הפתיח של ג'ורדי לביוגרפיה של זהבי

ביוגרפיה של ווינר, עם פתיח שמגלה לנו עד כמה ג'ורדי קרויף ששיחק עם ווינרים כמו קנטונה, מעריץ.

בפורום השחקן עלה הפתיח של ג'ורדי לביוגרפיה של ערן זהבי שנכתבה בידי אורן יוסיפוביץ' והודפסה בהוצאת ידיעות. המכביסט המפורסם יואב הסב את תשומת ליבי לפתיח שיובא להלן, הפתיח שכתב ג'ורדי לספר, ושהובא כך בפורום השחקן.

 

הקדמה מאת ג'ורדי קרויף השיחה הרצינית הראשונה שלי עם ערן זהבי היתה בחורף 2012. הייתי בשנה הראשונה של החוזה שלי כמנהל הספורטיבי של מכבי תל אביב, והוא היה שחקן של פאלרמו האיטלקית. זהבי רצה לחזור לשחק בישראל ואני רציתי שזה יקרה אצלנו. היו הרבה בעיות בהיתכנות של עסקה כזאת, אבל הוא היה חד. חד מאוד. מהיר מחשבה. אני זוכר שהוא תפס את תשומת לבי: לפעמים אתה מדבר עם שחקני כדורגל והם אומרים לך את מה שאתה רוצה לשמוע. לא זהבי. הוא גם לא דיבר יותר מדי על הבעיות אלא התעסק בפתרונות. זו היתה שיחה חכמה ושנונה, ונקשרתי אליו מיד. ידעתי שהוא כמוני, בן אדם מהסוג שלי. מישהו שאבין ושיבין אותי. זה רק התגבר עם השנים שעבדנו ביחד. קל לחשוב שערן זהבי נתן לנו את מה שציפינו ממנו. צריך להיות כנים – הוא נתן לנו הרבה יותר. הוא וינר במאת האחוזים, והאופי המנצח שלו בא לטובת הקבוצה כולה.
הוא שחקן של מאני־טיים – תמיד מופיע כשצריך אותו. יש אנשים שקוראים לזה מזל, שיקראו לזה איך שהם רוצים. אני לא יודע מה ההגדרה המדויקת, אבל בזמנים הכי חשובים הוא תמיד שם. לרגע לא חשבתי שהוא יכבוש מספר כזה של שערים עבורנו. המספרים שלו לא ייאמנו. אומרים שהליגה הישראלית חלשה, ואז הוא עבר לליגה של המיליונרים והמיליארדרים בסין והוא כובש שם יותר מהם. הוא סקורר איפה שהוא לא משחק. האירוניה היא שכאשר פאקו אייסטרן, המאמן של מכבי בעונת 2014/15, רצה להשתמש בו כחלוץ, אני דווקא התנגדתי. אבל ערן הפך בקריירה מקשר דפנסיבי לקשר התקפי ומקשר התקפי לחלוץ מרכזי. מספר 9 טהור, קילר. לדעתי הוא כבר לא רוצה להיות קשר התקפי. הוא חי בשביל השער, אובססיבי לגולים. הוא עשה טוויסט מדהים באמצע הקריירה. כמו שעזרנו לו, הוא עזר לקבוצה. גם בתקופות הכי טובות שלנו הוא תמיד הצליח לשדרג עוד יותר את הרמה שלו. בעקיפין הוא אפילו הצליח לגרום לשחקנים טובים להיראות רע – כי הוא כל הזמן השתפר. אתה מנסה להביא שחקן שיוריד ממנו קצת משא, מנסה לגרום לשחקנים אחרים להתעלות, וזהבי רק משחק טוב יותר ויותר. אתה אומר לעצמך, ״אנחנו עדיין תלויים בו״ ורוצה להחתים עוד שניים־שלושה שחקנים כדי שהתלות תפחת, כי הרי לא בריא להסתמך על שחקן אחד. חיפשנו שחקנים כאלה כמו משוגעים, והרמה שלו רק עלתה ועלתה. התלות הלכה וגברה.
עוד לפני שזהבי הגיע למכבי התרשמתי מהתנועה שלו ללא כדור. תשעים ותשעה אחוז משחקני הכדורגל לא עושים את זה בדיוק כמו שצריך או לא עושים את זה בכלל. רוב הכדורגלנים מתחילים לרוץ רק כשהם חושבים שהכדור יגיע אליהם. ערן תמיד רץ, וזו התכונה הראשונה שלו שצדה את עיני. זה הדבר הראשון שגרם לי לחשוב: ״או, זה שונה ממה שיש לנו…״ ידעתי שיש לו בעיטה טובה, אבל רק כשהגיע וראיתי אותו מקרוב, מדי יום, הבנתי עד כמה הבחור בועט טוב. זה כמו לשחק בפלייסטיישן. אתה מרים את הג'ויסטיק, לוחץ על כפתור, הכדור הולך בדיוק לפינה, השוער תמיד קופץ באיחור והכדור נכנס תמיד פנימה. הקרסול שלו משוחרר, והתנועה שהוא יוצר – זהבי הזכיר לי את ז'אן־פייר פאפן הצרפתי ואת אולה גונאר סולשיאר הנורווגי. השניים הללו היו גורמים לכדור לעוף למסגרת בכל מצב ומכל מקום. כך גם ערן. קנינו אותו בקצת יותר מ־200 אלף אירו. זו היתה עסקה נהדרת בשבילנו, אבל גם בשבילו. ידענו על מה הוא ויתר כדי להגיע מפאלרמו ותמיד שדרגנו לו את החוזה כשהגיע לו. לא חיכינו שיקבל פניות מקבוצות אחרות, אלא שיפרנו את החוזה שלו עוד לפני שהתקבלו עליו הצעות לרכישה. לדעתי הוא העריך את זה.
•••
עם הזמן היחסים שלנו חרגו מגבולות מנהל ספורטיבי־שחקן. התפתח בינינו קשר חברי. דיברנו גם על דברים אישיים. הרגשתי שאפשר לדבר איתו ולסמן את הגבול – מתי מדובר בעניין קבוצתי ומתי בנושא פרטי. זהבי רגיש מאוד, שם לב לכל הפרטים ופעמים רבות מקדיש תשומת לב רבה מדי לשטויות. כשהתחיל את העונה השנייה בסין וכעס על משהו שכתבו עליו בארץ זרקתי לו, ״אתה מרוויח כל כך הרבה מיליונים ואתה מתייחס לטור זניח באינטרנט?״ אבל זו המוטיבציה שלו, זה מה שעושה אותו רעב. רגע המפתח היה בדרבי התל אביבי בנובמבר 2014, כשאוהד הפועל תל אביב פרץ למגרש בבלומפילד והתעמת עם זהבי. ראיתי את זה ממעלה היציע וידעתי. ידעתי שזה יהיה כרטיס אדום וידעתי שערן יעשה בלגן גדול. חשבתי שאם לא ארד מיד לדשא ואעצור אותו, עוד יתרחש כאן משהו בלתי־הפיך. הוא חיפש תמיכה, לא היה קל להרגיע אותו. בסוף שכנעתי אותו וצעדנו יחד את מצעד הבושה ממרכז המגרש לחדרי ההלבשה – כשבדרך אוהדי הפועל תל אביב לא ממש זרקו עלינו פרחים. אמרתי לו, ״אני איתך,״ ורגעים כמו אלה, שבהם הוא הבין שאני מוכן להגן עליו בגופי, הם ששדרגו עוד יותר את הקשר בינינו. אנחנו מתווכחים הרבה. אמרתי לו לפני התקרית, ״אל תתגרה באוהדי הפועל. לא נושכים את היד שהאכילה אותך ואין מה לעשות, גם לה יש חלק בכך שהגעת לאן שהגעת. אפילו אם יקללו את אמא שלך, את אשתך, תהיה מעל זה.