תעתועי הממוצע

ליגת שוקי ההון

מאז שנת 2011, אנחנו נמצאים במצב בו השכר הממוצע עולה בשיעור של 2%-3% מדי שנה. רבים ציפו שמאחר ורמות האבטלה בעולם המפותח נמצאות מתחת לחמישה אחוז, התחרות על העובדים תוביל להעלאות שכר משמעותיות יותר, ושהן בתורן יובילו לאינפלציה חיובית. למרות הדפסת כסף בצורת הרחבה כמותית, למרות העלאת שכר מינימום בצורה משמעותית בכל העולם המפותח, למרות עליות שכר ריאליות בכל התקופה הזאת, האינפלציה בעולם המפותח ממשיכה להסתובב סביב האפס.

*

זהו פרדוקס שקשה להסבירו. אין ספק שקיימת תחרות עזה על עובדים, אז כיצד החברות לא מצליחות להגיע למצב שבו הן משלמות יותר כדי לגייס את העובדים שהן צריכות לצמיחה שלהן. בראיון עם בעלי חברות קטנות בארצות הברית למשל, הטענה המקובלת שלהם/ן היא שהם אינם מצליחים להעלות מחירים בגלל התחרות העזה בתחום, אך גם כשהתחרות לא עזה במיוחד, עדיין אין נכונות מצד הלקוחות לשלם יותר, וכך הם נזהרים שלא להעלות את השכר בצורה משמעותית יותר.

בגרמניה עלתה טענה אחרת. נכון, חסרים לנו עובדים בתחומים מאוד ספציפיים, אך מדובר במחסור אמיתי, כלומר פשוט העובדים המקצועיים שאנחנו צריכים לא נמצאים שם, לכן גם אין טעם להעלות את השכר שכן גם שכר גבוה יותר לא יעזור לנו למלא את מצבת העובדים בתפקידים בהם יש לנו מחסור.

*

אני רואה הסבר שלישי בתעשיית ההייטק הישראלית, הסבר שעשוי להתאים גם לכלכלות מפותחות אחרות, ומגזרים אחרים בתעשייה הישראלית. קצב עליית השכר בתעשיות הוא פחות או יותר נבואה המגשימה את עצמה. כאשר החברה מתכנסת בסוף שנה כדי להחליט על תקציב העלאת השכר לשנה הבאה, היא נסמכת על תחזיות הנסמכות על העבר. כלומר, ברגע שרוב החברות מקצות תקציב ליניארי, עצם העלאת תקציב השכר ב2% לשנה הבאה תוביל לתחזית של העלאת שכר ברמה דומה לשנה הבאה, שתביא גם את יתר החברות להעלות את השכר באותה רמה פחות או יותר.

ההייטק הישראלי פחות הושפע מהעלאת שכר המינימום שכן אין רבים המשתכרים שכר מינימום או קרוב לכך בהייטק הישראלי. אך בשנים בהן העלאת שכר המינימום היתה משמעותית במיוחד, תמהיל עליות השכר מאוד הושפע מכך, בעוד שקצב עליית השכר הממוצע לא הושפע כלל. כלומר, השכר הממוצע גם בחברות מוצרי צריכה ותעשייה בהן ישנם רבים המשתכרים שכר מינימום או קרוב לכך, היה בסביבות ה2%-3%, אך מאחר והשכבות הנמוכות זכו לתוספות רגולטריות לשכר ברמה דו ספרתית באחוזים (וכך גם השכבות שקרובות לשכר המינימום שכן רצו לשמר את רמת השכר הגבוהה מהמינימום בקרב שכבות אלה), נותר פחות לתפקידים הבכירים יותר, והם זכו לתוספות שכר הנמוכות בהרבה מ2%-3%.

בהייטק הישראלי קורה עכשיו מצב דומה אך שונה. שוב השכר הממוצע עולה בקצב של 2%-3% (לפעמים גם 3.5%), אך מי שזוכים עכשיו לתוספות השכר המשמעותיות במיוחד הם עובדים במספר תפקידים קטן שבו יש מחסור אדיר ותחרות קשה על עובדים אלה. החברות משקיעות משאבים רבים בגיוס העובדים, ועובדים אלה זוכים לתוספות שכר ברמה דו ספרתית העולה על 10% בשנה (לפעמים לא במעט). שוב אנו רואים את עניין התמהיל, ישנו מיעוט קטן (ולאו דווקא בכירים) הזוכה לעליות שכר מאוד משמעותיות, כלומר רוב תקציב העלאת השכר הולך לכיסיהם, והשאר "נהנים" מעליות שכר נמוכות בהרבה מהממוצע.

*

אני לא יודע לחזות את העתיד, אך אני חושב שצריך לקרות משהו מאוד משמעותי כדי לשנות את המגמה בעולם. כלומר, למרות כל הציפיות לכך שהאינפלציה בעולם תשוב בקרוב לרמות המוכרות של 2% ומעלה, אנחנו נמצאים במתווה מאוד ברור מאז השינוי של 2008, אנחנו נמצאים בסביבת אינפלציה כמעט אפסית, וגם רמת תוספות שכר ממוצעות ריאליות אך לא גבוהות באזור ה2%-3%. אם אני צריך לנחש, אנחנו נמשיך לקרוא על הסברים לתופעה המוזרה, ולא על שינוי בתופעה עצמה.

mad scientist
יומן אליפות של הג'איינטס 3

תגובות

  • אמיתי

    לא לגמרי הבנתי את החלק על האינפלציה..את החלק על העלייה המתונה יחסית בשכר הבנתי. זה ממוצע של דברים וסיבות שונות. אבל האי עלייה באינפלציה מקורה בסיבות מוניטריות לא?

    • גיל שלי

      אז זהו, שלפי התזות השליטות, המדיניות המוניטרית המרחיבה היתה אמורה להוביל לאינפלציה בצירוף העלאות שכר המינימום, והאבטלה הנמוכה, זה לא קורה

      • Lord Anthony

        אבל אם ההכנסה החציונית הריאלית (בארה"ב) רק עכשיו הגיעה לרמתה ב 2008 איך אמורה להיות אינפלציה?

        • גיל שלי

          כי אינפלציה זה בהשוואה לשנה קודמת, בארצות הברית מאז 2009 היו שלוש הרחבות מוניטריות, אבטלה מתחת לחמישה אחוז, הכנסה חציונית למשפה עולה ריאלית מאז 2011, כל הסיבות לאינפלציה, אבל אין אינפלציה, אפילו דוני לא הצליח לגרום לאינפלציה למרות שהצליח לפגוע במטבע

          • Lord Anthony

            כן, אבל מכיוון שלא ראינו דיפלציה שהולמת את הצניחה בשכר החציוני שהיתה ב 2008 אין שום סיבה שנראה אינפלציה עד שלא נגשר על הפער הזה.
            התסריט הסביר הוא שהצריכה הצטמצמה למינימום האפשרי ושאר הפער מהדיפלציה שלא הייתה בא על חשבון החיסכון (גם זה שלכאורה לא קיים בארה"ב) וכל עליה בשכר מופנת להשבת יחס החיסכון ולא לצריכה עודפת. זה לא כאילו שבראשון בינואר מוחקים את ההיסטוריה וכל ההנהלות נעשית רק ביחס לשנה שעברה.
            זה משחק סכום אפס (סוג של) אם במבט רב שנתי אין עליה בהכנסה הפנויה לנפש אז אי אפשר לצפות לאינפלציה. למעשה אנחנו צריכים לראות עליה בשכר ביחס ל 2008 ולא ביחס לשנה שעברה כדי להתחיל לצפות לאינפלציה.

      • אמיתי

        זורק ניחושים
        כי
        ההרחבות הכמותיות הלכו לבנקים ומוסדות כלכליים ולא לשוק?
        אנשים חוסכים יותר?
        הירידה במחירי הסחורות?
        לא מודדים נכון? - מוציאים היום כסף ומקבלים שירותים באינטרנט וזה לא משוקלל וקשה למדידה?

        • גיל שלי

          ההרחבות הכמותיות אכן גרמו לאינפלציה במחירי נכסים ולא לאינפלציה בגלל הדרך בה נעשו. ירידה במחירי סחורות זה יותר תוצאה מגורם לדעתי. מודדים אותו דבר, לא נראה לי שהבעיה שם. לדעתי צריך לבדוק את התזה של גורמים לאינפלציה ולחשוב שאולי יש גורמים שעדיין לא חשבו עליהם.

        • yaron

          "בשנה האחרונה, למרות הדיבורים על צמצום התמיכה של הבנקים המרכזיים בשווקים, הזרימו 5 הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם סכום שיא של 1.5 טריליון דולר."
          "הבנק שבולט במיוחד בהזרמה הוא הבנק המרכזי ביפן, שהודיע על השקת "בזוקה"
          "הבנק המרכזי של שוויץ הגדיל את אחזקותיו בשוק המניות בארה"ב ב-17 מיליארד דולר מתחילת 2017. אחזקות הבנק הגיעו לכ-80 מיליארד דולר, מה שהופך את הבנק לבעל המניות ה-8 בגודלו בשוק."
          "החל מחודש מאי 2012 בנק ישראל משקיע גם הוא את יתרות המט"ח שלו בשווקים בעולם, ובפרואר האחרון עדכן הבנק על הגדלת החשיפה למניות מ-10% ל-12.5%"
          "שר האוצר הנורבגי הכריח את קרן ההשקעות של המדינה להגדיל את הקצאת הקרן להשקעה במניות, ובמיוחד במדדי וול סטריט ל-70% ואף 75%. כיום מחזיקה הקרן 65% מנכסיה בשוק המניות, זאת לעומת רמה של 60% ברבעון האחרון של 2016."

          עכשיו אפשר לדבר באמת על למה אין צמיחה...

          • גיל שלי

            מסכים, אבל צריך להכיר בכך שהסיבה היחידה שלא ראינו את ההתפרקות של 1929 בארצות הברית ובאירופה, אלא רק ביוון, היא בדיוק ההרחבות הכמותיות האלה

            • yaron

              יכול להיות אבל אנחנו מדברים על עשור של הדפסות/הרחבות/הזרקות וצמיחה אין...
              התכנית דיברה על שנתיים שלוש ומעבר לצמיחה אבל בפועל הבועה מנופחת עוד ועוד. כשהיא תתפוצץ זה יהיה במימדים קטאסטרופליים...

  • Amir A

    ארה"ב היא שוק שחי על אשראי אז נשמע לי הגיוני שעליה בשכר תבוא לידי ביטוי לא בעליה בצריכה אלא ביחס שבין שימוש בכסף זמין לעומת אשראי בצריכה. אם למישהו יש נתונים על רווחי חברות האשראי (רק רווחים שמבוססים על הריבית שהם לוקחים מלקוחות קטנים) אז אפשר יהיה לבדוק את התזה הזו.

  • אריאל גרייזס

    אבל ארה"ב תמיד היתה שוק שחי על אשראי והנדנדה בין אינפלציה למיתון היתה די קבועה ב-60 השנים האחרונות

    • Amir A

      כן, אבל צריך להכניס למשוואה גם את העובדה שיש גבול לכמה מוצרים חדשים צריך. ב-60 השנים האחרונות נכנסו הרבה מוצרים חדשים לשוק שבאמת שינו את החיים. כמה מוצרים כאלו אתה רואה היום? היום "חדשנות" זה לפתח מוצרים מטומטמים כמו ה- Juicero (כדאי לכם לקרוא על הפלצנות הזו ואיך בלומברג הוציאו מזה את האוויר) במקום לפתח מוצרים כמו מקלחת ללא מים.

      • אמיתי

        או פלאפל ללא חומוס

        • Amir A

          מאז הדיון הזה על החומוס בשבוע שעבר אני עסוק בלמצוא כל מיני חורים בקונטיקט של יוצאי המזרח התיכון שמגישים חומוס. היום נוסעים למילפורד. נראה, אולי משם תצא הבשורה.

          • אמיתי

            אין בעלי אקפרס?..
            חוץ מבניו יורק לא זכור לי חומוס בטרייסטייט. אולי בבוסטון. בהצלחה לך

  • אריאל גרייזס

    בקיצור, מה שאתה אומר זה שכל העולם הפך ליפן, הא?
    מעניין לגבי התיאוריה שלך - אני תמיד האמנתי בתיאוריית "חיל האוויר" שאומרת - למה כל התנאים בחיל האוויר הם כל כך יותר טובים מאשר בצבא הירוק? כי הטייסים, למרות שהם פחות מאחוז מהחיל עצמו, מקבלים תנאים משופרים אז הם מושכים למעלה את התנאים לשאר העובדים.
    ראיתי את זה בעצמי כשעבדתי באינטל - גם טכנאים זוטרים עם הכשרה יחסית מינמלית של 12 שנות לימוד קיבלו תנאים משופרים כי הם עבדו עם אנשי הייטק שקיבלו תנאים טובים.
    ממה שאתה אומר, המצב היום הוא לא ככה. אלו שמקבלים משכורות גבוהות לא רק שלא מושכים את שאר השוק למעלה אלא אפילו מונעים ממנו עליה במשכורת שהיתה כביכול מתבקשת כי יש כמות נתונה של עליה בשכר נתונה. זה מעניין - אם כי אני עדיין לא לגמרי בטוח שאני מסכים עם זה.

    • גיל שלי

      שים לב, אתה צודק, אכן מזכירה בהיטק מרוויחה יותר מזכירה בחברת בניה, אני דיברתי על עליות השכר הנוכחיות בלבד

  • דאג קולינס

    בארה״ב שיעור המועסקים כ 63 אחוז. אחוז המועסקים במשרה חלקית גבוה. מנוע הצמיחה של התעסוקה הוא שירותים ומזון. עובדים המקבלים שכר נמוך. הצמיחה אינה נובעת בעיקרה מגידול יצרני.

  • אביאל

    גיל - כתבתי את זה פה פעם, אלכס צוקרמן (אוניברסיטת ת״א) מראה שבסיס הכסף גדל ואכן היתה צפויה אינפלציה, אבל בגלל שהכסף לא הגיע לאנשים (וכך לצריכה) אלא למוסדות (הראלי במניות, אג״ח וגן הרבה נדל״ן, כמו גם להרחבת ההון של הבנקים בגלל תקנות באזל 3) לא היתה אינפלציה, הטענה המרכזית שלו היא שהדבר נוסע מעצמאות הבנקים המרכזיים, בניגוד לעבר, גרמניה בשנות ה30, זימבבואה או יוגוסלביה בהם הממשלה שלטה שליטה מלאה בבנקים המרכזיים ופיזרה לאוכלוסיה.

    בכל מקרה, היינו עדיין צריכים לראות איפלציה ברמה מסוימת, אולי היא לא מגיעה בשל הרחבת הפערים וגידול הריכוזיות שמגדילה מן הסתם את המחירים וככה נוצר קיזוז, עוד רעיון הוא שאם בוחנים את כמויות המזומנים של החברות רואים שהן גבוהות ברמות היסטוריות, ככה שגם פה הכסף איננו מחלחל ויוצר אינפלציה.

    בכל מקרה, מהנתונים שראיתי לאחרונה, נראה שארה״ב חוזרת לאינפלציה ״בריאה״ השנה.

  • רועי

    עידן טוב לחיות בו - כלכלנים בודקים מדוע התיאוריות הכלכליות נכשלות בניבוי המצב דווקא לכיוון החיובי. הרי ע"פ עקומת פיליפס אבטלה נמוכה תוביל לאינפלציה, וכפי שאמרת, היה צפוי שאבטלה נמוכה תעלה את השכר.
    אני חושב שההסבר הוא שילוב של ההסברים שלך - ראשית, הטכנולוגיה והסרת חסמים בעולם אכן מובילה לירידת מחירים. באופן כללי מגמת המחירים היא למטה - ראה מה שקורה בעולם התעופה והתיירות (גם בלי קשר לירידת מחירי הדלק).

    שנית, בדומה להסבר הגרמני - אין מחסור במרבית העובדים. אני רואה את זה בתעשייה הפיננסית, יש עודף השכלה במרבית מדינות העולם המערבי ולכן לא חסרים עובדים במרבית התעשיות שדורשות השכלה (ולרוב היו אחראיות לאינפלציה). העובדים הדרושים אכן בקושי קיימים כי הם דרושים בתעשיות יחסית חדשות והשוק עוד לא הספיק לענות על הביקוש (לדוגמא AI שהיום לומדים בלא מעט אוניברסיטאות וכנראה שבעוד כמה שנים נראה קצת יותר היצע של עובדים בתחום).

    אין לי מושג אם המצב הזה בר קיימא, כנראה שלא, אבל זה בהחלט תקופה טובה ברוב מדינות העולם. אני מניח שעם הצמיחה הדי משמעותית באירופה ובכלכלות נוספות כן יהיה קצת טיפוס באינפלציה והריביות יתחילו לעלות (רואים את זה לאחרונה בקנדה), ונתחיל לחוש את המיתון הבא באופק.

    • Amir A

      בגלל הסיפור עם שוק העבודה המשתנה וכדומה, אני מטיף לילדים שלי לבחור בקריירה שתמיד יהיה לה ביקוש ושלנסיון יהיה בה משמעות ולא כל חאפר יוכל לעשות את העבודה (גם אם מחורבנת) ברבע מחיר. לדוגמא, אנשים תמיד יהיו חולים (אחרי הכל צריך למות ממשהו בסופו של דבר).

      • שלמה

        הם תמיד יהיו חולים אבל לא יצטרכו אנשים בשביל לרפא אותם

      • רועי

        עוד אין לי ילדים, אבל כשיהיו אטיף להם ש....שוק העבודה משתנה כל הזמן, והשינויים נעשים תכופים יותר ויותר. כך שכלל לא ברור שיש חשיבות לבחירת מקצוע (אולי באמת למעט בתחום הרפואי) אלא יותר ליכולת לפתח גמישות ויכולת הסתגלות

        • yaron

          העניין הוא להקנות להם את היכולת "ללמוד" ואת היכולת להסתגל לשינויים.

  • עומרי

    ב-5 השנים האחרונות, השכר הממוצע בהייטק עלה בכ-20% ריאלית?
    נשמע לי יפה מאוד..

    אתם מנהלים מעקב אחרי ה- perks?

    למשל, אצל חבריי המתכנתים הבונוס על הבאת עובד מגיע כבר ל 10-15 אלף ש"ח (לעתים בדמות שבוע בזנזיבר, לעתים פשוט קולד הארד קאש)

    • גיל שלי

      ברור שמנהלים מעקב אחר לא ההטבות.

  • אנונימוס

    נשמע כמו עוד הוכחה שכלכלנים צריכים לקחת צעד אחורה בצניעות, ולהודות שמדע הכלכלה נכון להיום דומה הרבה יותר לוודו מאשר למדע.

    • אמיתי

      ומי אתה מציע שייכנס לנעליהם? משגיחי הכשרות?
      כלכלה איננה מדע אולי מדע האדם אבל אי אפשר להאשים את הכלכלנים במשברים כלכליים. זה אשמת בני האדם באשר הם

      • אנונימוס

        עקרונית אתה צודק. אבל בפועל הכלכלנים הבכירים במוסדות הפיננסים המובילים בעשורים האחרונים חוטאים בהיבריס רציני, ובגדול מציגים את כל מי שלא שועה לעצותיהם ככופר באמת מדעית, פופוליסט, קומוניסט מיושן ושאר קללות.
        בהתחשב בכך שהמציאות טופחת על פניהם, וכתוצאה מכך על פניהם של מיליארדי אנשים, באופן חוזר, אני חושב שמן הראוי שיכירו בכך שזה לא ארכאי שהכלכלה היא חלק ממדעי החברה, ולא חלק מהמדעים המדויקים (כפי שרבים יותר מדי מהם רוצים שנחשוב שצריך להיות)

        • אמיתי

          זה פחות המצב היום.. זה כבר לא אסכולת שיקגו וקרן המטבע הבינלאומי. מעבר לזה כלכלנים זו לא מיקשה אחת וכמובן הם לא הקובעים הבלעדיים. בסוף כלכלה זה אוסף של אינטרסים של בני אדם. קשה לחזות מה יקרה אבל יהיה טיפשי לא לנסות ולתכנן קדימה. וגם בסופו של דבר זה לא בינארי. הם גם צדקו בהרבה דברים ואנו לא במיתון עולמי

Comments are closed.