ליגת שוקי ההון – נשים וסטטיסטיקות

אתם רוצים לבכות על המצב, או לשנות אותו?

במחקר שפרסם הOECD התברר ששכרה החציוני של אישה הוא 85% משכרו החציוני של גבר בממוצע בOECD. בישראל הנתון היה 78.2%. זהו נתון שמלמד הרבה, בעיקר על מצבה של האישה אל מול הגבר באופן כללי, אך האם זהו נתון שיכול להוביל למדיניות ספציפית שתועיל לשיפור המצב?

קודם אתחיל במה אפשר ללמוד מהנתון עצמו. אחד השיעורים המוטעים שאנחנו קוראים רבות הוא שאישה מקבל 85% מגבר על אותה עבודה, אגב זה פשוט נתון שעובדתית הוא לא נכון. הפער הניכר בשכר החציוני נובע בעיקר משום שברוב התפקידים, אין חלוקה שווה של חצי נשים וחצי גברים במבצעיהם. כלומר, מאוד יכול להיות ששכרה החציוני של אישה נמוך משכרו החציוני של גבר בגלל שנשים רבות "בוחרות" להשקיע זמן בגידול הילדים בבית, וכך הן חוזרות לשוק העבודה בעמדה נחותה יותר מגברים שהיו שם כל הזמן והתקדמו או צברו נסיון בפרק הזמן הזה. יתכן ונמצא הסבר נוסף שבקרב התפקידים הבכירים והמתגמלים יותר, אחוז הגברים גבוה בהרבה מאחוז הנשים.

כלומר, הנתון שהבאתי לעיל טוב בעיקר כדי להבין את מצבן של נשים לעומת גברים באופן כללי, לאו דווקא בשוק העבודה. הנתון הזה גם יכול להוביל להחלטות של מדיניות בתחום של חופשות לידה, עידוד מקומות עבודה לאפשר גמישות רבה יותר בשעות העבודה ומיקומה, או לדאוג לאפשרויות קידום שוות בין נשים וגברים. אפשר גם לקיים קמפיין חינוכי על כך שהאמירה מקומה של האישה במטבח ובמיטה היא אמירה שרלבנטית לימינו בערך כמו הקרבת קרבן אדם למולך.

*

אך אם נרצה לעודד חברות לשלם שכר שיוויוני לגברים ולנשים שעושים את אותה עבודה, יש לבדוק סטטיסטיקה אחרת לגמרי. ברוב מדינות העולם המפותח הועברה רגולציה שנועדה לדאוג לכך שגברים ונשים שעושים את אותה עבודה, יקבלו גם את אותו התגמול. למרבה הפלא, דווקא כאשר בקשו לתקוף נקודה ספציפית, אכן הרגולציה זכתה להצלחה. כיום נשים בעולם המפותח מרוויחות 98% משכרם של גברים באותו תפקיד.

אני בעבודתי עד למאמצים הנכפים על חברות בינלאומיות לבדיקה עצמית שאין אצלן אפליה בנושא. חברות מבקשות מאיתנו לבדוק האם בתפקיד מסוים קיימים פערים בין שכרן של נשים ושכרם של גברים. חברות בינלאומיות מזמינות מאיתנו עבודות ספציפיות לנושא זה, ולא מתוך אמונה פרטית שלהן בחשיבות הנושא, אלא משום שהרגולציה בארץ המוצא של החברות כופות בדיקות מסוג זה.

בישראל אין רגולציה מתאימה עדיין, ובהתאם חברות חוששות לערוך בדיקות כאלה. למרות שמשאבי אנוש הוא תחום נשי בעיקרו, וכך גם מנהלות השכר וההטבות רווחות יותר ממנהלי שכר והטבות, עדיין קיים חשש ניכר שנבדוק את המצב בקרב חברות ישראליות. אחת הסיבות ששמעתי לכך היא למשל, שאם נמצא שקיימים פערים כאלה, הרי בעצם כך גם ניתן לכך חותמת שזה בסדר. הרבה חברות חושבות שחברתי לא רק בודקת את מצב השכר בתעשייה, אלא ממש קובעת אותו, שכן ברגע שנתנו מספר מסוים, זה הופך למספר ש"צריך" לשלם.