״ כפי שאתם יודעים, זה לא תמיד הצליח. זהבי היה מעיר לי, ולא מעט. כשחשב שטעיתי, היה אומר מיד, ״ג'ורדי, טעית.״ אהבתי את זה. אני תמיד שמח לקבל ביקורת מאדם אינטליגנטי, גם אם הביקורת שלילית מאוד. ויכוח זה דבר נהדר, ואנשים ישירים שגורמים לי לחשוב אחרת רק הופכים אותי לטוב יותר במה שאני עושה. הוא אף פעם לא התבייש, זהבי. גם אחרי שעזב המשיך לתת עצות, בין אם ביקשתי אותן ובין אם לא. כשהפכתי למאמן הקבוצה לכמה משחקים בעונת 2016/17, הוא ניסה לשכנע אותי להישאר בתפקיד הזמני עד לסוף העונה ולא למנות מאמן חדש. ובכן, גם לו זה לא תמיד הצליח. ידעתי איך להתמודד עם זהבי גם כשהוא לא התנהג כמו שצריך. פשוט צריך לדעת איך להגיע אליו. אצלנו במכבי קנס זה קנס, אבל איתו תמיד היה קורה משהו יוצא מן הכלל. הוא תמיד היה מתמקח, אפילו על הקנסות.
•••
ביוני 2016 הוא עזב לסין, ואני בטוח שעשיתי כל מה שיכולתי כדי שהוא והבעלים מיטש גולדהאר יגיעו להסכמות והוא יוכל להמשיך לשחק במכבי תל אביב. הוא יודע את זה. עשיתי כל מה שיכולתי, אבל יש דברים שנמצאים מחוץ לשליטתנו.
באחת הפעמים האחרונות שההורים שלי ביקרו בתל אביב, התכנסנו לארוחה חגיגית. ישבתי עם אמא ואבא שלי – שניהם עקבו אחרי הקבוצה, כמובן – ואמא שלי ביקשה לפגוש את זהבי. קראתי לו מרחוק. הוא הצטרף אלינו לשולחן והיה כל כך נבוך. היה נחמד לראות את זה, איך עמוק בפנים הוא עדיין ילד. ואחרי כל משחק שבו הצטיין, כשאמי היתה מתקשרת, היא היתה חותמת את השיחה ב״נשיקות לזהבי״.
אני בטוח שגם אמא שלי, כמו הרבה אנשים אחרים, היתה רוצה שהוא יחזור למכבי, ואני בטוח שערן מתגעגע למכבי כמו משוגע. היה אפשר לראות עד כמה הוא התרגש בטקס שערכנו לו במרס 2017 באצטדיון בנתניה. אבל יש רגעים בחיים שבהם אתה צריך להבטיח את העתיד, שלך ושל משפחתך, וזה מה שזהבי עושה. אני כמובן מתגעגע אליו. לכדורגלן ולאדם. למשחקים, לוויכוחים, לשמחות, לשיחות, להתערבויות על ארוחות, לכעסים, לגולים.
בבוא היום אני בטוח שהוא ירצה לחזור, ויהיה טבעי עבורו לשוב למכבי תל אביב. בשנת 2010 התחלתי את דרכי כמנהל מקצועי, ונכון לכתיבת שורות אלו ערן זהבי הוא ההחלטה הכי טובה שקיבלתי. אם נוכל לעבוד שוב ביחד, לא יהיה שמח ממני.
ג'ורדי
*
עד כאן חלקים מהפתיח של ג'ורדי.
מה אפשר ללמוד מהפתיח הזה? כל כך הרבה.
זו הפעם הראשונה שאני רואה את הלב של ג'ורדי. יצא לי לראיין אותו בעצמי, גם כשהגענו לקריית שלום הוא ממש לא נפתח לפנינו. הוא המשיך לשיר את שורת המועדון, הוא נזהר בכל מילה שאמר, הוא הקפיד לחשב שמא לא יגיד משהו לא לויאלי, חשב איך זה יראה, איך זה ישמע, ורק אז נתן את הגרסה המהודקת ביותר.
כאן ג'ורדי ממש נחשף, חושף את ההערצה שלו לערן, מסתבר שגם ג'ורדי בדיוק כמו אחרון האוהדים (אני למשל) פשוט הגיע לשלב בו הוא מעריץ את ערן, והוא נותן לכך דרור בפתיחות מדהימה. עצם העובדה שג'ורדי כתב פתיח לספר הזה, ובפתיח הזה ממש הביא את עצמו על מגש, נפתח בלי חומות, מלמדת אותנו עד כמה ג'ורדי התחבר לערן, מרגיש שהוא חלק אינטגרלי ממנו, מהתקופה שלו במועדון.
ג'ורדי גם חושף את ההצלחה של פאקו, ואת הטעות שטעה בעצמו. הוא ממש לא נוטל קרדיט גדול מדי על ההבאה של ערן (פרט לציון העובדה שערן עלה למועדון 200 אלף יורו, נדמה לי שאפשר לקבוע שזו היתה עסקה לא רעה, ארבעה ערן זהבי בשביל שגיב יחזקאל אחד). את הקרדיט הוא נותן במלואו לערן, לאישיות שלו, למחויבות שלו, לרעב שלו.
בדיעבד אפשר להבין טוב יותר עד כמה ג'ורדי חשש מההליכה של ערן, לכן עשה את כל מה שיכל לעשות כדי להשאיר את ערן. ברור לחלוטין שמכבי נכשלה במשימתה להביא מספיק מחליפים לערן כדי להשאיר את המועדון בתוואי בו היה, אבל לאור הפתיח שג'ורדי כתב, זה צריך להיות מובן מאליו, אין אפשרות להוציא את הלב והמח של המועדון, ולהשאיר את המועדון בחיים במצב שפיר באותה עונה.
הפתיח הזה לבדו משאיר המון סקרנות לספר, דבר אחד בטוח, אורן יוסיפוביץ' יודע לקחת סיפור ולהגיש אותו עם כל התבלינים לקורא. דבר נוסף בטוח, יש כאן סיפור ענק. השילוב המנצח הזה מבטיח לא פחות מהפתיח. למרות שערן היה במכבי רק שלוש שנים וחצי, הוא בעיני השחקן הגדול ביותר ששיחק במועדון הזה, אפילו לפני אבי כהן, גיורא שפיגל, שייע גלזר, ואחרים. אני לא בטוח שאם ג'ורדי היה מצליח במשימתו להשאיר את ערן, אז היינו מקבלים את אותו ערן שראינו הולך ומתעצם מדי חודש, מדי שנה. התקפה הזאת, השחקן הזה, בהחלט ראוי לביוגרפיה כבר באמצע הקריירה שלו, הוא תופעה אדירה. אני לא חושב שמדובר בשחקן הטוב ביותר שהיה לנו, אבל אני בהחלט חושב שהוא השפיע על קבוצה בצורה החזקה ביותר, הביא אותה במסע המופלא ביותר שהיה לשחקן לליגת האלופות, השחקן שבהחלט יכול להופיע בוויקיפדיה ליד הערך ווינר ישראלי, כתף אל כתף עם מ.י.ק.י.

