הכותרת נראית היום עוד יותר מתמיד, מנותקת מהמציאות. רבים יאמרו שאילו רק הפצועים היו בריאים, אחרים יגידו שהסגל לא איכותי מספיק, ישנם רבים שחושבים שאין למכבי קישור כלל. אך כל זה מנותק יותר מהמציאות בהשוואה לכותרת. ראינו אתמול למה מיטש משלם למאמן שכר גבוה יותר מלכוכב הראשי בקבוצה, אלא אם שמו של הכוכב הראשי הוא ערן זהבי. ההשפעה של המאמן עשויה לעלות על השפעת השחקן הטוב ביותר בקבוצה לטובה, כפי שברק בכר השפיע אתמול על המשחק. אך ראינו גם את הצד השני, ראינו כיצד מאמן יכול לחסל קבוצה בשלל אמצעים, וג'ורדי אתמול לא פסח על שום אמצעי לחיסול קבוצתו.

*

באר שבע עלו אתמול בהרכב שבו שני בלמים בינוניים ביותר, בלמים שעדיין לא הראו תיאום השנה. הם חסרו את השחקן החשוב ביותר שלהם במרכז המגרש, ג'ון אוגו. במשחקים הקודמים שלהם בהרכב שכלל את אוגו, באר שבע ספגו כמעט בכל משחק, אפילו רעננה האנמית של גיא לוי כבשה מולם. ברק בכר יכול היה לעלות למשחק מתוך מחשבה, איך אני נמנע מלספוג. לצערי זו מחשבה ריאלית גם בהרכב כל כך חלש של באר שבע מבחינה הגנתית, שכן מכבי השנה לא כבשה מול חיפה החלשה, לא כבשה שער באירופה בשלב הבתים, וגם התקשתה מאוד לייצר מצבים במשחק מול בני יהודה, כל עוד היה מדובר במשחק מסודר. אבל, ברק בכר ידע שהסתגרות תאפשר לו בוודאות לא להתבזות, אך הוא מחפש לנצח, הוא מחפש את התוצאה הטובה ביותר עבור קבוצתו, הוא לא מפחד להתבזות. ראינו את זה ביתר שאת כאשר חאתם עבד אלחמיד הורחק בצורה חסרת אחריות. נותרו לבאר שבע שבעים דקות לשחק בעשרה שחקנים, כאשר הבלם השני שלה הוא וובה בראון, הקשר האחורי היחיד הוא דן איינבינדר (זה שעבר השתלמות ארוכה בתיאטרון באר שבע גם במחלקה הקומית וגם במחלקה הדרמטית), והשוער שלה הוא דודו גורש. ברק בכר הסתכן בתבוסה, שכן אילו היתה עומדת מולו קבוצה שמחפשת להכריע את העונה, היא היתה אמורה להסתער על חומות הגנה כה חלשות. אבל ברק בכר לא חשב על מה יש להפסיד, הוא חיפש להרוויח את מה שניתן.

וזאת בדיוק תמונת הראי של ג'ורדי. ג'ורדי עלה בהרכב הכי טוב שיכול היה להעלות על דעתו במסגרת הנסיבות הקיימות. אבל זה היה הרכב טוב כדי לשחק 11 נגד 11, הרכב טוב לקבוצה שמחפשת לצאת להתקפות מהירות, להסתגר בחזקה, להשיב בניידות על הקישור הבאר שבעי. כשג'ורדי קיבל את המתנה, הוא לא קפץ על ההרחקה כמוצא שלל רב. אז אוקיי, הוא סימן לשחקנים ללחוץ. השחקנים לא הגיבו, לכן צעק ואיבד את קולו. אבל, נדרשה ממנו פעולה אקטיבית של שינוי אמיתי, פעולה כזאת לא הגיעה. אפילו גיא לוזון הכניס שחקן התקפה במקום שחקן קישור לאחר הרחקת טל בן חיים, ג'ורדי נאדה.