אבל, זה בדיוק ההבדל בין לבכות על המצב לאור הסטטיסטיקה הרחבה, לעומת בדיקת סטטיסטיקה מצומצמת יותר אשר מובילה גם לפעולות ספציפיות שנועדו לתיקון חלק מהמצב. ברור שמצבן של הנשים לא הגיע לשוויון מלא בשוק העבודה לעומת מצבם של הגברים, לנוכח כל הנסיבות והסיבות שפורטו בפסקאות הראשונות, אך בהחלט אנו רואים שיפור ניכר בשנים האחרונות במדינות המפותחות.

*

כמובן שלא אסיים פוסט זה ללא התיחסות לכדורגל ולקבוצתי האהובה מכבי. הסטטיסטיקה של השכר החציוני הנשי לעומת זה הגברי, מקביל לבדיקה של איזה קבוצה צברה יותר נקודות בליגה עד עכשיו. אם מכבי לא צברה מספיק נקודות, סימן שהיא לא קבוצה טובה מספיק. אבל איזה צעדים אופרטיביים מצפים מג'ורדי לנקוט כדי לטפל במצב לאור זאת?

לעומת זאת אם נבחן כמה מסירות מפתח קיבל וידאר העונה בזמן שדור מיכה שיחק בהרכב, לעומת מספר המסירות שקיבל לאחר שמיכה נפצע, נוכל גם להגיע למסקנות אופרטיביות. הניחוש שלי הוא שבאטוקיו שיחק בתפקיד הקודקוד בחלק הקדמי כדי לשפר את אספקת הכדורים לוידאר למשל. באטוקיו אינו מוסר בחסד כמו מיכה, אך מבחינת התזזיתיות שלו במגרש, והתנועה הבלתי פוסקת שלו, הוא מגיע למספיק מקומות מהן הוא יכול לספק לוידאר כדורים. לאחר שזה לא עבד בחצי הראשון מול בני יהודה, הניחוש שלי הוא שבאטוקיו קיבל הוראה לשחק קרוב יותר לצד ימין, כדי לשתף פעולה עם אצילי, ובכך לפתח התקפות גם מצד ימין, כאשר מצד שמאל ג'ורדי הסתמך יותר על שיתוף הפעולה שלא היה קיים בין אלירן ואבי ריקן בתמיכה של שרן ייני.

הפלא ופלא, הגול הראשון של מכבי אכן הגיע מחילופי מסירות בין אצילי ובאטוקיו בצד ימין, כאשר באטוקיו קיבל את הכדור בעמדה קרובה לרחבה, והלביש לוידאר כדור יפה על הראש. הגול הזה הזכיר לי את השער של וידאר מול סכנין, שהגיע כתוצאה מחילופי מסירות בין אצילי ומיכה בצד ימין, לפני שמיכה השתחרר ומסר לוידאר כדור נהדר לשער הראשון.

ככה זה, כשמנסים לפתור בעיות ספציפיות, סטטיסטיקה אכן יכולה להוביל לצעדים קונקרטיים יעילים. אך כאשר אנחנו הולכים לסטטיסטיקות הרחבות מדי, כל שנוכל באמת לשנות הוא את כמות המטפחות שנמכרות על מנת לנגב את הדמעות.

איך מתים אנשים במדבר?
הנומבון בליסבון

49 Comments

צור שפי 18 באוקטובר 2017

פוסט מעניין, תודה ושאלה להבהרה: במה כוונתך בקביעה שמשאבי אנוש הוא מקצוע נשי? שבעיקר נשים עוסקות בו? אם אכן כך אודה שאני מופתע ואשאל שאלת המשך – יש לזה הסבר?

גיל שלי 18 באוקטובר 2017

כן הכוונה שרוב העובדים במחלקות משאבי האנוש בחברות הגדולות הן עובדות. הסבר, כמה. זה ביצה ותרנגולת אבל מנהל משאבי אנוש בדרך כלל ירוויח פחות ממנהל השיווק ומנהל הכספים בחברה. זה נחשב תחום רך, ועאלק מתאים יותר לנשים. יש עוד, אבל אתה בטח מבין לאן אני הולך

אורן השני 18 באוקטובר 2017

עקרונית הסיבה היא שנשים לומדות יותר מקצועות הומניים. התחום הזה מגיע מתואר הומני (מדעי ההתנהגות ומשאבי אנוש), בו הנשים שולטות ומביא אח"כ לעבודות בתחומים הומניים נוספים כמו פסיכולוגיה וייעוץ ארגוני, לעומת ריאלים כמו כלכלה והנדסה. אין לי הסבר עמוק יותר כי אפשר לקשור את תחומי הלימודים והעבודה ביחד ולא יודע למה גברים בעיקר לומדים ככה ואז עובדים בזה ואילו להפך בתחומים אחרים, זו שאלה לסוציולוג(ית) / פסיכולוג(ית).

