המשחק אתמול בעכו מול קריית שמונה היה המשחק האחרון בשלב הראשון של העונה. הספרינט בסוף היה מטורף, חמישי באוסטריה, ראשון בנתניה, חמישי בנתניה במשחק על גורל העונה, וראשון בעכו. במצב אידיאלי היינו פותחים בעכו בהרכב שכולל ארבעה שחקנים ששיחקו במשחק ביום חמישי בנתניה, שמהם שיחקו רק שניים ביום ראשון בנתניה, אך המצב עדיין לא אידיאלי. ראיקוביץ', טיבי, דווידזאדה, שרן, קיארטנסון, מיכה, כולם שיחקו בכל שלושת המשחקים האחרונים, הראשונים שיחקו בכל ארבעת המשחקים. טל בן חיים ואצילי שיחקו בשלושה מארבעת המשחקים בהרכב, ואצילי שיחק גם דקות משמעותיות במשחק של יום חמישי. אין זה פלא שבמחצית השניה בעכו השחקנים נפלו מהרגליים, ולא סיפקו כדורגל בכלל, המזל ושלומי אזולאי בתוספת עזרה יפה של שובל גוזלן דאגו לכך שלא נשלם מחיר על העייפות הזאת.

*

מה כן ראינו אתמול בקריית שמונה? ראינו את הגיוון הטקטי עליו עובד ג'ורדי מתחילת העונה. בין הדקות ה20 וה45, מכבי שיחקה כדורגל מודרני, כזה שאינו כולל החזקת כדור, אלא מעבר מהיר מהגנה להתקפה, ויצירת מצבים מהירה. בגול השני של אצילי, עברו 12 שניות מהרגע שהכדור הגיע לראיקוביץ' אחרי קרן של קריית שמונה, עבר דרך מסירה מצוינת (ראשונה מוצלחת שהפכה את המשחק של דור פרץ על ראשו, מפתיחה הססנית, חלשה והרבה איבודי כדור, לשחקן המצטיין של מכבי אתמול, מראה כמה הבטחון חשוב אצל השחקן הזה) של דור פרץ למיכה, מיכה לאצילי, ואצילי גלגל לרשת. התקפות מעבר מהירות ומסוכנות כאלה לא היו מנת חלקנו, כולנו זוכרים את ההתקפה הנהדרת שהסתיימה בשער של בן חיים ב5:0 בדרבי, וזהו פחות או יותר.

הגול הראשון נתן לנו את הבישול הרביעי העונה של דווידזאדה, שזה כנראה שני בישולים יותר ממה שעמרי בן הרוש השלים אצלנו במהלך ארבע שנים בעמדה, והראה את היכולות המעולות של אצילי מול השער. השנה אמור להיות לנו מגוון גדול יותר של שחקנים שמסוגלים להבקיע, לפני כולם וידאר, אצילי, שוינפלד, אתמול ראינו גם את היכולות של בלקמן, בתוספת בעיטות מקו שני של באטוקיו וסושיץ', אנחנו אמורים להיות מסוגלים להבקיע הרבה שערים.

ראינו גם קור רוח של שלושת הבלמים שלנו כאשר שחקני קריית שמונה הגיעו לתוך הרחבה שלנו, אך לא הגיעו למצבים. בצורה מעניינת שרן היה הבלם הימני וטיבי השמאלי, למרות שברור שלטיבי קל יותר בימין. כנראה ג'ורדי חשב שמאחר ובקו השמאלי שיחק ריקן, הוא צריך מישהו יציב יותר שישלים את מיכה שהולך יותר לאמצע מהקו הימני, אך כמו בדקות שבהם שיחקנו שלושה בלמים מול האוסטרים, מיכה הראה שהוא שחקן כנף ימין מעולה בשיטה הזאת, שתורם רבות גם הגנתית.

אתמול ראינו לראשונה את בלקמן, שחקן מאוד פיסי עם טכניקה מאוד טובה, שלא מתעצל ויורד להגנה, כלומר ההיפך הגמור של ברק יצחקי למשל. שיחקנו לפרקים 3:4:3 ולפרקים שיחקנו 3:5:2 כאשר אצילי חובר לקישור ובלקמן עם וידאר נמצאים כשני חלוצים. למרות שיטת המשחק ההתקפית מאוד, קריית שמונה לא הגיעה למצבים משמעותיים במחצית הראשונה.

