השלשה של קודלין

אני היום שלם יותר כחצי מזוג, ממה שהייתי לפני 21 שנה כאינדיבידואל שלם

החתונה של זוגתי ושלי הופקה למעשה בידי זוגתי בזמן שאני הייתי במילואים. היו לכך יתרונות רבים, אך החסרון היחידי היה בכך שהחתונה נקבעה ליום חמישי, יום שבעברי הוקדש באופן קבוע למשחקים של מכבי תל אביב, ופעם בשבועיים כלל גם נסיעה לאזור יד אליהו, והתכנסות בתוך אצטדיון (אולם) יד אליהו האגדי.

כך מצאתי את עצמי ביום ה26.9.1996 שובר את הכוס, מברך משהו לגבי ירושלים, אבל דואג לסייג שכן ירושלים זה בית"ר מבחינתי, לא משהו אהוד במיוחד, עונד טבעת גם על אצבעי כסמל לשוויוניות שיש ביחסים שלנו, ורץ לשמוע את סיום המשחק לפני שהתפניתי לרקוד ולהשתכר.

קודלין דפק את השלשה הזאת שקצת העיבה על מצב רוחי, כמעט כמו שאירועי מנהרת הכותל באותו יום העכירו את אווירת ההכנות לחתונה.

*

המון השתנה מאז, עידן בו בצסקא שיחקו בעיקר רוסים, ובמכבי היו ישראליםדומיננטיים, עידן בו צסקא התרגשה מנצחון חוץ ביד אליהו, עידן בו מכבי תל אביב כדורסל היתה חלק מהותי בחיים שלי מאז כיתה ב' עת לקחנו את גביע אירופה לאלופות בפעם הראשונה. באותו זמן מכבי תל אביב כדורסל היתה לפני הכל, אחר כך הגיעה מכבי רגל, אחר כך הניקס, ורק אז הגיעו הג'איינטס שבאותה עת "הונהגו" על ידי דייב בראון בעמדת הקוורטרבק. באותה שנה "זכיתי" לעקוב באמצעות האינטרנט אחר הפירוק של הקבוצה במשחק הפלייאוף הביתי בו הובלנו, אבל לא היה וידאו, אלא עידכוני תוצאה ומיקום בESPN. החיבור לאינטרנט נעשה באמצעות מודם טלפוני, עם המתח הנלווה לצלילי הטו טו טו, החשבון לכל דקת חיבור, וגם השאלה האם החיבור הפעם יצליח.

*

אבל, מה שהכי השתנה מאז, אפילו יותר מסדר אהדתי לקבוצות, הוא האישיות שלי. מסתבר שהמון דברים משפיעים על אדם, חוויות מעצבות, טראומות, שירות צבאי מחורבן בלבנון ועוד. אולם, הדבר העיקרי שבאמת משנה את האדם הוא הקשר הזוגי בו הוא חי.

*

זה בדיוק המשהו הזה שלא היה לי מושג שיקרה באותו יום. אם לפני הזוגיות התפתחותי היתה אינדיווידואליסטית כתוצאה מהדרך בה המח שלי והתת מודע שלי, קלטו מסרים, עיבדו אותם, והפכו את האישיות שלי למה שהיתה, הרי שהזוגיות שינתה את ההתפתחות הזאת. האישיות שלי נהיתה תרכובת של תובנות הנוחתות על ראשי כתוצאה מהמראה הרפלקסיבית שחיה איתי. הקשר הזוגי מעביר אותך דרך כל מגבלותיך, כל חסרונותיך, וכל פחדיך, ומלמד אותך שאפשר להתמודד, לשנות, להתפתח, או שאפשר לברוח להסתגר ולהתקבע.

21 שנים מאז אותו יום, ואני באמת לא אותו אדם. אחד השינויים הגדולים שחוויתי היא נטייתי שלא לחלק ציונים, אז לא אכתוב שהיום אני אדם טוב יותר, אך בפירוש אני אדם שלם יותר. וזה מצחיק, אני אדם שלם יותר בהיותי חצי מזוג, בהשוואה לאינדיבידואל שהייתי קודם.

