נדמה לי שזו היתה העונה הלפני אחרונה של קופלין. התחלנו אותה בשישה הפסדים רצופים, ועדיין המשכתי לכתוב את היומן. מסתבר בדיעבד שהעונה האחרונה של קופלין היתה גם עבודת סבוטאז' די מכוונת של ריס. הוא לא רצה לגמור לקופלין את האפשרות להמשיך לאמן בג'איינטס, אבל אחרי שג'יי פי פי פוצץ לעצמו את היד, ריס לא החתים שחקנים, אסף מקום מתחת לתקרה, והשאיר את קופלין בלי שחקני הגנה לעונה האחרונה של בג'איינטס. גם בעונה הזאת לא פספסתי פרק ביומן.

*

העונה הזאת שברה אותי לחלוטין. אני לומד ממנה המון על הארגון. והבעיה שלנו מתחילה בראש, בג'ון מארה. איש הגון, ישר, בנו של בעלים אגדי, אך אדם שלא מצליח לראות את מה שחשוב באמת בפוטבול. הוא הרוח החיה מאחורי מינויו של מקאדו למאמן הראשי של הג'איינטס. למען האמת, בעת מינויו של מקאדו, גם אני תמכתי ברעיון. איליי ספג המון אש כקוורטרבק על סגנון המשחק של הכל או כלום תחת קווין קילדרייב, כלומר גילברייד. אצל גילברייד הג'איינטס הלכו בניגוד מוחלט למקובל בליגה. איליי הוביל את הליגה ביארדים באוויר שהכדור עושה לפני שהוא נוחת אצל שחקן. מקאדו היה מתאם התקפה זמן קצר, ושינה לחלוטין את משחק ההתקפה של הג'איינטס. זה לא היה הגיוני להביא לאיליי שוב התקפה חדשה לגמרי אחרי שנתיים, והג'איינטס היו חייבים לתת לאיליי את הצ'אנס הזה.

אבל מארה היה צריך להיות מודע לדברים שלי לא היתה שום אפשרות להיות מודע אליהם. הוא היה צריך לדעת על היכולת של מקאדו לקחת אחריות, יכולת לא קיימת בכלל. הוא היה צריך לדעת על היכולת של מקאדו לשתף אחרים, שוב יכולת שאני לא ראיתי אצלו. כל זה מסתכם בדבר החשוב ביותר שמארה פספס בקופלין ולכן לא התעקש לברר לגבי מקאדו. עוד לפני כל התכונות האחרות, התכונה החשובה ביותר של כל מאמן, על אחת כמה וכמה מאמן פוטבול, היא היכולת להנהיג. לקופלין היו המון מגרעות, אבל הוא כנראה היה המנהיג הכי טוב שהיה לג'איינטס בעמדת המאמן, אפילו יותר מפארסלס. שחקנים לא רק אהבו אותו, הם האמינו לו. זה לקח להם זמן, וקופלין היה צריך להשתנות בשביל זה, אבל ברגע שהוא עשה את השינוי, זה מה שהיה לנו.

אני מבטיח לכם ששחקני הג'איינטס לא מאמינים למקאדו בשיט. איך אני יודע? אם אצל קופלין הג'איינטס המשיכו להלחם ולהראות כמו קבוצה גם אחרי שישה הפסדים רצופים בפתיחת העונה, ואחר כך הגיעו אם אני זוכר נכון חמישה נצחונות רצופים, אצל מקאדו אחרי שני ההפסדים הראשונים, ראינו שהמון שחקנים ויתרו על העונה. לא ג'יי פי פי, לא אודל, בטח שלא איליי, אבל כמעט כל האחרים. עזבו חוסר יכולת, עזבו שמקאדו פתח את העונה כאילו דיוויד דיהל הוא עדיין התאקל השמאלי שלו, ולא נתן לפלאוורס עזרה בשיט. שאר השחקנים פשוט הפסיקו להיות ממושמעים, ויתרו, רואים את זה הכי טוב בכך שהתיקולים שלנו הפכו להיות הבדיחה של הליגה. רואים את זה בשחקנים שלא נלחמים על לתפוס מסירות. רואים את זה בפלאוורס שפשוט מוותר על חסימות לריצה באמצע המהלך.

*

העונה הזאת גמורה עוד לפני אתמול, בטח אחרי האסון הספורטיבי של אתמול, הקרוסל השבור של עתיד המועדון הזה. ריס הצטיין כסקאוט בעין לכשרון. הוא זיהה את ג'יי פי פי כיהולם לא מלוטש. בסוף היום הוא בחר באודל למרות שאודל לא נחשב לרסיבר הכי טוב בדראפט וכולם צעקו שצריך טייט אנד. אבל ריס לא הצליח להרכיב קבוצה אחת נורמלית ומאוזנת. גם הקבוצה שלקחה סופרבול, היסודות שלה עדיין היו שייכים לארני אקורסי. מרגע שהקבוצה איבדה את אחרוני השחקנים של אקורסי, ריס מעולם לא הצליח להרכיב פאזל, אלא רק חלקים.

*

לכן, כדי שהג'איינטס יחזרו להיות רלבנטיים, מארה צריך להראות מנהיגות. הוא צריך לפטר את ריס ממשרת הג'נרל מנג'ר היום, לא לחכות חלילה עד סוף העונה. הוא צריך לקחת ג'נרל מנג'ר שהוכיח יכולת להרכיב פאזל, לא רק לזהות כשרונות. הוא צריך לתת לג'נרל מנג'ר הזה מספיק זמן להכין תכנית חדשה לגמרי למועדון, מעמדות המאמנים, דרך איך לתת לאיליי עוד שנה או שנתיים (כן או לא זאת ההחלטה שלו), דרך אסטרטגיה מלאה לדראפט הקרוב. הבחירה הראשונה בדראפט לא חשובה רק בשביל הבחירה הראשונה עצמה, אלא גם הבחירה הראשונה בכל סיבוב. בדראפט כזה אפשר לשנות קבוצה מהקצה לקצה, אבל צריך ג'נרל מנג'ר שיגיע מוכן לזה.

*

כל מה שכתבתי למעלה הוביל אותי להחלטה להפסיק עם יומן האליפות של הג'איינטס. אני פשוט כבר לא מאמין שזה יומן מוצדק לאור השלד שלנו, וכן אני יודע שרובכם חשבתם שזה היה הזוי גם קודם, אבל אצל קופלין בשיתוף איליי, תמיד היה לנו סיכוי, וראינו את זה גם ב2007 וגם ב2011. איליי לא שייך לרשימת הקוורטרבקים הטובים בכל הזמנים בליגה, הוא בהחלט הקוורטרבק הכי טוב שהיה לג'איינטס, והמנהיג שכל קבוצה היתה רוצה אצלה, ואדם שתמיד מתעניין אך ורק בלנצח משחקים ולא במה יגידו עליו כקוורטרבק. לכן לקחנו שני סופרבולים, לכן אקורסי היה כל כך גדול, הוא ידע מה חשוב באמת בקוורטרבק, מה חשוב באמת בקבוצת פוטבול.

בקיצור, אנחנו צריכים עוד אקורסי כדי שאחזור להאמין בג'איינטס.

ליגה>נבחרת
ההסתדרות לכדורגל ואפסותה