 

יומן האליפות של מכבי (9) - נפלו מהרגליים והמשיכו לעמוד
יומן האליפות של מכבי (10) - סיכום חלון אירופי

תגובות

  • עידן.

    תהרוג אותי אם אני מבין מי קהל היעד של הספר הזה.

    נניח כמה מאות או אפילו קצת יותר מהאוהדים הממש שרופים של מכבי, אבל האם את האוהד ה"רגיל", כזה שהולך למשחקי בית או צופה בטלוויזיה, באמת מעניינת ביוגרפיה של זהבי?

    הגב
    • יואב

      אפשר לשאול את השאלה הזאת על כל ביוגרפיה כדורגלנית שיוצאת. ויוצאות מלא כאלו.
      חמש השנים האחרונות הן סיפור סנסציוני בכל קנה מידה. יותר מראוי.

      הגב
      • עידן.

        בישראל אני זוכר רק את הביוגרפיה של ברקוביץ, שהוא בכל זאת שחקן שעשה יותר מזהבי בקריירה (ואצלו הביוגרפיה נכתבה בסוף הקריירה) וגם דמות "צבעונית" בהרבה.

        אבל גם אצל ברקוביץ אפשר לשאול את השאלה הזאת. במדינה קטנה כמו ישראל קשה לי לראות קהל יעד כלכלי לביוגרפיה ספורטיבית על חייו ופועלו של כדורגלן.

        הגב
        • יואב

          כוונתי לספרות ביוגרפית שיוצאת בחול. גם לשחקנים שהם אינם כוכבים.
          תראה, שוק הספרים הישראלי כמעט ולא עוסק בביגרפיות שאינן של מנהיגים או אנשי צבא מוערכים.
          הביוגרפיה של ניסים קלדרון על מאיר אריאל מרתקת. בהחלט חסר חומר כזה בכל תחומי התרבות והפנאי.

          הגב
    • גיל שלי

      אני למשל רץ לקנות את הספר לילדים, הם קראו את מסי, הם מאוד ישמחו לקרוא את זהבי, אגב גם אני אקרא בשמחה

      הגב
    • טל המנצ'סטרי

      עידן,

      אני אוהד יונייטד מבטן ולידה, זה לא מנע ממני לרצות ולקרוא את הביוגרפיות של טוני אדאמס, רובי פאולר, איאן ראש, פול מרסון ורבים אחרים שהייתי מקלל מהיציע, דרך הטלוויזיה ורוצה בכשלונם.

      ספרי כדורגל בעברית, בכלל ספרי ספורט בעברית על ספורט וספורטאים ישראלים זה מצרך נדיר, אני חושב שיש לזה חשיבות עצומה לתרבות הספורט בישראל וזה אינטרס של כל חובב ספורט שיהיו עוד ועוד כאלה.

      כנער קראתי את הספר "הירוקים" של אביב הברון, שליווה את מכבי חיפה בתחילת שנות ה 90 מתוך חדר ההלבשה, אני לא אוהד מכבי חיפה או כל קבוצה בישראל אבל זה היה ספר מרתק שלימד המון על המתרחש בכדורגל הישראלי, הלוואי ספרים כאלה, על שחקנים ועוד.

      הגב
      • עידן.

        לא יודע. מבין למה מישהו יקנה ביוגרפיה של מסי או זלאטן, לא מבין למה מישהו ירצה לקרוא ביוגרפיה של זהבי (שממש לא ידוע כפרסונה מרתקת או צבעונית בחיים האמיתיים).

        בהקבלה למוזיקה למשל, אני בכיף אקרא ביוגרפיה של בוב דילן או דיויד בואי, אבל לא אקנה ביוגרפיה של רמי קליינשטיין.