יומן אליפות צהובה (14)
בקיעים ברמת הניהול

תגובות

  • אוריה

    יפה מאוד!
    מזל טוב

    הגב
  • yaron

    מזל טוב :-)

    הגב
  • גיל שלי

    תודה, יומיים לפני או יום לפני, לא זוכר, אלי דריקס מחמיץ מול השוער באצטדיון רמת גן, ואנחנו לא מצליחים לעבור את טנריפה, איך הוא עצבן אותי אז.

    הגב
  • איציק

    מזל טוב לך ולזוגתך שתחייה :-)

    הגב
  • yaron

    77 זאת השנה!
    ואם כבר מדברים על מערכות יחסים-
    מקבוצת הכדורסל התגרשתי אחרי ג'ונסון ומגי ועם הכדורגל היתה תקופת פרידה לא פשוטה בימי נמני העליזים... בסוף השלמנו :-)

    הגב
    • איציק

      עם מי השלמת, עם הקבוצה או עם נימני?

      הגב
      • yaron

        עם שניהם :-)
        האמת היא שאף פעם לא היתה לי בעיה עם נמני, אלה היו האוהדים שהוציאו לי את החשק.

        הגב
  • ארז

    מזל טוב גיל.
    בקריאה אובייקטיבית, 3 אירועים משמחים ב-3 ימים :)

    הגב
    • גיא זהר

      ארז, אני מקווה שאירועי מנהרת הכותל לא שימחו אותך

      הגב
      • ארז

        חלילה :)/:(
        טנריף כמובן, עליה דיבר גיל בתגובה 3.

        אגב, אחד השירים המשעשעים בעיניי בתולדות הכדורגל הישראלי הוא של אוהדי בית"ר (לפי המנגינה של go west) מאותה תקופה: "לבנות, לבנות את הר חומה".

        הגב
        • ארז

          אגב, אחת ההשלכות של אירועי מנהרת הכותל הייתה הפקת לקחים משמעותית ויסודית ביותר. תפיסה מקובלת ביחס לאנתיפאדה השנייה אומרת שלאחר שהיא פרצה, בעקבות לקחי אירועי מנהרת הכותל, באנו "מוכנים מדי", והסבנו פגיעות קשות למתפרעים מבלי שאפשרנו להם לגבות מחיר ממשי מאיתנו. לכן במקום שזאת תהיה אפיזודה חולפת - זאת נהייתה, ובכן, אנתיפאדה.

          הגב
  • יובל

    הייתי במשחק ההוא, קודלין נתן שם תצוגת קליעות לא נורמלית. זוכר עד היום את הסל ואת העצב של כל האוהדים ביציאה מההיכל.

    שיהיה המון מזל טוב ונקווה שביום הזה ייקשרו מעתה רק אירועים שמחים ( בניגוד למה שקרה היום ).

    הגב
  • אמיתי

    תודה גיל. מאחל לך שרק יימשך ככה,
    בתור רווק זה כמעט עושה חשק, כמעט

    הגב
    • איציק

      זה מסביר המון

      הגב
      • אמיתי

        למי ועל מי?..

        הגב
        • איציק

          הקשר בין היותך רווק (אלא אם טעיתי בהבנה) לתגובותיך ;)
          ואל תבקש ממני לפרט...

          הגב
          • yaron

            אל תדאג איציק, אם טעית בהבנה אתה תמיד יכול להחליף תיאוריה, העיקר שבסוף יתאים :-)

            הגב
            • איציק

              יותר קל להחליף אמיתי, בטוח יש אחד רווק.

            • אמיתי

              אתה באמת לא יכול לפרט?? ואם יש רק אחד אמיתי רווק איך זה קל להחלפה? הקימה בבוקר לסליחות לא מטיבה איתך. כפרות

            • איציק

              כמובן שאני יכול לפרט, אבל אז זה יצא מפורט ולשם שינוי היום אני עובד.
              ולא, הכוונה הייתה שאם לא הבנתי אותך נכון ואינך רווק, אז בוודאי נוכל למצוא אחד שהוא כן ונחליף אותך בו. איכשהו יש לי הרגשה עמוק עמוק בפנים שקיים לפחות אמיתי רווק אחד, גם אם הוא לא אתה.

            • אמיתי

              בתור מישהו נשוי הרצון להחליף חזק אצלך. ירד לי החשק חזרה עכשיו. נשאר רווק ולא מוכן להחלפות..

            • איציק

              אני... בתור נשוי... להחליף... חס ו...
              רק להיפטר!!!

            • אמיתי

              מי אמר שהרומנטיקה מתה..?
              אם הייתי קטנוני הייתי אומר שזה מסביר קצת..

            • איציק

              אתה מוזמן

  • דור בלוך

    וואו גיל, חבל על הזמן של פוסט, ריגשת

    הגב
  • גיא זהר

    יום נישואין שמח. אוברייטד להתחתן ברבנות. כשנכנסים הילדים לתמונה זה כבר מעבר לשני חצאים. חתיכת עשור משמח היה שנות התשעים של מכבי.

    הגב
    • גיל שלי

      לתחושתי, הילדים לא באמת משנים אותך

      הגב
      • יוני

        אני חושב שהם מסוגלים להעצים היבטים מסויימים, ומכאן בעצם לשנות, אבל באותו ציר התקדמות שהיית בו.
        והפוסט הזה הפך את הדמות של ״גיל שלי הבלוגר״ לדמות עגולה הרבה יותר. לא ציפיתי לצד רומנטי :)

        מזל טוב

        הגב
  • ישי

    אוי, נראה לי שהייתי שם, וזה המשחק היחיד שהייתי בו (אני בגדול מעדיף לראות מהבית).
    היה זכור לי שזו הייתה שלשה מטר או שניים מקו השלוש, ושברד ליף נתן לו מטר. אז יכול להיות שהיה משחק נוסף שנגמר בשלשה של קודלין באותה תוצאה?

    הגב
    • גיל שלי

      יש את הוידאו במילים השלשה הזאת, וזה בדיוק המהלך שאתה מתאר

      הגב
  • אסף מונד

    מזל טוב, לעוד הרבה הרבה שנים.
    ובהחלט אפשר לדלג השבוע על יומן האליפות של הג'איינטס...

    הגב
  • קשקשן בקומקום

    אז מזל טוב?

    הגב
  • ניר

    יפה, יפה.
    מזל טוב לכם.

    הגב
  • no propaganda

    מזל טוב! ואתה כל כך צודק!

    הגב
  • יניר

    זו היא ברכת יום נישואין הכי יפה שראיתי כבר הרבה זמן

    הגב
  • קשקשן בקומקום

    אם זה מנחם אותך אני ישבתי באותו זמן באיזה פיסטין מעל שכם בזמן מהומות מנהרת הכותל ולא הבנתי איך ביבי דפק לי את החפש"ש.

    מאז אני והוא כבר לא

    הגב
  • גיל שלי

    תודה רבה לכל המברכים

    הגב
  • יניב פרנקו

    מזל טוב :) ברשותך אספר סיפור קטן של חבר.
    שהתחתן בבוקר של המשחק ההוא בטדי - את החתונה הוא ערך בבוקר במשרדי עורך דין לונדוני (הגיע אחר כך לחתונה בארץ) ובערב היה המשחק - הטכס עבר לו מהר ובערב היה מה שהיה.
    עד היום הוא מספר לאשתו שזה היום הכי מאושר שהיה לו בחיים ועד היום היא מתרגזת לשמוע למה.

    הגב
  • צור שפי

    יפה מאוד. מזל טוב ו-many happy returns.

    הגב
  • יאיר

    מזל טוב!
    יפה מאוד

    אני גם (הייתי) אוהד מכבי וחי מחמישי לחמישי..
    משום מה לא זוכר את המשחק הזה.

    78:77 !!
    פעם אמרו שזו תוצאת המזל של מכבי סל (ז"ל?). לא?

    הגב
    • גיל שלי

      כנראה שבנו על זה כשהשאירו את ליף לשמור על קודלין ביתרון 2 שניות לסוף

      הגב
    • איציק

      יש כאן חוסר הבנה. דובר שמכבי לא מפסידה כשהיא מובילה 78-77. לא נאמר שום דבר על מצב של פיגור.

      הגב
      • יאיר

        אני יודע... אל תהיה קטנוני :-)

        הגב
        • איציק

          אני קטנוני?
          כל התלונות בנושא הם לשמעון, רסקין, סהר, וכמה נוספים, אני רק השליח ;)

          הגב
  • יאיר

    עוד משהו:
    החברים שלי לא שכחו לי הרבה זמן שבר המצוה שלי נחגגה ביום חמישי כשמוטי דניאל התפוצץ על ריאל מדריד בהיכל..
    מישהו , קישור למשחק הזה??? (12/1994)

    הגב
  • זינק

    הטור שלך הוא יופי של מתנת יום נישואים.
    תמשיכו להינות אחד מהשני.
    הייתי מראה לאישתי אבל זה עלול עוד לסבך אותי בהמשך ;-)

    לצערי הרב התאריך הזה הוא אחד הרעים מבחינתי.
    התחיל בשמחה גדולה בלילה, כשאישרו לנו לצאת באותו היום לחופשת שחרור ארוכה מהרובאית. נגמר בשישה בני מחזור שוכבים בבית חולים עם פציעות לא קלות.

    הגב
  • Srtest - ארטסט

    קראתי את זה כחצי מזוג וניסיתי להבין איזו מילה זו... כנראה אני מושפע יותר מדי מטולקין :-)

    הגב
  • היסטוריון של ספורט

    אחד ההפסדים הכי מתסכלים שלי כל כך כעסתי על צביקה.
    לדעתי זה המשחק שמגדיר למה נקרא הרס"ר.
    רס"ר בעיני זה ביטוי של מישהו מפחיד ועקשן גם אם לא חכם גדול .
    צביקה היה מאמן שהחליט שהוא מנצח עם ההגנה .
    בלי קשר לצביקה אף פעם לא הבנתי למה לנצח עם ההגנה ולא ולא ההתקפה .
    שהרי אתה יכול לשמור כמה שתרצה אבל בסוף זה לא בשליטתך אלא בשליטת הצד הזורק.
    במקרה של המשחק הספציפי זה זעק.
    מכבי ב+2 נשארה התקפה אחרונה.
    קודלין הזה קלע מכל מצב במגרש ושלשות מקילומטר .
    לכל מי שראה את המשחק היה ברור שבבזאר הוא ידפוק שלשת קילומטר .
    ואני זוכר עצמי צווח מול הטלוויזיה תעשה עבירה תעשה עבירה ומתוסכל מכך שליבי יודע שצביקה זה "שמנצח עם ההגנה" לא יעשה עבירה.
    ואני חייל צעיר בחופשה לא מבין מדוע לא לעשות פאוול ...הרי הרוסים צריכים לקלוע את הראשון ואז את השני וגם אם עומדים בלחץ ניתן לנצח בהתקפה אחרונה וגם אם לא ....לא קרה כלום יש הארכה (כמדומני גם שהרוסים היו חסרים בגלל כמה שיצאו בעבירות ).
    אבל צביקה התעקש לנצח עם ההגנה ואני כמעט עשיתי מהטלוויזיה מה שעשו לה בלה מרמור.

    הגב
  • נדבושקה

    הייתי במשחק הזה בגיל 13 ...ברד ליף עוד הספיק להחטיא בשניה האחרונה זריקה חופשית מאיזור קו העונשין.
    רנדי ווייט שוב הביתה

    הגב
  • ניב

    מצוין גיל, מזל טוב.

    הגב
  • ק.

    יפה מאד, מזל טוב (גם לגברת).
    אני רק מתפלא, כי דבר ראשון לפני שקובעים תאריך לחתונה, לפחות אני, זה לבדוק את לוח אירועי הספורט. למרות שיום חמישי בספטמבר כמו אצלך, יותר קל מיום שישי ביוני (פתיחת היום עם גמר נבא ).

    הגב
  • טלילו

    הבר מצווה שלי הייתה ביום בו הפסידה ברזיל לאיטליה 3:2 מאותם גולים מטופשים של פאולו רוסי.
    בכיתי כל הבר מצווה, כשאבא שלי חוזר אומר, אני לא מבין מה זה איכפת לך, הרי לא נולדת בברזיל.
    כשבכיתי ב- 6 פברואר האחרון מוקדם בבוקר, ואבא שלי שכבר עבר את גיל 70 לידי, אמרתי לו - אם אתה אומר למה אתה בוכה הרי לא נולדת באטלנטה, אני זורק אותך עכשין לבית אבות.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *