החתונה של זוגתי ושלי הופקה למעשה בידי זוגתי בזמן שאני הייתי במילואים. היו לכך יתרונות רבים, אך החסרון היחידי היה בכך שהחתונה נקבעה ליום חמישי, יום שבעברי הוקדש באופן קבוע למשחקים של מכבי תל אביב, ופעם בשבועיים כלל גם נסיעה לאזור יד אליהו, והתכנסות בתוך אצטדיון (אולם) יד אליהו האגדי.

כך מצאתי את עצמי ביום ה26.9.1996 שובר את הכוס, מברך משהו לגבי ירושלים, אבל דואג לסייג שכן ירושלים זה בית"ר מבחינתי, לא משהו אהוד במיוחד, עונד טבעת גם על אצבעי כסמל לשוויוניות שיש ביחסים שלנו, ורץ לשמוע את סיום המשחק לפני שהתפניתי לרקוד ולהשתכר.

קודלין דפק את השלשה הזאת שקצת העיבה על מצב רוחי, כמעט כמו שאירועי מנהרת הכותל באותו יום העכירו את אווירת ההכנות לחתונה.

*

המון השתנה מאז, עידן בו בצסקא שיחקו בעיקר רוסים, ובמכבי היו ישראליםדומיננטיים, עידן בו צסקא התרגשה מנצחון חוץ ביד אליהו, עידן בו מכבי תל אביב כדורסל היתה חלק מהותי בחיים שלי מאז כיתה ב' עת לקחנו את גביע אירופה לאלופות בפעם הראשונה. באותו זמן מכבי תל אביב כדורסל היתה לפני הכל, אחר כך הגיעה מכבי רגל, אחר כך הניקס, ורק אז הגיעו הג'איינטס שבאותה עת "הונהגו" על ידי דייב בראון בעמדת הקוורטרבק. באותה שנה "זכיתי" לעקוב באמצעות האינטרנט אחר הפירוק של הקבוצה במשחק הפלייאוף הביתי בו הובלנו, אבל לא היה וידאו, אלא עידכוני תוצאה ומיקום בESPN. החיבור לאינטרנט נעשה באמצעות מודם טלפוני, עם המתח הנלווה לצלילי הטו טו טו, החשבון לכל דקת חיבור, וגם השאלה האם החיבור הפעם יצליח.

*

אבל, מה שהכי השתנה מאז, אפילו יותר מסדר אהדתי לקבוצות, הוא האישיות שלי. מסתבר שהמון דברים משפיעים על אדם, חוויות מעצבות, טראומות, שירות צבאי מחורבן בלבנון ועוד. אולם, הדבר העיקרי שבאמת משנה את האדם הוא הקשר הזוגי בו הוא חי.

*

זה בדיוק המשהו הזה שלא היה לי מושג שיקרה באותו יום. אם לפני הזוגיות התפתחותי היתה אינדיווידואליסטית כתוצאה מהדרך בה המח שלי והתת מודע שלי, קלטו מסרים, עיבדו אותם, והפכו את האישיות שלי למה שהיתה, הרי שהזוגיות שינתה את ההתפתחות הזאת. האישיות שלי נהיתה תרכובת של תובנות הנוחתות על ראשי כתוצאה מהמראה הרפלקסיבית שחיה איתי. הקשר הזוגי מעביר אותך דרך כל מגבלותיך, כל חסרונותיך, וכל פחדיך, ומלמד אותך שאפשר להתמודד, לשנות, להתפתח, או שאפשר לברוח להסתגר ולהתקבע.

21 שנים מאז אותו יום, ואני באמת לא אותו אדם. אחד השינויים הגדולים שחוויתי היא נטייתי שלא לחלק ציונים, אז לא אכתוב שהיום אני אדם טוב יותר, אך בפירוש אני אדם שלם יותר. וזה מצחיק, אני אדם שלם יותר בהיותי חצי מזוג, בהשוואה לאינדיבידואל שהייתי קודם.

יומן אליפות צהובה (14)
בקיעים ברמת הניהול