הוא פחד להתבזות מול עשרה שחקנים, לכן גם אכל את הדגים הסרוחים וגם גורש מהעייירה בבושת פנים. אבל תפקידו בתבוסה ובאיך שהעונה הזאת נראית עד עכשיו מבחינת היכולת גדול יותר. תפקידו של מאמן כדורגל הוא ללמד את שחקניו לחשוב לבד, לתת לשחקנים שיש לו את התפקידים המתאימים להם כדי שהם יפיקו את המיטב מעצמם. ג'ורדי מתנהל כמו מאמן כדורסל ישראלי. הוא הגיב לברק בכר בהחלפת מערכים, במקום ליזום מול קבוצה באמת חלשה בהרכבה. הוא לא נתן לשחקנים לחשוב אלא חשב במקומם, וכך שחקנים משחקים לאט יותר, שכן הם לא פועלים בצורה אינטואיטיבית אלא מנסים למלא הוראות. איזה שחקן של מכבי נראה אצל ג'ורדי השנה טוב יותר מכפי שראינו אותו? איזה שחקן למד אצל ג'ורדי השנה משהו? ג'ורדי עדיין מתנהל כספורט דירקטור שחושב מה צריך לשפר בקבוצה מבחינת ההרכב, במקום להוציא מהשחקנים את מה שיש בהם. לאחר הרחקת השחקן של באר שבע, ג'ורדי היה חייב להוציא את ריקן שלא תרם דבר. מאמן אמיץ יותר היה מעביר את שרן לעמדת המגן הימני שם נמצא יובל שפונגין ביכולת מאוד מאוד בינונית. מול עשרה שחקנים ניתן להסתפק בסוסיץ' ובאטוקיו בקישור המרכזי, ואז גם יהיו מי שימסרו לאצילי לפניהם את הכדור, ויפעילו את בלקמן בצד ימין, עטר בשמאל ווידאר במרכז. אבל יש בהרכב כזה סיכון, אנחנו עלולים לספוג. ובכן, מתאגרף שעולה לזירה מתוך מחשבה על הגנה בלבד, מבטיח לעצמו לחטוף מכות. וזה מה שקרה למכבי אתמול, היא עלתה לזירה מפוחדת.

החטא הגדול ביותר של ג'ורדי כלפי הקבוצה הוא חוסר האמונה שלו בשחקניה. מאמן לא יכול שלא להאמין בשחקניו, אם הוא לא מאמין בהם עדיף שיתפטר. ג'ורדי לא מאמין בשחקניו לכן הוא חושב שהוא צריך להנחות אותם איך לחשוב. הוא לא סומך על שחקניו, לכן הוא חושב קודם על איך לא לספוג, אפילו מול בני יהודה, אפילו מול קבוצה באר שבעית שבארסנל שלה יש אמנם ווקאמה ומליקסון, אבל פרט להם ולבעיטות מרחוק של ראדי, אין שום איום נוסף, בטח לא פקהארט. הוא מפחד, והפחד מחלחל לשחקניו. אלה כל האספקטים של האימון, ובכולם ג'ורדי נכשל כשלון חרוץ, עוד לפני שאני מדבר על המעבר ל4:4:2 מול ה4:3:3 וכל שאר הבבל"ת. ג'ורדי לא חיפש את נקודות התורפה של באר שבע, הוא חיפש לכסות על החוסרים של קבוצתו. כשעולים מול ברצלונה, אני יכול לקבל צורת מחשבה כזאת. לא כשעולים מול באר שבע נטולת כל שחקניהם המובילים בשדרה האמצעית וההגנתית.

*

אני מקדיש את הפוסט הזה לג'ורדי, אבל השחקנים ששהו על המגרש שותפים מלאים לאווירת הפחד והחשש. שרן ייני אינו ואף פעם לא יהיה כוכב כדורגל. הוא נמצא במכבי בגלל שהוא אמור להנהיג אותה אחרי הריק המוחלט שהיה בתחום הזה בעונה הקודמת. שרן לא צריך לחכות להוראות של ג'ורדי, הוא אמור בעת ההרחקה של באר שבע, לתפוס את באבין ובן חיים באזניים, להביא אותם אל קו שלושים המטר משער באר שבע. הוא אמור לצרוח על ריקן שיתחיל לשחק כדורגל ולנסות להפעיל את בלקמן, במקום לדרוך לבאטוקיו על האצבעות. הוא אמור לספק לבאטוקיו כדורים שיובילו להתקפות. הוא אמור לבוא לאצילי וללחוש לו באוזן, עכשיו זה עליך. מה שרן עשה מכל זה?

*

למרות כל האמור לעיל, לא קרה אתמול שום דבר שאמור למנוע ממכבי אליפות. כן ג'ורדי למרות הפציעות, למרות החוסרים, למרות הכשלים במבנה, למכבי יש את החומרים הדרושים כדי לקחת אליפות בליגה נטולת קבוצות חזקות, ובאר שבע היא קבוצה מלאה בחולשות, בטח במצבה הנוכחי. אבל, כמו שג'ורדי אמר לאחר המשחק, הקבוצה כולה וג'ורדי בראשה צריכים להתבונן במראה. הם צריכים לראות את הדמות המפוחדת שמביטה אליהם חזרה מהמראה. אם הביאו את סטיב מקלארן כיועץ, הגיע הזמן שהוא כאיש כדורגל יעמוד מול ג'ורדי ויגיד לו שמסי לא עובר דרך הדלת הזאת בקרוב. מקלארן צריך להגיד לג'ורדי שתפקידו לאמן את השחקנים שיש לו, לא לחשוב בשבילם, לא לנסות לנצח את המשחק בעצמו (נכון יותר לא להפסיד את המשחק בעצמו), תפקידו להקנות לשחקנים שלו יכולות, ולהעמיד אותם במקום הטוב ביותר עבורם, לאמן את הקבוצה שיש לו.