        הגב
        • טל המנצ'סטרי

          עידן,

          אני חושב שיש שם סיפור שונה, בזהבי. הגיע מלמטה, הקשיים בדרך, השיא בהפועל ת"א, חוסר ההצלחה באיטליה, חזרה לישראל, השיאים המטורפים עם מכבי ת"א, אתגר חדש, שונה ויוצא דופן, סין.
          על המקצוען שהוא (שונה מ99% משאר השחקנים בישראל) עם דרך התמודדות שלו עם הצלחה, כישלון, תקשורת, אהדה בישראל, יש לא מעט חומרים.
          הוא לא מסי או זלאטן ולא יעניין מישהו מחוץ לישראל.
          גם אני לא הייתי קונה ביוגרפיה של רמי קליינשטיין, אבל כן של אריק אינשטיין או אתה יודע מה, למה ללכת על הגדול מכולם (כי תגיד שזהבי לא כזה) לפני חודש אשתי קנתה לי את הספר של בועז כהן, "שאפתח את הדלת", סוג של ביוגרפיה על התקליט הראשון והיחיד של להקת תמוז, זה היה מרתק.

          קראתי את הביוגרפיה של אייל ברקוביץ, הקוסם, היא היתה משעממת לגמרי, אבל אם מישהו אחר היה סופר הצללים שלו, היה בונה זאת אחרת, גם לגבי ברקוביץ' היו שם חומרים לעשות ספר הרבה יותר מעניין.

          הגב
          • ארז

            טל, יש לי את "זאת אותה האהבה". עלי מוהר על ועם אריק איינשטיין. אדיר. אני חוזר לשם המון. אשאיל לך אם תבקש יפה :)

            הגב
            • טל המנצ'סטרי

              ארז,

              תודה, אני כבר אמור לעשות החלפות עם חבר אחר ועל הספר שיש לך :-) ומתי שתרצה אתן לך לקרוא את זה על תמוז (ויש שם הרבה מעבר)

          • עידן.

            טוב, יכול להיות שזה רק אני, אבל אני לא מוצא שום דבר מעניין בזהבי ששווה ספר.

            אם למשל פיזנטי או פילקס חלפון (שמבחינת כדורגל כמובן נחותים מזהבי) היו כותבים ביוגרפיה זה בהחלט היה מעניין.

            אבל לך תדע, אולי התוכנית היא לתרגם את הביוגרפיה לסינית ולעשות שם מכה.

            הגב
    • גיא זהר

      הביוגרפיות שהוצאו בישראל, שלא על מנהיגים ולעיתים גם עליהם, היו ברובן פח אשפה או מטעם (וגם את זה יש המון בספרות העולמית). אם הולכים לפי המודל העולמי זהבי היה ראוי לביוגרפיה כבר אחרי המספרת מול ליון. לפי המודל בארץ היה ניתן לחכות עד סיום הקריירה (למרות שעם המעבר לסין הוא למעשה סיים אותה בפועל), אבל כנראה שהחליטו שווקית להוציא עכשיו. סומך על יוסיפוביץ שזה יהיה ראוי

      הגב
      • ארז

        יוסיפוביץ' טוב מאוד, ובניגוד לכל כך הרבה מעמיתיו התחושה שלי לגביו היא שהוא נקי ונטול פניות.

        הגב
      • השמן

        סיים את הקריירה בפועל?

        הגב
        • חן הצהוב

          סיים את הקריירה בהפועל

          הגב
        • גיא זהר

          השמן, יש ערך למה שהוא עושה בסין? למה שרוב השחקנים שמגיעים לשם עושים

          הגב
          • גיא זהר

            יש ערך? למה שבקאהם, למפרד וג'רארד עשו בmls היה ערך? אז הוא כבש יותר גדולים מטבס. אז מה

            הגב
            • השמן

              1. בוודאי שיש ערך למה שהוא עושה, בדיוק כמו לבקהאם למפארד וכו'. לכל הקבוצות האלו שהם הצטרפו אליהם יש אוהדים, וזהבי או למפארד או ג'רארד משמחים/שימחו אותם מאוד. אז אלו ליגות פחות נחשבות מבחינה תקשורתית, אז מה? איך הרגשת כשדורפן כתב שברקת וגולדהאר עושים מה שהם עושים בשביל הצעצוע שלהם ואין לזה משמעות?
              2. זהבי לא בגיל של למפארד או ג'רארד, בסך הכול בן שלושים. מקצוען כמוהו, ששומר על עצמו כך יכול לשחק עוד חמש שנים ויותר, לך תדע איפה תיהיה הליגה הסינית בשלב הזה, לך תדע איפה יהיה זהבי. אם נניח תקנה אותו אלופת אסיה? אם הוא יחזור לאירופה? או למכבי בגיל 33? לא נחשב? באיזה גיל ברדה חזר לארץ? מה אתה אומר על המשמעות של החזרה שלו?

    • אורי

      את הבן שלי

      הגב
    • יוסי

      מי יקנה?
      השלב הבא הוא תרגום לסינית
      נראה שיהיו מכירות יפות שם

      הגב
    • תiמר

      אוהדי גוואנזו

      הגב
  • יואב

    "באחת הפעמים האחרונות שההורים שלי ביקרו בתל אביב, התכנסנו לארוחה חגיגית. ישבתי עם אמא ואבא שלי - שניהם עקבו אחרי הקבוצה, כמובן - ואמא שלי ביקשה לפגוש את זהבי. קראתי לו מרחוק. הוא הצטרף אלינו לשולחן והיה כל כך נבוך. היה נחמד לראות את זה, איך עמוק בפנים הוא עדיין ילד. ואחרי כל משחק שבו הצטיין, כשאמי היתה מתקשרת, היא היתה חותמת את השיחה ב״נשיקות לזהבי״.
    אני בטוח שגם אמא שלי, כמו הרבה אנשים אחרים, היתה רוצה שהוא יחזור למכבי, ואני בטוח שערן מתגעגע למכבי כמו משוגע. היה אפשר לראות עד כמה הוא התרגש בטקס שערכנו לו במרס 2017 באצטדיון בנתניה. אבל יש רגעים בחיים שבהם אתה צריך להבטיח את העתיד, שלך ושל משפחתך, וזה מה שזהבי עושה. אני כמובן מתגעגע אליו. לכדורגלן ולאדם. למשחקים, לוויכוחים, לשמחות, לשיחות, להתערבויות על ארוחות, לכעסים, לגולים.
    בבוא היום אני בטוח שהוא ירצה לחזור, ויהיה טבעי עבורו לשוב למכבי תל אביב. בשנת 2010 התחלתי את דרכי כמנהל מקצועי, ונכון לכתיבת שורות אלו ערן זהבי הוא ההחלטה הכי טובה שקיבלתי. אם נוכל לעבוד שוב ביחד, לא יהיה שמח ממני.
    ג'ורדי"

    ככה זה מסתיים(סורי גיל שהחלק הזה משום מה לא עבר אליך).
    בעיני זאת הקדמה מצמררת. והסיפור עם אמא שלו- מה יש להגיד... כריזמה היא כריזמה גם אם אתה שחקן ישראלי.
    חבר כתב על זה( סצנת הארוחה)- האב, הבן ורוח הקודש. אמן.