*

בחצי השני גם מיכה וגם ריקן נפלו מהרגליים. זה מאוד טבעי שכן התפקיד שלהם דרש מאמצים פיסיים כבירים במשחק הזה. בלקמן הצליח לסחוב עד הדקה השישים ולחזור להגנה בתוספת ליצירת מצבים בצד ימין. במשחקים הקודמים ג'ורדי תמיד החליף אגפים בתחילת המחצית השניה, למשל שוינפלד ומיכה החליפו צדדים במשחק מול האוסטרים בחמישי, יצחקי ואצילי החליפו צדדים במשחק מול ביתר, לא ראינו את זה אתמול, כנראה באמת לבלקמן נח יותר באגף ימין.

הבעיה היתה שכאשר מיכה וריקן נפלו מהרגליים, חדר המנועים שלנו לא תפקד, גם העזרה להגנה לא הגיעה, וקריית שמונה הגיעה למצבים בקלות יחסית, כך הגיע הגול. כאשר באטוקיו נכנס במקום מיכה עדיין לא הצלחנו לאזן את המשחק, ולכן ג'ורדי הכניס גם את שוינפלד וחזר לקו אחורי של ארבעה שחקנים, שרן ודור פרץ מאחור, ובאטוקיו מעט לפניהם, לאחר כמה דקות המשחק התייצב. דור פרץ במחצית השניה נתן לנו קשר אחורי אמיתי, כזה שמחלץ כדורים מרגלי היריבה, בעיקר כאשר שרן שיחק איתו באותו קו, הרסנו את רוב ההתקפות של קריית שמונה כבר באזור מחצית המגרש.

*

בסופו של יום, ראינו שאכן מכבי זקוקה לשני שחקנים משמעותיים נוספים לפחות, כדי לעמוד בעומס של ליגת אירופה. כנראה סושיץ' נמצא תחת מכסת דקות הדוקה עד שיגיע לכושר משחק מספק, שיעורים שלמדנו בדם דרך הפציעה של אורלנדו סה כבר במשחק הראשון אצלנו, וגם במקרה של סקאריונה, פציעות כנראה השמידו את העונה שלו אצלנו. עוד קשר משמעותי במרכז המגרש יתרום לנו המון, וכנראה נביא עוד בלם שיעזור לבניית רוטציה רחבה.

אפשר להכנס לדיפרסיה מהיכולת הלא מספיק טובה, אך אפשר גם לראות את הכל אחרת. ברור שכאשר מתרגלים הרבה וריאציות של מערכים, הביצוע הטוב יגיע מאוחר יותר בהשוואה לביצוע של מערך אחד כמעט לא משתנה, כמו אצל שוטא ופאקו. אצל שוטא ראינו גם את החסרון, כאשר הקבוצה נדרשה לשנות כדי ללחוץ, היא התפרקה.

ברור גם שהיה נפלא אילו אפשר היה להביא שחקנים איכותיים כבר ביולי, אבל בבאר שבע ראינו את ההימורים הנדרשים לכך, ההימור שלהם על קוואנקה התפוצץ להם בפנים, ומנע מהם לעלות לשלב הבתים של ליגת האלופות בצירוף הפציעה של מיגל ויטור.

*

אני כמובן אופטימי. אני משוכנע שבסגל שלנו בשבוע הבא, ובהרכב שלנו מול סכנין בעוד שבועיים, יהיו לנו לפחות עוד שני שחקנים משמעותיים ברוטציה, אם לא שלושה. אולי אפילו גולסה ודסה יחזרו, כלומר שליש רוטציה.

בסופו של יום עמדנו ביעדים של ג'ורדי עד למיני פגרת נבחרת. הגענו לשלב הבתים, לקחנו נצחון חוץ מול קריית שמונה, עכשיו צריך לתדלק את הגוף במנוחה, ואת הסגל בשחקנים רעננים. המצב שלנו לעומת באר שבע טוב בהרבה, שכן באר שבע נדרשו להגיע לרמה גבוהה יותר של כשירות בגלל מוקדמות ליגת האלופות, באר שבע נאלצה לקחת הימורים בשחקנים הזרים, הימורים שכרגע נראה כי עלו פחות יפה בהשוואה להימורים הקודמים שלהם בזרים, ובנוסף לכל, באר שבע לא עמדה ביעדים, הפסידה חמש נקודות בפתיחה, וחמור בהרבה, לא העפילה לשלב הבתים בליגת האלופות. מדובר לא רק במשבר מוראלי.

למרות הפתיחה של הליגה, אני לא חושב שיש עוד מתמודדות רלבנטיות לסיפור האליפות.

ליגת שוקי ההון - העולם המשתנה משפיע גם על ענף הפרסום
הפתיח של ג'ורדי לביוגרפיה של זהבי