Amir A 18 באוקטובר 2017

גיל, הפערים הקיימים נובעים לדעתך מנקודת התחלה שונה? מעלית שכר שונה עם השנים? מוותק במשרה?

גיל שלי 18 באוקטובר 2017

כתבתי, היום ברוב המדינות המפותחות הצליחו לסגור פערים שהיו קיימים, כלומר פערים בין נשים לגברים באותו תפקיד. הפערים שעדיין קיימים נובעים בעיקר מכך שנשים הן שיוצאות לחופשות לידה, חוזרות למעגל העבודה לתפקידים שמאפשרים לצאת מוקדם יותר הביתה, יתרון לגברים בתפקידים הבכירים ועוד.

אורן השני 18 באוקטובר 2017

גיל, בלי לחשב סטטיסטיקות התחושה שלי היא שבהייטק מספר גבוה יחסית של נשים בתפקידים בכירים יחסית למספרם הנמוך בחברות בתפקידים ההתחלתיים, אני טועה? או שזה ספציפית בתעשייה הזו?

ליאור 18 באוקטובר 2017

מעניין אותי לדעת האם היה איזשהו מנהל שהעז לומר לך בפנים שהסיבה שהוא לא מעוניין בבדיקה הזאת היא פשוט כי זה לא מעניין אותו – הוא לא רואה בעיה בפערי ממוצע בין נשים וגברים כי מעצם קיומם של פערים לא נובע שקיימת אפליה. אני מקווה שברור לך שזאת הסיבה האמיתית לכך שהם לא מעוניינים בבדיקה הזאת, וברור לך גם למה כמעט אף אחד מהם לא יודה בזה במפורש, ויעדיף תירוץ PC כלשהו.

אמיתי 18 באוקטובר 2017

הביקורת המוסווית על מיכה כמוה כירי בתוך הנגמש. וזה גם לא קולוגיאלי.
בסופו של דבר הרבה יותר קל למדוד ולכפות עי רגולציה שכר שווה באותה מישרה. הרבה יותר קשה לגרום לנשים (ואנשים בכלל) לבחור במקצועות מסויימים (יותר מכניסים). דווקא ממך הייתי מצפה לדגול בשוק חופשי ולא ברגולציה אבל זה מקרה מובהק בו היד הנעלמה (הלא קיימת) לא יכולה לעזור. זה עניין של חינוך בכלל וכלכלי בפרט.

עדי אבני 18 באוקטובר 2017

דיברת על משאבי אנוש כתחום נשי, ובלי משים נגעת לדעתי בנקודה החשובה ביותר: הנטייה של השוק לשלם פחות למקצועות נשיים (כדוגמת משאבי אנוש, מורים, עובדים סוציאליים, אחיות ועוד ועוד). מאשר למקצועות גבריים, לפעמים בלי מינימום של צידוק מריטוקרתי.
רק אם השוק, דרך אותם מנגנונים רגולטיביים שציינת קודם יחליט לתקן את העיוות רב השנים הזה יתכן שינוי.

חיים נדיר 18 באוקטובר 2017

רק עבור הפרספקטיבה משאבי אנוש היה פעם תחום גברי (כח אדם)ואז לא היו פערי שכר לעומת אגפים אחרים.הפך להיות "נשי" והופ נוצרו פערי שכר…

shohat 18 באוקטובר 2017

מרק טוויין ציטט הממרה וייחס אותה לראש ממשלת בריטניה בנג'מין ד'יזראלי, אך יש המסתייגים מייחוס זה ומייחסים אותה ללא אחר מאשר הלורד ארתור ג'יימס בלפור.
"צריך להזהר עם ציטוטים שאתה קורא באינטרנט כי לא תמיד אפשר לדעת אם הם מדויקים" (וינסטון צ'רצ'יל).

לעניין עצמו – פערי השכר המשמעותיים נובעים מהעדפה גלויה או סמויה (אישית, ארגונית או מערכתית) של גברים על פני נשים לתפקידים בתחומים מסוימים. זה בולט בסקטור הפרטי/עסקי. וכאן לעתים קרובות מתייחסים לשעות העבודה ולנורמות החברתיות המטילות רוב הטיפול בילדים ובמשק הבית על האשה כתירוץ להעדפה המובנית הזו.

Oded 18 באוקטובר 2017

הציטוט של צ'רצ'יל – פנינה אמיתית, או במילים אחרות – נחשון, אתה גאון

shohat 18 באוקטובר 2017

הלוואי שהייתי יכול להגיד שהמצאתי את זה…

יריב 19 באוקטובר 2017

מקובל, אני חושב, לצטט את לינקולן בהקשר זה.

shohat 19 באוקטובר 2017

מצטטים, כן, אבל הוא בסך הכל שיתף את זה בפייסבוק.

yaron 18 באוקטובר 2017

צריך לזכור שלפעמים ההעדפה לשעות נוחות היא בחירה וגם זכות. אצלנו אשתי לא תוותר על שלושת הימים הקצרים ותחליף איתי למרות שאני הייתי מוכן ושברור שהיא תוכל להרוויח יותר. לא פחות חשובה מכך היא העובדה שלי יהיה קשה מאוד למצא עבודה עם שלושה ימים קצרים ואשתי לעומת זאת מצליחה לעשות את זה בסטארטאפים ובהייטק.

אמיתי 18 באוקטובר 2017

הבחירה הזו היא הרבה פעמים פריוילגיה. או תוצאה של חינוך. כמו הבחירה להיות מורה (שעות וחופשות נוחות)

yaron 18 באוקטובר 2017

אז אשתי בוחרת להיות יותר עם הילדים בעקבות חינוך כושל או טוב?

אמיתי 18 באוקטובר 2017

זה לא עניין של טוב או רע אלא של מה שחשוב. עובדתית נשים בוחרות מקצועות פחות מכניסים. וזה לא בגלל שכסף לא חשוב להן

שלו 18 באוקטובר 2017

היית פעם מורה?
נכנסת במאי לכיתה עם 30 בני נוער ?
דיברת פעם עם ההורים שלהם?
הלכת לעבוד בקיץ למרות שזה זמן שכולם חושבים שאתה לא עובד?
מורה עובד מעבר לשעות כל יום למרות שהוא לא מתוגמל על זה.
עובד בקיץ למרות שאין תלמידים.
ובעיקר מצפים ממנו שיצליח במקום שההורים של הילד לא מצליחים להתמודד.

אמיתי 18 באוקטובר 2017

לא בקטע של להעליב מורים. אמא שלי מורה. גיסתי מורה. עבדתי בחינוך בכל מיני קונסטילציות.
פשוט מהכרות אני אומר שהרבה מורות בוחרות במקצוע בגלל הנוחות היחסית בגידול ילדים. אתה לא מסכים?

שלו 18 באוקטובר 2017

70% מהמורים עוזבים את העבודה במבהלך השנתיים הראשונות, 90% בחמש הראשונות.
אז אני לא יודע למה בוחרים, הרוב לא שורדים.
אני בחרתי מתוך אידיאולוגיה.
אני מלמד בפריפריה למרות שבסביבה בה אני חי הייתי יכול לקבל תנאים הרבה יותר טובים הן באיכות אמצעי ההוראה הן ברמה הסוציו אקונומית של התלמידים והן בתגמול הכלכלי (וכל שנה מחדש אני מקבל הצעות כאלה)
כל שנה בקיץ זה נראה לי כאילו ב 21.6 אני אטוס עם המשפחה לחו"ל עד 31.8 ומסתבר שאני ממשיך לעבוד בתכנון וארגון השנה הבאה.
אני עובד ב125% משרה 50 שעות בשבוע ועדיין מוצא את עצמי בודק מבחנים ועבודות בזמני החופשי ("כאילו חופשי").
אחה"צ לפחות פעם בשבוע אני לומד / משתלם כדי להיות מורה טוב יותר כדי להכניס עניין לשיעורים כדי להכין את התלמידים לעולם שיחכה להם כשיסימו ללמוד.
כמובן שזה שקוף למי שאינו חלק ממערכת החינוך, הם ברובם סופרים את השעות שהמורה בכיתה… כאילו זו הפעילות היחידה של המורה.
כמובן שמעבר לכך אני גם עוזר לתלמידי שסיימו כבר ללמוד בבית הספר ועדיין צריכים אוזן קשבת או אפילו הכוונה אילו קורסים כדאי לקחת בסמסטר הראשון בטכניון…
ושיהי ברור אני מאושר כל בוקר מחדש שבחרתי להיות מורה ולא מהנדס מחשבים.
כל בוקר מחדש.

איציק 18 באוקטובר 2017

אם זה מה שאתה עושה אז אתה ממש יוצא דופן ואני מכיר הרבה מורים.
זה רחוק מלהיות הוראה בלבד אך גם רחוק מאד ממה שאתה מתאר.

אלכס דוקורסקי 19 באוקטובר 2017

שלו, יישר כוח.
למדתי בתיכון שרת בנצרת עילית (עוד כשהמבנה הנוכחי של יגאל אלון נקרא "אלון החדש"), ואוכל להעיד כי רבים מהמורים שלמדתי מהם עבדו יותר מכמות השעות הרשמית שלהם במערכת, והדבר ניכר כמובן בעבודתם.

אמיתי 18 באוקטובר 2017

לא ככ הבנת את הנקודה שלי. ואפילו קצת הצדקת אותה.
הבחירה במקצוע היא לא בהכרח מהסיבות הנכונות. לכן יש אחוזי נשירה גבוהים. אין חולק על הקושי במקצוע ועל השעות הנוספות. עדיין זה יותר קל מהייטק מבחינת גידול ילדים

שלו 18 באוקטובר 2017

אענה בקצרה,
מי שרוצה לגדל את ילדיו מצליח לגרום לזה שהעבודה לא תהיה תירוץ.
ומי שמחפש תירוץ ימצא, בכל עבודה, איך לא להיות.
ראיתי גם כאן וגם שם מזה ומזה.

אמיתי 18 באוקטובר 2017

מעבר לזה שאני מכיר בחורות ומורטת שרואות בזה מקצוע נוח להורות באופן אובייקטיבי השעות יותר נוחות מרוב המקצועות. זה פשוט

austaldo 19 באוקטובר 2017

מה זה ״העבודה זה לא תירוץ״? לעבודה יש דרישות. אני לא יודע איך זה במקצועות אחרים אבל אחרי יותר מ 20 שנה בהייטק אני יכול להגיד שנשים שעובדות בפיתוח מרוויחות פחות או יותר כמו גברים בתפקיד מקביל, בטח בשנים האחרונות. מה שכן, ראיתי לא מעט נשים שוויתרו על קידום ותפקיד יותר בכיר (לפעמים למרות לחץ כבד) כדי לא להשאר בעבודה יותר מדי שעות

yaron 19 באוקטובר 2017

אתם מפספסים נקודה חשובה – האפליה היא דו כיוונית.
גבר שרוצה לעבוד בהייטק וידרוש יומיים שלושה קצרים לא ימצא עבודה, אישה כן. נכון, זה יצריך קצת יותר מאמץ וסבלנות וגם התפשרות (מוצדקת) בשכר, אבל זה אפשרי.
גבר שיתעקש על "יום האב" שבועי יצליח לקבל אבל לא יותר מזה.

אמיתי 19 באוקטובר 2017

ייתכן ירון. אבל רובם לא מבקשים. שאלתי חברים בהייטק למה במומ הם לא מורידים שעות עבודה. זה פשוט לא עובר להם בראש. וזה גם תוצאה של חינוך ותרבות (לקויים. לדעתי)

שלו 19 באוקטובר 2017

הכי קל זה להגיד שנשים וויתרו על קידום ולא שמקום העבודה וויתר עליהן.
כאילו המשפחה זו עבודה של האישה ולגבר אין שום אחריות או קשר לזה, הוא סתם עובר שם במקרה.
אני לא הייתי רוצה להעסיק משהו שהעבודה יותר חשובה לו מהמשפחה, משהו בערכים הבסיסיים שלו בתור אדם לא בסדר.
מפתיע כמה מקומות עבודה כן מצליחים להיות גמישים כשהם מאמינים בזה.
וכמו שכתבתי קודם גם הוראה זו עבודה 08:00 – 16:00 רשמית וגולשת אחר הצהרים הביתה, כל ההבדל זה התגמול.

איציק 19 באוקטובר 2017

שלו,
אם מה שאתה כותב זה נכון (ואני לא מסכים איתך בהכל), איך אתה מסביר שבהוראה בכול הרמות מהגן ועד סוף התיכון יש רוב נשי מוחלט.