    הגב
    • צור שפי

      טוב, מבחינתי רוח הקודש בארוחה הזו היתה דווקא האב, מספר 14 הקדוש עליו השלום.

      הגב
      • יואב

        מסכים(:

        הגב
  • B. Goren

    תודה גיל.
    אף מילה על שובו של עטר?

    הגב
    • גיל שלי

      יגיע פוסט שיסכם את הדרך בה מכבי פועלת מול מכבי חיפה, מול באר שבע, יכלול התיחסות נרחבת גם לעטר

      הגב
  • צור שפי

    פתיח עוצר נשימה. ולעידן - אם הביקורות לא ישחטו את הספר, אני, כאוהד הפועל, ארוץ לקנות אותו. ראשית - כי כל ספר ספורט בעברית ראוי לעידוד שלנו כאוהדים ושנית - כי כמו שג'ורדי אמר, אסור למחוק את החלק של זהבי בהיסטוריה של הפועל.

    הגב
    • עידן.

      צור- אולי אני לא מבין משהו אבל בכל הכנות אני שואל- למה?

      מה מעניין אותך בביוגרפיה של ערן זהבי? האם חשוב או מעניין אותך לקרוא על ילדותו? על תחילת הדרך? על התקופה בפלארמו? על ההתלבטות אם לעבור לסין?

      לדעתי זה בקושי מעניין ככתבת שער בשבעה ימים, אז לקנות ולקרוא ספר שלם?

      אני לדוג' אוהד של מכבי סל. ככזה יש ברשותי חולצה וצעיף, אבל הדבר האחרון שמעניין אותי זה לקרוא זה את הביוגרפיה של גיא פניני למשל.

      הגב
      • צור שפי

        עידן - ניתן לאמץ גישה שאומרת "מה כבר יכול להיות מעניין בחייו של בחור בן 30" אבל אני לא חושב שנכון יהיה לגשת לזה כך. זהבי הוא סיפור בגלל האופן שבו הקריירה שלו התפתחה בדגש על המעבר מהפועל למכבי (לא עצם המעבר עצמו, היו דומים לפניו, אלא רמת האמוציות מצד כל הצדדים והעובדה שהוא מסמל במידה רבה את הנסיקה של מכבי והנפילה של הפועל) ועוד יותר מזה התפוקות המדהימות שלו במכבי.

        עד כאן זה ה"מה" אבל יש גם ה"איך": כמעט לכל אחד מאיתנו יש סיפור שיכול להיות מסופר באופן מרתק אם רק תהיה לנו היכולת לספר אותו או למישהו אחר לספר אותו עבורנו. בתוך ה"איך" אני כולל גם את היכולת של המספר, בדרך כלל הסופר שכותב בשם עצמו או כסופר צללים, לצאת מהמעגל העובדתי ולחבר אותו להקשרים רחבים יותר. נכתבת בעולם ספרות ספורט נהדרת ומרחיבת אופקים אבל פחות מדי בעברית. לאחרונה יצא "המועדון" שנדון כאן (על מכבי סל) ושעושה את העבודה יופי ואני מקווה שהספר על זהבי ימשיך את המגמה הזו.

        הגב
        • יוני

          מחזק מה שכתבת צור, ולו רק כדי להחמיא לאוהד גרינוולד על ״המועדון״. נהנתי מכל רגע.

          הגב
  • יואב

    דונט יו הב ריספקט טו ערן זהבי?
    האיש חלק חדרי הלבשה עם סקולסי, רומריו, גיגס, פרגוסון, אבא, קאנטונה ואגדות מברצלונה...

    הגב
  • משה

    אפשר להזכיר את נמני ברשימה...
    אני דווקא שמתי לב בדברי ג'ורדי שהגדולה של ערן האפילה על שחקנים שהיו יכולים להיות טובים. אני יכול לחשוב על אורלנדו סה, לדוגמא. אולי עוד...

    הגב
    • גיל שלי

      ממש לא מה שאני הבנתי ממה שג'ורדי כתב, וכתבתי ברשימה את כל מי שאני אישית חשבתי ששיכים אליה לפני אחרים, ולא הכנסתי ענקים כמו שורה, גדי ברומר, ניר קלינגר ואחרים

      הגב
    • Ollie Williams

      לצורך העניין אני גם לא בטוח שוידאר היה מסתדר עם זהבי. וזה לא משהו שצריך להחזיק כנגד מי מהם.
      לפעמים סגנונות ורצונות של שחקנים מתנגשים גם בלי שינסו לדרוך אחד על השני בכח.