חשוב מכל, שמקלארן יגיד לג'ורדי את האמת על מקצוע האימון. כמו שג'ורדי אמר לי בראיון איתו, הספורט דירקטור בסופו של דבר תלוי בשחקנים. זה נכון גם למאמן. שג'ורדי יחליט, או שהוא מסוגל לקחת את מה שיש ולהוציא ממנו את הטוב ביותר, לשחרר שליטה ולהעביר אותה לידי השחקנים, או שיתכבד ויחפש תפקיד ספורט דירקטור במקום אחר. אחרי שיתבונן במראת מקלארן, ואחרי שיחליט שהוא אכן רוצה לאמן את הקבוצה, שהוא מסוגל לאמן את הקבוצה, ג'ורדי צריך לבוא לשחקנים. במצב הנוכחי כאשר מיכה פצוע, הוא לא יכול לשחק עם באטוקיו כקשר קדמי מול קבוצות נחותות שהוא יפגוש. הוא צריך את באטקויו באמצע, שבאטוקיו יביא את הכדור לשחקנים היצירתיים. אם הוא רוצה לבדוק בקישור הקדמי את סוסיץ', שיעשה כן. אם הוא רוצה שם את אצילי, גם טוב. הוא לא יכול להמשיך לאמן כדי לא להפסיד, הוא צריך לדרוש מהשחקנים שלו לנצח, וזה מתחיל מהגישה שלו.

ומעבר לכל זה, הוא צריך לבחור את השחקנים שמחויבים לנצחון, ולא לשום דבר אחר. טל בן חיים הבלם למשל, מחוייב מאוד להצלחות האישיות שלו, אבל הוא לא מוצא את החיבור לקבוצה. שפונגין הוא פתרון נח אבל בינוני מדי למכבי עד שדסה יחזור. ג'ורדי צריך להתחיל לחשוב איך הוא מוציא מהחומרים הטובים ביותר שיש לו כרגע את הקבוצה הטובה ביותר. הוא צריך להפסיק לחשוב שעכשיו מעבירים את הזמן עד שמיכה חוזר, עד שדסה חוזר, אני מקווה שהוא לא בונה על גולסה שיחזור. אין מה לחכות לרודריגז, צריך לעשות שינוי דרסטי. לכן אני כותב כל כך הרבה מילים, השינוי צריך להתחיל בגישה לפני הכל. השינוי צריך להיות בדרך בחירת ההרכבים, בדרך הצבת השחקנים, בנטילת יוזמה במקום בלחשוב איך מנטרלים את הקבוצה ממול. בתרגול ממוקד של מערך התקפה, ולא במליון אפשרויות.

*

מבחינתי ההפסד אתמול היה גרוע בהרבה מהתבוסה של ה10:0 לחיפה, שם שחקנים עשו סבוטאז' למאמן, שחקנים בינוניים ששום דבר טוב לא יצא מהם. הבזיון אתמול היה נעוץ בכך שמכבי עלתה למשחק כאשר היא מפוחדת מהיריבה שלה, והייתי צריך לראות את זה בא, כי אפילו מבני יהודה חששנו. שמכבי הזאת של מיטש, כן של ג'ורדי, שמכבי הזאת תעלה למשחק ליגה ישראלי מלאה ברגשי נחיתות, שמכבי הזאת לא תחפש איך מביסים קבוצה בינונית שנותרה בעשרה שחקנים, זאת בושה אמיתית. מכבי חסרת יוזמה, חסרת רעיונות, חסרת יכולת ביצוע וחסרת מחויבות לנצחון. אני בטוח שזה מה שמיטש ראה בבית, זה מה שאנגלידיס ראה במגרש. עכשיו תורם של ג'ורדי ושל השחקנים להתבונן במראה ולשאול את עצמם, יש בנו מחויבות לנצחון? אצל שוטא לא היתה להם מחויבות כזאת. אצל ליטו לא היה להם כלום. בגלל זה כל כך הרבה מהם כבר לא נמצאים בקבוצה. השאלה היא האם הם עכשיו בוכים על מר מצבם, או שהם מחליטים שפותחים פרק חדש. זה עדיין יכול להיות ג'ורדי, זה שאימן את מה שיש לו כאשר החליף את שוטא, זה שאימן את מה שיש לו כשהחליף את אוסקר גרסיה. אם ג'ורדי באמת רוצה לבחון את עצמו, אם ג'ורדי באמת רוצה להיות מאמן, כדאי מאוד שיתחיל בלאמן כדורגל.

ליגת שוקי ההון - נדל"ן מקוון
יומן אליפות צהובה (19)