אמיתי 19 באוקטובר 2017

שלו. אפשר להגיד גם שגברים וויצרו על משפחה ופנאי

שלו 19 באוקטובר 2017

איציק,
ככל שעולים בגיל יש יותר גברים.
הסיבה היא לדעתי בעיקר המשכורת.
תשלם משכורת ראויה ביסודי יהיו שם יותר גברים.
בעשר שנים האחרונות יש יותר ויותר גברים שעושים הסבת אקדמאים להוראה.
בשנים הראשונות הם קיבלו תוספת למשכורת,
שילמו להם תואר שני (שזו תוספת של 5% למשכורת) הכירו להם בשנות ותק ובגמולים.
אז הפער ממשכורת ההיטק קטן.
חלקם הגיעו בגיל 50 אחרי התנפצות הבועה וזו הייתה הזדמנות עבורם לעשות שינוי.

ברגע שהוראה תהיה או תוגדר כמשימה לאומית ויבינו שעבור המדינה זה אפיק ההשקעה הרווחי ביותר יהיו שם יותר גברים.
כל עוד אנשים מתיחסים לזה כבייבי סיטר הכי זול בעיר ומשכורת שנייה יהיו מעט גברים.

איציק 19 באוקטובר 2017

אני מסכים, רק תסביר לי, למה שנשים ילכו לעבוד בכזה מקום?

Amir A 18 באוקטובר 2017

יחסית לשכר החציוני במשק, היכן נמצא שכר המורים?

שלו 18 באוקטובר 2017

תלוי במורים.
גננות?
בית ספר יסודי?
חט"ב?
חט"ע?

yaron 18 באוקטובר 2017

השכר הממוצע של מורה בישראל 10,500.
מעל החציוני ולדעתי טיפה מעל הממוצע.
אבל המספר הזה מאוד מטעה, הפערים בין מחנך ותיק בתיכון למורה צעיר ביסודי עצומים.

איציק 19 באוקטובר 2017

ואם תיקח גם את הגננות (שגם הן חלק ממערך החינוך במדינת ישראל) בגנים הציבוריים אז יתברר שהפערים עצומים אף יותר.

איציק 18 באוקטובר 2017

אני לא מבין מה הבעיה עם הטענה שמקומה של האישה במיטה. אני רק שואל את עצמי מה מקומו של הגבר באותו הזמן, כשזה נאמר מפי המזלזלים. אני למשל הרבה פעמים מאד נהנה להיות עם האישה באותו המקום. מי שבאותו הזמן בוחר להיות במקום אחר מפסיד.

אמיתי 18 באוקטובר 2017

מי כמוך יודע שתלוי עם איזה אישה

איציק 18 באוקטובר 2017

כל אחד מדבר על הניסיון שלו.

אמיתי 18 באוקטובר 2017

ניסיון יש ועוד יהיה

נתי 19 באוקטובר 2017

רק עכשיו רואה את הפוסט.
קצת שאלות השלמה:
1. מלמעלה, ככה בכללי: איפה יש רגולציה על הנושא ומה אופי הרגולציה?
2. אני מניח שסטטיסטיקות מורכבות כמו השוואת שכר מגדרי על משרות זהות, המביאות בחשבון ניסיון, אחוזי משרה וכד' הן משהו שבקושי היה בנמצא לפני נניח 20 שנה. אז כשאתה אומר שהרגולציה שינתה את זה: האם היו בכלל סטטיסטיקות כאלה, טרום אותה רגולציה?

גיל שלי 19 באוקטובר 2017

החברה שלנו עושה סקרי שכר מ1984, בעולם זה יותר מחמישים שנה כבר. אני יודע שבהתחלה כשהבדיקות נידרשו אכן התגלו פערים משמעותיים שתוקנו, אין לי את הנתונים ביד כי הם מצויים בידי חברות כמו מרסר.

פראליה 19 באוקטובר 2017

הכל מתחיל מזה שברב מקומות העבודה, נשים מקבלות "הקלות" הקשורות לגידול ואחזקת הילדים, ואז בזמנים אילו הגברים מדלגים קדימה במעלה הקידום. זו הדינמיקה ברמות שונות, בארגונים השונים. עד שלא ימתח קו שווה בין נשים לגברים בנושא הזה, הפערים ימשיכו להתבסס, גם אם לזחול לינארית לצמצום.

tazza 20 באוקטובר 2017

במקרה שאתה מתאר- צריך להיות שוויון?
אנחנו בעולם חופשי, אם האישה מעדיפה לגדל את הילד (במקום הגבר) אז למה להתלונן כשבזמן הזה הגבר מתקדם בעבודה.
שינוי צריך לבוא מהתא המשפחתי ומשם החוצה.

Comments closed