      הגב
      • vered s

        ״גם בתקופות הכי טובות שלנו הוא תמיד הצליח לשדרג עוד יותר את הרמה שלו. בעקיפין הוא אפילו הצליח לגרום לשחקנים טובים להיראות רע – כי הוא כל הזמן השתפר. אתה מנסה להביא שחקן שיוריד ממנו קצת משא, מנסה לגרום לשחקנים אחרים להתעלות, וזהבי רק משחק טוב יותר ויותר. אתה אומר לעצמך, ״אנחנו עדיין תלויים בו״ ורוצה להחתים עוד שניים־שלושה שחקנים כדי שהתלות תפחת, כי הרי לא בריא להסתמך על שחקן אחד. חיפשנו שחקנים כאלה כמו משוגעים, והרמה שלו רק עלתה ועלתה. התלות הלכה וגברה״. אם אתם מיתיחסים לקטע הזה אז זה קליר קאט שג׳ורדי קרוייף מתכוון לשחקנים כמו אורלנדו סה ולכמה שחקנים שלא הצליחו לבטא את הפוטנציאל שלהם, להשפיע, ובכלל להראות משהו מעצמם להתחבר לשחקנים אחרים ולבנות אופציות חילופיות למערך יצירתי של מכבי תל אביב. זה קטע מענין מאד כי ג׳ורדי קרוייף מנסה להסביר בעצם איך קורה לו אורלנדו סה. ואפילו קצת מדרדר לכיוון אם קוראים קצת בין השורות את כל המפולת של מכבי תל אביב מבחינת חיזוק ובנייה של קבוצה. בהיתחשב כמובן שזאת הקדמה לספר על ערן זהבי עדיין יש פה הסבר מענין. מכבי תל אביב כברצלונה של מסי. או כל קבוצה אחרת שמבוססת על שחקן גדול מאד. כאילו מה אם ג׳ורדי קרוייף היה מבין את זה בזמן הוא מחזק נקודות אחרות ולא מנסה להביא עוד שחקנים תוקפים. כי הסך הכל לא הספיק נניח להתקדמות משמעותית באירופה. גם לא לאליפות בעונה אחרונה של ערן זהבי. אלו שאלות מענינות. איזה שחקנים אתה מביא מסביב לשחקן כזה משמעותי. את הטבחים שלו? קשרי גרזן? ג׳ורדי מישתמש באלגנטיות בהקדמה הזאת אם אכן זה טקסט מובהק שלו בשביל להסביר למה ניסה להשאיר אותו בכל הכוח וכן הלאה.

        הגב
        • vered s

          אין ספק שרמת השיח שג׳ורדי קרוייף נותן כאן איכותית. ההיתייחסות המכבדת לשחקן הכנסת הרגשות שלו כספורט דירקטור במינונים מדוייקים והשילוב של אנקדוטות אישיות - יחסים אישיים שלו עם השחקן ביחד עם נסיון להתחיל להבין את ההשפעה המקצועית שלו על המועדון מראים שגו׳רדי קרוייף שוחה בז׳אנר של ספרי ספורט וכדורגל - מן הסתם. ויודע איך עושים את זה נכון. זה כבר טוב. השאלה לאיזה כיוונים הספר הזה לוקח בכלל. מה מענין בדיוק את מי שכתב אותו. ירחיב על פלרמו? ערן זהבי עבד איתו? השאלה למה עכשיו היא גם מענינת. יכול להיות גם שמדובר במוצר פלסטיק לגטימי של לקחת שחקן גדול ולתת תיאוטר גרפי של זה. לדעתי ערן זהבי לא דמות משעממת בכלל אבל לא בטוח כמה זה ספר של חשיפה אישית או של דילמות. בכל מקרה פוסט מענין מאד.

          הגב
  • סטיב

    הגדול ביותר שלבש את החולצה הצהובה, חבל שלא סיים את הקריירה במכבי, אולי עוד יחזור...

    הגב
  • אבנר משער 2 (206)

    אני, כמו אחרים כאן, אקנה ובלבד כדי לעודד כתיבת ספרי כדורגל.
    אני חושב שיש לי את רובם.
    (כן, קניתי גם את "השתגעתי בגללה")
    נכון, עדיף עוד ספר של אמיר בן פורת או תמר רפופורט על ביוגרפיה.

    הגב
  • ליאב קטמון

    כל ספר ספורט בעברית אני רץ לקרוא וגם כל מה שיוסיפוביץ׳ כותב

    אבל זה באמת לא נשמע כזה מרתק. דווקא הביוליגרפיה על אבי אבינו מסקרנת יותר

    הגב
  • ארז

    נהדר.

    הגב
  • אביאל

    זה פתיח לביוגרפיה ! אקנה בהחלט, הלוואי שנראה ספרי ספורט רציניים כאן.

    הגב
  • ניר

    באמת כדורגלן גדול ולפעמיפ הקטנוניות שלו כלפי הביקורות מעידה דווקא על הרגישות ועל זה שלא ויתר על כלום. ועדיין, חבל שעם כל הכישרון הזה והאינטיליגנציה בסוף הגיע לליגה הסינית ולא עשה קריירה משמעותית באירופה. זה לא מוריד מהיכולת, רק ממימוש הפוטנציאל.

    הגב
  • אחד העם

    קרויף גבר, לכן השחקנים מתים עליו.
    זהבי ווינר ענק וקומפטיטור ענק.
    הוא לא הטוב בכל הזמנים. לא ראוי גם להשוות בין הזמנים.

    הגב
    • קורא אדוק

      לא יודע מבחינת מיקום אבל בעיניי,הכדורגלן הישראלי הגדול ביותר מאז בניון וללא ספק הווינר והגולר הגדול ביותר שהיה
      ואני בכלל לא מכביסט

      הגב
    • יוני

      מסכים לגמרי שלא ראוי להשוות בין הזמנים. אבל בדורו, הוא הטוב ביותר וללא תחרות.

      הגב
  • אליובל

    כתבת יפה. אבל בעניין ההשוואה למ.י.ק.י הגזמת.

    הגב
    • גיא זהר

      גיל השווה ביניהם לא מבחינת יכולת, אלא מבחינת ווינריות. בעיניי, השוואה מדויקת.

      הגב
      • יניב פרנקו

        ברקוביץ לקח את מכבי סל במשך תקופה ארוכה בהרבה למחוזות מטורפים והיה לו חלק עצום בבנייה של המכונה ההיא - זהבי הרבה מתחתיו - בסופו של דבר הוא שיחק בצד הנכון של העיר בכל אחת מהתחנות בקריירה.

        אבל תקשורתית הוא סיפור אדיר - ההשוואה הנכונה בעיני היא אוחנה - מבחינת כשרון אוחנה מעליו ומבחינת אישיות וכריזמה לדעתי גם מעט מעליו - אבל אוחנה גדל בעידן תקשורתי אחר - זהבי הוא הרוקסטאר הראשון שראינו פה בלייב - אין לזה אח ורע - זה חלק גדול מאוד מהמותג שלו ובסוף צריך גם מזל להיות בתקופה הנכונה.

        הגב
  • עומרי

    מעולה. דוגמא נהדרת לכמה ג'ורדי נדיר בנוף הכדורגל שלנו.

    הגב
  • למור ירוק

    אלוהים, הייתי בטוח לרגע שמדובר במהתלה....

    מה המשמעות של להיות ווינר?
    לזכות בחוזה הכי גדול?

    הגב
    • גיא זהר

      אני אצטט כמדומני את חמי אוזן: "אם זהבי היה במקום מליקסון במצב הנגיחה מול מאריבור, הכדור היה פוגש את הרשת ולא עף לשמיים". ואני מת על מליקסון.

      הגב
  • יואב דובינסקי

    אני בעד כל ספר ספורט בעברית, בעיקר על הספורט הישראלי כי זה מאוד חסר. גם ביוגרפיות יש מעט מאוד. לזהבי יש קריירה מאוד מעניינת עם רגעי שיא שבוודאי שווים שיתעכבו עליהם: שער אליפות מול בית"ר, קמפיין ליגת אלופות עם שער במספרת, פאלרמו, מכבי והאליפויות, פיו פיו, פואד, המהפך בדרבי, גול בצ'מפיונס מול קסיאס, סין, כשלון הנבחרת, ג'ורדי וכמובן יותר מהכל לשחק לצד דור מיכה. אבל האמת, ערן זהבי לא אישיות שמעניינת אותי במיוחד. למשל מאור בוזגלו, ראדי, ברדה, בכר, הם אנשים שהסיפור שלהם היה מעניין אותי יותר. מנקודת מבט מכביסטית, גם זווית הראייה של שרן מעניינת אותי הרבה יותר.

    הגב
    • dmc

      בדיוק, מה שמעניין זה הסיפור, לא ההישגים

      הגב
    • יוני

      כל מילה יואב.

      הגב
  • אסף the kop

    אני מעדיף את הביוגרפיה של פיני זהבי

    הגב
  • מתן גילור

    בהתחלה חשבתי שיקראו לביוגרפיה של זהבי "בין צהוב לאדום" אבל אז הבנתי שככה יקראו לביוגרפיה של חאלד חלאילה.

    הגב
    • אנונימוס

      גדול

      הגב
    • גיל שלי

      מעולה

      הגב
    • ארז

      :)

      הגב
    • משה

      חחח ענק. צחקתי בקול

      הגב
  • אנונימוס

    לא מענין אותי בשיט לקרוא על זהבי. יתנו לי בחינם לא יקרא על זה. הוא אולי הפך את הביקורות עליו למנוע להצלחה. סחתיין לו. אבל התוצאה היא שהוא מתגלה כאדם קטן מאד ודי בכיין, סטייל ברקוביץ, שרק מסתובב כל היום ובוכה על הכבו האבוד שלו ודורש "תפרגנו לי".
    שאפשר היה עוד איכשהו להבין, אם היה ברקוביץ. אבל מדובר בשחקן שבסופו של דבר שיא הקריירה שלו זה כמה חודשים על הספסל באיטליה, ואפס השפעה על הנבחרת.

    הגב
    • יואב

      בהחלט משעשע. קח לייק על יכולת ההכחשה והשכנוע העצמי.

      הגב
      • רומן

        מה זהבי עשה בכדורגל האירופי? כלום, זאת עובדה..
        כשרון? לא רע בכלל, שלא יהיה לך ספק אלמוג כהן כדורגלן בכמה סדרי גודל גדול ממנו

        הגב
    • dmc

      להגיד על זהבי "בסופו של דבר אפס השפעה על הנבחרת" זה כמו להגיד על ג'ורדן "היה קלעי שלשות גרוע"

      הגב
      • אנונימוס

        אם היה רק נכשל בנבחרת, והיה מככב בחו"ל לאף אחד לא היה אכפת. אבל בסופו של דבר מדובר בשחקן שהשאיר את חותמו בעיקר בליגה הישראלית. שום הצלחה בחו"ל, אפילו לא בקבוצה בינונית. אפילו לא באמת ניסה. היה פעם אחת, נכווה, וישר חזר על ארבע לארץ. וביחד עם זה לא הייתה לו שום השפעה על הנבחרת.
        אז בשורה התחתונה יש הרבה שחקנים ישראלים שהיו בעלי השפעה והצלחה יותר גדולה ממנו וכתוצאה מכך שחקנים יותר גדולים ממנו. בניון, ברקוביץ, רביבו, שפיגלר, אוחנה. ככה בשלוף. בלי ספק.
        אפילו לגבי כל מיני ליגיונרים שסתם עשו קריירה נאה בחו"ל, ו/או כן כיכבו בנבחרת, נגיד טל בנין, אני לא בטוח שלא הייתי שם לפניו. מה לעשות, להיות ראש לשועלים, אפילו אם אתה שועל נאה במיוחד, זה עדיין להיות שועל. לא אריה. אפילו לא זנב לאריות

        הגב
    • שלו

      אקרא על זה.

      הגב
  • yaron

    "ערן תמיד רץ, וזו התכונה הראשונה שלו שצדה את עיני"
    ג'ורדי לא ידע ולא חלם שזהבי יהפוך במכבי למה שהפך, הוא חיפש מישהו שתמיד רץ.
    מעבר לכשרון מדובר במקצוען אמיתי.

    הגב
  • אזי

    רק אני נתפסתי למשפט של ג'ורדי שניסה וניסה וניסה (לטענתו) להביא מישהו שיוריד את הנטל מזהבי ופשוט לא הצליח כי הבנאדם כל פעם מעלה רמה.
    זו גם מחמאה אדירה לערן, וגם שם אותי קצת בפרופורציה על התלונות שאנחנו תלויים בו.
    לפעמים אין מה לעשות נגד זה שתלויים בשחקן אחד.

    הגב
    • גיל שלי

      לגמרי

      הגב
  • טרנטה

    כל כך הרבה רגעי אושר שזה בלתי נתפס שהיה אצלנו רק שלוש וחצי שנים. מספיק לראות את דרבי המהפך כדי להבין כמה הוא נשק חכם וקטלני. אין שום הפתעה במספרים שלו בסין, אבל הוא כל כך הרבה יותר ממספרים. תראו איך הקבוצה שלו פתאום רצה בצמרת ומנצחת בדרבי.
    שאלה היפותטית שכמובן לעולם לא תקבל תשובה: שים את ערן בברצלונה במקום פאקו אלקסר לדוגמה (מבלי להכנס בכלל לדיון של מי שחקן יותר טוב). עם כמה שערים הוא מסיים עונה?
    ההערכה שלי שהיה נותן כ 15 שערים בכל המסגרות כשחקן רוטציה.

    הגב
    • אסף the kop

      סביר שהיה מחמם את הספסל של ברצלונה ב

      הגב
      • ק.

        עם אופציה להורדה ללה מאסייה

        הגב
    • רומן

      0 חד משמעית.
      הוא כבר ניסה את מזלו בפאלרמו..

      הגב
  • היסטוריה לעניים

    כמו שאמרו, אפשר לעשות ביוגרפיה טובה ומעניינת גם לפקיד בנק אמריקאי-ישראלי.
    .
    אבל בשורה התחתונה, הכדורגל ובעיקר הכדורגלן הישראלי בשפל המדרגה כמעט עשור . הוא בכיר כדורגלני הדור הזה ללא עוררין, אבל למעט אוהדי הקבוצה שלו , אני בספק אם זה ספור שווה ומעניין לקהל הרחב מעבר לגבולות דהבאזר. וזה גם דור אחר- לילדים יש הרבה יותר זמן מסך של מסי ורונלדו משיש להם של זהבי. משהו שלא היה לנו עם גבורי ילדותנו. אם יש משהו ברוח התקופה שיקנה אותם זה הbig money שהוא עושה.
    וכן , הספרים הזולים על ברקוביץ ואוחנה לא היו שווים את הנייר עליהם נכתבו.

    הגב
  • צהוב כחול 49

    הצהוב הגדול מכולם ללא ספק

    הגב
  • ישי החיפאי

    "הוא בעיני השחקן הגדול ביותר ששיחק במועדון הזה, אפילו לפני אבי כהן, גיורא שפיגל, שייע גלזר, ואחרים"

    אתה אפילו לא מזכיר את נמני?

    הגב
    • גיל שלי

      לדעתי הפרטית נמני לא נמצא שם

      הגב
  • Oded

    לא ידעתי איפה לכתוב את זה אז רק אניח את זה כאן -
    תתחדשו על העיצוב החדש
    קצת יותר קשה למצוא את כפתור התרומות עכשיו אז שווה לשקול לשים קישור בדף הבית

    הגב
  • רומן

    חברים, נבחרת סין נמצאת מתחת לנבחרת סוריה בבית המוקדם למוקדמות המונדיאל.. רמת הליגה שם היא סדר גודל של ליגה לאומית כאן, ערן זהבי כשרון גדול, בחר לוותר על קריירה של כדורגלן לטובת עסקים, חבל, לדעתי יכל להיות שחקן מרכזי בצ'מפיונשיפ או אולי אפילו לקבל הזדמנות בקבוצת תחתית באי פי אל.. מי שבוחר בכסף על פני כדורגל, לא מדבר אליי, שיהיה לו בהצלחה, כדורגלן הוא לא.

    הגב
  • cookie-monster

    לא מתענינת בכדורגל ישראלי זה בלשון המעטה
    אבל את הפתיח הזה קראתי בשקיקה. מאוד מעניין.

    הגב
  • פרילי

    באמצע הקריאה הייתי בטוח שזו מתיחה ולא באמת ג'ורדי רשם את זה, אבל גם הוא מבין שזהבי שם גם אותו על המפה של אירופה, וכל מה שהיה עם ברצלונה בקיץ מוכיח את זה.

    לגבי כל השטויות שלא מגיע לו ספר משלו, נו באמת הבן אדם הביא לבד (לבד!!!!) 2 קבוצות לליגת האלופות שכל משחק הוא רק הולך ומשתפר בלי ספק הכדורגלן הכי ווינר שהיה פה כולל כל הזרים, זה שפאלרמו מכרה אותו ב 200 k רק מראה את ההתנהלות הביזיונית כלפיו, גם הפסידו חתיכת שחקן וגם בומבה של כסף איזה פראיירים.

    הגב
  • holden

    אין עוררין בכלל שערן זהבי הוא וואחד תופעה, תופעה של איש אחד, כדורגלן שאין לו " כלום" ויש לו הכל.
    מה הכוונה ?
    אין לו בעיטות תותח בימין ובשצאל, אין לו משחק ראש קטלני לכאורה, אבל מה שיש לו מספיק להיות בין הטובים ביותר אי פעם בכדורגל הישראלי,
    יש בועטים טובים ממנו ברגל ימין וכמובן ברגל שמאל( ערן לוי מישהו?)
    יש נוגחים טובים ממנו, אבל לזהבי יש קצת מהכל, לזהבי יש את החוש מיקום החמקמק ואופי של ווינר מהבסיס, מבטן ומלידה, זהבי הוא הגנן מהסרט של פיטר סלרס-- האיש שהיה שם
    זהבי שם תמיד שזקוקים לו, זהבי נותן הפוש האחרון לאוטו מקצה המצוק, בזמנו שראי מיקי ברקוביץשחק חששתי, לא אהבתי את הצהובים בכדורסל, היחיד שרחשתי לו כבוד היה מ י ק י ברקוביץ, זהבי מבחינתי הוא הברקוביץ של הכדורגל של תל אביב.
    אני מפרגן לו מאוד

    הגב
  • רומן

    עוד תצוגת ענק של המפציץ מגוואנגז'ו מול בלמים אירופים דרג ז. אכן שחקן ענק..

    הגב
    • tazza

      בינתיים אתה מגיב עליו בכל פוסט אפשרי 10 תגובות בערך, אובססיבי משהו?

      הגב
  • אנונימוס

    עוד יום יוצא דופן של גדול הכדורגלנים הישראלים בכל הזמנים

    הגב
    • אמיתי

      לא מאוחר להכניס את זה לאפילוג של הביוגרפיה

      הגב
      • holden

        גם זהבי בן אנוש, עשה טעות של בית סוהר, הרגש השתלט על השכל, זהבי הוכיח לא בפעם הראשונה שהוא קפריזי, עדיין זהבי כדורגלן גדול, דמות ייצוגית ? קצת פחות

        הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *