המסורתי משמעו סיומה של הטלוויזיה בתצורה שאנו מכירים אותה (וכפועל יוצא מכך אם נקשר לאכסניה הזו, הקטנת חוזי השיגור באופן דרמטי)?

    הגב

    להגיב על גיא זהר לבטל

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    • Lord Anthony

      הפוך, צימצום הטלוויזיה כפי שאנחנו מכירים אותה הוא אחד המנועים של התהליך הזה. בגלל זה החשיבות של שידורי ספורט עולה וכך מחירי זכויות השידור שלהם.

      הגב
      • אביאל

        יותר מזה, אנחנו כנראה הולכים למקום בו תיהיה לנו אפשרות לבחור את התוכן שלנו באופן ספציפי מאוד ושיהיה גם זמין לנו מתי שנרצה ואז פשוט אין צורך בפרסום, במקום שנשלם יותר למותגים שמפרסמים נשלם ישירות ליצרן התוכן, אולי אפילו יש כאן חסכון לצרכן.

        הגב
        • Lord Anthony

          אנחנו לא הולכים לשם, אנחנו כבר שם, לפחות בארה"ב.
          מי שהתוכן שלו לא זמין בסטרימינג לא קיים.

          הגב
          • אביאל

            לורד - קודם כל אל תצא בהצהרות לא מבוססות, הוא אולי לא יהיה קיים, אבל הוא עדיין קיים ועדיין הכי גדול (דיסני) והם בהחלט הולכים לעשות מהלך, אבל זה לא אומר שהמדיה המסורתית הולכת להיעלם. עדיין מרבית האנשים בעולם באים אחרי יום העבודה, מדליקים את הטלווזיה ומזפזפים עד שהם מוצאים משהו מעניין. אם אני לא טועה כמה מהנביאי הטק חזו שעד 2020 נפסיק להשתמש בנייר, מעניין אם בשלוש שנים התחזית תספיק להתגשם.

            הגב
            • Lord Anthony

              דיסני נמצאים בנטפליקס ובכל מקרה כבר הכריזו על שירות סטרימינג עצמאי מ 2019.
              ל NBC, ABC, וFOX יש את HULU.
              WB גם הכריזו על שירות סטרימינג.
              CBS השיקו את השירות שלהם במיד סיזן עונה שעברה.
              וכמובן של HBO ו SHOWTIME יש שירות סטרימינג ובנוסף לזה הם נמצאים באמזון יחד עם STARS.
              עכשיו, גם כל החברות גם מפיצות את התוכן שלהן דרך נטפליקס ואמזון בחו"ל.
              זה גם מצטרף למגמה של רשתות הברודקאסט בארה"ב להפיק את התוכן עצמאית (כלומר שהזכויות עליו יהיו שייכות לאולפנים) על מנת להרוויח מסינדיקציה של התוכן - מה שהופך לאט לאט לאפיק הרווח המרכזי של הרשתות.
              בקצרה כל גופי השידור הופכים ממתווכים ליצרני תוכן. התהליך הזה מתרחש מכיוון שהצפייה הליניארית המסורתית הולכת ונעלמת מהעולם לטובת שירותי הסטרימינג ומכשירי ה DVR.
              אז יכול להיות שתמיד יהיו את אלו שעוד יצפו בלוח השידורים הלינארי אבל הצריכה העיקרית של התוכן כבר היום מתבצעת ב VOD על נגזרותיו (כולל צפייה נדחית).

            • אביאל

              לורד - מאיפה הנתון שהצפייה העיקרית היא בסגנון VOD ? יש לך לינק ? אולי ברמת האפשרות (כי בסך הכל חברות הכבלים מציאות את האפשרות) יש יתרון אבל מבחינה השימוש בפועל (כלומר, שעות צפייה כוללות) אני לא בטוח בכלל. אין ויכוח שהעתיד שם, אבל עדיין כיום (לפחות ממה שאני יודע) מרבית המדיה היא בסגנון המסורתי עדיין.

            • Lord Anthony

              קודם כל אף אחד כבר לא מודד רייטינג חי אלא רק L+SD, כאשר חלק מהרשתות בכלל מודדות L+3D.
              תסתכל איך מודדים רייטינג ותבין איך אנשים צופים, מכיוון שאף אחד לא מודד רייטינג חי (Live), כנראה שהנתון כבר לא רלוונטי.

            • אביאל

              לורד - אני לא בקיא במושגים, בשורה תחתונה, המדיה המסורתית עדיין חיה ועובדת וגם דיי ברור לאן אנחנו הולכים בעתיד, כל מה שאמרתי הוא שלא צריך להיסחף עם המהפכות של הטכנולוגיה, הן מתרחשות בהחלט ובהיקפים, אבל עדיין יש מקום למסורתי, המספרים והכסף עדיין שם.

            • Lord Anthony

              אוקיי אז נבאר את המושגים ואז נסביר לך למה אתה טועה.
              רייטיניג LIVE או L משמעותו רייטינג בזמן השידור המקורי (הראשון של התוכינת)
              רייטינג L+SD משמעותו Live + Same Day, כלומר הרייטינג שנמדד לאורך כל היום, לא רק בשידור LIVE אלא גם בצפייה נדחית.
              רייטינג L+3D משמעותו Live + 3 Days כלומר הרייטינג שנמדד במשך שלושת הימים הראשונים שלאחר השידור הראשון של התוכנית.
              כמו כן יש גם L+7D.

              כמו שכבר כתבתי מדידת רייטינג כיום (והכל מתייחס לארה"ב כמובן) כבר לא מתייחסת לנתונים LIVE אלא רק ל L+SD לכל הפחות.
              למה זה קורה? כי הנתון של ה L הוא כבר לא רלוונטי, אי אפשר להסיק ממנו כלום (או במילים אחרות: הוא נורא נמוך), כלומר כבר עכשיו הצפייה העיקרית בתוכן טלוויזיוני נעשית בצפייה דחויה וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון שהנתונים של L+SD מהווים כשני שליש עד מחצית מהנתונים של L+3D ו L+7D (ולפעמים גם הרבה פחות מזה, אבל אני מדבר על הערכה שמרנית ולא על נתונים מדוייקים שככל הנראה נוטים פחות לטובת L+SD).
              כלומר, המציאות בשטח היא שגופי השידור משתמשים בפורמט הקיים של צפייה לינארית כדי להפיץ תוכן שעיקרו נצרך בצפייה נדחית. ההשלכה המיידית היא שהחשיפה לפרסומות בתוכן טלוויזיוני יורדת משמעותית.
              לתופעה הזאת יש שתי השלכות מרכזיות (שאת שתיהן כבר רואים בשטח):
              1) עלייה בחשיבותו (למפרסמים) של התוכן שאי אפשר לצפות באופן דחוי בדגש על ספורט וגם באופן מוגבל ריאליטי, מה שהופך את תוכן הספורט למאוד אטריקטיבי (זכויות השידור של ה NBA כמעט שילשו את ערכן בחוזה החדש וגם ה NFL קפצו ב 2 מיליארד דולר לשנה שמהווים צמיחה של רק 60% מהחוזה הקודם ופי שניים מעלייה המספרית בחוזה הקודם, ועל הפריימיר ליג מיותר לדבר)
              2) עלייה בחשיבות הבעלות על תוכן טלוויזיוני המתוסרט, כאשר הרווח ממנו נעשה (בהכללה גסה), לא מהפירסומות אלא ממכירה חוזרת, או במסות גדולות לערוצי כבלים אחרים (מה שנקרא סינדיקציה) או לאתרי סטרימינג. כלומר לא המפרסמים ממנים את התוכן אלא הצופים עצמם, מה שמוביל ליצירת יותר תוכן איכותי ופחות כזה שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר, מציאות שהיום מכונה תור הזהב הטלוויזיוני. זאת גם הסיבה שכל גופי השידור מזדרזים לייצר לעצמם אתרי סטרימינג מכיוון שבמציאות של היום עיקר הכסף בטלוויזיה נעשה מהבעלות על תוכן מתוסרט ולא מהפצתו בלבד.

              המסקנה היא, כמו שכבר ציינתי שהמהפכה כבר התרחשה - לוח השידורים הליניארי רלוונטי יותר כחלון ראווה לתוכן מתוסרט מאשר כמודל הרווח של רשתות השידור. מהרבה סיבות קשה לראות את השידור הלינארי פס מהעולם אבל החשיבות שלו כמקור רווח נעשית שולית.

            • עומרי (ירוק)

              לורד - אתה טועה וצודק. עדיין רוב צפיית הטלויזיה היא בליניאר. החלק הזה בירידה מתמדת אבל עדיין משמעותית הגדול ביותר (לא מוצא לינק למשהו פומבי לשתף, אנסה יותר מאוחר). תראה למשל את המגמה החדשה של חברות הכבלים ושחקנים כמויוטיוב טי.וי והולו טי.וי - משלבים גם טלויזיה ישירה כי הם יודעים שזה חלק מהעניין (אבל כמובן בדרך שונה ו"מצומצת" ומבוססת דיגיטל).
              having said that, אתה כמובן צודק לגבי ה*מגמה*. ברור שסטרימינג עולה וליניאר יורד וברור שהשוק משתנה ונראה אחרת וייראה אחרת בעוד 5 ו- 10 שנים. בהחלט יש גם מגמה של direct to consumer U וכולם מנסים לעשות את זה, חלק בהצלחה וחלק לא.

              לורד/אביאל - השאלה איך ייראה השוק בטווח ארוך זה כבר עניין של דעה. אני לא רואה את חברות ה-פיי-טי.וי המסורתיות מתות כ"כ מהר - הן משתנות (לדוגמה - מציעות חבילות מצומצות יותר, יותר פוקוס על דיגיטל, נטפליקס מובנה בתוך השירות שלהם וכו') ויישתנו עוד והשוק ייראה אחרת. אני גם ממש אבל ממש לא רואה את ה"טלויזיה בסלון" נעלמת.

              גיא - שוק הפרסום בטלויזיה עדיין עצום בגודלו. נכון שהוא בירידה ונכון שפעם ראשונה בהסטוריה הדיגיטל עקף אותו, אבל הוא עדיין גדול והוא לא נעלם ולא ייעלם. חלק מהפרסום אכן עובר לדיגיטל, אבל הפרסום ה"מסורתי" בטלויזיה (סתם פרסומת גנרית לכל אוכלוסיית יעד) מתחיל להשתנות ויישתנה הרבה לדעתי בשנים האחרונות - ז"א שיהיה יותר טרגטינג בפרסום בטלויזיה וכל מיני פתרונות ש"מקרבים" את הפרסום הזה לפרסום אונליין שהוא הרבה יותר מפולח ועם אנליטיקס וכו'. צריך גם לזכור שעדיין משלמים המון (המון) כסף על פרסום יותר "ישן" של דואר וכו', שיילך וייעלם - לא כולו יעבור לדיגיטל אלא יכול מאד להיות שחלקו יעבור לטלויזיה בתצורתה החדשה.

              סליחה על החפירה...

            • עומרי (ירוק)

              אה, וכמובן שכחתי - גיל, טור מעולה ומעניין כרגיל.

            • בלייק

              העתיד כבר כאן, זה רק אנחנו שנשארנו דינוזאורים.

              https://www.slideshare.net/nschenck/7-predictions-about-the-future-of-media
              בלינק יש קישור למצגת שמרכזת לא מעט מחקרים בארה"ב לגבי שימושים במדיה.

              אמ;לק: שקף 5 - צעירים אמריקאים רואים מעט מאוד טלויזיה, בקושי שומעים רדיו ולא פותחים עיתונים או מגזינים. למעשה הם גם משתמשים מעט באינטרנט ממחשבי דסקטופ, לפטופ ומטאבלטים. הסמארטפון הוא המלך.

            • גיל שלי

              בלייק - זה נכון גם לילדים שלי

            • בלייק

              הבן הבכור שלי בסך הכל בן 3 וחצי, ולמרות ההכוונות ההוריות, אפשר לזהות העדפה ברורה לטלפון (למעשה לסמארטפון).
              אין כרגע תחרות למכשיר הקטן שבשליטה מוחלטת של הילד ובמהירות ובנגישות של מסכי הטאץ'.

  • ירושלמי

    גיל אתה צודק לחלוטין.
    רואים את זה כבר בשטח באמצעות 2 נגזרות.
    - קונסולידציה של קמפיינים בין מספר מדינות שונות, בעיקר ע"י המפרסמים הגדולים.
    אם למשל HP רוצה לצאת בקמפיין לקראת הכריסמס באירופה, בעבר היא הייתה מפנה את העבודה למשרדי פרסום מקומיים בכל מדינה כשכל הפקה ממוקדת מדינה ספציפית. לעומת זאת כיום הם יסתפקו ב-2-3 גרסאות שונות של אותו קמפיין, כשכל גרסא ממוקדת לשוק רחב של מספר מדינות. כגון: השוק הסקנדינבי, השוק המזרח אירופאי, השוק הבריטי וכו'. ההבדל היחיד יהיה בפרזנטורים שונים שיוביל את אותו הקמפיין בכל פלח ופלח. כמובן שזה משפיע ומושפע מתהליכי הגלובליזציה, השטחה וכו'.
    - דבר שני, לא מעט חברות גדולות עוברות לניהול עצמי של צרכי הפרסום שלהן. במקום לתת תקציב למשרד פרסום הן מעדיפות להעסיק צוות או איש פרסום כשהקריאייטיב, ניהול הניו מדיה וכו' יושבים בתוך החברה. ככה חוסכים עמלות.

    לדעתי השלב הבא יהיה ניסיונות קניה ומיזוג בין משרדי פרסום שונים כדי לנסות להציל את המצב, אבל באמת שמדובר בשוק שנמצא בבעיה עמוקה.
    הבעיה המרכזית היא שמדובר בהרבה אנשים מנופחי חשיבות עצמית וגאווה שעד שהם יסכימו לשים לב למצב בו הם נמצאים ולחוסר הנחיצות בהם זה עלול להיות מאוחר מידי.

    הגב
  • no propaganda

    מצד שני יש מתווכים חדשים. חברות שמביאות קליקים לגוגל כמו קונדואיט או בבילון, חברות שמוכרות שטחי פרסום באפליקציות.

    הגב
    • גיל שלי

      מסכים, אבל גוגל נלחמת בהם, נראה מי ינצח במלחמה

      הגב
  • תומר הוותיק

    רק לחדד ולדייק כמה נתונים שהפריעו לי בפוסט.

    .1.העוגה גדלה - לא קטנה... שוק פרסום האונליין (ובמיוחד במובייל גדל ב20% לשנה...).
    2.צריך לדייק במי הנפגע בשוק...
    משרדי הפרסום כוללים בתוכם שני מרכיבים עיקריים, קריאטיב (מיתוג,יצירת פרסומות וכאלה) והשני היה קניית המדיה...
    מה שנפגע הוא בבירור החלק השני (הראשון לא רק שלא נפגע,אלא הביקוש אליו עולה).

    הגב
    • גיל שלי

      עוגת הפרסום כולה נשארת באותו גודל, החלק של הפרסום המסורתי קטן, בגלל ששוק פרסום האונליין גדל, זה מה שכתוב.
      ומסכים עם 2

      הגב
  • Amir A

    יש לחץ אדיר כיום על חברות להתייעל. פרוקטור אנד גמפל הודיעו שהם חותכים 2 מיליארד דולר מתקציב השיווק בתוך 5 שנים. מתוך זה מיליארד אחד הוא בקניית מדיה וחצי מיליארד בתשלומים לסוכנויות. ביונילוור מדברים על סכום דומה, כשהקיצוץ יגיע מהפחתה במספר הפרסומות וצמצום דרסטי במספר הסוכנויות שעובדים איתן. כנראה באיזשהו מקום אנשים התחילו לשאול את עצמם מה הם מקבלים בתמורה. האם הפרסומות הקופצות בוואלה באמת שוות את ההשקעה? מישהו באמת מקשיב לפרסומות ברדיו? ואם נעשה מבחן לצופי טלוויזיה ונבקש מהם לשחזר איזו חברת מכוניות פרסמה במהלך השידור הם יזכרו נכון (הרי כל פרסומות הרכב נראות אותו הדבר)?

    הגב
    • NoOne

      אתה עדיין רואה טלוויזיה שהיא לא שידור חי של ספורט בזמן אמיתי?
      אני מקליט הכל ב DVR ומדלג על הפרסומות כשאני צופה יותר מאוחר והרבה מאד עושים את זה

      הגב
  • shadow

    לא רואה פרסומות כבר שנים.
    היחידים שמושפעים מפרסום היום הם ילדים ואנשים לא אינטלגנטים.

    הגב
    • אביאל

      אלה הצרכנים הכי טובים.

      הגב
  • אמיתי

    חסרה לי ההשוואה למה שג׳ורדי עשה ועושה לתקשורת הספורט. בד יוטה וכל הג׳אז הזה. פרימו כארט דירקטור

    הגב
  • מיקו גוטליב אהלן סבבה

    האם פעם לא אמרו שאין סיבה לפרסום בעיתונים ולהוצאות על פרסום כי אתה פשוט יכול לקנות ספוט בטלוויזיה ושכולם יראו אותך?
    זה בסך הכל תיקון של עולם הפרסום, מי שיסתגל ישרוד, מי שיקפא על השמרים ייעלם. אבל בסוף תמיד תצטרך מישהו שיוכל לקדם אותך להיות ראשון בין שווים.

    הגב

להגיב על גיא זהר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *