מי שרוצה להתכונן למשחק עם האחות הקטנה, יש מכביבול חדש.

רבים מאוהדי מכבי מחכים לאיזושהיא בשורה ממיטש גולדהאר. אמנם מיטש מסר הודעה קצרה לאומה הצהובה לפני תום הקיץ באמצעות אתר האינטרנט של המועדון, אך האוהדים רוצים שיחה שלמה שנערכת בישראל. שיחה כזאת אילו היתה מתרחשת אכן היתה מעניינת, אך ראינו כבר שמיטש יודע לגלות טפח ולכסות טפחיים. או, בשביל זה אני פה, אערוך שיחה כנה עם מיטש, כלומר עם המיטש שנמצא בראש שלי, וננסה להגיע לדברים האמיתיים.

גיל – שלום מיטש, שנה טובה וחתימה טובה, אני מניח שחגגת את ראש השנה.

מיטש – בוודאי, שנה טובה לך ולכל אוהדי הקבוצה שלי, מכבי תל אביב.

גיל – תודה מיטש, רציתי לפתוח עם השאלה על הקבוצה שלך, מה זה מכבי בשבילך? האם זו השקעה? מעשה פילנטרופי? תחביב? אובססיה?

מיטש – בשבילי מכבי זה שילוב של שני דברים, השקעה ארוכת טווח אשר אינה נמדדת בזמן, בשילוב תחביב. בניגוד לעסקים רגילים, לא השקעתי במכבי מתוך מטרה אחת ויחידה, למקסם את האפשרויות של ההחזר הכספי שלי. השקעתי במכבי גם כתחביב, אני מאוד אוהב ספורט, אני מאוד תחרותי, וכן כמו שראיתם בתקופה בה השתתפנו בשלב הבתים בצ'מפיונס ליג, זה גם מאוד קוסם לאגו שלי להתחכך בעידית של מועדוני העולם. אילו השקעה בלבד היתה עומדת לנגד עיני, לא בהכרח הייתי עושה אותה בישראל, כבר ראיתי בארצות הברית ובאנגליה שהשקעה במועדוני ספורט יכולה להיות רווחית, אך בישראל זאת תהיה פריצת דרך אמיתית להרוויח כסף כתוצאה מהשבחת הנכס. אז לסיכום, אני חיפשתי משהו שיקשור אותי למולדת של היהודים, משהו שימריץ את המיצים התחרותיים שלי, משהו שגם יחמיא לי לאגו (אין קהל מעריצים גדול שמסתובב סביב הנכסים שלי בקנדה, אני גם לא ממש ג'ף בזוס שנמצא במרכז תשומת הלב כגאון שדורש סיקור). אבל, הדבר היחיד שאני יודע לנצח בו בצורה רצינית זה עסקים, לכן אני מסתכל על העסק הזה קודם כל בעיניים עיסקיות. המחשבה שלי היא כזאת. אם אצליח להפוך את מכבי לעסק שמצדיק את עצמו מבחינה כלכלית, אז היא תהיה גם קבוצה טובה, יציבה והישגית. אני לא מבין גדול בכדורגל, אני כן יודע איך משביחים נכס, אני גם עם כל הצניעות (אין לי יותר מדי מזה, כלומר אני לא שחצן אבל כפרפראזה על דברי צ'רצ'יל, גם אין לי סיבה להיות צנוע מדי), ממש טוב בזה.

גיל – אז אני מבין שהפרספקטיבה שלך היא עסקית, אם כך, לכמה שנים אתה בעסק?

מיטש – בעסקים שלי עד עכשיו מעולם לא נכנסתי להשקעה שהיא קצובה בזמן. אני קונה נכס במחיר טוב, ומניח שאמכור את הנכס כאשר אני חושב שהגעתי למיקסום הערך שלו. אנשים שחושבים שהם יודעים לתזמן את משך הזמן בין נכס במחיר טוב לנכס שנמצא בשיא שלו, נמצאים בבורסה, אני לא סוחר, אני משקיע. דבר אחד אני כן יכול להגיד על זמן, הפרספקטיבה שלי היא ארוכת טווח. אני לא יודע להשקיע לטווחי זמן קצרים. הפרספקטיבה השנתית של האוהד הממוצע לא מדברת אלי. אני ממש לא מסכם את העניין מדי שנה בשאלה האם זכינו באליפות או לא. אני מסתכל על דברים אחרים לגמרי. האם מדובר בהצלחה חד פעמית? האם אני מאמין שנוצרת מערכת שתייצר הישגים בצורה קלה יותר לשחזור? האם העסק מתקדם מבחינה כלכלית? האם כמות הזמן שאני משקיע בעסק הזה פרופוציונאלית למקום של הנכס בתיק הנכסים שלי, או שאני מוצא את עצמי נשאב יותר מדי לתוך העניין הזה, ואני מקריב בכך את הצלחת נכסי הבסיס שלי.

גיל – זה מביא אותי לשאלה הבאה. קראתי בספר של יוספוביץ' על המו"מ המזורז עם ערן זהבי. היה כתוב שם על כך שנתת לו קצת להתייבש עם מסרים בטלפון עד שהזמנת אותו לקנדה, שם אמנם נתת לו טיפול מלכותי, אך גם לחצת אותו בזמן. בסוף אפשר לקבל את הרושם שהעסק התפוצץ על מאבק אגו בינך ובין ערן על מי ישלם את הביטוח. זו תמונה נכונה?

מיטש – שמע גיל, כבר אמרתי זאת בתחילת הראיון, אני בן אדם עם אגו, לכולם יש, בטח לכאלה שמגיעים רחוק בהצלחה עסקית שלא נובעת מהימור ענק מוצלח וחד פעמי. אבל, לא הייתי איש עסקים מצליח כמו שאני, אילו הייתי נותן למאבק אגו ביני ובין השכיר הטוב ביותר שלי, להשפיע על השיקולים העסקיים שלי. אז לשאלתך, לא, ממש לא. אני לא נתתי לערן ללכת לסין בשביל אגו.
כל סיפור ערן זהבי הוא אחר לחלוטין מבחינתי. כפי שאמרתי לך קודם, אני לא מחשיב עצמי מומחה גדול בכדורגל. כלומר סליחה, אם אצלכם פרימו והללי הם פרשנים, אז כן גם אני מומחה גדול. אבל, העדפתי להפקיד את העניין הזה של החלטות מקצועיות בענף הכדורגל, בידיו של מי שאני מחשיב כמומחה בתחום, אתם בטח מכירים אותו, הבן של יוהאן.
מגיע אלי המומחה, זה שהביא את הנכס שלי שקניתי בתמורה לכיסוי חובותיו, זה שנראה כמו גרוטאה מסריחה שעולה המון כסף, למצב של נכס מתפקד. ג'ורדי הביא לי שלוש אליפויות, ועונה בה הגענו לצ'מפיונס ליג בלי להשתגע מבחינה כלכלית. הוא הפך קבוצה מקרטעת שאנשים חיפשו איך לעשות כסף לעצמם באמצעותה, לנכס שיש לו למעלה מ10,000 מנויים שמוכנים גם לקנות מרצ'נדייז. עכשיו תקשיב, גם לג'ורדי יש אגו. הוא לא איש שקל לעבוד איתו, גם איתי לא קל. פאקו הגיע, השיג את כל מה שהיה להשיג, וכשג'ורדי אמר לי שהוא מעדיף לחפש מאמן אחר, אמרתי לו, אתה זה שמחליט. מגיע אלי ג'ורדי או יורדי, ואומר לי שצריך להשאיר את ערן בכל מחיר. מהתחלה לא אהבתי את זה, זאת גם הנקודה בה התחלתי לשאול את עצמי שאלות בקשר להתבססות הנכס שלי. אמרתי לעצמי, רגע, אז הסיפור הוא יותר עניין של כדורגלן חד פעמי ממערכת שמתבססת? זה מה שג'ורדי אומר לי?
אבל, אני לא אוהב לקחת החלטות בלחץ של זמן. העניין הזה של אנשי הכדורגל, שהחלטות צריכות להלקח מהר ועכשיו, העניין הזה לא מדבר אלי כל כך. בגלל זה הם מחכים הרבה לתשובות שלי, לא בגלל משחקי אגו, אלא כי אני אוהב לקחת החלטות בזמן שלי. היה לי חשוב להראות ליורדי שאני מקשיב לו. היה לי חשוב להראות ליורדי או ג'ורדי, איך שאתה רוצה, הוא כל הזמן מבלבל אותי בעניין הזה, היה לי חשוב לתת מלחמה כדי להשאיר את ערן, כי הבן של יוהאן רצה. להגיד לך שאני אהבתי את הרעיון של השקעת למעלה מ20% מתקציב שכר השחקנים שלי בשחקן אחד? לא אהבתי. אז לקחתי את הזמן, הראיתי לג'ורדי שאני איתו, וגם שמחתי למכור את ערן במחיר מעולה. אם נשמור את זה ביני ובינך, מה היה יוצא לי מזה שערן היה נשאר? נגיד שעוד אליפות אחת, אני לא משוכנע בכלל שכן, אבל נגיד. אתה חושב שאני יכול להמשיך להשקיע בשחקן אחד יותר מ20% מהתקציב מדי שנה? אתה חושב שהייתי מוכר אותו ביותר כסף אחרי עוד אליפות? אני לא חושב. שמחתי מאוד שהסאגה הזאת הביאה לי הזדמנות לבחון את העבודה של ג'ורדי.
וכאן מגיעה הנקודה החשובה. ראיתי שאין לי מערכת יציבה במכבי. היתה לי מערכת שנסובה סביב שני כוכבי לכת. אחד היה ערן, השני היה ג'ורדי. ג'ורדי לא בנה מערכת שמביאה שחקנים בצורה מוסדרת ומושכלת, החברה שם וגם הוא אומרים לי שזה לא עובד בכדורגל. בעיני זה בולשיט, זה חייב לעבוד גם בכדורגל, החלטות צריכות להיות מסודרות, וניתנות לבחינה.

גיל – זה מביא אותי לשאלה האחרונה שלי, שהיא בעצם שתי שאלות. אם אתה לא רוצה את ג'ורדי כספורט דירקטור, למה הוא מאמן? למה אנחנו לא רואים אותך כאן לעיתים תכופות יותר, אתה מתחיל להתייאש?

מיטש – אתחיל מהסוף דווקא. הבאתי לנכס שלי מנכ"ל בהרבה כסף, מנכ"ל שלא הסכמתי להתפשר על כלום בו עד שמצאתי את המועמד המושלם מבחינתי. קודם כל הוא לא ישראלי עם הנטייה הישראלית של להסתכל עד קצה האף. הוא גם מישהו שמגיע מתוך הכדורגל. השקעתי המון כסף בקידום המרצ'נדייז שלנו, ונכנסתי למהלך של הכנת הפריטים בעצמנו. זה נראה לך מהלך של מישהו שמתכנן להגיד שלום בקרוב? כשקראתי עליך לפני הראיון, חשבתי שאתה מבין משהו בעסקים, זאת שאלה של מישהו שלא מבין כלום. למה לא רואים אותי? חשוב לי שהנכס הזה יקבל את המקום הפרופורציונאלי שלו בתיק הנכסים שלי, והמקום הזה לא גדול במיוחד. אני רואה את המשחקים בטלוויזיה כי זה כיף לי. אני בונה צוות מקצועי שאמור לקחת את ההחלטות באישורי. התפקיד שלי הוא רק לבחון את מקבלי ההחלטות, לקחת את ההחלטות הגדולות בלבד, ולהתוות דרך. אני לא רוצה להאפיל על בן מנספורד, ולא על שאר אנשי הצוות במכבי. אגיע כשיבוא לי, ואתם צריכים לשמוח שלא בא לי יותר מדי, כי אם הייתי מבלה יותר מדי בישראל, הייתי שואל את עצמי אם זה שווה לי את כל הטררם הזה.

לגבי יורדי. יורדי עבר לעמדת המאמן כי הוא השלים את עבודתו כספורט דירקטור בעיני. לא ראיתי איך הוא יכול להמשיך ולקדם את בניית מערכת הכדורגל בשיטת העבודה האגוצנטרית שלו. אבל, ג'ורדי הוא ההמשכיות של המועדון הזה. מה רציתם, שאפטר אותו ואת ליטו וידיגאל? מי בדיוק היה בונה לי מערכת שלמה, מחליט על איזה שחקנים להחתים, איזה קבוצה לבנות, בשבועיים שהיו לנו עד פתיחת העונה? אני אולי? מצאתי את הפתרון האידיאלי. לאמר את האמת, חשבתי שג'ורדי צריך לעבור לאמן כבר כשהחליף את שוטא. לא יוכיח עצמו כמאמן, מקסימום לא ניקח אליפות השנה, אסון? מבחינתי לא, הגענו כבר לשלב בתים באירופה, העסק מתבסס, ויהיה לבן מסנפורד המון זמן לחפש מאמן אחר. ואם הוא יצליח כמאמן? אתה חושב שמחר בבוקר מחתימים אותו כמאמן ברצלונה? הוא יתן לי שנתיים שלוש בעמדה הזאת לפחות. אז לא מבין איזה החלטה אחרת יכולתי לקחת.

גיל – תודה רבה מיטש על הזמן שהקדשת לאוהדי הקבוצה. שנה טובה, והכי חשוב, שתמשיך להנות מאיתנו.

הודעת דובר צבא הצייצנים
יומן אליפות צהובה (14)